יש לי תחביב נחמד וזה לאסוף משפטים שנאלמו באמצע. אני קורא לזה משפט אלם
אם יש לכם כמה אתם מוזמנים להוסיף.
ונתחיל מכמה דוגמאות מהמקורות המאוחרים יחסית של עמנו הותיק:

הצדיקים הטהורים אינם.

החיבור הזה לא חיברתיו.

ודי לחכימא.

ובא הדבר ללמדנו.

אני יוצאת מה זה דבילית באתר הזה אבל לא ברור לי מה זה משפט אלם, אפילו עם הדוגמאות

תוהה,
הרעיון פשוט. הרב קוק אמר כי הצדיקים הטהורים אינם קובלים על הרשעה אלא מוסיפים צדק.
זהו משפט קלאסי, מאושיות, ויפה כשלעצמו. יש בו גם קורטוב של נסיון לחנך את המתיימרים להיות צדיקים, אבל זה לא מעניינינו כאן. מה שחשוב זה שאם מאלמים את המשפט זה יוצא נחמד, ובזווית קהה יחסית לכוונת המשורר (או הרב במקרה זה).

אם עדיין לא הבנת, הדוגמא השנייה מאלפת יותר. הרמח"ל בפתיחתו לספר האלמותי "מסילת ישרים", מסביר:
החיבור הזה לא חיברתיו ללמד בני האדם את אשר לא ידעו...
ושוב אם מאלמים - מתקבלת סתירה מיניה וביה.

אמנם קוטן חתכה חיתוכים שאינם הופכים מהותו של הפתגם, אך בהחלט מקצרים אותו.

וזה מזכיר לי:
כל האומר כל האומר דוד המלך חטא אינו אלא טועה - אינו אלא טועה.

קול קורא במדבר. (מתוך ישעיהו פרק מ פסוק ג: קול קורא: במדבר, פנו דרך יהוה; ישרו, בערבה, מסילה, לאלוהינו)

---

עינים להם ולא יראו אוזנים. (תהילים פרק קטו פסוקים ראשונים מתארים את האלילים שצורתם כאדם, ואין להם שום יכולת:
ד עצביהם, כסף וזהב; מעשה, ידי אדם.
ה פה-להם, ולא ידברו; עינים להם, ולא יראו.
ו אזנים להם, ולא ישמעו; אף להם, ולא יריחון.
ז ידיהם, ולא ימישון--רגליהם, ולא יהלכו; לא-יהגו, בגרונם.

אגב, יש גם משהו דומה ב ירמיהו פרק ה

ובעניין דוד, אמר לי פעם חבר קרוב:
"ויאמר דוד: חטאתי לה', ויאמר לו נתן: אינך אלא טועה."

ו"די לחכימא" כן הופך את משמעותו!!!

איזהו גיבור ? הכובש !

קיש קיש

הכסף יענה

הפוסל במומו

טול קורה

לא אסרב לאתגר:

• "סייג לחכמה."
• "כבודו במקומו."

ועכשיו, השכלול החדש שהמצאתי ואט אט תופס תאוצה בפרבריה המועדכנים של דרום רמלה (בינתיים, בינתיים): משפט אלם בריבוע: רק כבודו. הא? הא? איך?

דוגמית לשימוש בבית:

פלונסקאי: אני חייב להזכיר לך מה היה ב- 76', כשרינה מור זכתה מיס תבל?
אלמונסקאי: אה...! אמרת רינה מור אמרת הכל. רינה מור, כבודה!

• "כל עוד בלבב."
• "העונג כולו."
• "כל המרבה, הרי זה."
• "כל המוסיף."

ויש את השחוּק והזכוּר:

"פגישה, חצי פְּגִי-."

יאללה שלום וד"ש לכל מי שמכיר אותי ולכל מי שמתנכר אלי.

סייג לחוכמה... (פה הדובר גם מוכיח חוכמתו בעצם ההאלמה!)
צרת רבים... (מה שמשאיר את האפשרות לשתי סיומות סותרות.)
כל המוסיף... (מלכודת למי שמתפתה לסיים את המשפט)

"ההר הוליד." הא???!! הא???!!
"מעַז יצא."
"איזהו גיבור."
"קול ישראל מירושלים, השעה חמש והרֵי."
"אין נביא."
"מי שלא ראה בשמחת בית השואבה, לא ראה."

"ודי."
(עוד קיצ-קיצור מבית היוצר שלי. קיצור של: "ודי לחכימא." או אפילו קיצרור חתרני ל: "ודייק.")

כוּל כַלְבּ.

"משנכנס אדר מרבין"

"הקם להורגך השכם."

"קול ישראל מירושלים, השעה חמש והרֵי."זה ענק!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

ואהבת לרעך!
אם תרצי שאראה לך (נעמי שמר), זה יכול להיות אפילו קצת גס...
את המנגינה הזאת אי אפשר
ובאו האובדים מארץ אשור (ולמי אכפת בכלל מהנידחים שבאו מארץ מצרים- הם החזירו את השגריר לא?!)
אנחנו עוד נראה!
שערה נשאר (ההמשךך של שערו גולח)- מי מכיר את השיר?
שניים מסיירת חרוב, הלך (מספיק לא? מי צריך את ההמשך...)

הכוונה היא לא-נ-ח-נ-ו עוד נראאאאאה...(את הימים ה...)

שערה נשאר (ההמשךך של שערו גולח)- מי מכיר את השיר?
מזתומרת, בלדה לשיער ארוך ולשיער הקצר. כמעט קראתי כך לדף שיער ארוך שיער קצר אבל האסוציאציות...

אפרופו צדיקים ובעלי תשובה -

• אבשלום קור אמר בזמנו שבברית המועצות הבולשוויקית, במקום שבעלי תשובה עומדים למשפט, אפילו צדיקים - גמורים.
• באיזושהי תוכנית דת מזמן, אינני זוכר באיזו, אמרה המנחה שבמקום שבעלי תשובה עומדים, צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד בו, בגלל הריח...

לא הצלחתי להבין מה מצחיק פה...
אולי מישהו יסביר את הפואנטה של נושא הדף הזה לאנשים קשי תפיסה?
אבל לאט.

אמא, עם הצלחה לא מתווכחים !
ליתר דיוק: עם הצלחה לא.

וגם אין אדם משים עצמו.

אני חשבתי לעצמי, שאולי כדי להבהיר לאנשים את קלילות הלך הרוח של דף זה, מבלי להעליב או לבלבל, כדאי לקרוא לדף אולי:
משפטי אלם לייט
הההההה

אמא,
זה לאו דוקא מצחיק, זה מין לישה (כמו פלסטלינה) של משפטים ידועים - פתגמים וציטטות, לראות מה קורה כאשר פותחים את הציטטה וחותכים ממנה חלק.
ברוב המקרים גם אין פואנטה, אלא זה מין בילוי של ללוש יחד את הפלסטלינה הזו, ולראות מה יוצא בכל פעם.
ככל שלמשפט יש יותר כבוד (ואז קשה יותר לחשוב עליו מפורק) וככל שהמשמעות החדשה רחוקה יותר מהמשמעות הישנה - כך טוב יותר.
התרבות שמאחורי זה קרובה יותר למסורת הפילפול מאשר לסוגת המכתמים.

"ארץ ארץ ארץ ..."
אבאלה בא ללונה פארק (מה זה חשוב למה?)
ובהמשך- כולם הלכו לג'מבו!
"הלא לכל שיריך"
ובניפרד אפשר גם את "אני כינור", בעל המשמעות העמוקה.
אגב, חשבתי על כך ויש סיכוי טוב שאצל שלמה ארצי דווקא משפטי האלם , יהפכו את הכל להגיוני- זורקת כפפה למעריציו הסמויים...

ויש סיכוי טוב שאצל שלמה ארצי דווקא משפטי האלם , יהפכו את הכל להגיוני
את באמת חושבת כך?

אמא של יונת, לא יודעת מה עדינה חושבת, אבל הלכתי לבדוק קצת מילים באתר shirim.net ותשמעי, זו אבחנה מדויקת.
שלמה ארצי:
"מפזר אם אפשר ילדים" (על עינייך בוכות. מכירים את הפרשנות למשפט הזה?)
"כשהמסוק נעלם אני פתאום רעב" (מת לאכול אותך בבסיס האם לנצח כנ"ל)
ויש גם כאלה שזה לא משפט אלם, צריך מלת אלם:
"ואחר כך משום שתכלת
הרדיו מעודד
רק סימני החוף
מעוררים ספק
והיא מתוך סיום שואלת
האם יהיה מדי
אם היא פתאום תפרוץ בבכי לא מתאפק".

>המסעדה הניידת דווקא אוהבת את שלמה ארצי<

אוי, בזה אני משתמש הרבה:
לפיכך נתכנסנו (אנו חברי מועצת העם...)

מסעדה - מה הפרשנות? (לילדים-עיניים-פיזור-בוכיות...)

לשלמה ארצי יש יותר משפטי ברבר מאשר משפט אלם
למשל "גבר הולך לאיבוד דרך מרפסת" האלמותי
או אפילו "חום יולי-אוגוסט", מה - לא מספיק חם ביולי עצמו ?

מסעדה יקרה, תודה על הגיבוי!
גם אני אוהבת אותו, אם כי לא תמיד מצליחה לרדת לסוף. (דעתו...)
ויש לי אחד חדש מהשעון הדובר:
"השעה" (שמונה ושלושים למשל- זה מיותר וכובל אותך לשעה ספציפית) ככה אנחנו יותר קוסמופוליטיים (כי בחצי השני של הכדור...)

יש פסוקים לא מעטים למשל מספר משלי, ששגורים או ידועים כמשפטי אלם. אמנם אמירת חלק מהפסוק איננה משנה את מובנו, אבל אנירת הפסוק כולו תניח הבהרה לגבי כוונת המשפט.
לך אל הנמלה עצל...(ראה דרכיה וחכם)
מים גנובים ימתקו...(ולחם סתרים ינעם)
(לא יועילו אוצרות רשע) וצדקה תציל ממות.
(לא יועיל הון ביום עברה) וצדקה תציל ממות.
נזם זהב באף חזיר (אשה יפה וסרת טעם)
יודע צדיק נפש בהמתו (ורחמי רשעים אכזרי)
רבות מחשבות בלב איש (ועצת ה' היא תקום)
כי בתחבולות תעשה לך מלחמה (ותשועה ברוב יועץ)
מים קרים על נפש עיפה (ושמועה טובה מארץ מרחק)

לגבי גבר הולך לאיבוד. שמעתי את השיר השבוע ופתאום הוא העלה בי תחושה נוראית של Stalker. מישהו מזדהה?

מכירים את הפרשנות למשפט הזה?
לא.

יקום החתן (ויברך! "חגיגה בסנוקר" כמובן)

_(לא יועילו אוצרות רשע) וצדקה תציל ממות.
(לא יועיל הון ביום עברה) וצדקה תציל ממות._
לא יותר פשוט להגיד רק "צדקה תציל ממות"- אם כאן פזמון, אז כבר!

משפט אלם תחילתו המוכרת הופכת את משמעותו הוא "מלה בסלע". נהוג להגיד מלה בסלע כדי לשבח דיבור.
ראשית, סלע זה מטבע עתיק.
שנית, הכוונה ב- מלה היא לכלל הדיבור, לא לכל מלה ספציפית.
הפתגם המקורי הוא: "מלה בסלע; שתיקה בִּתְרֵי" (כלומר - הדיבור שווה סלע אחד, והשתיקה שווה שני סלעים. תרי בארמית - שנים).

אגב על הפתגם "לא יקומו רשעים במשפט"
נאמר: כלומר, הם ישארו "לשבת".

ופתגם אחר ששינה לחתולין את משמעותו (הפעם בידי חנניה ריימכן) - time is money (שבהזדמנות אחרת תורגם בידי ח.ר. עצמו ל"דין הזמן - כמזומן"):
"הזמן הוא כסף!" מה עודד
אותו פסוק את השודד
שתחת כסף מזומן
קיבל מנה יפה של זמן... / ח.ר.

עודד,
נא חשוף את זהותו של אותו מר חנניה ריימכן שאותו אתה מרבה לצטט.

"דברים שרואים מכאן"
"רחוק מהעין"
"אבות אכלו"

על משקל משפט אלם אפשר גם דפי אלם...
לדוגמא: "לגדל ילדים בלי" , או "רוב האנשים אינם"..
"אבא של" "אמא של" "טושים זה"

בענין הזמן והכסף, בנערותי (וזה היה מזמן) המצאתי את הפתגם המעורבב אנגלית ועברית: זמניזמאני.
זה היה בעקבות המשחק החברותי משפט כפל

אם כבר זמן וכסף, אז יש גם את "טיים איז זמן" הגאוני...

עוד לא אמא,

נא חשוף את זהותו של אותו מר חנניה רייכמן שאותו אתה מרבה לצטט.

מה שאת מבקשת זה מבצע ארכיאולוגי.
חנניה רייכמן הוא מכתמאי - כותב מכתמים ומשחקי מלים מחורזים ומתרגם, אשר היה ידוע ופופולרי לפני, נאמר, ארבעים שנים (וזה לפני שנולדתי).

מה זה מכתם? מעין פתגם מחורז קצר ועדיף גם שנון.
חנניה רייכמן עצמו הגדיר:
_מכתם - דבורה: בקוטן גוף
בדבש, בעוקץ, במעוף_
והסביר שבעברית משוך חוט לשון-נופל-על-לשון בין דברים לבין דבורים.

נראה לי שהוא נשכח מלב בין היתר בגלל עמדותיו הפוליטיות - הוא היה מחסידי ז'בוטינסקי, ואחד הספרים שלו נקרא "משירי נעוריו של זאב ז'בוטינסקי" (תרגום מרוסית). המנגנון של משרד החינוך העדיף לא להכניס משוררים שהאידאולוגיה שלהם לא עלתה בקנה אחד עם מפא"י - בצד הימני חנניה רייכמן, ז'בוטינסקי ואלכסנדר פן, ובצד השמאלי אבא קובנר.

כמתרגם הדובר שפות רבות מאד אסף חנניה רייכמן בספר גדול "משירת העולם" רבות מהקלאסיקות של השירה האירופאית והאמריקנית, ותרגם אותן. הידוע מכל השירים שם הוא התרגום שלו, ואולי הטוב בתרגומים לעברית, לשיר אם מאת רודיארד קיפלינג.
חנניה רייכמן תרגם גם את משלי קרילוב ואת משלי אליעזר שטיינברג.

סדרת הספרים העיקרית שלו נקראת "מהים הכללי וטיפה משלי", שם כתב את "פתגמים ומכתמים" וספר המשך "דבש ועוקץ - פתגמים ומכתמים".
גם מה ששייך לים הכללי עבר עיבוד וחריזה אצל חנניה רייכמן. ביניהם פתגמים ידועים ומפורסמים כמו "דין הזמן / כמזומן" או "גם אלוהים הכל יכול / מיטיב ומרחם / אינו יכול לדאוג לכל / לכן המציא הוא אם".

יש לחנניה רייכמן גם ספרי ילדים כמו "אני נהג, אני שוטר".

ספר נוסף, ייחודי, הוא הספר "עברית עליזה" הכולל כמות עצומה של משחקי מלים בעברית וחרוזים מרובי הברות, כמו למשל:
_כן, אמא, גם בשפת בנות "עלתה עסיסיות",
אך מאותן "פנינים" קטנות אל תעשי סיוט"_ (חרוז של שבע וחצי הברות)

או

_"דור שיממון!" קרא פייטן,
"דורשים ממון?" נבהל קמצן;
"אשנא דור-שוא!" הכריז פייטן,
"אשנא דורשיו!" הסכים קמצן.

את ספריו אפשר למצוא בחנויות ספרים משומשים, ולעיתים גם בשבוע הספר, בעיקר בהוצאת יוסף שרברק.

חנניה רייכמן נפטר, אם אני לא טועה, בשנת 1980.

יהי זכרו ברוך.

אם כבר זמן וכסף, אז יש גם את "טיים איז זמן" הגאוני...

זה נקרא אצלנו "משפטי חגי" - משפטים שהם תמיד נכונים:

• טיים איז זמן
• כל האחרונים בסוף
• מי שטורח בערב שבת עייף בשבת

היו עוד כמה.

• שתיים זה תמיד...
• מי שלא יודע ש...

"הן רעות שכזאת לעולם לא תיתן את לבנו."

עודד - אם כבר מדברים על משפטי חגי, אז
תגיד לי או תאמר לי זה אותו דבר או היינו הך ?
זה מלידה או שנולדת ככה ?
ומשהו חדש ומודרני יותר: טושים זה הדק !

עודד,
תוספת קטנה ל"אלה תולדות חנניה רייכמן":
"מן הים הכללי וטיפה משלי" היה מדור שלו, שפורסם במשך שנים רבות ב"דבר השבוע", כשהיה עדיין שבועון עצמאי ולפני שהפך למוסף סוף השבוע של "דבר".

און,

תגיד לי או תאמר לי זה אותו דבר או היינו הך ?

שאני אענה לך עכשיו או כעת?

> אלה לא משפטי חגי, אבל הם בני אותו גיל <

---

אמא,
נכון, והיה לו מדור נוסף, על אקטואליה (משהו מקביל ל- הטור השביעי של אלתרמן, אם כי לא באותה רמה), אשר נאסף לספר "הדי הימים". שם הוא מתחיל את ההקדמה בתשובה לשאלה המתבקשת "הגם חנניה בנביאים":

עיתים, באורח לא נדיר
ערך עטי פלישות
מתחום פתגם, משל ושיר
לתחום החדשות

ויש גם משפט של רופאים: "השפעת תעבור שבוע עם תרופות ושבעה ימים בלי תרופות".

השפעת תעבור שבוע עם תרופות ושבעה ימים בלי תרופות
יותר נכון : _ תעבור שבוע עם תרופות ושבעה ימים בלי תרופות... (אפטות, פריחה, וכו')

ויש שם:
האוכל הוא מזונו הטוב ביותר של האדם.

<דוד של ענת אומר את זה לפני כל ארוחה משפחתית מאז שהיא זוכרת את עצמה>

תגיד לי או תאמר לי זה אותו דבר או היינו הך ?
התשובה:
די זעלבע זאך. (אני מתנצלת על האיות אם טעיתי. ה עוגיה - את מוזמנת לתקן)

ומה עם הפנס האלמותי, שכבה ונכבה (לסירוגין!)?
אגב, ידוע שהספר הוא ידידו הטוב ביותר של האדם, מחוץ לכלב.
כי בתוך הכלב חשוך.

כרמית,
אהבתי

---

יעל,
האפטה יודעת שאחרי שבוע היא צריכה לעבור?

די זעלבע זאך. (אני מתנצלת על האיות אם טעיתי. ה עוגיה - את מוזמנת לתקן)
אין לי שמץ. אני אמורה להכיר?

לא. את לא אמורה להכיר. את אמורה לרצות לתקן אם יש טעות.

צוחקים עלי בלי שאני אשים לב. יא אללה...
מקורס יידיש פרשתי אחרי שבועיים כשהתברר לי שאני היחידה בקבוצה שבאמת לא יודעת יידיש
תתרגמי לטובת הבורים שבינינו?

אותו דבר, כמובן. (או אולי - היינו הך).

לקיים מה שנאמר "ביידיש זה נשמע יותר טוב..."
אם זה היינו הך אז די זעלבע זאך זה אותו דבר !
תבשיל קדרה , כבודה !

ואם לסבתא היו גלגלים.... (זה סוג של משפט אלם שהיינו אומרים בלי להבין כשהיינו ילדים)

מספיק "ואם לסבתא...."
זה כמו "ואם כולם היו קופצים..." שכבר קוצץ ל "ואם כולם היו..?"

אני יודעת שכבר ציינתי את זה בדף אחר, אבל זה מתאים גם כאן. סבא של חזרזיר הוא אסור ל. שזה קיצור של אסור לוי שזה קיצור של אסור לויתן.

ולגבי הדיזל ב.. לא הבנתי בהתחלה למה המשפט הזה מעלה לי קונוטציה שלילית. אח"כ קלטתי שהגרסה המוכרת לי (ומהווה אחוז ניכר מהידע שלי ביידיש) זה די זעלבה דרק... אותו זבל...

את יכולה פשוט להגיד די זעלבע - ולהאלם !

יאיר, ענת, אמממ [-:
ניסיתי במשך כמה דקות לחפש ניסוח מעודן ומרומז שגם יסביר, אבל לא הצלחתי ואני כבר צריכה ללכת לישון, אז אני אכתוב את זה וזהו ואתם מוזמנים לערוך כראות עיניכם (בתקווה שאינן בוכות או מכוסות בילדים >סמיילי קורץ ומסמיק בו בזמן< ) - זה סקס ששיאו בפליטה על פני האשה.
[-: [-: [-:
עירית - גבר הולך לאיבוד - ואללה, פעם ראשונה שאני קוראת אותו ככה - עד היום התייחסתי רק לבית השני, ואז נראה שזה מאהב שחומק מהמרפסת כדי לא להיתפס.

לך! לך!... (למדבר)- חזק!!!

המסעדה!!!

אין... אין... אין מילים!!!

<יאיר מבין מחדש את המונח משפט אלם>

_המסעדה!!!
אין... אין... אין מילים!!!_

ורק אני לא הבנתי כלום?
<בשמת מרגישה גולם מתמיד>

אני מסתכלת וקוראת שוב ושוב את מה שהמסעדה כתבה, ואני זקוקה לאמונטיקון חדש |פרצוף תוהה מגרד בראש|

בנות, אתן מכריחות אותי לצאת מהאלם שגזרתי על עצמי ומעמידות אותי במצב מביך! לא יכולתן לשאול בהפנינג? כולם חייבים לראות?
המשורר גומר לאהובתו על הפנים. כל כך מסובך? עניין של סקס בטוח, תקראו לזה.

יש איזה דף למחיקה, שמסביר איך נולדתי, ומתקשר לנושא.
בשמת ואביבחה - דפדפו מעלה ומצאו את משפט אלם המביך שהוציאה לאור המסעדה בקיצו של יום 6.8.03.
אולי אז זה יהיה יותר ברור...

>און מפזר רמזים לפני המגרדות בראשן<

לי זה "סתם" נשמע כמו בגידות (פיזור ילדים בעולם בעוד החוקית בוכה).

מסעדה, את הסיפא הבנתי - אבל מה משפט האלם?
גם אחרי ההכוונות אני לא מצליחה למצוא אותו או להבין מה פיספסתי שם. איך זה עובר מהכתוב שם - למה שכתבת.
זה כמו התמונה של הרצל שפתאום רואים בה חתיכה עירומה?
ובהפנינג לא זכרתי בכלל... הייתי אישיות אחרת...

מפזר אם אפשר ילדים - זה משפט אלם. המשפט השלם הוא "מפזר אם אפשר ילדים על עינייך בוכות".
ו כאן אגב, אפשר למצוא מבחר של 25 משפטי שלמה ארצי, שהם כנראה קטגוריה בפני עצמה.

שיהיה בהצלחה , מר גורסקי !

דף אלם באתר: לגדל ילדים בלי ...

אני רוצה לחפש את הפתגמים אשר ידועים על התחלות?????????

_"ואחר כך משום שתכלת
הרדיו מעודד_
אני שואלת את עצמי- מה הרדיו היה עושה, שלמה, אם היה עכשיו סגול
הכותבים המוכשרים מוזמנים
ואחר כך משום שסגול
הרדיו _?
<עדינה מאוד מתכוונת לטפל בכל קשת הצבעים-ראו זאת כאזהרה אישית! (-;>

מעונב ~

פלוני אלמוני,

כל ההתחלות קש..

כל. ואידך זיל.
>סמדר אינה אלא<

לפלוני,
זה אינו הסוף, זו אפילו לא ההתחלה של הסוף, יתכן - אולי - כי זהו הסוף

של ההתחלה (כמובן)

_ואחר כך משום שסגול
הרדיו ___?
מתקלקל?
>סמדר בהשפעת ברקי השמיים הסגולים<

ובעצם גם אפשר להשאיר את זה כך: ואחר כך משום שסגול הרדיו. זה אפילו נורא אמנותי.

אתר יפה ומיוחד,
ותוספת שלי..... קולה-עולם שותה קולה

טול קורה.

לאלתַר!!