ראו גם: חוזר משרד הבריאות ללידות בית, לידת בית אחרי קיסרי, מכתב גלוי לרופאים

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4076554,00.html

חשבתי שזה מספיק חשוב בשביל לפתוח על זה דף

לא יודעת מה לומר מעבר ללתת את הקישור

אפשר להעביר לדף אחר מתאים אם יש, או למחוק אם לא ייוצר דיון

ותגובה של רותי קרני הורוביץ:

http://www.onlife.co.il/משפחה/הריון-ולי ... אינה-בטוחה

וכאן מוזכר שהאירוע בכלל קרה ב 2008, אבל הרשיון נשלל עכשיו. הגיוני?

http://www.doctors.co.il/ar/11683/%D7%A ... 7%99%D7%AA

לנו היא הצילה שתי לידות. מקצועית, מיומנת אמיתית ואחראית.
מרבית מיילדות הבית בישראל היו מסכימות ללדת אחרי קיסרי....זה כל כך תלוי מקרה.
חבל לי על כל היולדות שיפסידו את ההזדמנות ללדת איתה בחצי שנה הקרובה.

מה שלא הבנתי, מה קרה באותה לידה, הזוג הגיע לבה"ח ודיווח איך זה פתאום התפרסם?
שרהלה נראית לי מדהימה, חבל לי שהיא לא תוכל להתפרנס ממה שהיא באמת טובה בו

מרבית מיילדות הבית בישראל היו מסכימות ללדת אחרי קיסרי....זה כל כך תלוי מקרה.
למיטב ידיעתי זה לא נכון


חבל לי על כל היולדות שיפסידו את ההזדמנות ללדת איתה בחצי שנה הקרובה.
עם זה אני מסכימה לחלוטין

_מרבית מיילדות הבית בישראל היו מסכימות ללדת אחרי קיסרי....זה כל כך תלוי מקרה.
למיטב ידיעתי זה לא נכון_
אני מניחה שרובן היו מסכימות, בהתאם למקרה הספציפי כמובן, אלמלא התקנות של משרד הבריאות שלמיטב ידיעתי אוסרות על מיילדות ליילד בבית יולדת שילדה קודם בקיסרי.
כלומר, נדמה לי שרוב מיילדות הבית יודעות שאפשר ללדת טבעי בבית אחרי לידה קודמת בניתוח, והן לא לוקחות יולדות כאלה בגלל שהן עלולות לאבד את הרשיון. ולא משיקולים רפואיים.
וזה בהחלט חבל.

החלק שלנו, היולדות, בכל הסיפור הזה הוא שיתוף פעולה עם הממסד, עם העמדות הרפואיות שלו הניזונות מפחד,
זה הרצון שלנו שלמילדת שלנו יהיה רשיון וביטוח,
זה הרצון לחסות תחת המטריה הרפואית השקרית והאלימה שבתי החולים מפעילים על יולדות.
החלק שלנו הוא בזה שאנחנו לא קמות ועושות מעשה כנגד העוולות של הממסד ששש לפגוע במילדות כדי להצר את צעדי היולדות.

אין גבול לאטימות ולטמטום שמפגינים כל הנוגעים בדבר - החל מיושבת ראש ארגון המיילדות וכלה בשופט זילר שמעלה על נס את לידות בית החולים ומוקיע את לידות הבית כפרימיטיביות שעבר זמנה.

<זה לא שאני יודעת מה אפשר לעשות אבל אני מה זה כועסת>

איזה אטימות הרי אין שום קשר בין מה שקרה ובגללו שרהלה נתבעה לכך שזה היה אחרי ניתוח קיסרי. חבל בשביל כל היולדות , שרהלה בעיני מיילדת מדהימה

שרהלה, חיבוקים מאיתנו. תודה שהיית שם בשבילנו.
איך אנחנו יכולות לעזור?

איך אנחנו יכולות לעזור?

חוץ מתמיכה וירטואלית?

שרהלה אהובה,
איתך הייתי יולדת שוב ושוב שוב בלי קשר לרישיון כזה או אחר או ביטוח כזה או אחר.
המקצועיות שלך, הדיוק שלך, ההבנה שלך מה צריך לעשות או לא ומתי, האהבה שלך, ההכלה שלך, וכל ישותך ואישיותך, הביאו ללידה מעולה של מספר 2 שלי, לידה בבית שנתקלה בקשיים לא פשוטים, דקות מורטות עצבים עם הרבה מתח וחוסר וודאות, ובכל זאת, תודות לך!, יש היום ילדה בת שלוש וחצי קופצת, שמחה וצוחקת.
מחבקתותך
מחזקתותך
אוהבתותך
אור-לי

תקנו אותי אם אני טועה - מי שרוצה ללדת עם שרה'לה למרות שאין לה רשיון, אין עם זה בעיה, לא? יש עוד מיילדת אחת או שתיים ללא רשיון בארץ, שעובדות.
כלומר, נניח שלא היתה מקבלת ביטוח מכיוון שאין לה רשיון, אז לכאורה היתה עדיפות למיילדת עם רשיון. אבל כרגע ממילא כל המיילדות בישראל לא מקבלות ביטוח...

בעיני, משרד הבריאות מדבר על מקצוע לגמרי אחר. שרה'לה היא מיילדת הרבה יותר מאשר רוב המיילדות בבתי החולים.

תקנו אותי אם אני טועה - מי שרוצה ללדת עם שרה'לה למרות שאין לה רשיון, אין עם זה בעיה, לא?
בעיה לשרה'לה?
כלומר, אם שרה'לה תיילד בלי רישיון, עלולים לשלול אותו לצמיתות. לא?
מצד שני, זה שוב מחזיר אותנו לדיון ההוא על תעודות בחינוך הביתי, לא? כלומר, למה אנחנו צריכים לדעת שלמיילדת שלנו יש "רישיון בתוקף"? מפני שבחברה שלנו, זו תעודת הכשר שהיא למדה, התמחתה, משתלמת במקצועה, ו"מותר לה" באופן חוקי ליילד. אבל - אם יש לנו שכל, שיקול דעת ועוד כמה תכונות עלומות, אז את הדברים האלה אנחנו יכולות לברר בצורה אחרת, ולבחור בלי קשר לקיומה של תעודה.

הבעיה היא, שאם בציבור, יש רבים שמושפעים מהעניין הזה של הרישיון, אז זה כן יכול לפגוע בפרנסה.

זה גם דומה, תסלחו לי, לתעודת ההכשר של הרבנות. זו בסך הכל מסחטת כספים, אבל היא פועלת כי יש הרבה אנשים שבודקים אם המקום כשר לפי התעודה (=אם בעל המקום שילם "דמי חסות" ברשיון המדינה לסחטנות ה"משגיח") ולא לפי הכשרות באמת.
אנשים מפחדים שלא יאכלו אצלם בלי התעודה. אז הם משלמים את דמי החסות.
אני תוהה מה יקרה אם מאסה קריטית של אנשים פשוט יוותרו על התעודה הזאת (כמובן, אלה שהכשרות חשובה להם והם מחזיקים מקום כשר) ויכתבו "כשר אבל לא משלם דמי חסות למשגיחי הרבנות"... כמה לקוחות הם יפסידו? וכמה לקוחות לעומת זאת הם ירוויחו?

אם לחזור לנושא המיילדות, מעניין אם מישהו עשה מחקר סוציולוגי - לפי מה הנשים בוחרות את המיילדת, ולפי מה הגברים שלהן מסכימים (האם הגברים בוחרים לפי התעודות והרישיון? סימן שאלה?). כמובן הממצאים יכולים להיות שהגברים בוחרים את המיילדת...

גם אני, אם הייתי חושבת על ללדת שוב הייתי שמחה ללדת עם שרל'ה עם או בלי רשיון.
שרל'ה מילדת אמיצה שלמרות צניעות דרכיה נלחמת למען הזכות האמיתית של נשים לקיים לידת בית גם במקרים בהם החוק היבש לא נרטב אף פעם.
היא הרי לא חיה בעולם אחר, היא לקחה על עצמה לידה בניגוד לגזירות משרד הבריאות וידעה שהיא עושה זאת מתוך אמונה שלמה שמה שהיא עושה הוא הדבר הנכון ביותר בשביל היולדת והלידה ומתוך כך לקחה על עצמה סיכון (שהרי היא אפילו לא מתיימרת להיות אלוהים ולא חצי ממנו) שמשהו עלול להשתבש (בדיוק כמו בכל לידה כמובן או כשמתניעים את האוטו לצורך נסיעה, למשל) או שהחלמאים במשרד הבריאות יעלו עליה.
ילדתי שתי לידות איתה, שתיהן היו לידות מדהימות ומעצימות שאם היו מגיעות לבית חולים לא היו מסתיימות באופן המדהים שבו הן הסתיימו בבית, ברור לי שכל מיילדת שנכנעת ל
ממסד, עם העמדות הרפואיות שלו הניזונות מפחד היתה מפנה אותי כבר בלידת הבית הראשונה לבית חולים ובכך מונעת הן את יציאתו המדהימה לעולם של ילד מופלא בביטחון של ביתו וקרוב לודאי שגם את לידתו המעצימה של אחיו הטרי שהיתה מאתגרת ללא ספק אבל אין שניה לה בעוצמה.

שרל'ה, אנחנו אוהבים אותך. את אשה אמיצה ונפלאה ולמרות ההתכחשות שלך, מסורה לשליחותך. .

מצד שני, זה שוב מחזיר אותנו לדיון ההוא על תעודות בחינוך הביתי, לא? כלומר, למה אנחנו צריכים לדעת שלמיילדת שלנו יש "רישיון בתוקף"? מפני שבחברה שלנו, זו תעודת הכשר שהיא למדה, התמחתה, משתלמת במקצועה, ו"מותר לה" באופן חוקי ליילד

זה גם דומה, תסלחו לי, לתעודת ההכשר של הרבנות. זו בסך הכל מסחטת כספים,

לחלוטין, אבל הם תופסים אותנו בביצים, כי אם בלידה שלך לא נוכחת מילדת עם רשיון ולא התפנת אחרי הלידה לבית חולים, את צריכה לעבור שבעה מדורי גהינום בירוקרטיים כדי להוכיח למשרד הפנים שחס וחלילה לא גנבת את הילוד. נוכחות של מילדת נוספת עם רשיון בסוף הלידה עושה את העבודה אבל מה הועילו חכמים? בסופו של דבר חייבים את חותמת הגומי...

שרל'ה, אנחנו אוהבים אותך. את אשה אמיצה ונפלאה ,ומסורה לשליחותך.

וחוץ מזה. איך המקרה הזה הגיע לבית הדין בכלל?
איך נודע הדבר לרשויות?

אותי שרהל'ה סירבה לילד אחרי ויבק. וזה היה בשנת 2007, שבע שנים אחרי הקיסרי.
למה?

_תקנו אותי אם אני טועה - מי שרוצה ללדת עם שרה'לה למרות שאין לה רשיון, אין עם זה בעיה, לא?
בעיה לשרה'לה?
כלומר, אם שרה'לה תיילד בלי רישיון, עלולים לשלול אותו לצמיתות. לא?_

קודם כל בפתיחת הדף הייתי מאוד קורקטית, כך שאולי לא היה ברור מה דעתי על העניין. אז רציתי להוסיף קודם כל, שאני מאוד בעד שרהל'ה... ומאוד בעד שתמשיך ליילד.

ומה שהכי חשוב בעיני (טוב, אולי בין הדברים החשובים) הוא השאלה הזו של בשמת ומה התשובה עליה -
האם שרהל'ה תוכל להמשיך ליילד בלי רשיון? האם יוטלו עליה סנקציות במידה ותבצע לידות בזמן שרשיונה שלול?

זו לדעתי שאלה שכדאי לבדוק

טוב, נו, קצת סדר.
העונש נגזר עלי בשל לידת ויבק שהתחילה בבית, ביוני 05, והסתיימה בשלום בבית חולים, אבל בהנהלת בית החולים מצאו לנכון להתלונן. וועדת משמעת מטעם מטרד הבריאות ישבה על המדוכה ועל הראש שלי בחמש שנים האחרונות, ובאותה חבילה הואשמתי גם במכלול שלם של טענות שהיו קשורות גם ללידה שבה בוצעה החיאה לתינוקת. מכל ההאשמות, הוועדה המליצה על עונש ארוך שכלל גם שנה של עבודה בחדר לידה בבית חולים (חינוך מחדש?) עם אופציה לא ברורה של עתיד מקצועי.
חוות הדעת הזו נמסרה לשופט שאמור להיות הכי נטול דעה משלו, והוא קבע שהרשלנות היחידה שלי היא שקיבלתי ויבק בבית, וזה כמובן "בניגוד לפרוטוכול של מטרד הבריאות". הפרוטוכולים נכנסו לתוקף ב08, כך שבזמן הלידה ההיא עוד לא היו פרוטוכולים מחייבים מטעם מטרד הבריאות, אלא רק של אמה"י, ועל פיהם אפשר היה עדיין לקבל ויבק בלידת בית (וגם על פיהם נאסר להוליד ויבק בסוף 05). אף אחד לא נותן לעובדות לבלבל אותו, זה כנראה מידע לא רלוונטי.
לא ברור לי אם אני יכולה לערער, ואפילו אם כן, אם כדאי. מי שמייצג אותי היא עוד"ית מטעם חברת הביטוח (אז עוד היה ביטוח), ללא תשוקה אמיתית להציל לי את התחת.
מי שמתעניינת בשלומי, אני בסדר. מלבד עונש בשבילי, יש כאן מטרה להרתיע ולהפחיד מיילדות אחרות. אני לא מוכנה לפחד, ואין לי אמצעים ומשאבים להלחם במטרד הבריאות. אז, אני עומדת לגלות שיש עוד בחיים מלבד לידות, ועוד לא תיכננתי כלום לזמן הזה.
על פי החוק, רשאית לעסוק ביילוד רק מי שיש לה רשיון לכך. העיסוק במיילדות ללא רשיון נחשב להתחזות, והעונש עליו יכול להיות מאסר בפועל.

תודה שרהל'ה על התגובה ועל הסדר
מרגיז לשמוע שהם לא נותניםלעובדות לבלבל אותם. על פניו נראה שיש מקום להצלחה בערעור, אבל באמת יכול לצרוך הרבה אנרגיה.
מקווה שבסוף יתברר שמעז יצא מתוק, מקווה שייצא לך טוב מהסיפור הזה

אני עומדת לגלות שיש עוד בחיים מלבד לידות
מה אכפת לי - אני הספקתי ללדת בזמן (מבחינת הסיפור הזה)

רגע, אז השופט קיבל במלואו את העונש שהומלץ ע"י הוועדה או גירסה מקוצרת שלו?

לא ברור לי אם אני יכולה לערער, ואפילו אם כן, אם כדאי. מי שמייצג אותי היא עוד"ית מטעם חברת הביטוח (אז עוד היה ביטוח), ללא תשוקה אמיתית להציל לי את התחת.

שרה'לה, מתאים לך שנאמץ כאן כוחות ומוחות במטרה לחפש עו"ד ייצוגי/ת ותותחי/ת לייצוג, או שאין לך חשק?

לחפש עו"ד ייצוגי/ת ותותחי/ת לייצוג,
למיטב הבנתי, אם רוצים להתארגן למבצע שכזה, צריך גם למצוא לו מקורות מימון.

למיטב הבנתי, אם רוצים להתארגן למבצע שכזה, צריך גם למצוא לו מקורות מימון.
דווקא חשבתי על לחפש מישהו שייצג מתוך אג'נדה.
חווה את זה ברגעים אלו מקרוב במקרה אחר בו נעזרים בקליניקה לצדק חברתי בקריה האקדמית אונו
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/215/514.html
http://www.ono.ac.il/academy/ono-social ... ic-center/

אפשר אולי לבדוק עם ציל צול אם יש לה המלצות או רעיונות

אני עומדת לגלות שיש עוד בחיים מלבד לידות
רק שלא ימצא חן בעיניך, הא שרל'ה?

הוועדה המליצה על עונש ארוך שכלל גם שנה של עבודה בחדר לידה בבית חולים
כמיילדת?? אם כן, זה קצת הזוי, לא?

אפשר אולי לבדוק עם ציל צול אם יש לה המלצות או רעיונות
חלוקית, מסקרן אותי מה הביא אותך לכתוב את זה?

הנה שני רעיונות: אמיר פז-פוקס (מהקרייה האקדמית אונו שבהודעה של יעל ש) הוא במקרה בן הזוג שלי. אבל קשה לי לחשוב על קליניקה באונו שעוסקת בדברים כאלה. אני עוד אברר איתו לגבי רעיונות נוספים.
בכל אופן, אפשר די בקלות לעשות סיבוב טלפונים בין הקליניקות המשפטיות (לדבר עם מי שעומד בראש המערך) בכל הפקולטאות ולבדוק. בכל אוניברסיטה ומכללה יש היום קליניקות כאלה ואפשר לקוות שמישהו יקח את זה על עצמו. בשביל זה צריך להציג את המקרה כעקרוני ומשרת את הציבור.
מתנצלת מראש שאני לא לוקחת את זה על עצמי. אני תומכת נלהבת במטרה אבל עמוסה כרגע באופן קיצוני.

אפשרות אחרת זה לפנות לעורך הדין שמייצג את יולדת הבית שתובעת עכשיו מענק לידה מביטוח לאומי. הוא עוסק בפרו בונו של דברים כאלה אם הוא רואה בהם חשיבות עקרונית.
שמו שלומי פרידמן והוא איש נחמד נחמד נחמד.

http://www.youtube.com/watch?v=nh1Mii1J9h8

זה האיש. לב במקום הנכון ויש לו גם רשימת הישגים בתחום. שוב, צריך פה לנסח את המקרה ברמה העקרונית שלו.

עדכון אחרי התייעצות עם האיש -
זוכרות את קצב? האיש ביקש עיכוב על ביצוע גזר הדין עד להישמע הערעור. וקיבל.
ובכן, שרה'לה יכולה לעשות אותו דבר.
להגיש ערעור ולבקש דחייה של שלילת הרישיון עד שהעניין יוברר. יש פה סיכוי כיוון שנשללת ממנה פרנסה.
אבל... בשביל זה צריך להפעיל עורכת דין ולהגיש ערעור. הבעיה - בתי המשפט עוד שנייה יוצאים לפגרה.

שרה'לה, אם את רוצה עזרה האיש מוכן לחבר אותך לקליניקה באוניברסיטת תל אביב. כבר חיברנו פעם את הארגון אליהם בנושא הביטוח שלכן.
לא יצא מזה כלום כי יש שם לופ משפטי סבוך אבל הקליניקות מודעות לנושא. אני זקוקה למייל שלך בשביל זה.

עוד רעיון - לפנות לסנגוריה הציבורית ולבדוק אם את עומדת בקריטריונים שלהם. פשוט להיכנס לאתר שלהם (גוגל) וליצור איתם קשר.

אני חושבת שיש פה הרבה רעיונות אפשריים. אישית, הייתי מנסה קודם את שלומי כי זה דחוף. אפשר פשוט ליצור איתו קשר, להגיד דחוף ולראות מה הוא אומר.
אחר כך הייתי מנסה את הסנגוריה כי גם שם יש משמעות והבנה למונח "דחוף" ובסוף את הקליניקות. הם מסיימים את הסמסטר אז יהיה קשה יותר להשיג מהם עזרה דחופה כרגע.

בכל מקרה, שיהיה בהצלחה רבה.

כבר כתבתי במקומות אחרים על ציד המכשפות.
אבל מוכרחה גם כאן להביע את תמיכתי בשרה'לה.
כיולדת לנל"ק ביתי (הרבה לפני התקנת התקנות), אני חושבת שמזל שפגשתי את שרהל'ה כשעוד יכלה ליילד לנל"ק בבית. מיילדת מדויקת, בחסד ובזכות.
ההחלטה הזו היא פגיעה ברמה האישית והגלובאלית גם יחד.

מה שאמפי אמרה.

אני יודעת שהקליניקה למשפטים בבר אילן נותנים ייעוץ של עורכי דין בהתנדבות.
אולי כדאי לנסות שם.

(אמנם בטלפון עונים מתמחים, אבל הם מעבירים את השאלה לעורך דין. ואפשר לקבוע פגישת ייעוץ עם העו"ד).

למה אנחנו צריכים לדעת שלמיילדת שלנו יש "רישיון בתוקף"? מפני שבחברה שלנו, זו תעודת הכשר שהיא למדה, התמחתה, משתלמת במקצועה, ו"מותר לה" באופן חוקי ליילד. אבל - אם יש לנו שכל, שיקול דעת ועוד כמה תכונות עלומות, אז את הדברים האלה אנחנו יכולות לברר בצורה אחרת, ולבחור בלי קשר לקיומה של תעודה.
בלי להיכנס עכשיו לעניין של שרה לה, אותה אני לא מכירה, ובלי להיכנס לזכות של כל יולדת ללדת בבית גם אחרי קיסרי (זכות בה אני לחלוטין תומכת)- אני חושבת שרישיון כן חשוב. הוא אומר שיש קריטריונים כלשהם שהמיילדת עומדת בהם, היא עוברת השתלמויות, וכיוצא בזה. (לא סותר את העובדה שיכולה להיות מיילדת עם רשיון שהיא מיילדת גרועה). אני לא הייתי פונה למיילדת בלי רשיון, אלא אם ידועות לי נסיבות שלילת הרישיון ואני לחלוטין לא מסכימה עם אותן נסיבות וסומכת על אותה מיילדת.

מישהי בחרה מיילדת על פי רישיון?
אני אבחר מיילדת לפי הגישה שלה, הניסיון, הידע שלה, החיבור בינינו וכו'.
האם הנייר הזה מבטיח משהו?
הוא רק מתאר את הכפיפות שלה למשרד הבריאות, זה שאני כיולדת בית כל כך מנסה להימנע ממנו.
אני כן הייתי פונה למיילדת בלי רישיון.

אני לא הייתי פונה למיילדת בלי רשיון, אלא אם ידועות לי נסיבות שלילת הרישיון

לא כל מיילדת שעובדת בלי רישיון היא כזו שהיה לה רישיון ושללו לה אותו.
למשל למדה מיילדות-בית בלבד, בארה"ב. יש לה רישיון אמריקאי ליילד בבית, אבל לא ישראלי (ואין לה רישיון ליילד בבית-חולים בשום מקום בעולם).
אני מכירה גם מיילדת (שעובדת בארץ) שלא קיבלה מעולם רישיון ליילד משום מוסד בעולם, היא למדה בדרך הישנה - כשוליה של מיילדת שבטית. היא מקבלת לידות שלא עומדות בקריטריונים של משרד הבריאות ובפרוטוקול של אמה"י (עכוז, ויב"ק ועוד). לפי החוק אסור לה לקבל לידות בכלל. אז מה? מה זה אומר? בעיניי זה לא שיקול.

לחלק מאיתנו מעבר לחיבור עם המיילדת , יש שיקול כלכלי, מיילדת בלי רישיון זה עוד הוצאות על רופא נשים שצריך לבוא ולראות את היולדת 24 שעות אחרי הלידה

מיילדת בלי רישיון זה עוד הוצאות על רופא נשים שצריך לבוא ולראות את היולדת 24 שעות אחרי הלידה
אבל התשלום למיילדת עצמה נמוך יותר.

אם חשוב לי שהמיילדת שלי תדע לעשות החייאת תינוקות (וחשוב לי) אני אוודא את זה אתה. כנ"ל לגבי כל דבר שחשוב לי (פרטי ציוד, מדיניות פינוי וכד').
מבחינתי אין לזה שום קשר לרישיון / גושפנקא ממסדית.
אני אבחר מיילדת לפי הדברים החשובים לי עצמם, לא לפי נייר שאמור להבטיח לי שיש לה אותם.

_מישהי בחרה מיילדת על פי רישיון?
אני אבחר מיילדת לפי הגישה שלה, הניסיון, הידע שלה, החיבור בינינו וכו'.
האם הנייר הזה מבטיח משהו?_

אני לא בטוחה שהבנתי.
איך אפשר לבחור מיילדת שאין לה רישיון - האם מיילדת יכולה בכלל לעבוד בלי רישיון?
האם לא עלולים להעמיד אותה לדין על כך?
הנה שרהל'ה כתבה:

על פי החוק, רשאית לעסוק ביילוד רק מי שיש לה רשיון לכך. העיסוק במיילדות ללא רשיון נחשב להתחזות, והעונש עליו יכול להיות מאסר בפועל.

כלומר, אני מבינה שיש על כך עונש.
אז איך בכלל פועלות מיילדות בלי רישיון?
האם הן לוקחות את הסיכון שיעלו עליהן ויעמידו אותן לדין?

(או שאולי הסיכוי שזה יקרה הוא לא גדול, כמו עם חינוך ביתי בלי רישיון?)

האם מי שלא היה לה רישיון מלכתחילה עומדת פחות בסכנה מול החוק מאשר מי ששללו לה רישיון?

וגם,
האם להיות מיילדת ללא רישיון - זה לא כמו שמישהו יהיה רופא בלי רישיון?
כי בקשר לרופא למשל, ברור לי למה מחייבים רישיון. לכם לא?
אז מה ההבדל?

ועוד דבר,
איך בכלל אפשר לדעת אם היא יילדה בלי רישיון, או שהיא אולי תפקדה כדולה?
הרי אם תופסים אותה היא תמיד יכולה לומר שהיא דולה, לא?

אהבת עולם, עונה ברצון:
איך אפשר לבחור מיילדת שאין לה רישיון - האם מיילדת יכולה בכלל לעבוד בלי רישיון?
פיזית, ברור שכן. בדיוק כמו מאות אלפי בתי עסק מכל הסוגים ברחבי המדינה שעובדים בלי רישיון עסק.

האם לא עלולים להעמיד אותה לדין על כך?
עלולים.

או שאולי הסיכוי שזה יקרה הוא לא גדול, כמו עם חינוך ביתי בלי רישיון?)
נראה לי שהסיכון בחנ"ב הרבה יותר קטן.

האם מי שלא היה לה רישיון מלכתחילה עומדת פחות בסכנה מול החוק מאשר מי ששללו לה רישיון?
יכול להיות. <|רעיון| הולכת תיכף למחוק את השם של ****** שהזכרתי קודם>

_האם להיות מיילדת ללא רישיון - זה לא כמו שמישהו יהיה רופא בלי רישיון?
כי בקשר לרופא למשל, ברור לי למה מחייבים רישיון. לכם לא?
אז מה ההבדל?_
בעיניי יש הבדל (משמעותי אפילו). אין לי כוח להסביר כרגע.

_איך בכלל אפשר לדעת אם היא יילדה בלי רישיון, או שהיא אולי תפקדה כדולה?
הרי אם תופסים אותה היא תמיד יכולה לומר שהיא דולה, לא?_
אם דולה תקבל לידה ללא מיילדת, היא יכולה להישפט על זה בדיוק באותה מידה.

בגדול, תמיד אפשר להגיד שהלידה התרחשה לפני שהספיקו להזמין מיילדת / אמבולנס / להתפנות.

קוראת, הכל נכון כל עוד לא קורה כלום, אם קורה המשפחה יכולה לתבוע את המיילדת ללא רישיון ואז היא בצרות גדולות ועל סף פשיטת רגל

נכון.
אגב, נראה לי שאם קורה משהו כזה, המיילדת בצרות גם עם רשיון. אבל כנראה פחות.
אני לא בטוחה שזה שיקול משמעותי מבחינת היולדת, כי זה לא כאילו למיילדת עם רשיון יש יותר כסף לשלם.

ועוד אגב, בכלל בלידת בית הכל נכון כל עוד לא קורה כלום.

אם קורה המשפחה יכולה לתבוע את המיילדת ללא רישיון ואז היא בצרות גדולות ועל סף פשיטת רגל

תרבות התביעות הרפואיות הנשענת על יהירותם של הרופאים, פוגעת היום בכולנו.
ככל שיותר נשים ינטשו את הגישה הרפואית/מכאנית ללידה, ויבינו שלידה כמו החיים יש בה סיכונים גדולים וסיכוי גדול עוד יותר לחיים;
ככל שיותר נשים יבינו שבשום מקום לאף אחד אין ביטוח על החיים שלהן, על הילדות שלהן ועל חיי ילדיהן;
ככל שיותר נשים יקחו על עצמן את האחריות לבריאותן, ללידות שלהן ולבריאות משפחתן, ולא יתפתו להטיל את האחריות (המדומה) על הרופא או המיילדת או כל אדם אחר

היהירות הזאת של הרופאים, של הממסד הרפואי ושל מערכת המשפט יאבדו מהתוקף שלהם.

זאת האחריות של כל אחת ואחת שמאמינה שהשפעת הלידה על החברה היא מכרעת ורוצה במקום טוב יותר בעבור ילדה.

ככל שיותר נשים יקחו על עצמן את האחריות לבריאותן, ללידות שלהן ולבריאות משפחתן
אורנה, אני שותפה לדעתך שתרבות התביעות היא רעה חולה,
אבל לו אני הייתי חס וחלילה מוצאת עצמי במצב כזה, וצריכה לממן טיפולים בתינוק-ילד-אדם פגוע, אני לא בטוחה שזה היה שיקול מבחינתי.

אבל לו אני הייתי חס וחלילה מוצאת עצמי במצב כזה, וצריכה לממן טיפולים בתינוק-ילד-אדם פגוע, אני לא בטוחה שזה היה שיקול מבחינתי.
אבל זה בדיוק הגרעין שממנו מתחילה ה רעה חולה
מה שעומד בבסיס האמונה הזאת זה שמישהו אחר אחראי למה שקורה בחיים שלי.
זה שהכי קל להשליך אשמה ולחשוב שזה מה שיקל על הכאב או הקושי.
וזה שמשהו אחר בכלל היה יכול להיות במקום מה שקרה במציאות.
ה"רעה החולה" מתחילה ממקום שכל כך מושרש בנו כבר מלידה, מהמקום שבו מלמדים אותנו לפחד מהכל.
מלמדים אותנו שהחיים מסוכנים.
מלמדים אותנו לחיות באיפוק חולני מהרגע הראשון כדי ש"חס וחלילה" לא יקרה לנו איזה "אסון".
נותנים לנו לראות באולטרסאונד מה יש בבטן ועוקבים אחריו מיום ליום כדי לבדוק שאין דבר שעלול חס וחלילה לצאת לא כמו שאנחנו מתכננים ועלול ל"שבש" את חיינו.
מלמדים אותנו שיש דרך נכונה ודרך לא נכונה.
שכל ילד מתהפך בגיל חודש וחצי ויושב בגיל 7 חודשים והולך בגיל שנה ואוכל מוצקים בגיל שנה וחצי... ואם הוא לא עומד בקריטריונים אז משהו דפוק אצלו ואז עושים את כל המאמצים ליישר אותו לפי הקו ה"נכון" לכולם.
וחס וחלילה לא לתת לילד מתחת לגיל 12 בננה שלמה או נקניקיות לא חתוכות למשולשים כי הוא בוודאי יחנק מזה ואז ההורה או הגננת יצאו רשלנים ויתבעו אותם על רשלנות...
פחד פחד פחד פחד פחד פחד פחד פחד פחד פחד פחד פחד פחד פח פח פח פח פח פח פפפפפפפפ.....
זה שם המשחק
וכולם משחקים אותו הוא עומד בגרעין התרבות שלנו
וזה נורא מתסכל
אבל כנראה שהפיתרון היחיד לזה הוא להתחיל כל אחד עם עצמו בביתו הוא
ולא להתפשר על
אבל לו אני הייתי חס וחלילה מוצאת עצמי במצב כזה, וצריכה לממן טיפולים בתינוק-ילד-אדם פגוע, אני לא בטוחה שזה היה שיקול מבחינתי
כי שם זה מתחיל ושם צריך לטפל ברעה החולה הזאת.

אבל לו אני הייתי חס וחלילה מוצאת עצמי במצב כזה, וצריכה לממן טיפולים בתינוק-ילד-אדם פגוע, אני לא בטוחה שזה היה שיקול מבחינתי

אבל עדינה, כאן לא מדובר על פחד, ובטח לא פחד ממשהו שאולי יקרה. מדובר כאן על תינוק פגוע שצריך לטפל בו, והטיפולים עולים כסף. השאלה היא מי יממן אותם. אם יש ביטוח, אז הביטוח ישלם. אם אין ביטוח, אז המשפחה של התינוק תשלם, ואם אין לה מספיק כסף, אז היא "תחפש" מישהו נוסף "להתחלק" איתו בתשלומים.

כן, אבל זאת בעיה של החברה שלנו כולה, זה מה שאני אומרת.
אין תמיכה ראויה לבני אדם באשר הם.
ביסוד בחברה שלנו מי שצריך לשלם הוא מי ש"אשם", ובכלל זה שיש "אשם" זאת תפיסה עצובה ושגוייה.
אבל אי אפשר לשנות את העולם ההפוך הזה ללא האומץ להתחיל בראש ובראשונה כל אחד עם עצמו.
זה דורש מבט אחר על החיים עצמם, על משמעות החיים...
אני לא מקלה ראש בטיפול בילד או אדם פגוע, בכלל לא.
אני לא מזלזלת בקושי ובכאב.
אני אומרת שנצרך כאן שינוי מהותי, תפיסה אחרת של החיים שלנו.

בכלל זה שיש "אשם" זאת תפיסה עצובה ושגוייה.
לא תמיד. לצערנו הרב יש רשלנות רפואית. ישנה נטייה הולכת וגוברת להחיל אותה על כל מה שלא מסתדר לנו. אבל הבעיה היא שם. לא צריך למחוק את האפשרות של רשלנות. יש בעלי מקצוע גרועים ויש בעלי מקצוע שלא אפשרו להם לישון מספיק ויש כל מיני.
אז כן, לפעמים יש אשם. אלא שהרבה פעמים האשם הזה הוא המערכת עצמה. שלא סיפקה תנאים או הכשרה או שלא ווידאה את קיומם של כל אלו.

הבעיה של מיילדות הבית זה שהן הוכשרו על ידי המוסד, קיבלו רישיון מהמוסד, עוסקות בפרקטיקה חוקית לגמרי, אבל המוסד בכל זאת מתנער מהן ובכך מונע מיולדות רבות להיעזר בהן.
ובעיניי זו בעיה הרבה יותר קונקרטית והרבה יותר קלה לפתרון מאשר התמודדות של כל פרט בחברה עם פחדיו ואמונותיו.
וכל זאת מבלי לזלזל לרגע, או לחתור תחת הרעיון החשוב של האחריות האישית וההתנערות מהפחדים. אני פשוט חושבת שיותר הגיוני לעבוד בסדר הפוך כי זה יותר יעיל. קודם שמוסדות יתנהלו בצורה הגיונית ועקבית. זה בהחלט דוגמה אישית חיובית לכל מי שנסמך עליהם.

אני פשוט חושבת שיותר הגיוני לעבוד בסדר הפוך כי זה יותר יעיל. קודם שמוסדות יתנהלו בצורה הגיונית ועקבית
אפשר מפה מפה גם יחד (-:

הבעיה של מיילדות הבית זה שהן הוכשרו על ידי המוסד, קיבלו רישיון מהמוסד, עוסקות בפרקטיקה חוקית לגמרי, אבל המוסד בכל זאת מתנער מהן ובכך מונע מיולדות רבות להיעזר בהן

אני לא מכירה לנל"ק, ואני לא יודעת מה הסיכונים האפשריים במקרה של לידה כזו. אבל "הממסד" החליט שלידה כזו, היא מסוכנת מלידה רגילה ולכן הוא רוצה אותה בתוך בית החולים. שם יש גיבוי ומיכשור ובלה בלה.ץ זה לא נשמע בלתי הגיוני. במיוחד לאור העובדה ש יש בעלי מקצוע גרועים ויש בעלי מקצוע שלא אפשרו להם לישון מספיק ויש כל מיני_, ושאם משהו יתפקשש, כנראה שיחפשו אשם, שישמש כמקור למימון.

עד עכשיו מי שרצתה ללדת בבית לנל"ק יכלה לפנות למיילדת שתסכים, מפני שהיא החליטה בגבורה ובאצילות לעשות אצבע משולשת לממסד. ואילו מעכשיו, אם זה עדיין חשוב למישהי, שהיא או בנותיה תוכלנה ללדת לנל"ק, צריך לנסות ולהכשיר את הפרוצדורה הזו, על ידי שכנוע הממסד שלידה כזו לגיטימית ושיש לאפשר אותה, תוך שימוש בטרמינולוגיה של הממסד.

עד עכשיו מי שרצתה ללדת בבית לנל"ק יכלה למיילדת שתסכים, מפני שהיא החליטה בגבורה ובאצילות לעשות אצבע משולשת לממסד
נכון. אבל אם היא גרה רחוק ממיילדת כזו או פשוט לא התחברה אליה היתה לה בעיה. בדיוק משום שהדברים נתפשו בטעות ברמה האישית.

צריך לנסות ולהכשיר את הפרוצדורה הזו, על ידי שכנוע הממסד שלידה כזו לגיטימית ושיש לאפשר אותה
בדיוק. בשביל שהיא תהיה פתוחה לכולן ולא תהיה תלויה בגבורה או באצילות של מיילדות חריגות. וכאשר היא תהיה פתוחה לכולן על בסיס הכרה ממסדית אני די בטוחה שזה בפני עצמו יוריד את מפלס החרדה ויאפשר לנשים לקחת אחריות על הבחירות שלהן.

אני חושבת שחשוב מאוד שיהיה ביטוח למיילדות בית (ובכלל לבעלי מקצוע).
לא כי אנחנו מסירים אחריות מעצמנו, ולא כי המיילדת לא טובה, אלא פשוט כי העולם איננו מושלם, וכשקורה מקרה (ולא משנה אם יש "אשם" ומי הוא), אז טוב שיש מי שיעזור.

קודם שמוסדות יתנהלו בצורה הגיונית ועקבית

סוג של ימות משיח.

צריך לנסות ולהכשיר את הפרוצדורה הזו, על ידי שכנוע הממסד

בנושא של לידה אין עם מי לדבר . באמת - אין עם מי לדבר.
גם מחקרים לא משכנעים אותם לשנות את הנהלים.
ואם לא מחקרים - שזה הכלי שכאילו הם עובדים על פיו (רפואה מבוססת עובדות - חה חה חה) אז מה כן?
הם לא מקשיבים, אין להם את הכלים להבין במה מדובר, הם לא רוצים להבין. הם מפחדים לאבד שליטה.

המוסדות לא רוצים אזרחים שיודעים שהם חופשיים.
הם רוצים אזרחים ציתניים.

אבל לו אני הייתי חס וחלילה מוצאת עצמי במצב כזה, וצריכה לממן טיפולים בתינוק-ילד-אדם פגוע, אני לא בטוחה שזה היה שיקול מבחינתי
אני מבינה את הפחד. אבל להגיד לך את האמת - החיבוק שהממסד מציע, לדעתי ועל פי תפיסת עולמי, הוא לא העזרה המיטבית שאנשים לילד פגוע יכולים לקבל. אם אהיה בוטה אומר שההפך הוא הנכון.
זה כבר באמת קשור לתפיסת עולם ולידע שהממסד דוחה ולעמדות מוסריות כלפי החיים - כל מיני דברים שהממסד לא מעוניין בכלל לדון בו.

אבל -
אני שמחה שיש אנשים שמסוגלים לחשוב בכלל שאפשר להגיע לתפקוד יעיל יותר של הממסד.
ובאמת כמו שעדינה אומרת - צריך לטפל בבעיה גם מכאן וגם מכאן.

ואני רוצה לחזור לעניין האחריות האישית -
התרבות מציעה לנו תפיסה שעל פיה לחלק זעיר מהאוכלוסיה יש מקום בעולם הזה. עדיף שלא יהיהו נזקקים למיניהם - זאת אומרת: לא ילדים, לא זקנים, לא חולים, לא נכים. עדיף גם שיהיו יפים, רזים, יצירתיים, קונים ועשירים.
אם כל אחת ואחת מאיתנו כיחידה (לא כציבור), יכולה להתנער מהתפיסה הזאת, אפשר לגלות שחלק ממה שנחשב אסונות נוראיים בחיים, הוא מתנה גדולה לכל הסובבים. עמדה זאת כשלעצמה משנה את כל האופן שבו נתייחס לקושי או לבעיה שנתקל בה בחיים.

ואולי אז כשאנשים כאלה יתחילו לאכלס את המוסדות התפיסה הזאת תוכל גם לחלחל למעלה.

חוזרת לחדד את העניין עצמו,
אני מבינה אם כן, שכל מיילדת שפועלת ללא רישיון - יכולה בכל רגע להיעצר ולהיענש?
(אם כן, נראה לי ממש מסירות נפש להיות תחת איום תמידי כזה).

וגם, מי בכלל נותן רישיון למיילדות?
לפי איזה קריטריונים?
ובערך כמה אחוזים מהמיילדות בארץ פועלות ברישיון, לדעתכם?

אם כל אחת ואחת מאיתנו כיחידה (לא כציבור), יכולה להתנער מהתפיסה הזאת, אפשר לגלות שחלק ממה שנחשב אסונות נוראיים בחיים, הוא מתנה גדולה לכל הסובבים. עמדה זאת כשלעצמה משנה את כל האופן שבו נתייחס לקושי או לבעיה שנתקל בה בחיים
תודה על הניסוח הנהיר.

האם זה רק במקרה שמשפחה שהיא יילדה תובעת אותה, או בכל מקרה שהרשויות 'עולות' עליה?
בכל מקרה שאפשר להוכיח לגביו שהיא קיבלה לידה.

כי מה הבעיה של הרשויות לתפוס את כל המיילדות בלי רישיון אם הן רוצות? זה לא כזה קשה נראה לי....
אני לא רואה למה זה נראה לך קל...

וגם, מי בכלל נותן רישיון למיילדות?
משרד הבריאות.
לפי איזה קריטריונים?
אני חושבת ש{{}}דנה ה כתבה על זה ב{{}}בלוג שוליית המיילדת,
אם אני לא טועה זה לימודים בהיקף זה או אחר (תלוי מה המבקש למד כבר), סטאז' ומבחן.

ובערך כמה אחוזים מהמיילדות בארץ פועלות ברישיון, לדעתכם?
מיילדות הבית או מיילדות בכלל?
מיילדות בכלל, אני מניחה שקרוב ל-100%.
מיילדות הבית - אין לי מושג. למיטב ידיעתי, כל מי שחברה באמה"י פועלת ברישיון

אם אני לא טועה זה לימודים בהיקף זה או אחר (תלוי מה המבקש למד כבר), סטאז' ומבחן
סליחה, התבלבלתי עם סיעוד (=אחיות).
בשביל לקבל רישיון ליילד בארץ צריך להיות קודם כל אחות מוסמכת, ואז ללמוד מיילדות, סטאז' ומבחן.

אני חושבת שבאופן נקודתי בעניין של לנל"ק, יש טעם לנסות ולשנות את המצב כפי שהוא כיום, ולאפשר למיילדות בית ליילד גם לנל"ק. זה חשוב מפני שאם זה לא ייעשה, אז פשוט אי אפשר יהיה ללדת בבית לנל"ק.
צריך לטחון להם את המוח. בדיוק כמו שעושים עם החנ"ב ובדיוק כמו שעושים עם עניין מענק הלידה ליולדות בית. זה לא יקרה מחר, אבל זה יכול לקרות. (אולי פעם מישהו שאמא שלו ילדה אותו בלנל"ק והוא היה בחנ"ב, יהיה הרופא שאחראי על המיילדות והוא זה שישנה את הנוהל).

ולגבי העניין המהותי והרחב יותר של אחריות אישית, אני לא חושבת שיש סיבה בכלל לשכנע מישהו מהממסד שהגישה הזו היא הגישה הנכונה, שלאורה ראוי ללכת. מי שמאמין בזה מתגלגל לשם, דרך האינטנרט או חברים או משהו. האמת היא, שחלום הבלהות שלי הוא שאני אאסכים ואזדהה עם הגישה של הממסד. איכס

כי אם בלידה שלך לא נוכחת מילדת עם רשיון ולא התפנית אחרי הלידה לבית חולים, את צריכה לעבור שבעה מדורי גהינום בירוקרטיים כדי להוכיח למשרד הפנים שחס וחלילה לא גנבת את הילוד. נוכחות של מילדת נוספת עם רשיון בסוף הלידה עושה את העבודה אבל מה הועילו חכמים? בסופו של דבר חייבים את חותמת הגומי
זה ממש לא נכון. יש פה בדף לפחות כותבת אחת שילדה unassisted ויכולה להעיד אני מניחה.
בגדול, אם יש מסמכים מרופא שביצע אולטרסאונד (כלשהו) אחרי שבוע מתקדם (לא זוכרת - 30 או 35), זה מספיק.

_האם הנייר הזה מבטיח משהו?
הוא רק מתאר את הכפיפות שלה למשרד הבריאות, זה שאני כיולדת בית כל כך מנסה להימנע ממנו._
אני אמרתי למיילדת הבית שליוותה אותי, שאני רואה בה חלק מהממסד, שנוכח בלידה שלי, בלית ברירה.
ולא בגלל ה"כפיפות" למשרד הבריאות, אלא כי הבסיס של כל ההכשרה שלה (ושל שאר מיילדות הבית) הוא של הרפואה הקונבנציונלית.

עד עכשיו מי שרצתה ללדת בבית לנל"ק יכלה לפנות לשרהלה, מפני שהיא החליטה בגבורה ובאצילות לעשות אצבע משולשת לממסד.
זה ממש לא נכון. שרהל'ה עצמה כתבה כאן שהלידה המדוברת בוצעה לפני שהממסד אסר על לידות לנל"ק בבית, ולפני שארגון אמה"י אסר זאת (לפני שמשרד הבריאות אסר זאת, כך שנראה שרב מיילדות הבית היו סבורות שעדיף ללדת לנל"ק בבי"ח עוד לפני שדרש כך משרד הבריאות).

בשביל לקבל רישיון ליילד בארץ צריך להיות קודם כל אחות מוסמכת, ואז ללמוד מיילדות, סטאז' ומבחן
ונדרש ניסיון של 3 שנים לפחות בחדרי לידה בארץ! (ראו כאן: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3497128,00.html)

קוראת, תודה על התשובות )

נכון, לכן צריך לשקול את דברינו, עמ לא לפגוע במיילדת זו או אחרת ובפרנסתה, ובעצם גם ביולדות שרוצות אחרת

איך אפשר לבחור מיילדת שאין לה רישיון
פשוט אפשר לבחור כל העולה על דעתך. אפשר גם ללדת לבד. אפשר גם עם וטרינר. פשוט אפשר.

ובערך כמה אחוזים מהמיילדות בארץ פועלות ברישיון, לדעתכם?
כמעט 100%.

איך אפשר לבחור מיילדת שאין לה רישיון
פשוט אפשר לבחור כל העולה על דעתך. אפשר גם ללדת לבד. אפשר גם עם וטרינר פשוט אפשר
כמו שהרבה פעמים אמהות אחרי הלידה כותבות מתוך חוסר אונים "איך אפשר לקחת את התינוק שלי מהתינוקייה?" ואנחנו מזכירות לה, שהתינוק הוא שלה ולא של התינוקייה,
כך, לדעתי יש מקום, וראוי, ואפילו מאוד חשוב להזכיר שוב ושוב שאי אפשר לאסור על אף אשה ללדת.
עובדה שנשים יולדות באוטובוס, במונית, ברחוב, ובבית בלי שהתכוונו - בדרך לבית החולים כי לא הספיקו, למשל. זה קורה הרבה. ואי אפשר לאסור דבר כזה בחוק.
מבחינה זו, הלידה היא משהו טבעי ובלתי נמנע, שיש גבול כמה אפשר "למשטר" אותו.
ולמי שדוגלת בזכות האשה ללדת בדרכה - יש חשיבות בהזכרת עובדות החיים האלה.
לא כולם מודעים לזה כל הזמן.
למעשה, רוב האנשים כל כך שבויים בקונצפציות לגבי הלידה, שהם בכלל לא קולטים.

טוב, ערכתי וניקיתי את הדיון.
תבדקו אחרי? אהבת, פלפלת, יעלילה, יעל. תשאירו סימן בדף שבדקתן.
<הערה למחיקה אחרי שהאחרונה בודקת>

לי אין בעיה, אני בעד שהדיון בדף יהיה בנושא הדף.

אני ילדתי בבית ויבק עם מיילדת שאין לה רישיון ישראלי (רק אמריקאי) ולכן מטרד הבריאות (like!) לא יכול לקחת לה את הרישיון - הוא לא זה שנתן לה אותו.
וזאת לאחר שיחות עם 4 מיילדות מוכרות ומורשות שסירבו ליילד אותי בבית בגלל שאסור להן. האחרונה היתה שרהלה שלשמחתי הציעה לי לנסות אצל אותה מיילדת ואכן השידוך היה מוצלח.
בשום שלב לא היהל י חשוב ענין הרישיון ולכן גם לא חפרתי בזה. פגשתי מיילדת - נעימה, מקצועית, מנוסה. מוכנה לילד אותי בבית אחרי קיסרי - מה טוב!

בהצלחה לך שרהלה, איפה שתלכי! }

לא שאני מצפה לסיים את הלידה בבית החולים, אבל למיילדת ללא רשיון יהיה אינטרס אישי לא להגיע לביה"ח , חוץ ממה שטוב ליולדת, ואם יהיה מצב של צורך ליסוע לבי"ח, השיקולים לא יהיו אוביקטיבים ...

בשום שלב לא היהל י חשוב ענין הרישיון ולכן גם לא חפרתי בזה. פגשתי מיילדת - נעימה, מקצועית, מנוסה. מוכנה לילד אותי בבית אחרי קיסרי - מה טוב!

לא שאני מצפה לסיים את הלידה בבית החולים, אבל למיילדת ללא רשיון יהיה אינטרס אישי לא להגיע לביה"ח , חוץ ממה שטוב ליולדת, ואם יהיה מצב של צורך ליסוע לבי"ח, השיקולים לא יהיו אוביקטיבים ...
זאת לא מיילדת! 0-:
תשמעי, בן אדם מקצועי, שבוחר - בוחרת במקצוע של מיילדת בית, ולא שמה בראש סדר העדיפויות את טובת היולדת והיילוד?
מבחינה מקצועית היולדת צריכה להתפנות והיא לדעתך תשאיר אותה בבית כי "יש לה אינטרס אישי לא להגיע לבית החולים"?
אם מיילדת חושבת שצריך בית חולים, אז היא תשלח לבית חולים.
אם זה לא ככה, אז היא לא ראויה להיות מיילדת, רישיון או לא רישיון!

לשלוח יולדת לבית חולים לא אומר שהמיילדת צריכה לבוא איתה לשם. זה כבר נושא אחר.

במציאות, יש מיילדות שאומרות ליולדת בגלוי שהן ילוו אותה בלידת הבית אבל אם צריך להתפנות (וזו תמיד אפשרות שצריך לקחת בחשבון ולהיערך לה בלידת בית) אז הן לא יצטרפו אליה לבית החולים. ויש מיילדות שכן יצטרפו. לא יודעת מה המצב כיום מבחינת מי מוכנה למה.

בשמת- אני לא צריכה לבדוק. סומכת (-:

_כך, לדעתי יש מקום, וראוי, ואפילו מאוד חשוב להזכיר שוב ושוב שאי אפשר לאסור על אף אשה ללדת.
עובדה שנשים יולדות באוטובוס, במונית, ברחוב, ובבית בלי שהתכוונו - בדרך לבית החולים כי לא הספיקו, למשל. זה קורה הרבה. ואי אפשר לאסור דבר כזה בחוק.
מבחינה זו, הלידה היא משהו טבעי ובלתי נמנע, שיש גבול כמה אפשר "למשטר" אותו._
אני כרגע בחרדות שאלד לפני שבוע 37, ואצטרך להגיע בשל כך לבית חולים (המיילדת לא מקבלת לידה בבית לפני 37). זאת אומרת שהמגבלות של משרד הבריאות (חלקן הגיוניות וחלקן פחות) לחלוטין מצרות את צעדי היולדות. כי אם אני לא מוצאת מיילדת שתסכים ליילד אותי לנל"ק (לא אותי ספיציפית), או עכוז, או בשבוע 36+2- כי ישללו לה את הרישיון- אז אני בבעיה.
ודווקא בלידות האלה כן חשוב (בעיני) שתהיה מיילדת, עוד יותר מלידה רגילה.

עכשיו בהמשך למה שכתבת, בשמת-
בשבוע שעבר הייתי בבדיקות במרכז לבריאות האשה (עקב נפילה). בעודי יושבת בחדר ההמתנה מתנהל מבצע בהול, מסוכן ומפחיד, שכל אנשי הצוות משתתפים בו: כמה רופאים, כל האחיות (לפחות חמש) ואפילו פקידות הקבלה.
מישהי מנחשת מה קורה שם?
אישה הגיעה לבדיקה, כי הרגישה לחץ בבטן. הרופא בודק אותה ומוצא פתיחה של 9 ס"מ.
מיד מזמינים צוות מד"א.
המרכז הרפואי נרעש ונרגש.
הבעל נעשה לבן כמו סדין.
אמא של היולדת פורצת בבכי היסטרי לחלוטין, צועקת שהבת שלה לא הספיקה לקבל אפידורל (!!!)
האשה מפונה על ידי צוות מד"א, מלווה באם ההיסטרית ובבעל לא מתפקד.

אחרי שעתיים וחצי, כשעושים לי מוניטור, אני שומעת את האחות מתקשרת לבית החולים לשאול איך הלך לה, לאותה יולדת.
תשובת בית החולים: היא עדיין לא ילדה!!!

אישה שלא הרגישה כאבים, אלא לחץ עדין דרך כל הצירים עד לפתיחה מלאה, אתן קולטות איך היא היתה אמורה ללדת, בכל סיטואציה בריאה, שפויה, הגיונית? היתה אמורה להיות לה הלידה הכי קלה, הכי פשוטה והכי זורמת בעולם.
אבל קחו אישה בריאה, עם מהלך לידה של חתולת גינה מצויה (הלוואי על כולנו) ותכניסו לה קונצפציות לגבי הלידה , צוותים רפואיים, תכניסו אותה לאמבולנס ולבית חולים- והנה הלידה שלה מסתבכת, היא לא יולדת וסביר להניח שבהמשך זוכה לשלל פרוצדורות רפואיות כי 'הלידה לא מתקדמת'.

פשוט כאב לב.
רוב האנשים כל כך שבויים בקונצפציות לגבי הלידה, שהם בכלל לא קולטים.

רוב האנשים כל כך שבויים בקונצפציות לגבי הלידה, שהם בכלל לא קולטים
שגרתי ברחובות, סיפרה לי שכנתי שאמא שלה תימניה ילדה 5 ילדים לבד בבית בתימן,ככה היה נהוג, אך שהגיע לארץ כבר לא היה לה נעים ללדת בבית, כי כולם יולדים בבית חולים, את שאר הלידות היא עשתה בבית החולים כמו כולם.....

אני חייבת לספר את זה שוב - בחנוכה האחרון הייתי באיזו מסיבה שבה עלתה מישהי וסיפרה על לידה לא מתוכננת בבית, כעל נס!
נס! עד המצאת בתי החולים ילדים לא נולדו ונשים לא ילדו - לידה ללא בית חולים היא פשוט נס!

אישה שלא הרגישה כאבים, אלא לחץ עדין דרך כל הצירים עד לפתיחה מלאה, אתן קולטות איך היא היתה אמורה ללדת, בכל סיטואציה בריאה, שפויה, הגיונית? היתה אמורה להיות לה הלידה הכי קלה, הכי פשוטה והכי זורמת בעולם.

והקטע העצוב הוא,שהאישה הזו בטח אפילו לא מבינה את זה,ואחרי הלידה עוד תגיד איזה מזל שהיא הגיעה בזמן למרפאה ופינו אותה לבית חולים,כי מי יודע מה היה יכול לקרות.
אם זה לא היה כל כך מעציב אותי,אולי הייתי צוחקת...

_והקטע העצוב הוא,שהאישה הזו בטח אפילו לא מבינה את זה,ואחרי הלידה עוד תגיד איזה מזל שהיא הגיעה בזמן למרפאה ופינו אותה לבית חולים,כי מי יודע מה היה יכול לקרות.
אם זה לא היה כל כך מעציב אותי,אולי הייתי צוחקת..._

לשלוח יולדת לבית חולים לא אומר שהמיילדת צריכה לבוא איתה לשם. זה כבר נושא אחר.
בשמת- זה לא נכון, את מוזמנת לעיין בפרוטוקול של מיילדות בית, הן מחוייבות להגיע עם היולדת לחדר הלידה, ולהעביר לצוות הרפואי שמקבל את הלידה את כל האינפורמציה הרלוונטית.
סעיף 5.4.2 - העברת יולדת תלווה תמיד ע"י המיילדת/הרופא.

1. 4.4 - המיילדת/הרופא ימסרו בבית חולים בכתב או בע"פ את כל הפרטים הקשורים ליולדת, להריון, להליך הלידה ולילוד כולל נספחים ב' ג' ד'.

שרון, יש מיילדות שמראש אומרות, שיש פינוי אני לא מלווה אותך בבית החולים

שרון, יש מיילדות שמראש אומרות, שיש פינוי אני לא מלווה אותך בבית החולים
זה לא הופך את זה לבסדר.
וזה לא משנה את הפרוטוקול.
אלה שאומרות הן גם אלה שבד"כ אין להן רשיון, או לפחות רשיון ישראלי...
אין סיבה שלא ילוו את היולדת לבית החולים אם
בוחרת במקצוע של מיילדת בית, ולא שמה בראש סדר העדיפויות את טובת היולדת והיילוד?

אלה שאומרות הן גם אלה שבד"כ אין להן רשיון, או לפחות רשיון ישראלי...

זה לא נכון. אני יודעת על מיילדת שיש לה רשיון ולא מלווה לבית חולים.
קל להפנות כאן אצבע מאשימה שוב כלפי המיילדות, כי הרי לבתי החולים אין בזה שום חלק. הם תמיד מקבלים את יולדות הבית בסבר פנים יפות, מטפלים בהן בצורה מכובדת, מקשיבים למה שיש למיילדת לומר להם, משתפים פעולה עם היולדת והמיילדת שלה ורק תומכים בלידה ומפנים אליה את המשאבים המהוללים שלהם.
הרופאים וכותבי הנהלים רק תמיד רוצים בטובת החולים והיולדות, בכלל לא אכפת להם מחברות התרופות, בכלל לא אכפת להם שהם צריכים לגמור משמרת ורק רוצים שהנודניקית הזאת בחדר מס' 3 תסכים כבר לנתוח כדי שהם יוכלו "לנקות את השולחן".
אבל מיילדות הבית לעומתם מסכנות יולדות וילודים בגלל גחמות אישיות או אידאולוגיות פנטיות.

כך מוצגים הדברים
וזה כל כך עצוב ומייאש...

יש מיילדות שמראש אומרות, שיש פינוי אני לא מלווה אותך בבית החולים
אין סיבה שלא ילוו את היולדת לבית החולים
בטח שיש:
סיכוי הרשיון שלהן, סיכוי בהאשמה בפלילים, סיכון של היולדת שתקבל יחס פחות טוב (אני לא ממציאה).
קקה. אבל לא באשמת המילדת, ובטח שזה לא מעיד על כך ש לא שמה בראש סדר העדיפויות את טובת היולדת והיילוד.

כי אם אני לא מוצאת מיילדת שתסכים ליילד אותי לנל"ק (לא אותי ספיציפית), או עכוז, או בשבוע 36+2- כי ישללו לה את הרישיון- אז אני בבעיה.
פלפלת, אם את מוצאת מיילדת שתילד אותך לפני שבוע 37 בבית את בבעיה הרבה יותר גדולה של לידת פג שאין בטחון שמערכת הנשימה שלו הבשילה ועלול להזדקק להנשמה מרגע שיוולד.
אולי לא כל הנהלים עומדים במבחן המציאות אבל לידה מוקדמת בבית זה סיכון ריאלי לגמרי.

_אין סיבה שלא ילוו את היולדת לבית החולים
בטח שיש:
סיכוי הרשיון שלהן, סיכוי בהאשמה בפלילים, סיכון של היולדת שתקבל יחס פחות טוב (אני לא ממציאה)._
סליחה?
אם היולדת מראש עמדה בנהלים אין שום סכנה בליוויה לבי"ח (בשונה למשל מלידת ויב"ק/עכוז/תאומים/פג שמתפנה).
סיכוי בהאשמה בפלילים???
סיכון של היולדת ליחס פחות טוב קשור להגעתה מהבית בלי קשר למלווים שלה ולהבדיל יולדת שתלד בבי"ח אבל תביא מראש דולה חיצונית סיכוייה לא פחות טובים לקבל יחס גרוע לשיטתך.

כשאני תכננתי ללדת בבית המיילדת שלי הסבירה שהיא תמיד ובכל מקרה מתפנה עם היולדת לבי"ח משום שזו אחריותה המקצועית להיות נוכחת ולעדכן את הצוות הרפואי באופן שבו התנהלה הלידה. היו מקרים שבהם לא אפשרו לה להמשיך ללוות את היולדת והיחס אליה ואל היולדת היה מחפיר והיו מקרים- להבנתי רבים יותר- שבהם היא הורשתה להשאר לצד היולדת עד סוף הלידה ונוכחותה הועילה לכל הנוגעים בדבר.
אני אישית ילדתי בבי"ח בסופו של דבר, היא הגיעה לשם לבקשתי ללוות אותי ללא היסוס והיחס לשתינו היה מצוין.
לא כל בתי החולים מקשה אחת, לא בכולם מזלזלים ביולדות ובמיילדות בית, ומיילדות בית שנצמדות לנהלים- לפחות אלה שאני מכירה- אינן חוששות לרשיונן.

_כך מוצגים הדברים
וזה כל כך עצוב ומייאש..._
איפה?

קל להפנות כאן אצבע מאשימה שוב כלפי המיילדות
אין שום אצבע מאשימה, יש פרוטוקול מאוד ברור...
מה אמור לקרות? היולדת תגיע לבד + בעלה חצי מעולף ותצטרך להתחיל להסביר לצוות הרפואי מה קרה ומה הסתבך ולמה הלידה עברה לבית חולים? כולל כל המדדים הרפואיים? כן... הגיוני...
יש סיבה מאוד ברורה שהמיילדת צריכה להתלוות ליולדת, גם אם היא שונאת בתי חולים, ואת משרד הבריאות ואת חדרי הלידה...

התיחסתי למקרים של קבלת לנלק בית ושאר מקרים אבסורדיים של איסור חוקי ליילד בבית.

מקרים אבסורדיים של איסור חוקי ליילד בבית
זה יפה שכל אחת פה היא מינימום מיילדת ויכולה לקבוע מה איסור אבסורדי ומה לא.
לא ברור לכן מה הסיכון בלנלק בבית ולמה זה יותר מסוכן?
אני לא אומרת שאני חושבת שהאיסור נכון, אני רק חושבת שיש סיכון, גם אם קטן, לעומת לידה שהיא לא לנלק, ואני בטוחה שמיילדות הבית לוקחות בחשבון כל מה שצריך כמו- כמה זמן עבר מאז הקיסרי, למה היה קיסרי וכ'ו.
כבר קרו מקרים מעולם.....

פלפלת, אם את מוצאת מיילדת שתילד אותך לפני שבוע 37 בבית את בבעיה הרבה יותר גדולה של לידת פג שאין בטחון שמערכת הנשימה שלו הבשילה ועלול להזדקק להנשמה מרגע שיוולד.
אני לא מדברת על שבוע 34, או 35. אבל אם את יולדת שלושה ימים לפני 37, תינוק במשקל תקין- קשה לי להאמין שהעניין הוא בריאותי אלא פרוטוקולי.

_אלה שאומרות הן גם אלה שבד"כ אין להן רשיון, או לפחות רשיון ישראלי...
אין סיבה שלא ילוו את היולדת לבית החולים אם
בוחרת במקצוע של מיילדת בית, ולא שמה בראש סדר העדיפויות את טובת היולדת והיילוד?_
אני מכירה אחת, מהוותיקות בארץ, בעלת רשיון והכל שלא מגיעה עם היולדת. בעיני זה ממש לא לעניין. את בלידה שמסתבכת, ואז היא פשוט נוטשת אותך להתמודד לבד. לא לעניין בעיני.