כן, אני יודעת שיש דף מתאים, וגם מדברים שם על זה, אבל נראה לי חשוב להציג את זה גם בדף נפרד, ולהביא לידיעת מי שעדיין לא שמע על כך. וזאת מטעמי בריאות ואקולוגיה וגם למי שסובל ועדיין לא מצא פתרון.
(מצדי, בהמשך אפשר לאחד. מצד שני, אולי זה אפילו ראוי לדף נפרד).

אז ככה, סודה לשתיה !!!

את התגלית הזאת גיליתי כשקיבלתי מייל בעניין בשנה שעברה, ואח"כ ראיתי שזה הגיע גם פה לאתר (מדובר על זה בדף דאודורנט נטול אלומיניום).

במקום כל הדאודורנטים למיניהם שרבים מהם בעלי מרכיבים רעילים ומסוכנים (כמו אלומיניום), שהם סותמים את נקבוביות הזיעה ובכך מפריעים לניקוז הטבעי של הגוף, שהם פוגעים באקולוגיה, שגם אם הם טבעיים - הם עדיין יקרים, ושרובם לא ממש מנטרלים את הריח (לפחות אני לא מצאתי שום דאודורנט שמנטרל את הריח באמת ולמשך שעות רבות מאוד) -
במקום כל אלה אפשר פשוט להשתמש בסודה לשתיה !

יתרונות הסודה לשתיה:

• אינה מכילה אלומיניום או חומרים מסוכנים אחרים (לפחות לפי מה שידוע לנו עד עכשיו. ניסינו למצוא את הקטץ' ולא מצאנו).
• היא לא סותמת את נקבוביות הזיעה, רק מנטרלת את הריח.
• היא לא פוגעת באקולוגיה כמו שאר הדאודורנטים.
• היא זולה זולה זולה (שקית שקונים במכולת של 1.80 מספיקה לכמה שבועות, ויש כנראה בזול יותר - פירוט להלן).
• היא קלה להשגה - בכל מכולת או סופר.

היא מנטרלת את הריח לחלוטין*. אחרי יום שלם של הזעה מטורפת, החולצה מריחה כאילו עכשיו יצאה מהכביסה.

איך זה עובד?

רוקח אחד הסביר שכיוון שהסודה לשתיה היא בסיסית, היא מנטרלת את החומציות של הזיעה ולכן חיידקים לא יכולים להתפתח. זה הכול. (כמו שלוקחים סודה לשתיה לסתירת חומצה בקיבה). כ"כ פשוט !

היא לא סותמת את נקבוביות הזיעה, זאת אומרת שהיא לא מונעת את הזיעה, רק מנטרלת את החומציות, ככה שבהחלט מזיעים אבל איך שום ריח. אני גיליתי שאם מזיעים אפילו הרבה, אבל בלי ריח, ההזעה לא מפריעה, זו יכולה להיות אפילו הרגשה נעימה.

אני חושבת שזה ממש קסם. אני משתמשת בזה כבר שנה, ועד עכשיו אני נפעמת מאיך שזה עובד והפשטות של זה, ואיך זה שלא ידעתי את זה עד עכשיו???

רוב השנים סבלתי מכך שיש לי ריח זיעה חריף, וגם דאודורנט עזר רק חלקית ורק לזמן קצר. עכשיו אני שמה קצת אבקת סודה לשתיה בבוקר, ועד הלילה אני יכולה להסתובב חופשי, והבגדים מריחים כמו חדשים. רק אחרי מקלחת צריך לחדש את זה.

איך משתמשים:

פשוט מאוד מאוד - זורים במרכז כף היד מעט סודה לשתיה (אפשר לשים אותו במלחיה ואז לזרות מעט על כף היד), ואז עם היד מפזרים על בית השחי.
אולי כמו ששמים טלק, אבל בניגוד לטלק, זה לא משאיר שום סימנים לבנים, לא רואים את זה, ולא צריך להיזהר לא להתלכלך.

יש מי שכתב שכדי שזה יידבק מערבבים עם ג'ל אלוורה. יש כאן התרשמויות טובות מהשילוב הזה.
אני גיליתי שממש לא צריך שום כלום. פשוט לפזר קצת עם כף היד וזהו. על יבש הכי טוב.
נדמה לי אפילו שעדיף על יבש, כי כששמתי על בית שחי רטוב, אני חושבת שזה גרם לקצת גירוי.
זה עובד טוב גם עם בית שחי שעיר וגם עם מגולח.

היכן ניתן לרכוש את הסודה לשתיה בזול (תוספת מאוחרת יותר, תרומת המגיבים לדף):

• רויטל כותבת: יש בסופרמרקטים למניהם חבילה ענקית של סודה המיועדת למעשה לשטיפת ירקות (ומכילה 100% סודה לשתייה) ועולה 10 ש"ח בלבד. מחזיק ליותר משנה ויעיל ביותר.
• תלתל בתוך תלתל: ממליצה לרכוש את הסודה לשתיה במשקל בחנויות שמוכרות תבלינים. שם הכי זול. (סוסת פרא ניסתה, אבל נראה לה שהמחיר יצא בערך אותו הדבר).
• נראה שההצעה הכי אטרקטיבית היא של אביגיל בו: קילו סודה לשתייה של חברת אלזן, 5.5 שקלים בשוק הכרמל, בסופרמרקט הרוסי שנמצא בהמשך למסעדת בוחא. בקצב השימוש הנוכחי (דאודורנט לשני אנשים + שטיפת ירקות ופירות) עברו כבר כמה חודשים ועדיין לא חיסלנו שליש מהכמות.

בכל אופן, אם לא קונים בחנויות הנ"ל, במכולת יש בד"כ או בשקיות נייר קטנות, או בקופסת פלסטיק עגולה (כמו של תבלינים). נראה לי שמבחינה אקולוגית עדיף בשקיות הנייר.

הסתייגות אחת:

פעם בכמה זמן, אני לא יודעת למה, נוצר מין גירוי אדמדם. לי היה חשד שזה קורה כשאני שמה על בית שחי רטוב, אבל לא בטוח שזה קשור. בכל אופן, זה ממש לא נורא. אז אני מפסיקה ליום יומיים. ואח"כ זה בסדר.
במשך שנה שאני משתמשת בזה, זה קרה אולי 5 פעמים.

השערה שעלתה בדף לסיבת הגירוי: כיוון שהסודה מנטרלת את החיידקים, זה עלול לגרום לשגשוג של פטריה שיוצרת את הגירוי.
על כל פנים, רוב המשתמשים מספרים שאחרי הפסקה של יום-יומיים הגירוי חולף.

*****************

אני מקווה שזה יביא מידע חשוב ועוזר למי שעדיין לא שמע על זה, ויקדם אותנו בבריאות ובתחושה הטובה עם עצמנו.

למידע נוסף על דאודורנט אפשר לראות ב-דאודורנט נטול אלומיניום,
ושימושים יעילים נוספים לסודה לשתיה (ניקוי, שטיפת פירות וירקות וכו') בדף סודה לשתיה.



*****************

הערות נוספות לאחר שהדף קיבל תגובות:

הערה מתאריך 6/8/07:
לצד ההתלהבות מהסודה לשתיה כדאודורנט אולטימטיבי, הועלו בהמשך הדף גם חששות: האם הוא מזיק, האם יש בו אלומיניום, האם הוא אכן אקולוגי וכו'.

מצאתי לנכון לצטט כאן את תגובתו של מודי תאני לחששות אלו:
סודה לשתיה מיוצרת בהליך פשוט להפליא, שנזקו לסביבה מועט ביותר. היא נארזת בנייר (שניתן למיחזור), עובדת גם אם יש הרבה שיער (לפחות אצלי, ואני שעיר למדי), אין בזה שום אלומיניום או מתכת כבדה אחרת, יעיל בטירוף (גם לציחצוח שיניים). למקרה של פטריות, אני מוסיף קצת שמן עץ-תה מדולל שהורג את הפטריות.

הערה נוספת מתאריך 27/8/07:
מתברר גם שכל המגיבים בדף זה, לאחר שניסו את הסודה לשתיה מביעים שביעות רצון מיעילותו בנטרול ריחות.
יש מקרים מסוימים של גירוי שבד"כ חולפים. הכותבים מנסים לרדת לפשר הדבר.
כמו כן מנסים להבין את מרכיבי הסודה לשתיה והאם היא באמת בריאה.
במהלך הדף הזה עד כה לא התגלה דבר של ממש בגנות הסודה לשתיה. לעומת זאת היא מקבלת שבחים רבים.
לכן אני ממשיכה להמליץ עליה.

באהבה.

אבל אבל אבל
נאמר במה מקומות (אוף! לא זוכרת איפה, הסקלרוזה...) שבסודה לשתיה הזו שנמכרת בכל מקום יש אלומיניום! נדמה לי ש תמי גלילי כתבה על זה, אולי אפילו בדף שכתבת
דאודורנט נטול אלומיניום.

<הולכת לבדוק>

סודה לשתיה (לאחד?)

נאמר במה מקומות (אוף! לא זוכרת איפה, הסקלרוזה...) שבסודה לשתיה הזו שנמכרת בכל מקום יש אלומיניום!
למיטב זכרוני, קראתי בעבר חלקים נכבדים בדף על הדאודורנט, ולמרות שחיפשו וחיפשו (קשה לנו להאמין שיש דבר טוב כ"כ בלי קטץ') - לא מצאו אלומיניום ולא שום דבר רעיל ידוע אחר (באבקת אפייה כן, שם יש אלומיניום, אולי זה מה שבילבל, כי נדמה לי שהיא מכילה גם סודה לשתיה). בקיצור, רק העלו השערות, אך לא מצאו דבר.
זה לא אומר שאין, אבל מצד שני אם אחרי הרבה חקירות לא מצאו, אז אולי בכל זאת יכול להיות טוב כזה בעולם?

סודה לשתייה? (לאחד?)

לא זכרתי את הדף סודה לשתיה. אבל ראיתי שהוא מכיל מידע על כל מיני שימושים של סודה לשתייה. אני רוצה שיובא לידיעת הקוראים דווקא ובמיוחד השימוש של סודה לשתייה במקום דאודורנט.
לו לפחות קראו לדף סודה לשתייה כדאודורנט או משהו כזה - מוטב. כי אחרת זה לא מעיד על העניין העיקרי.

אני מציעה שנראה מה מתפתח כאן, ואז נחליט אם לאחד עם דאודורנט נטול אלומיניום או עם סודה לשתיה (ולהחליף לו ת'שם), או לשנות את השם של הדף הזה.

תודה.

תודה - נשמע מפתה - אני רצה לנסות....

ושאלה: באבקת אפיה יש אלומניום?
מה עוד יש שם????

ולבתי שחי שלא מגולחים למשעי?

ולבתי שחי שלא מגולחים למשעי?
זה המקרה שלי (רק הייתי מורידה ת'מילה 'למשעי' ). ממש עובד טוב. נסי ותיווכחי.

מחכה למחר לנסות!

ולבתי שחי שלא מגולחים למשעי?
גם סתם מלח עושה אותה עבודה. משנה את הסביבה והופך אותה לפחות ידידותית לחיידקים שהתפתחותם יוצרת את הריח ולא הזעה עצמה. בגלל זה עובד הדאודורנט מינרל.

בגלל זה עובד הדאודורנט מינרל.
רק שאצלי הוא ממש לא עבד. זה היה כמו בדיחה. כאילו לא שמתי כלום.

אף פעם לא שמעתי שמלח סותר חומציות. אם כן, אנשים היו בולעים מלח להקל על צרבות, הלא כן?
אבל אם יש לזה איזה בסיס (איזה קטע, יצא לי תרתי משמע ), אולי אנסה מלח מתישהו ואראה.
יש לי הרגשה שמלח עלול לשרוף, לא?

ואלה, יש סיכוי שמלח יקל על צרבת! אנסה!
מלח עלול לצרוב בעור, כן. גם סודה. תלוי בעור.
באופן כללי מה שצריך לעשות זה לשנות את החומציות של בית השחי. זה הכל.

הצ'חי שלי בכל פעם שרואה סבון מתגלגל בצחוק ניבזי.
ניסיתי סודה לשתיה + אלוורה (כפי שקראתי באתר), ובכל פעם במשך היום כשהסנפתי את הצ'חי - מלמלתי לעצמי "לא יאמן.." ,"לא יאמן..".(וממש הזעתי באותו היום - שום ריח רע!).
אבל....כל הקטע הטוב מדי הזה, היה חשוד בעיניי, הרי קשה לנו להאמין שיש דבר טוב כ"כ בלי קטץ'
שוב קראתי באתר והצטערתי לסיים את הרומן הקצרצר עם הסודה לשתיה (החלטתי רק להשתמש קצת כשאני פוגשת אנשים).
גם סתם מלח עושה אותה עבודה - תודה , אנסה עם ג'ל אלוורה. (-:

שוב קראתי באתר והצטערתי לסיים את הרומן הקצרצר עם הסודה לשתיה

למה? הצלחת לבלבל אותי. זה טוב או לא טוב?

זה כנראה טוב, ועדיין לא נמצאה שום הוכחה שיש עם זה איזו בעיה, אבל כפי שלב חזרה וציטטה אותי:
קשה לנו להאמין שיש דבר טוב כ"כ בלי קטץ'

אנחנו כ"כ רגילים לצורת המחשבה הזאת, שאנחנו פשוט כל הזמן מצפים לקטץ', ואם זה ממשיך להיות טוב והקטץ' לא מגיע - לפעמים אנחנו כבר לא מסוגלים לסבול את הטוב הזה.
חבל.

שוב קראתי באתר והצטערתי לסיים את הרומן הקצרצר עם הסודה לשתיה (החלטתי רק להשתמש קצת כשאני פוגשת אנשים).
הכוונה שלי היתה, שיום לאחר הניסיון המוצלח (לפני חודש+), קראתי שוב בעיון רב יותר בנושא בגלל החשד שהיה לי (ואז הספק התחזק).
אתמול בעקבות הכותרת המפתה, בדקתי אם יש איזושהי בשורה חדשה. עבורי זו באמת גאולה, גם בגלל הריח (מנסיוני, הסודה לשתיה פועל טוב יותר מדאודורנט נטול אלומיניום שיש לי) וגם מהפתרון ללא אלומיניום או מתכות אחרות..

אנחנו כ"כ רגילים לצורת המחשבה הזאת, שאנחנו פשוט כל הזמן מצפים לקטץ', ואם זה ממשיך להיות טוב והקטץ' לא מגיע
והקטץ' לא מגיע - כאן החשש, גם שכרגע טוב, אולי זו פצצה שמתקתקת לאיטה, הרי אנחנו לא יודעות האם/מתי הקטץ' עלול להגיע ואם בכלל. הספק מפריע לי להנות (בכל פעם שאני שמה סודה לשתיה אני חושבת על סרטן עור, למשל.)
לכן שמחתי על אפשרות של המלח (עדיין לא ניסיתי).

בנושא בגלל החשד שהיה לי (ואז הספק התחזק).

אבל על מה את מדברת? איזה חשד? במה?

כאן החשש, גם שכרגע טוב, אולי זו פצצה שמתקתקת לאיטה, הרי אנחנו לא יודעות האם/מתי הקטץ' עלול להגיע ואם בכלל. את זה כדאי להגיד על דאודורנט "רגיל", לא? שלא לדבר על כל סוללת מוצרי הקוסמטיקה, וזוהי רק ההתחלה.

סליחה, היה נדמה לי שהיה כתוב באחד הדפים שבסודה לשתיה יש מתכות כבדות, לא?
אשמח לגלות שלא ולהשתמש בסודה, נדמה לי שמישהו ציין שיש להשיג סודה בלי מתכות אבל לא במכולת.

מה עם חלאבילין? כתוב שאין בו אלומיניום, הוא עובד לכמה ימים טוהים עם מקלחות באמצע, מנטרל ריחות אבל כן מזיעים.
איך זה עובד??

תגידו,

לא מפריע לכם לראות ב מה חדש דף עם שם כל-כך מסריח?

מה דעתכם למחוק אותו, או להחליף את שם הדף, או לאחד עם דף טיפוח שגם בו דנים באותו נושא?

אמא של יונת צודקת!! גם ארוך, גם... לאחד עם דף טיפוח ויפה שעה אחת קודם (ואיפה הגמדים כשצריך אותם?\)

אנחנו כ"כ רגילים לצורת המחשבה הזאת, שאנחנו פשוט כל הזמן מצפים לקטץ', ואם זה ממשיך להיות טוב והקטץ' לא מגיע
טוב אם אתן מתעקשות על קצ' מה עם-

1. זה לא באמת כל כך זול, כי זה מספיק להרבה פחות זמן מ"דאודורנט רגיל" (לא עלינו, טפו טפו וכולי)
2. זה מיוצר על ידי חברות שלי אישית אין מושג מי הן מה הן מה האג'נדה שלהן וכמה היצור של זה מזיק לסביבה (אני לא יודעת בקשר לארץ, אולי זה לא תופס)
3. זה נמכר בחבילות קטנות (אני ניסיתי להשיג פה בחבילה גדולה מבית מרקחת, עלה הרבה יותר מאותו משקל ב 50 חבילות קטנות מהסופר.) יש פה קצ' אם רוצים להיות ידידותיים לסביבה. בעיקר שבארץ לא ממחזרים פלסטיק. (אותן בעיות קימות לגבי שימוש בחומץ במקום בחומרי ניקוי אקוברים וכאלה, לדעתי)

כל אלו לא מפריעים לי להשתמש בסודה במרץ אגב, כי זה פשוט עובד הרבה יותר טוב מכל הדאודורנטים האלטרנטיביים שניסיתי
תאמת על מלח לא חשבתי...נראה לי גס מדי במרקם אבל
טיפ- אם יש לכן מקל כזה שמורחים איתו פודרה אפשר להשתמש בו לפיזור הסודה בבישחי, זה עובד לי הכי טוב.
ומבחינתי תאחדו, אבל אני חשבתי שהשם ממש מגרה להכנס...

לבמבי ודרך עפר,
יש באתר דף דיון מנומק מאוד על סודה לשתיה. משם קיבלתי את המידע.
את זה כדאי להגיד על דאודורנט "רגיל", לא? שלא לדבר על כל סוללת מוצרי הקוסמטיקה, וזוהי רק ההתחלה.- נכון מאוד, ולכן אני מחפשת אלטרנטיבות אחרות (שגם אותם אני בודקת).
הספק מפריע לי להנות (בכל פעם שאני שמה סודה לשתיה אני חושבת על סרטן עור, למשל.)_ - אולי משתמע מההערה שאני היסטרית, אז אני לא, פשוט החשש קיים וזה מיתקשר לכל ידיעה חדשה שאנחנו מקבלים. למשל, היחס למוצרי סויה, שנחשבו עד תקופה מסויימת למאוד בריאים, ובעקבות מחקרים מסויימים עידכנו אותנו שהם עלולים לגרום לסרטן. המידע החדש מערער את הביטחון במוצר, ושוב מחזק את התחושה ש _כאן החשש, גם שכרגע טוב, אולי זו פצצה שמתקתקת לאיטה, הרי אנחנו לא יודעות האם/מתי הקטץ' עלול להגיע ואם בכלל
בדיון על נושא זה באתר, ציינה אחת הכותבות שלאחר זמן מה שהשתמשה בסודה לשתיה צבע עורה נעשה כהה יותר (בבית השחי), אחרות ציינו שייתכן שיש שאריות של מתכות מסויימות, ומסתבר גם שיש סוגים שונים של סודה לשתיה וכ'ו...וכך ה ספק התחזק.
לפעמים אנחנו כבר לא מסוגלים לסבול את הטוב הזה,חבל. - לדעתי, יש עדיין כמיהה לטוב הזה וכשהוא ישנו, כן רוצים להנות ממנו, אך ביטחונינו מעורער מסיבות שונות, כגון: הצפה של מידע ממחקרים שונים, שלעיתים סותרים זה את זה, הסתרה של מידע (המופיע באותיות קטנטנות על גבי המוצר) ו הטעיה/הסחת דעת לגבי המרכיבים (באותיות גדולות כתוב מה המוצר אינו מכיל...).

טוב, בכל אופן - צריך שיהיה ברור שעד עכשיו הכול זה רק השערות. עדיין לא נמצא שום דבר רע בסודה לשתייה. אני מבינה את החשש, אבל אחרי כ"כ הרבה ניסיונות סרק למצוא בעיה בסודה לשתייה - זה נראה לי מוזר שאנשים בכ"ז שמים על זה איזה תווית ולא מתקרבים לזה רק מתוך חשד ערטילאי. אני במצב כזה פועלת לאור הביטוי 'הוא חף מפשע כל זמן שלא נמצא אשם'.

בקשר ל-זה לא באמת כל כך זול, כי זה מספיק להרבה פחות זמן מ"דאודורנט רגיל" (לא עלינו, טפו טפו וכולי), זה ממש לא נראה לי נכון. כמות קטנה של סודה לשתייה מספיקה לי להרבה מאוד זמן. אני בטוחה שבסיכום הסופי הסודה לשתיה יוצאת מנצחת ובגדול.

אני חשבתי שהשם ממש מגרה להכנס...
כן, זה הרעיון.

אני לא רוצה לאחד כרגע את הדפים. הסברתי בפתיחה למה בחרתי לנושא הזה דף נפרד. (במקסימום אולי להחליף את השם).
כשהדיון בדף יגווע, אז נחליט מה לעשות איתו.
בכל אופן, לא נראה לי להעביר ל-דף טיפוח. אם כבר לצרף לדף על הדאודורנט או על הסודה לשתיה. אפשר לתת איזכור ב-דף טיפוח (למקרה שאין, לא בדקתי).

אבל לא עכשיו ! אני עדיין רוצה את הדף הזה רץ, ובשמו הנוכחי...

_יש לי ריח של זעה בבית השחי גם אחרי מקלחת טובה ומריחת דאורדורנט
אם עדיין מטריד למרות הזמן שעבר-
כוס מים+2 כפיות דבש+2 כפיות חומץ תפוחים תוצרת חוץ (משום מה זה לא עובד עם חומץ מתוצרת הארץ)
שותים על הבוקר, לפני כל דבר. נראה מוזר, אבל לאחר מספר ימים הריח נעלם..._

מתוך דף טיפוח

_הסתייגות אחת:
פעם בכמה זמן, אני לא יודעת למה, נוצר מין גירוי אדמדם._
בהרבה מקומות בגוף יש אוכלוסיה טבעית של פטריות, חיידקים וכו' שחיים באיזון. כשהאיזון מופר, פתאום נהיים מודעים לקיומו של אחד מהם. למשל אצל הרבה נשים יש התפרצות של פטריה בנרתיק כשהן לוקחות אנטיביוטיקה (נגד דלקת גרון, נגיד) - הפטריה היתה שם כל הזמן, אבל בכמות מזערית ולא מציקה, כי החיידקים בנרתיק לא נתנו לה "להשתלט". כשהאנטיביוטיקה הרגה את החיידקים, הפטריה בבת אחת התרבתה באין מפריע.
הסודה לשתיה הורגת את החידקים (שכאמור זקוקים לסביבה חומצית, והסודה הופכת את הסביבה לבסיסית מדי עבורם). אם היתה שם פטריה, שהיתה בכמות קטנה מכדי שיבחינו בה, עכשיו היא יכולה לשגשג. וזה יתבטא באדמומיות וגרוי.

אני בטוחה שבסיכום הסופי הסודה לשתיה יוצאת מנצחת ובגדול
הרשי לי להתווכח עם עצמי ולהוסיף, שבוודאות הסודה זולה יותר מדאודורנטים "אלטרנטיביים" למיניהם, ויעילה מהם...
נו אבל מה עם המלח? מי יודע?

הסודה לשתיה הורגת את החידקים (שכאמור זקוקים לסביבה חומצית, והסודה הופכת את הסביבה לבסיסית מדי עבורם). אם היתה שם פטריה, שהיתה בכמות קטנה מכדי שיבחינו בה, עכשיו היא יכולה לשגשג. וזה יתבטא באדמומיות וגרוי.
הגרוי גם יכול להיגרם פשוט בגלל הבסיסיות של הסודה לעומת החומציות היחסית של העור.
אגב, על פי אותו היגיון, סודה לשתייה צריכה להרוג גם קנדידה, שמשגשגת בסביבה חומצית.

אגב, על פי אותו היגיון, סודה לשתייה צריכה להרוג גם קנדידה, שמשגשגת בסביבה חומצית
ובאמת אחד הטיפולים לגרד בנרתיק (לא בטוחה שדוקא קנדידה) הוא שטיפות פנימיות עם תמיסה של כף סודה לשתייה בכוס מים.

בנזוגי ואני כבר כמה ימים משתמשים בסודה לשתייה על מנת לגאול את בתי השחי הריחניים שלנו והיא אכן פועלת נפלא. נמצאים הרבה בחוץ, במזג האויר החם-לח הזה ועד הערב אין אפילו טיפה של ריח זיעה. כיף אמיתי

צריך שיהיה ברור שעד עכשיו הכול זה רק השערות - לי זה היה ברור מלכתחילה (ותודה על כל המידע).
עדיין לא נמצא שום דבר רע בסודה לשתיה - ומקווה שגם לא ימצא.
אחרי כ"כ הרבה ניסיונות סרק למצוא בעיה בסודה לשתייה- סרק? הרי החשש מובן ולגיטימי, יחד עם זאת, לא נעשו מחקרים על סודה לשתיה במגע ישיר על העור.( וגם אם אין בעיה בסודה לשתיה, אולי יש חשיבות לכמות ששמים על העור?)
אני, באופן כללי בעד הסודה לשתיה, (משתמשת בכמות קטנטנה + ג'ל אלוורה) ומקווה שאכן תנצח בגדול.

היום שכחתי לשים דאודורנט, כלומר סודה. נזכרתי רק כשהייתי באוטו. מאחר שהייתה לי מלחייה (נסענו לפיקניק), ניסיתי לשים, ואלו הרשמים:
לא שורף - השתמשתי לאחר גילוח ולא הרגשתי כלום
לא נדבק כ"כ טוב. אולי צריך לטחוןן לאבקה?
יעילות ? אחה"צ בהרי ירושליים, לא ממש הזעתי כך שקשה לקבוע בוודאות. מצד שני, גם לא היה ריח.
שאלה: במלח שולחני יש גם חומרים מונעי התגבשות. האם יש אם זה בעיה?

האם יש אם זה בעיה?
כנראה שכל עניין, כזה או אחר, לאחר שניטחן אותו עד דק, נמצא בו איזושהי בעיה....
ואם לא, אז ירחף מעליו איזשהו חשש ערטילאי....
ואם לא, אז הרווחנו.

חומרים מונעי התגבשות - כנראה שצריך לבדוק , מה הם אותם חומרים והשפעתם על העור.

סודה לשתיה מיוצרת בהליך פשוט להפליא, שנזקו לסביבה מועט ביותר. היא נארזת בנייר (שניתן למיחזור), עובדת גם אין יש הרבה שיער (לפחות אצלי, ואני שעיר למדי), אין בזה שום אלומיניום או מתכת כבדה אחרת, יעיל בטירוף (גם לציחצוח שיניים). למקרה של פטריות, אני מוסיף קצת שמן עץ-תה מדולל שהורג את הפטריות.

מאיפה כל החששות האלה?

גם סתם מלח עושה אותה עבודה

אבל בסתם מלח (ככל הידוע לי) יש אלומיניום כ
חומר מונע התגבשות ...

אפשר מלח ים... אבל אז זה כבר לא זול...

(ואני בעד להשאיר את הדף כנפרד... עובדה שיש אנשים שנחשפו לעניין כאן ולא ב דאודורנט נטול אלומיניום למרות שכבר אולי שנה יש שם דיונים על זה... )

אפשר מלח ים... אבל אז זה כבר לא זול...
מילא המחיר, אבל המרקם...מאוד גבישי. לא נראה לי שאפשר למרוח את זה בלי להישרט.

מאיפה כל החששות האלה? - אתה מוזמן לקרוא בדף דאודורנט נטול אלומיניום.
תודה על השיתוף, ואתה מוזמן תמיד לשתף. |

מודי תאני, תודה על תגובתך.
אני מאמינה שאתה יודע על מה אתה מדבר. אך כדי לתת לזה משנה תוקף, הייתי שמחה לדעת מהיכן המידע שבידך.

בכל אופן, ציטטתי אותך כהמשך להודעת הפתיחה שבראש הדף.

לפני כשנה נחשפתי לנפלאות הסודה לשתיה כדיאודורנט פלאי, אפקטיבי, זול ואקולוגי.
ואני יכולה להצטרף לכל הסופרלטיבים שנאמרו כאן בשבחה.

אך לאחרונה, בתכיפות הולכת וגוברת, כתוצאה מהשימוש בסודה לשתייה, העור בבית השחי "נצבע" ומגורה,
ואני חייבת להפסיק את השימוש בסודה למשך מס' ימים.
אציין, כי לאחר הפסקת השימוש בסודה, העור חוזר למצבו התקין.
האם יכול להיות שיש סודה לשתייה ב"עוצמות" מִשְתָנות? (כי בעבר בשימוש בסודה לשתייה מקופסא אחרת, זה לא קרה בתכיפות כ"כ גדולה).

והכי חשוב, איך אפשר להימנע מהווצרות הגירוי הזה בבית השחי, שלפעמים הוא עלול להיות ממש ממש כואב?

סודית - אם היית קוראת את כל הדף הלא ממש ארוך הזה, היית מגלה שזה נגרם מפטריה, והפתרון הוא אכן להפסיק לכמה ימים. אני משתמש בסודה לשתיה וקצת tea-tree, שהורג פטריות ושאר מרעין בישין, ואני גם אוהב את הריח שלו, ומעולם לא היה לי גרוי שם. נסי.

מתה מורפוזה - התהליך הוא באמת בסיסי, ומערב מלח, אמוניה, ופחמן דו-חמצני. שום אלומיניום. אני מסתובב הרבה באתרים סביבתיים רדיקליים יותר או פחות, ומעולם לא שמעתי טענה כזאת. אבקת אפיה אכן מכילה לעתים אלומיניום, אבל מה זה שייך? בעניין האם תהליך הייצור הוא מזהם, לא מצאתי שום מידע לכאן ולכאן. מבחינה כימית זה לא נראהלי מזהם במיוחד, בטח שלא בהשוואה לכל רעיון דאודורנטי אחר פרט למלח ים.

לב - בדף דאודורנט נטול אלומיניום אין שום הוכחה שיש אלומיניום בסודה, אלא יש חששות, ומישהו שמוכר סודה לשתיה בלי. ראיתי גם מוכרים שמן סויה ללא כולסטרול, אז זה אומר שבדרך כלל יש בזה כולסטרול? אולי לא מצאתי שם בין כל הטקסט הנפרש, אבל עשיתי חיפוש בכמה אתרים החביבים עליי, ויוק. שום אינדיקציה לחשש סביר שבסודה לשתיה יש אלומיניום. את מוזמנת להראות לי אחרת. הדרך היחידה שאלומיניום יכול להגיע לשם היא מהמלח (כמויות זניחות) או מכך שבמפעל מייצרים גם דיאודורנטים (וגם אז, כמויות זניחות).

מה זה אמוניה?
ואשמח לשמוע עוד קצת על התהליך שבו הופכים מלח, אמוניה ודו תחמוצת הפחמן (מניין?) לסודה לשתייה.

ומישהו שמוכר סודה לשתיה בלי. ראיתי גם מוכרים שמן סויה ללא כולסטרול, אז זה אומר שבדרך כלל יש בזה כולסטרול? (-:
מעניין, כשמוכרים בסופר מוצר שכתוב עליו באותיות גדולות מהו אינו מכיל, זה מעורר בי ביקורת על כך שמטעים את הצרכן, וכאשר אני קוראת שבבית מרקחת מוכרים סודה לשתיה ללא אלומיניום, זה נשמע לי מידע אמין, וגם הרוקח מקבל התייחסות רצינית יותר (לפעמים אני שוכחת שגם הם צריכים להיות רווחיים).
אין שום הוכחה שיש אלומיניום בסודה, אלא יש חששות - קראתי שוב דברים שכתבתי. אני התייחסתי לחשש הערטילאי בנושא זה, שקיים גם בנושאים אחרים.
מודי תאני, תודה על המידע. @}
כאמור, אני גם הוקסמתי מההשפעה של הסודה לשתיה.
(ובקשר לגירוי בעור - בבית שחי שעיר, שטח קטן יותר מהעור בא במגע עם הסודה לשתיה ולכן העור לא יהיה מגורה כלל או רק מעט, בכל אופן כל עניין לגופו).

לאלו שטוענים לעלות היקרה יחסית לכמות של הסודה - יש בסופרמרקטים למניהם חבילה ענקית של סודה
המיועדת למעשה לשטיפת ירקות (ומכילה 100% סודה לשתייה) ועולה 10 ש"ח בלבד. מחזיק ליותר משנה ויעיל ביותר

לרויטל

למודי תאני,
אני קראתי גם קראתי את הדף לכל אורכו, וזה שמישהו כתב: הסודה לשתיה הורגת את החידקים (שכאמור זקוקים לסביבה חומצית, והסודה הופכת את הסביבה לבסיסית מדי עבורם). אם היתה שם פטריה, שהיתה בכמות קטנה מכדי שיבחינו בה, עכשיו היא יכולה לשגשג. וזה יתבטא באדמומיות וגרוי._ - אז זו בסה"כ השערה, עם כל הכבוד, זו לא חוות דעת של איש מקצוע (יש להניח). יותר נשמע לי הגיוני (נכון, זו גם השערה) ש _הגרוי גם יכול להיגרם פשוט בגלל הבסיסיות של הסודה לעומת החומציות היחסית של העור.(תמי גלילי גילתה לי...)

בכל אופן (טבעי, או לא) מה שאני מבקשת זה פתרון, אם קיים כזה, לבעייה זו, חוץ מלהפסיק את השימוש למס' ימים, מה שעלול להוביל להפסקת יחסי הדיפלומטיים והאחרים עם הסביבה...(סתם, זה לא עד כדי כך..)

עם כל הכבוד, אף אחד פה הוא לא איש מקצוע. מצטטים פה דעות, ומה שנראה הגיוני, וגם עובד, הוא כנראה בסדר.

ובלי תיאוריה: קחי בקבוק שפריצר קטן. שימי בו שמן עץ-תה ומים, ותשפריצי קצת אחרי שאת שמה סודה לשתיה. אני מאמין, ללא מקצועיות, שזה יעבוד.

תודה@}

תודה על הרעיון המצוין, מצטרפת לממליצים!
ניסיתי וזה לגמרי יעיל ואפקטיבי לשעות רבות.
כמו כן ממליצה לרכוש את הסודה לשתיה במשקל בחנויות שמוכרות תבלינים
שם הכי זול.
(-:
@}

סודית לנצח, כמו שכתבתי בדף על דאודורנט ללא אלומיניום (אני באמת לא מבינה למה צריך שני דפים נפרדים על אותו נושא, מציעה לאחד), סודה לשתייה בלבד גרמה לי לגירוי, ולכן הגיתי את רעיון האלו וורה כתוספת. ליתר ביטחון אני מערבבת את שני המרכיבים בכף היד ורק אחרי זה מורחת. וכן, אם יש לך גירוי כרגע תצטרכי להפסיק להשתמש בסודה לשתייה עד שהגירוי יעבור, ואני ממליצה לשים אלו וורה בלבד בינתיים. זה לא יעזור לריח, אבל יעזור להחלמה מהירה יותר של המקום.

מצויין!
ניסיתי היום את הסודה
הלכתי בבוקר חצי שעה לעבודה
ובחמש בערב חצי שעה חזרה
אף לא טיפת ריח

לתמי גלילי, תודה על התשובה@}

עוד לא קראתי את כל הדף, אבל כל הכבוד על היוזמה מתה מורפוזה, כך יפה וכך נאה: דף מיוחד, לשתף את הכלל בנסיונך, ובא על האנושות השדרוג. גם אני בקרוב מתכוונת לכתוב בקרוב כל מיני מידע שיש ברשותי ואולי יכול לעזור. אז...תודה תודה וגם אני אנסה.

אין דבר כזה הגרוי גם יכול להיגרם פשוט בגלל הבסיסיות של הסודה לעומת החומציות היחסית של העור.(תמי גלילי)
שינוי החומציות עצמו לא גורם לגירוי כל עור לא מגיעים ערכי חומציות-בסיסיות קצוניים שעלולים לגרום לכוויות והרס התאים.
העור באופן טבעי חומצי בכדי להגן מפני פטריות.



מה זה אמוניה?
NH3. מולקולה בסיסית חלשה, כאשר היא לבדה, נמצאת במצב צבירה גאזי. משתמשים בה כדשן כי החנקן שבה מאד זמין. נפלטת כפסולת לאחר פרוק חלבונים באורגניזמים שונים. רעילה ולכן אנחנו (בני אדם ועוד חיות) הופכים אותה לאוראה מסיסה במים (כדי שלא תהרוס דבר בתהליך ההפרשה). מדגישה שהעובדה שהיא עצמה רעילה, לא אומר דבר על חומרים אחרים שמרכיבים ממנה. כאמור, יש אורגניזמים (לא אנחנו) שמשתמשים בה כמקור חנקן מעולה ליצירת חלבונים. והרי אפשר להגיד על חלבון שהוא רעיל...(אפילו שהשתמשו באמוניה לייצורו).

מלח לא משנה את החומציות - בסיסיות של שום דבר (ועל כן, לא יעיל לצרבות). מלח יכול להרוג חיידקים בגלל הפרשי ריכוזים בתמיסה. (המלח יחד הזיעה=תמיסה מאד מרוכזת. המים מתוך החיידקים יוצאים לתמיסה החיצונית כדי להשוות ריכוזים. החיידקים מתייבשים). באותו אופן זה גם ישפיע על תאי העור הסמוכים.

_אין דבר כזה הגרוי גם יכול להיגרם פשוט בגלל הבסיסיות של הסודה לעומת החומציות היחסית של העור.(תמי גלילי)
שינוי החומציות עצמו לא גורם לגירוי כל עור לא מגיעים ערכי חומציות-בסיסיות קצוניים שעלולים לגרום לכוויות והרס התאים._
אז ממה נגרם הגירוי, לדעתך? אגב, הוא בהחלט יכול לכאוב. (איזה יופי שיש כאן מישהי שמבינה בכימיה!)

העור באופן טבעי חומצי בכדי להגן מפני פטריות.
אוקיי, כאן התבלבלתי. לפחות קנדידה היא פטרייה שזקוקה לסביבה חומצית כדי לשגשג. מחיפוש זריז בגוגל נראה שזו תכונה שמאפיינת פטריות בכלל. חוצמזה, אנשים כן חוטפים זיהום פטרייתי על העור. אז איך זה קורה?

אין דבר כזה הגרוי גם יכול להיגרם פשוט בגלל הבסיסיות של הסודה לעומת החומציות היחסית של העור
אז הגירוי הוא אינדיקציה לפטריה חבויה?

לאו דווקא חבויה. אנחנו חשופים לפטריות כל הזמן. קודם פטריות שבאו לבקר לא נשארו כי לא היה להם מקום (היו שם חיידקים) או כי לא התאימה להם מידת החומציות. עכשיו, הן נשארות. (או שהיו חבויות).

אם יש אנשים שניסו את המלח ויש כבר תוצאות של הניסוי אנא כתבו. אני מנסה, עדיין אין לי חוות דעת וכשתהיה אכתוב.

לתמי
עצם שינוי חומציות לא גורם לגירוי וגם לא כואב, שוב אלא אם מדובר בשפיכת חומצה חזקה או בסיס חזק על העור, ואז נגרם הרס של הרקמה. אבל יש שרשרת של מצבים שיכולים לקרות בעקבות שינוי החומציות. כמו לדוגמא שגשוג של פטרייה (שחודרת לתאים ומציקה להם).

לגבי רמת החומציות האהובה על פטריות, הכל יחסי ז"א, כשאת אומרת חומצי את מתכוונת לpH 2? 4? 6.5?
. את בטח יודעת שכאשר יש פטרת בנרתיק (לא תמיד זה קנדידה) משתמשים בשטיפות חומץ ויוגורט (חומצי).
את גם בטח יודעת שעל יוגורט (חומצי) שפג תוקפו אין פטריות ולעומת זאת על גבינה לבנה (בסיסית) דווקא כן.

הלה, אם כך, אפשר לנסות בפטריות על העור באמצעות משיחת יוגורט/חומץ?
נשמע מעניין, יש לי אחת, אנסה
וסליחה על הסטיה מנושא הדף, אבל יכולה להוסיף שאני על סודה לשתיה כבר 5 חודשים, עוברת אתה את הקיץ בלי קמצוץ ריח זעה.
ומזיעה הרבה, כי בלי דאודורנט - מזיעים.
אה, ובלי אדמומיות.
אגב, גיליתי שכאשר אני מגלחת את בתי השחי ואז שמה סודה, זה צורב. אולי על זה דברו נושאות דגל האדמומיות?

יכולות להיות מספר סיבות לאדמומיות לאחר הגילוח.

• העור פצוע והסודה נכנסת עמוק יותר.
• המקום לח, הסודה נמסה ואז נוצרת תמיסה מרוכזת (ראי מלח)
• העור (שיש לו כל מיני מנגנונים נגד פטריות) פצוע, הסודה הורגת את החיידקים, ויותר קל לפטרייה לחדור לתוך העור.

הבעיה בפטרת היא כאשר הפטריה נכנסת לתוך העור. החומץ יהרוג את החלק שמחוץ לעור (גם טוב). אבל לא ירפא לחלוטין את המחלה.

את בטח יודעת שכאשר יש פטרת בנרתיק (לא תמיד זה קנדידה) משתמשים בשטיפות חומץ ויוגורט (חומצי).
קודם כול לא ידעתי שהחומץ עובד. לגבי יוגורט ידעתי, אבל האם מה שמשמש כטיפול נגד הקנדידה שם הוא לא החומציות דווקא, אלא הפרוביוטיקה שיוצרת אותה? אני מניחה שאז מדובר בחומץ "חי".

אבל יש שרשרת של מצבים שיכולים לקרות בעקבות שינוי החומציות.
מה למשל (חוץ מהדוגמה שנתת של שיגשוג של פטרייה)? מעניין.

שעל יוגורט (חומצי) שפג תוקפו אין פטריות ולעומת זאת על גבינה לבנה (בסיסית) דווקא כן.
שוב, זה לא בזכות הפרוביוטיקה?

לגבי רמת החומציות האהובה על פטריות, הכל יחסי ז"א, כשאת אומרת חומצי את מתכוונת לpH 2? 4? 6.5?
הצחקתיני D-: . הידע שלי בכימיה הוא פחות משל תלמיד תיכון, בהנחה שהוא זוכר את מה שלמד. לי היו 23+ שנים לשכוח את זה (ולא הייתי זקוקה לכולן...).
אבל מה, עלה לי רעיון את מי אפשר לשאול!

(תיכף חוזרת).

החיידקים שבמערכת העיכול שונים מאד מהחיידקים בנרתיק. ולכן פיזור פרוביוטיקה ממערכת העיכול-בנרתיק, לא תורמת בדבר. אגדה אורבנית.

ואם יש פה מישהו עם קשרים בתעשיית התרופות והתוספים, אולי הוא ירים את הכפפה ויממש את הרעיון הגאוני קפסולות של פרוביוטיקה לנרתיק (רק שיזרוק לי איזה אחוז מהרווחים:-D ).

גם בגבינה יש חיידקים. וגם ביוגורט שלא מוגדר כפרויביוטי קורה אותו התהליך.

בעקבות שינוי החומציות יכול להיות שכל מיני אנזימים לא יעבדו טוב לדוגמא.

עניין ה-pH לא היה בשביל להקניט. באמת התכוונתי. ז"א, pH מתחת 7 מוגדר כחומצי. אבל יכול להיות שאורגניזם יעדיף pH 5, אבל ימות ב2. ושניהם חומציים. יש פטריות שלא מצליחות לתקוף בpH 4, אבל אם קורה תהליך שמבסיס את הסביבה אפילו ל6, הן מצליחות לתקוף. אבל גם pH 6 הוא בעצם חומצי...

מרבית הפטריות אוהבות לחיות בתחום ה-pH החומצי החלש, בין 4.5 ל-6.5. מרביתן לא תוכלנה לחיות בסביבה חומצית מדי, pH נמוך מ-3, או בסיסית מדי, pH גבוה מ-9. הדבר נובע מהעובדה שאנזימים המפרקים שלהם (בעיקר אלה שצריכים לחדור את הרקמות של המאכסן), לא יכולים לעבוד בערכי pH אלה.עם זאת ישנם כאלו שיכולות לעבור שינויים בגנום (מוטציות) ואז להסתגל לטווחי pH שונים. אתן צריכות לבדוק מהי רמת ה-pH המתקבלת מהכנת תמיסה של סודה לשתיה ואז תוכלו להסיק אם תהיה התפתחות של פטרייה בבית השחי.
דבר נוסף וחשוב שיש לציין הוא שפטריות אוהבות לחות. אני מניח שאם תקפידו לייבש את המקום (ליבשו חולצות מ-100% כותנה), הסיכוי להתפתחות של פטרייה יקטן.
ודבר אחרון, יש להיזהר מנבגים של פטריות בשל המעטפת חלבונית ההופכת אותם לעמידים בתנאים מאוד קיצוניים. רעיון שצץ לי תוך כדי כתיבת התגובה: שיטפו היטב את המקום, חטאו בעדינות עם אלכוהול 70% (לא על עור פצוע כמובן, כי זה שורף) שמחסל כמעט כל דבר (כולל נגיפים וחיידקים) ואז השתמשו בסודה לשתיה.

פיזור פרוביוטיקה ממערכת העיכול-בנרתיק, לא תורמת בדבר. אגדה אורבנית.
חשדתי בכך

עניין ה-pH לא היה בשביל להקניט.
לא חשדתי. אגב, גם לי לא הייתה כוונה כזו, אני פשוט רוצה לדעת.
תודה רבה על המידע, הילה! החכמתי.

לביוכימאי: קודם כול תודה על ההיענות להזמנה. שאלות:

מרבית הפטריות אוהבות לחיות בתחום ה-pH החומצי החלש, בין 4.5 ל-6.5.
האם החומציות של העור היא לא 5.5 ? כלומר בדיוק בתחום.

מההסבר שלך אני מבינה שגם אתה סובר שהסיבה שסודה לשתייה גורמת לפעמים לגירוי בעור היא עידוד של צמיחת פטריות בשל היעדר החיידקים. האם הבנתי נכון?

תודה על הטיפ לגבי הלחות, והאמת היא שזה הגיוני.

לגבי האלכוהול - האם מי חמצן או שמן עץ תה יכולים להיות תחליף מספק?

(כדאי להוסיף הפניה לדף בדף על טיפול בקנדידה ).

יפה כתב הביוכימאי!
הסתיגות לגבי האלכוהול - לא לשימוש יומיומי. האלכוהול מייבש, מוריד מהאלסטיות של העור, נוצרים סדקים קטנטנים. הסדקים הם נקודות תורפה שדרכן יכולים להכנס כל מיני אורחים לא מוזמנים.

(לא!לא!לא! לנקות את הפטמות בכהל בתקופת ההנקה)

היום הסבירו לי שיש אלומניום בתהליך יצור ה סודה לשתיה, שאריות האלומניום נמצאות במוצר המוגמר.
סודה לשתיה שנמכרת בבימ"ר ככזו ללא אלומניום, פשוט יש בה רמה נמוכה יותר...

פלוני אלמונית, אנא עייני בדף דאודורנט ללא אלומיניום לגבי דיון בטענה שבסודה לשתייה יש שאריות אלומיניום. אני מוכנה להשתכנע רק אחרי שאראה הוכחות, ובינתיים לא ראיתי. מה שכן ראיתי זו התנהלות שאינה מעוררת אמון, מצד מישהו שיש לו אינטרס כלכלי מובהק להשמיץ את מה שהוא לא מוכר.

תמי היקרה,
ה-pH התקין של העור נע סביב ערכים של 5.5, ואכן זהו התחום בו מרבית הפטריות משגשגות. עם זאת, העור הוא כמו שריון בלתי חדיר עד אשר נוצר בו קרע/חתך. באותה נקודה, כל פתוגן יכול בעצם לחדור לגופנו. לגוף יש מנגנוני הגנה נוספים (נוזל הלימפה, תאים בלעניים בשכבה השניה של העור וכו'), ולכן אנחנו לא מפתחים מחלה מכל שריטה שמקבלים במהלך החיים. כדי שפטריה תצליח לחדור ולשגשג, אנחנו צריכים לפצוע את עצמנו, למשל ע"י גילוח. לכן, אם אתן מגלחות את בית השחי, הקפידו לחטא אותו ואז למרוח שכבה שומנית כלשהי (וזלין), על מנת למנוע התיישבות של חבר'ה רעים.
לגבי חיטוי המקום, אני מבין שאלכוהול לא בא בחשבון.
אם כך, נסו חומרים שיורידו את ה-pH מתחת ל-3, כמו למשל מיץ לימון המכיל חומצה ציטרית (זו הסיבה מדוע מאוד בריא להוסיף לימון לסלט). אפשר גם להשתמש בחומצה אסקורבית (ויטמין C בצורה החומצית) טהורה. ממיסים 0.5 גרם ב-50 מ"ל מים מזוקקים ומקבלים תמיסה עם pH שנע סביב ה-3.

בדיוק אתמול, סיפרה לי מישהי שסובלת מחזרה של מחלת עור פטרייתית, שהיא מתשמשת בחוץ תפוחים למיגור הפטרייה.

לביוכימאי, להילה ולכולם,

אני זו ששאלתי אתמול את הילה לגבי יישום חומץ על העור.
אני סובלת מכתמי 'פטריית שמש' ( Pityriasis versicolor ). אני לא סובלת מפטריות במקומות אחרים מהעור- לא בנרתיק, ולא בציפורניים.

מה גורם שעור של אדם מסוים מקבל את כתמי הפטריית שמש, ואחרים לא?

האם סודה לשתייה מסלקת כל ריח רע?
ריח רע ברגליים למשל???

_האם סודה לשתייה מסלקת כל ריח רע?
ריח רע ברגליים למשל???_
אולי תנסי ותשתפי אותנו. אם כן, זה יכול להיות סטארט-אפ !

תוצאות ניסוי המלח
שלום לכל המנסים.
אז, כל בוקר אני קמה,אחרי שטיפת השיניים,אני שוטפת את בית השחי עם סבון ומים. לא מנגבת ומפזרת מלח .
זה מחזיק כל היום. יש לפעמים ריח מועט. אותי נכון לכרגע זה מספק. אין פטריות ואין שום בעיה.
כמובן אני צריכה להזכיר שאני כרגע פצועה ונמצאת כמעט אך ורק בבית כך שאולי פחות מזיעה ופחות חשופה.

אה, עכשיו אני קוראת את כל מה שהפסדתי מאז ביקרתי פה :
אני לא מגלחת את בית השחיבכלל
אני לא נוגעת בגוף עם סכין (כמו הדתיים), לא מטעמים דתיים אלא זה לא נראה לי. בכל אופן אחרי כמה פעמים שמורטים את בית השחי עם שעווה (עם בד כמו פעם), זה מפסיק לכאוב, השערות נהיות רכות ומועטות, בית השחי לא נפצע והתדירות מאוד נמוכה. אני מורטת אחת לחודשיים אולי אפילו ליותר.
יכול להיות שזו הסיבה שלא מתפתחת פטריה אצלי.

הוספתי מס' הערות בפתיחת הדף.

חשובה במיוחד לדעתי התוספת שהוספתי תחת הכותרת 'היכן ניתן לרכוש את הסודה לשתיה בזול' (תרומתן של רויטל, ו-תלתל בתוך תלתל).

אמנם עדיין לא חיפשתי זאת בסופר בשקיות גדולות כפי שרויטל כתבה, או בחנויות תבלינים כפי שכתבה תלתל, אך אם מישהו מצא שם ומוכן לשתף בקסם הזה, כמה עלה לו וכמה זה מכיל - יבורך. (האם זה בנמצא בכל סופר או חנות טבע?)

כמו כן, כתבתי בפתיחה שבכל מקרה, מבחינה אקולוגית, עדיף לקנות בשקיות הנייר הקטנות מאשר בקופסאות הפלסטיק. אני צודקת?

<דרך אגב, אני היא תרמיל אור שפתחתי את הדף.>

המשך דיווח נסוי עם מלח
אז, בימים חמים במיוחד יש צורך לעשות את הפעולה שכתבתי פה למעלה פעמיים ואפילו שלוש, כי מתישהו המלח מפסיק להשפיע, אולי הזיעה מתגברת עליו?? מעלימה אותו??

אנ'לא מבינה ת'קטע עם המלח. הרי אמרו כאן שמלח לא סותר חומציות (בניגוד לסודה לשתיה). אז האם הוא באמת אמור לנטרל את ריח הזיעה?
עד כה שמעתי כאן השערות על העניין, אך לא שמעתי מכם באמת התרשמות חד משמעית. האם יש למישהו התרשמות חד משמעית בנוגע ליעילות של המלח?

נקודות וורודות, אולי בגלל זה הרגשת שהמלח מפסיק להשפיע. אולי הוא בכלל לא משפיע מלכתחילה?

אני כרגע סקפטית בעניין המלח, עד שאשמע משהו ברור אחר. (ואשמח לשמוע).

מלבד זאת, הרי דובר על כך שבמלח כן יש אלומיניום, אז למה להשתמש בו? ולמה בכלל להעדיף אותו על סודה לשתיה?

רגע רגע את לא אוכלת מלח??

רגע רגע את לא אוכלת מלח??

בודאי שכן. זאת למרות שידוע לי שמלח הוא מאוד מאוד מאוד לא בריא לגוף (מלבד מלחים בכמות קטנה שיש באוכל באופן טבעי כמו בירקות). הוא לא בריא לאכילה בכלל בלי קשר לאלומיניום. וזה ידוע שלמלח כמו לסוכר קוראים 'הרעל הלבן'.

ודרך אגב, בן אורי טוען, שבניגוד למה שחושבים, שכאילו יש בכל זאת לאכול כמות קטנה של מלח כי הגוף צריך מלחים - זה לא נכון. כי הגוף אמנם צריך מלחים, אך את המלחים הגוף מקבל מהירקות, שספגו את המלח מהאדמה. אבל לגוף אין שום יכולת לעכל חומר שאינו אורגני. כלומר, אי אפשר לעכל מלח באופן ישיר, אלא דרך הצמח. זה מה שהוא אומר. ולכן, כל מלח שלא דרך צמחים לא נותן כלום לגוף, ויותר מזה - הוא רעל לגוף).

אני יודעת ובכל זאת אוכלת, כי קשה לי להיגמל.

בכל אופן, אני מתארת לעצמי שבשימוש חיצוני זה הרבה פחות בעייתי מלאכול מלח. אז אולי אין כ"כ בעיה לשים אותו על העור. אך, בגלל האלומיניום, עדיין שואלת, במה עדיף מלח שיש בו אלומיניום מדאודורנט אחר שיש בו אלומיניום.

וגם, התעניינתי אם זה באמת יעיל. (אם זה היה באמת יעיל, אולי שווה 'להתעלם' מהקטע של האלומיניום?)

אולי אם תעשי יותר ניסויים עם המלח כדאודורנט תוכלי לספר לנו אם זה באמת יעיל.

קילו סודה לשתייה של חברת אלזן, 5.5 שקלים בשוק הכרמל, בסופרמרקט הרוסי שנמצא בהמשך למסעדת בוחא. בקצב השימוש הנוכחי (דאודורנט לשני אנשים + שטיפת ירקות ופירות) עברו כבר כמה חודשים ועדיין לא חיסלנו שליש מהכמות.

שטיפת ירקות ופירות

את יכולה לפרט?

אני שמה את הירקות/ פירות בקערת מים גדולה, מוסיפה כפית גדושה של סודה לשתייה, מערבבת ומניחה לכמה דקות.
שוטפת את הירקות.

למה? (למה סודה לשתיה? האם הירקות אורגניים?)

שמלח הוא מאוד מאוד מאוד לא בריא לגוף (מלבד מלחים בכמות קטנה שיש באוכל באופן טבעי כמו בירקות). הוא לא בריא לאכילה בכלל בלי קשר לאלומיניום. וזה ידוע שלמלח כמו לסוכר קוראים 'הרעל הלבן'.
זו דעה, לא עובדה. וחוץ מזה, לא כל סוגי המלח שווים.

רוצה לספר שאני באופן אישי התחלתי עם הסודה לשתיה כבר לפני שנה, בן זוגי היקר ממש נרתע מהרעיון, הוא לא רצה להסביר למה ואבל סרב לנסות. הצלחתי לפחות להעביר אותו (בסיפורי זוועה) לנטול אלומניום בשלב מסויים אבל אחרי תקופה של שימוש הוא פתאום התחיל להרגיש אי נעימות ואז יום אחד החליט לנסות, כשחזר מיום עבודה היה ממש מבסוט. הסתבר שההתנגדות שלו היתה מהתחושה, הוא חשש שירגיש חול וצריבה בבתי השחי. זהו, עכשיו הוא חסיד הסודה לשתיה. אומר שמעולם הוא לא התשמש בשום דאודורנט ש"סחב" ככה שעות בלי צחנה... אבל גילינו בעיה אחת, היום הוא טס לחו"ל, לכשינחת הוא חייב להגיע לסופר מרקט כדי לקנות סודה לשתיה כי זה ממש לא לעניין להסתובב עם אבקה לבנה בלתי מזוהה במטוס (בעיקר לא בטיסה לארה"ב, עזבו קקואין ושות' שם הולכים ישר על אנטרקס...). זה שטויות כשמדובר בארצות דוברות אנגלית אבל לכו תמצאו איך קוראים לסודה לשתיה בתאילנדית...

ואו לא חשבתי על זה, וטסתי כבר כמה פעמים בין מדינות באירופה עם סודה
אמריקה זה כנראה אחרת...

קילו סודה לשתייה של חברת אלזן, 5.5 שקלים בשוק הכרמל
למה כאן אפשר לקנות את זה רק במאה גרם בחבילות פלסטיק קטנות בסופרמרקט????
כבר ניסיתי את כל חנויות המהגרים וחנויות התבלינים שנתקלתי בהן- מה, זה ענין מזרח תיכוני למכור סודה במשקל? למה?

וטסתי כבר כמה פעמים בין מדינות באירופה עם סודה
אין שום בעיה אם שמים את זה במזוודה, לא במטען היד.

מי יודע??
שמתי סודה לשתיה, עשתה את עבודתה- אבל!!! זה עשה כתם סגול- שחור כזה על החזיה, באיזור של בית השחי!! אמא'לה, מה זה?