החומרים הדרושים
-עיתונים מנייר פשוט ביותר, עדיף עיתונים שונים בצבעים שונים, (כמו עתון רגיל ועיתון גלובס שהוא ורדרד) ולא נייר כרומו או נייר ז'ורנלים. הכי פושט.
-דבק טפטים (זו אבקה שבתוספת מים הופכת לג'לי, לברר בחנויות טמבור או כאלה..)
-וזלין או תערובת של שמן עם סבון כלים- חומר מפריד.
-כלים שישמשו כתבניות או כבסיס אותו נצפה בעיסה.
-צבעים. אקריליק או סופרלק יהיה מצוין. (אני מעדיפה אקריליק כי זה על בסיס מים- הרבה יותר פשוט ובריא לעבוד איתו).
-לכה.
אפשר ליצור תוצר שיהיה עשוי רק מהעיסה, וזה אומר שמשתמשים באיזשהו חפץ כתבנית, ואח"כ מפרידים והעיסה נשארת "לבדה",זה מתאים יותר לשיטת הרצועות שלהלן,
ואפשר לקחת חפצים קיימים שרוצים לשפר אותם, או ליצור בעזרתם, ויוצאת תוצאה שעשויה לא רק מהעיסה, זה יותר כבד, יותר קל להכנה, אבל אין את תחושת ה"פלא" של "איך עשו את זה". זה מתאים יותר לשיטת העיסה שלהלן. בכל אופן אפשר "לערבב" בין השיטות ולהיות יצירתיים ולהתפרע.
יש שתי דרכים עקריות לעשות את זה
- רצועות - קלה יותר, התוצאה חלקה יותר.
חותכים לרצועות
משרים בדבק-הטפטים כל פעם את הרצועות שעובדים איתן, נאמר- 2-4 רצועות כל פעם. השריה חפוזה. טבילה.
אם רוצים ליצור חפץ על תבנית, למשל ליצור סל או דלי קטן, משתמשים בדלי אמיתי, עדיף בעל מרקם חלק,
עליו מורחים את החומר המפריד, בכמות נדיבה.
מתחילים לכסות את הדלי ברצועות הנייר.
יוצרים 4 שכבות לפחות. לכן כדאי עיתונים בצבעים שונים- כדי להבדיל בין השכבות ולא להתבלבל ביניהן. בכל אופן, כדאי שהשכבות יהיו פעם לאורך- פעם לרוחב, מאותה סיבה.
כל שכבה לחוד- כלומר, לכסות את כל הדלי, ואז להתחיל שכבה נוספת. נדמה לי שצריך לחכות בין שכבה לשכבה, שיתייבש מעט.
אפשר להוסיף שכבה של עיסה, כמתואר למטה. ואז לוקח יותר זמן להתייבש, אבל התוצאה תהיה יותר יציבה (ופחות חלקה).
אחרי כל השכבות, נותנים לזה להתייבש לגמרי (יכול לקחת כמה ימים), ומתחילים להפריד, בעזרת סכין או משהו שטוח (כמו שפאדל של רופאים לגרון) ולנסות לאט לאט להפריד את כל הדלי מנייר מהדלי המקורי.
יכול מאד לקרות שתצטרכו לגזור ואז לעשות עבודת איחוי בסוף עם עוד רצועות.
צריך גם לעשות עבודת גימור בשפה של הדלי, כי כרגע יש שם קצוות של רצועות. זאת אפשר לעשות, שוב, עם עוד רצועות.
קשה להסביר ממש את כל שלבי הביניים, אז אני ממליצה לעשות עבודת ניסוי קטנה בתחילה, להבין את העקרון ואז לרוץ עם עבודות "אמיתיות".
צובעים את העבודה איך שרוצים. עדיף צבעי אקריליק. אפשר לעשות כל מני הדבקות מעניינות על העבודה. נצנצים, צבעים מעניינים וכו'.
אחרי שהכל מוכן ויבש, מורחים לכה.
חותכים את הנייר לחתיכות קטנות או רצועות,כמה שהנייר יותר פשוט, יותר טוב.
מבשלים אותן, או משרים להרבה זמן. מוסיפים דבק טפטים ומתחילים ללוש את הניירות.
זה יכול להיות קצת מעייף. אני לא זוכרת את כל התהליך (כמויות, זמני בישול וכו') אז פשוט תנסו, כדי שזה יהיה יותר קל ומהיר.
כל חפץ שאתם רוצים לעטוף בעיסה, או כבסיס לאיזה פסל, יכול להיות טוב. אפשר גם לעשות יצירה על רשת ברזל או לפסל בתחילה מחוט ברזל, ועל זה ליצור בעיסה.
כשלב ראשון אפשר לשים רצועות.
הניירות הופכים לעיסה של ממש, ואז אפשר להתחיל למרוח אותה על כל דבר. אם זה פסל שאתם יוצרים, או כתוספת עיצובית לחפצים- דלי, או מסגרת לתמונה, או למראה (זה יוצא מקסים על מראה, אפשר לעשות צורה אמורפית, לא סימטרית. זה היופי בטכניקה הזאת- מראה יותר טבעי...)
תחשבו כבר לבד, על כל מני דברים שזקוקים לשדרוג, או למגע ועיצוב אישיים, כתוספת לעיצוב או כציפוי שלם. אפשר לעשות את זה על כל דבר כמעט!
גם כאן, כשהכל מתייבש, ולשיטת העיסה לוקח כמה ימים טובים להתייבש, מציירים ומצפים אחרי ייבוש הצבע בלכה.
כמובן שזה מתאים להמלצה שסיפרתי קודם בדף, על חנות העץ בתל אביב.
לכו תנסו, ואם משהו לא היה ברור, תשאלו..
}
יערת_דבש כתבה פה על עיסת הנייר, אז למי שכבר נידלקה או למי שעוד בדרך אני אוסיף קצת מניסיוני. סביר להניח שאני חוזרת על חלק מהדברים שכבר יערת_דבש/יערתה/דבשונית/ וואו כמה שמות חיבה אפשר להמציא לך! כתבה, כי כשאני מסבירה אני לא יכולה להסביר חלק, אני חייבת מההתחלה ועד הסוף.
חומרים נדרשים:
- דבק- אני משתמשת בכל דבק שהוא כולל דבק פלסטי רגיל וכולל דבק תוצרת בית. דהיינו קמח ומים ביחס של אחד לאחד (כלומר על כל כוס מים-כוס קמח), מרתיחים הכל ונותנים לעסק להיות סמיך. עניין של כמה דקות, מערבבים היטב ויש אחלה דבק.
- עיתונים/ניירות
- מכחול (_למי שבא, לא חייב)
- קופסאות שונות, כוסות וכו'.
- משחת לכה
יש שיטות שונות ומשונות לעיסוק בעיסת נייר, יערת הדבש כבר הציגה כמה.
- מניסיוני השיטה הכי קלה ולמתחילים שרוצים קודם להתיידד עם הנייר והדבק והיא מומלצת- זו השיטה של באמת קרעי עיתון שמודבקים אחד על ידי השני טבולים בדבק (ניתן גם רק למרוח דבק מצד אחד על ידי מכחול ) שיוצרים מראה עתיק, עבה ונוקשה. וכך להדביק כמה שכבות עד לעובי הרצוי.
- שיטה אחרת היא באמת להשרות חתיכות קטנות עד כמה שאפשר של עיתונים וניירות (לא עיתוני כרומו! הם עבים מדי) במים במשך כמה שעות, לאחר מכן לבשל, לסחוט אותם היטב מהמים (אני מעבירה למסננת, ונשענת עליהם ככה שיוצא להם כל המיץ
), להוסיף דבק ואז יש לנו עיסה שכל מה שצריך לעשות איתה זה לפסל, להניח להתייבש במשך מס' ימים בשמש או באזור חם ולא לח וזהו.
- לגימורים חלקים יחסית (זה אף פעם לא ממש חלק וזה כל היופי)- כלומר אם רוצים שהתוצאה המוגמרת לא תהיה מחוספסת מקרעי העיתונים/העיסה, אז אפשר בשכבה האחרונה להדביק ריבועי נייר טואלט טבולים היטב הדבק ולהחליק עם האצבעות בעדינות כל כמה שעוות (כשזה בשמש), זה נותן מראה דומה יותר לגבס (כלומר חלק בלי גבשושיות).
- למי שממש רוצה מראה כמו של פסל ברונזה או חימר (כלומר חלק לגמרי), יש חומר שנקרא דאס, שזה כמו גבס ואפשר לצפות איתו את התוצר בשכבה דקה (קונים אותו בחנויות טמבור או הום סנטר או יצירה), עולה 10 ש"ח לקילו. אני אישית עצלנית, אז לא ניסיתי להתחכם, אבל יש עבודות ברשת עם הגימורים של הדאס ואחרי זה צובעים בצבעי אקריליק- יוצא משגע.
הצעות לשימושים עם העיסה:
אפשר שעונים לקיר או חמסות, תמונות וכו'. הבסיס לאלה יכול להיות קרטון קשיח או צלחת פלסטיק שמסביבה נדביק את קרעי הנייר או את העיסה.
*ניתן לקחת מגשיות פלסטיק, קופסאוות שונות, ולהדביק את העיסה או קרעי העיתונים סביב לקופסא או בתוכה או גם וגם, ואז אחרי מס' שכבות נוצרות קערות, יפות וקשיחות בטרוף, כשאין צורך לחלץ את הכלי שהיווה את הבסיס (תודו שזה אחלה מיחזור!).
*ניצתן לעשות בובות כשהבסיס שלהן הוא כדור מאלומיניום לראש ומסביב עיסת נייר, לגוף-כוס פלסטיק הפוכה וכו'.
*צמידים מעיסת נייר :
אהובים עליי ביותר, קלים להכנה ותוצאות משגעות.
החומרים:
קרטונים מסוגים שונים לא עבים מדי, כגון אריזת קורנפלקס, או גלילי נייר טאולט.
חתיכות נייר/עיתון
דבק
לכה(רצוי, לא הכרחי)
מכחול
ניירות עטיפה מדליקות- אפשר לקחת מהסופרים, אלה שאמורים לשמש לאריזות מתנוות, או קרעי עיתונים מדליקים, כמו של קומיקס.
לעבודה:
- חותכים רצועה באורך שיתאים לצמיד שלנו- כלומר שיאפשר לצמיד להשתחל ליד ווברוחב הרצוי- אפשר רחב ואפשר צר- שוב לפי הטעם.
- משדכים את שתי קצוות הרצועה או ע"י שדכן או סלוטפ או מדבק מגע (רק לצורך ההדבקה הזו, עכישו להוציא אותו מהשולחן, הוא מסריח!).
- מכינים רצועות באורך של כ -חמש עשרה ס"מ, מושחים כל רצועה בדבק (פלסטי/תוצרת בית/טפטים, הכל הולך) ומתחילים ללפף סביב החישוק של הצמיד שיצרנו. כך מלפפים מס' שכבות עד לעובי שכל אחת מעוניינת בו.
- מניחים לייבוש בערך יום, אני בזמן הזה מדי פעם מנג'סת לצמיד, דואגת לסימטריה שלו ע"י הרחבה והצרה בעזרת האצבעות, אחרי יום יומיים הוא אמור ממש להתקשות.
- עכשיו- אם מעוניינים בגימור חלק שיטשטש עד כמה שאפשר את ליפולי העיתון, עושים שכבה אחת של ריבועי נייר טאולט עדין על הצמיד היבש ומשאירים להתייבש עוד יום, ואז ממשיכים לשלב האחרון.
- אם מוותרים על נייר הטאולט, אז בשלב האחרון מלפפים את השיכבה היפה, לא של העיתונים הג'יפים, אלא של נייר עטיפה מדליק, שוב כמו שליפפנו את גזרי העיתון, מלפפים שכבה אחת של נייר העטיפה. משאירים לייבוש וזהו.
- למי שרוצה ניתן למשוך את הצמיד בסוף בלכה- אני עוטפת בלכה מאט (המבריקים לא מדברים אליי), אבל במבריק התוצאות הן נוצצות. במאט התוצאות הן יותר אותנטיות.
- אפשר לפני שלב הלכה גם להדביק נצנצים, קישקושים, ואז למרוח את הלכה.
יוצא מדליק! וכל הבנות אוהבות את זה מכל הגילאים. לבנות העשרה- אפשר משהו צעקני, לפריקיות- משהו ביזארי, למבוגרות- משהו נוצץ או מאופק. הכל תלוי בנייר העטיפה שתבחרו לעשות את הגימור.
ומי שרוצה עוד בעניין הזה אז יש בפורומים השונים ברשת, בעיקר בפורום אומנות שימושית של Y NET. טובי
אנחנו הכנו פעם בובות תיאטרון מעיסת נייר למכירה.
לוקחים בקבוק ריק (בקבוק זכוכית עם פיה דקה) עוטפים את הפיה בחתיכת בד (כדי שאפשר יהיה לתפור נוח אחר כך את הראש לבגד) ותוקעים מלמעלה כדור מנייר עיתון מכווצ'ץ'. על זה בונים את הראש מן העיסת נייר. כשמתייבש צובעים, מדביקים שיער וכו', ותופרים את הראש (בעזרת הבד שמודבק לו מבפנים) על בגד קטן שתופרים מבד.
אנחנו בזמנו הוספנו לעיסה שכתובה למעלה גם נסורת עדינה, יצא מצויין.
אפשר לשדרג גם כסאות קטנים לילדים (של כתר) על-ידי ציפויים בעיסת נייר!
כשהייתי קטנה הייתה לי אובססיה עם שמלות של פעם, כאלה שיש בסרטי תקופה אנגליים. הייתי מכינה שלד של בובה עם חוטי מתכת (במקום רגליים חצאית נפוחה), על זה הייתי שמה שכבות של עיסת נייר, ועל זה מכינה בגדים. מה שנחמד הוא שלא צריך לתפור את הבגדים, אפשר פשוט לנעוץ את הבד למקום עם סיכת תפירה. בסוף מציירים פנים ומדביקים שיער.
בטח אפשר באותה צורה להכין גם פסלים של בעלי חיים.
אני משתמשת בעמילן, במקום כל הדבקים, מחזיק מצוין וחזק כמו אבן. פשוט מערבבים קודם עם קצת מים קרים, שלא יהיו גושים, אחר כך מוסיפים מים רותחים ומערבבים מהר, אין לי כמויות מדודות, צריך לנסות.. צריך לצאת מעיין עיסה ג'לית חלקה, אם זה לא מצליח אפשר פשוט להרתיח על האש, אבל אז צריך למהר מאד בערבוב , כי הגושים נוצרים מייד ואי אפשר להיפטר מהם. בסוף להוסיף מים קרים עד שיהיה נעים ביידים. מקווה שזה מובן, בהצלחה.
אפשר ליצור את המודל שרוצים מפלסטלינה, לעטוף בשיטת הרצועות (בערך שתי שכבות), כשמתייבש לחתוך לשניים בעזרת סכין חיתוך ("יפני") ולחלץ את הפלסטלינה. את שני החלקים שנוצרו מחברים חזרה בעזרת רצועת מסקינגטייפ, ואח"כ ממשיכים לכסות בשכבות נוספות של רצועות נייר.
שיטה זו מתאימה במיוחד ליצירת אובייקטים קטנים.
שכבה לפני אחרונה בניר לבן דק ואחריו שכבה של מפיות . יוצא נפלא
אפשר הסבר לגבי שידרוג כסאות "כתר"?
פשוט מורחים רצועות על הכל? או בשיטת העיסה??
אותי מענינים כל הפסלים הקטנים (החיות ש"יושבות על המדף" וכו'). מה הבסיס פה?
אותי מענינים כל הפסלים הקטנים (החיות ש"יושבות על המדף" וכו'). מה הבסיס פה?
אני עושה עיסה מקרטונים ישנים של ביצים: משרים במים, אחר כך טוחנים במעמד מזון עם מים (אחרת זה שורף את המכשיר) ואז סוחטת ומערבבת עם דבק טפטים. יוצא חומר דומה לחימר שאפשר לפסל איתו פיסול חופשי וגם להכין כלים כמו שהוסבר פה. כשאין מעבד מזון, אפשר לפורר גם עם הידיים ולסחוט אבל אז כדאי להשרות יותר זמן במים. אחרי שמתייבש, אפשר לצבוע בגואש. לוקח כמה ימים עד שזה ממש יבש.
אני ממש רוצה לעשות את הבובות שיושבות על מדפים וזה נראה לי ממש קשה ולא ממש הבנתי איך עושים...
אתם יודעים מה גיליתי??
נכון הסברתי על החומר המפריד, שצריך לשים בתבניות כדי להפריד אח"כ את העיסה היבשה?
יש שיטה, איך לא חשבו על זה קודם-
פשוט לעטוף את החפץ שישמש כתבנית, בניילון נצמד! וזו ההפרדה.
חוצמזה, תשובה לדנה. ולימית גם-
כדי לעשות בובות, צריך קודם לעשות להם בסיס-
תצרי צורה מכל דבר שאת יכולה, למשל- חוט ברזל, ניירות עיתון יבשים, מסקינטייפ- מעולה- שיפודים מעץ, גלילי ניר טואלט וכל מה שבא. זה יהיה הבסיס לצורה, מעליו פשוט תמרחי עיסה או תשתמשי בשיטת הרצועות- הכל מצוין למעלה.
אם יש שאלות, אני פה.
שכבה לפני אחרונה בניר לבן דק ואחריו שכבה של מפיות . יוצא נפלא
כשאני רואה מ ש ה ו עם מפיות, יש לי פריחה. ולא במובן הטוב.
יש קבוצת תמיכה ? משו ?
זו לא הכללה, אולי בעצם כן, תלוי מה.
עד היום כל מה שראיתי מקושט במפיות לא היה לטעמי.
למה ? מה הבעיה ? כל אחד וטעמו.
איזו דקורציה ? איך להגיב בלי לראות ?
ראיתי עבודות מעיסת נייר יפהפיות, צבועות בצבעי גואש+לכה, אולי הן לא יהיו לטעמך ואלו עם המפיות כן,
לילה.
שימוש בדבק טפטים-
מוסבר על האריזה.
מאד פשוט, ודורש רק הוספת מים.
בנוגע למתכון.. אין לי.
ראיתי בירחון "נישה" האחרון, במדור עשר אצבעות, עיסת נייר, שם צובעים את העיסה המוכנה בצבע סיד לבן
(פוליסיד למשל) ואולי זה מה שמחזק את העיסה, לאחר צביעה (גואש או אקרילק או מפיות) גם הלכה אולי מחזקת.
עדיין לא ניסיתי, היום אנסה!
באתר שהוזכר כאן, לחלק מהדברים הבסיס הינו בלון. נזכרתי שבבית הספר היסודי עשינו פרצופים כשהבסיס הוא בלון. כשיש כבר שכבה עבה מפוצצים את הבלון. הבניה היתה מרצועות עיתון שהודבקו אחת על השניה עם דבק (פלסטי? קמח-מים?)
לגבי קצוות וגימורים: ניתן לגזור שוליים של כלים למשל, גם בקווים גליים. וכמובן שניתן גם לשייף שיוף עדין בנייר זכוכית 00 או 0 מכסימום. במקרים שנדרש תיקון- ניתן גם לעשות שיוף גם או לגרד קצת בעזרת סכין יפאנית ומעל זה להוסיף שכבה מתקנת ברצועות.
דרך אגב, לגבי דבק הקמח, אני לא מבשלת אותו, רק מערבבת לבצק דליל. ניתן גם להוסיף לזה דבק פלסטי לחיזוק אבל גם כשלעצמה עיסת הקמח חזקה מאוד.
הכרתי מישהי שמשלבת בעבודות שלה גם עיתונים בצורתם הטבעית, בלי לפרק. היא למשל מייצרת סלים ומגשים קלועים או מודבקים מדפי עיתונים שהיא מגלגלת. מעל היא צובעת בלכה והיא אומרת שמדובר בכלים שימושיים ועמידים יחסית, גם למספר שנים.
עוד רעיון שראיתי והיה מהמם: מישהו עשה פעם מסגרות למראות. על גבי מגרות עץ פשוטות הוסיף עיסת נייר ועשה אותן בכל מיני רוחבים משתנים והוסיף עליהן תבליטים של בעלי חיים, עצי דקל וכו'. הכל היה צבוע בצבעים עזים והאפקט היה מרהיב. יצירת אמנות שימושית וכיפית. דרך אגב, לכל מחפשי הפרנסה מן הבית- הוא גם מכר אותן במחירים מפוצצים וזה נראה שווה את הכסף...
למחפשי הספרות- כדאי לדעתי לחפש באינטרנט (אמזון) ספרים מחו"ל, יש ספרים זולים יחסית עם רעיונות מדליקים. כאן כל ספר מיובא מכפיל את מחירו המקורי לפחות.
האם ניתן לייבש במייבש שיער על מנת לזרז את התהליך
מייבש שיער - ניתן להשתמש. אם משתמשים בדבק קמח אפשר לייבש את היצירה בתנור רגיל, בחום נמוך ובדלת פתוחה, במשך כשעה, לפני הצביעה כמובן. אולי ניתן לייבש גם במיקרוגל, לא ניסיתי.
עוד רעיון לגימור:
אחרי שכבות העתונים, עוטפים בשכבת נייר לבן (A4 של מדפסות, נגיד), ואחרי זה שכבה אחרונה של נייר משי לבן. זה נותן תחושה משיית (מן הסתם...)
אפשר לעשות מסיכות לילדים מעיסת נייר?
מה נראה לכם שאפשר להכין לוח שש בש על בסיס עיסת נייר?
חשבתי להכין תבנית מקרטון ביצוע, לצפות בעיסת נייר, ליצור שני מלבנים (שבתוכם הלוח) ולחבר עם ציר.
עכשיו השאלה היא האם עיסת נייר זה חומר מספיק חזק? ואיך הכי טוב לחבר את הצירים? יש מצב להגיע לחומר שאפשר להבריג לתוכו ברגים?
האם עיסת נייר זה חומר מספיק חזק?
כן.
_יש מצב להגיע לחומר שאפשר להבריג לתוכו ברגים?-
כן, ממש כמו בעץ.
אפשר לעשות מסיכות לילדים מעיסת נייר
ודאי !
http://www.tzafonet.org.il/kehil/omanut/masks/pehil.htm
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2867968,00.html
יש עוד חמישה ימים, לעשות לייבש ולהזמין כרטיס.
"המסכות, פריט חובה לכל מתחפש מתחיל, עשויות מעיסת נייר, אותה מייבשים העוסקים במלאכה, צובעים אותה כיד הדמיון הטובה עליהם ומצפים בציפוי מיוחד. מלבד יופי קיטשי מרהיב, ונציה מציעה למבקרים בה גם חנויות מעניינות, ביניהן כאלה המתמחות במסכות בלבד. ניתן לסייר בחנויות אלו, להתרשם מהמראות ולהרגיש כמו אליסה בארץ הפלאות."
אני מעוניינת לעשות מסיכה מעיסת נייר לפנים של ילדה. בכל ההסברים שקראתי ברשת מכינים את הבסיס למסיכה מכוסות או כל מיני חפצים שמהווים בסיס. תהיתי אם יש דרך להשתמש בפנים אנושיות בתור בסיס כך שהמסיכה תתאים בדיוק לפנים של האדם שלו היא מיועדת.
מי יודע איך מכינים מסכות על בסיס של חימר, זאת אומרת נניח שבניתי פנים בחימר איך אני יוצרת העתק בעיסת נייר?
תודה
לפלונית על מונית - אפשר לעשות מסיכה שתתאים בדיוק לפנים, אבל זה לא הכי נעים בעולם... צריך למרוח את הפנים של האובייקט בהמון וזלין, ולבנות את בסיס המסיכה ישירות על פניו. התוצאה מאוד יפה, ומאוד מדוייקת, כך שאם יש לידך מישהו שמוכן לעבור את התהליך החביב הזה את מוזמנת לנסות. אם את רוצה עוד פרטים אני יכולה לברר. אני מכירה את הטכניקה מפיסול בגבס (תחבושות) - אבל זה מאוד מאוד דומה.
כמובן שאת העיצוב הסופי והצביעה את עושה איך שאת רוצה, ואולי כדי להקל על תהליך היצור הראשוני אפשר לעשות רק את החלק של המצח-עיניים-אף, כך שהמסיכה משאירה את הפה והסנטר גלויים. זה מאוד דרמטי ויפה.
בהצלחה!
דבק עיסת נייר ביתי:
אפשר להכין מקמח ומים- על כל כוס קמח להוסיף 2 כוסות מיים לערבב עד שאין גושים, אחר כך לחמם על אש בינונית עד שזה מתחיל לבעבע, להמשיך לערבב מדי פעם, ולתת לזה להתבשל על אש קטנה כ7 דקות נוספות, כך מתקבל עיסת נייר סמיכה, שיכולה להישמר בכ-4 ימים.
רצועות עיתון:
הרצועות נחתכות בקלות אם קורעים אותם לרוחב, לאורך זה משום מה לא זורם. אני ממליצה על עובי של 2.5 ס"מ ורוחב של 15 ס"מ, כפי הנאמר כבר- לעשות 4 שכבות ,פעם אחת לאורך ופעם שניה לרוחב (טרפיה מצויינת!).
בסיס:
- ניתן להכין בעזרת רשת ברזל (עניין של שקלים ספורים למטר) ותעולצו להשיג גם מספריי פח (כ30 שקלים).
- בעזרת כופסאות קרטון,אשר מהם תוכלו גם להכין צורות שונות מעליהם להניח קימוטיי נייר להדביק עם נייר דבק ומעל כמובן ארבעה שכבות של נייר.
כשהעיסה עודנה לחה תוכלו אף לכופף את החלק המתבקש אולי גם להניח גומיה ולייבש אותה בצורה הרצוייה.
פשלות:
הכל פתוח עוד לא מאוחר.
פשוט תחתכו ושפצו מחדש ללא בעיה.
פינישים:
- אפשר לשייף עם נייר זכוכית. (דרך הגב לא יזיק אם תשייפו גם כופסאות קרטון מבריקות על מנת לעזור לנייר להידבק) .
- לא לשכוח לצבוע בסוף בצבע בסיס לבן, או שכבה אחרונה מנייר לבן.
- צבעיי אקריליק יהיו מעולים לצביעה.
טיפים נוספים:
-עיניים אפשר ליצור מנייר כסף מקומט
- בשביל להכין ידיים וכדומה, תגזרו את הצורה מקרטון, העתיקו לקרטון נוסף, תדביקו את שתי החלקים ולפפו, חלקים קטנים רצוי כי יהיו עבים ככול האפשר.
- חלק מתווסף: דטגמה הזוייה במקצת אבל תזרמו-נגיד ואתם צריכים להדביק קרניים לבובת שטן החביבה שיצרתם, תחתחו שתי משולשים הדביקו אותם אחד לשני, ותשאירו 2 סנטימטרים של החלק הרחב למטה ללא דבק, לאחר מכן קפלו את שתי החלקים המשוחררים כלפיי חוץ. ואז תיהיה לכם את האפשות להדביק את החתיכה לראש שיצרתם קודם לכן.
אם אתם רוצים להכין משהו מבלון קישרו את הבלון בחוט והשאירו אותו ללא עיסת נייר, בסוף הליפוף תוכלו למשוך בחוט ולפוצץ. (רעיון ליצירה מבלון- קופה בדמות דג אבו- נפחא, ומאיפה שאתם מוציאים את החוט תחתכו בסוף פה ומשם גם יכנסו המטבעות)
אה, ועוד עניין קטן אך גדול בחשיבותו- תדביקו את הרצועות כך שהאחת תחפוף את השניה, יענו אתם מניחים רצועה אחת, ואז את החברה שלה אתם מניחים כשחלק ממנה קצת מעל חברתה.
גיליתי משהו מעולה לפינישים של הסוף!
אני נרגשת לחלוטין מיעילות הגילוי...
חומר יציקה!
ניתן להשיג בכל חנות יצירה, אפשר להחליק עם זה את כל היצירה, ואף להבליט בעדינות חלקים מסוימים.
יש עם זה הרבה משחק, מעולה!
ראיתי מוצרים כמו: כסא או רהיט קטן שהוסיפו לו חלק מעיסת נייר, חלק גדול באופן משמעותי, (למשל משענת שלמה) שאלתי היא איך עושים זאת ושזה גם יחזיק לאורך זמן?
אני יודעת שיש צורך בקונסטרוקציה כתוספת אך האם זה כל הסוד?
איך אפשר להכין בובות לתיאטרון מעיסת נייר?
א. לנפח כפפת מנתחים ולבנות עליה את הבובה, כמו שעובדים עם בלון. להשאיר את החלק התחתון ללא ציפוי עיסה ואחר כך לפוצץ ולהוציא את הכפפה.
ב. לחבר כדור קלקר לשיפוד, ליצור ראש סביב הכדור ולתפור לו בגד שיסתיר את המקל ואת היד האוחזת אותו.
ג. למקרה שרוצים ליצור בובה תלוייה על חוטים - להכין את הראש, כפות הידיים וכפות הרגליים מכדור קלקר / גוש עיתון מכווצ'ץ' (ועוד כיד הדמיון הטובה) שאותו מצפים, להכין מראש טבעות ברזל קטנות שתהיינה משולבות בעיסה ושאליהן יחוברו החוטים והבדים / סרטים / ניילונים שירכיבו את הגוף.
אח שלי הקטן עבר ניתוח ושהוא חוזר אני רוצה להכין לו הפתעה...
כסא של מלך.
יש לי כסא, איך מפסלים עליו כל מיני צורות? למשל קשת כזאת מעל הכסא, זה זקוק לבסיס מסויים, לא?
ומהי הדרך הכי קלה ופשוטה?
לשני: את צריכה להוסיף לכיסא חוט ברזל עבה, קצה חוט אחד תלפפי בצד ימין של המשענת והשני בשמאל. אחר כך פשוט תכסי זאת בשכבות עיסת נייר.
טכניקה מאוד נחמדה בעיסת נייר.
לעצב פסל מפלסטלינה ואחר כך לצפות ברצועות מנייר עיתון ודבק פלסטי.
מאוד קל ונוח לעבודה, מתאים גם לילדים קטנים והתוצאה כבדה (אפשר להשתמש כמקולת נייר או מעצור לספרים) ומקסימה
נטע שלום.
אחלה רעיון יש לך.
מה שנהדר בעיסת נייר הוא, שאפשר ליישם אותה כמעט על הכל.
אני יכולה לחשוב אולי על פלסטלינה, שזה לא יהיה נח ליישם על, אבל זהו בערך.
בגלל שזה נייר- מסתגל כזה- ומים, קלים לשימוש ומסתגלים גם הם, אז לא משנה ממש על מה עובדים.
מה שחשוב הוא לבדוק האם יש צורך לשכבת לכה מעל (בדר"כ כדאי) ואם כן אז לעתים צריך כמויות נדיבות.
פשוט כדי לעשות את המוצר עמיד ושמיש. ביחוד אם זה כיסא לשימוש ככסא, ואם הוא יהיה בחוץ- על אחת כמה וכמה (כלומר, כמות נכבדת). לכה על בסיס מים היא יותר שקופה ולכן יכולה להיות יותר אסטתית מזו על בסיס השמן שיוצאת יותר צהובה, ויש לזה לפעמים גם ערך אסטתי, אבל על בסיס שמן היא גם יותר עמידה ועבה.
זה כיף, אפשר לעשות מכל כיסא כיסא מלך, הכל כיד הדמיון וההתלהבות.
זה כמו לצייר. יכול לצאת מוצר שנראה כמו ציור.
מגניב.
עטיפת רהיטי פלסטיק אפשרית, אבל כדי שהעיסה תצמד לפלסטיק (או הרצועות) צריך קודם לעטוף את הכיסא או כל חפץ פלסטיק אחר במסקינג טייפ. זה מאפשר הצמדות למשטח. בלי הטייפ, לא תהיה הצמדות טובה..
מצאתי אתר נחמד שמסביר איך עוטפים כסא פלסטיק בעיסת נייר. מתוק מאוד, והאפשרויות, כמובן, בלתי מוגבלות...
עיסת נייר על כסא כתר
האם לאחר שצבענו את הכלי ומרחנו בלאקה אפשר לשטוף את הכלי? במידה וכן אפשר להכין קעריות להגשה למשל..
רצוי לא לרחוץ את הכלי במים זורמים אני מנגבת עם מטלית לחה.
לא להכניסו למדיח.
מה שכן, אם בונים על לשטוף אותו, אני מציעה כמויות גדולות של לכה על בסיס שמן (אולי גם על בסיס מים יעבוד) ובשכבות. כלומר- לחכות כל פעם שיתייבש, ככה שתי שכבות בערך.
יערת_דבש.
איך להכין חרוזים מעיסת נייר?
חרוזים ניתן לעשות בכל הצורות עם עיסה מוכנה
למשל כוכב-קצת עם עובי ולהשחיל על שיפוד או לגלגל עיגולים בכל הצורות(עיגולים מאורכים,קצרים)ואז לחרוט צורות העזרת עט סגור או בעזרת ניירות עם טקסטורות שונות.
בהצלחה
כסאות פלסטיק ותוספות - ניתן להוסיף קרטונים עם דבק חם כדי לעצב את הצורה שאנחנו מעוניינים ליצור מהכסא. לסגור את הגב או את משענות הידיים עם קרטונים (אפשר גם של קורנפלקס, לא חייבים עבה במיוחד). לאחר העיצוב הכללי, אפשר להעמיד את הרגליים בתוך גלילים, ולדחוף בין הרגליים לגלילים נייר עתון מכווצ'ץ' עם דבק כדי לחזק את כל העסק.
אפשר לנפח צורה יפה מכל המתנפחים של הקיץ והים. ולהוסיף אותם בקצה כסא כראש או תוספות של ידיים. לעצב עם רצועות, ובסוף לפסל עם עיסה כלשהי שאנחנו אוהבים ולצבוע. לכסא מלא אפשר להוסיף כתר למעלה עם גב גבוה מקרטון או להוסיף כנפיים של מלאכית.
השבוע השקנו פורום חדש בנושא עיצוב בעיסת נייר, נקוה שיתמלא בחיים, נראה שיש לו מקום לצד הפורומים הכלליים של אומנות שימושית. כל אחד יכול להתחיל לעצב בעיסת נייר, בכל זמן וללא הוצאות מיותרות.
לצד הפורום תוכלו לראות גם גלריית עבודות שנעשו אצלינו בסטודיו, וקישורים לאתרים מקסימים של אמנים מעוררי השראה.
פורום עיצוב בעיסת נייר
אני מחפשת מישהו/הי לחבור איתי לעשות ביחד עיסת נייר.
לבד אני לא מושיבה את עצמי.
אני גרה במרכז, ליד תלאביב.
יש לי מספיק מקום להשתולל עם העיסות והיצירות,
וגם נסיון.
איך אני מכינה מסגרת למראה מעיסת נייר? צריך בסיס כלשהו או אפשר לעבוד ישירות על המראה?
אפשר לעבוד על בסיס, ואפשר ישירות על ה מראה.
איך לעבוד ישירות על המראה?
כמו שעושים עיסת נייר, אולי עם תוספת של דבק על המראה. אבל ממילא יש דבק בעיסה, כך שלא ממש צריך.
אם את רוצה- הוסיפי יותר דבק בעיסה, וכך היא תיתפס טוב יותר.
בכל אופן- הרבה לכה בסיום העבודה, כך זה יחזיק חזק את הכל ביחד.
שלום בנות יקרות! היום התנסתי לראשונה עם העיסה, יצאה לי קצת גושית. עשיתי אגסים, אבל ממש מגוש עיסה ולא על מודל, האם זה בסדר? איך אני מגיעה לעיסה ממש חלקה? האם צריך פשוט לטחון את הנייר (אם כן,איך? להכניס נייר עיתון למעבד מזון?). איך אני מתחילה לעשות קערה, אני מניחה שזה בשיטת השכבות, פשוט לטבול כל רצועה בתורה ולהדביק (נכון?!) אבל על מה? אם אין לי קערת פלסטיק גדולה (נגיד בקוטר של 40 ס"מ) אז איך עושים? אשמח לתשובות, רוצה כבר להתחיל. תודה.
היי פיצית
את העיסה אפשר להכין בבלנדר עם הרבה מים. אח"כ לסחוט טוב טוב, ולהוסיף לעיסה דבק.
הכנת קערות: לעטוף את הכלי בניילון נצמד או למרוח עליו וזלין או שמן.
להניח עליו את העיסה שהכנת (מעיתונים או נייר טואלט)שכבה עבה או לעבוד רק עם רצועות עיתון שתי וערב עד לעובי הרצוי ואח"כ לצפות את כולו (גם מבפנים) בעיסה שהכנת .
בהצלחה
תודה מירב. לפי מה שהבנתי ממך צריך קודם לצפות מבחוץ ואח"כ מבפנים?
אם את עובדת עם רצועות נייר את צריכה לצפות בעיסה את העבודה גם מבפנים וגם מבחוץ (לא משנה מה קודם).
עיסות נייר ברצועות: מכינים רצועות נייר עיתון יבשות וקערה עם דבק מדולל במים וכל פעם טובלים רצועה בדבק ומדביקים?
זה בסדר להדביק את הרצועות הראשונות על החומר המפריד? לדוגמא: לשים רצועה מרוחה בדבק על כלי שצופה בוזלין? זה יתפוס?
אני חושבת שיש כאן בלבול:
כששמים ניילון נצמד, הוא משמש כחומר מפריד (נח ביותר, לא כל כך אקולוגי).
כשמירב דיברה על חלק פנימי וחיצוני, היא אולי התכוונה שכשאת מפרידה את הכלי מנייר היבש מהכלי המקורי, ומהניילון אם יש, אפשר גם לכסות את החלק החיצוני של הכלי מנייר בעיסת נייר, אם כי אני חושבת שאיכשהו יצא שהוא צמוד לכלי המקורי, ככה הכי טוב.
בעצם המטרה היא ליצור כלי אוטונומי ללא הכלי המקורי מפלסטיק. אבל אפשר גם עם הכלי המקורי.
בדרך השניה, פשוט אין את ה"קסם" שמרגישים עם כלי רק מנייר שאנחנו יצרנו.
אני עונה לעוד שאלות שלך:
לגבי האגס- אני חושבת שכשעושים פסלים, בונים אותם על איזשהו "מבנה"- במקרה זה, זה יכולהיות פשוט נייר יבש מקומט לצורה של האגס, אולי עם עזרה של מסקינטייפ. עוד עזרים למבנה-
גלילי נייר טואלט, שיפודים מעץ, כלים מפלסטיק ועוד- תמציאו.
על מהעושים קערה אם אין קערה? אני לא ממליצה לעשות על כלום כלומר בלי כללי עזר. אולי למצוא משהו דומה, או פשוט לאלתר. אל תשכחי שהקערה בסוף מופרדת מהנייר, כך שאולי יש לך קערה שלא צריך להיות לך חבל עליה. היא תחזור לשימוש רגיל.
אפשר לקנות קערה פושטית, שתספק אותך להרבה קערות נייר או לקנות משהו חדפעמי.
ולשאלותיך מאתמול:
הראשונה- כן,
והשניה- גם.
תודה יערת דבש, הבנתי. בכל אופן האגסים שלי כבר התייבשו (לא האמיתיים...) ואני ממש או-טו-טו צובעת אותם, הייתי שמחה להראות אותם ולשמוע רשמים.
בזכות הדיון הזה התחלתי לעשות קערה גדולה מאד.
החומר המפריד שלי הוא ניילון נצמד, והטכניקה היא שכבות.
שמתי המון שכבות והן מתייבשות כרגע.
ההפתעה כרגע היא שהפעם השתמשתי בדרך הישנה של קמח-מים כדבק וזה מרגיש נפלא!
אני ממש עכשיו מתחילה את הקערה הראשונה שלי. אני עושה אותה עם עיסה. היום בפעם הראשונה עשיתי עיסה בבלנדר עם דבק לבן ודבק טפטים והעיסה יצאה ממש נעימה לעבודה. (היא היתה נראית לי אולי טיפ-טיפה רטובה אבל אני בטוחה שבסוף זה יתייבש). אשמח לראות את הקערה שלך. האם את טובלת את השכבות בדבק לבן + דבק טפטים מדוללים? באיזה יחס? עד כמה זה צריך להיות מדולל?
נהדר פיצית שאת מתנסה.
הדרך ללמוד היא לנסות ואז כל פעם יודעים יותר על חשבון הפעם הקודמת.
הדבק שלי הפעם הוא קמח+מים בלבד וזה מרגיש הרבה יותר טבעי וזה כיף.
אני מאמינה בהתנסות, וזו אחת הסיבות שאני לא נותנת מתכונים.
השניה, היא שאני לא יודעת אותם, כי אני, כמו אמא מרוקאית, מבשלת "לפי העין" (וההתנסות).
"לבשל לפי העין" אומר הרבה הקשבה.
זה לא לנסות רנדומלית כל פעם מינון אחר, אלא לעבוד על פי תחושות בטן ובעיקר לסמוך על עצמך.
הרי לא הגיוני שהמינון יהיה רבע כוס קמח על ארבע כוסות מים, הא? זה צריך להדביק!
ללוש, להרגיש, אם זה מתחיל להדביק אותך זה גם ידביק נייר...
הולכת לפתוח סדנא עיסת נייר כדרך לפיתוח האינטואיציה..
המתכון של דבק הקמח.
אני מכינה ביחס של כף קמח על ספל מים.
מודדת ספל, שופכת לסיר ומעמידה על האש,
ממלאה שוב את הספל ולתוכו מכניסה 2 כפות שטוחות קמח.
מערבבת היטב.
כשהמים בסיר מספיק חמים אני מאחדת ושופכת את מי הקמח הקרים לתוכו ובוחשת ובוחשת עד שנהיית דייסה מבעבעת.
כשהיא מתקררת קצת היא נעשית סמיכה ודביקית יותר.
טיפים לגבי עיסת ניר:
- לקיצור תהליך של חיתוך ניר העיתון, אפשר להישתמש במגרסת ניר משרדית. או אפילו להשתמש בניר המשרדי הגרוס.
- ניתן להכין עיסת ניר מניר טואלט. להכין את דבק הטפטים על פי ההוראות, מעט יותר דליל. להזרים לתוכו ניר טואלט, תוך כדי לישה מתמדת, עד שנוצר בצק נעים לעבודה ולא דביק. מתאים בעיקר לפינישים ועבודות קטנות.
- לי אישית יש חשש משימוש בדבק קמח בגלל חרקים ותולעים..
- תבניות - ניתן למחזר חלקי אריזה מקלקר, לחתוך בסכין לגדלים וצורות רצויות.
- להשתמש ברצועות ניר רטוב במים בלבד, ללא דבק.
- קערות - ניתן להשתמש בכל קערת פלסטיק או קרמיקה, או מתכת כתבנית. אפילו תחשבו על כלי בישול שיש לכם, כמו ווק למשל. יוצא אחלה של קערה. הטכניקה שלי כדי ליצור את הקערה על החלק החיצוני של הכלי היא לבודד בנילון ניצמד [כן, כאן מתאים כך, מה לעשות]. לקחת ניר גרוס בגיגית או דלי. להרטיב בדבק טפטים. לא ללוש, רק לערבב עם הידיים ולהשאיר די אורירי, כאשר כל הכמות של הניר הגרוס רטובה, לפזר מעל הכלי ולהדק. צריך להגיע לשיכבה פחות או יותר אחידה, בעובי של לפחות 1 ס"מ. אפשר לתת לדימיון לעבוד, וליצור רגליים לקערה, או קישוטים בולטים וכו'. לאחר היבוש מחלצים את התבנית, גוזרים קצוות, עושים תיקונים, ומצפים בניר משי לבן. יוצא יפה וחזק ביותר. תהנו.
שרלה תודה רבה.
שבת שלום ועיסתי.
אחלה דף, תודה על המידע
הנה סוף סוף מצאתי (עוד) תחביב שדורש חומרים ממש פשוטים, ושאפשר להפסיק באמצע ולחזור אליו גם אחרי יומיים - שמתי את הדבק+מים בקערה מכוסה בניילון נצמד, כך שזה נשמר לפעם הבאה. בנוסף, אפשר למחזר ככה לא רק את העיתונים אלא גם כלים מכוערים מפלסטיק ואפילו מקלקר - התחלתי לצפות ברצועות שני כלים (תוך כוונה שיישארו בפנים) - מיכל גלידה מקלקר, שאולי יהפוך לאדנית קטנה, וסלסלת תותים (רשת פלסטיק כחולה) סתם לקטע.
מה צריך להיות יחס הערבוב? שמתי בהתחלה כמעט חצי חצי, ואח"כ החלטתי שצריך עדיפות לדבק. מצד שני, כשהתערובת ממש סמיכה, הדבק לא נוזל מספיק מהרצועות וזה אומר שעל הכלי מצטברת כמות מאוד גדולה של דבק.
מה צריך להיות יחס הערבוב?
גיליתי שכף דבק טפטים לכוס מים עובד ממש טוב, גם לשיטת העיסה וגם להדבקת רצועות.
והנה מתכון קטן לעיסת נייר מנייר טואלט, שמאפשרת תוצאה יפה לעבודה קטנה יחסית (קערה קטנה, פסלון):
נייר טואלט
דבק טפטים
דבק פלסטי
קערה
אופן ההכנה:
מסירים את הנייר מהגלילים.
מפרקים 3-4 גלילי נייר לחתיכות קטנות לתוך קערה.
מוסיפים מים פושרים ומערבבים.
סוחטים ממש טוב.
מפוררים (כמה שיותר קטן ועדין).
מכינים בכוס אחת-שתיים כוסות דבק טפטים: מוסיפים כף אבקה לכוס מי ברז מערבבים, וממתינים מספר דקות עד שהדבק הופך לג'לי.
מוסיפים את דבק הטפטים לעיסה. ולשים.
מוסיפים כחצי כוס עד כוס דבק פלסטי, לשים, עד לקבלת עיסה משחתית, אך לא דביקה.
זו עיסה ממש נעימה וחלקה לעבודה.
מפסלים...
אפשר לצפות עם שיטת הרצועות לתוצאה חלקה.
זה לוקח כמה ימים טובים עד שזה מתייבש. בוודאי בחורף.
כדאי להשאיר בחוץ ביום שמש, זה עוזר :)
אני מחפשת מישהו/הי לחבור איתי לעשות ביחד עיסת נייר.
לבד אני לא מושיבה את עצמי.
אני גרה במרכז, ליד תלאביב.
יש לי מספיק מקום להשתולל עם העיסות והיצירות,
וגם נסיון.
יערת הדבש, זה עדין רלוונטי? אם כן אני אשמח...
אני גם מחפשת משהיא לצור גם עייסת נייר ..
ואני גרה בדרום ליד אשקלון.
מאוד אוהבת לעשות יצירות..
האם אפשר להשתמש בקערה מעיסת נייר כאדנית? האם האדמה והמים לא יהרסו אותה?
עד כמה שאני יודעת, אפשר להשתמש בכלים מעיסת נייר שיבואו במגע עם מים, וזה אם כיסית אותם בכמה שכבות יפות של לכה. יש לכה על בסיס מים, בריאה יותר, ולכה היותר מוכרת, על בסיס פרמננט. ככה אפשר גם להכניס אותם אפילו למדיח, אומרות השמועות.
אני צריכה רעיון איך להכין עיסת נייר בכמויות גדולות מאוד.
לרב אני מכינה לעצמי כמות קטנה וטוחנת עם בלנדר מוט ויוצא נפלא, נתבקשתי להעביר סדנא בקיטנה ל50 ילדים!
קבוצות של 10 ילדים למשך שעה. זה כבר לא מתאים לבלנדר או פוד פרוססור.
אשמח לשמוע מנסיון איך מכינים עם ילדים עיסה, נותנים להם לפורר? לסחוט?
כל רעיון יצירתי יתקבל בשמחה.
הי,
אני משתמשת באחת משתי אפשרויות:
- כמויות גדולות (שקים) של נייר גרוס.
- שהילדים יקרעו, כל אחד לתוך דלי, כלי גדול, ואחר כך אפשר מה שאמרת - יפוררו, יסחטו. זה חלק מהכיף .
אני משתמשת רק עם נייר גרוס, אני אוהבת לטחון אחרי השרייה כי זה יוצא רך ונעים לעבודה, השאלה היא האם יש דרך לטחון כמות גדולה, פעם שמעתי על שיטה של חיבור איזה חלק למקדחה וטחינה בעזרתה.
אם ילדים מפוררים זה בטח לוקח את רב הזמן.
אכן, זה תלוי בכמויות הזמן שיש לך...
אם יש זמן לעבודה ממושכת, אז אני מציעה ללוש, יחד עם הילדים.
זה גם תלוי לאיזו רמת גימור וחומר את מורגלת, ומה אתם מתעתדים לבנות. יכול להיות שה"סטנדרטים" שלי אחרים ופחות נזקקים לחומר טחון.
אם אני זקוקה לגימור חלק יותר - אני בונה את המבנה המשמעותי עם חומר עשוי נייר גרוס ושנלוש גס יחסית, ומשתמשת בחומר טחון דק (אצלי ה"טחינה" היא בידיים) לציפוי וליטוש לאחר התייבשות המבנה.
מקוה שאני מובנת.
לאחר השריית הנייר הגרוס במים חמים במשך שעות רבות (לילה) לסחוט ולהוסיף דבק טפטים (מהול במים וללא גושים)
ואת כל זה ללוש טוב טוב. עם הילדים זה כייף, לחלק למס' דליים ולתת לכל מס' ילדים דלי/גיגית לעבד את העיסה .
חגית,
הכלי שאת מדברת עליו הוא מערבב של צבע. ניתן לקנות אותו בכל חנות של חומרי בניין- לא יותר מ25 ש"ח ועושה עבודה נהדרת: מבריגים לתוך המקדחה ומרסקים את הנייר.
כדאי להשרות את הנייר הגרוס כיומיים לפני ואז מדובר על 5 לחיצות של כמה שניות על המקדחה (להקפיד שידית העירבוב תהיה טבולה כמעט עד הקרקעית).
מאחר ואני זקוקה לכמויות גדולות של עיסה אני משרה דלי (לבן של צבע) שמלא קצת יותר מחצי ואז מרסקת, סוחטת וכל התהליך של עירבוב הדבקים - יוצאת עיסה רכה ונימוחה שמאוד מותאמת לכל עבודה שהיא .
מחפשת רעיונות לעבודה עם עיסה, הייתי בחוג ערב ומאוד נהניתי
הגעת לדף זה בעקבות
יש לך מה להוסיף?
. פרטים נוספים בדף