שלום רעות.
האם זהו דף בית אישי ?

התמונה שלך עם הבטן הענקית יפהפיה.

איזה אתר נחמד!

תודה,
אתם תהיו במפגש בפארק הירדן, אני לא מכירה אף אחד ואני מתכוונת לבוא....
איך פוגשים שם אנשים?

אנחנו לא נהיה לצערנו, יש לימודים וחתונה וכאלה
תכנסי ל סופשבוע ארוך בפארק הירדן 2003 יש שם הסברים לדעתי.
תהנו!

כתבתי קצת על עצמי בדף בחירה בין אהבות ומהות האושר

רעות, אתר מקסים!
וואו, איזו בטן ענקית הייתה לך! (-; (שלא תחשבי שלי היה בוטן (-;) גם שנה+ אחרי הלידה, אני עדיין מתלהבת להסתכל על נשים בהריון ותמונותיהן.
ברוכה המצטרפת!|L|

שלום לרעות וצליל, יופי של אתר וכייף לראות עם מי מדברים. @}
גם אני לא סבלתי ילדים לפני הלידה שלי ואח"כ עברתי לצד שלהם. למזלך קראת את עקרון הרצף לפני הלידה, אני רק כשבתי הייתה בת שנה וחצי נידמה לי. אבל מהתחלה הייתי מאד החלטית בלגדל אותה כמו שהיא רוצה, בלי תכתיבים והצקות. תבלו יפה בסוף שבוע ארוך, לצערי הרב אנחנו לא נהיה - יש לי יומולדת, תודה, והקטנה בת 3 חודשים ושונאת לנסוע.

רעות, ראיתי שאת מחפשת משאבה יד שניה, לקנות או לשאול, לא משנה מאיזה חברה.

לדעתי זאת טעות מצידך.
מילא אם תמצאי מישהי שתשאיל לך את המשאבה שלך (מה שלא נראה לי סביר כי המנוע "נגמר" מתישהו ולא הגיוני שמישהי תשאיל לך את המשאבה לשימוש ממושך)
אבל אם את קונה (חדשה או משומשת) - חשוב שתקני משאבה שמתאימה לך, לצרכים שלך, ליעוד שלה.
אם תקני משאבה לא מתאימה תהיי מתוסכלת ובסופו של דבר תתיאשי או תלכי ותקני משאבה שכן מתאימה לך - במחיר מלא
ואז לא רק שלא חסכת כלום
אלא גם הפסדת (כסף, זמן, תסכול)
ממליצה לך לקרוא את משאבות חלב ולחשוב מה את מחפשת, לפני שאת מחפשת.
בהצלחה

ברוכה הבאה דבורה

שמופי! אתר מקסים! למרות שאנחנו גרות כל כך קרוב, זה מאוד נחמד להיפגש כאן! ואני רואה שמצאת לעצמך אחלה אתר לבלות בו! צודקת! לא מתפשרים על איכות!
וברשותכם, אני ובעלי, דוד, מצטרפים גם!
דבורה ודוד

רעות, אני סתם מסוקרנת, איפה אתם עומדים בסקלה דתי-חילוני? לא שזה עיקרוני, סתם הסתקרנתי.

חבצלת
אז ככה :
באופן רשמי אנחנו חילונים.
אנחנו מאמינים באלוקים ומכבדים את עקרונות הדת.
בעלי בא מבית עיראקי מסורתי. (שבת, קברי צדיקים וכדומה...)
אני בת קיבוץ, למרות שבמשך שנים הייתי בטוחה שהמשפחה שלי ממש דוסים בגלל שהם לא הכינו לי סנביץ עם נקניק וגבינה, צמו ביום כיפור ועשו קידוש.
לפני 4 שנים בערך נחשפתי ללימודי קבלה והתחברתי לרוחניות.
חזרתי בתשובה ואחרי שלושה חודשים בשאלה, פעמיים.
גיליתי שלדברים מסויימים בדת אני בכלל לא מתחברת (כשרות) ודברים אחרים מנחים את חיי עד היום (מהות המשפחה).
בעקבות ההריון והלידה, החלטתי להנחות את חיי עלפי רגשותי והאינסטינקים שלי.

מעניין

רעות, אני יודעת שלא קל בכלל מה שאת עוברת,
ואני רק רוצה להזכיר לך עד כמה אנחנו אוהבים אותך ושאת לא לבד.

קראתי על אחותך- קבלי והאומץ שלך להיחשף ככה עם בעיה כ"כ אינטימית מאוד מרשים!
אין לי מה לתרום בנושא (כרגע) חוץ מלהביע תמיכה בך ולקוות שזה ייפתר איכשהו בעזרת מועצת חכמי באופן (-:

רעות, לא שכחתי, רק עומס...
מבטיחה להרחיב את השאלות בימים הקרובים

לגבי החברה שלך, אולי היא לא יודעת שאפשר למסור את התינוק לאימוץ, ואם תדע תבחר לא להפיל?

_אני לא מצטערת אפילו לשניה על הבחירה שעשיתי.
בחרתי באהבה!_ (מתוך בחירה בין אהבות ומהות האושר)
אני מתקשה להימנע מלשאול מה קרה מספטמבר עד עכשיו. גם מגישתו של בעלך לעניין של אחותך ניתן היה להתרשם שהוא אדם נחמד ורגיש (אפילו גרם לי להרהר לגבי הסקפטיות הטבעית שלי בענייני זוגיות בהפרש גילאים גדול). נשמע שעכשיו את כועסת עליו מאד. את כמובן לא חייבת לענות, וגם יכולה למחוק את השאלה.
>זו כבר הפעם השנייה שאני כותבת היום שאפשר למחוק.<

אני חייבת להודות, הייתי עיוורת.
כאילו הייתה לי מטרה לנגד עיני, להתחתן ולהרות, והתעלמתי מכל החסרונות שלו.
זה לא בגלל הפרשי הגילים.
בדיעבד אני ראיתי את כל החסרונות שלו, אבל באמת קיוויתי שהוא יתעלה על עצמו בשבילי.
הדברים באמת השתנו לאחר הלידה, הצרכים שלי, הרצונות שלי השתנו, והתחלתי להבין שאסור לי לעשות ויתורים מסויימים שפוגעים באיכות החיים שלי ובאושר שלי, בגלל שויתורים כאלה שפוגעים בי, בסופו של דבר יפגעו בצליל.

כבר לפני יותר מחצי שנה התרעתי בפניו שהיחסים הולכים לכיוון לא טוב והצעתי (התחננתי, בכיתי..) שנלך לייעוץ.
הוא לא הסכים (אני לא חולה נפש אני לא צריך ייעוץ).

המצב התדרדר לאיטו, הוא נמצא הרבה מחוץ לבית, אני בונה לי חיים עצמאיים לבד בבית.
עד שיום אחד הבנתי, שאני כבר לא מחכה מתי הוא יבוא הביתה, אלה מחכה שהוא ייצא.

בסוף גם הלכנו לייעוץ, היינו בערך 3 פעמים והוא אמר שזה הספיק לו.

גם לי זה הספיק...

אהבה צריך לטפח או שהיא דועכת.
וגם
אסור לצפות שבן הזוג ישתנה בשביליך, what you see is what you get

היי,
נכנסתי לדף שלך כדי לשאול מה שלומך והאם את מגיעה לפארק הירדן השנה. וקראתי את ההודעה האחרונה שלך. ואני מבינה שקרו לא מעט דברים בחייך...
אם בא לך לשתף - כתבי לי בדף בית או למייל.
וגם @}

נתקלתי בהודעתך ב אמא בת כמה את והחלטתי לעשות מעשה (למרות שאנחנו לא מכירות בכלל) ולומר לך שנגעת ללבי.
מקווה שיעברו עלייך ימים פשוטים יותר.

חזרתי לכתוב
המון זמן לא כתבתי

הדברים פשוט קרו ולא הספקתי לכתוב מרב שחוויתי...

חברות שלי, תודה על החיבוקים

אז ככה: ביום חמישי יש דיון (כבר דיון שלישי) בבית הדין לענייני משפחה, בתקווה שהכל יסוכם וייגמר ונלך כבר לרבנות.
ואז אני ארקוד על מדרגות הרבנות...

אנחנו פרודים כבר 7 חודשים, המצב רק עכשיו מתחיל להראות נורמלי, בעניין הסדרי הראיה.
אחרי הרבה ריבים, ואי סדירויות, עכשיו הוא בא פעמיים בשבוע לקחת אותה ל3 שעות וביום שישי פעם בשבועיים.
בלי לינה כי היא עוד יונקת.

מזונות אני לא מקבלת
ואוטו אני מבקשת מההורים.

התחלתי לרקוד סלסה פעם בשבוע, כדי להכיר קצת אנשים חדשים (בחורים), וכדי ללמוד מחדש איך להשתמש בגוף.

ירדתי במשקל המון, אני שוקלת 6 קילו פחות מאשר שקלתי לפני ההריון, אני נראית מצויין ומרגישה מצויין.

אני מטופלת בפרחי באך כבר 3 חודשים, וזה עושה לי פלאים.

זהו זה בנתיים.
יש שאלות?

שמתי לב שהרבה זמן לא היית פה.
יופי שחזרת.
@}

תודה

אז ככה.
חזרתי עכשיו מבית המשפט לענייני משפחה.
ו (תגידו מזל טוב) יש הסכם גירושין.
נשאר רק ללכת לרבנות ולקבל גט.

אני לא מאמינה שזה סוף סוף הגיע, ומקווה שאני לא שמחה מוקדם מידי, הרי עוד לא קיבלתי את הגט.

הויכוח העיקרי היה על הסדרי הראיה, הפרוד שלי רוצה הסדרי ראיה עם לינה בסופ"ש, אבל אי אפשר כי צליל עוד יונקת.
בסוף השופטת קבעה שפקידת הסעד תהיה בקשר, ורק כשהיא תפסיק לינוק יהיו הסדרי ראיה עם לינה.

אם מישהי רוצה עו"ד תומך הנקה, הייתי ממליצה על העו"ד שלי.
יש לו תינוקת בת שנה בערך ועדיין יונקת!!!
והיום בבית הדין הוא הגן על ההנקה בחרוף נפש, איזה עו"ד מתוק!!!
היה שם רגע, שרציתי שכולכם תהיו שם לשמוע ולמחוא כפיים.

למרות שבמשך רב התהליך לא ממש כתבתי באתר, ובעצם אף אחד פה לא ממש ידע מה עברתי, שאבתי תמיכה רבה מאוד מהאתר.

תודה לכולם.

רעות היקרה
קראתי עכשיו את הכתוב כאן.
אני מקווה שהענינים הסתדרו לך שאת גרושה, לשביעות רצונך
אני יודעת כמה זה לא פשוט (לכל אחת בדרכה ומהסיבות שלה)
מאחלת לך רק טוב
סגירת מעגל קודם בדרך הטובה ביותר האפשרית,
והתחלה חדשה טובה ויפה. (ומאחלת לעצמי את אותה ברכה)
את מוזמנת
ומצפה ומחכה למי למי

ראיתי את התמונה שלך בהריון
איזו יפה את.

לפני שבועיים בערך, אבא שלי שהיא גם הבוס שלי, פיטר אותי מהעבודה במכבסה (בריב גדול).

והנה אני כמעט גרושה, עם ילדה קטנה ומובטלת.

החלטתי לנצל את ההזדמנות הזאת כדי לעשות משהו משמעותי עם חיי.
אחרי כמה ימים של חיפוש עבודה "קונבנציונלי" הבנתי שאני חייבת לחשוב קצת אחרת, לא עוד פקידה.

כמעט ולגמרי החלטתי.
אני הולכת ללמוד.
אני מתכוונת להכנס לתחום שעד עכשיו לא הייתה לי נגיעה בו בכלל, אבל נראה לי שאני יכולה למצוא לעצמי דרך חיים, עיסוק, כיוון מעניין.

אני הולכת ללמוד מסג'.
אני רוצה להוציא מעצמי יכולות של עזרה לאחרים, יכולות של נתינה.
אני רוצה להאמין שהיכולות האלו קיימות בתוכי, ואם אני ארצה אני אוכל.

פוסעת לי בדרך חדשה, רוצה לראות לאן יובילו אותי הידיים שלי

בהצלחה לעצמי

בהצלחה רעות @}

בהצלחה רעות @}

|>|

בעצם אני לא הולכת ללמוד מסג'....

החלטתי לא להחליט.

אני נוסעת לשבוע חופש, אני אקח איתי מחברת ועט (ואת צליל ובגדים, וחיטולים, וצעצועים...)
ובמשך שבוע אני אשתדל לא לחשוב על מה אני רוצה/צריכה לעשות, לא לתכנן, פשוט שבוע של להיות.
להיות עם עצמי, עם צליל.
ואני רוצה לרשום במחברת כל מיני מחשבות וחלומות, ותהיות שיהיו לי.

אני מרגישה שאני עומדת בפני משהו גדול, וזה קצת מלחיץ אותי.
באיזה שהוא מקום זאת בריחה.

אני מקווה רק להנות מהשבוע הזה.

(אני אהיה באזור תלאביב, אם יש למישהו רעיונות לפעילויות חורף עם ילדה בת 1.5)

חזרתי הביתה משבוע חופש.
ושוב, אני לבד עם עצמי, מחפשת מה לעשות עם החיים שלי.
אם הייתי יכולה הייתי נוסעת עכשיו להודו, לברוח מהכל.

שוב אני מוצאת את עמצי מחפשת במדורי דרושים למיניהם.
אין בהם בעצם שום דבר חוץ מטלמרקטינג, הרבלייף, ושרותי ליווי.

אני חושבת שהגעתי לשלב בו אני רוצה לצעוק הצילו!! אבל אני לא בטוחה שזה כדאי, כי אז זה אומר שאני מודה בכישלון.
לא שזה כל כך קשה למצוא עבודה, אבל העבודות שהצלחתי למצוא עד עכשיו נראו לי משעממות עד מוות.
אני לא מצליחה למצוא בתוכי את הכוח להתחיל לעבוד בעוד עבודה רגילה.
כרגע אני אפילו לא מוצאת כוח להדפיס קורות חיים (הקורות חיים שלי כלכך משעממים)
אני יודעת שאני צריכה לקום להתלבש יפה וללכת "למכור" את עצמי לאיזשהו מעסיק פוטנציאלי, אבל אין בי שום מוטיבציה.

מה שבעצם אני רוצה זה כיוון, כיוון שיעורר אותי ויתן לי כוח להמשיך, כוח להוציא מעצמי את המיטב שבי.
אני נמצאת עכשיו במערה חשוכה, ואני רוצה לראות כבר את האור שבקצה.
אני יודעת שזה יהיה אור יפה וכיוון חדש ומעניין והתחלה חדשה.

אבל בנתיים אני ממש בדיכאון.....
הייתי רוצה לפחות לדעת מה הכיוון, מה לעשות כדי להתקרב לשם מהר יותר....

רעותי,
אין לי מה לייעץ לך כי את כבר יודעת כל מה שאני יכולה לחשוב עליו
רק מאחלת לך שהאור והכוח יחזרו אלייך בקרוב,
ובינתיים, רק לקבל את הכאן והעכשיו
להאמין, להתפלל
ואמן שיתהפך לך שוב בקרוב
לדברים טובים ומשמחים

מה שלומך?
אוהבת לקרוא אותך, נעלמת לנו...

באמת נעלמתי...
התחלתי לעבוד בעבודה חדשה, עבודה שאני מאוד אוהבת.
וגם למדתי. עכשיו אני מעסה מוסמכת ואפילו יש לי "אתר אינטרנט"www.metaplim.co.il/reut

אחד הדברים המהנים ביותר בעבודה חדשה זה להכיר אנשים חדשים.
אתמול זכיתי להכיר עוד עובדת אחת, כששאלתי אותה לשמה הופתעתי לשמוע ששמה הוא ענת גביש .
השמחה הייתה גדולה, תוך כדי השיחה הבנו שכבר הכרנו בעבר לפני שנתיים בפארק הירדן במפגש של באופן טבעי (פשוט אז הייתי 20 קילו יותר).

אני אשוב לכתוב עוד כשאני אהיה קצת פחות עייפה.
ובנתיים אם מישהו רוצה מסאג'....

נ.ב.
צליל עוד שבועיים בת שנתיים והיא עוד יונקת!

היי רעות, היה כיף להיפגש. כבר ריכלתי עלייך עם חברות וסיפרתי שאת נראית נפלא (-: ושנראה שטוב לך...

באמת שטוב לי.

לפעמים כל כך טוב לי שאני קצת נבהלת.

אני נבהלת כי אני יודעת שאני לבד עשיתי שיהיה לי טוב ואני יודעת שזה רק ההתחלה, ואני פתאום מצליחה להרגיש את הכוחות שיש לי, ואני מנסה להרגיש כמה גדולים הכוחות האלו, ואני מגלה שהכוחות שלי הם בלי גבול, הם כמו כל היקום בלי התחלה ובלי סוף, ואני גם מגלה שאני יכולה להשיג כל דבר שאני ארצה בחיים.

אם זה לא סיבה להיבהל אני לא יודעת מה כן.

אני מרגישה שבעזרת המודעות אין זמן ואין מקום והכל יכול לקרות.
גם אין גבולות חוץ מגבולות הדמיון שלי.

ואין דבר כזה "דרך אל האושר" האושר הוא פה!

כל זה ועוד היד נטוייה הצלחתי רק על יד שינוי בתפיסה, על ידי מודעות.
ואני יודעת שאני עוד לא יודעת כלום ולא השגתי כלום, אני יכולה רק להרגיש את האין-סוף ולדעת שגם אני חלק מהאין-סוף.

וזה האושר.

הי רעות. אנחנו גרים באזור השפלה ונמצאים בחינוך ביתי.

היי רעות,
מאד מעניין אותי הדף על אחותך.
האם את עוד איתנו?
אכתוב לך שם.

עברה חצי שנה מהפעם האחרונה שכתבתי.
הייתי כלכך עסוקה ולא מצאתי את עצמי בכלל נכנסת לכאן.
במחצית השנה האחרונה אני עובדת כמעסה, במלון "רימונים-גלי כנרת"www.rimonim.co.il/galei-kinnereth בטבריה.
אני עושה עיסוי שוודי, עיסוי באבנים חמות, עיסוי הוליסטי.
אני נהנית מאוד מהעבודה הזאת, מהניסיון שאני צוברת, ומרגישה שאני בכיוון של מה שאני רוצה להיות.
אני מאוד רוצה ללמוד עוד, מעניין אותי מאוד רפואה סינית ובעיקר שיאצו, וגם פרחי באך ועוד בתחום הרפואה הטבעית/ אלטרנטיבית.

הפלוני אלמוני זה אני

ברוכה השבה
פתאום ראיתי את שמך חוזר לפה, אז הסתקרנתי....
מה שלומכן?

אהלן וסהלן!
ברוכה השבה לפני השטח
מה שלומך? כיף לקרוא שאת עוסקת במשהו שמושך אותך ואת נהנית @}.
מה שלום צליל?

שלום רעות,
ראיתי את המודעה שלך בכיכר השוק. נכנסתי בשבילה וקראתי את הדף שלך, גם אני בהליכי גרושים, קשים מאוד, גם באיזורך. בניגוד אליך, אצלי זה עוד לא הסתיים והאבא כן קיבל לינה למרות שהיא בת שנתיים ויונקת. את יכולה לתת לי את השם של העו"ד שלך?
זה די דחוף...
וחןץ מזה אשמח לקחת ממך בגדים אם כי נראה לי שאת מדברת על בגדים קטנים מגיל שנתיים.
תהיי בקשר
תודה!

טוב עוד עדכונים.
אז לפני שבוע קיבלתי סוף סוף בשעה טובה את הגט המיוחל אחרי שנתיים קשות מאוד.
אני עדיין לא מצליחה לעקל לגמרי את כל מה שעבר עלי בשנתיים האחרונות, או בעצם בארבע שנים האחרונות.
זה נראה לי כמו סרט בדיוני, כאילו שזה לא באמת אני הייתי שם אלא רק צפיתי מהצד.

את צליל הפסקתי להניק לפני שלושה חודשים בערך, ובמבט לאחור אני בהלם מעצמי שהנקתי כלכך הרבה, וכמובן שאני גאה בעצמי.
היא נשארת לישון אצל אבא שלה כל שבת שניה ואני לגמרי שלמה עם זה.
אני מנצלת את הזמן לפצות על הנעורים האבודים שלי, יוצאת למועדונים מכירה בחורים, אפילו סטוצים, ולמשך כל השבת מרשה לעצמי להתנתק לגמרי ולשכוח שאני בכלל אמא, ופשוט להיות בחורה בת 26 רווקה שיוצאת לבלות.

אני מרגישה שאני עומדת על סף פריצה גדולה מאוד בחיים שלי, וזה מרגש מאוד.
מה עוד?
מלא מלא דברים קורים....
יש שאלות?

אשמח להמשיך לדבר איתך במייל. את מוזמנת לכתוב לי
olamita ב- gmail.com

לפני שבוע החלטתי שנמאס לי לחיות בבית מבולגן, ואי אפשר להביא אורחים, ולא מוצאים שום דבר, והחדר של צליל נראה כמו מחסן, והחדר שלי נראה כמו אסון, והסלון מבולגן והמטבח מלוכלך, ואפילו בחוץ החצר מבורדקת....

אז הבאתי הביתה גורם חיצוני בתשלום.
הבאתי מנקה, שהיא במקרה גם שכנה שלי ובמקרה יש לה שני ילדים ובמקרה היא פדנטית מאוד.

החלטתי להתחיל מהחדר של צליל.
הוצאנו את כל תכולת החדר.
תכולת אותו חדר קטן אחד באופן מבהיל הצליחה למלא בערך את כל שאר הבית.
והתפנינו למיון, מיון רציני ביותר, בערך 90% ממה שהיה בחדר הוצא מהבית לאלתר, ואני לא מגזימה שאני אומרת 90%
היו לה כל כך הרבה צעצועים, ובובות פרווה, ובגדים מיותרים, וכמובן שגם מלא דברים שלי ששמתי בצד למקרה שיום אחד נזדקק.
נתתי לה למיין את כל הבגדים של צליל לבד, היא מיינה וסידרה בארון בערמות מדוגמות לפי צבעים ולפי נושאים, תענוג.
סידרתי לצליל את קצת הצעצועים שהחלטתי להשאיר לפי נושאים, בתיבות- תיבת מטבח, תיבת ברביות, תיבת תכשיטים וכדומה.

אתמול קניתי צבעים מיוחדים לשבלונות ושבלונות והתחלתי לצייר לה על הקירות.

עכשיו כבר כמעט חמש אחרי הצהריים, אנחנו בבית כבר שעה שלמה, ובמשך כל השעה הזאת, צליל משחקת בשקט עם עצמה בחדר, ונהנית מכל רגע.

בחודש האחרון, עד יום ראשון, בכלל לא היינו בבית, היה כל כך מבולגן בבית שאני התייאשתי וכל החודש האחרון אני וצליל ישנו אצל ההורים שלי.
ביום ראשון החלטתי לחזור לבית לאחר שסיימתי לסדר כמעט את כל הבית.
מיום ראשון צליל ישנה (כבר 2 לילות) כל הלילה לבד בחדר שלה.
התחלתי להנהיג לה שגרת לילה שכוללת מקלחת סיפור ולישון.

לפני עוד עומד מבחן הזמן וההתמדה, אבל בפעם הראשונה שזה באמת נראה לי אפשרי.

מי יודע אולי בקרוב צליל תתרגל ללכת לישון בתשע או חס וחליל שמונה וחצי, וישאר לי זמן לעצמי אחרי שהיא נרדמת....

בשורה תחתונה אני ממליצה בחום:

לזרוק לזרוק לזרוק, ולשלם לעוזרת!
שווה כל אגורה!

זה קצת מביך לי להתקשר להזמין אותך לעיסוי
אבל את כל כך יפה וחמודה אז כשתעברי את גיל 30 ותרצי נתחתן.

_אביטל, את עוד מחפשת תחפושת לבת שנתיים?
יש לי תחפושת יפה מאוד וחדשה כמעט של פיה עם כנפיים, בצבעים ורוד וסגול._
יש לך אולי תמונה ?
נשמע לי נחמד לאללה
רק שאצטרך למצוא דרך "למכור" לה את זה.
היא עוד לא יודעת מה זה פייה, וכבר עברנו את הגיל שבו היא לובשת את מה שאומרים לה

רעות, תודה על התמונה והמאמץ @}
נראה לי שתחפושת כזו קצת "גדולה" עלינו.
בכל מקרה, אם את רוצה להעביר או למכור אותה, נסי לפרסם בכיכר השוק

מה, לא התגרשת?
סתם תהיתי לגבי חגיגת יום הנישואין הרביעי שכתבת עליו בככר....
>ורד לא יודעת אם לאחל מזל"ט או לא<

זה היה בדיחה!!!

סוף סוף אני יכולה להתבדח על הנישואין שלי.

אבל באמת, תאריך יום הנישואין שלי הוא 11/3, שזה ממש צמוד לפורים.
פורים זה החג האהוב עלי ביותר, אני מאוד אוהבת להתחפש, שנה שעברה היו שלוש תחפושות שונות לשלוש מסיבות שונות.

והשנה אני חוגגת את קבלת הגט- אחרי שנתיים שחיכיתי לגט הזה, מתחשק לי מאוד להיות כלה שוב.
ופורים זה הזדמנות מצויינת.

שיהיה לכולם חג שמח מאוד.

רעות חג שמח
מחקתי מקצת מהתכתובת האחרונה שלנו,שנעבור למייל?...

פורים חלף הלך לו....
היה נפלא, הייתי בארבע מסיבות פורים השנה, זה הולך ומשתפר.
לצליל היו שתי תחפושות: אחת פייה ואחת ליצן, לי היו גם שתי תחפושות: אחת מלאך ואחת כלה.
הלכתי עם צליל לשתי מסיבות: אחת של הגן, ואחת שארגנו במלון שאני עובדת, מסיבה לכל ילדי העובדים.
הלכתי גם לשתי מסיבות של גדולים.
עזרתי לעוד המון אנשים למצוא תחפושת למסיבה, יש המון אביזרי פורים בבית, על גבול הלא שפוי...
זכיתי במנוי לחודש לשיעורי ספינינג, על תחפושת שעיצבתי לידיד שלי.
לסיכום:
פורים היה מעולה השנה, אני כבר מחכה לשנה הבאה.

סיפור קטן
לכוכביות יש פרשנויות בסוף הדף
אתמול בערב, קילחתי את צליל, במהלך המקלחת ייצא לי להתבונן עליה ולתהות, האם זאת ילדה גדולה או תינוקת? הרבה פעמים אני בכלל לא שמה לב שהיא בעצם רק פעוטה קטנה מרוב שהיא חכמה, היא מדברת איתי כמו חברה שלי, עונה לי בבגרות מדהימה על כל השאלות, מתפשטת ומתלבשת לגמרי לבד, מתקלחת לבד, ממש גדולה. ואז פתאום באה "נה נה" ומזכירה לי שאני בתפקיד אמא עכשיו. היא כלכך יפה, כשהיא רק נולדה חשבתי שהיא מהממת, אבל עכשיו היא הרבה יותר יפה, אני מביטה בגוף הקטן שלה, באנטומיה המושלמת, הכל במקום, רק בקטן, כל השרירים, כל האיברים, הראש, הצוואר, הכתפיים השכמות ***, הידיים, הרגליים, האצבעות, השפתיים היפות שלה, התלתלים המקפצים שלה, כל כך הרבה יופי, כלכך הרבה אושר. אני מאוהבת בה.
אחרכך לקחתי אותה עטופה במגבת למיטה שלה, בחדר שלה, היא ביקשה שאני אשכב לידה, אז נשכבתי, אני והיא ביחד, צמוד צמוד במיטה הקטנטנה שלה, הפנים שלה ממש מול הפנים שלי, אני עושה כאילו שאני נרדמת, ומקשיבה לקול הנשימות שלה, איך הם נרגעות לאט, ואז יש את הנחירות הקטנות שמבשרות שהיא נרדמה, ואני יכולה לקום וללכת לעינייני.
אמצע הלילה היא מתעוררת, אני מיד אצלה בחדר, מה קרה? חלמת חלום? היא חלמה חלום מפחיד, על זאבים **** עוד חיבוק והנה היא כבר נרדמה שוב. דווקא שמחתי קצת לשמוע שיש עוד זאבים, זה אומר שהדמיון שלה עוד קיים.
בוקר
אני לא כל כך אוהבת לקום בבוקר, אבל צליל מתעוררת בכיף, היא קמה שמחה, קצת מתבכיינת שצריך להתלבש, אבל בסוף מתרצה, והולכים לגנון.

---

פרשנויות:

• בדרך כלל צליל מתקלחת לבד, אני פותחת לה את המים, יש לה כל מיני כלים מפלסטיק שהיא ממלאה במים ושופכת, וצבעים מיוחדים שמציירים על הקירות של המקלחת. וככה אני גונבת לעצמי איזה חצי שעה לבד. נכון שזה רעיון טוב לתת לה להתקלח לבד? היא עושה את זה עוד מלפני גיל שנתיים, אני רק קצת עוזרת לה עם הסבון אבל רוב המקלחת היא לבד.

** "נה נה" זו הדמות תינוקת שצליל בוחרת להיות מידי פעם, מין קטע כזה, פתאום היא שולחת יד, מרימה לי את החולצה, דוחפת אצבע לפופיק שלי, מבקשת ציצי ומניחה עליו את הראש או סתם מלטפת את הציצי, ואומרת:"נה נה" בקול תינוקי, עכשיו אני "נה נה" עכשיו אני תינוקת.
***שכמות = עצמות הכנפיים, כמו שקבוצת החוליות התחתונה נקראת "עצם הזנב", על שם זה שכשהיינו קופים, אז לשם התחבר הזנב, אז כשהיינו מלאכים, לשכמות התחברו הכנפיים.
בדרך כלל אצל ילדים קטנים השכמות בולטות קצת יותר, כאילו להזכיר לנו שהם מלאכים קטנים.
****זאבים- כנראה מייצגים בשבילה את כל מה שרע ומפחיד, היתה תקופה שהיה לה זאב דימיוני, שהיה מופיע מידי פעם בחלון, והיא הייתה נבהלת ורצה אלי לחיבוק, אז לימדתי אותה לעשות לו קישתה, ובלשב מאוחר יותר היא אפילו התחברה איתו וניהלה איתו כמה שיחות עומק, ואז הוא נעלם.

סיפור מקסים

הי רעות,

תודה על האינפורמציה בקשר לאוטו.

לא נראה לי שזה מתאים לי.

כל טוב@}

היי רעות, אני רוצה לשלוח לך מייל.
אם הוא מגיע בג'יברישית נא הודיעי לי.

קניתי די וי די
ועשיתי מנוי לספריית וידאו
ויש לי דיליי של בערך 5 שנים בסרטים
בנתיים ראיתי את הסרטים:
השיבה מהודו
מינכן
אור
חוכמת הבייגלה
3 בפארק
מונסטר
להרוג את ביל 1
להרוג את ביל 2

אשמח להמלצות לסרטים נוספים

חבל שאין את עקרון הרצף בסרט

שמש נצחית בראש צלול - אל תקראי על זה, פשוט תראי אותו.

היי רעות,
ניסיתי לכתוב עברית במחשב שלי (לא אלייך) והוא אכן מג'ברש ואין לי מושג איך מסדרים את זה.
אז כרגע טיפה מתעכבת עם אימיילי אלייך.
להתראות בינתיים!

תודה לך

על מה התודה?

על העצות על קורס עזרה ראשונה.

קלטתי באיחור...

היי רעות
אני עושה עכשיו הרבה דקלים והרבה כינרת
יש לך בהחלט חלק מסוים בזה ותודה.
נתראה בהזדמנות אני מקווה.

כמעט שנה שלא הייתי פה....

היי, תודה @} אתמול גם ענת גיגר הפנתה אותי בדפהבית לגבעת יואב,
כן, גם לאלה התכוונתי, גם שם את ממסג'ת או שיצא לך ממש להתארח? מכירה את המשפחה?

הי רעות, תודה על ההזהרה, אכן את צודקת הכי חשוב זה לישמור על האיזון בין הילד לעצמי , לא הפחדת אותי פשוט הזכרת לי להשאר בפוקוס אז תודה

תודה על ההקשבה שלך ועל ההיתיחסות, כתבתי לך בדף שלי ואשמח אם תיכנסי אליו.

היי רעות, נזכרתי שממש ממש מזמן רציתי לכתוב לך אבל היתה לי אז בעיה עם אימיילים בעברית.
אז יש לי עכשיו עוד כתובת ולדעתי היא אחלה ולא עושה בעיות.
אשמח לשמוע ממך:
adir.hagit#gmail.com
כמובן להחליף סולמית בשטרודל.
או לתת לי את הדוא"ל שלך

להתראות בינתיים !

אהלן,
הגיע ?

רשת זה דבר חזק מאוד, אז כדי לנצל אותה ליצירת דברים שיעזרו לכולם לחיות חיים מאושרים יותר!

בקייף, אני קיבלתי את זה בדואר מהחברים שלנו בעסק.

הי רעות, נדמה לי שאנחנו מכירות ממזמן. רמז: הייתי בת גרעין בקיבוץ שלך ולשנינו היו חברים מתנדבים. שמחתי לפגוש אותך פה, את כותבת נפלא, ומרגש! הגדולה שלי כמעט בגיל של צליל. נשיקות

הייתה לי תקלה קטנה בבלוג, ואי אפשר היה לראות את התמונות.

סידרתי את זה, עכשיו רואים הכל.
כולם מוזמנים.

רעות, יש לך אתר מקסים. נהניתי לשוטט בו. הייתי שמחה לדעת היכן רכשת את כל הידע הרב שלך בשיטות הטיפול השונות (אני שואלת את זה מתוך סקרנות הרי את כל כך צעירה והספקת הרבה).

רעות עניתי לך בדף בית שלי, כנסי.

אני לא מפסיקה לחשוב עליך מאז שקראתי בדף שלך על היחסים בינך לבין אביך.
אני יכולה לכתוב בדף ההוא למרות שזה לא קשור לאחותך??

רעות, קראתי את מה שכתבת. בעניין לימודי דמיון מודרך, האם זו יכולה להיות דרך להתגבר על כעסים והתקפי זעם?

יש לי היום יומולדת .... גדלתי בעוד שנה.

{@{@{@{@{@{@{@{@{@{@
היום מומולדת, היום מומולדת,
היום מומולדת לרעווווווווווווווווות!
חג לך שמייח וזר לך פורייח|עוגה|
היום מומולדת לרעווווווווווווווווות!
{@{@{@{@{@{@{@{@{@{@

מזל טוב @} ויום הולדת שמח @}

רעות יקרה,
מאחלת לך יום הולדת שמח והמון בריאות ואושר !!
לא עניתי לך על המייל אבל הוא חיזק אותי ועזר לי ואני מבטיחה המשך ...

מזל טוב רעות

את מוזמנת להצטרף ל מפגשים ביבנאל
לכבוד הקיץ הם עברו לשעות אחה"צ. הפורמט החדש עוד לא ברור אבל כנראה שיהיו מפגשים על שפת הכנרת.
המפגש מחרתיים בכפר תבור.

אם לא נצליח להתארגן על חוף קרוב יותר - נקבל את הצעתך לקומבינה ב"אמנון".
בינתיים אני מחכה לסוף הסיפור על הפינוק

אוי סליחה. הגדולה שלי חגגה ארבע שנים לפני שבוע וקראתי וראיתי בתחילת הדף 2003 וראיתי את הברכות ואיחדתי...אז לרעות, יומולדת 28 שמח ומאושר ושתמיד תשמחי כילדה בת 4!

ואני מאוד אוהבת את בלוגך התפוזי. מלא רעונות גאוניים!

היי רעות, תהיתי אם תוכלי לספר לי בכמה שורות על לימודי דמיון מודרך ב"רידמן". אני אמנם מכוונת לשלוחה הדרומית שלהם אבל אין לי פרטים על הקורס ואשמח לשמוע ממי שעשתה. כמה מפגשים? על פני כמה זמן? האם נהנית מהלימודים? איך הם נערכים?.
אני חושבת על זה למטרה "פרטית" בלבד (העשרה שלי).

תודה לך!

רעיה שלום
לימודי דמיון מודרך ברידמן.
אני לא זוכרת כמה מפגשים היו בקורס, זה היה משהו כמו חצי שנה או יותר לא זוכרת.
מה שאני זוכרת שהיה לי מורה מהמם - נדב בן יהודה מזכרון.
מה שאני אספר זה מהחוויה האישית שלי, עם המורה שלימד אותי, שהוא גם מלמד שחזור גלגולים, ומטפל ברפואה סינית.
הקורס היה חוויה מדהימה, קיבלתי מהקורס כל כך הרבה כלים טיפוליים, לכלכך הרבה דברים, כלכך הרבה כלי להתפתחות אישית, זה היה קורס מעצים ברמה.
אני נותנת את הקרדיט לקורס המדהים הזה למורה שלימד אותי.
אבל זה מאוד מאוד מומלץ.