הייתה לי לידה מבעסת בהר הצופים בירושלים.הכל התנהל רפואית בסדר אך אין מילים לתאר את היחס המזעזע של הצוות הגועלי שם.אני רוצה להתלונן על כך ולכתוב להם.מישהי עשתה את זה פעם?הרבה פעמים אני קוראת ושומעת סיפורים איומים על יחס חסר רגישות והשפלה של יולדות, ואני חוששת מכך שזה לא מגיע לידיעת האשמים.אשמח לשמוע גם אם יש מישהי שתבעה בית חולים על יחס נפשי ולא על רשלנות.

בתור נציג של "המערכת"- יש השפעה למכתבים כאלו- לפחות ברמת הצוות המטפל. לא בטוח שיגרם שינוי מערכתי אבל אם מכתב שכתוב כהלכה יגיע לאנשים שעובדים- אולי יכנס לתודעתם ונראה לי שיכול להשפיע.

יגיע לאנשים שעובדים
צריך גם לכתב בנוסף להנהלת ביה"ח, את הגורמים הרלוונטיים במשרד הבריאות, את מבקר המדינה, רשויות שקשורות למעמד האשה ולזכויות החולה וכולי. ובמקרים קיצוניים, או אחרי שכותבים פעם-פעמיים ואין תגובה, גם כלי תקשורת רלוונטיים.

קודם כל מזל טוב.
מצטערת שהיה לך מבעס ומקווה שהכל בסדר.
הזכיר לי את חוויית הלידה שלי - הכל כאילו בסדר אבל היחס האנושי מזעזע
(מזמינה אותך ל סיפור לידה של דניאלה או למה לא אסף הרופא )
אני כתבתי וקיבלתי תשובת כסת"ח סטנדרטית, אבל לא הלכתי עם זה רחוק, מסיבות אישיות
(לא רציתי להיכנס למקום הקשה הזה של ריבים ומאבקים, מעדיפה להנות מהילדה שלי)
בכל אופן רק בריאות ואושר

פיספוס ששמו לי מחט לעירוי(שלא השתמשו בו בסוף)נהיה לי שטף דם ביד,חוסר העברת מידע על הסיכונים של זירוז,ושמשכו אותו טיפה החוצה.
לעומת מה ששמעתי מבנות אחרות יצאתי בזול.

אני כתבתי לקפלן על ההבדל בין ההבטחות למציאות, המיילדת ה|N| והביות החלקי, ובסוף כתבתי מס' מילות הערכה (אמיתיות!) על התנאים הקשים בהם הצוות עובד וקיבלתי תשובה בנוסח "תודה לך על מכתב ההערכה, הצוותים אכן משקיעים מעל ומעבר"

אנחנו כתבנו מכתב תלונה לבית חולים איכילוב עם פירוט ענייני של התלונות ולא אמירה כללית כמו "יחס מזעזע", אף שבאמת חשנו כך. שלחנו עותקים לכל מי שנוגע בדבר וגם לנציב תלונות הציבור של משרד הבריאות. קיבלנו תשובה לקונית בנוסח "אנו עושים כמיטב יכולתנו, ומצטערים שנגרמה לכם עוגמת נפש". לא יותר מזה. אנחנו, בכל אופן היינו מרוצים כיון שעזבנו את בית החולים באמצע הלידה בגלל היחס המזעזע ופחדנו שהם יתבעו מאיתנו תשלום על האשפוז שם. המכתב הזה הבטיח שהם לא יעזו לעשות זאת...
לדעתי זה חשוב ביותר לכתוב מכתבים כאלה ולהפציץ את המערכת בתלונות. בסוף משהו ישתנה. אולי.

אני כתבתי לפני 3 שנים מכתב ללניאדו עם פירוט של התלונות שלי וצירפתי גם את יספור הלידה שתיאר לדעתי יותר טוב מכל דבר את תחושותי כלפי יחס הצוות.
לא קיבלתי מעולם תשובה...

לולי יקרה
לדעתי מאוד חשוב לכתוב לבתי החולים , לא לותר להם. אני באופן אישי אשמח לתמוך בכל עניין שכזה. גם בהסטוריה שלי יש מכתב שכזה,ללניאדו.
התלוננתי על כך שתפרו אותי לאחר הלידה בלי הרדמה. קבלתי תשובת כסת"ח. אם באמת היה לי אז כח למאבקים לא הייתי נשארת ברמת בית החולים אלה עוברת קדימה לגופים צבורים ותקשורתיים נוספים כמו שמישהי כתבה כאן למעלה.
אז קדימה, לכתוב, זה גם יעזור לך להתגבר וגם אולי תעזרי לנשים נוספות שילדו שם בעתיד ולא יצטרכו לסבול כמוך.
ושוב, אני אישית מאוד אשמח לתמוך בכל דרך שתרצי בעניין הזה.
.

איילת, ברשותך ערכתי טיפה את התגובה שלך והסרתי סימני קריאה שהקשו על הקריאה.

אני ילדתי בבלינסון לפני כחמישה חודשים, היה מזעזע. אין סיכוי(בלי נדר) שנחזור ללדת שם שוב.
היחס של הצוות היה גועלי,באמצע הלידה הפעילה(לאחר שהתחלתי ללחוץ) המיילדת אמרה שתיתן לי לנוח רבע שעה וחזרה לאחר שעה!!!! וגם זאת לאחר שבעלי הלך אליה כמה פעמים וניסה להגיד שאני סובלת ושאולי תשלח מחליפה,הגברת הייתה עסוקה בלידה אחרת!! כשחזרו אלי- הייתי עם חום ולכן ביתי הייתה בפגייה כמה ימים ,מה שגרם לכך שבימיה הראשונים הואכלה בתמ"ל לצערי(משום שהייתה בשניידר ואני בבלינסון תפורה וכאובה מאוד)מה שהקשה מאוד על ההנקה אחר כך. ..
וזו רק רשימה חלקית וקטנה של הזוועות שהיו שם.
ולעניין- שלחנו מכתב תלונה חריף ביותר עם פירוט האירועים- חזרו אלינו ואמרו שהעניין יועבר לטיפול. זה היה לפני כשלושה חודשים!
שלחנו שוב מכתב לפני כחודש ושאלנו מדוע לא חוזרים אלינו, הם ענו שהדיון על המקרה בשיאו, מעניין מתי הוא יגמר....
אולי באמת שווה לתבוע,אני ממש מרחמת על מי ש"תיפול" על אותו צוות.

לולי,
אני ממש חושבת שאת לא צריכה להעביר את זה אלא לכתוב מכתב שיבהיר לבית החולים מה את בדיוק חושבת עליהם,
מי כמונו יודעות שהיחס של הצוות הוא אולי הדבר הכי חשוב. אולי מספר 2 אחרי התנהלות רפואית תקינה כמובן.
והכי חשוב-לעמוד על קבלת תשובה,שלנו לדוגמא עדיין לא ניתנה-3 וחצי חודשים לאחר שליחת המכתב...
קבלי חיזוק גדול,זה נראה לי המינימום שאפשר לעשות- בשבילנו ובשביל הבאות אחרינו...

מוסיפה לרשימה את 'ליס' באיכילוב. אבל חייבת לציין שתמיד יש ויש... בחדר הלידה היו רופאים ומיילדות כאלה וכאלה... וגם באשפוז - היו אחיות נפלאות ואחיות מחרידות ואטומות... חבל שככה זה... אני תוהה אם בכלל יש טעם להתלונן... נראה לי שזו מדיניות גורפת של המדינה האומללה שלנו להחזיק עובדים/ות במשכורות מגוחכות ובתנאים מחפירים ואז יש שחיקה ואין ביקורת הולמת ליחס כלפי יולדות.

חוויתי יחס ממש מזעזע אחרי ניתוח חרום שאין מלים לתאר בכלל וזה עוד בית חולים שמתיימר להיות שווה. אפילו במלונית שלהם היו חלק מהאחיות ממש מחרידות עם יחס מביש ועם יחסי אנוש שמתאימים לפקידה אפורה במס הכנסה או שרות התעסוקה, לא למלונית יוקרה של בית יולדות שתופס מעצמו.

הלוואי ויום אחד תהיה אפשרות ללידת בית עם אופציה לחרום כמו בהולנד וכו'. מה שקורה כאן בארץ זה ממש בזיון וזה משאיר רגשות קשים וטעם רע לכל-כך הרבה נשים שבסך הכל ביקשו להביא חיים חדשים לעולם. עצוב

מה שקורה כאן בארץ זה ממש בזיון
אם ילדת לידה וגינלית טובה בלי בעיות באנגליה את משתחררת כעבור 6 שעות הביתה.
אבל אם היתה איזושהי בעיה או ילדת קיסרי- חבל לך על הזמן איזה אשפוז וטיפול גרוע את עלולה לקבל.
אז זה לא רק בארץ.

אני חושבת שאם כל אישה שעברה חוייה קשה בלידה מצד הצוות המטפל באשר הוא תכתוב מכתב למנהל בית החולים....
בסוף החודש יגיעו לידיו עשרות אם לא מאות מכתבים שאולי יביאו לשינוי ביחס המשפיל והמזלזל ביולדת במדינתינו הנאורה..
אני ילדתי ברוטשיילד (בני ציון ) בחיפה ובסוף התהליך (לא אפרט כאן) אמרתי למנהלת המחלקה שהפרות ברפת מקיבלות יחס יותר הגון ואנושי
מאשר יולדת ברגע אישי אינטימי ומקודש.
לאחר הלידה רק רציתי לשכוח מכל הסיפור... לא כתבתי ולא נגעתי בנושא . היום אני יודעת שיש אחריות קולקטיבית ואנחנו יכולות להיות ערבות זו לזו
וכך באמת להצליח להזיז משהו בעוולות שנעשות לכולנו ולצערי בכל בתי החולים.

יאיר צבעוני כותב בYNET על לידה, יחס ליולדת, לתינוקת ולאב:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3655655,00.html

_לאחר הלידה רק רציתי לשכוח מכל הסיפור... לא כתבתי ולא נגעתי בנושא . היום אני יודעת שיש אחריות קולקטיבית ואנחנו יכולות להיות ערבות זו לזו
וכך באמת להצליח להזיז משהו בעוולות שנעשות לכולנו ולצערי בכל בתי החולים._
מסכימה מאד.
אני אדם מאד פרטי ותמיד מעדיפה פשוט להתמודד עם הקשיים שלי בלי תלונות כלפי הסביבה.
אחרי חוויה פשוט מזעזעת (ואני באמת מתכוונת למילה הזאת) בבית החולים סורוקה רציתי רק לשכוח מזה והגעתי למסכנה שבלידה הבאה אני אלד בבית.
מצד שני הייתי מזועזעת מהמיילדת שהייתה לי, הייתי מזועזעת ממחשבה שעוד נשים יכולות לעבור את מה שאני עברתי (ולי עוד הייתה לידה קלה...), עזבו את הגישה ההתערבותית שלה- היא הייתה פשוט לא אנושית לגמרי, מזלזלת, מתנשאת, אטומה לחלוטין.
כתבתי מכתב תלונה שבו אני מספרת את הסיפור שלי. הדגשתי שעם גישה רפואית שונה אפשרי להסתדר אבל עם היחס המשפיל והמתנשא אף יולדת לא צריכה להשלים.

קיבלתי מהם תגובה: הם כתבו שבגלל שעברו כמה חודשים מאז הלידה המיילדת לא זכרה את המקרה בכלל ושביקשו ממנה שמה שקרה לא יחזור על עצמו. בסוף הוסיפו ואמרו שבדרך כלל היא דווקא נורא נחמדה(ואז דווקא פגשתי עוד מישהי שילדה אתה, ואותה מישהי דווקא לגמרי "ילדה טובה" בבית חולים ואין לה שום טענות, בקשות או שאלות לגבי הטיפול שהיא מקבלת שם, וגם היא הרגישה את היחס הקשוח והמשפיל).
אני חושבת שאם כל אחת שנפגעה מהיחס שלה הייתה כותבת תלונה אולי משהו היה משתנה.
זה נורא שהיא יכולה להתיחס כך ליולדת בלי לדעת שמשהו כאן לא בסדר.

יש למישהו כאן דוגמא למכתב תלונה?
כל מקרה לגופו אבל אולי זה יעזור למי שאין לה יכולת ניסוח או כשרון בכתיבה?

אני במכתב שלי פשוט תיארתי מה שהרגשתי והוספתי את סיפור הלידה כמו שכתבתי אותו אז כי הרגשתיש הוא מתאר הכי טוב את התחושות שלי.
שלחתי את המכתב לבי"ח לא הרבה אחרי הלידה. מעולם לא קיבלתי שום תגובה [עברו כבר 6 שנים].

בתור אחת מה"מערכת" אני יכולה להגיד שמכתב תלונה שנעשה לגבי אדם ספציפי מהצוות נכנס לתיק אישי של המטפל. ריבוי מכתבים כלפי אדם ספציפי יכול להוביל בסופו של דבר לפיטורים!! יש התייחסות למכתב בתוך הצוות לא תמיד המכתב שנשלח אלכן בתגובה הינו הביטוי האמיתי של מה שמתרחש בבית החולים!
ממליצה בחום להתלונן על: פרוצדורות שנעשו ללא רשות מפורשת
יש לבקש רשות למשל לעשות חתך-ידעתן?
יש לבקש רשות לפני כל פרוצדורה שנעשית לכם. ללא אישור אם תתלוננו אתן יכולות לתבוע ואף לזכות במשפט פשוט כי זו עברה על החוק.
לגבי יחס לא טוב יותר קשה להתייחס. אבל יחס גרוע בדרך כלל מלווה בטיפול לקוי. לכן כדאי להזכיר דווקא את הטיפול ולדעת מה זכויות/חובות החולה/מטופל.

ממש דף חשוב.
לי עשו בתל השומר סטריפיניג ללא ידיעתי או הסכמתי.
כמו רבות כאן היה לי חשוב יותר להנות מהתוצר הסופי- הבן המושלם שלי, ולא הלידה שהייתה ועברה.
הצלקת נשארה.
כעבור 3 חודשים שלחתי מכתב תלונה ואחריו מכתב נוסף. שום תגובה.
אפשר לתבוע? עכשיו שנה אחרי? מיותר? נחוץ? אשמח לשמוע דעות בנושא.

מתן טיפול רפואי ללא הסכמת המטופל הוא למעשה "תקיפה" ויכול להיות שהתביעה היא פלילית ולא אזרחית.
פשר לתבוע? עכשיו שנה אחרי? מיותר? נחוץ? אשמח לשמוע דעות בנושא.
השאלה מה את רוצה להשיג? רוצה שיבקשו סליחה? רוצה שישתנו ולא יעשו את זה יותר לאחרות? רוצה פיצוי כספי? רוצה שיתייחסו?
אם את יודעת מה את רוצה אז דרך הפעולה תהיה ברורה יותר. אם למשל את רוצה להזהיר יולדות אחרות - אז אולי אפשר לפנות לתקשורת. אם את רוצה שיתייחסו לתלונה שלך והם לא מתייחסים, אז אולי מכתב אזהרה מעורך דין יעשה את העבודה. אם את רוצה לתבוע ולקבל פיצוי - אפשר גם לתבוע ממש.
לדעתי הגיע הזמן שאנשים יתבעו יחס הגון ומכבד. גם אני רואה כל הזמן איך נשים מותקפות (כן, ממש כך) ע"י צוות רפואי. לצערי רובן אינן רואות בזה תקיפה אלא חושבות שמגיע להן יחס שכזה. אלו שרואות בכך תקיפה לרוב אינן מתלוננות...

הא! תמימותם של התמימים.
נראה לכן שלמישהו אכפת אם נעשו לכן דברים בניגוד לרצונכן? תמיד אפשר לכסות את זה בתואנה שזה נעשה לטובת היולדת/ הילוד. אין סיכוי שבעולם שמישהו יתנצל על פקיעת מים ללא רשות/ בדיקה נרתיקית בלי הסכמה/ חירבוש הלידה בגלל התערבויות מיותרות. תשכחו מזה. מערכת היא מערכת היא מערכת והיא רוצה לשמור על עצמה.
לעומת זה, אם נשים יתחילו להגיד "לא", אם מלווים יתחילו באמת לעשות את תפקידם ולהדוף אנשי צוות עם יוזמות חודרניות, אם המחשבה של היולדת תהייה קודם על עצמה ועל התינוק שלה , אולי תבוא הישועה.

נראה לכן שלמישהו אכפת אם נעשו לכן דברים בניגוד לרצונכן?
כן. בטח שכן. אני עובדת בחדר לידה ולחלק גדול מן הצוות דווקא כן אכפת. ואם יולדת תבקש משהו באופן מפורש אז יכבדו את זה. אם היא תגיד שעשו לה משהו בניגוד לרצונה אז רוב הרופאים שאני מכירה דווקא כן יתנצלו. ויש כאלו שלא.... אותם צריך לחנך לכבוד כי כנראה הם לא למדו את זה בבית כשהיו קטנים.
ברור שהמערכת רוצה לשמור על עצמה אבל המערכת מורכבת גם מאנשים והיא רוצה גם להשתפר. רוב האנשים שאני מכירה אינם אנשים רעים רוצים להרע. רובם מאמינים שהם עושים טוב. לפעמים צריך לפתוח להם קצת את העיניים. לשים להם מראה ולתת להם להבין איך זה מתקבל בצד השני. רובם יקחו זאת לתשומת לבם (חוץ מאלה שלא).
מה לעשות, אי אפשר לשנות את כל העולם. אבל אפילו שינוי קטן לטובה מגביר את הסיכוי להצליח שוב בפעם הבאה.

אני מצטרפת לדנה-המערכת לא עושה משהו בכוונה אבל לכתוב מכתב ואפילו בקיצוניות לתבוע משנה מאוד את פני המערכת. לא מזמן הייתי בהרצאה באגף נשים בתל השומר על ניהול סיכונים. מספר התביעות גדל כל הזמן ופניהם לשיפור המצב.כאשר מתקבל שם מכתב או אפילו יש חשש לתביעה מיד נפתח פורום שבוחן את המצב. ככל שנשים יגיבו יותר על מה שקורה להם המערכת תצטרך להגיב, הם ממש לא מעוניינים בתביעות!

דגים לא רואים את המים.

אולי נככין מין מכתב סטנדרטי שיהיה יותר קל למלא אותו. אני רואה בעיני רוחי מין קובץ עם שאלות מנחות, שאני יכולה כשמישהי מספרת לי את חוויה הלידה שלה. אני ממלאת במקומות הנכונים, ומראה לה היכן זכותה לדרוש יחס אחר, ובהסכמתה שולחת לבית החולים. נשים אחרי לידה לא מדמיינות מצב של לשבת לכתוב בעצמן, הן גם מעדיפות לשכוח, אבל הטראומה והרגשת חוסר האונים, וגם הרגשת חוסר האוים אחרי שנים ש"לא עשיתי כלום עם זה", לא באמת נעלמת.

מה דעתכן?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

תכתבו לחבר הכנסת ליצמן-הוא שר הבריאות-גם אני בדרך לכתוב לו.

הבוקר קראתי בפייס:
קורס הכנה ללידה באיכילוב: "ובנות, בבקשה תסדרו את עצמכן שם למטה, זה ממש לא נעים לנו לראות". אז אני מבינה שגרף הגועל בסדר עולה זה: קקי-דם-שיער ערווה?

לא ייאמן.

לא ייאמן.
אבל לדעתי זה שייך ל{{}}מעצבן לראות מסביב ולא לדף הזה.

אוי ווי זמיר! איפה ראית את זה? זה מטעם בית החולים?

חלק מהאחיות ממש מחרידות עם יחס מביש ועם יחסי אנוש שמתאימים לפקידה אפורה במס הכנסה או שרות התעסוקה, לא למלונית יוקרה של בית יולדות שתופס מעצמו.

או.
פה יש לך טעות.
גם במס הכנסה וגם בשירות התעסוקה צריך להיות יחס אנושי טוב והולם.
אפילו שמדובר במובטלים
גם הם בני אדם. אין להם עבודה אבל יש להם רגשות.
מי יודע?
אולי מחר הפקידה ההיא, האפורה, תהיה אחת מהם.

את לא אשמה שטעית בכך. זה חלק מההבנייה החברתית העקומה. הן לא מצפות מעצמן ליותר, ואנחנו לא מצפים מהן ליותר.
וכך נשארת תודעת השירות הירודה בארצנו, בתחתית.
הצרה היא שזה מחלחל למקומות אחרים.

ראיתי את זה בסטטוס של חברה בפייס...
העתקתי את הסטטוס שלה לכאן.

וכל כך מסכימה עם ניקי ניים!
למה שבשרות התעסוקה או במס הכנסה לא נקבל יחס אנושי וסבלני?
אולי לא חם ומחבק, אבל לפחות קורקטי, נעים, ומסביר פנים. לכל הפחות.

ועם כל הכבוד למיילדות, אני לא מוכנה אפילו בצחוק לשמוע הערות כאלו. את תקבעי לי מה יפה?
אולי גם תאמרי לי לאיזה משקל לרדת או עם איזה פדיקור להגיע כדי שיהיה לך יותר יפה בעיניים?
וממיילדת אני מצפה להרבה יותר מאשר יחס מסביר פנים.

תני לי להבין בבקשה: אותה חברה היא מיילדת?
והיא חברה שלך???

היא לא מיילדת. היא זו שכתבה את הסטטוס.
היא זו שחושבת שזה מצב מזעזע.