תודה רבה על קיומו של האתר הזה, שבו אני יכולה לשאול אנשים שאני מעריכה את דעתם על בעיה מהסוג הזה בלי להיחשף ולהיות מובכת... מקווה שתוכלו לעזור לי.
אני חיה עם בן זוגי 6 שנים (ויש לנו תינוק). יש בינינו אהבה גדולה וזוגיות טובה ויציבה. מההתחלה הסקס בינינו היה נפלא, לשנינו. כמובן שעם השנים והלידה כבר לא מה שהיה ולא כמה שהיה, אבל עדיין טוב. לבן זוגי קשה עם התדירות הנמוכה, אבל לא זו הבעיה שמציקה לי.
בן זוגי מאוד אוהב מין אנאלי. ואני לא. זה לא מושך אותי. עצם המחשבה על זה עושה לי לכווץ. מכיוון שהוא מבקש וביקש כל הזמן מההתחלה, די מהר נעתרתי וניסיתי. בפעמים הראשונות זה היה עינוי. אח"כ זה הפך להיות סבל. אח"כ זה הפך להיות סתם, קצת קשה, דורש הרבה ריכוז כדי להרפות, בלתי מהנה ולא יותר מזה. אח"כ תקופה ארוכה לא הסכמתי, והוא קצת הפסיק לבקש. פעם בכמה זמן הוא ביקש ולפעמים הסכמתי ולפעמים כאב לי מאוד ולפעמים זה היה סתם.
לפני איזה 3 שנים או קצת יותר הוא שוב חזר לנדנד ונידנד לי בלי הפסקה. הסביר לי שאם נעשה את זה הרבה אני אלמד ליהנות מזה (כמו שלמדתי לא לסבול) ושכל פעם שתקופה ארוכה אנחנו לא עושים את זה, הטוסיק שלי חוזר למצב בתולי ואח"כ שוב כואב לי. הוא נידנד המון. הסברתי לו שככל שהוא מדבר על זה ככה אני פחות רוצה, ושישתוק כבר. אולי כשהוא לא ידבר על זה, יבוא לי.
וכך היה. אחרי איזה חודש של שקט בנושא, הלחץ ירד והרצון בא ממני. במשך איזה שבועיים, לילה לילה נתתי לו את הטוסיק שלי, ונהניתי. מאוד. מאוד. מאוד. והוא נהנה כמו שהוא לא נהנה בחיים שלו.
רק מה? נגמר לי. it's not my cup of tea. זה לא הקטע שלי, אני לא אוהבת את זה, זה לא לטעמי.
מאז כל כמה זמן (לפעמים יומיים ולפעמים חודש) הוא מנדנד לי. לרוב אני לא מסכימה. כל פעם הוא מזכיר לי כמה נהניתי אז, איך צעקתי ואיך גמרתי וכמה מדהים זה היה. כשאני נעתרת לבסוף ואנחנו עושים את זה, זה בדרך כלל כואב, נע בין סתם לבין סבל. וכל כמה חודשים יוצא שזה מביא אותנו לריב. לפעמים הוא אומר לי שאם הוא לא יכול לקבל את הטוסיק שלי אז הוא לא רוצה אותי בכלל. הוא לא מתכוון לזה פשוטו כמשמעו, אבל זה מראה כמה זה חשוב לו. וכשאני שואלת למה זה חשוב לו עד כדי כך, הוא מסביר שהוא רוצה שאהיה כולי שלו. שאם אני לא נותנת לו את כולי סימן שאני לא אוהבת מספיק (או משהו כזה).
אני רוצה לציין שבכלל, ובמיוחד מאז הלידה, הוא מאוד מעניק במיטה. ובכלל הוא מדהים ומקסים ואני אוהבת אותו. אבל הנושא הזה עומד בינינו כבר מלא זמן ומתסכל ומייאש אותי. נמאס לי. מה עושים?
הערה בדיעבד, בעקבות תגובות שהסיטו את הדיון למחוזות לא בונים:
אני לא שואלת אם לדעתכם אני צריכה להישאר אתו או לעזוב אותו. יש בינינו אהבה גדולה, והקשר בינינו טוב ובריא, יותר משל זוגות רבים אחרים ומאושרים שאני מכירה. אין דבר כזה זוגיות מושלמת ללא בעיות. פירוק הקשר אינו אופציה.
אתם חושבים שהוא לא בסדר, שיש בעיית תקשורת, שהוא מניאק של שליטה? סבבה, בואו נדבר על זה.
באופן ענייני ומכבד. בלי הכרזות פסקניות, בלי לזלזל בי, בו או בקשר שלנו.
לפני שמגיבים, מומלץ
לקרוא את כל הדף בעיון, וכך להימנע מאי הבנות.
תודה.
כמובן שברגע שהוא מבקש ומנדנד אז הרבה פחות מתחשק
ניסיתם להשתמש בג'ל KY, או משהו דומה? זה משדרג להפליא. ר.י.מינג* את אוהבת? הוא מוכן לזה? זה עוד משהו שעוזר להרגיע ומגביר את החשק.
מה את כן אוהבת? אולי אם תספרי יותר על מה שבראש
שלך אפשר יהיה לחשוב על כיוונים מעשיים.
- הוספתי נקודות במילה הזו כדי לא להביא לכאן מחפשים מזדמנים מגוגל.
< המרגיעון שיצא לי: כולנו זקוקים לחיבוק >
ניסיתם להשתמש בג'ל KY, או משהו דומה?
כמובן. וחוץ מזה, הרטיבות איננה הבעיה. הבעיה היא שזה לא לטעמי. זה לא משהו שאני אוהבת לעשות במיטה. כמו ששנינו יכולים ליהנות מקשירה הדדית, למשל, אבל זה לא הסגנון שלנו ולא מתאים לנו ואנחנו לא עושים את זה.
ר.י.מינג
אני לא מכירה את המושג אבל גיגלתי אותו בלי הנקודות ואני חושבת שמדובר בליקוק האזור (?). אז כן, לפעמים, וזה באמת עוזר ליהנות אח"כ מהדבר עצמו. אגב, זה אחד הדברים שהכי מגרים אותו, ואני עושה לו את זה בשמחה, אבל אני פחות אוהבת לקבל את זה - פשוט כי אני יודעת שזה מוביל למין עצמו שאיננו רצוי מבחינתי שם.
הבעיה היא לא טכנית איך לגרום לזה להיות מהנה, כי אם אני אנסה בכל מאודי ליהנות, אני אמצא את הדרך. בשביל זה אני כבר יודעת שאצטרך לעשות את זה בתדירות הרבה יותר גבוהה מעכשיו (עכשיו, כאמור, גם סקס רגיל בתדירות נמוכה. כלומר, אולי כדי להתרגל מחדש ולהרגיל את המקום להיות מיני ולהיכנס לשוונג של הנאה מזה - אצטרך להזמין אותו לטוסיק שלי בכל זיון). הבעיה היא שאני לא מעוניינת בזה. והשאלה הנשאלת, האם אולי שווה להשקיע בזה שוב כדי להפוך את זה למהנה בשבילי אף שאינני אוהבת את זה, כלומר להכניס את זה לתפריט למרות חוסר הרצון שלי - או שיש דרך להוריד אותו מזה - או שיש דרך ביניים...?
מה את כן אוהבת? אולי אם תספרי יותר על מה שבראש שלך אפשר יהיה לחשוב על כיוונים מעשיים
אני אוהבת שהוא קשוב אלי ולא לזין שלו. שהוא שם לב מה הגוף שלי מבקש ברגע נתון כדי להתגרות. ובדר"כ הוא עושה את זה. בעיקר בזמן האחרון.
שוב, זו לא הבעיה. טוב לי אתו במיטה, יש לנו סקס מעולה. אני באה על סיפוקי המלא. אבל הוא רוצה את מה שאני לא.
תשמעי מותק, את מספרת על בעית תקשורת, לא בעיה מינית. בעיה של שליטה וכפייה על האחר, ככה אני קוראת את זה.
אני יכולה לספר לך שבעלי מאד אוהב משהו שאני לא מתלהבת מזה. עשיתי פעם אחת כדי בכל זאת לנסות וזה לא עשה לי את זה.(אגב כל הכבוד על הנסיונות שלך , אני אפפעם לא הצלחתי מין אנלי) אז עזבנו את זה, כי יש לא מעט דברים אחרים וממילא הוא מעדיף שאעשה דברים מתוך שמחה ותשוקה
אין פה בעיה מינית- את יודעת להנות ממין וגם הוא. במיוחד הקטע האנלי מתחבר לשליטה, לדעתי תבדקי מכאן.......
האם אולי שווה להשקיע בזה שוב כדי להפוך את זה למהנה בשבילי אף שאינני אוהבת את זה, כלומר להכניס את זה לתפריט למרות חוסר הרצון שלי - או שיש דרך להוריד אותו מזה - או שיש דרך ביניים...?
אני מסכימה שיש כאן עניין של תקשורת ושליטה. קחי דוגמה משהו שנראה לך בסיסי ביחסי מין. נניח, להתנשק. ונניח שהוא לא היה אוהב את זה. ובשבילך זה ממש בסיסי. האם לא היית רוצה שישתדל, רק בשבילך? אני מנסה לומר שנראה לי שאם כ"כ חשוב לו, אז לדעתי ולטעמי שווה להשקיע כדי שגם את תיהני.
מסכימה איתך גם שהסקס הוא הכי טוב כשהוא משתדל רק שיהיה לך טוב וקשוב אלייך - אבל זה נכון גם להפך, מצדו
אולי תוכלי להסביר לו בעדינות שאם הוא יהיה קשוב אלייך, יש סיכוי די טוב שיהיה לך חשק לעשות לו טוב - בהנחה שזה נכון כמובן...
וקשה לי להאמין ש
הטוסיק חוזר למצב בתולי. אם את תמצאי לך את הדרך להרפות ולשחרר את השרירים, גם אם זה יהיה פעם בחצי שנה לא יכאב לך. כמו שבשירותים את אוטומטית מרפה ולא מכווצת.
אין בעיה של הגיינה במין אנאלי?
ובנוסף, נראה לי שא"א (בלי להתקלח קודם) לחזור למין רגיל באותו סשן והפעם הספציפית הזאת חסומה.
אוי, התכווץ לי הטוסיק רק מלחשוב... (וסליחה עם חובבי הז'אנר)
עובדה שמסתדרים
אני מזכירה שבכלל אצל נשים האזורים האלה מאד קרובים במילא, והגיינה בסיסית, בלי חיטוי והרתחה בכל זאת מספיקה.
כן, אפשר לומר שהאופציה הזו חסומה, או לא מומלצת, וגם לא אופציה נוספת אחת. שווה את ההקרבה (המרגיעון מתקן: קירבה ללא הקרבה. freak me out, המרגיעונים).
דיון על מחיקה
אשה (
28.05.2006 18:48):
הי, למה מחקו לי את הדף??? חוצפה! נא לא למחוק. אם רוצים להציע למחוק, נהוג לעשות זאת ע"י הכנסת המלים
דף למחיקה תוך השארת כל התוכן במקומו. בכל אופן, הדף לא למחיקה.
פלוני_אלמונית (
28.05.2006 18:58):
ולמוחקת - גם אני לא רואה בעיה בדף הזה. גם אם הוא מדבר על אופציה פחות שגרתית ויש התייחסות גרפית.
אשה (
28.05.2006 22:57):
מי שמחקה את הדף, האם את מוכנה בבקשה לכתוב כאן גלויות (באיזה שם שבא לך) מה לעזאזל מפריע לך ומדוע את עושה כאן
דברים_שלא_מקובל_לעשות_באתר???
והערת עריכה קטנה: כדי לסמן דף כ דף למחיקה על מנת שיתפתח דיון בעניין, ראשית מחכים לדיון לפני שמוחקים את התוכן. שנית, כדי שיהיה אפשר בכלל להתייחס, אי אפשר שהמלים דף למחיקה יהיו הדבר היחיד שקיים בדף, כי זה עושה העברה_אוטומטית לדף דף למחיקה ואז אי אפשר להיכנס הנה בכלל.
אני מבקשת לא למחוק את הדף. ואם תמחקי שוב ושוב, אני אחזיר אותו שוב ושוב. אז למה לך להתאמץ?
באמת אני לא מבינה ואני מבקשת שתסבירי ונדבר על זה. זה ממש לא מקובל לא עלי ולא על אף אחד פה. שוב, את מוזמנת לבדוק ב דברים_שלא_מקובל_לעשות_באתר.
עורכת (
28.05.2006 23:19):
אני מחקתי את הדף--כי הוא ניצול של הפתיחות שלנו בבאופן. אין פה כל קשר לבאופן טבעי, ולא בא לי שהילדים שלי שנוהגים לעיין באתר של הקהילה ייכנסו אליו. יש אינספור פורומים מתאימים לדף כזה, ובחרת לפתוח אותו פה דווקא, במקום הכי לא מתאים. מה זה אומר עלייך?
אשה (
28.05.2006 23:25):
יש אינספור פורומים מתאימים לדף כזה
במקומות אחרים אני לא מכירה את האנשים ואני לא מעריכה את דעתם כמו כאן. בכל זאת, את מוכנה להפנות אותי?
זו לא פעם ראשונה שנפתח כאן דף על סקס. אני מודה שכאן הדברים הרבה יותר ציוריים... אבל כשביקשתי עזרה לא ציפיתי - כן, דווקא בבאופן - להיבעט לכל הרוחות בגסות כזו, ללא הסבר.
מה זה אומר עלייך?
אורחת (
28.05.2006 23:41):
סליחה שאני מתפרצת ....
עורכת יקרה, אולי הסיבה שאשה בחרה לפתוח את הנושא פה כי היא מרגישה בנוח עם האנשים, ואולי כי היא סומכת על דעתם ויודעת שתוכל לקבל פה תשובות כנות ואמיתיות???!!!
אני חושבת שזה דורש המון אומץ ופתיחות לשתף בנושא כ"כ רגיש שרובינו נתקלים בו במהלך חיינו,אני לא הרגשתי שום סוג של ניצול הפתיחות...
אשה יקרה, אנחנו כאן בשבילך
העלת פה משהו מאוד מהותי, אין לי תובנות חדשות אבל התחברתי לעניין השליטה....
אני מקווה שזה בסדר שדברתי בשמך, סתם תחושות בטן שכזאת. אם את מרגישה שמשהו מדברי לא לרוחך את מן הסתם רשאית למחוק!
__
אורחת, תודה על כל מילה.
עצוב לי שעכשיו תוכן הדף מחוק. כל כך רציתי שעוד אנשים חכמים יקראו ויגיבו. אבל אני מבינה את עורכת.
רק די זועמת על הצורה שבה זה נעשה.
גם אני התחברתי לרעיון של רות, שהבעיה היא לאו דווקא מינית אלא תקשורתית. יש תהום פעורה בין החשיבה שלו, שאם לא כולי שלו האהבה שלי לא שלמה, לבין התפיסה שלי, שהאהבה שלי שלמה ומדויקת כשאני מבטאת אותה בספונטניות כמו שמרגיש לי נכון, בלב ובגוף. ואני לא יודעת איך לגשר על התהום הזאת.
שליטה? כן, יש מצב. בשלבים מוקדמים יותר של הקשר שלנו הוא היה באשליה שהוא יכול להגיד לי מה לעשות בכל מיני תחומים. ניערתי אותו מזה פשוט על-ידי מציאות שלא תאמה לציפיות, אבל עדיין יש לו מדי פעם איזה יציאה מפגרת מהסוג. זה דפק מובנה מבית ההורים...
ניצול של הפתיחות שלנו בבאופן
ניצול זו ממש מילה גסה, אם כבר אני מרגישה שמחיקת הדף ללא הסכמה זה מעשה של ניצול הכח שניתן עם הכניסה לבאופן.
אשה יקרה, אנחנו כאן בשבילך
העלת פה משהו מאוד מהותי, אין לי תובנות חדשות אבל התחברתי לעניין השליטה....
אגב, מבין הנושאים המרכזיים בבעיות זוגיות ופרידות באות על רקע הבעיות האלו ממש.
כי הוא ניצול של הפתיחות שלנו בבאופן
עורכת- אני לא מבינה את הטיעון הזה בכלל. אני מבינה את
הקושי שלך להתמודד עם הנושא. כן, זה דף שדורש פתיחות להתעסק עם המיניות בחיינו. אם אין לך את הפתיחות הדרושה את ממש לא חייבת להיכנס לדף הזה. אנא אל תפריעי!!
המחיקות שלך פוגעות. אשה שפתחה את הדף אינה מפרסמת פה משהו אלא מעלה נושא כאוב מתוך חיים זוגיים. הנושא רלבנטי גם לרבות מאיתנו כי הוא מדבר על
פערים בצרכים המיניים בין בני זוג . אם לך לא רלבנטי- סבבה. לכי לדפים אחרים היכן שיש לך מה לתרום ולהיתרם.
ולא בא לי שהילדים שלי שנוהגים לעיין באתר של הקהילה ייכנסו אליו.
בהחלט בעייה. ומכיוון שזה ממש לא הדף היחיד שמתעסק באופן גלוי בנושאי סקס פה באתר זה בהחלט ראוי לבדיקה. בטוח יש פתרונות. את מוזמנת לפתוח דף שינסה למצוא פתרון לבעייה. אני לא צינית, אני רצינית. בהחלט לא הייתי רוצה שילדים יקראו בדפים מהסוג הזה ויחד עם זאת אני מתנגדת למחיקת דפי סקס. בעיני זה קודם כל אתר למבוגרים.
אשה יקרה, אכן כל הכבוד על הנסיונות שלך , אף אחד לא יכול להאשים אותך בחוסר התמודדות וחוסר גמישות.
זה תמיד תעלומה איך ביחסים אינטימיים בין בני זוג מחליטים מה המינונים הנכונים של ויתור ופשרה מול אסרטיביות ודאגה ל"אני".
קודם כל, מתוך מה שכתבת עולה תמונה של זוג שיחסית פתוח עם עצמו. ז"א הוא לא פוחד לבקש את מה שהוא רוצה ואת לא פוחדת לנסות וגם לומר בצורה אותנטית מה את מרגישה ביחס לזה (לפני, באמצע ואחרי )
יחד עם זאת, מטריד אותי שהוא יותר מדי מנדנד ואת עושה זאת הרבה יותר מדי פעמים תוך כאב.
אני בעד לנסות דברים חדשים בזוגיות, בעד להרחיב את הרפרטואר המיני שלנו, גם במחיר של מעט כאב. אצלך אני מרגישה שזה כרוך ביותר מדי פעמים שזה כואב.
והשאלה הנשאלת, האם אולי שווה להשקיע בזה שוב כדי להפוך את זה למהנה בשבילי אף שאינני אוהבת את זה, כלומר להכניס את זה לתפריט למרות חוסר הרצון שלי - או שיש דרך להוריד אותו מזה - או שיש דרך ביניים...?
נראה לי שדרך הביניים יכולה לעבוד טוב מאוד בשבילכם. לשם כך אבל את חייבת לטובתך לא לקיים מין אנאלי עד שהלחץ ירד ממך שוב. כדי שהדברים לא יתדרדרו אתם צריכים לעשות reset על כל הנושא.
- תעשי קודם כל עם עצמך החלטה שמותר לך להגיד לא למין אנאלי. אבל שבאמת מותר. הוא צריך להבין שזה לא "מין אנאלי או לא כלום" .
- תזכירי לעצמך שאמנם אתם חיים בזוג ואמורים לספק אחד את השני אבל שזה לא אומר שכל האחריות על ההנאה המינית שלו מוטלת על כתפייך. מצידך שינדנד 101 פעמים, זה לא אומר שאת חייבת לספק ת'דרישה. נכון, הידיעה שהוא מתבאס איננה נעימה אבל להיות בן אדם בוגר זה אומר לדעת להתמודד גם עם אכזבות. אז הוא מת למין אנאלי- אז מה?! הוא גם היה יכול לרצות שתעשי שפאגאט ותעשי טריקים כמו שעושים במופעי סקס, אז מה?! הוא צריך ללמוד שאת לא מחוייבת לספק את כל חלומותיו וגם את צריכה לקבל את זה.
- אחרי שתעבדי קצת על 2 הסעיפים הקודמים תעשי איתו שיחה. תזכירי לו שבעקרון טוב לך אתו במיטה, יש לנו סקס מעולה. אני באה על סיפוקי המלא ואת רוצה שזה יהיה כך לאורך זמן. שהלחץ עושה פעולה הפוכהויהרוס כל חלקה טובה. תסבירי לו את העמדות שלך כמו שהצעתי בסעיפים הקודמים. תגידי לו שמהות קיום יחסי המין זה סיפוק רגשי וגופני של 2 הצדדים ושאת הצד שלו את מכירה ומוכנה ללכת לקראתו (זוהי חצי מדרך הביניים), הוא מצידו צריך לקיים את חלקו ב'עסקה'. הוא צריך לכבד את הרצון שלך לסקס נעים עם הרבה סבלנות ואהבה ושאת זקוקה להתחשבות בקצב ובמינונים שלך (זה החצי שלו בדרך הביניים). כדאי יהיה שתנסי להגדיר בבירור מה כן עושה לך נעים וממה את היית רוצה יותר
- כשתרגישי שהלחץ נרגע ושכן יש סקס ללא מין אנאלי ששניכם מרוצים אז ורק אז תחזירי ל'תפריט' את המין האנאלי.
לסיכום- אני חושבת שבסקס בזוגיות מותר לנו לעשות דברים שלא ממש בא לנו, אני חושבת שאסור לנו לעשות משהו שממש כואב לנו.
אשה - אנא תאותתי לי בדף הבית שלי אם קיבלת את תגובתי. מוחקים פה ממש בגסות ואין לי מושג אם כל מה שכתבתי והשקעתי אכן הגיע אליך.
פלוני אלמונית,
אין כאן מישהו צודק. בויכוח - כולם צודקים.
השאלה היא לא האם את צריכה להקריב קורבן לשם הקירבה, או האם הוא צריך להקריב קורבן לשם הקירבה.
השאלה היא האם את רוצה להיות במקום בו את עצמך היא זו שמספקת את צרכיו של האיש שלך, או האם את יכולה לחיות עם הרעיון שחלק מצרכיו, במקרה הזה - המיניים - יסופקו מבחוץ, או לא יסופקו כלל.
האם את מוכנה, ולו מתוך אהבתך אליו והקושי שלך לספק את צרכיו, שלשם סיפוק רצונו במין אנאלי - ילך אצל אחרות?
האם את מוכנה שהוא יוותר על רצונו ולא יבקש את זה לעולם עוד?
אין כאן איום.
סיפוק צרכיו עשוי להיות גם אותו מקום בו את מעמידה אותו במקום. מבהירה לו שיהיה עליו לוותר.
סיפוק צרכיו עשוי להיות גם אותו מקום בו את מלמדת אותו כיצד את יכולה מפעם לפעם להיעתר לבקשתו, וליהנות מכך. שהרי את יודעת היטב שכאשר ההכנה לאקט מסוג זה, במובן של סיפוקך המיני, העלאת התשוקה שלך לגירוי מענג במיוחד, את יכולה ליהנות מכך.
כאן, המקום שבו את עצמך נהנית ממין אנאלי עולה כקונפליקט פנימי בינך לבין עצמך, שכן את מתארת ש"זו לא אני".
האמנם זו לא את?
האומנם אין בך חלק או מקום שזה כן את?
קונפליקט פנימי זה איננו קשור למין כלל ועיקר, עם זאת בא לידי ביטוי במין.
שכן, הצדדים האפלים של הנפש ראויים להישאר באפלת החשכה - לדעת הנפש.
עם זאת, הם קיימים.
כך, הלא מוסרית, הפושעת, הזנזונת, הטמאה, השקרנית, הבוגדת, הנואפת, הסוטה וכן הלאה... לא מקבלות ביטוי לגיטימי בחייך הגלויים. וטוב שכך.
עם זאת, הדחקת צד הצל איננה מבטלת אותו. וככל שאנו מדכאים היבטים אלה של עצמנו, כך אלה מתעצמים.
כאן, למרות דעתך על עצמך - את יודעת היטב שההנאה שחשת בעבר ממין כזה, היתה שלמה לחלוטין דווקא בהווה ההתרחשות. אלא שלאחר מכן עלה הקונפליקט בין דעתך על עצמך ובין מי שאת היא.
שאלת הכאב או חוסר הנוחות אכן מבקשת אחר פתרונה, ויש פתרונות טכניים, בעיקר מידת תשוקתך. אלא שזו לא השאלה. השאלה היא איך את מתמודדת עם שתי הפנים האלה של הראויה והבזויה - בתוך עצמך. במובן הזה של 'לא ראויה להיות בזויה' או 'בזויה מלהיות ראויה'.
נאמר שהנך תופשת את עצמך כאדם ישר שמשתדל לא לשקר. והנה את נוכחת שלעתים את משקרת את חברתך. האם הפתרון הוא להפסיק להיפגש עם חברתך? או מתבקש כאן בירור לגבי הקונפליקט הפנימי שבתוכך. בירור שבתחילתו עולה ההכרה שכך את - לעתים משקרת. בירור שמהלכו את מסכימה שאכן כך הוא הדבר. בירור שבסופו את מברכת על עצם היותך מי שאת.
הבירור הזה טוב שייעשה עם האיש שלך. ברמה הזו של חברות שממילא מתקיימת ביניכם. על פני למנף קונפליקט זה למאבק כוחות, למנף קונפליקט זה לשיתוף פעולה לשם בירור מעמיק ויסודי לגבי יחסי הגומלין ביניכם, ובעיקר - כל אחד לגבי עצמו.
כאן, כל כמה שתצאי החוצה לברר עם אחרים, לקבל תמיכה או עצות מבחוץ. בסופו של עניין הבירור הזה, הפנימי, מתאפשר רק עם בן הזוג שלך.
את עשויה להיות מופתעת מהדברים שמתגלים בבירור מסוג זה. במובן הזה, גילוי הנסתר לעולם הוא הוא היצירה.
למידת הסבלנות ללא סבל אפשרית.
עורכת,
גם אם תמחקי שוב ושוב, מכל סיבה אישית שלך - הדף הזה חשוב ליותר מדי קולות אחרים.
יחסי מין, גם אם הם נתפשים כלא מקובלים לשיחה, הם חלק מהחיים והבעיה שעולה בדף הזה בהחלט ראויה לקהל הזה, לקהילה הזו, בה 'כל אחד הוא קול אחד'.
<צפריר>
מעניין מאוד מה שכתב צפריר על 2 הביטויים השונים של האישיות שמתקיימים כשמקיימים יחסי מין ומביאים לקונפליקט הפנימי. האם את מתחברת לזה בקשר אליך ולמין אנאלי??
קצת על בן זוגך-
את כותבת אני אוהבת שהוא קשוב אלי ולא לזין שלו. וגם הוא מסביר שהוא רוצה שאהיה כולי שלו.
רציתי להתייחס לזה- לדעתי, קחי כאקסיומה את זה שהוא מונע מהזין שלו ואת זה שהוא היה רוצה את כולך. הוא בנוי אחרת ממך נקודה. כמו שאת אמורה להיות קשובה לצרכים שלך הוא אמור להיות קשוב לזין שלו. הבעיה היא בזה שהוא אמור להיות מסוגל לקבל ולהבין שגם לך יש צרכים, שהם שונים משלו ושאת לא חייבת להסכים לכל הבקשות שלו. אני ברורה??
צפריר, קודם כל תודה על תגובתך, מודה שציפיתי לה בסקרנות
אף שכרגע מקריאה ראשונה נדמה לי שאני לא מתחברת לרוב הדברים, אני רוצה להגיב עליה נקודה-נקודה, כי זה מעניין, ונראה מה ייצא.
האם את מוכנה, ולו מתוך אהבתך אליו והקושי שלך לספק את צרכיו, שלשם סיפוק רצונו במין אנאלי - ילך אצל אחרות?
שאלה טובה ששאלתי את עצמי הרבה בהקשר הזה. אז התשובה שלי היא שאני מוכנה שהוא יילך לזונה אבל לא לחברה או למישהי שעלולה להתאהב בו. כלומר עצם סיפוק הצורך בחוץ לא מפריע לי כמו האיום של זה על הקשר. אני יכולה לדמיין אותו מזיין מישהי אחרת, אבל לא מנשק, נגיד. בכל מקרה זה לא משנה, כי אני יודעת שאף-על-פי שהוא אומר מדי פעם (לא רק בקשר לטוסיק אלא בכלל כי התדירות של הסקס לא מספיקה לו) "זהו, הגיע הזמן שאני אמצא לי חברה / אביא אישה שנייה / אלך לתפוס זיון" וכד', הוא פשוט לא יעשה את זה. ובכלל, הוא רוצה את זה ממני.
האם את מוכנה שהוא יוותר על רצונו ולא יבקש את זה לעולם עוד?
לא!
סיפוק צרכיו עשוי להיות גם אותו מקום בו את מעמידה אותו במקום. מבהירה לו שיהיה עליו לוותר.
יש בזה משהו. בדינמיקה של היחסים בינינו (בכלל, לא רק בהקשר הזה) זה לא קורה מספיק. כלומר קורה, אבל בצורה מעוותת, לא מדויקת. כשאני מעמידה אותו במקומו, אני בדר"כ לא מצליחה לעשות את זה מהמקום המדויק שלי, אני לא באמת שם, זה יוצא מזויף ולכן גם לא יעיל. אם אלמד לעשות את זה ממקום אמיתי, מתוך אמונה שלמה בעצמי ובמקום שלי ובקווים האדומים שלי (שוב, אני לא מדברת כרגע רק על מין אלא על החיים בכלל) זה יענה על צורך של שנינו.
סיפוק צרכיו עשוי להיות גם אותו מקום בו את מלמדת אותו כיצד את יכולה מפעם לפעם להיעתר לבקשתו, וליהנות מכך. שהרי את יודעת היטב שכאשר ההכנה לאקט מסוג זה, במובן של סיפוקך המיני, העלאת התשוקה שלך לגירוי מענג במיוחד, את יכולה ליהנות מכך.
לזה אני מתחברת. זה יכול לקרות בהחלט! בהקשר הזה מאמצת בחום את מה שכתבה ענת על דרך הביניים (ענת, הודיתי לך בדפך, והנה - תודה גם כאן!).
האמנם זו לא את?
האומנם אין בך חלק או מקום שזה כן את?
מן הסתם יש. אבל זה באמת רק חלק או מקום בי ולא יותר, כלומר אני אוהבת דברים אחרים כי מה לעשות - יש לי טעם או סגנון מסוים במיטה, ואף שהוא בהחלט יכול להיות מועשר, הוא לא יכול ולדעתי גם לא צריך להיות מוחלף באחר.
הקונפליקט בין דעתך על עצמך ובין מי שאת היא.
כך, הלא מוסרית, ... הזנזונת, הטמאה, ... הסוטה וכן הלאה... לא מקבלות ביטוי לגיטימי בחייך הגלויים. וטוב שכך. נכון ואילו במיטה יש לה מקום, והיא אף מוזמנת ורצויה ביותר מצד בנזוגי. אני מודה שכשאני נותנת לה מקום במיטה זה מסעיר גם אותי. אבל כשבנזוגי אומר את המילה "טוסיק" או נוגע שם, פעם אחר פעם אחר פעם, היא לא מרגישה שקראו לה לבוא. האם אתה טוען שבאותו רגע אני מדחיקה אותה? (טון מתעניין)
בירור שמהלכו את מסכימה שאכן כך הוא הדבר. בירור שבסופו את מברכת על עצם היותך מי שאת.
כן, זה מה שאני עושה כאן בדף הזה.
אם הבנתי נכון את האנלוגיה שלך, לגמרי אין לי כוונה לוותר על הסקס או על הזוגיות עם בנזוגי, זו לא אחת מהאופציות. מה שאני מנסה לברר כאן זה איך לפרק את הנושא הזה מהמטען שנוסף אליו, מטען של מתח וציפיות. דרך הביניים שענת הציעה די עונה לי על כך, וגם תואמת למה שאתה כותב ומצוּטָט מעל שורות אלה.
הבירור הזה טוב שייעשה עם האיש שלך אני כבר יודעת שדעתו די תואמת את מה שכתבת - אני מדחיקה את העצמי שאוהבת את זה מתחת לעצמי ה"מתחסדת". אולי באמת כדאי שאעלה שוב את הנושא בהעמקה, כדי להבין אם יש לו לזה פתרון שלא מתחיל בכך שאעתר בכל פעם שהוא מבקש.
שאלת הכאב או חוסר הנוחות אכן מבקשת אחר פתרונה, ויש פתרונות טכניים, בעיקר מידת תשוקתך. אלא שזו לא השאלה. נכון, אמרתי זאת בעצמי. עם זאת אני רוצה לציין, שכשאני אומרת ש יש פתרונות טכניים, בעיקר מידת תשוקת י, אני לא מתכוונת שבכל פעם שהוא רוצה לעשות את זה טוב יהיה אם הוא יחרמן לי את התחת בטירוף. כי מלכתחילה המינון שבו אני רוצה סקס בכלל ואנאלי בפרט הוא נמוך יותר. ולפעמים אני מעדיפה שייכנס לי לכּוּסיק בלי הרבה עניין ונגמור עם זה, תרתי.
ענת,
קחי כאקסיומה... אני ברורה??
מאוד. תודה שהזכרת לי.
קצת מכעיס שמחקו לי את הדברים, אבל החלטתי להתעלות ולהמשיך הלאה....
אשה יקרה, אני שוב מרגישה צורך עז לפרגן לך על האומץ והכוחות להפתח ולשתף
מוכרחה לציין שאיכשהו זה נוגע לכולנו ובכולנו בדרך זו או אחרת
חזקי ואמצי ואנחנו פה בשבילך וקצת בשבילנו....
אני מודה ומתוודה שאין לי רעיונות אופרטיביים לבעיות שאת מתמודדת איתם. אין לי שמץ של נסיון בתחום.
אבל אני מרגישה שאני חייבת להגיב על משהו אחד שצרם מאד בעיני.
כתבת שהוא אמר שהוא רוצה את כולך. האמירה הזו צרמה לי מאד. היא אמנם אמורה להיות כאילו מחמיאה אבל בעצם היא תוקפנית וכוחנית מאד בעיני. אותי אמירה מהסוג הזה מרתיעה. הוא הרי לא אמר שהוא רוצה אותך כפי
שאת נותנת (ואת נותנת כל כך יפה) הוא אמר שהוא רוצה אותך כפי
שהוא מחליט, לפי הגבולות
שהוא משרטט. ולך אין יכולת לערער על הגבולות אלא רק לשתף פעולה (ואז את אשה טובה) או לא לשתף פעולה (ואז את מרדנית שראויה לגינוי ובגידה).
לי זה צורם. אותי זה מכעיס אישית לא הייתי מסכימה לקבל תנאים כאלו וצורת ביטוי כזו.
אבל, אני מסייגת את דברי במעט מכיוון שהתרבות המינית שלכם שונה מאד משלי. ואולי האלימות הזו והכוחנות הם חלק מהמשחק המיני שלכם.
אורחת,
לא מחקו את דברייך היפים! הכניסו אותם לתוך
טקסט_נפרש המאגד את הדיון על המחיקה. שוב תודה לך על תמיכתך.
עוף_החול,
גם לי האמירה הזאת צורמת, אם כי בעוצמה ובאופן שונים. אולי האלימות הזו והכוחנות הם חלק מהמשחק המיני שלכם לא הייתי מגדירה את זה לא כ אלימות וכוחנות ולא כ חלק מהמשחק המיני. זה פשוט פער בין התפיסות של שנינו את הקשר הזוגי-מיני, כפי שכתבתי למעלה:
יש תהום פעורה בין החשיבה שלו, שאם לא כולי שלו האהבה שלי לא שלמה, לבין התפיסה שלי, שהאהבה שלי שלמה ומדויקת כשאני מבטאת אותה בספונטניות כמו שמרגיש לי נכון, בלב ובגוף. ואני לא יודעת איך לגשר על התהום הזאת.
שליטה? כן, יש מצב. בשלבים מוקדמים יותר של הקשר שלנו הוא היה באשליה שהוא יכול להגיד לי מה לעשות בכל מיני תחומים. ניערתי אותו מזה פשוט על-ידי מציאות שלא תאמה לציפיות, אבל עדיין יש לו מדי פעם איזה יציאה מפגרת מהסוג. זה דפק מובנה מבית ההורים...
נשמע שיש פה "מאבק" ביניכם על משהו אחר, שהוא מעבר ל"טוסיק לא טוסיק". כי:
- את כן יכולה ליהנות מהאקט עצמו, זה לא שאת סובלת ובכל זאת את לא רוצה
- למרות היות המין ביניכם מוצלח לדעת שניכם, הוא מעמיד את המין האנאלי כאיזשהו "דגל" הוא הוכחת כיבוש, שהוא כבש את "כולך"
<רק לי נשמעה המילה "טוסיק" בהקשר הזה כאילו לא תואמת?>
את כן יכולה ליהנות מהאקט עצמו, זה לא שאת סובלת ובכל זאת את לא רוצה
אני יכולה, אבל זה כרוך בסוג של מאמץ קשה לי להסביר את זה, אני חושבת שכבר הסברתי לא רע בהתחלה.
למרות היות המין ביניכם מוצלח לדעת שניכם
אז זהו, שבשבילו המין לא כל כך טוב, כי 1. אנחנו לא עושים מספיק אנאלי 2. אנחנו לא עושים מספיק נקודה 3. אני לא מספיק יוזמת, נועזת, זנותית.
חוץ מכל הבעיות האלה, הוא נהנה ממה שיש.
רק לי נשמעה המילה "טוסיק" בהקשר הזה כאילו לא תואמת?
למה, כי זה של תינוקות? לא בא לי לקרוא לטוסיק שלי "תחת" כל הזמן. זה גורם לי להרגיש שמנה 
יש לך הצעה אחרת?
תודה, זה נהדר לקבל את כל התגובות השונות האלה, מאוד מפרה ועוזר. תמשיכו בבקשה.
אשה,
כי אני יודעת שאף-על-פי שהוא אומר מדי פעם (לא רק בקשר לטוסיק אלא בכלל כי התדירות של הסקס לא מספיקה לו) "זהו, הגיע הזמן שאני אמצא לי חברה / אביא אישה שנייה / אלך לתפוס זיון" וכד', הוא פשוט לא יעשה את זה. ובכלל, הוא רוצה את זה ממני.
עצם העובדה שהוא אומר את זה ממש ממש מפריעה לי. אני יודעת שבן הזוג שלי לא מקבל סקס בתדירות שהוא היה רוצה אבל הוא מעולם לא אמר כזה דבר. לי המשפט הזה ממש הדליק נורת אזהרה, לא בגלל שהוא עלול לעשות את זה, אלה בגלל שהוא מרשה לעצמו להגיד את זה.
שהוא אומר מדי פעם (לא רק בקשר לטוסיק אלא בכלל כי התדירות של הסקס לא מספיקה לו) "זהו, הגיע הזמן שאני אמצא לי חברה / אביא אישה שנייה / אלך לתפוס זיון"
לדבריך הוא "רק" אומר ולא עושה. מצד אחד, מקווה עבורך שאת צודקת. ומצד שני, עצם האיום הזה אינו פיירי לדעתי. כאילו הוא לוחץ עליך באופן הכי גיל-עשרה: או שתיתני או שלא אהיה חבר שלך...
שדעתו... אני מדחיקה את העצמי שאוהבת את זה מתחת לעצמי ה"מתחסדת".
גם אם זה נכון, יש לך זכות להתחסד. אם את לא מבקשת ממנו "לשחרר" אותך ולשנות אותך - אין לו זכות לנסות לעשות זאת, ועוד בדרך של איומים והטרדות.
ואולי מבחינתך זו אינה התחסדות (מילה כל כך שיפוטית שאומרת שהוא יודע יותר טוב ממך מי את ומה את צריכה), אלא פשוט העדפה אותנטית. יש לך זכות לא לאהוב מין אנאלי, גם אם נהנית מזה בתקופה מסוימת. יש לך זכות שלא לרצות להנות בדרך זו. ובוודאי שיש לך זכות להימנע מכך אם בדרך כלל זה גורם לך סבל וכאבים.
ובקשר למה שנאמר כאן על שליטה. כאשר שני בני זוג בוגרים מסכימים שיהיו ביניהם יחסי שליטה, זה לגיטימי ביותר. הבעיה מתחילה כשאחד מהם, ובמקרה הזה כשאחת מהם אינה מעוניינת בכך.
ומסכימה עם עוף_החול.
והערה לפלונינית שכתבה זה לא שאת סובלת ובכל זאת את לא רוצה
יש כמה וכמה משפטים שכתבה אשה שלפיהם היא אכן סבלה באופן פיזי, ואסתפק בציטוט מייצג:
בפעמים הראשונות זה היה עינוי. אח"כ זה הפך להיות סבל. אח"כ זה הפך להיות סתם, קצת קשה, דורש הרבה ריכוז כדי להרפות, בלתי מהנה ולא יותר מזה.
אלה בגלל שהוא מרשה לעצמו להגיד את זה.
מסכימה. ורוצה להוסיף: והוא מרשה לעצמו להגיד את זה, משום
שאת מרשה או מאפשרת לו לומר לך את זה...
וכתבתי את זה חלילה לא כהאשמה, אלא כחלק מטענה כללית שאני מאמינה בה מאוד: לדעתי אנחנו מלמדות אנשים אחרים איך להתנהג איתנו. אנחנו מאפשרות או לא מאפשרות יחס מסוים.
אשה,
האם את מוכנה, ולו מתוך אהבתך אליו והקושי שלך לספק את צרכיו, שלשם סיפוק רצונו במין אנאלי - ילך אצל אחרות?
שאלה טובה ששאלתי את עצמי הרבה בהקשר הזה. אז התשובה שלי היא שאני מוכנה שהוא יילך לזונה אבל לא לחברה או למישהי שעלולה להתאהב בו.
באמת?
האם התשובה הזו תקפה תמיד?
למשל, את מציינת שהוא מעוניין במין הרבה יותר ממך. האם את מסכימה שהוא ילך אצל אחרת בתשלום חמש פעמים בשבוע ואיתך יבוא על סיפוקו המיני רק פעמיים בשבוע?
האם את מאמינה שאם מישהי תתאהב בו - את תאבדי אותו?
ומה לגבי הפחד שהוא עצמו יתאהב במישהי אחרת? (כאן התאהבות איננה מאיימת כמו קשר שלך אהבה, התאהבות מטבעה דועכת, אהבה מתייצבת).
כלומר עצם סיפוק הצורך בחוץ לא מפריע לי כמו האיום של זה על הקשר.
טוב אם תתבונני על כך שלהגדרותייך שלך - 'הבעיה בסקס מאיימת על הזוגיות',
ופתרונה הזה גם הוא עשוי לאיים על הזוגיות מבחינת תפישתך את הדברים.
מכאן שעיקר העניין הוא האיום.
ודווקא מתוך המשל הזה, טוב אם תתבוננן על יחסיה עם האימה. שכן, הבעיה בסקס איננה באמת מאיימת על הזוגיות. נמצאת מי שאת מבררת עניין זה ובכך שמבררת, אפילו אם הבירור מעלה ריב, לא מאפשרת לאיום לבוא אל הזוגיות.
ברמה האישית, טוב אם תתבונן מה המאיים מכל. במובן הזה מה נמצא מאיים דווקא על מי שאת היא לאו דווקא ברמה הזוגית.
וטוב אם תתבונן על האימה העולה בה נוכח הטוב. ואיך אימה זו מתמתנת עם הופעת הרע. שכן, מה לעשות כשרע יודעת, ולכן לא מאוימת כלל, עם זאת, מה תעשה עם הטוב? זה עשוי להוות איום על המוכר.
אני יכולה לדמיין אותו מזיין מישהי אחרת, אבל לא מנשק, נגיד. בכל מקרה זה לא משנה, כי אני יודעת שאף-על-פי שהוא אומר מדי פעם (לא רק בקשר לטוסיק אלא בכלל כי התדירות של הסקס לא מספיקה לו) "זהו, הגיע הזמן שאני אמצא לי חברה / אביא אישה שנייה / אלך לתפוס זיון" וכד', הוא פשוט לא יעשה את זה. ובכלל, הוא רוצה את זה ממני.
אבחנתך מדויקת. עם זאת, על פני רוצה את זה ממך - רוצה את זה אתך, או בשתי מילים - רוצה אותך.
האם את מוכנה שהוא יוותר על רצונו ולא יבקש את זה לעולם עוד?
לא!
מדוע?
סיפוק צרכיו עשוי להיות גם אותו מקום בו את מעמידה אותו במקום. מבהירה לו שיהיה עליו לוותר.
יש בזה משהו. בדינמיקה של היחסים בינינו (בכלל, לא רק בהקשר הזה) זה לא קורה מספיק. כלומר קורה, אבל בצורה מעוותת, לא מדויקת. כשאני מעמידה אותו במקומו, אני בדר"כ לא מצליחה לעשות את זה מהמקום המדויק שלי, אני לא באמת שם, זה יוצא מזויף ולכן גם לא יעיל.
מכך, שמנסה להעמיד אותו במקומו על פני מעמידה אותו במקומו.
לאו מוחלט. בבחינת תהיה גבר, רסן את עצמך מתבקש בכל אותם פעמים בהם אינך מעונינת.
עם זאת, היות ומפעם לפעם מעונינת טוב אם תהיה נחרצת באותה מידה ותבקש לנסות, ותדריך, ותגיד איך, ומתי.
אם אלמד לעשות את זה ממקום אמיתי, מתוך אמונה שלמה בעצמי ובמקום שלי ובקווים האדומים שלי (שוב, אני לא מדברת כרגע רק על מין אלא על החיים בכלל) זה יענה על צורך של שנינו.
כאן, טוב אם תסכים לקבל. במובן הזה לקבל החלטה.
טוב אם תנסח את הדברים בכתב, תביע את רצונותיה, תצייר את התמונה שהיא רוצה. תתמקד במילים טובות ותהיה ישירה.
אז, תלמד את אלה היטב, תעסוק באלה, תשנה את אלה, תברר את אלה - עם עצמה.
עד שתהיה מדויקת - לטעמה.
סיפוק צרכיו עשוי להיות גם אותו מקום בו את מלמדת אותו כיצד את יכולה מפעם לפעם להיעתר לבקשתו, וליהנות מכך. שהרי את יודעת היטב שכאשר ההכנה לאקט מסוג זה, במובן של סיפוקך המיני, העלאת התשוקה שלך לגירוי מענג במיוחד, את יכולה ליהנות מכך.
לזה אני מתחברת. זה יכול לקרות בהחלט! בהקשר הזה מאמצת בחום את מה שכתבה ענת על דרך הביניים (ענת, הודיתי לך בדפך, והנה - תודה גם כאן!).
ספרי לו על כך.
ספרי לו שאת זקוקה לזמן על מנת להיכנס לזה. ספרי לו מהן הנסיבות המתאימות. דברי.
האמנם זו לא את?
האומנם אין בך חלק או מקום שזה כן את?
מן הסתם יש. אבל זה באמת רק חלק או מקום בי ולא יותר, כלומר אני אוהבת דברים אחרים כי מה לעשות - יש לי טעם או סגנון מסוים במיטה, ואף שהוא בהחלט יכול להיות מועשר, הוא לא יכול ולדעתי גם לא צריך להיות מוחלף באחר.
על פני להיות מוחלף, עשוי להתרחב ולהכיל גם את זה. עניין זה הוא עניין של זמן, ובהבשלתך המינית את תמצאי את עצמך משנה ומרחיבה את הרפרטואר המיני שלך - מתוך רצונך ועינוגך האישי בכל מקרה.
הקונפליקט בין דעתך על עצמך ובין מי שאת היא.
כך, הלא מוסרית, ... הזנזונת, הטמאה, ... הסוטה וכן הלאה... לא מקבלות ביטוי לגיטימי בחייך הגלויים. וטוב שכך.
נכון ואילו במיטה יש לה מקום, והיא אף מוזמנת ורצויה ביותר מצד בנזוגי. אני מודה שכשאני נותנת לה מקום במיטה זה מסעיר גם אותי. אבל כשבנזוגי אומר את המילה "טוסיק" או נוגע שם, פעם אחר פעם אחר פעם, היא לא מרגישה שקראו לה לבוא. האם אתה טוען שבאותו רגע אני מדחיקה אותה? (טון מתעניין)
במובן הזה יכולה לקרוא לה לבוא, ויכולה ללמד את בן זוגה כיצד לקרוא לה לבוא. כפיה או אובססיביות רק מרחיקות אותה ודבר זה טוב אם יאמר לאחר שבדקה את נכונות המשפט הזה ושלמה איתו.
בירור שמהלכו את מסכימה שאכן כך הוא הדבר. בירור שבסופו את מברכת על עצם היותך מי שאת.
כן, זה מה שאני עושה כאן בדף הזה.
אם הבנתי נכון את האנלוגיה שלך, לגמרי אין לי כוונה לוותר על הסקס או על הזוגיות עם בנזוגי, זו לא אחת מהאופציות. מה שאני מנסה לברר כאן זה איך לפרק את הנושא הזה מהמטען שנוסף אליו, מטען של מתח וציפיות. דרך הביניים שענת הציעה די עונה לי על כך, וגם תואמת למה שאתה כותב ומצוּטָט מעל שורות אלה.
הבירור הזה טוב שייעשה עם האיש שלך אני כבר יודעת שדעתו די תואמת את מה שכתבת - אני מדחיקה את העצמי שאוהבת את זה מתחת לעצמי ה"מתחסדת".
לא בהכרח, את מודה שזה יכול להיות מענג, ואפילו מענג מאוד. עם זאת, זה לא העונג אחריו את מחפשת.
כאן, עונג מוגזם הופך לעומס.
אולי באמת כדאי שאעלה שוב את הנושא בהעמקה, כדי להבין אם יש לו לזה פתרון שלא מתחיל בכך שאעתר בכל פעם שהוא מבקש.
לא אולי - ודאי. בוודאות מלאה.
שאלת הכאב או חוסר הנוחות אכן מבקשת אחר פתרונה, ויש פתרונות טכניים, בעיקר מידת תשוקתך. אלא שזו לא השאלה. נכון, אמרתי זאת בעצמי. עם זאת אני רוצה לציין, שכשאני אומרת ש יש פתרונות טכניים, בעיקר מידת תשוקתי, אני לא מתכוונת שבכל פעם שהוא רוצה לעשות את זה טוב יהיה אם הוא יחרמן לי את התחת בטירוף. כי מלכתחילה המינון שבו אני רוצה סקס בכלל ואנאלי בפרט הוא נמוך יותר. ולפעמים אני מעדיפה שייכנס לי לכּוּסיק בלי הרבה עניין ונגמור עם זה, תרתי.
אם הייתי יכול ללחוש לאיש שלך באוזן, זה מה שהייתי אומר לו.
במקום לזיין את השכל, אם אתה רוצה לאהוב את האשה שלך, התחל במשך היום, גע בה ברמיזות, ספר לה עד כמה אתה אוהב אותה, את הגוף שלה, את הריח שלה, התחכך בה קלות, רמוז לה רמיזות, הקשב לה רוב קשב, הדגש קירבה ואינטימיות, אבל רק ברמת הפלירטוט, הנח את דרישותיך וצרכיך המיניים בצד. הקפד ללכת לישון איתה, הירדם איתה כשאתם מחובקים, בלי לבקש אחר מין.
המתן להזמנתה. המתן להזמנתה. המתן להזמנתה. המתן להזמנתה. המתן להזמנתה. המתן להזמנתה. המתן להזמנתה. המתן להזמנתה. המתן להזמנתה.
ודא את הזמנתה.
וכשמזמינה, התמקד בכל מה שמרגש אותה, הגזם אפילו ותן לה את כל תשומת הלב.
הנך רשאי לספק את עצמך בכל עת.
אבל, הרפה מהלחץ. אהוב. כבד, כבוד אפשר רק לתת. [מרגיעון שעלה - כבד את עצמך]
לא תהיה זו הפתעה גדולה אם אתה עצמך תופתע. מעבר לחלומותיך הפרועים ביותר.
<צפריר>
איזה יופי! מסכימה עם כל מה שכתב צפריר. ומה שהוא כתב מתאים לא רק במקרה הספציפי הזה אלא בעוד הרבה מקרים, לעוד הרבה זוגות. הלוואי שהרבה גברים יקראו את זה וילכו לפי זה. בסופו של דבר או כבר מתחילתו, זה ישתלם גם להם.
גמני מצטרפת לצפריר
אבל, הרפה מהלחץ. אהוב. כבד, כבוד אפשר רק לתת. ..
אין לי בשלב זה תובנות חכמות, אני מרגישה שקבלת פה המווווווווווווווווווווווווווווווון חומר למחשבה
הרבה הרבה
ביי
רק לי נשמעה המילה "טוסיק" בהקשר הזה כאילו לא תואמת?
למה, כי זה של תינוקות? לא בא לי לקרוא לטוסיק שלי "תחת" כל הזמן. זה גורם לי להרגיש שמנה יש לך הצעה אחרת?
לדעתי הכוונה היתה לכך שהעניין הוא לא בטוסיק, אלה בסיפוק צרכיו על ידי כך שתעשי משהו שלא נעים לך לעשות.
איך הוא קורא לטוסיק שלך? האם בעניין הזה הוא כן קיבל את בקשתך וקורא לזה טוסיק ולא תחת? יש לך אולי דוגמאות לדברים אחרים בחיי היום יום שלכם שהוא דורש ממך למרות שיודע שאת סובלת או לא נהנית מהם? האם זוהי באמת בעייה רק מינית? (למרות שלדעתי גם כן בעייה מינית היא בדרך כלל התבטאות של בעייה זוגית).
מצטערת אם תגובתי יצאה שלילית, פשוט נראה לי שהבעייה הרבה יותר עמוקה מהעניין המיני. יותר קשורה בתקשורת ביניכם.
וואו, כתבתם לי פה כ"כ הרבה, ואני רוצה להגיב על הכל, אבל זה ייקח לי הרבה זמן... רגע... תנו לנשום...
אמרו פה כל-כך הרבה דברים חכמים שאין לי הרבה מה להוסיף... לדעתי העניין פה חורג לגמרי מתחום המין וגולש עמוק לתוך מהות היחסים ודרכי ההתמודדות שלכם איתם.
אולי בגלל זה זה כל כך מאיים.
אני מאמין ששיפור התקשורת ביניכם והגעה לעמק השווה בין הרצונות של שניכם יביאו גם לפתרון "בעית הסקס" והחשק... מאוד מתחבר לדבריו של צפריר - הרפה מהלחץ. אהוב. כבד, כבוד אפשר רק לתת. זה לא מסיר ממך את האחריות להיות גם בצד היוזם, אבל הנדנודים חייבים להיפסק!
וקצת אתנחתא קומית בנושא: http://www.mikkelsenfilm.dk/short1.html (אמנם ללא עירום אבל סרטון קצת בוטה אז מי שרגיש לכך או נמצא בעבודה - שיתעלם).
מקווה שמצאת כאן את מה שביקשת...
[ הדעה מתחלפת - האדם לא]
אשה,
אף שכרגע מקריאה ראשונה נדמה לי שאני לא מתחברת לרוב הדברים, אני רוצה להגיב עליה נקודה-נקודה, כי זה מעניין, ונראה מה ייצא.
כאן, טוב אם כך שתקרא שוב ושוב, ותוכל למצוא את מה שמתחברת אליו ברמת הגוף, שמרגישה שלמה בגופה.
ופועלת משם. נקודה-נקודה. ונראה מה יצא.
<שלם>
אני עסוקה ועדיין לא מספיקה להגיב כמו שאני רוצה, אבל חושב לי לעצור רגע ולסייג את המלה "מאיימת" שבכותרת.
כשפתחתי את הדף עוד הייתי באנרגיה של ריב, לפני שהשלמנו, אז בחרתי כותרת קצת דרמטית. אבל אין איום על קיומה של הזוגיות. הזוגיות שלנו מאוד יציבה ובסך הכל טובה. כן, יש בעיות כמו לכל זוג. עובדים עליהן לאט חאט, לצד עבודה על דברים אחרים, כל אחד עם עצמו ושנינו יחד. אבל הבעיה בסקס כן מעיבה על איכותה של הזוגיות, והיא גם אינדיקציה לבעיה בתקשורת הזוגית. כותרת מדויקת יותר יכולה אולי להיות "בעיה בסקס משתקפת בזוגיות ולהפך". אני מתלבטת אם לשנות את הכותרת ואם כן לאיזו, כי אני לא רוצה שהדיון יתמקד ויעמיק בבעיה הזוגית, וסיבותיי עמי (בין היתר כדי לא להיחשף).
אשה - אם לא בבעיה הזוגית, איפה את רואה את המוקד של הדיון?
אשה - אם לא בבעיה הזוגית, איפה את רואה את המוקד של הדיון?
אני מקווה שתהיה לי תשובה כשיהיה לי יותר זמן - אולי מחר בבוקר - לעבור כהלכה על כל הדברים היפים שכתבתם לי.
ייתכן שעיקר הדיון, מבחינתי, כבר מאחורינו.
מה עם בעייה_בסקס_בזוגיות??
אשקול, תודה.
[כשעולה התנגדות שימו לב]
אני מתלבטת אם לשנות את הכותרת ואם כן לאיזו, כי אני לא רוצה שהדיון יתמקד ויעמיק בבעיה הזוגית, וסיבותיי עמי (בין היתר כדי לא להיחשף).
והרי דמותך חשופה לעין כל.
יודע הקורא על רגישותך, על נכונותך, על אומץ ליבך, על ריבוי פנייך, על עסיסיות מיניותך,
יודע הקורא את נחישותך, אחריותך, אהבתך והסכמתך לבירור מעמיק ובלתי מתפשר.
בעיה_במיטה_כמנוף_לבירור_הזוגיות
והדיון בהכרח יעמיק ויתמקד בבעיה הזוגית. במובן הזה הדיון בין מי שאת חושבת שאת ובין האיש שאוהב אותך לא מבקש עוד לגלוש מעבר לסף הבית.
ומודה הקהל על פתיחות זו, שהעזת להעלות בעיה נפוצה ורגישה כל כך, ולהגדיר אותה, ולגדר אותה ולדרג אותה.
ועומד כל הקהל ומוצא לך כפיים.
ומאחור, מאחורי כל הקהל, עומד האיש שלך
ומתפלא
על
גודל
המזל
שנפל בחלקו,
להיות לך
לאיש.
<שלם>
|
רק לי נשמעה המילה "טוסיק" בהקשר הזה כאילו לא תואמת?
למה, כי זה של תינוקות?
טוסיק נשמע לי ילדותי ותמים ואת מדברת על מין אנאלי, שלפחות נראה שלתחושתך הוא יותר "זנותי" ונוצר כאן מעין דיסוננס מילולי. שימי לב שאמרתי כאילו לא תואמת, כי ברור שתוכלי לבחור באיזו מילה שתרצי אבל יש בעיני בעצם הבחירה במילה איזשהו פתרון או מפתח לתחושותייך.
יכולת הרי להגיד "מאחורה", "עכוז", "ישבן", "רקטום" או סתם להגיד הוא רוצה מין אנאלי ולא "להיכנס לי לטוסיק".
אולי אני סתם נתפסת לקטנות.
טוסיק נשמע לי ילדותי ותמים ואת מדברת על מין אנאלי
לפני שאני מדברת על מין אנאלי אני קודם כל מדברת על איבר מאיברי גופי - שביני לביני, ביני לבין בנזוגי, ביני לבין אמי ובני, אני קוראת לו טוסיק. זה השם שלו אצלנו.
בין היתר כדי לא להיחשף
התכוונתי לחשיפת זהותי - לפחות בהרגשה שלי, שרועדת גם ככה. אבל נראה.
צפריר, תודה.
ועומד כל הקהל ומוצא לך כפיים.
<משתחווה>
אני עדיין רוצה לעבור נקודה נקודה ולהגיב, כי זה עוזר לי לברר עם עצמי. ואני עדיין לא מתפנה לזה. תיכף, תיכף הוא ייקח את קטינא לטיול, ואז... נו כבר.
האם את מוכנה, ולו מתוך אהבתך אליו והקושי שלך לספק את צרכיו, שלשם סיפוק רצונו במין אנאלי - ילך אצל אחרות?
שאלה טובה ששאלתי את עצמי הרבה בהקשר הזה. אז התשובה שלי היא שאני מוכנה שהוא יילך לזונה אבל לא לחברה או למישהי שעלולה להתאהב בו.
בשום אופן את לא צריכה להסכים לכזה דבר. האם כל צורך בלתי ממומש בזוגיות חייב להתממש מחוצה לה? האם כל מה שאת רוצה את מקבלת? מה עם התחשבות בבן הזוג? כשחיים בזוגיות מוותרים על דברים ומקבלים בתמורה דברים אחרים.
אם את לא אוהבת ולא נעים לך הוא חייב חייב חייב לרדת מזה. איפה האהבה שלו אלייך? איפה ההתחשבות בך?
גם אם זה נכון, יש לך זכות להתחסד. אם את לא מבקשת ממנו "לשחרר" אותך ולשנות אותך - אין לו זכות לנסות לעשות זאת, ועוד בדרך של איומים והטרדות.
ואולי מבחינתך זו אינה התחסדות (מילה כל כך שיפוטית שאומרת שהוא יודע יותר טוב ממך מי את ומה את צריכה), אלא פשוט העדפה אותנטית. יש לך זכות לא לאהוב מין אנאלי, גם אם נהנית מזה בתקופה מסוימת. יש לך זכות שלא לרצות להנות בדרך זו. ובוודאי שיש לך זכות להימנע מכך אם בדרך כלל זה גורם לך סבל וכאבים.
יותר ממסכימה.
כתבת שהוא אמר שהוא רוצה את כולך. האמירה הזו צרמה לי מאד. היא אמנם אמורה להיות כאילו מחמיאה אבל בעצם היא תוקפנית וכוחנית מאד בעיני. אותי אמירה מהסוג הזה מרתיעה. הוא הרי לא אמר שהוא רוצה אותך כפי שאת נותנת (ואת נותנת כל כך יפה) הוא אמר שהוא רוצה אותך כפי שהוא מחליט, לפי הגבולות שהוא משרטט. ולך אין יכולת לערער על הגבולות אלא רק לשתף פעולה (ואז את אשה טובה) או לא לשתף פעולה (ואז את מרדנית שראויה לגינוי ובגידה).
לי זה צורם. אותי זה מכעיס אישית לא הייתי מסכימה לקבל תנאים כאלו וצורת ביטוי כזו.
מסכימה, מסכימה, מסכימה.
סליחה על הבוטות בתגובותי האחרונות, אבל כל העניין הזה פשוט מרגיז אותי, או יותר נכון בן זוגך מרגיז אותי. את צריכה לעמוד יותר על שלך.
אשה
הייתי בסיטואציה דומה מבחינת הקונפליקט בין הרצונות. הפתרון שאני מצאתי - מין אנאלי בתקופת המחזור. ממילא אין לשנינו עניין בסקס קונבנציונאלי בתקופה זו . יאללה, הגיע השבוע בחודש, תפאדל, נהנית לראות אותך נהנה.
יודעת שהקונפליקט ביניכם הוא עמוק יותר, ומקריאה בדף עלו פה כלמני נושאים שקשורים ליחסים, לרגש ועוד. לא התעלמתי, רק רציתי לשתף אותך בסוג של פתרון שטוב לי ולזוגי.
אשה יקרה,
בעלי טוען שהוא הכי מתחרמן מלראות אותי נהנית.יותר מזה,הוא בכלל טוען שזה נכון לגבי גברים בכלל.
איך זה שבעלך מצליח להינות כל כך בזמן שאת סובלת כל כך? אני ממש מתכוות לאיך מבחינה טכנית הוא יכול להמשיך במעשה הזה כשהוא רואה ויודע שאת סובלת?
הוא בכלל יודע שכך את מרגישה או שלא היית גלויה איתו כמו שאת כאן?
בעלך צודק הילה.... שאלה טובה
טמפסט,
כתבת:
עצם העובדה שהוא אומר את זה ממש ממש מפריעה לי. אני יודעת שבן הזוג שלי לא מקבל סקס בתדירות שהוא היה רוצה אבל הוא מעולם לא אמר כזה דבר. לי המשפט הזה ממש הדליק נורת אזהרה, לא בגלל שהוא עלול לעשות את זה, אלה בגלל שהוא מרשה לעצמו להגיד את זה.
אצלי זה שונה, כי לא אכפת לי שהוא אומר את זה. זה לא מכאיב לי, כי 1. אני יודעת שהוא אומר את זה לא כדי להכאיב לי אלא כדי לפרוק מתח מעצמו 2. בגלל שאלו רק מלים והוא לא יעשה את זה 3. נניח שהוא יעשה משהו - זה בוודאי יכאיב לי, אבל אפילו אז זה לא סוף העולם ולא סוף הקשר. בקיצור אני מאפשרת לו לומר את הדברים האלה, ולכן לא רואה בכך נורת אזהרה או שום דבר כזה.
אני,
כתבת:
לדבריך הוא "רק" אומר ולא עושה. מצד אחד, מקווה עבורך שאת צודקת. ומצד שני, עצם האיום הזה אינו פיירי לדעתי. כאילו הוא לוחץ עליך באופן הכי גיל-עשרה: או שתיתני או שלא אהיה חבר שלך...
שוב, אני יודעת שהאמירה הזאת היא פריקת מתח עבורו, ולא נועדה ללחוץ עלי. נכון שיש חוסר התחשבות ילדותית בכך שאינו לוקח אחריות על מה שמשפט כזה עלול לגרום לי להרגיש. הוא מתנהג לעתים קרובות כמו טינאייג'ר מהבחינה הזאת, בעיקר כשהוא חרמן, ואני מקבלת את זה. מה לעשות, הוא היה כזה תמיד, ואני מתה עליו
ברור שלפעמים זה מביא לי את הקריזה. ו
כמובן - זה
לא מחרמן בכלל.
הערה: כשכתבתי "מתחסדת" לא ציטטתי את בנזוגי, אלא המשכתי רעיון של צפריר תוך שימוש במילה שתעביר את המסר בתמציתיות.
יש לך זכות להימנע מכך אני מסכימה כמובן שזכותי קיימת. אולם אני מתחברת יותר למה שאמרו ענת וצפריר על דרך שבה כל אחד הולך לקראת השני מבלי שנעשית הקרבה כלשהי. מין אנאלי שייעשה ללא לחץ מצדו ביוזמתי בקצב ובמינונים שלי אינו הקרבה מבחינתי.
שליטה אני רוצה להתייחס לנושא הזה בהקשר של הזוגיות בכלל, ולאו דווקא בקשר למין. אבל רגע, לאט לאט, זה יגיע.
צפריר,
באמת? האם התשובה הזו תקפה תמיד? ... האם את מסכימה שהוא ילך אצל אחרת בתשלום חמש פעמים בשבוע ואיתך יבוא על סיפוקו המיני רק פעמיים בשבוע?
לא. מה שמחדד את המסקנה שההסכמה שלי היא יותר תיאורטית ונועדה בשבילי: לא כואב לי לדמיין אותו מזיין זרה ללא רגש כלשהו מאף צד, אני אני יעני "מפרגנת".
האם את מאמינה שאם מישהי תתאהב בו - את תאבדי אותו? לא, אבל זה יסבך את החיים. נשים יכולות להיות מכשפתיות, ואני חושבת שהגבר שלי הוא מציאה היסטרית
ומה לגבי הפחד שהוא עצמו יתאהב במישהי אחרת? לא מפחיד אותי.
בקשר לאיום / אימה - כבר אמרתי קודם ששם הדף לא אידיאלי, ואני עוד שוקלת שם אחר. באמת אין פה עניין של אימה, אלא אולי מפני מה שאצטרך לשנות בי והאומץ שאצטרך לגייס מולו. אבל זה קטן עלי <אמרה אשה כלאחר יד באקט של העצמה עצמית >
האם את מוכנה שהוא יוותר על רצונו ולא יבקש את זה לעולם עוד? - לא! - מדוע? מה ששנוא עליך לא תעשה לחברך.
מכך, שמנסה להעמיד אותו במקומו על פני מעמידה אותו במקומו. לאו מוחלט. בבחינת תהיה גבר, רסן את עצמך מתבקש בכל אותם פעמים בהם אינך מעונינת. עם זאת, היות ומפעם לפעם מעונינת טוב אם תהיה נחרצת באותה מידה ותבקש לנסות, ותדריך, ותגיד איך, ומתי. תודה.
כאן, טוב אם תסכים לקבל. במובן הזה לקבל החלטה. טוב אם תנסח את הדברים בכתב, תביע את רצונותיה, תצייר את התמונה שהיא רוצה. תתמקד במילים טובות ותהיה ישירה. אז, תלמד את אלה היטב, תעסוק באלה, תשנה את אלה, תברר את אלה - עם עצמה. עד שתהיה מדויקת - לטעמה. נכון בכלל בכל תחומי החיים. תודה.
אם הייתי יכול ללחוש לאיש שלך באוזן, זה מה שהייתי אומר לו.
במקום לזיין את השכל, אם אתה רוצה לאהוב את האשה שלך, התחל במשך היום, גע בה ברמיזות, ספר לה עד כמה אתה אוהב אותה, את הגוף שלה, את הריח שלה, התחכך בה קלות, רמוז לה רמיזות, הקשב לה רוב קשב, הדגש קירבה ואינטימיות, אבל רק ברמת הפלירטוט, הנח את דרישותיך וצרכיך המיניים בצד. הקפד ללכת לישון איתה, הירדם איתה כשאתם מחובקים, בלי לבקש אחר מין.
המתן להזמנתה. המתן להזמנתה. המתן להזמנתה. המתן להזמנתה. המתן להזמנתה. המתן להזמנתה. המתן להזמנתה. המתן להזמנתה. המתן להזמנתה.
ודא את הזמנתה.
וכשמזמינה, התמקד בכל מה שמרגש אותה, הגזם אפילו ותן לה את כל תשומת הלב.
הנך רשאי לספק את עצמך בכל עת.
אבל, הרפה מהלחץ. אהוב. כבד, כבוד אפשר רק לתת. [מרגיעון שעלה - כבד את עצמך]
לא תהיה זו הפתעה גדולה אם אתה עצמך תופתע. מעבר לחלומותיך הפרועים ביותר.
תודה, תודה, תודה על מלים אלו. אולי תבוא ללחוש לו אותן באוזן?
עודפלונית,
איך הוא קורא לטוסיק שלך? האם בעניין הזה הוא כן קיבל את בקשתך וקורא לזה טוסיק ולא תחת?
מעולם לא קרא לזה אחרת.
יש לך אולי דוגמאות לדברים אחרים בחיי היום יום שלכם שהוא דורש ממך למרות שיודע שאת סובלת או לא נהנית מהם? בהחלט, כפי שכבר כתבתי. היום פחות מפעם, וגם היום זה כבר לא דרישות אלא יותר ציפיות, שהוא כבר למד לא להתרגש מאי מימושן. האם זוהי באמת בעייה רק מינית? לא. אבל במישורים אחרים זה מתבטא בצורה שקשה לשים עליה את האצבע. ובמה שקשור לזין שלו הוא עומד על רגליו האחוריות ביתר תוקף.
למרות שלדעתי גם כן בעייה מינית היא בדרך כלל התבטאות של בעייה זוגית אני שותפה לדעתך.
מצטערת אם תגובתי יצאה שלילית, פשוט נראה לי שהבעייה הרבה יותר עמוקה מהעניין המיני. יותר קשורה בתקשורת ביניכם. אל תצטערי, את רואה מצוין.
אבא_בית?,
אולי בגלל זה זה כל כך מאיים - you hit the nail on the head
תודה
צפריר,
בעיה_במיטה_כמנוף_לבירור_הזוגיות - לא רע, אבל אני לא אוהבת (לא יודעת למה) את המילה מנוף. יש משהו במקום?
והדיון בהכרח יעמיק ויתמקד בבעיה הזוגית. במובן הזה הדיון בין מי שאת חושבת שאת ובין האיש שאוהב אותך לא מבקש עוד לגלוש מעבר לסף הבית. בשעות שעברו בינתיים התרגלתי לרעיון וקיבלתי אותו. אוקיי, בואו נדבר על זוגיות ונתחיל בדבר עצוב:
ומאחור, מאחורי כל הקהל, עומד האיש שלך
ומתפלא
על
גודל
המזל
שנפל בחלקו,
להיות לך
לאיש.
זהו, שלא 
הוא לא יודע שיש לו מזל, הוא חושב שיחסית לאחרות אני לא אשה טובה כ"כ, או בכל אופן זה מה שהוא מבטא במלים ובמעשים. הוא אוהב אותי מאוד, הוא רוצה לחיות אתי תמיד לעולמים, אבל נדמה לו שכדאי שאני אשתנה בכמה וכמה דברים. זה מתסכל אותי.
הערה:
מי שמכיר אותי ואת בנזוגי בחיים ואולי קורא את זה עלול לזהות אותי, או לפחות נדמה לי ככה, פרנואידית שכמותי. מתנחמת בכך שאם את או אתה מכיר/ה אותנו מספיק כדי לזהות, בטח גם אכפת לך ממני מספיק כדי לא להביך אותי באאוטינג או אפילו ע"י רמיזה על הזיהוי בפניי. תודה.
ההולכת_באתרים, כתבת:
סליחה על הבוטות בתגובותי האחרונות, אבל כל העניין הזה פשוט מרגיז אותי, או יותר נכון בן זוגך מרגיז אותי. את צריכה לעמוד יותר על שלך.
אני מודה שהדברים שצורמים לך צורמים גם לי. תודה לך על שאת מזדהה אתי עד כדי הגעה לידי כעס עליו. אבל ההתנהלות שלי בזוגיות שונה, כנראה, משלך, ואני מעדיפה לפתור דברים כאלה לא בדרך של מאבקי כוח אלא בהליכה לקראת, תוך מציאת המידה שתאפשר לי להימנע מעבירת גבול כלפיי מצד אחד, מבלי לחסום את השני ברעש גדול מצד שני. בדף זה אני בעצם מחפשת את דרך האמצע הזאת - בקול רם עם עזרה מהקהל.
אני יודעת איפה הגבול שלי עובר. אין צורך להצביע בפניי מתי בנזוגי עובר אותו.
אם יש לך דברים נוספים לומר באותה רוח שבה נאמרו דברייך האחרונים, אעדיף שלא תעשי זאת, כי מבחינתי זה מסיט את הדיון למקומות לא בונים. אנא, אל תיעלבי, וזה גם מופנה בעצם לא אלייך אישית אלא לכולם.
גמני,
אנחנו מודעים לאופציה. אם תחשבי על זה רגע, תגלי שהיא לא מתאימה לסיטואציה שלי בכלל. אני מנסה להוריד אצלו ציפיות, וזמנים קבועים גורמים להיפך לקרות.
הילה,
נגעת בנקודה שגם אני לא מבינה בכלל.
איך מבחינה טכנית הוא יכול להמשיך במעשה הזה כשהוא רואה ויודע שאת סובלת? לא מבינה את זה. כשאני שואלת, אין לו תשובה. אני חושבת שיש לו רגשות אשמה על זה.
בעלי טוען שהוא הכי מתחרמן מלראות אותי נהנית.יותר מזה,הוא בכלל טוען שזה נכון לגבי גברים בכלל. הוא צודק, גם בנזוגי הכי מתחרמן מלראות אותי נהנית.
הוא בכלל יודע שכך את מרגישה או שלא היית גלויה איתו כמו שאת כאן? הוא אומר לי שזה בראש שלי כי זו החלטה שלי אם לסבול או ליהנות. הוא לא טועה, אבל הלואי שזה היה פשוט כ"כ.
[נוכחותך חשובה לי מדעתך]
זהו, שלא הוא לא יודע שיש לו מזל, הוא חושב שיחסית לאחרות אני לא אשה טובה כ"כ, או בכל אופן זה מה שהוא מבטא במלים ובמעשים. הוא אוהב אותי מאוד, הוא רוצה לחיות אתי תמיד לעולמים, אבל נדמה לו שכדאי שאני אשתנה בכמה וכמה דברים. זה מתסכל אותי.
משפט זה כשהוא הפוך, קרוב לוודאי מבטא את תחושותיו:
זהו, שהיא לא יודעת שיש לה מזל, היא חושבת שיחסית לאחרים אני לא גבר טוב כ"כ, או בכל אופן זה מה שהיא מבטאת במילים ובמעשים. היא אוהבת אותי מאוד, היא רוצה לחיות אתי תמיד לעולמים, אבל נדמה לו שכדאי שאני אשתנה בכמה וכמה דברים. זה מתסכל אותי.
מקום זה בו אנו מנסים כביכול לשנות האחד את השני, האחת את השני, הוא לב המאבק. כאן, אביא ציטטה ממקור אחר:
"התמונה האישית של הזוגיות המתבקשת על ידי האשה או הגבר, מורכבת מתפאורה, רקע וכללים ברורים, שרירותיים לחלוטין, על פי תפישת הדמות שמציירת את תמונת הזוגיות שלה.
מה שנותר בחוסר הוא שותף, או שותפה.
מתוך כך שהכל לכאורה מושלם בתמונה, ורק חסרה הדמות המשלימה, נמצאת הדמות המשלימה הראויה, חייבת להיות בדיוק לפי קווי המיתאר ששורטטו עבורה. הן מהפן הפיזי והן מהפן של ההתנהגות האופיינית.
זו לא תימצא. נקודה."
כך הוא הבירור. לעולם יהיו חלקים שאינם מספקים את התמונה האישית שאנו משרטטים. חוסר הסיפוק והקבלה ההדדיים מבן/ת הזוג מהווים כלים לבירור עצמי. כך, למרות דעתך, נמצא בן הזוג שלך אולי לא מודע לגודל המזל שנפל בחלקו. אבל, מאחורי הקהל הזה, שמריע לך, ולו בעת קריאת דפים אלה, יודע בליבו את גודל מזלו.
לכן, טוב אם נמצאת מברכת, מודה ומהללת ומשבחת את חייה במילים טובות.
שאילולא היה זה המשלים את מי שאת היא מדויק בעבורך, לא היית את מדוייקת בעבורו.
ככל שתקבל ותדע לקבל אותו כפי שהוא, להכיל את מי שהוא, לפרגן ולהעריך את מי שהוא, כך תמצא תנועה דומה מנשבת קלות ליד תנוך אוזנה.
אילו הייתי יכול ללחוש לך באוזן זה מה שהייתי אומר לך:
במקום לזיין את השכל, אם את רוצה לאהוב את האיש שלך, התחילי במשך היום, געי בו ברמיזות, ספרי לה עד כמה את אוהבת אותו, את הגוף שלו, את הריח שלו, התחככי בו קלות, רמזי לו רמיזות, הקשיבי לו רוב קשב, הדגישי קירבה ואינטימיות, כשאת מכוונת לאהבה גופנית, הניחי את דרישותייך וצרכייך המיניים בצד. הקפידי ללכת לישון איתו, הירדמי איתו כשאתם מחובקים, כשהוא מסופק ואת מסופקת מבחינת המין.
הזמיני. הזמיני. הזמיני. הזמיני. הזמיני. הזמיני. הזמיני. הזמיני. הזמיני. הזמיני. הזמיני. הזמיני. הזמיני. הזמיני. הזמיני. הזמיני. הזמיני. הזמיני. הזמיני. הזמיני.
ודאי את הזמנתך.
וכשמזמינה, התמקדי בכל מה שמרגש אותו, הגזימי אפילו ותני לו את כל תשומת הלב.
הנך רשאית לספק את עצמך בכל עת.
אבל, צאי מהלחץ. אהבי. כבדי, כבוד אפשר רק לתת.
לא תהיה זו הפתעה גדולה אם את עצמך תופתעי. מעבר לחלומותייך הפרועים ביותר.
כאן, עניין זה של ההנאה הגברית מהנאת האשה העומד בסתירה לרעיון שהגבר מכאיב לאשה, טמון באמת הזו שכאב הוא עונג מוגזם.
הביטוי הגופני, מבע הפנים, התגובה הפיזית, התגובה הקולית - כולם יכולים להיתפש הן ככאב והן כעונג.
לכן, רואה האיש שלך את העונג על פנייך בעודך חווה סבל, או כאב.
פרשנות לקויה.
עם זאת,
הכל נכון - גם פרשנות לקויה.
במובן הזה, שבתוך הכאב עולה גם העונג. אם באופן טהור, אותן פעמים בהן באמת הרגשת עונג, ואם באופן של אותה התחלפות מהדהדת בין כואב ומענג הנצפית מהבעות פנייך.
לכן, על מנת לקדם את הקבלה ההדדית. קבלי אותו כפי שהוא, התמסרי לו במלוא מאודך, ברכי, הכילי, היי גם מקום לפורקנו, החציני את מיניותך, היי בשבילו.
בהכרח, מכוח חוק הסימטריה, עולה התלות הזו, בה כאשר צד אחד מסכים ללמוד - הצד השני - מבין.
עניין זה הוא עניין של החלטה. חרף תגובות שעשויות לעלות כהתנגדות [כשעולה התנגדות שימי לב] מתבקשת לזכור שזו התנועה האחריה מחפשת.
מקבלת את הנסיבות.
מקבלת מהנסיבות.
מברכת את הנסיבות.
תודה קטנה עושה מהפכות גדולות.
מבורכת בהיותה. מברכת בהיותה. מבורכת המברכת.
<שלם>
נדמה לו שכדאי שאני אשתנה בכמה וכמה דברים
בא לך לפרט במה? נראה לי שאולי יכול לעזור להבין את מוקד הבעייה.
בקיצור אני מאפשרת לו לומר את הדברים האלה, ולכן לא רואה בכך נורת אזהרה או שום דבר כזה.
פה קבור הכלב.
טוב, לא מצאתי מלה אחרת במקום מנוף. הולכת לשנות את שם הדף - ולישון.
איזה קטע, בדיוק ניסיתי להציע שם, נלחץ לי בטעות, נעלם מה שכתבתי והנה ֹשוּנה שם הדף...
בא לי בכל זאת להציע
בעיה_במיטה_כמראה_לבעיה_בזוגיות? ואם לא קולע אז תתעלמי
מי שמכיר אותי ואת בנזוגי בחיים ואולי קורא את זה עלול לזהות אותי
וואללה, לא נראה לי שמכירה וגם אם כן לא מזהה. וחוצמזה יש לי זכרון של נמלה >אפשר להרגיע<
אשה, אולי זה גם הזמן שתחליפי לך ניק פה בדף?! שישחרר אותך מהמקום של להתבייש. חלאס להתבייש לכולנו יש חורים שחורים
במקום לזיין את השכל, אם אתה רוצה לאהוב את האשה שלך, התחל במשך היום, גע בה ברמיזות, ספר לה עד כמה אתה אוהב אותה, את הגוף שלה, את הריח שלה, התחכך בה קלות, רמוז לה רמיזות, הקשב לה רוב קשב, הדגש קירבה ואינטימיות, אבל רק ברמת הפלירטוט, הנח את דרישותיך וצרכיך המיניים בצד. הקפד ללכת לישון איתה, הירדם איתה כשאתם מחובקים, בלי לבקש אחר מין
כ"כ נכוןןןןןןןןןןןןןןן!! אני הכתרתי את עצמי (במעמד ההכתרה רק בעלי ואני היינו נוכחים) כיו"ר עמותת חלמ"ר (כל הזכויות שמורות)
שזה ראשי תיבות של עמותת חיבוקים ללא מטרות רווח. ז"א ללא מטרות רווח במיידי. יענו, תחבק גם כשברור שלא יצא מזה זיון. תחבק ונוכל ליהנות מהחיבוק כחיבוק נטו ולא כצעד שמוביל למשהו. חיבוק למטרת חיבוק. <גם הפרטי שלי מתקשה לעמוד במשימה>
את מה שצפריר כתב אני מכירה במילים מעט אחרות- נשים זקוקות לאינטימיות בשביל סקס, גברים זקוקים לסקס בשביל אינטימיות. ז"א (בהכללה גסה) נשים צריכות את החיבוקים והליטופים כאישור לאינטימיות, ואם היא קיימת נהיה במוכנות יותר לסקס. גברים זקוקים לסקס, סקס מאשר להם שהם 'ראויים' 'שווים' כגברים ואז יש להם מוכנות יותר לאינטימיות.
בעקרון, אם הוא יצליח בזה ואת תהיי מסוגלת לקבל אותו גם אני מאמינה שיהיו מהפכות גדולות
בינתיים תמשיכי אבל לחזק את עצמך, ולהעצים את עצמך, זה מאוד מפתיע אבל באמת ההכרה העצמית בתכונותיך הטובות הן שיגרמו לו לראות אותך באור טוב יותר. יתכן שהכוח הפנימי שתגלי יעזור לך לכוון אותו בהתנהגותו אליך. וכך, כשתהיי ברורה לעצמך תהיי יותר ברורה גם כלפיו. יהיו פחות מצבים של פרשנות לקויה
לסיכום- כשאני מדברת על דרך ביניים אני לא מתכוונת שלרגע תזניחי את עצמך. ההיפך, תחזקי עצמך ותיראי שתוכלי להיות חזקה בפניו (מבחינת עמידה מול לחצים) ומתוך החוזק תוכלי לגלות גם רכות כלפיו ( געי בו ברמיזות, ספרי לה עד כמה את אוהבת אותו )
ועכשיו באמת לילה טוב
_עמותת חלמ"ר (כל הזכויות שמורות)
שזה ראשי תיבות של עמותת חיבוקים ללא מטרות רווח. ז"א ללא מטרות רווח במיידי. יענו, תחבק גם כשברור שלא יצא מזה זיון. תחבק ונוכל ליהנות מהחיבוק כחיבוק נטו ולא כצעד שמוביל למשהו. חיבוק למטרת חיבוק. _
איך צחקתי!!! כ"כ מסכימה. אפשר לאמץ את "חלמ"ר"? (כמובן שכל הזכויות שמורות לך ענת)
ואכן למטרת
יום טוב ומלא חיבוקים
טוב, טוב, נכנעתי,ויתרתי, הפנמתי ושיחררתי,
אני באה לכתוב איזו תגובה קטנונית להערה צדדית פה והמרגיעון שעולה לי "כבוד אפשר רק לתת" מוציא את כל החשק להתקטנן.
ה
מרגיעונים , הפיתוח שזיכה סופית את יונת, רועי וצפריר באיזה פרס נובל לשלום, יחסי כבוד ואחווה, הרחבת אופקים או משהו בסגנון...
אני הולכת לזרוק קצת ציניות וצרות מחשבה בפורומים אחרים...
זוית אחרת.
האם יש לבעלך נסיון במין אנאלי בו הוא היה הנחדר? (עם נשים או גברים בעברו). האם ניסית להציע לו חילוף תפקידים (לגרות אותו בטוסיק שלו עם היד או עם 'צעצוע' מתאים)? האם קיימת אפשרות שהוא מפנטז על זה בזמן שהוא חודר לטוסיק שלך? כי אם זה חלק מהפנטזיה והגירוי שלו אז זה יכול להיות פתרון למצוקה של שניכם. אני מעלה את זה כי אני יודעת שחילופי 'תפקידים' מככבים הרבה בפנטזיות מיניות של אנשים רבים גם אם הם לא בהכרח מממשים בפועל.
בהצלחה בדרככם המשותפת.
אפשר לאמץ את "חלמ"ר"?
בטח!!! <סופסופ יהיה מישהו בעמותה מלבדי
>
וואלה Talila זווית מעניינת היצעת
לאשה,
קראתי את מה שנכתב בדף הזה עד עכשיו, ולפני שאנסה להגיב לדברים שהעלית בצורה ספציפית, אני רוצה להציג נקודת מבט שאצלי עוזרת לפעמים לראות דברים בצורה חדשה.
נסי לדמיין שהיית שומעת בדיוק את הסיפור שאת מתארת, אבל לגבי הבת שלך. התיאור זהה, רק שלא מדובר בך אלא בה. נסי לראות מה היית מייעצת לה, איך היית רואה את הדברים אולי אחרת. האם זה היה עושה הבדל בכלל בהתייחסות שלך אל האדם הזה שמציג את המצב שאת מציגה. בת אהובה ויקרה לך.
אשמח לשמוע אם נקודת המבט הזו עזרה לך באיזו דרך...
אני נשוי כבר עשור ודי בתחילת מערכת היחסים שלנו, הנושא עלה והיה ברור שלא - את זה לא עושים.
אז נבנה מגדל אדיר של פנטזיות סביב נשים אחרות שכן אוהבות סוג כזה של משגל וכעת כשיש קשיים ושרטונות בזוגיות שלנו (בין היתר, אני רוצה יותר מין והיא לא), זה שוב גואה בתוכי - הקושי והקורבנות של הוויתור על הפנטזיה ואני כבר מכיר תהליכים כאלה בתוכי - מתח שנבנה ולבסוף יוצר מתח פנימי שעלול להיות אפילו יותר הרסני מאשר 'פשוט' לבגוד, לצאת ולממש את הפנטזיות הללו.
אז אני עדיין שומר על קדושת הנישואין , אך מרגיש שצועד על פי תהום וגם נמשך אליה. תרתי משמע.
ערב עכשיו אני בבית נכנסת ויוצאת לסרוגין בימים האחרונים מדפים על מין, בגידות זוגיות.. מבינה לליבך מפנטז.מרגישה שאני מזדהה דווקא עם הדף הזה לא ברור לי עד הסוף למה. אני דווקא מאוד אוהבת מין אנאלי למעשה יותר ממין "רגיל" לרוב אני מרגישה ממש רע עם זה שיש בזה דווקא משהו שמרחיק ביני לבין בעלי יותר מאשר מקרב. אולי זה בגלל הפנטזיות הנלוות שהן לרוב מכילות בתוכן אלמנטים של להיות נשלט של להיות נתון לגמרי בידיו של מישהו אחר (אבסורד דווקא צריך די הרבה קרבה בשביל זה ובאמת מין אנאלי קיימתי רק עם בעלי). חושבת הרבה לאחרונה ממה משאיר אנשים יחד? מהי זוגיות טובה? אנחנו התחלנו דווקא עם בסיס מיני רעוע למדי, הוא הרגיש שאני לא מספיק מושכת אותו, אני חשבתי שזה פשוט עיניין רגשי. עכשיו חלפו להם עשר שנים, הוא כבר מאוד נמשך אבל אני ... פתאום אינני יודעת, פתאום אינני נמשכת אליו אלא דווקא למישהו אחר מאוד בעבודה... גדלתי להאמין אולי כמו כולנו שיש אחד ועכשיו אני תוהה האומנם? האם אנו אמורים לספק את כל המשאלות המיניות של בני זוגינו? מהי מיניות טובה אחרי הכל מיניות היא סוג של תקשורת?
יש לי תחושה שאני יודעת על מה את מדברת בתור אחת שמאוד אוהבת מין אנאלי אני יכולה לומר שאני חייבת להיות במצב רוח מסוים שמוכן ורוצה זאת ולפעמים לא משנה מה יהיה אני פשוט לא רוצה ואז זה לא נעים וכואב מאוד אפילו. לכן אני שוב חושבת שהכל רגשי הרי ציינת שאת מוכנה ורוצה את נהנת. לא בטוחה שאני מחדשת לך הרבה. גם לא קראתי את העידכונים האחרונים. בעיני לפחות אני מפרשת את הרצון של בן זוגך לקבל את כולך כאותו אלמנט של שליטה, אולי אפילו כפייה, שאפשר להנות ממנו ואפשר לחוש מאויימים ממנו. אינני יודעת אם זה עוזר או רלוונטי את כמובן מוזמנת למחוק אם לא נראה לך מתאים.
זו אני, האשה ממקודם. בעקבות הצעתה של ענת באמת לא בא לי יותר להיקרא "אשה". אז אני פשוט אשה.
טלילה ו אמנות_האישה, תודה על הזוויות המרעננות. לגבי חילוף התפקידים, הוא נהנה מאוד כשאני מכניסה לו אצבעות לשם. אבל הוא רוצה את זה בנוסף ולא במקום. לגבי זווית הבת - לא משנה לי כלום.
בימים שעברו מאז הדיון כאן עיבדתי את הדברים, דיברתי איתו וגם עשינו את "זה". אני שמחה לדווח על התקדמות רצינית. גם מצדי - יזמתי ונהניתי וכמעט כמעט לא כאב לי בכלל, לראשונה זה חודשים - וגם מצדו - הוא לוחץ פחות ומדבר על זה פחות ומפלרטט יותר ביום יום. אבל אני עדיין מרגישה ממנו לחץ. דוגמא: אנחנו מתווכחים על איזה עניין טריוויאלי. הוא אומר, בואי נתערב, אם את צודקת תקבלי מה שאת רוצה, אם אני צודק תתני לי טוסיק. רבאק, אתה באמת חושב שאם נתערב על זה ותזכה ואני אתן לך טוסיק מתוך הכרח, יהיה לנו כיף? הוא לא ממש מבין שלא, כי הוא חושב על זה עם הזין.
יש לי תחושה שאני יודעת על מה את מדברת בתור אחת שמאוד אוהבת מין אנאלי אני יכולה לומר שאני חייבת להיות במצב רוח מסוים שמוכן ורוצה זאת ולפעמים לא משנה מה יהיה אני פשוט לא רוצה ואז זה לא נעים וכואב מאוד אפילו. לכן אני שוב חושבת שהכל רגשי הרי ציינת שאת מוכנה ורוצה את נהנת...
בעיני לפחות אני מפרשת את הרצון של בן זוגך לקבל את כולך כאותו אלמנט של שליטה, אולי אפילו כפייה, שאפשר להנות ממנו ואפשר לחוש מאויימים ממנו.
כן, כן בדיוק!!!!!
אשה אשה יקרה <סחתיין על השינויניק>
אני שמחה שחזרת! בדיוק תהיתי מה נשמע אצלך והנה את כאן!
אני שמחה לדווח על התקדמות רצינית
איזה יופי!!
יזמתי ונהניתי וכמעט כמעט לא כאב לי בכלל
חיכית מספיק?? אולי היה עוזר עוד טיפ טיפה לחכות שהדברים ותהליכים יקרו
< אבל מי אני?! קטונתי. ההחלטה כולה שלך >
הוא אומר, בואי נתערב, אם את צודקת תקבלי מה שאת רוצה, אם אני צודק תתני לי טוסיק
לא נעים לי מהגברים שנכנסים לפה, וגם לא רוצה להכליל, אבל יש לי הרגשה שבעלך נופל לקטגוריה של הגברים שסגנון הדיבור שלהם הוא של 'גבר גבר'. יענו, מהזן שלא ממש שוקלים מילים. כי הלא הוא יודע שהנושא טעון ובכל זאת הלשון שלו משוחררת... השאלה היא- האם כשהוא אומר את זה, ונניח שזו סתם אמירה חסרת טאקט, עד כמה זה מעצבן אותך. אם זה "קצת" מעצבן אז ניחא, אבל אם זה מרתיח אותך "הרבה" אז זה כבר יותר בעייתי.
חוצמזה, שתדעי לך, שלעניות דעתי, לפי כל מה שאת מספרת את יחסית אשה פתוחה מאוד. לפחות ברמת הביצוע. מה שלא ברור הוא- עד כמה הראש, הלב והגוף מסונכרנים. בכל מקרה, הנכונות שלך להתנסות בהחלט מעוררת אצלי קנאה, הייתי אמנם משנה את הקונטקסט אבל באופן אישי בהחלט הייתי שמחה ליותר תעוזה
יש לי הרגשה שבעלך נופל לקטגוריה של הגברים שסגנון הדיבור שלהם הוא של 'גבר גבר'. לגמרי. לא רק סגנון הדיבור, אלא בכלל כל ההתנהלות המוחצנת.
עד כמה זה מעצבן אותך זה מעצבן הרבה, אבל מה שמעצבן אותי זה בעיקר העובדה שאני לא יכולה להבין איך הוא לא מבין. איך זה שאצלם יש או חרמנות, או שכל. איך???
אבל מה שמעצבן אותי זה בעיקר העובדה שאני לא יכולה להבין איך הוא לא מבין
וואללה, מודה אני לפניך שאני מכירה ת'בעיה
<אני מנועה מלהרחיב.. אני פה בשמי האמיתי>
<ובדיוק יש ת'מרגיעון "הסבר פנים על פני הסתר פנים" גיח גיח גיח>
עכשיו נעשה הפרדה- 1. כל הנושאים המיניים 2. הקטע האנאלי
הבנתי שיש לו נטייה לומר- "אם ...אז" .בעקרון,
אם ה"אם...אז" נוגע למשהו מכלל הנושאים המיניים (יענו סע' 1) אז הייתי אומרת- דלגי אחותי. ותרי לו.
<או בפולנית מצוייה- "אז הוא אמר">
כשאני נתקלת בשוני הזה, אני מזכירה לעצמי, שזה אמנם כה טריוויאלי, אבל אנחנו אשכרה
שונים ...
אבל- אם ה"אם...אז" נוגע לקטע האנאלי (סע' 2 בתכנית ההפרדה הלילית שלי) אז לא הייתי מוותרת לו. כי זה כרגע ממש עניין רגיש. נכון שהכי היית רוצה שלא ישתמש בכלל בעסקאות החליפין וההתערבויות האלה אבל אין לך שליטה אבסולוטית על מוצא פיו.
הלא
לא תוכלי בכוח לשים אותו במקומך, עם הראש שלך ועם הרגישויות שלך. את
כן יכולה לסרב 'להשתתף במשחק'.
<אני מקווה שאני מובנת...>
<או בפולנית מצוייה- "אז הוא אמר">
אני לגמרי מסכימה עם השיטה הזאת.
מהזן שלא ממש שוקלים מילים
זה כנראה מאפיין של גברים בכלל, ואלה שסוטים מהכלל הזה מאוד מחוברים לצד הנשי שלהם וכו'.
הייתי אומרת שפה צריך להבין שיש שפה (ומוח) של גברים, ויש שפה (ומוח) של נשים, וזה מקום מאוד ביולוגי וברור שבו יש הבדלים בין המינים.
בואו נקבל את זה כנתון.
אף על פי שזה מאוד קשה בחברתנו שמעמידה פנים שאין הבדלים בין המינים וכולנו "שווים". כן - שווים מבחינת הזכויות והמעמד, אך לא שווים בכלל. אנחנו שני מינים שונים, חייזרים אחד לשני רוב הזמן.
עכשיו, אחרי שקיבלנו את זה כנתון, כדאי לנו הנשים (כדי שיהיה לנו קל להבין) להציג את זה ככה:
- הגברים הם לא בעל-חיים של מלים.
- הנשים הם בעל-חיים של מלים.
מסקנה: המלים בשביל רוב הגברים הם רק כלי, נשק אם תרצו, שהוא משתמש בו איך שמתאים לו באותו הרגע.
לעומת זאת, הנשים מייחסות חשיבות
למשמעות של המלים.
יעזור לנו להבין, שהוא לא מייחס משמעות למלים.
הוא מדבר איתנו ברגשות, ומנסה בדרכו המוגבלת, הלינארית וה"שימושית" (הוא ראה מלה, חטף אותה והשתמש בה בתור חרב, כמו שלפעמים אנחנו רואות שבן קטן לוקח את הבובה ומשחק בה בתור חרב...
) להביע את הרגשות שלו באמצעות המלים.
בפועל, היה לו יותר נוח בלי הכלי הנשי הזה, ונהמות היו עובדות יותר טוב
לכן, אני מציעה לכל אשה שמוצאת את עצמה בריב כלשהו עם גבר, במיוחד אם הוא גבר מהזן ה"גברי", להתאמץ מאוד ולא להקשיב למלים שלו.
תקשיבי לנהמות.
או במלים אחרות תקשיבי לרגשות.
לא "איך הוא אומר דבר כזה????!!!!!" שמייד מכעיס אותנו והופך אותנו לדרקון יורק אש,
אלא: "מה הוא מרגיש? מה הוא צריך עכשיו?"
אם אנחנו רוצות לתקשר איתם, ואם אנחנו מבינות שהוא לא יכול להסביר לנו מה הוא מרגיש וצריך עכשיו בדרך שאנחנו מבינות (הוא חושב שאם הוא יגיד מלים אז נבין אותו, אבל הוא לא יודע להשתמש בשפה שלנו ואנחנו באמת לא מבינות, סתומות שכמונו! והוא חושב שהוא היה כל כך הגיוני וברור! מה יש פה לא להבין?) -
אז אין לנו ברירה, כדי לעזור לעצמנו, להגיד "אז אמר" או "אמר ונשאר בחיים" (רק בגלל שבמקרה אין לי אקדח טעון ביד) -
ולחפש את המשך הדיאלוג במקום אחר.
ברגע שנעזוב את מה שהוא "אמר" ונקשיב לרגשות ולצרכים שלו, כמו שאנחנו עושות עם התינוק שלנו, נבין אותו, ונוכל להמשיך את השיחה מהמקום הנכון - מהרגשות והצרכים, של שנינו.
(ואגב התינוק: ממליצה בחום רב על המאמר של חגית נובק מהגליון האחרון, "קווים דקים: הקו הדק שבין דיבור להקשבה" כמדומני, שבו היא מתארת איך היא הבינה את התינוק שלה בשלמות עד שהתחיל לדבר - ומרגע שיש מלים, פתאום היא מבינה פחות! מאמר מדהים וחשוב).
לא "איך הוא אומר דבר כזה????!!!!!" שמייד מכעיס אותנו והופך אותנו לדרקון יורק אש,
אלא: "מה הוא מרגיש? מה הוא צריך עכשיו?"
בדיוק כמו עם ילדים.
< מזל שאני לא גבר, אחרת הייתי מה זה נעלבת >
<
אבא_בית? מדגים
גבר מהזן ה"גברי" >
עם כל הכבוד (ויש כבוד) מאיפה אתן מביאות את גיבוב השטויות הזה.... מי שמדבר ומתנהג כמו טינאייג' ומנסה לעשות "עסקאות מהתחת" עם בת זוגו הוא בפירוש מיעוט וממש לא מאפיין של גברים בכלל
< ועכשיו חזרה לשפיות >
אני מאוד לא מסכים עם הקביעות הכוללניות שעולות פה... אני לא מכיר ולו גבר אחד שמתאים אפילו קצת לתיאורים פה והאמינו לי - הם רחוקים שנות אור מהצד ה"נשי" שלהם.
אולי דווקא אחת הבעיות היא ההמלצה להתאמץ מאוד ולא להקשיב למלים שלו ... היתרון אצלנו שלרוב אנחנו מתכוונים בדיוק למה שאנחנו אומרים - רק צריך להקשיב ולא לחפש משמעויות נסתרות.
את מי שמסתפק בנהמות - נא לשלוח לזאבים...
< אבא_בית? נכנס לחפירות ) >
לא "איך הוא אומר דבר כזה????!!!!!" שמייד מכעיס אותנו והופך אותנו לדרקון יורק אש,
אלא: "מה הוא מרגיש? מה הוא צריך עכשיו?"
נהפוך הוא -
לא מה הוא אמר.
אלא איך הוא אמר.
או במובנים רבים - לא מה את שומעת אלא איך את מקשיבה.
אלא איך הוא אמר.
אז בואו אני אספר לכם איך הוא אומר את כל מה שהוא אומר שקשור לסקס, ובאיזו צורה הוא בדרך כלל מפלרטט או מתחנף או משחק אותה נחמד. כמו ילד. אבל כמו הילדים האלה שמציקים לך במסדרון בהפסקה (כולל משיכות בצמה והכל). זה נורא חמוד לפעמים (כשהתשובה ל איך את מקשיבה היא "ממקום מכיל שמכוון אליו") . ולפעמים זה מעצבן ממש כמו שזה עצבן אז, בהפסקה (כשהתשובה לאותה שאלה היא "ממקום עייף רעב או בלתי מסופק רגשית שמכוון אלי").
אני לא מכיר ולו גבר אחד שמתאים אפילו קצת לתיאורים פה והאמינו לי - הם רחוקים שנות אור מהצד ה"נשי" שלהם.
אני דווקא מכירה כמה חוץ ממנו. וכמובן מכירה הרבה שאינם מחצינים את הצד הזה שלהם - ואז אומרים עליהם שהם "מחוברים לצד הנשי שלהם". אני חושבת שזה לא עניין של חיבור כזה או אחר לצד הנשי או הגברי - אצלו, בכל אופן, הוא פשוט מחובר מאוד לצד הילדי.
לפעמים אני נאנחת בתסכול ומצטערת שלא קשרתי את גורלי בגורלו של מישהו שדומה יותר לך ולחברים שלך, אבא_בית?, אבל אז אני נזכרת שזה כנראה חלק מהתיקון שלנו יחד ומחייכת לעצמי.
חוץ מזה ככה אני אוהבת אותו.
האמת - מצד אחד החיבור שלכם נראה לא סביר בעליל: את נשמעת לי כאשה מאוד פתוחה עם יכולות רגשיות רחבות מאוד ואישך נשמע לי מאוד
מחובר מאוד לצד הילדי הקטן והאגואיסטי שלו.
מצד שני - זה כנראה חלק מהתיקון שלנו יחד
מעניין...
חוץ מזה ככה אני אוהבת אותו. (והמרגיעון אומר - "מילים יוצרות מציאות")
)
לבן זוגי יש את האיכויות המדהימות שלו. הוא אדם מאוד מורכב. הצד הילדי הזה הוא רק פן אחד בו... הוא מסוג האנשים שאם תדבר אתם, תחשוב שהם הכי לא רוחניים בעולם, אבל אם תתבונן בהם, תחשוב שהם הכי רוחניים בעולם <חוץ מבשעת חרמנות, שאז אין שריד לרוחניות בשום צורה. אבל אז רק אני מתבוננת בו...
>
שלום לך אשה, נחמד שחזרת...תתחדשי על הניק החדש
היתרון אצלנו שלרוב אנחנו מתכוונים בדיוק למה שאנחנו אומרים - רק צריך להקשיב ולא לחפש משמעויות נסתרות.
מסכימה לגמרי עם אבא_בית?? וגם קשה לי קצת עם ההכללות.
אשה , נראה שאת עוברת תהליך מעניין וחשוב.
אגב, יש מרגיעון "מותר לכעוס"
היי שוב,
הסתכלתי שוב על ההודעה המקורית שלך, שפתחה את הדף הזה, וראיתי ששאלת בה בעצם: "מה עושים?"
אז...אולי בודקים איפה היית רוצה שיעברו הגבולות האישיים שלך, איפה הם כיום, ואז פשוט מניחים אותם במקום הרצוי לך.
איך זה נשמע?
או במובנים רבים - לא מה את שומעת אלא איך את מקשיבה.
מסכימה לגמרי לתיקון של צפריר.
ולדעתי זה שוב מחזיר אותנו:
להקשיב מהלב , ולהבין מה הוא מנסה להביע (רגשות, צרכים) ולא ל"דיבורים" שמבלבלים אותנו הנשים, ויוצרים כעס מיותר.
היתרון אצלנו שלרוב אנחנו מתכוונים בדיוק למה שאנחנו אומרים - רק צריך להקשיב ולא לחפש משמעויות נסתרות.
אבא_בית?, אתה כותב כגבר.
אני מנסה להסביר לך, שהשפה שלך היא ברוב המקרים חייזרית בשביל רוב הנשים.
אם התמזל מזלך בזוגיות ואתה ואשתך מבינים בדיוק את אותה שפה ואין קצרים בתקשורת, מריבות וכעסים, והיא אף פעם לא אומרת או חושבת "איך אתה אומר דבר כזה????? הרי...." אז אתה זן נדיר.
לגבי גברים אחרים, המדד איננו היכולת שלך להבין אותם. כי אתה גבר! אתה דובר חייזרית ילידי!
המדד האמיתי הוא - כשאני אשאל את בת-זוגם, מה היא תגיד
לכן, לא מדובר במשמעויות נסתרות.
מדובר במידע חיוני לנשים:
אם המלים של הגבר שלך מעצבנות אותך - תעשי לשניכם טובה ותקשיבי במקום אחר.
אולי הוא ילדותי,
ואולי הוא אגואיסטי,
ואולי הוא עוד כל מיני כינויים כאלה,
כמו:
מי שמדבר ומתנהג כמו טינאייג' ומנסה לעשות "עסקאות מהתחת" עם בת זוגו הוא בפירוש מיעוט וממש לא מאפיין של גברים בכלל
(אגב, איך אתה יודע מה מאפיין של גברים בכלל?
מה האחוז של גברים שאתה מכיר באמת את הדיבורים שלהם כשהם בפרטיות עם זוגתם?)
אני לא רוצה להגדיר "ילדותי" או "אגואיסט" או "טיפשעשרה" או כל הדברים האלה.
לדעתי האישית, ההגדרות האלה מזיקות לזוגיות.
בעניין זה למדתי מצפריר שפרון, שעצם הכותרת הזאת משמעותה התבוננות משפילה ומבזה על הבעל, וזה כבר יוצר אנרגיה שלילית ביחסים.
לכן אני שמה את הדגש על:
- להבין שמדובר בשתי שפות תקשורת שונות, וזאת הנחת יסוד שמאוד עוזרת לנו להתייחס באהבה ולצאת מנקודת מוצא חיובית.
- להתעלם מהמלים ולהקשיב מהלב לרגשות ולצרכים.
כמובן, אלה עצות שתקפות למקרים של קונפליקט, מריבות, עצם מריבה, כעסים, תחושה של האשה שנעשה לה עוול, שפוגעים בה ומשתלטים עליה.
אין להן כל רלבנטיות לחיי זוגיות מצויינים עם בעל אידיאלי.
(אני אישית בעצם לא מכירה אפילו בעל אידיאלי אחד.
בינינו, אולי יש לזה איזשהו קשר קלוש לעובדה שגם אין אפילו "אשה אידיאלית" אחת, כי כל אחת מאיתנו, גם ובייחוד אם היא
נשמעת לי כאשה מאוד פתוחה עם יכולות רגשיות רחבות מאוד
אם יש לה קונפליקט עם בעלה - אז בטוח שגם לו יש רשימת תלונות שאילו הוא היה מהסוג שפותח דף להסביר אותן, רוב הסיכויים שחלק לא מבוטל מהן היו מעוררות אצלנו תמיכה רבה. ודרך אגב, את האשם_תמיד אתה מכיר?)
אמנות_האישה,
כל העניין הוא שה
גבולות האישיים שלי דינמיים, ככה אני רוצה אותם, והדף הזה עוזר לי לברר מאיפה לאן אני רוצה להגמיש אותם, עד כמה ומתי.
בשמת,
אני מאוד מאוד מאוד מתחברת לתפישה שלך לגבי זוגיות טובה, אני אוהבת לקרוא כל מה שאת כותבת על זוגיות בהרבה דפים שעוסקים בנושא או שזה עלה בהם כבדרך אגב. את תמיד מחכימה אותי, לא בגלל שאת מחדשת לי משהו אלא יותר כי את מעמיקה אצלי את ההבנות, כנראה כי יש לך הרבה יותר שנים של זוגיות מאשר לי. תודה רבה רבה רבה על ההשראה הנפלאה
אין לי הרבה מה לחדש. אולי אספר - וזו הזדמנות בעצם לבחון את השינויים - שיש לנו יותר סקס מאשר קודם, ואנחנו מדברים יותר. כלומר אני מדברת יותר, בעיקר, לא מהססת להסביר כשאני חושבת (עפ"י ההתנהגות שלו) שאני לא מובנת. וכל זה טוב, טוב מאוד ומשמח.
עכשיו כשאני כותבת אני שמה לב שרוב הדברים האלה שאני מסבירה לו הם דברים שכבר דוברו בינינו כ"כ הרבה בעבר. למה קשה כל-כך לגבר להבין, או יותר נכון: איך כדאי להסביר לו כך שהוא יבין, שכשמשדרים לאשה שהיא לא נראית טוב - היא לא תרגיש סקסית (ולכן לא תהיה סקסית)? שלפעמים לא מספיק לומר "אני רוצה אותך" - ופעם בשנתיים שלוש, מחמאה על המראה החיצוני (או סתם מילות חיבה או כינוי חיבה מחמיא) יכולים לעשות פלאים לליבידו שלי? כמה דיברנו על זה, וזה לא נקלט... או שאולי נקלט איפה שהוא אבל קשה לו מדי להוציא את זה מהפה? זה דבר שמתסכל אותי. כמה אני רוצה שפעם אחת הוא יגיד לי שאני יפה.
בשמת_א - כתבתי קודם מגילה שלמה של "תשובות" לפוסט הציני שלך אבל אז הבנתי שזה סתם קטנוני וודאי לא רלוונטי לדף הזה.
לוקח על עצמי את האחריות לדיסאינפורמציה ומצג השווא ומודה בהכנעה שאני רחוק מלהיות הגבר או הבעל האידיאלי (אבל אל תגלו לאף אחד) ואפילו אין לי את הזוגיות האידאלית < חוטא בקצת ציניות עצמית >.
רק רציתי לומר שההכללות שלך לגבי גברים ונשים הם כנראה לא יותר ולא פחות נכונות משלי... לדעתי השוני לא גדול בהרבה מהשוני הטבעי שקיים בין כל שני אנשים ואין בכך כדי לפטור את אחד הצדדים מהאחריות על מה שהוא אומר או לאפשר לצד השני להתעלם מהנאמר ולתת את הפרשנות שנוחה לו.
מסכים שניתן היה להמנע התוויית תוויות כמו "קטן ואגואסטי" וכנראה זה באמת רק פירוש צר למה שמצטייר פה בדף (ואולי רק קשור ל מצבי חרמנות).
התייחס באהבה ולצאת מנקודת מוצא חיובית
להקשיב מהלב , ולהבין מה הוא מנסה להביע (רגשות, צרכים)
מסכים לחלוטין - רק לא עם ההקשר.
< קראתי מזמן את האשם_תמיד - הולך לקרוא שוב...>
אשה -
שאולי נקלט איפה שהוא אבל קשה לו מדי להוציא את זה מהפה
לדעתי זו בדיוק המהות פה - לי קשה להאמין ש זה לא נקלט אלא שהקושי באמת טמון בעובדה ש קשה לו מדי להוציא את זה מהפה
קטונתי מלדעת מה מקור הקושי אבל לדעתי זו נקודה חשובה.
אבא בית, זה לא היה ציני, אבל אני מסכימה להסכים איתך.
לי קשה להאמין ש זה לא נקלט אלא שהקושי באמת טמון בעובדה ש קשה לו מדי להוציא את זה מהפה
והאמת הריאלית היא שאין לנו מושג.
מה שחשוב הוא לא כל כך "אם זה נקלט",
אלא אם זה נקלט במקום הנכון - קרי, שהוא יבין שנתת לו זה עתה את חוברת הוראות ההפעלה שלך לסקס.
במלים אחרות:
READ THE FUCKING MANUAL
טוב, קצת מעשיות:
- אחרי שהוא אומר לך מחמאה - את יכולה להגיד לו ולהראות לו שכל פעם שהוא אומר לך דברים כאלה את מרגישה יותר סקסית.
בהדרגה אולי הוא יזכור ויתחיל להשתמש בזה.
- אם אין לך חשק לסקס - את יכולה להגיד לו משהו כמו "היום אני לא מרגישה נוח עם עצמי, אני מרגישה לא יפה וזה ההיפך ממדליק אותי לסקס" (טיוטה לניסוחך, כן).
אולי הוא יגיב בעידוד, פירגון, מחמאות וכדומה, ואז את יכולה לספר לו איך זה משפיע עלייך.
- אם רואים סרט והגבר עושה משהו שהיה מדליק אותך - את יכולה להגיד לו משהו כמו "וואו, אם אתה היית עושה את זה - זה היה מדליק אותי!" כמובן בטון מפלרטט ולא חס וחלילה בנימה ביקורתית...
READ THE FUCKING MANUAL
[המרגיעון אומר: מה עשית היום למען עצמך?]
קראתי את מה שכתבת והייתי חייבת לצאת מהבית. רצה הגורל והראשון שנפלתי עליו היה הנהג מונית. אז קודם כל שאלתי אותו אם הוא אומר לאשתו שהיא יפה (הוא טוען שכן. ובזכותך נראה לי שעוד כמה גברים יגידו, או ינסו להגיד, לאישתָם שהיא יפה. הצקתי לכל גבר שנקרה על דרכי..) ואז הצגתי בפני הנהג את הסיטואציה- יש מישהי שאני מכירה (סוג של מכירה... כי אין לי שמץ מי את ) שאומרת שבעלה לא מספיק מחמיא לה, לא אומר לה שהיא יפה ולא קורא לה בשמות חיבה. איך אפשר לשנות את זה?
ומה הוא אומר בשנייה- בעלה מרגיש מאויים כשהיא אומרת את זה ככה. הוא מייד מרגיש- "עוד פעם אני לא בסדר והיא לא מרוצה".
אז בואי נסכים שאין לי מושג אם זה נכון או לא, אבל זו אפשרות. יתכן והוא שומע רק את ה לא שבתחילת כל משפט ונימת הביקורת שבדברייך חוסמת בפניו את האפשרות לפתוח את ליבו ולהקשיב למהות, לתוכן, למצוקה, לצמא ולצורך שלך במחמאה.
אז באמת כדאי לנסות להגיד הכל מהכיוון החיובי בטון מפלרטט ולא חס וחלילה בנימה ביקורתית...
תיראי, במבחן התוצאה, ולפי מדד החרמנות, עולה המסקנה שהוא כן נמשך אליך, אלא שכל האנרגיה שלו נמצאת באיבר ולא בלשון
<תסלחי לי, אני חייבת לשעשע עצמי קלות> <כולם ישנים פה חוצ ממני>
ז"א הוא במעשים ולא בדיבורים.
מלבד לבקש ממנו לקבל מחמאה ע"י דיבור על דרך החיוב הייתי מנסה גם את דרך הומור. כשהוא חרמן 7 בסולם ריכטר תעמדי מולו עירומה וחושנית, ועם כל הבטחון שבעולם תגידי לו (את גם יכולה לדבר למיקרופון שלו )- "חזור אחריי, לאט לאט ובהטעמה- את יפה/ את מדהימה/את הורסת/אני חולה על הגוף שלך/אני מת עלייך" (טיוטה לניסוחך, כן).
יתכן שקודם שתבצעי בפועל את העצה האחרונה שלי, כדאי שתעבדי על עצמך 'על יבש'. ז"א הרבה חשיבה חיובית ומחמאות ממך אליך. עכשיו, יתכן ואת קוראת ואומרת לעצמך- מה היא רצינית?! וחוצמזה זה מאוד מלאכותי. אז כן, אני רצינית, וכן זה מלאכותי אבל אני מאמינה שעם הזמן זה יכול להשתנות.
דרך נוספת היא דרך הדוגמא האישית -יענו, הרעיפי עליו מחמאות. יתכן שאת ממילא עושה את זה, אני פשוט 'יורה לכל הכיוונים'.
וצפירת ארגעה- כתבת לבשמת כנראה כי יש לך הרבה יותר שנים של זוגיות מאשר לי וזה מזכיר לי שאני נשואה בעשור יותר ממך, והנסיון האישי שלי מלמד שיש גברים שבאמת המחמאות לא באות להם מהר ובקלות אלא באות לאט, עם הזמן, ואז זה ממש 'כמעיין המתגבר'
<שלא לומר כמעיין המתבגר...>
אשה,
למה קשה כל-כך לגבר להבין, או יותר נכון: איך כדאי להסביר לו כך שהוא יבין, שכשמשדרים לאשה שהיא לא נראית טוב - היא לא תרגיש סקסית (ולכן לא תהיה סקסית)? שלפעמים לא מספיק לומר "אני רוצה אותך" - ופעם בשנתיים שלוש, מחמאה על המראה החיצוני (או סתם מילות חיבה או כינוי חיבה מחמיא) יכולים לעשות פלאים לליבידו שלי?
הפכי את המשפט הזה -
למה קשה כל-כך לאשה להבין, או יותר נכון: איך כדאי להסביר לה כך שהיא תבין, שכשמשדרים לגבר שהוא לא נראה טוב [מבין טוב, מדבר טוב] - הוא לא ירגיש רומנטי (ולכן לא יהיה רומנטי)? שלפעמים לא מספיק לומר "אני רוצה אותך" - ופעם בשנתיים שלוש, מחמאה על המראה החיצוני (או סתם מילות חיבה או כינוי חיבה מחמיא) יכולים לעשות פלאים לליבידו שלו?
ואז תוכלי לראות מה את יכולה לעשות.
כל מה שאת מבקשת ממנו - העניקי לו. זה עשוי לעשות פלאים שיסלקו את כל החלוקה המגדרית המיותרת הזו מאמונותייך. שכן חלוקה מגדרית ואבחון על פי המגדר אינם תורמים דבר וחצי דבר בתוך הקשר הזוגי.
אף גבר לא מתנהג כמו הגבר ה'מגדרי'. בתוך המערכת הזוגית כל גבר מתנהג כפי שהוא וכפי שהזוגיות שלו. ובכל הקשור לגברים ונשים - רב הדומה על השונה. עם זאת, השונה מודגש ממילא ומקבל נפח בלי כל פרופורציה בעיקר כאשר יוצא הזוג למאבקיו הפנימיים.
תקשורת בין בני אדם מתקיימת תדיר. לעתים היא לקויה אבל אין כל קשר להפרדה או לדרוג המגדרי. שכן תקשורת לקויה בין אנשים חוצה את המגדר ואיננה נתון לסטטיסטיקה מראש.
כאשר את מדברת על חספוס - בדקי את עדינותך.
כמה דיברנו על זה, וזה לא נקלט... או שאולי נקלט איפה שהוא אבל קשה לו מדי להוציא את זה מהפה? זה דבר שמתסכל אותי. כמה אני רוצה שפעם אחת הוא יגיד לי שאני יפה.
היי יפה.
השתוקקותך משתיקה את שמיעתך.
הקשיבי היטב ותוכלי לשמוע איך מיליון פעם הוא אומר לך - אני רוצה אותך, אני רוצה איתך. חוסר הרומנטיות או המילים שאת מעדיפה לשמוע טוב אם יאמר לו. וטוב אם תלמדי אותו לתרגם את רצונותיו - לשפתך.
שכן, הכל ממילא קיים.
תודה.
<שלם>
אני מרגישה כי יחסי מין נועדו לסיפוק הדדי (גם אם לא גופני אלא נפשי בשל הנתינה). כאשר לי אישית קשה לחשוב על יחסי מין כאשר בן זוגי סובל או לא נהנה, ועוד יותר קשה לי לחשוב על יחסי מין של חדירה לגוף של אדם כאשר הוא איננו מביע רצון מפורש בזה. בעיני יחסי מין (מוזרים ככל שיהיו) צריכים לבוא מתוך הסכמה הדדית אחרת דינם אונס.
אני חשה יש ישנו מעין "היתר" לבצע מעשים על גבול הפליליים בשל צרכים או חלומות מיניים, בעיקר שהם מלווים באיום הניצחי שאם הם לא יבואו על סיפוקם אז אפשר לחפש את הסיפוק במקום אחר. ובכן, בעיני כל חיינו אנחנו דוחים סיפוקים כי ישנה מערכת של שיקולים שאינה מאפשרת לנו לממש אותם (למשל דיאטה, מזונות שאנחנו אלרגיים אליהם, ילדים, קניות וכדו') וזהו חלק מהיותנו בוגרים, לדעת כיצד להתמודד עם דחיית סיפוקים בעיקר כאשר הם כרוכים בפגיעה בבן אדם אחר. ואוסיף ואומר כי בעיני חלק מהיכולת להיות מאושרים בחיים זה היכולת למצוא טוב גם באכזבה ובדחיית סיפוקים.
כמו שנכתב, לעיתים מתוך הנתינה הכללית שלו יבוא הרצון שלך לספק את הפנטזיות שלו, סתם כי טוב לך לראות שטוב לו, ובניטרול הקשר השליטה והחדירה לגופך שלא תחת איום תבוא היכולת להנות. וגם אם זה לא יקרה, עולם המין הוא מקסים רחב ומענג, גם ללא מין אנאלי.
קראתי את הדף.
כל הזמן צורם לי מה שאת מספרת.
כוון חדש- יכול להיות שלבעלך יש בעייה עם מערכות יחסים בכלל, או עם מין? איך במשפחה שלו? איך עם חברים?
אם באמת יש ביניכם אהבה, יכול להיות שהבעייה שלו היא פתולוגית?
י.ד.,
כתבת שקראת רק כמה הודעות מההתחלה. אולי אילו המשכת לקרוא היית חושבת אחרת. אציין לטובת כל הדואגים לשלומי, שמערכת היחסים ביני ובין בן-זוגי בוודאי לא מושלמת - ולמי יש זוגיות מושלמת? - אבל היא בהחלט בהחלט לא חולנית ואפילו בריאה יותר משל זוגות רבים אחרים ומאושרים שאני מכירה.
מן הסתם דילגת ולא ראית את מה שכתבתי בתגובה ל ההולכת_באתרים, אז אני אחזור על זה:
אם יש לך דברים נוספים לומר באותה רוח שבה נאמרו דברייך האחרונים, אעדיף שלא תעשי זאת, כי מבחינתי זה מסיט את הדיון למקומות לא בונים. אנא, אל תיעלבי, וזה גם מופנה בעצם לא אלייך אישית אלא לכולם.
ש_צברי,
אני מסכימה עם רב מה שכתבת.
לא מסכימה להגדרת המעשים כ"מעשים על גבול הפלילים". מובן שזה נעשה תמיד מתוך הסכמה הדדית, גם אם בעבר היו פעמים שההסכמה שלי התבססה על רצון מועט מאוד. זה כמובן מעולם לא נכפה עלי.
אני מניחה שאכן הוא לוקה בחוסר בגרות במה שקשור להתמודדות עם דחיית סיפוקים. לאורך זמן קשה לו להתמודד עם דחייה. זה טבעי, כמובן. חוסר ההתמודדות הזה בא לעתים על חשבוני, בדרישה מוגזמת ומנדנדת, למשל (בדוגמא דנן).
סיון,
יכול להיות שלבעלך יש בעייה עם מערכות יחסים בכלל לא ששמתי לב.
או עם מין? לא, אלא אם סטנדרטים גבוהים זו בעיה (לפניי היו לו המון המון בחורות, הוא היה עושה המון המון סקס. אני כבר צופה מראש את השאלה הבאה, אם לא ממך אז ממישהו אחר, אז אני אענה: לא, הוא לא מזיין מהצד ומעולם לא בגד בי, אני יודעת את זה בוודאות)
איך במשפחה שלו? יש לו אמא קשה מאוד. פלא שהוא יצא כזה בנאדם מקסים עם אמא כזאת, ולא דפוק ושרוט פי אלף. היחסים התייצבו בשנים האחרונות ועכשיו ממש בסדר.
איך עם חברים? נהדר.
אם באמת יש ביניכם אהבה, - יש, אהבה גדולה מאוד,
יכול להיות שהבעייה שלו היא פתולוגית? לא הבנתי את השאלה.
צפריר וענת,
תודה, הדברים של שניכם מתחברים לי לרעיון מאוד פשוט שאני לא יודעת איך לא עליתי עליו עד עכשיו. לא אפרט יותר מדי. מעין שילוב שכזה:
כשהוא חרמן 7 בסולם ריכטר תעמדי מולו עירומה וחושנית, ותלמדי אותו לתרגם את רצונותיו - לשפתך. תודה.
הודעות לא מכבדות נערכו החוצה. הבהרה למניעת אי-הבנות נוספה למעלה, מייד אחרי הצגת הבעיה הראשונית.
אני מבינה שיש כאן לא מעט נשים שמעולם לא חוו מין אנאלי והרעיון מזעזע אותן. זה לגיטימי ומובן.
נסו בבקשה לגלות הבנה לכך שיש לא מעט נשים, בלי שום בעיות פתולוגיות או רקע של תקיפה, שפשוט ניסו, מסקרנות, וזה אשקרה מצא חן בעיניהן. ממש ממש כיף, גם אם דורש התכוונות קצת שונה. יש כאן כל מיני רמיזות שאולי לבעלה של הכותבת יש בעיה, אבל לא. למקרה ששכחתן, 10% מהגברים בעולם נהנים ממין אנאלי, מצד זה או אחר.
<הכותבת היא אישה, ויודעת על מה היא מדברת>
נסו בבקשה לגלות הבנה לכך שיש לא מעט נשים, בלי שום בעיות פתולוגיות או רקע של תקיפה, שפשוט ניסו, מסקרנות, וזה אשקרה מצא חן בעיניהן.
נכון.
נסו בבקשה לגלות הבנה לכך שיש לא מעט נשים, בלי שום בעיות פתולוגיות או רקע של תקיפה, שפשוט ניסו, מסקרנות, וזה אשקרה מצא חן בעיניהן
בטח נכון!!
המרגיעון הופיע ואומר- "קירבה ללא הקרבה"
הדף הזה מדבר על ה"איך" (הסכמה, עדינות, התחשבות,בלי לחץ וכו') ולא על ה"מה" (מין אנאלי).
ז"א על עצם סוג הפעילות המינית אין פה ויכוח בין בני הזוג.
אשה מביעה שאיפה לשיפור הקיים.
<אשה- את יכולה למחוק/לערוך אותי אם הניסוח לא לטעמך>
רק רציתי לאמר תודה...
הדף הזה עורר אותי מההתחלה, ובתור אנאלית ידועה (כלומר קפוצה ומזועזעת מהרעיון) הייתי קצת בשוק מעצמי.
הערב העזתי והיה מענג.
(סליחה, אני יודעת שזו לא הייתה כוונת הדף וזה ממש לא קשור להקשבה וכבוד בזוגיות, אבל בין הגינויים הסמויים רציתי להשמיע קול אחר. ותודה רבה
)
ובתור אנאלית ידועה (כלומר קפוצה ומזועזעת מהרעיון)
היית אנ-אנאלית והפכת לאנאלית
<סחתיין ותיהני>
<סקרן>
בחדירה לפי הטבעת עבר המין לא מתלכלך בצואה? (או לפחות מקבל ריח לא נעים?)
וכשהיא עם בטן נפוחה מהחמין של שבת היא לא מפליצה תוך כדי?
<שואל ברצינות>
מרגיעון- החיוך ניתן בחינם אך ערכו לא יסולא בפז
בחדירה לפי הטבעת עבר המין לא מתלכלך בצואה?
כשיש צואה בחלחולת (הסוף של המעי הגס), הפין מתלכלך וזה גם עלול לכאוב לאשה. לכן ברור שכדאי לעשות קודם. גם אם היא לא מרגישה שיש, כדאי לבדוק.
בריח לא נעים ובהפלצות יצא לי להיתקל גם ביחסי מין רגילים. כשאין שם צואה, זה נקי ונעים למדי. וכשהמקום מגורה הוא נהיה רטוב ממש כמו הנרתיק.
הצעה פרקטית לפותחת הדף - לערוך את כל הפרטים הטכניים והמעניינים למדי האלה לתוך
טקסט_נפרש.
יופי של נושא! תודה
או לפתח דף חדש סקס_למתקדמים?
אני תמיד בעד!!
<אשה, את יכולה למחוק את ההערה הזו בהמשך>
וואו.
התרשמתי עמוקות ממך, אשה.
והעובדה שאני לא שמה פה כל מיני סמיילים , חיוכים וחיבקוקים- זה רק מפני שאני לא יודעת איך...
<לא ממש חדשה באתר אבל באלו אפ'עם לא התעמקתי>
אז רציתי לומר לך תודה על הדף, הוא עורר אצלי הרבה עיניינים
מתרשמת מאד מעוצמת היחסים ביניכם, וגם מהפתיחות והכנות העצמית שלך
אצלנו גם יש איזה ענין בנוגע למין אנאלי- אבל זה לא הגיע לדרגת פתיחות כזו ושיחה גלויה בקול רם
אולי בגלל שזה לא עד כדי כך בוער בו
ואם לא בא לי או אני לא מוכנה- אז הוא מתפשר (בכיף) על משהו אחר
אבל הדיון כאן העלה בי כל מיני תהיות
ופתח כל מיני נושאים שהיו עמוק מתחת לשטיח
קבורים בתוך שגרת הנישואין ןהמין המוכר והידוע
אגב- מענין אותי,(את לא חייבת לענות) אחרי הדיון על יפה וסקסית.: האם בעינייך את יפה ומושכת?
האם את מקבלת על כך פידבקים אחרים מהסביבה?
האם הדימוי העצמי שלך בהקשר הזה השתנה אחרי הלידה?
הענין עלה אצלנו מצד בן זוגי. נרתעתי מהרעיון אבל הסכמתי לנסות והיה זוועה. לזכות בן זוגי ייאמר שהוא לא ביקש ורק מדי פעם שאל אם משהו בהתייחסות שלי הישתנה.
סליחה על התיאורים הפלסטטים אבל אולי זה ייתן רעיון לאחרים (ואם זה מוגזם - אז שאשה תמחוק):
בעקבות הדף ניסינו משהו אחר - דמוי איבר קטן במיוחד ומתאים ל'טוסיק'. אחרי הרפיה עמוקה בשילוב עבודת הכנה של בן הזוג, סיכוך והמון סבלנות זה היה ממש בסדר. אפילו די מהנה. לא להאמין.
השארנו אותו בזמן המגע והושג בנרתיק אפקט הצפיפות שחיפש ב'טוסיק'. אולי פעם נלך יותר רחוק - מי יודע.
הי, חזרתי.
תודה לכל המגיבים/ות, תיכף אתייחס אליכם.
עבר עלינו סופ"ש סוער. עשינו המון סקס. היה כיף נורא. הגשמנו כל מיני פנטזיות שלא קשורות לטוסיק, שבאו ממנו ומאוד התאימו גם לי (אביזרים נלווים: לבנים סקסיים על גבול הזנותיות, עקבים, מצלמה. מיקום: הסלון ששינה את פניו והפך למזרון אחד גדול; תאורה: רומנטית). אותה זנזונת שאני וצפריר דיברנו עליה אי שם במעלה הדף היתה שם - ובגדול. נכנסתי לתפקיד לגמרי. הרגשתי והייתי מאוד מאוד סקסית וגם קיבלתי פידבק כזה. בין זיונים דיברנו עליהם, תיאמנו רצונות וציפיות, הסברנו דברים שלא הבנו קודם - בקיצור היה פשוט גדול.
הוא לא העלה את נושא הטוסיק אפילו פעם אחת. באחת הפעמים אני הזמנתי אותו לשם, והיה לי כיף מאוד במשך איזה דקותיים, ואז הפסיק להיות לי כיף והפסקנו והכל היה סבבה.
עכשיו הוא כל הזמן אומר לי שאני סקסית (עדיין לא אמר לי בפשטות ובפירוש שאני יפה, אבל אני מאמינה שגם זה יגיע
)
לגבי הנושאים הטכניים והצעות העריכה שעלו פה - לא משנה לי, תעשו מה שאתם רוצים. בעצם, לפתוח את
סקס_למתקדמים? נראה לי רעיון מ-ע-ו-ל-ה. לי אין כוח, אבל. מי מתנדב?
אלמונית_זמנית?,
תודה! את מחממת את לבי.
האם בעינייך את יפה ומושכת?
האם את מקבלת על כך פידבקים אחרים מהסביבה?
האם הדימוי העצמי שלך בהקשר הזה השתנה אחרי הלידה?
בעיניי אני יפהפייה מאוד מאוד. מושכת? זה מצחיק: בדרך-כלל כשבנזוגי לא בבית אני מרגישה מושכת, וכשהוא מגיע פתאום כאילו השמנתי ברגע ונהייתי פחות. זה נכון בעיקר ללפני פתיחת הדף והנושא ובטח לפני סופ"ש האחרון, עכשיו פחות. אבל זה אומר הרבה, אה?
מאז הלידה קרו שני דברים: מצד אחד אני מרגישה יותר אשה, יותר נשית, פחות ילדה, מצד שני אני נראית פחות טוב, הגוף קיבל צורה הרבה פחות מוצלחת משהיתה. ופידבקים מהסביבה - כשאת מסתובבת ברחוב עם תינוק במנשא מתחילים אתך פחות. יש לי שני סיפורים מצחיקים על זה: פעם לא היה מצב לשבת לבד (בלי גבר) על חוף הים בלי שכל בחור שעובר נותן מבט שלא משתמע. בקיץ שעבר הלכתי לים וישבתי לי, ועוברים מולי בחורים ואף אחד לא מסתכל. ולא הבנתי מה קרה. עד שפתאום קלטתי שעם אשה בחודש 7 לא מתחילים... וסיפור שני, אני רגילה ללכת עם תינוק במנשא ושכל הזמן מתחילים אתו, מחייכים אליו, עושים לו עיניים ופרצופים ו"איזה מתוק איזה בובון איזה יפיוף" וכו'. מאז שהוא נולד ירדתי מהבית בלעדיו אולי 3-4 פעמים, ובכל אחת ואחת מהן התחילו אתי (ולא בקטע של עיניים אלא מהסוג של "סליחה, אפשר לשאול אותך שאלה? יש לך חבר?" וכאלה).
אז כנראה שאני עדיין נראית בסדר גם אחרי הלידה...
בהודעה הראשונה:
נידנד לי בלי הפסקה
בהודעה האחרונה:
לא העלה את נושא הטוסיק אפילו פעם אחת
בהודעה הראשונה:
נעתרתי
בהודעה האחרונה:
הזמנתי
והכי חשוב:
והיה לי כיף מאוד במשך איזה דקותיים, ואז הפסיק להיות לי כיף והפסקנו והכל היה סבבה.
מבקשת רשות מפותחת הדף להתפרץ ןלהביא בעיה שלי האמת היא שלא ידעתי איפה לרשום את הבעיה שלי, אם נראה למישהו שיש דף אחר מסכימה לעבור לשם.
העניין הוא שאנחנו לא מספיק מתקשרים טוב, וזה בא לידי ביטוי מאוד חזק במיטה.
אנחנו לא יודעים לדבר אחד עם השני, אולי מתביישים ואולי מפחדים מאינטימיות ואולי סתם חסרי בטחון, ואולי הכל יחד.
הוא בעיקר שתקן, אבל גם אני. הוא לא יודע לחזר, לא אומר לי מילים נעימות ולא נוגע בשום רמיזות, לעיתים הוא מחכה לי במיטה וכשאני מגיעה לישון (אז כבר מאוחר ואני מאוד עיפה) הוא מתחיל לנשק ומהר מאוד יורד לביזנס.
אני לא מרגישה מספיק קירבה, אין העזה להגיד מה רוצים ומה נעים. אני חוששת לפגוע בו אם אומר לו שאני לא מתגרה או שכך זה לא נעים לי, ואולי העניין הוא שאני באמת לא מספיק יודעת מה נעים לי?
אני מתביישת לומר שאין רומנטיקה ואין מספיק ליטופים ובכלל אני לא מרגישה מספיק נמשכת (רוב הזמן)
המין לא מספק אותי, לא תמיד עומד לו ולכן לא תמיד יש חדירה, הוא לא עושה הרבה מאמצים ויש את הפחד מכניסה להריון שמרחף מעלינו, אני יוצאת לגמרי לא מרוצה וממש לא בא לי יותר להמשיך ככה. אני מרגישה שאנחנו כמו שני תלמידי תיכון ללא כל ניסיון (וללא כל תשוקה)
יש לכם אפשרות לעזור לי?
אני מרגישה שהבעיה העיקרית היא שאנחנו לא יודעים לדבר. שאין מספיק קירבה, רומנטיות ואפילו חברות. אנחנו מרוחקים ומנותקים
איך מתקרבים אחרי כ"כ הרבה שנים. איך לומדים לאהוב מחדש, היום אני אוהבת אותו אבל לא פיזית, אני מאוד לא נמשכת.
שלום לאה, אני פתחתי את הדף הזה.
מבקשת רשות מפותחת הדף להתפרץ ןלהביא בעיה שלי האמת היא שלא ידעתי איפה לרשום את הבעיה שלי, אם נראה למישהו שיש דף אחר מסכימה לעבור לשם.
אני חושבת שהבעיה שהעלית מאוד מאוד מתאימה לכותרת ולנושא המהותי של הדף הזה. האם קראת אותו? האם את מרגישה שאת רוצה להשתייך אליו?
אם כן, וה"אכסניה" נאה בעינייך, אין לי בעיה ש"תתפרצי" לדף - בכיף, בכיף, הדלת פתוחה.
אם לא וגם אם כן,
אני חושבת שאת גם יכולה בכיף לפתוח דף שיהיה שלך, עם כותרת דומה או אחרת שתשקף את מהות העניין שלך בדיוק. אני יכולה לעזור לך בזה טכנית.
בינתיים הדיון מוזמן להתנהל פה בכיף, אם מישהו רוצה להגיב.
אנחנו מרוחקים ומנותקים
איך מתקרבים אחרי כ"כ הרבה שנים. איך לומדים לאהוב מחדש
אפשר לשאול, כמה זמן אתם יחד?
לא נראה לי נכון לפתוח עוד ועוד דפים, אלא אם מפריע לפותחת הדף או אם מדובר בבלוג.
הדף השני
בעלי_מאהב_גרוע פחות מתאים לי, אני לא רוצה להאשים רק אותו אני מרגישה ששנינו פה מוגבלים ויש לנו עבודה לעשות בבירור הזוגיות ולכן הדף הזה נראה לי הנושא הכי מתאים
אהלו וסהלן.
לאה,
העניין הוא שאנחנו לא מספיק מתקשרים טוב, וזה בא לידי ביטוי מאוד חזק במיטה.
אנחנו לא יודעים לדבר אחד עם השני, אולי מתביישים ואולי מפחדים מאינטימיות ואולי סתם חסרי בטחון, ואולי הכל יחד.
אלה לא רלוונטיים, שכן, מה שניכם - לא רלוונטי. מה שרלוונטי הוא שאת עצמך - לא מתקשרת טוב, לא יודעת לדבר (ובעיקר להקשיב) לשני, גם מתביישת וגם נרתעת מאינטימיות.
הוא בעיקר שתקן, אבל גם אני. הוא לא יודע לחזר, לא אומר לי מילים נעימות ולא נוגע בשום רמיזות, לעיתים הוא מחכה לי במיטה וכשאני מגיעה לישון (אז כבר מאוחר ואני מאוד עיפה) הוא מתחיל לנשק ומהר מאוד יורד לביזנס.
שוב, מה שרלוונטי זה שאת שתקנית, שאת לא מפתה, את לא אומרקת מילים נעימות, את לא נוגעת בשום רמיזה, ובמקום לבוא למיטה על מנת לאהוב ולהיות נאהבת, באה למיטה עייפה, ולא מעודדת את המין ליותר מכמה נשיקות וחדירה.
איך לומדים לאהוב מחדש, היום אני אוהבת אותו אבל לא פיזית, אני מאוד לא נמשכת.
במובן הזה, היטיבה לאבחן, שראשית, לפני הכל ואחרית, אחרי הכל, נמצאת מי שאת היא, לא נמשכת, לא נדחית, במובן הזה אדישה.
ומכאן, נמצאת מצפה שמי שיעורר את תשוקתה - זה הוא.
אלא, שהוא אינו חש חוסר תשוקה, מעבר לכך, הוא כן נמצא מסופק, שכן, בעבורו, כמה נישוקים וחדירה, נראים מספקים בהחלט.
כאן, תשוקה בסיסית קיימת, עם זאת, מצפה לאותו "גבר" דמיוני, שיצא מאהובך, ו"יקח אותך" יסחוף אותך, יכבוש אותך, ויעורר בך תשוקה מינית, תאווה מינית, ובמיוחד, יראה בך את האשה הסקסית ביותר בעולם.
איך יראה אותך כאשה הסקסית בעולם, כשבשם ביישנותך, הנך מייבשת כל לחלוחית של תשוקה, ולא נמצאת מכינה את הגבר שלך למעשה האהבה, אלא, מתכנסת לתסכולייך.
שכן, בעיות בזקפה, ניתנות לפתרון ברוב רובם של המקרים, באירוע עצמו, בעזרת מילים שנאמרות באוזן, ליטוף ופינוק הגבר, ובמובן הזה, לוקחת יוזמה, ונמצאת יוזמת מין אוראלי, או כל דרך בה יכולה לענג אותו.
אז מתענגת על עינוגו, וכאשר מבקש לגשת "ישר לעניינים", מסרבת בנועם, ומסבירה לו, שהיום את מטפלת ומענגת אותו, ובמובן הזה, גם לוקחת את מקומו במובן של מתי תהיה חדירה, לאן תהיה חדירה, ומה יהיה אם כן, ההדף הזה של חדירה מבחינת כוח ההדף, ומבחינת הקצב של החדירות.
אז, כמו מלמדת את עצמך את אומנות המשחק המקדים, ויכולה לרמוז על אלה, משך היום, ויכולה לפנות לאלה, זמן מתאים, לאו דווקא בלילה, ניתן במובן הזה כך להתחיל את היום, ונמצאת מפתה ומחזרת, ונמצאת מתמסרת לגופה, מתענגת על מה שכבר קיים, ובעיקר מסבירה מה נעים לך, אם לא במילים - בתגובה מגורגרת, ואם במילים, אלה לא צריכגות להביך את מי שאת, שכן כל מה שאומרת, כשאתה נוגע ככה, או כשאתה נוגע פה, זה נעים, או אל תפסיק ללטף אותי כאן, זה נעים, וכו'.
אט אט, מוצאת את עצמה מדברת על עינוגיה, מבלי להעלות שם כל בקורת, שכן, על פני שהוא אמור להשתנות, מי שבעיקר מבקשת שינוי, ומתכוונת להשתנות - זו את.
ומכאן, תוכל גם בעתידה, לפרט באוזניו את תשוקותיה הנסתרות, ולבנות יחד איתו גם שעשוע, גם עונמג, וגם רטט של גוף האוהבים כשנהיים לבשר אחד.
כאן, מתבוננת על פני היצירה שלה עצמה.
ויכולה לראות כיצד נמנעת מתוך ביישנותה מעצם המעשה, כל מעשה, שעשוי להנכיח את יצירתה הייחודית.
כך, מוותרת על עשייה אישית, יצירתית, במובן הזה בשל ביישנותה, בשל בקורתה העצמית.
מכאן, שתמצית מס' 20, תהיה מתאימה למי שאת, ואם כבר מכמסת לשם, מוזמנת לאפיין עוד תמציות שנמצאות מתאימות לך.
כאן, הומור ושעשוע, יהיו דרך מצוינת לבנות תקשורת.
במובן של "לאה", נמצאת לאה, דווקא מייצגת את הפן הנקבי המיני, המוחצן, זה שמעלה את התשוקה להתאחדות עם אהובה, מעבר לביישנות, מעבר לבקורת עצמית הנובעת מתפישות חברתיות.
האם עד כאן ברור?
אולי אתם בסוג של יחסי בדס"מ ואולי כדאי להעלות את הדברים על פני השטח כדי להפתח לדברים חדשים ומהנים. לא בשביל להגדיר הגדרות אלא בשביל להכיר במצב קיים.
איך יראה אותך כאשה הסקסית בעולם, כשבשם ביישנותך, הנך מייבשת כל לחלוחית של תשוקה, ולא נמצאת מכינה את הגבר שלך למעשה האהבה, אלא, מתכנסת לתסכולייך.
איך יוצאת מהבישנות שלי? אני מרגישה במבוכה גדולה וגם לא מספיק נמשכת לכן קשה לי לדמיין את עצמי "האישה הכי סקסית בעולם"
אני מיובשת, לא מרגישה שיש בי את היכולת לקחת על עצמי את המסע הזה, לא יודעת מאיפה להתחיל.
כל אלו שתיארת כאן הם כמו "להפוך את עורי"
כמו מלמדת את עצמך את אומנות המשחק המקדים,
ונמצאת מפתה ומחזרת
הומור ושעשוע, יהיו דרך מצוינת לבנות תקשורת.
מי שבעיקר מבקשת שינוי, ומתכוונת להשתנות - זו את.
לא מצליחה להבין איך עושה את זה עם עצמי , לבד.
נמנעת מתוך ביישנותה מעצם המעשה, כל מעשה, שעשוי להנכיח את יצירתה הייחודית.
מסכימה, לא יודעת איך יוצאים מהלופ הזה.
תודה צפריר.
יחסי בדס"מ
מה זה?
היי לאה רשמתי את ההודעה ל"אשה" - לא קראתי את הדף עד סופו ומכאן החוסר בפניה מפורשת אליה.
אבל סתם לידע כללי בדס"מ זה קיצור של bondage discipline sadism masochism.
לאה,
איך יוצאת מהבישנות שלי? אני מרגישה במבוכה גדולה וגם לא מספיק נמשכת לכן קשה לי לדמיין את עצמי "האישה הכי סקסית בעולם"
אני מיובשת, לא מרגישה שיש בי את היכולת לקחת על עצמי את המסע הזה, לא יודעת מאיפה להתחיל.
כן, אם כך, נמצאת עומדת עירומה, מול מראה, ובוחנת את קימורי גופה, ונמצאת מקבלת את כל חלקי גופה, כפי שהם, ומברכת עליהם, וגם אם נראה לה גופה כלא יפה, או לא ראוי, נמצאת זוכרת לאהוב את גופה, שכן זה היחדי שיש לה.
כך, עומדת ובוחנת כל איבר ואיבר, ונמצאת מגלה את עירומה מחדש, ונמצאת אוהבת את מה שמגלה, ובמובן הזה, מוצאת את המשיכה הזו, הפנימית, לחוות עונג מגופה.
אז, לאחר שנמצא עירומה, ממורך, מקובל ומנכיח את אהבת הגוף הפנימית, נמצאת מאנינה את טעמה, והולכת לארוחת גורמה, כאשר לא באה על מנת לשבוע, אלא לשם עידון הטעם, במובן הזה של התענגות על הטעם.
אז, שמה תשומת לב מיוחדת על מאכלים אלה, המיוחדים, שתפקידם לתת טעם לחיים, על פני לספק מזון.
ובמובן הזה, מקדישה תשומת לב מיוחדת להזנת בני הבית, ונמצאת שוקדת על המזון הבסיסי לקיום, ועל המזונות שנועדו לשם טעם, אינון הטעם.
אז, נמצאת מסכימה להיפתח, בפני עצמך, בגילוי, בחקירה, בעירומך הפיזי ובעירומך הנפשי, במובן הזה, שנמצאת חווה את מיניותה, לבדה.
מענגת את עצמה בכל דרך שהיא, ולמדה את גופה, כך שיכולה להפיק ממנו עונג, לבדה, בפתיחות מלאה, מתוך כוונה שלמה, להיות שם היא עצמה, מבלי כל קשר להסכמות האלה החברתיות, שנמצאת ברגיל מסכימה להם.
ויכולה לפנטז את פינטוזיה, ולא להעלות שם איום של מימוש, שכן, פנטזיות לא נועדו למימוש, אלא לאי מימוש.
אז, נפתח הפרח הזה, ונמצאת התשוקה מתמקדת בפן הזה של התשוקה לקבל, עד שנמצאת מצליחה לספק את הרצון הזה, על ידי עצמך, בעצמך.
כאן, לא מבקשת את אלה, אבל אלה נמצאים כמרצפות בדרך אל האיחוד הזה, השלם, בבשר, עם אהובה.
שכן, תשוקה לקבל, במובן הזה הנקבי, ממלאת את הצורך לתת, במובן הזה שמבקשת לקבל את ההדף הזכרי, אל תוכה, אז, עולה הצורך הזה, להדוף חזרה, ובמובן הזה, להעלות שם את הזעזוע הזה, בו דרך המין, מיקוד הגוף כל כך עמוק, עד כחי הנפש נוסקת אל מרחבי עונג התאחדותה.
מתחילה עם סיפוק עצמה, בעצמה, למען עצמה, והכל מתוך שעשוע, משחקת באלה.
נמנעת מתוך ביישנותה מעצם המעשה, כל מעשה, שעשוי להנכיח את יצירתה הייחודית.
מסכימה, לא יודעת איך יוצאים מהלופ הזה.
כאן, מקבלת החלטה לשם החלטה.
במובן הזה, קושרת פעמונים על רגליה, או על ידיה.
ובמקביל, כאמור, תמצית מס' 20, תחולל פלאים.
תודה רבה.
<שלם>
תשוקה לקבל, במובן הזה הנקבי, ממלאת את הצורך לתת, במובן הזה שמבקשת לקבל את ההדף הזכרי, אל תוכה, אז, עולה הצורך הזה, להדוף חזרה, ובמובן הזה, להעלות שם את הזעזוע הזה, בו דרך המין, מיקוד הגוף כל כך עמוק, עד כחי הנפש נוסקת אל מרחבי עונג התאחדותה.
לא מובן לי איך התשוקה לקבל ממלאת את הצורך לתת.
איך הרצון שלי להיות מסופקת ואהובה מוביל אותי להימשך לזוגי שהיום "לא עושה לי את זה"
מתחילה עם סיפוק עצמה, בעצמה, למען עצמה, והכל מתוך שעשוע, משחקת באלה.
למשך זמן מסויים?
מקדישה תשומת לב מיוחדת להזנת בני הבית, ונמצאת שוקדת על המזון הבסיסי לקיום, ועל המזונות שנועדו לשם טעם, אינון הטעם.
לא ברור לי, מפרידה בין סוגי המזון?
נמנעת מתוך ביישנותה מעצם המעשה, כל מעשה, שעשוי להנכיח את יצירתה הייחודית.
מסכימה, לא יודעת איך יוצאים מהלופ הזה.
כאן, מקבלת החלטה לשם החלטה.
במובן הזה, קושרת פעמונים על רגליה, או על ידיה.
לא ברור לי, תוכל להסביר?
תמצית מס' 20, תחולל פלאים
לבדה או בשילוב?
תודה
הוא לא יודע לחזר, לא אומר לי מילים נעימות ולא נוגע בשום רמיזות, לעיתים הוא מחכה לי במיטה וכשאני מגיעה לישון (אז כבר מאוחר ואני מאוד עיפה) הוא מתחיל לנשק ומהר מאוד יורד לביזנס
לאה היקרה!
תרשי לי לציין שאני ממש מחבבת את בעלך
אבל ממש ממש
על זה שהוא לא מתייאש ממך
על זה שהוא נותן לך גם כשאת לא מוכנה לקחת, גם כשלא מעריכה
אני מאמינה בכל ליבי שיחסי המין לא "קורים" מעצמם
מישהו צריך ליזום וגם לעשות את ה"עבודה" - או עדיף לעשות אהבה!
אם שניכם תבואו בגישה של: אוף, עוד פעם הזיון המבאס הזה - סביר להניח שכלום לא יקרה
אבל בעלך מחכה לך במיטה (בזמן שאת מושכת את הזמן עם עבודות הבית או דברים אחרים)
ואז אפילו רוב הפעמים עומד לו אחרי כמה נשיקות קלות, בלי שתשתפי פעולה או "תעזרי" לו להתחמם (את צריכה הוכחה נוספת לזה שהוא כן נמשך אליך ורוצה אותך?)
אני מתביישת לומר שאין רומנטיקה ואין מספיק ליטופים ובכלל אני לא מרגישה מספיק נמשכת (רוב הזמן)
המין לא מספק אותי, לא תמיד עומד לו ולכן לא תמיד יש חדירה, הוא לא עושה הרבה מאמצים ויש את הפחד מכניסה להריון שמרחף מעלינו, אני יוצאת לגמרי לא מרוצה וממש לא בא לי יותר להמשיך ככה. אני מרגישה שאנחנו כמו שני תלמידי תיכון ללא כל ניסיון (וללא כל תשוקה)
נתחיל מזה שאתם באמת באמת עברתם כבר את הגיל של התיכון, ההורמונים לא משתוללים, והזקפה לא מפריעה לראות סרטים בקולנוע.
אז מצד אחד לא מתאים לך שהוא ישר ניגש לחדירה, מצד שני כשאין זקפה - אז שוב לא טוב. הנה, אין זקפה, אחלה הזדמנות להתלטף ולהתלקק.
אני נוטה להסכים איתך ש
ואולי העניין הוא שאני באמת לא מספיק יודעת מה נעים לי?
גמני יוצאת בתחושה שאין לך מושג כ"כ מה את רוצה ממנו, מעצמך ומכל העיניין של המין.
תחושת הבטן שלי אומרת לי שהפחד מההריון והעייפות הם עוד תירוץ לא להתמודד עם שאלת המיניות.
(בד"כ מתווספים לזה גם ימי המחזור וכאבי הראש)
בזמן שאת בוהה בתקרה, מבואסת מהסיטואציה, בעלך מנסה להוציא את המקסימום מהמצב הקיים.
תסלחי לי שהתגובה שלי לא עדינה בלשון המעטה, אני איתך ולא נגדך. אבל כן כן כן בא לי לזעזע אותך.
בהחלט בא לי להצטרף לצפריר שפרון ולפלטו שרון ולשאול אותך: מה עשית בשביל המדינה?
רוב הגברים הם לא רומנטיים, כשאת מתביישת לומר שאין רומנטיקה ביניכם - האם את מבינה שזוהי אחריותך?
ולפני שאת עומדת ערומה מול המראה (שזה כשלעצמו דבר נהדר נהדר נהדר וחובה חובה חובה לכל אישה)
לפני שאת מפנקת את עצמך (איך אפשר שלא לפנק את עצמך כשכל כך בא לך סיפוק, למה בעלך חייב לספק לך את האורגזמות?
לא נראה לי שזה עובד בכיוון השני, כלומר הוא את האורגזמות שלו משיג די בעצמו)
אבל לפני כל הדברים ה"חזקים" האלה - הכי פשוט:
לכי למסאז'
לספא
תתפנקיייייייייייייייייייייייי
מניקור, פדיקור, שמניקור
משהו שיגרום לך להרגיש נשית מושכת ומחודשת
תסתפרי (ולא בראש)
תקני בגד סקסי (חוטיני שחור פשוט עושה את זה ל-90% מהגברים)
תבואי הביתה מרוצה מהחיים ותראי מה זה יעשה לו
בלי להטיף לו ובלי לכוון אפילו, אתם כבר "תעלו מדרגה"
אם נראה לך גדול מדי לאהוב אותו - תאהבי את עצמך
האהבה מושכת
האהבה מדבקת
תבואי אליו חיובית מחוייכת ובלתי עייפה
כי מגיע לו ומגיע לך !!!!
ואם לא באה לך חדירה בשלב מוקדם - אל תפתחי את הרגליים בשלב מוקדם
תאמיני לי אם היינו חברות עכשיו הייתי גוררת אותך בכוח לאיזה קפה מפנק במספרה או מכון יופי !!!!!
אז יאללה לעבודה, אין זמן לרחמים עצמיים, החיים קצרים!!!!
לאה,
לא מובן לי איך התשוקה לקבל ממלאת את הצורך לתת.
איך הרצון שלי להיות מסופקת ואהובה מוביל אותי להימשך לזוגי שהיום "לא עושה לי את זה"
במובן הזה, הרצון לקבל, למשל של זה שזה עתה נולד, הוא השתוקקות למלא את הריאות באוויר.
וכשאלה מלאות באוויר, עולה הצורך לנשוף, לתת לולם.
כאן, מצפה מי שאת היא, שהוא יעורר את התשוקה שבך, כאילו הדבר בידי אחר.
עם זאת, למרות שאפשר שכך תתעורר מבחינת מיניותה, ואפשר שגבר זר יעורר אותה, עדיין, לעולם התשוקה עולה מבפנים.
כלומר, שגם אם נדמה לה, שמאן דהוא מעורר אותה מינית, הרי שההתעוררות המינית קדמה לעצם הפגישה עם אותו מאן דהוא.
האם זה ברור?
מתחילה עם סיפוק עצמה, בעצמה, למען עצמה, והכל מתוך שעשוע, משחקת באלה.
למשך זמן מסויים?
במובן הזה, עד שמגיעה לסיפוקה.
מקדישה תשומת לב מיוחדת להזנת בני הבית, ונמצאת שוקדת על המזון הבסיסי לקיום, ועל המזונות שנועדו לשם טעם, אינון הטעם.
לא ברור לי, מפרידה בין סוגי המזון?
גם. עם זאת, בעיקר מפנה תשומת לב לשני היבטים:
- בישול המזון העיקרי, בדמצות ארוחות עיקריות של בני הבית.
- תשומת לב מיוחדת למזונות שאינם לשם השבעת רעב, אלא לשם העונג שבטעם. יש הקוראים לזה "מנה אחרונה" או "מנה ראשונה".
כאן, כל תשומת לב שתניח על הכנת המזון לוהגשתו - יועיל.
כאן, מקבלת החלטה לשם החלטה.
במובן הזה, קושרת פעמונים על רגליה, או על ידיה.
לא ברור לי, תוכל להסביר?
החלטה לשם החלטה, איננה עולה לשםן התועלת שבדבר.
אלא, החלטה לשם החלטה, היא בחירה במעשה או התנהגות שרירותיים, מבלי להבין.
מכך, שפעמונים על רגלייך, או על ידייך, יהיו החלטה שלא נראית בצידה תועלת, ואם כך תחליט, ותבצע, תקיים החלטה לשם החלטה.
תמצית מס' 20, תחולל פלאים
לבדה או בשילוב?
רק תמצית זו, לפחות פעמיים ביום, לפחות למשך שלושה שבועות.
תודה לך.
לאה,
תרגיל ראשון.
מכינה מסלול הליכה, באורך של חמישה - עשרה מטר.
במרכזו משרטטת קו.
אז, נמצאת פוסעת על הקו הזה, כך, שכפות רגליה דורכות עליו.
מגזימה את תנועת האגן , מעכסת, ופוסעת כך, לאורך המסלול הזה, וחזרה.
עומדת זקופה.
כפות רגליה, מונחות במקביל, ברוחב כתפיה.
מיישרת את הגב.
מרפה את השכמות, מרפה את הכתפיים, מדמיינת טבעת זהב, השזורה אל מפגש עמוד השדרה והגולגולת, ומדמיינת שאת עצמך, מושכת בטבעת זו כלפי מעלה, ומכאן, מתיישר הגב, ובמקביל לתנועה זו, מאריכה את העורף עד כמה שניתן - מרכינה את ראשה.
כך, במתיחת העורף והטבעת הזו המוזהבת, נמצאות חוליות הגב מתרווחות.
אז, עוברת חוליה אחר חוליה, בדמיונה, ומרווחת ביניהן, ואם עולה כאב או מתח, נושמת לשם אוויר מואר, עד שאלה משתחררים, כך, עולה חוליה אחר חוליה, עד שנמצא הגב ישר, יציב, ובמובן הזה, נמצא אז הגוף תלוי על, מונח על - השלד הזה, ועמוד השדרה בזקיפותו.
אז, משחררת את הטבעת הזו, ומדמיינת שזו עולה ונמצאת מושכת את קודקוד הראש, ומעלה את ראשה כך, שנמצא זה מתאים עצמו, למקומו, על הצוואר, ונמצאת מתבוננת בגובה העיניים.
מותחת את ראשה, מתבוננת נכוחה, בגובה העיניים, ופוסעת מעדנות על הקו הזה, בתנועת אגן עדינה, שקטה, חרישית ואיטית.
ומדמיינת, שנמצא האגן הזה, מרווה במימיו, את שורש מהותך הגשמית, את חילחולי נקבייך, ומכך, כמו לוטפת אותו מבפנים, במובן הזה, כמו משמנת את המפרק עצמו, בעדינות אצבעותיה.
אז, לאחר שנמצאת מתרגלת את אלה, ונמצאת למדה את הנינוחות הזו, ועשויה גם לנגן בפעמוני רגליה, במקצביה, בגווני צליליה, נמצאת כבר במקום, שבו חכמת הגוף, נמצאת מלמדת את מי שאת היא, את השינוי, ששום מילה או תובנה יניחו שם.
תרגיל שני.
נמצאת הולכת ליד כסא או שולחן, ולפתע, מעיפה אותו ממקומו, בתנועת האגן, משמאל ומימין.
כך, מפתיעה את עצמה, וניתן לומר, את הכסא.
כאן, פעמונים על רגילה, יניחו את הצלילים המתאימים לשני התרגילים האלה.
תודה רבה.
<שלם>
תודה צפריר, תודה גדולה.
קראתי ואגיב בהקדם
לאה,
במובן הזה, כבר הגיבה.
כאן, על פני שמעמידה לעצמה משימה להגיב בהקדם, ולהשליך תגובה זו אל עתידה, גם אם זה נראה מוקדם, קרב ובא, נמצאת מתבוננת בתגובה העולה בה באותו רגע, ובמובן הזה ברגע זה ממש.
כפי, שלא נמצאת מתייחסת אל התגובה שעלתה מקודם, בתגובה הספונטאנית הזו, כפי שהעלתה - ששם השליכה את תגובתה אל מה שנראה שיבוא מוקדם, ועדיין בעתיד, כך גם לא מתבקשת להשליך תגובותיה אל עתידה.
שכן, אז חוטאת אל תשוקתה.
כאן, כאשר עולה התשוקה, במובן הזה גם המינית, למקרא מילים, ולהסכמה הפשוטה, להתבונן בגוף הפיזי, נמצאת הנפש כמו נבהלת, שכן ברמות תפישותיה את המציאות, לא נראה לה לנפש, שעוררות זו, הגופנית, נמצאת מצייתת באדיקות, וללא פניות, למחשבותיה, ולצווייה, של הנפש.
מכך, שעצם קריאת המילים, נמצאת משפיעה על כוח הדמיון.
כוח הדמיון, הוא אותו כוח, שביכולתו לדלל את אמיתות המציאות הפיזית, ולהכניס שם רבדים נוספים.
כך, שכאשר מדמיינת למשל, את כפות ידיה מלטפות את מפרקיה - מבפנים, נמצאות בהחלט כפות ידיים אלה, מנחמות את המפרקים האלה, כשהן דלילות בחומר עד כדי כך, שנמצאות כהולוגרמה דמיונית, ועדיין נמצא הגוף הפיזי, הרקמה החיה, מגיבה אל אלה, ומושפעת שם, ברמות שאפילו הדמיון לא מסוגל לתפוש.
במובן הזה, כל כמה שתיווכח באלה, עדיין מה שמתרחש בפועל, גדול ועצום מתפישתה היחסית של הנפש.
כאן, על פני להגיב במלל, טוב אם פשוט מבצעת את התרגילים האלה, ונמצאת אף מתבוננת בעין אוהבת, על אהובה, שנמצא המעיין הזה, סתום וחרב, בעוד מתחת לפני הקרקע, נהר גועש וחי מצפה לפריצתו החוצה, להשקיית השדה הזה, ולהעלאת תשוקת החיים, לקבל ולתת, אל כל פאותיו, ובמובן הזה, ממתין הנהר הזה, להזמנה פשוטה, כך, שלא מתבקשת לפרוץ את הדרך למים האלה, אלא רק לעמוד שם, ולבקש מהמים האלה, לבוא אל שדותיה, ואיננה נדרשת אף להכות בסלע, אלא רק להתבונן בעיניים אוהבות, ולבקש במילים טובות, וזה, המעיין, יפרוץ אל על, ובנתזי מימיו, טיפות של אור ומים, יפארו את הרקע הזה, של דמיונה, בעוד רגבי אדמתה, עולצים אל המים, שכן עכשיו, כוח החיים פורץ.
אז, נמצאת כמו פותחת את השערים הרחבים האלה, אל הארץ הטובה, ונכנסת שמה, בלב קל, ובהילוך הזה, של עידון תנועת האגן, ברום זקיפותה, נמצאת המלכה, מולכת בנדיבותה, בפריונה, בהאצלתה, על כל ממלכתה, ונמצא הכתר הזה, שמעטר את ראשה, מהדהד את ההנהגה הזו, יחד עם שרביט המלך, ומברכים ביחד, את הממלכה הזו, בה, נמצאים משרתים את משפחתם, ובשירות הזה, נמצאים מגשימים את כוח החיים, זה המתגשם בעצם קיומם.
כך, שלמות זו, מונחת במרחק מטווחי זרוע ברמת המרחב, ברגע זה ממש, מבחינת הזמן, וכאפשרית - ברמת התפישה, ברמת הבחירה.
תודה לך.
<שלם>
צפריר שלום
אני אוהבת את בעלי. נשואים 8 שנים . ואני מוצאת שבעיותינו בתחום המיטה קשורות בעיקרן לאמצעי מניעה.
במשך השנים ניסיתי מס' אפשרויות למניעה דרכי.
- גלולות לא יכולתי לקחת גם כי יש לי איזו שהיא בעיה בדם, גם כי עישנתי גם כי היום אני מעל 40 וגם ובעיקר כי אני לא מתחברת לאפשרות של גורם כימי זר בהורמונים שלי.
התקן - ניסיתי פעמים להתקין - ובפעם השניה הוא גרם לחבלה ממש בנרתיק לדלקת ברחם. ותודה לאל זה מאחורי.
נכנסתי כבר 7 פעמים להריון. מתוכם תודה לאל יש לנו 3 ילדים.
היו הפלות טבעיות ובפעם האחרונה לצערי הרב הפלתי באופן יזום.
קנדום - בעלי ממש אבל ממש לא אוהב. כך שלפעמים אנו משתמשים בו אבל הוא מעכיר את המיניות.
בעצם כל הנושא הזה של מניעת הריון מפריע ליכולת שלנו להנות אחד מהשני.
כי כשאנו מתמזגים הטוטאליות קימת וממנה ההתעברות.
אנו לא מעוניינים בהתעברות כרגע. וכן מעונינים במין והגשמת האהבה והאיחוד הפיזי.
אולי יש לך פיתרונות ? אשמח לשמוע.
אלמונית,
כאן, במובן הזה, אם כך, נמצאים למדים את המחזור הזה, החודשי, בו, נמצאת עולה ופורחת לפריונה, ויכולה לזהות שם את הסימנים, אלה שהימנעות מוחלטת, מֵאֶפְשָרוּת הגעת זרע אל הרחם, תמנע את ההריון הזה, אשר יצירתו, היא היא העונג, ועדיין, מובן בהחלט, הרצון לחוות עונג זה, מבלי "לשאת בתוצאות".
כך, שפונה שם, אל המידע הזה, על פיו תוכל לזהות על ידי הפרשותיה, במובן הזה של הפרשות מאיבר המין, על פי חום גופה, במובן הזה של מצב רוחה, וגם במפלסי תשוקתה.
הכרה זו טוב אם תהיה משותפת לך ולאישך.
אז, למרות ששיא תשוקתה הוא הזמן בו נמנעים מחדירה שם, עדיין, שעשועי מין, ומשחקי מין, נמצאים למכביר.
במקביל, טוב אם מפנה את יצירתה לאפיקים אחרים. אלה שלא קשורים אל היצירה הזו הגופנית, ונמצאת מקדשת זמן לעצמה, ומוצאת עניין, שנראה "מחוץ לחייה" במובן הזה שלא מניב תועלת בהכרח לסביבתה הקרובה, ומעלה את יצירתה הזו, ומשם, גם נמצאת מניפה את כוחות ייצריה, כך שנמצא הגוף הפיזי מסכים, וההריון הזה, לא מתממש בפיזי, גם מתוך היכרותה עם גופה, וגם מכוח החלטתם.
כאן, אם כן, מוצאים את הדרך הזו, ונמצאים מעלים שמחה, מהמקום הזה בו, התשוקה המינית הקיימת, מתגברת ומתפרשת, בכוח האהבה.
תודה רבה.
<שלם>
תודה
הלמידה של המחזור - עד כמה היא מדויקת? והיכן לומדת אותה?
והאם חוסר האפשרות למימוש מלא במשך כל-כך הרבה זמן מעיד על קושי ניסתר בזוגיות?
כי תדירות היחסים , המפגשים, אינה גבוהה אולי מתוך אותה הסיבה שפרטתי ואולי גם מהמצאותם של אהובינו הקטנים במיטתנו.
(לא תמיד אבל לעיתים קרובות.)
ומקבלת את המלצותיך ליצירה אחרת מחוץ לגופי.
אלמונית,
במובן הזה של למידת המחזור.
כאשר למדה את המחזור החודשי, ונמצא גם בן הזוג, מודע למחזור החודשי, ברמת ידיעת היום במחזור, נמצאים מפנימים את המחזוריות הגופנית של מי שאת היא.
הפנמה זו עד כדי כך מדויקת, שיכולים לכוון את הפריון - כרצונם.
כך, שבתחילה אמנם סייגים אלה של הימנעות ממין "כדרך הטבע" בימי הביוץ נדרשים.
עם זאת, התמקדות ביצירה אישית, שאיננה ברמת הגוף, בד בבד עם למידת המחזור, תניף את ההפנמה הזו כך, שהקשב הזה של מי את היא לגופך, יניב את הקשבת התבנית הגופנית, לכך שיצירה אחרת מתקיימת, ומכאן, הרמוניה זו, בין חלקייך השונים, תתגלה, שהרי ממילא לא מופרדים, גופנפשרוח.
אז, תעלה הידיעה הזו הפנימית, מתי ניתן לקיים יחסי מין, מבלי להיסחף אל ההריון הפיזי, שכן קשובה אל מסרי הגוף הפיזי.
כאשר מציינת שתדירות היחסים אינה גבוהה, טוב אם ראשית מציינת בפני עצמה את איכות היחסים, במובן הזה של שעשוע, משחק, ושמחת הגוף.
ומודה.
כאן, בעבורך תדירות היחסים אינה מספקת. נקודה.
ומכאן, מעלה את העניין הזה בפני האיש שלך, ומבקשת להקשיב לרצונותיו, ודנים באלה, ומכאן, דנים גם בתשוקות נסתרות, ופותחים את הנושא הזה, במובן הזה מדמיינת שמדברת עם חבר על פני מאהב.
עדיין בבירור הזה, מקפידה על פירגון, אהבה, קירבה, ברמה הזו של אחוות האדם, במובן של "לא לפגוע" - שהרי כאשר פוגע אדם אחר באחר, מבלי משים, הוא עצמו, הפוגע, נפגע לא פחות, ואז, כאשר רוצים לעשות אהבה, מוצאים פתרונות במובן הזה, הטכני, מתוך שעשוע, בחירת מרחבים שונים לקיום יחסי מין, ומפעם לפעם, טוב אם מכניסים שם את המרחב הטבעי, שכן, אין כל מגבלה, ובמובן הזה, מין, נמצא מגשים, את ההתפרשות וההתגברות, כוח האהבה, דווקא מתוך החיבור הזה, להיות לבשר אחד.
כלומר, אף שהמין עצמו מחבר את השניים, נמצא פתוח הנושא עצמו כפי כוח האהבה, כוח החיים, התפרשות-התגברות-חירות, וכמובן מאליו - הודיה.
כאן, במובן הזה של בירור המיניות; נמצאת מקסימה את כל קסמיה, מגלגלת את גלי תשוקתה, ונמצאת מפתה, ומתפתה, ומאפשרת לרטט הזה, של תשוקתה המינית, להיות מתודר, כתדר, ברמה הזו של תדרי מסרים, אלה העולים כעיכוס מעודן, קריצת עין, נגיעה מרמזת, ונמצאת גם נושפת את תשוקתה, אל רמת הדלילות הזו, האווירית, במובן של אווירה.
תודה רבה.
<שלם>
שוב שלום
אני מרגישה שבזמן עצמו של המשגל , בעלי (בועלי) מאבד מכוחו. נשימתו הופכת לקשה. ולאחר שהגיע לפורקן , ממש נושם בקושי ובכבדות.
אני רוצה גם לציין שגם בשנתו נשימתו אינה טובה.
פניתי אליו מספר פעמים בעניין, שיגש לבדוק, שיעשה עם כך משהו, אני דואגת לשלומו. אבל הוא מעדיף להתעלם.
נק' נוספת שנראת לי קשורה בעניין. שלמצב ההנאה המקסימלי
(האורגזמה) אנו לא מגיעים יחדיו. קודם אני בדר"כ מתוך מגע ידו, ואחר-כך הוא ע"י החדירה. (עם קנדום)
אני מרגישה שיש קשר בין הדברים.
אשמח אם תוכל לייעץ כיצד לשפר את פני הדברים
אלמונית,
כאן, כאשר נמצא מאמץ פיזי עולה, במובן הזה של מין, יכולים להתחלק באלו.
כלומר, עד שלא מתעשת בעצמו, ודואג לנושא זה של כושר גופני, מבלי כל קשר למין דווקא, נמצאת את עצמך, מקילה את המאמץ הגופני הכרוך בשמחת הגוף, ומניחה לו מנוחה, כך, שלא יהיה המאמץ הזה, לסיבה טובה, למיעוט יחסי המין.
כאן, משחקי המין האפשריים בין שניים, כל כך מגוונים ובמובן הזה אינסופיים, שטוב אם מתבוננת על העור, איבר העור, זה הגדול והכבד מכל האברים כולם, כאיבר המין העיקרי של האדם.
שכן, מין בעיקרו הוא מגע, ובאפיוניו אם כך, כל מגע באשר הוא, נמצא מוחשי דרך העור.
כאן, מין או מגע מיני, הוא זה, שמאפשר מגע, על פני העור, זה החיצוני וזה הפנימי, באותם מקומות רגישים, בעוצמת ההנאה המופקת מאלה, זו, שבקלות יכולה לגלוש אל הכאב.
ומכאן, שאותו עור, הנמצא עוטף את לשונך, שפתייך, במובן של עור פנימי, שכן לח, עשוי, להיות במגעו, מיני בהחלט, גם כשנושקת את אצבעות כף ידו, גם כשנושכת את אלה קלות, קל וחומר, ידייך, וכל תא מתאי עורך, הנוגעים בכל תא מתאי עורו, עשויים להניב את העונג הזה, המיני, ואין מדובר על מאמץ פיזי, אלא על מגע אוהב, מיני, זה שמשותף לעולם, גם אם לא רואה את זיו פניו, והוא לא רואה את הבעות התענגותך.
לכן, על פני לקיים את הדפוס הקיים, טוב אם מכניסים שם שעשוע, שינוי, משחק, ומגלים את האזורים הרגישים אצל השני/ה, ולמדים כל אחד את מיניות השניה, ולהפך, ומכאן, נמצאת מסופקת, גם אם האיש שלה מתנשף כל כולו, בעת שמגיע אל פורקנו. זכר.
תודה רבה.
<שלם>
צפריר שלום,
אני חוזרת להתייעץ איתך. לא הצלחתי למצוא זמן לתרגילים שנתת אבל הדברים שכתבת לי חילחלו קצת ואני מרגישה במקום קצת פחות מיובש, אך עדיין די מתבייש.
אני מוצאת את עצמי נהנת יותר בקירבה אך עדיין מתקשה ליזום ולתת מעצמי את העונג לבעלי. יש לי מחסום.
בעלי טוען בדיוק את אשר אתה כותב כאן:
ידייך, וכל תא מתאי עורך, הנוגעים בכל תא מתאי עורו, עשויים להניב את העונג הזה, המיני, ואין מדובר על מאמץ פיזי, אלא על מגע אוהב, מיני, זה שמשותף לעולם, גם אם לא רואה את זיו פניו, והוא לא רואה את הבעות התענגותך.
לכן, על פני לקיים את הדפוס הקיים, טוב אם מכניסים שם שעשוע, שינוי, משחק, ומגלים את האזורים הרגישים אצל השני/ה, ולמדים כל אחד את מיניות השניה,
בשעה 12 בלילה כשלפני שעה חזרתי רעבה ועיפה הביתה, אחרי יום שלם עם הילדים ועם לימודים, הוא מעוניין להתלטף. יש לו את כל הזמן שבעולם, הוא נהנה מזה ולא מבין איך זה מעייף או איך יש משהו שאני יותר רוצה לעשות מלהתלטף (לישון, כמובן). זה לא שאני לא נהנת, יותר חשובים לי דברים אחרים והראש שלי כל הזמן שם. ובעיקר אני עיפה ורוצה באמת לישון.
אני לא רוצה לפגוע בו אבל קשה לי והוא לא מבין איך זה. מה קשה פה? זה הכייף הכי גדול. וזה יכול מבחינתו להימשך שעות, וכך זה בדרך כלל, וזה מרתיע אותי, אני לא מצליחה להישאר בפוקוס על ההנאה הזו, אני מחכה "לאקשן" וההתמרחות הזו היא מריחת זמן עבורי שקשה לי להישאר שם ועם הראש לי אני מתחילה לנדוד. ובעיקר אני מחכה לשינה שלי שאני כה זקוקה לה.
גם אצלנו יש עניין עם הכניסה להריון, לא משתמשים בקנדום כי מאוד לא אוהבים וחסרה לי מאוד החדירה. אני מרגישה אותו מרטיב מספר פעמים וחושבת שזו הסיבה שהוא נמנע. עוד דבר הוא שאחרי שאני מגיעה לשיא אני מרגישה שמספיק לי, הוא, עוד ועוד.
תודה
לאה,
כאן, ברשותך, לא נרחיב באכסניה זו, מפאת תוכן השחה המתחייב, ומוזמנת לשוחח ב
מייל. com.
עם זאת, אין כל טעם בשיחה זו אם לא מוצאת זמן לתרגול תרגילים אלה, שכן, אלה - עקרוניים.
לכן מוצאת זמן לתרגילים האלה, מתרגלת, ופונה באישי אם מוצאת לנכון.
תודה לך.
<שלם>
צפריר שלום. כבר כמה ימים אני מתלבטת אם לשאול אותך - למה ?
למה אינך יכול לענות לי בפורום הזה, ומהו תוכן השיחה שאינו יכול את המקום הזה?
כאן אני מרגישה בטוחה ונינוחה לדבר על בעיה כואבת, לא יודעת אם אצליח במייל.
בבקשה הסבר או שקול דבריך בשנית.
תודה
אז להתחלי לפתור ולא על ידי יותר משחקים [אנחנו לא בגן]
אם אנחנו לא בגן, אתה ודאי לא הגננת
סקס הוא לא ישיבה דחופה באו"ם (כמו שמישהי כתבה פה פעם) - מותר ורצוי להשתעשע
גם בעיניי הבעיה של מחסור במין או אי שביעות רצון מהמיניות בכלל - זוהי בעיה פנימית,
ובן הזוג זה עיניין נסיבתי יותר.
אם לא פותרים את העיניין הפנימי, מהר מאוד נמצא את עצמנו
באותה מערכת יחסים, רק עם פרטנר אחר.
השינוי יבוא מבפנים.
לאה,
למה אינך יכול לענות לי בפורום הזה, ומהו תוכן השיחה שאינו יכול את המקום הזה?
כאן אני מרגישה בטוחה ונינוחה לדבר על בעיה כואבת, לא יודעת אם אצליח במייל.
בבקשה הסבר או שקול דבריך בשנית.
הוסבר העניין הראשון, שמתוך צנעת הקהל, דרך הכותב הזה, יש עניינים, שלא יפורטו כאן.
כאן, לגבי ההדרכה שמבקשת, שאיננה מבקשת אחר גננת, כפי שציינה, אלא, אחר אותו כוון שיניח לה לחוות את סיפוקה, להגיע אל שיוויה, אל נחת הרוח.
ומכאן, שאם פונה במובן הזה אל הרוח, ומתבקשת על ידי השלם הזה, שנמצא מניח בעבורך כוון, לפתח את "כלי הרוח", שכן, לא מדובר כאן על להבין למה, או לדעת איך, ולא נדרשים כאן גם הסברים (אלה, ככל שיניחו את הדעת, שלא נמצאת הדעת יציבה דיה, לנוח לאורך זמן, ומשתנה ומתחלפת, כפי רגשותייך), אלא על התרחבות במובן הזה, ששמה לב גם לאותות העולים מגופה.
כלומר, על פני לתת בלעדיות לאותיות ולמילים ולמשפטים, כל אלה המושגיים, טוב אם מניחה תשומת לב גם על האותות, במובן הזה הגופניים, ןמתחילה ללמוד את אלה , ולגלות את אלה דרך התרגילים האלה.
משם עולה גילוי הידיעה, זו שאיננה מבקשת להיות מובנת אלא מובנת מאליה.
ואם לא מוצאת את הזמן, להניח את תשומת הלב הזאת, על אותו פן רוחני, הרי שהתפתלויות אלה, המילוליות, לא רק שלא יניחו מרגוע, אלא, כמו יזינו את עצמן, ומשם, עולה אותו חוסר תכלית, ומכאן, בהחלט יכולה לקבל החלטה, ובמובן הזה, מקפידה על התרגולים האלה, ומעלה את חוויותיה, ואם מבקשת לפתוח את יחסיה האינטימיים, טוב אם את אלה, תפתח בפני עצמה, ותגלה בעצמה, את עצמה, כשההדרכה הזו, היא היחידה האפשרית, דרך הכותב הזה, חסר הדעה.
האם יותר ברור?
לאה,
כאן, אם כן, בוחנת את יחסיה עם גופה. במובן הזה, כאשר רוצה פעילות, הדף, זעזוע, במובן הזה של הנכחת הזכר ההולם אותך, נמצאת מחצינה את פניה אלה הזכריות, ונמצאת מי שאת היא פעילה במיוחד, עד כדי משחק המין בו נמצאת השלטת, הקובעת, הלוקחת, ובכך באה אל סיפוקה.
בחינת יחסיה עם גופה איננה אלא התבוננות פשוטה מה רוצה היד לעשות, ולאן הגוף רוצה לפנות.
כאן, אם כן, יוצאת לטייל, במקום לא מוכר, דווקא בעיר, והולכת ברחובות שאיננה מכירה, והולכת אך ורק לשם הליכתה.
אז, נמצאת מגיבה להתכוונותו של הגוף, פונה כפי שהגוף מנחה וממשיכה בדרכה.
אז, יכולה לראות שכאשר רואה פרח, נמצא הגוף מרצונו, מתכופף על מנת להריחו.
תרגיל זה חיוני במיוחד, ונמצאת מוצאת את דרכה רק בדרך הזו הספונטאנית של הגוף, למשך נאמר שעתיים, כך, שכשגומרת לטייל, נמצא הזמן עומד על כחצי שעה לפני רדת הערב.
כאן, אם כן, מציאת הזמן לתרגול הזה, כמו גם הקודמים, היא זו שמתבקשת ממך.
ואם נדרשת לשם כך להנכיח את כל עוזה, תוקפה וכובד משקלה, וגם אם כל העולם כולו משחק את הנפגע, לוקחת את הזמן הזה, ובמובן הזה, כך בדיוק כאשר עייפה מכדי לקיים יחסי מין, או בכל פעם שמרגישה שעורקיה נמצאים בחוסר, כמו נשאב ממנה יותר ממה שמשאבת הלב מסוגלת לספק, והעורקים כמו מאבדים מגמישותם שכן, אינם מתרחבים כבעבר.
האדמה, הפוריה, זו שמאפשרת חיים בקרב מעטפת האור שלה, במובן הזה האוויר, ובקרבה, במובן הזה של הצומח, ועל פניה, במובן הזה מאפשרת את החיים האלה על כל שטחי עורה, ואגמיה, וימיה, נמצאת מתקוממת, כאשר נמצאים עורקי יסודותיה, נשאבים שוב ושוב.
אז, במובן הזה של אדמה שמתקוממת, גלי צונאמי נמצאים עולים, ומזכירים לברואי האדמה, את מקומם.
את במובן הזה, האדמה, ולא נדרשת אל הצונאמי, על מנת להביא את נפשך, ולו לרגע אחד של סיפוק, כשהיא עצמה, את עצמך, אדוות הגלים, במובן של רוח על פני תהום שנמצאת מנשבת בעדינות גם על פני האדמה, ולוטפת את לחייך, ומעלה בך את החיוך הפנימי, זה, שמאז ומעולם, נמצא מחבר בינך לבין עצמך, לבין גופך ובמובן הזה למקורך.
עקשות זו כל כך עקרונית, עד שאם נמצאת מיישמת אותה, שמיים חדשים נפתחים לתפישתה, והשקיעה שלעולם מסמלת עזיבה, געגוע, פרידה, אם כן, לא נמצאת מאיימת, ברהב גווניה, אלה העולים מעינייך.
כאן, אם כך, טוב לך לזכור שהתעמרות בגופך, במובן של הרחקתו מצרכיו, אינה משרתת אלא את אמונותייך, ואלה בהחלט לרשותך.
תודה לך.
<שלם>
צפריר תודה.
נמצאת מתקוממת, כאשר נמצאים עורקי יסודותיה, נשאבים שוב ושוב
מוצאת את עצמי יותר מוכנה לעמוד על שלי, מתי רוצה
ואיך, לצערי, עושה זאת בדרך השלילה.
ז"א לא מספיק יודעת מה רוצה, יודעת יותר ויותר מה לא. וכך יוצא שצריכה לעצור את אהובי, ושוב, "לחבל" בקירבה.
לא רוצה לפגוע בו אבל יש דברים שמפריעים לי - כמו ריח זיעה חזק או קוצים דוקרים בפנים, ויש עוד דברים שאניני אוהבת שהוא עושה לי.
העיקר הורא שאיני יודעת מה כן ןששוב עולה חוסר המשיכה שלי אליו.
טוב לך לזכור שהתעמרות בגופך, במובן של הרחקתו מצרכיו, אינה משרתת אלא את אמונותייך
שוב, לעמוד על צרכי זה מרגיש לי כמו ללכת נגד מה שכבר יש, ואין עדיין כל תחליף.
תודה לך.
אני מתחזקת ומתקרבת לעצמי, אהובי לא אוהב לדבר ואני מרגישה כי יש מקום להביע תיסכולים או רצונות.
הוא חושב שוויאגרה תעזור לו לספק אותי, איך אסביר לו שזה לא העניין?
אהובי לא אוהב לדבר ואני מרגישה כי יש מקום להביע תיסכולים או רצונות
כך גברים - לא אוהבים לדבר.
מרגיעון: מילים יוצרות מציאות
לאה,
איך אסביר לו שזה לא העניין?
במובן הזה, איך תסבירי לעצמך שזה לא העניין.
לא ריח הזיעה, לא הקוצים בפנים, ולא הגבר הספציפי הזה, או כל גבר אחר.
אלא, העניין הוא בינך לבין גופך.
כאשר משליכה עליו את חוסר היכולת שלך להשתחרר מהבחינה הזו של שחרור הגוף להנאותיו, אין כל סיכוי שהוא, יהיה זה אשר יהיה, יהיה מתאים לכך, אלא, כפי שקורה עכשיו, הוא, נמצא לכאורה הסיבה לכך שאת לא מרוצה.
אז, כמו מסירה אחריות מעלייך ומותירה אותה בידיו.
אז, נמצא הוא מאמין ל"פרסומות" במובן הזה של אמונות ההמון, שזיקפה, היא העניין, ואת נמצאת נתפשת לאמונות ההמון שהתנהגות הגבר - היא העניין.
לכן, טוב אם מניחה לו, במובן הזה מהבחינה המינית, ונמצאת כמו לומדת מחדש את גופך, במובן הזה של חקירה עצמית, ויכולת לענג את עצמך, אם בעזרת ידייך או בעזרת כל מה שעולה על דמיונך.
כאן, יכולה גם לבקש אחר אותו מורה דמיוני, אותו מאהב אולטימטיבי, שיעזור למי שאת היא להשתחרר מחוסר הסיפוק, ובמובן הזה נוהה אחר התנהגות כובשת, לוקחת, מצווה, שכן אז, אותה התמסרות נכפית על מי שאת היא, ובמובן הזה, אם כן, מחפשת התמסרות מתוך כניעה.
כאן, אין כל פסול בכך, שכן, היבט זה של כניעה והתמסרות בהחלט נמצא כהיבט קיים בכל נפש באשר היא, ומכאן, לעתים קרובות, לאו דווקא בפן המיני, נמצא הקורבן, מאמין שכפייה, במובן הזה של תנאים חיצוניים המביאים חוסר אונים, הוא הבסיס להתמסרות, הוא הבסיס לקרבה, הוא הבסיס לשינוי.
כאן, אם כן, על פני להתכחש לפנים אלה, נמצאת מתבוננת באלה, ויכולה גם להתבונן על אלה כאשר מתבוננת על אותם רצונות כמוסים ברמה הזו של פנטזיה.
על מנת להתקרב אצל גופך, נמצאת קשובה לגופך, ברמה הזו של אותם תרגילים שניתנו עד כאן.
כאשר מסרבת לתירגולים אלה, או להתקרבות אצל גופך, הפליאה היא לא על כך שגופך אינו מספק אותך, אלא, על כך שנמצא גופך, ממלא בנדיבות ובאדיקות אחר גחמותייך.
כך מקיימת את העקשות הזו, לאחוז בתסכול, בחוסר הסיפוק, ובמובן הזה, כמו מניחה היטב את המוקשים בטרם יוצאת אל המרחב, כך שיודעת מראש, שאכזבה תבוא, ובכך תגשים את המהלך שכל כולו, הוא אכזבה הרודפת אכזבה, כששרשרת זו של אכזבות מהווה בעבורך - הגשמה.
שוב, הוא לא העניין.
גופך, את, ומה שביניכם - זה העניין.
האם ברור עד כאן?
פלוני,
כך גברים - לא אוהבים לדבר.
זאת אמונת ההמון, ואין הדברים כך.
שכן, גברים הם בני אדם.
ובמובן הזה של לדבר, כל מי שיש מי שיקשיב לדבריו - אוהב לדבר.
גברים, נשים, ילדים - ככל האדם.
איזה כיף שיש מקום לשתף...לפרוק...
אני ובן זוגי מקסים בקרוב ממסדים את הקשר (לא מזמן העניין יצא לתקשורת ויש שמחה והילולה מסביבינו...), קשר נפלא של כשנתיים, עם חברות טובה והרבה שמחה והומור. לחצי טרום חתונה, אני מאמינה, מעלים כל מיני דברים במינונים ובאינטנסיביות שונה מקודם...וגם במיטה.
מאז תחילת הקשר, זה כמעט שנתיים, ברור לי שאני יותר מינית ממנו, כלומר, יותר יוזמת, מדברת על מין, משקיעה, והוא יותר עצור ממני, אם כי מראה לי אהבה וחיבוקים ללא סוף. כשאנחנו עושים אהבה הסקס נהדר. לאחרונה מצאתי את עצמי מבקשת יותר, מסבירה, לפעמים מתייאשת. קצת מבקרת אותו... לפני כמה ימים העניין עלה שוב ושוחחנו, והוא הודה בפניי שרוב הזמן הוא מרגיש שאני מבקרת אותו ומלחיצה אותו, והוא מוצא את עצמו הרבה פחות משוחרר ממה שהכיר את עצמו קודם וגם עם נשים אחרות, מרגיש פחות "גבר" לידי, לא מצליח להיות מיני כפי שהיה אתי בהתחלה... עם כל זה, ברור לו שהוא נמשך אליי ובעיקר מאוד מאוד אוהב. וברור לו שאני האישה של חייו.
ואני מרגישה נורא.
נורא.
עצוב לי נורא. מדכא לי.
בגלל איך שהוא מרגיש.
בגלל שאני גרמתי לו להרגיש ככה.
בגלל שלא "התאפקתי" ולא אמרתי את שלי באופן קצת יותר סבלני ורגיש.
בגלל שהייתי קצת בהמה.
בגלל שיש בי, יחד עם הכל, קצת כעס (ממש לא מוצדק) שהוא ככה נלחץ במקום להיות "גבר" ולספק את הצרכים שלי.וגם בגלל זה מרגישה רע...
ו...מה עושים?
איך משנים דבר כזה?
מין זה דבר כל כך בסיסי, ועם זאת כל כך רגיש, ואני יודעת שהשפה היחידה במין היא שפה של אהבה וקבלה. אחרת כלום לא עובד. ואולי הרסתי?
סירסתי את האיש שאני בוחרת לחיות איתו?
ואיך יהיה לנו קשר טוב עכשיו?
איך ממשיכים להתלהב מענייני חתונה ביחד?
ומה עם מין?
והאם אני יכולה פשוט להיות אני או שצריך ללכת על ביצים כשזה מגיע למיטה? למה שזה יצליח לי?
ומתי אני אהיה "אני" במיטה וזהו?
רעיון?..
העצובה והמסרסת.
היי מותק
מזל"ט על החתונה המתקרבת
יש לי חדשות טובות: יהיה טוב
כבר טוב
<כמו
שקט_קטית? אומרת, יש לי אהבה והיא תתנפח>
מאז תחילת הקשר, זה כמעט שנתיים, ברור לי שאני יותר מינית ממנו
חבל. שום דבר לא ברור. גם הוא מיני. צריך רק להעיר את היצר שלו ולהוריד את העכבות
והאם אני יכולה פשוט להיות אני או שצריך ללכת על ביצים כשזה מגיע למיטה? למה שזה יצליח לי?
ומתי אני אהיה "אני" במיטה וזהו?
הכיטוב שתהיי את. לא שווה להיות מישהי אחרת, גם ככה זה לא יצליח
תהיי את, לעולם את, רק את
שתפי קצת בפרטים,
איך את יוזמת?
אהלן,
הדיונים פה מרתקים. לצערי, לא יכולה להרחיב אבל לפחות אתן המלצה קטנה.
ל
גייייי ולאה יעניין לקרוא את "סוד הקשר הזוגי" של עמוס וצפי צור. יש שם לפחות 2 פרקים על זוגיות ומיניות.
קריא, פשוט ומרענן.
קט-קטית תודה, אני רוצה נורא להאמין שאת צודקת וגם הראש אומר את זה.
עכשיו יש מין ריחוק מוזר, של פוסט-ויכוח, אבל מסוג כזה לא נעים. כזה שגורם לפקפק ברגש. ביכולת להרגיש כמו קודם...אליו ובעיקר סתם להרגיש. בטח זה בגלל לחץ. לא יודעת. אף פעם לא התחתנתי קודם.
אפילו עכשיו עם כל המזל-טובים מבחוץ אני מרגישה מנותקת, שזה בכלל לא שלי, לא שמחה....גם לא לא-שמחה, סתם כבד ומנותק לי.
שאלת איך אני יוזמת...פשוט בליטופים, בלהגיד שאני רוצה, בהתנהגות עולצת במיטה...כאלו דברים. לא חשבתי על משהו אחר...
ענת_ב_פ אני בהחלט אשאיל את הספר! תודה!!
עכשיו הוא הלך לישון, פעם ראשונה בשנתיים האלה שלא בדיוק יחד אתי, נרדמים מחובקים.... בכלל לא שמתי לב לזה עד עכשיו. מה, ככה זה חיי נישואים? אני חיה פה בסרט, מה?....
יש כאב בהתפכחות, במציאות, שהיא פשוט מה שהיא. ומה שעושים אותה...
המממ.
גיייייי
גייייייייייייייייייייייייייי
יקירתי
נשמע לי ששניכם בפיק הברכיים שלפני החתונה
מוכר ומובן ובעוד חודש תצחקו על זה
לנשום עמוק ולחייך
בקשר למה שקורה במיטה: להוריד את הלחץ.
לא לצפות, הציפיה יוצרת מתח, והמתח מסרס אותו.
הרי ברור לנו שאהובך לא יהפוך בין רגע ליוזם ופעיל,
בטח לא במצב בו הוא מרגיש שסוג של "בוחנים" אותו,
רוצים לראות אם הוא באמת רוצה, אוהב, מיני.
כמו שאני רואה את התמונה,
העובדה שהיית יוזמת פעילה ומינית,
היא שהותירה את האחריות על חיי המין שלכם בידייך בלבד.
לא יעזור לזרוק את האחריות הזאת עליו בבת אחת,
כי מזה רק נלחצים ומסתגרים.
הגבריות שלך, היוזמה שלך, לאט לאט דחו את הגבריות שלו לפינה.
השאלה - איך לקרוא לה, שתצא מהפינה, תגיח לאור,
תנשום אויר ותתעורר מחדש?
קודם כל תעירי את האישה שבך
איך אני יוזמת...פשוט בליטופים, בלהגיד שאני רוצה, בהתנהגות עולצת במיטה
ליטופים - מצויין, לחזק
להגיד שאני רוצה - תגידי שהתגעגעת, אבל גם זה מבחינתך שיהיה המנוס האחרון
נסי יותר לפתות, פחות "להציב עובדות" ("בא לי")
שחקי איתו כך שירגיש כאילו הוא יזם
ואחרי שיזום תשתדלי לעשות חיים במיטה ותשבחי אותו כל היום למחרת
(היה לי כיף אתמול בלילה, אני שמחה שהתחלת איתי כי כ"כ נהניתי וכו',
נתת לי את אחת האורגזמות הטובות בחיי - אוי, נראה לי נסחפתי קלות חחחח )
את כ"כ צודקת בזה ש
מין זה דבר כל כך בסיסי, ועם זאת כל כך רגיש, ואני יודעת שהשפה היחידה במין היא שפה של אהבה וקבלה.
מרגש לאללה!
אז על פני לחפש אהבה וקבלה אצלו...
תתני לעצמך אהבה וקבלה
ואז תתני גם לו אהבה וקבלה.
הייתי ממליצה לך להתבונן בנשיות שלך
ולחזק את האנרגיה הנשית.
אם יש לך ביציות, את יכולה גם לשחק עם עצמך במיטה,
ללטף את עצמך - תראי מה זה עושה לו, איך הוא מגיב.
הכי חשוב - עזבי אותך משיחות ארוכות ומעמיקות שגורמות לו לחפש תירוצים
ולהראות לך איפה את לא בסדר, ובכך שניכם יוצאים לא בסדר,
את מאשימה אותו, הוא מאשים אותך.
פשוט תשחררי את המיניות הנשית שבך והיא כבר תנסה להעיר את המיניות הגברית שלו.
דברי איתו בליטופים, כמו שאת יודעת.
מציעה לך יותר לגעת בו בעדינות במהלך היום, ללטף ולנשק.
יש הרבה סקס לפני שמגיעים למיטה, אולי כדאי להתמקד בו, מה נראה לך?
וואו קט-קטית, איכשהוא רק עכשיו התפניתי לראות מה כתבת, כל מילה מלמיליאן. כל עצה כדור קוקוס ודבש במי וורדים...
כל כך צדקת.
שקעתי לחרדות טרום-חתונה במשך כשבוע (עכשיו אני כותבת את זה כי אני אכן בשלב שיכולה לצחוק על זה...) והוא היה פשוט מתוק ומופלא, היה שם אתי ברגעי קוצר נשימה וניסה להרגיע אבל גם לא הסתיר את חרדותיו שלו (מה שהכי הרגיע אותי...). כמובן שסקס לא היה בימים האלו, אבל אח"כ פשוט הצלחתי להניח לעצמי, לקבל את החרדות ולחשוב קצת רוחנית על החיבור הזה שהולך להיות בינינו, על הדינאמיות שבהתפתחות המשותפת. ונרגעתי אחרי שבוע.
ואז יצא שגם הנחתי לעצמי במיטה, או כמו שהצעת:
תתני לעצמך אהבה וקבלה ואז תתני גם לו אהבה וקבלה
פשוט תשחררי את המיניות הנשית שבך והיא כבר תנסה להעיר את המיניות הגברית שלו. וזה כנראה מה שעשיתי בלי לשים לב..
והסקס חזר...קצת אחר, עדין ומהוסס בתחילה, ודי מהר אחר כך - משובח מתמיד. פשוט חזרה לו זקפה אחרת, גברית מתמיד וכזו שיש לה מרחב מספק (:
והאמת היא שבלי לשים לב זה גם שחרר אותי.
יש משהו מעייף (ואצלי זה לא היה במודע...) בלהיות היוזמת.
תודה. תודה.
הכי חשוב - עזבי אותך משיחות ארוכות ומעמיקות שגורמות לו לחפש תירוצים
אוי אוי כמה נכון...יש דברים שהגוף והשקט מדברים כ"כ הרבה יותר טוב...
אני מחבקת אותך על מילותייך (יצא לי לבדוק אותן פוסט-פריורית...תענוג)
איזה כיף לראות שהדף שלי קיבל חיים בצורה של שיתוף ועזרה בלי שנתפלים לתחת שלי
אני ממש שמחה. גייייייי, ז"א שכבר התחתנתם? מזל טוב!
רק למען השם אל תכניסו למיטה מנוף
כל עצה כדור קוקוס ודבש במי וורדים
איזה דימוי מלבב
אני רק רוצה להוסיף עוד משהו קטן על דבריה הנהדרים של קט_קטית
טרום חתונה זה באמת תקופה מאד מאד מאד מלחיצה ומעלה את כל השאלות הקיומיות שאפשר להעלות על הדעת (אני רבתי עם בעלי בבקר שלפני החתונה ולרגע רציתי לא לבוא...). זה בסדר וזה עובר והופך לתקופה של שכרון חושים של אחרי...
אני חושבת שהייתי מניחה כרגע לעיסוק במיניות בצורה פטאלית כזו ופשוט לנסות בתקופה הזו לשחרר ולזרום עם מה שיש. לא שהשאלות שאת מעלה לא משמעותיות - להפך, אבל יהיה להם אולי יותר מקום אצל שניכם כשתהיו אחרי.
והסקס חזר...קצת אחר, עדין ומהוסס בתחילה, ודי מהר אחר כך - משובח מתמיד. פשוט חזרה לו זקפה אחרת, גברית מתמיד
לכל המופלאים פה,
אז עדיין לא התחתנתי, אצלי הכל עולה ויורד ועולה ויורד, משמחה והתרגשות ללחץ לדיכאון קל ולניתוק ולרצון לבכות ואולי בכלל לבטל ולמה כל זה....ובכלל ההכנות המטורפות האלה לאירוע של ערב אחד...ההחלטה להתחתן זה קצת קצת כמו לנסוע למקום חדש בחו"ל, אבל כל ההתעסקות סביב החתונה זה כמו שבמקום להנות מהנופים ולתת להם לשחק בי בפנים וללמוד על עצמי ועל שותפי לטיול המרגש הזה, אני מתעסקת בכל מיני שטויות כמו הצבע של התרמיל או מספר האנשים שבאו לראות אותי מטיילת....
ואני בתוכי חסרת אנרגיות להתעסק עם כל מה שבחוץ, וכל כך עסוקה בטיול הזה שאני מטיילת בתתוך עצמי, בנופים, בהאם הוא באמת מטייל אתי או רק עוזר לי לסחוב את הדברים, האם הוא רואה את קסם הנופים או מתרכז בלהספיק להגיע...
והמחשבות לא עוזבות אותי, אני נעשית אובססיבית אפילו יותר מהרגיל (לא חסר), לא מצליחה לחלץ אותנו מריבים, והכי מבאס זה ששוב, הדברים לא מדלגים על המיטה.
ואני מבינה שאנחנו לא מהזוגות האלה שיכולים לעשות make-up sex....הלוואי ויכולנו, אני מקנאה בזוגות האלה.
אצלינו כשלא מספיק רגוע הסקס הופך למשהו כבד ומלחיץ, אני נכנסת למקום ביקורתי ומתוסכל בתוך תוכי, מנסה מאוד שלא לסרס אותו אבל שוב כועסת....מעגל הכעס הזה כמעט אוטומאטי, לא מצליחה לדבר אותו, עצובה בתוך תוכי שהכל אצלי בפנים מתורגם לביקורת במקום לאהוב, לקבל, לדבר את שפת האהבה...ואז אני חושבת שאולי אני לא אוהבת מספיק? למה לא מרגישה אליו כלום עכשיו? איפה התשוקה?.....אנחנו לא אמורים עכשיו להזדיין כשפנפנים?....
מפחדת מההחלטה. מהחתונה. מפחדת שהרגשות ישתלטו עליי ולא אמצא בעצמי את הרוגעואת אורך הרוח להבין, לקבל, לחכות, לנשום, לתת לעצמי להרגיש מה שאני מרגישה ולתת לזה לעבור.
כל דבר נראה לי סימן. כתובת על הקיר. והיא מופיעה בכל פעם שיש נוף חדש בדרך, משחיתה את היופי הטבעי, מסכלת ומפחידה....
אוף.
גיייייי היקרה,
הזמן הזה של לפני החתונה הוא אינטנסיבי, אבל הוא כמובן רק משקף בעצמה רבה יותר את מה שתמיד. וכמו תמיד, יש לך ברירה - להמשיך להיכנס למקומות של ביקורת וכעס, או לראות את הדברים הטובים, להיצמד אליהם, לפעול דרכם ולהאיר בעזרתם את הקשר כולו (עם עצמך, עם בחיר לבך, עם העולם).
אני לא רואה כל-כך את הקשר למיטה - זה פשוט עוד שדה של התרחשות זוגית - והעצה שאני עומדת לתת לך ממש לא קשורה למיטה. אני מציעה לך בחום ללמד את עצמך - עדיף עם עזרה חיצונית - לוותר על המקומות הלא-בונים האלה (שבגללם
לא מצליחה לחלץ אותנו מריבים). למשל בעזרת
העבודה_של_ביירון_קייטי,
לימודי_ימימה,
100_אחוז_אחריות,
יעוץ_הדדי,
לואיז_היי,
הפורום_של_לנדמרק או כל דבר אחר שאת מתחוברת אליו ויכול לתת לך כלים לשנות.
מאלחת לך שבעוד זמן-מה, אחרי
make-up sex מוצלח במיוחד, תיזכרי פתאום במה שכתבת כאן, תצחקי ותודי לעצמך על השינוי המדהים שחוללת בחייך.
דיון חדש לשנה חדשה. אני מבקרת כבר כמה שנים באתר, אבל אפפעם לא כתבתי. מזה זמן רב מאד אני לא נמשכת לבעלי. אפילו לא קצת. אנחנו ביחד עשור, עם ארבעה ילדים מקסימים. לשנינו היה ניסיון מיני מאד מאד עשיר לפני שהתחתנו. אף פעם המין ביננו לא היה פצצה, גם כשרק היכרנו. מבחינה חיצונית, הוא שונה מכל האקסים שלי (כולם היו חסונים ובהירים והוא רזה ושחום) והקשר ביננו מבחינתי תמיד התבסס על הראש ולא על הרטיבות בכוס. יש ביננו 15 שנה (אבל אני זקנה לגילי והוא נראה מעולה הודות לגנים מצוינים). אני מאד מאד מעריכה וגאה בו כאדם וכשותף וכחבר אבל כבר לא בטוחה שאני אוהבת אותו. ודאי שכיום כבר מודה בפני עצמי שאין בי משיכה כלפיו, ולא שאני עייפה, מיניקה , מעוצבנת שלא הוריד את הזבל. כי כבר גמרתי להיניק, אני לא עייפה, והוא דווקא כן מוריד את הזבל ועושה את כל שאר הדברים שגברים לא אוהבים לעשות. הוא "בעל מושלם".
אנחנו שוכבים תמיד ביוזמתו, מבחינתי זה כדי שהוא יהיה מאושר, הוא מאד אוהב מין. המין ביננו "בסדר", הוא יודע את העבודה, מגמיר אותי ביעילות, יורד לי, "מתנהג יפה" אבל בי משהו כלפיו אבד לגמרי. הוא לעומתי כרוך אחרי, אומר לי כל הזמן שאוהב אותי, מת לשכב איתי כל הזמן, מפרגן לי בשתיקה על כל מיני התנהגויות שאני לא הייתי סולחת אם הוא היה עושה כלפי. מתבונן מהצד היה נותן לי שתי סטירות ומסביר לי שאני בלתי נסבלת.
בזמן האחרון אני נמשכת מאד לגברים אחרים, רוב הזמן עסוקה בפינטוזים, מאד מאד מתאפקת לא לבגוד בו. לא התאהבתי באחר, רק בא לי להזדיין כמו פעם. אני כמעט נשברת. אני אהיה עלובה בעיני ואשנא את עצמי. לא מגיע לו. באמת שלא. אני לא רוצה לפרק את המשפחה שלנו. לפגוע כל כך בילדים. ובעיקר כי אני לא חושבת שאי פעם אמצא חבר יותר טוב ממנו. רק הסקס המתרגש חסר לי. פוחדת שמגבילה את הדיון לנושא המשיכה כדי לא להודות בפני עצמי שהכל נגמר, והמשיכה זה רק ביטוי. איך יודעים? נורא קשה כי אני לא יכולה לדבר על זה עם אף אחד. לא רוצה לחשוף אותנו לחברות / אחיות, זה לא מגיע לו. הוא באמת איש מקסים וטוב ומיטיב. רק שאני כבר כמה זמן לא מצליחה לגרש את ההרגשה שמגיע לי יותר מזה. ולא יכולה לדבר איתו כי הוא ייעלב ללא תקנה. גם כך הוא מאד מוטרד מהפרש הגילים שביננו ומכך שאני לא רוצה בו מינית לעומת העוצמות שהוא חושק בי .ונעשה עצוב מזה וכבוי (ועוד פחות מושך...)איזה מעגל נורא.
תוכלו לעזור לי? (ולא, אל תשלחו אותנו לסדנת טנטרה , לפחות לא בשלב הזה, בינתיים אני מבקשת פשוט "לדבר" על זה )
וואו.... כל כך לא פשוט מה שאת מתארת.
בינתיים אין לי מה לומר. אחשוב על זה
רק רציתי לציין שקוראת
- לבטא את המיניות שלך/כם בדרך חדשה, מגוונת.
- יש דף בעניין קצת דומה פשוט_התאהבתי
- אני מתארת לעצמי שגם לבן זוגך יש פנטזיות - שוחחו עליהם.
גם אני קוראת.
ראשית - דברי עם
ענת_ב_פ
שנית - עם
צפריר_שפרון
שלישית - מנסיוני, ה"משיכה" את מדברת עליה, החיצונית, גם היא בראש. לא רק ההחלטה המושכלת להנשא לגבר המסויים הזה בזכות מעלותיו האחרות.
נסי להתבונן בו כאהובך, לאתר את המקומות הסקסיים שלו, שייחודיים רק לו.
אפילו שהוא לא ה"סגנון" שלך, כפי שאת מתארת. מעשה האהבה רובו בראש שלנו.
בררי עם עצמך אם הוא עדיין אהובך, האם את גם אוהבת אותו באמת ובתמים.
דמייני שהוא רועה בשדות זרים - מה זה עושה לך? האם יש שם תחושות כואבות?
בינתיים - תתבונני בו ובעצמך ארוכות
בהצלחה
ושבת שלום
אהלן
לא_נמשכת? , כרגיל כשאני קוראת משהו שמישהי כותבת עולות לי כל מיני אסוציאציות וכיווני מחשבה, וכרגיל,
את מוזמנת לבדוק ולראות מה מכל זה מתאים לך ומה לא. אם יתאים לך אז תעברי על המחשבות שלי, תכתבי התייחסות ואני וכל מי שנכנס לדף, נוכל להמשיך משם.
הדבר הראשון שעלה לי הוא שזה נכון שהכי כיף וקל זה כשהחשק מתעורר מעצמו, אבל כשזה לא קורה אני מזכירה לך (ולי ולכולנו) שמין הוא גם מיומנות. ז"א שאפשר לנסות ולהרטיב אם מה שהתייבש. מה שעולה מדברייך זוהי הפרדה של ה"ראש" (את מעריכה אותו) ו"הגוף" (רטיבות בכוס). אני בכל זאת אתחיל איתך בחשיבה רציונלית שממנה אפשר להגיע אל הגוף.
איך עושים את זה?
לאט ובסבלנות. קודם כל הרצון שלך לזוגיות ומיניות התעורר- זה כבר טוב. השאלה איפה הפתרון ואיך? קודם כל, אני גם לא הייתי מציעה לך לרעות בשדה זרים. נכון, שם זה הכי קל והכי מעורר, אבל זה לא מה שאת באמת באמת רוצה.
אם בתוך הבית פנימה לא תשיגי את מה שאת רוצה אז אח"כ אפשר להמשיך לחשוב 'החוצה'.
הדבר הראשון והכי משמעותי הוא שאת מתארת עשור צפוף של גידול ילדים. אצל חלק מאיתנו ילדים וחשק מיני לא הולכים ביחד. וכן, אפילו שאת כרגע פחות טרודה בפיפי קקי שלהם ואפילו שהוא "בעל מושלם", צריך קודם כל שתפני זמן לתחזוק עצמי- לגוף ולנפש. תני לעצמך ולמצברים להתמלא- שינה טובה ורגועה, תזונה טובה ומילוי מצברים רוחניים. כל מה שאת אוהבת ויכול למלא אותך- ספרים, אמנות, סרטים, טיולים וכד'.
התחושה שלי היא שאת מרוקנת ושאת צריכה להתמלא ולמלא מצברים. זה נכון עד כאן או ממש לא? גם אם לא, תמשיכי איתי הלאה, אולי המחשבות שלך ושלי יתחברו.
בנוסף- מיניות היא יצר, היא יצירתיות וחופש. אם לא בא לך על טנטרה אני מבינה. זה כרגע יותר מדי מכוּוונן מטרה בעינייך, ולכן חשבתי שכדאי לך לעסוק במשהו יצירתי וחושני שאינו מתקשר ישירות בסקס. את החיבור לסקס הגוף והנפש יעשו בהמשך ובאופן טבעי. לדוג'- עבודה בחימר יכולה להיות מצויינת, סדנאות בישול (שהבישול לא מיועד להזין מישהו אחר אלא מיועד לכיף שלך) או כל פעילות אחרת דרך הגוף- ריקודי בטן, יוגה, הליכה בטבע וכו'.
עד כאן מעין דברים כלליים. לזה צריך להוסיף את עניין הפנטזיות- הן חיוניות טבעיות ונורמליות גם בתוך זוגיות ממוסדת. למה שלא תפנטזי על מישהו אחר כשאת עם בעלך? מה כ"כ מפחיד בזה? יש לי הרגשה אצלך של מצד אחד פתיחות למיניות במובן המעשי אבל פחות פתיחות רעיונית. בכלל רצוי שאת הפנטזיות שלך תביעי איכשהו. תכתבי אותן תציירי אותן מה שמתאים לך. בהחלט אין צורך כרגע לשתף אותו כי הן מאיימות עלייך. ברגע שאת תתיידדי איתן תוכלי לתקשר אותן (אם בכלל. ממש לא חייבים).
מחשבה נוספת שמאוד עלתה לי חזק- צריך שתעשי קצת בירור לגבי הדימוי העצמי שלך. לדעתי זה מתקשר לסקס ולציפיות ממנו ולמערכת הזוגית שלך. אין לי מושג, אולי אני מפרשנת לא נכון את מה שכתבת, אבל זו האסוציאציה שעלתה לי, שמבחינה ערכית הוא יותר "שווה" ממך כבן אדם. כביכול הוא "נקי" יותר ממך. בכלל, בחרת בבן זוג "מושלם" ואצלך יש המון אשמה. צריך קצת לברר על מה ולמה בחרת (מראש) מישהו שהוא אדם "טוב" ושלאורך כל הדרך את צריכה לא לפגוע בו, לתת לו מה שהוא צריך, ועל הדרך קצת להזניח את הצרכים (גם אם חלק מהם מפונטזים) שלך, וגם לכל אורך הדרך להיות הנושאת באשמה. כביכול, הכל על כתפייך.
מעשית, אני חושבת שלפני שהולכים לפתרון הכי קל- לרעות בשדות זרים, כדאי לפני כן- לראות בסבלנות ובחמלה פנימה. להתבונן על הבחירה הראשונית שלך. אני מאמינה שלאחר שקצת תתבונני תגלי כל מיני דברים שיתנולך קצה של חוט איך להמשיך. כי דבר נוסף שעולה מדברייך היא תחושה של מצב קשה, של דרך ללא מוצא. את כבולה בפחדים של לפגוע בו. אני מאמינה שכן יש אפשרות לשינוי! תמיד יש יותר מאפשרות אחת. לפעמים, כשאנחנו בתוך הקושי, אנחנו לא רואים יותר מאפשרות אחת שהיא נוראית בעינינו.
למשל תחשבי על תסריט אפשרי כזה- את קצת מפנה לעצמך את הזמן להתבוננות על כל מה שקרה עד כה, את קצת מתעסקת עם הבחירה שלך בבן הזוג שלך, קצת מתעסקת עם עצמך ושאלות של דימוי עצמי, קצת מתיידדת עם הפנטזיות שלך, קצת מתחברת ליצריות שלך עם עצמך ואז אחרי כל זה אני מאמינה שמשהו יתבהר, שמשהו ייפתח,שתיראי את בעצמך עוד אופציות.
בינתיים, יחד עם כל העניין הקצת מעייף של 'התבוננויות' אני מזמינה אותך למצוא פעילויות משותפות עם בעלך שהן קלילות, לא מחייבות, ויש בהן הומור.
בכל מקרה, כתבתי כל מיני דברים, תיקראי ותיראי מה כן מתחבר לך ותיראי מה מעורר אצלך התנגדות חזקה (רגשית או רעיונית) ותביאי לפה את התגובות שלך. אפשר להמשיך מפה.מרגישים אצלך עוצמות מאוד חזקות. אני מאמינה שבמקום שיש הרבה כוחות יש גם סיבה טובה להאמין שתהיה הצלחה.
אני שולחת לך חיבוק גדול ותקווה גדולה לשינוי
ענת את מדהימה. קלעת להמון דברים מדויקים שלא היתה לך לכאורה שום דרך לדעת. כמו הסיפורים האלה על הקוראות בקפה...אני בינתיים חושבת על כל מה שכתבת ומרשה לעצמי להתבשל עם זה עוד לפני שממשיכה כאן את הדיבור. שבוע טוב בתוך כל הטירוף שסביבנו (שקצת גם נותן פרופרציות, עד כמה נורא שזה)
כמו הסיפורים האלה על הקוראות בקפה...
אולי מרוב שאני שותה קפה קיבלתי את התכונות...
ומרשה לעצמי להתבשל עם זה
סבבה! כשתהיי 'אפוייה' היטב תחזרי לכאן.
לילה טוב ושבוע שקט לכולנו. אמן!
שלום שלום
יש לי המון מה לאמר על החיבור הרגשי מתוך החוויה האישית שלי בזוגיויות הקודמות, משני הצדדים - הצד שלא רוצה והצד שלא רוצים בו (טעויות הכתיב הם עקב הרעידות שיש לי בידים כשאני נזכר) אך אני מעדיף להתיחס לענין הטנטרה שהזכרת בפתיח דברייך:
אני לגמרי מסכים איתך בעניין האל תשלחו אותנו לסדנת טנטרה, כנראה שזה באמת לא מה שאתם צריכים.
לעומת זאת אני סבור שמפגש טנטרי פרטני, שלך או שלכם, עם חונך או חונכת טנטרי/ת, אפילו עם זוג חונכים טנטריים, תעשה לך או לכם הרבה טוב.
מאוד מרגיש לי הנתק הפנימי בין הסקס, הלב והראש. מתוך הדברים שנכתבו משתמע לי שהנתק הזה היה גם בעבר אם כי במופע אחר. הוזכרו האקסים החסונים והבהירים שאכן עשו לך את זה (הפנטזיה על איך צריך להראות בן הזוג ) אך בכל זאת בחרת באיש שלך מתוך איזושהי קריאה פנימית לשינוי. וכאן משתלבים דברי בעניין הטנטרה.
הטנטרה הטיבטית, הלבנה, עניינה בהזרמת האנרגיה המינית כלפי מעלה והתמרתה לאנרגיה של הלב ועוד למעלה לאנרגיה של הראש ועד לצ'אקרה העליונה וחיבורה אל האינסוף. זו הטנטרה שעניינה הוא רוחניות.
הטנטרה משתמשת באנרגיה המינית שהיא האנרגיה הכי בסיסית והכי זמינה (וברור שאף אצלך היא זמינה ושופעת) ויוצרת זרימה וחיבור לכל רובד שהוא באדם. כאשר הרובדים הפיסי, הריגשי, האנרגטי והקוגנטיבי מתחברים ומתאזנים אזי התמונה מתבהרת , אז יש חיבור בין האיש שלך ובין המאהב שלך.
הטנטרה הטיבטית אינה מטיפה לפריצת גבולות ופריצות, היא מדרבנת את האדם להתבוננות ובחירה, לחופש להיות, לחופש לאהוב ולהיות נאהב.
למפגש טנטרי אין כללים. הוא יכול להיות בערום ובמגע עמוק באיברי המין אך הוא יכול להיות בלבוש מלא ובתירגול תנועה אנרגטית פנימית תוך כדי נשימה, כשהעיקר הוא להתבונן ולהזרים את השינוי לכיוון איזון. כל זה מתוך המון כבוד והערכה לכל אדם באשר הוא.
מנסיוני במפגשים עם אנשים במצבים דומים לא צריך הרבה כדי לעורר את האהבה.
אשמח לשוחח איתך אם תרגישי צורך 052-8880701
ולא לשכוח לנשום
חיבוק של תמיכה
יו-חנן
משוחח עם הלא-מודע
תודה גם לך יו חנן. בינתיים אני מנסה להתמלא , ע"ע ענת ב.פ. וזה כיוון שמתחיל להרגיש נכון וטוב. אני אספר מה קורה כשיתבהר
אנחנו כבר שבע שנים ביחד. בשנים האחרונות בריאותו התקלקלה. נפגעו כל התפקודים, גם במיטה. אני מוצאת את עצמי משתוקקת למין, ואין עם מי לדבר. התחלתי לחשוב על בגידה כדי לנסות לשרוד את התקופה עד שיהיה יותר טוב. מה אתן הייתן עושות במקומי?
הוא יכול להיות חולה אבל לענג אותך הוא אולי עוד רוצה.השאלה היא רק איך.אולי הוא בעצמו חושש שאם זה לא חדירה מלאה זה לא יספק אותך.
שניכם אולי תפתרו את זה בעצמכם ,תגבשו לעצמכם הרגל של מה אתם יכולים לעשות ומועדים לכך.
לפי דעתי, כל שיחה ב4 עיניים, כל ליטוף וחיבוק ,מעלה את האנרגיה לשניכם ומוסיף בריאות.
אם שניכם בראש הזה והבעיה היא רק איך אפשר לפנות ביחד למטפל מיני מוסמך דרך בתי החולים או קופות החולים.
גם אם אחד מכם מטיל ספק שזה יעבוד .
שואלת שלום
תהפכי את המשפט ושם תמצאי את התשובה...
בריאותך התקלקלה והוא בהשפעת הלחץ מחפש לבגוד בך....
האם זה מודל נכון להצמודד עם בעיה וקושי???
אם הקשר בינכם טוב תוכלו לספק זה את זה למרות המגבלות הפזיות כי מין מתקיים בראש ולא באיברי המין
תודה למי שטרח להיכנס ולהגיב, האתר כל כך זוחל שזו משימה מכובדת...
מין מתקיים בראש ולא באיברי המין
מסכימה. אבל צריך שיהיה ראש שאפשר לדבר איתו. הבחור בהכחשה מתמדת. מתנהג כאילו שהכל בסדר.
אפשר לפנות ביחד למטפל מיני מוסמך דרך בתי החולים או קופות החולים
כנראה שמתוך דברי הסקת שהוא במצב של איפוטנציה, ולא כך הוא הדבר. יש לו מגבלות אחרות שגורמות לו להיות בלתי זמין אלי. אני לא יכולה להיכנס לפרטים כאן באתר. לצערי.
אם הבעיה היא הכחשה אז הטיפול הוא לא טיפול מיני אלא נפשי
אפשר אימון אישי, סדנת מודעות,שיחה עם חבר טוב...
רק לא לסבול - פשוט אסור
אזרתי אומץ לדבר איתו. בעבר, כשהלכנו לבית קפה וניסיתי לדבר, הוא עשה לי "פרצוף", אמר שאני מקלקלת את הבילוי. למדתי לקח. חיכיתי שהבית יהיה שקט בערב .ישבתי לידו וסיפרתי מה קורה לי. הוא נדהם, היה חיור. לא דיבר כלל. ביקשתי ממנו שיעשה טיפול "עומק", לא רק טיוח, כמו שעשה בעבר. אמרתי שקשה לי לחכות אבל אני רוצה לחכות. אני לא רוצה לפרק.
הוא מאוד מפחד מטיפולים, מדיבורים על רגשות. הוא בחיים לא הלך לשום יעוץ משום סוג. אולי רק ליעוץ פנסיה.
שואלת יקרה....
כל הכבוד....גם אם בן זוגך נפגע עזרת לו מאד.
לפעמים רק חברים קרובים ואוהבים יכולים לעזור לנו לראות את מה שאנחנו לא רוצים לראות.
את אישה אמיתית ואוהבת. אני מבין שבן זוגך גם יודע להעריך את זה.
צריך להסביר לו שטיפול זה אפילו סוג של פינוק השקעה בעצמי.
צריך להסביר לו שהוא יהיה המרוויח העיקרי מהשינוי. הרווח שלך יהיה תוצאה של הרווח שלו
צריך להשתחרר מסטיגמה של טיפול נפשי או אחר כמשהו שמראה על פגם.
אפשר גם לפנות למשהו מרוכך יותר כמו אימון אישי.
אם אין נכונות לפנות החוצה אני מציע גם לחזק את התחושה של ה"יחד מול האתגר" ולא את התחושה של "לך תתמודד" ואולי אני אחכה לך
הרבה מגע פיזי אינטימי ולא מיני יכול לעשות נפלאות ולהעיר את מה שדוכא ונרדם
אפשר גם לדבר. בעיקר על מה שאת מרגישה ולא על מה שלדעתך הוא צריך לעשות
בהצלחה.
אזרתי אומץ לדבר איתו
ואוווו...
שואלת יקרה....
כל הכבוד....גם אם בן זוגך נפגע עזרת לו מאד
רציתי להגיד לך תודה מיוחדת על ההתיחסות היפה שלך אלי, על כל ההערות הבונות. כי אני מרגישה די בודדה בסיטואציה הזו. אני כרגע לא יכולה לכתוב דברים יותר ספציפים, אני אחזור לכאן בהמשך.
שואלת יקרה
שמח שעזרתי ולו במעט ועל כך נאמר אין חכם כבעל ניסיון....
מניסיוני, הבדידות היא הגורם המעצים את המצבים הללו הרבה מעבר למה שהם.
מחשבות לא נעימות רצות במוח, טורדות אותו, גורמות להופעתן של מחשבות לא טובות ולא נכונות
הרי בגידה למשל, כמו שכתבת היא בעצם רק בגידה בך. במערכת האמונות שלך. הרי בגידה רק תחמיר את המצב.
הפתרון הוא לחשוף את הבעיה באופן ענייני, לא רגשי, לא כועס ובטח שלא מחפש פתרונות שווא שרק יחמירו את המצב (כמו בגידה).
הפתרון הוא לתת תחושה שזו בעיה של שניכם אותם תמודדו איתה ביחד ובכוחה של האהבה תנצחו אותה.
בהצלחה.
כיוון נוסף, אתה עוד מבקר לפעמים?
כן. אבקר שוב הלילה.
מחזק את ידיך...
איזה פאתית אני. ירדתי על חבילת יוגורט עם חמוציות.
ועל כך נאמר אין חכם כבעל ניסיון....
אני אשמח לשמוע, רק אם מתאים לך, כמובן.
שום דבר לא פאטתי. ככה את מרגישה
העניין הוא שכמאמר הנסיך הקטן את שותה כדי לשכוח את חרפת השתיה
עם קשיים צריך להתמודד.
לא ממש מתאים לי לחשוף פרטים באתר כי אני חרד לפרטיות שלי.
אספר לך רק שאור האמת הוא האור הנכון להאיר את הדרך ואת העתיד
לפעמים אנחנו מתפתים לפתרונות קסם שמאוחר יותר מתבררים כלא נכונים ולא טובים.
תחשבי על עוד דבר...
בהנחה שמה שקיים בתודעה שלך הוא לא בן הזוג האמיתי שלך אלא רק האופן בו את רואה אותו...
הרי הוא גם סוג של מראה המראה לך אותך..
מה זה אומר עליך?
את שותה כדי לשכוח את חרפת השתיה
אני אוכלת כדי להרדים את המיניות שלי, שאין לה דרך להתבטא. וככה זו דרך נהדרת להעלות פימה וכסל, להתעבות במתנים.
הרי הוא גם סוג של מראה המראה לך אותך..
משפט מעניין, אני אנסה לחשוב על זה.
לא ממש מתאים לי לחשוף פרטים באתר כי אני חרד לפרטיות שלי.
גם אני כותבת כאן בחרדה רבה שאולי אחשף.
אין צורך שתרדימי את המיניות שלך....
אולי את צריכה להגדיר אותה אחרת כך שתתאים למצב בו את נמצאת בתנאי שאת רוצה גם להישאר בו.
האם אין אפשרות למגע אירוטי? האם אין אפשרות למגע שאינו בהכרח מכוון ל"מטרה"?
הבעיה שאת הצגת בהתחלה היא שבריאותו רופפת, יש לך צורך במין ואין עם מי לדבר...
מציעה שתדברו אבל כנראה שיש משהו שמונע ממנו לדבר.
תבדקי את עצמך אם את מאפשרת לו לדבר.
הוא נמצא במצב מאד רגיש לגבר.... השתיקה מאד מתבקשת במצבים כאלו.
עזרי לו לשבור אותה. זו תהייה הקלה עצומה עבורו
אני לא רוצה ללחוץ על מי שפתח את הדף הזה שיוריד אותו ,אבל נראה לי אישית שהוא עושה משהו בעיתי.
כמו שכולנו כאן לא הינו רוצים פוסט כזה של אישה שמציגה אישה מוכה כדבר נורמטיבי נורמלי ואפילו מהנה מפעם לפעם וייחצן מזוכיזם ,כך נראה לי שנשים לא מגובשות מינית אכן עלולות לחשוב שכדאי להן לסבול כי בסך הכל זה נורמטיבי ובסוף אולי תצא פעם שהן יבינו את החיים ויבינו שלסבול זה עונג עילאי
אני לא רוצה ללחוץ על מי שפתח את הדף הזה שיוריד אותו ,אבל נראה לי אישית שהוא עושה משהו בעיתי.
כמו שכולנו כאן לא הינו רוצים פוסט כזה של אישה שמציגה אישה מוכה כדבר נורמטיבי נורמלי ואפילו מהנה מפעם לפעם וייחצן מזוכיזם ,כך נראה לי שנשים לא מגובשות מינית אכן עלולות לחשוב שכדאי להן לסבול כי בסך הכל זה נורמטיבי ובסוף אולי תצא פעם שהן יבינו את החיים ויבינו שלסבול זה עונג עילאי
אני פתחתי את הדף הזה.
אשמח אם תסביר את עצמך קצת יותר בפירוט, כי לא הבנתי.
(מיותר לציין שהדף לא יימחק)
מאושר שלום
שמח שאתה מאושר... כידוע לך, לא כולם נמצאים במצב שלך.
אני מסכים שאושר הוא בחירה במקרים רבים אך לפעמים המציאות נראית מאד קודרת וקשה למצוא בה את האור את הטוב ואת האושר.
בין היתר, בשביל זה בדיוק יש חברים. שיעזרו לך כשאתה נמצא באותן נקודות שפל.
אחת מהדרכים לקבל את אותה תמיכה שתעזור לראות את האור ולחזור להיות מאושר היא האתר המבורך הזה.
וכמה נקודות שיקוף (רפלקציה על מה שכתבת)
אתה כותב על מי שפתח את הדף ומבקש שיוריד אותו, כלומר אתה פונה בלשון זכר. זאת בשעה שמי שפתחה את הדף היא אישה.
אתה משווה את הדף הזה לפוסט של אישה מוכה. המקרה האחרון בו דן הדף אינו של אישה מוכה כלל ועיקר, נהפוך הוא. מדובר באישה אוהבת גאה ואמיצה שבן זוגה והיא חווים קושי שבה בין היתר לידי ביטוי ביחסי המין והיא רוצה להתמודד עם הקושי כדי להיות מאושרת עם בן זוגה.
אתה טוען שהאישה טוענת שיש במצב בו היא נמצאת הנאה. אני לא מצאתי הנאה. מצאתי קושי ונכונות להתמודד איתו מתוך אהבה.
אתה טוען לסכנה שעלולה לצוץ לנשים לא מגובשות מינית. אני ממש יודע למה אתה מתכוון. החיים הרי הם מסע של התפתחות וצמיחה בכל התחומים ובכללם התחום המיני. תמיד יש מה ללמוד. מי שחושב שיש לו תפיסת עולם מגובשת והוא לא צריך להתפתח יותר, נמצא לדעתי בבעיה.
הכי חשוב....
לא מוצא חן בעיניך... אתה לא חייב להיכנס. זו תרבות הרשת.
אתה חושש לגורל נשים אחרות - זה לא מגלומאני?
כיוון נוסף:
בזכותך אני מצליחה לשמור על הנישואים שלי.
אני מרגישה כרגע שלא יכולה לכתוב כאן. אני בעתיד אכנס שוב, מקווה שניפגש שוב.
בהערכה רבה
שואלת
אני מאד מאד מאד מודה לך.
אחרי השינוי שאני עברתי, המאמנת שלי אמרה לי שהיא לא תתפלא אם אני אהיה יום אחד מטפל בעצמי.
אני שמח שהצלחתי במקום אחד, להאיר מעט אור.
האם יש שינוי בתגובות שלו? האם הוא התחיל לדבר?
צריך לחשוב על דרך שתעזור לו להבין שהנישואים שלו בסכנה ועליו לעשות מעשה.
אני מאד מזדהה עם הכאב שלך. אני מבין אותך ומחזק אותך.
באהבה - רק האהבה יכולה לרפא.
שואלת - אני איתך.
גם האיש שלי עם בעית בריאות שלא מאפשרת ביצועים.
אנחנו דווקא מדברים על זה.
הוא מתוסכל כי הוא מאד אוהב ורוצה ורוצה אותי, איתי.
וכן יש מין שהוא לא רק חדירה, אבל גם החלק הזה חסר.
לא חשבתי שיהיה חסר כל כך גם לי.
ובגלל הבריאות הוא גם מתעורר מאד בקלות ומתקשה להרדם - אז עבר לישון בנפרד, חוץ מפעם בשבוע בערך.
וזה עוד יותר חסר לי.
בזמן האחרון מרגישה מאד בודדה.
וכמו שכתוב באיזה ספר - יש לי חיי מין פנטסטיים - 95% מהם הם פנטזיה....
הוא דווקא היה שמח אם הייתי מספקת את צרכי עם מישהו אחר (בידיעתו ואולי גם נוכחותו...) - אבל זה לא מתאים לי.
לא רוצה מין כמין בלבד ומערכת יחסים זה דבר הרבה יותר מורכב, ולא רואה איך זה יכול להתקיים בלי להרוס.
הנה אמרתי את זה.
שאלה - לא חייבות לענות...
איך אתן מרגישות היום לגבי כל השנים שבהן לא מיציתן את הפוטנציאל לקיים יחסי מין.
עכשיו, כשמסתבר שיש אפשרות שאולי לא יהיה יותר עם בן הזוג הנוכחי לפחות...
האם יש צער, חרטה...
מה זה "למצות את הפוטנציאל"? זה כמו שינה- אי אפשר לצבור...
זה לא שאם היינו עושים מין ואהבה כל היום וכל הלילה, אז עכשיו היה פחות חסר.
כשהיה - היה לי לפעמים יותר מדי. יותר מדי תובעני.
גם עכשיו זה לפעמים יותר מדי תובעני, כי הוא צריך הרבה עזרה והרבה זמן ומוגבל מאד באפשרויות שעוד עושות משהו בשביל להגיע לסיפוק. המין הוא בערך אוננות הדדית, וזה כיף לפעמים אבל גם חסר.
תודה על הכנות.
אני חושב רבות על כך שהחיים הם מסע חד כיווני.
אנחנו לא נהייה שוב צעירים, הילדים שלנו לא יהיו שוב תינוקות...
מטרידה אותי השאלה היא מיציתי מספיק את הנעורים שלי, את הילדות שלי ושל הילדים שלי
האם הייתי אבא מספיק טוב, חבר מספיק טוב... האם עמדתי בדרישות שלי מעצמי?
לגבי מין יש לי תחושה דומה.
אני רואה במין דיאלוג מענג של אהבה ונתינה.
דיאלוג קסום שהוא מעבר למילים ואם הוא מבוצע נכון הוא גם מעבר לתשוקה. הוא הופך לארוע מדיטטיבי.
לצערי, לא תמיד הרגשתי ככה והגעתי לתובנות הללו אחרי שנים רבות של לימוד וחקירה.
אני מודע לעובדה שיום אחד (אולי מחר....) ערוץ התקשורת הזה עלול להיסגר מסיבות פיזיות אני מרגיש שיש לי עוד כל כך הרבה להגיד דרכו....
יש לביאליק שיר שאני מאד קשור אליו הנקרא "אחרי מותי". בשיר הזה, בין היתר מדבר על השירים שנמצאים בו והם יאבדו עם מותו..
אולי לזה התכוונתי...
אני מבין את התסכול שלך ומאחל לכם בכנות ימים טובים ואת היכולת למצוא הנאה נפשית ופיזית במסגרת המגבלות.
יש לי בעיה.. אני לא יודעת אם זה הדף הכי מתאים אבל המון דפים פשוט לא מתעדכנים, אז..
יש לי בן זוג נהדר. הכי טוב שהיה לי, אנחנו מאושרים יחד, תקשורת טובה, פתיחות, חברות, מתכננים חיים משותפים, ילדים, באמת שאני בטוחה בנו במאות אחוזים. אוהבת ונאהבת ומרוצה.
הדבר היחידי שכל כמה זמן עולה הוא- הבדלי החשק בינינו. אני חושבת שאני בסה"כ בסדר, לא קרה וחסרת עניין. אני אוהבת סקס וגם כיף לי איתו הוא יודע לגעת ולפנק , הוא מאוד פתוח ומשרה נינוחות, אנחנו שוכבים בד"כ כל יום. הוא- לדבריו "אם נשכב 3 פעמים ביום אני ארצה 10. ואם נשכב 10 פעמים אני ארצה 30". יש לו חשק ע צ ו ם . באמת. הוא מסוגל כל הזמן לבלות במיטה, ומבחינתו אפשר לדחות כל דבר בשביל זה . לא משנה מה. זה מעצבן אותי לפעמים כי יש לי עוד כמה דברים מעניינים חוץ מזה. בבקשה התייחסו אלי ברצינות.. זו באמת בעיה כי אני משתדלת לספק אותו וגם הרבה פעמים משתפת איתו פעולה גם אם אני לא בקטע, כי אני רוצה לפנק אותו וכי אני יודעת שבסופו של דבר אני אהנה אני אגמור וזה לא יהיה סבל. הוא לפעמים מתבאס כי הוא רוצה שאשכב איתו רק כשלי יש חשק אבל בינינו- זה לא ריאלי כי הוא יהיה מתוסכל רוב הזמן. כל תקופה מסויימת (בערך יומיים בחודש? מחזור? הורמונים?) באמת לא בא לי ואני מנסה לא להחביא את זה אלא לעמוד על זה- כמו שהוא ביקש. כמו שצריך, בינינו. אבל- הוא נהיה כל כך עצבני ומתוסכל וזה ממש בלתי אפשרי. אנחנו מדברים ומנסים לפתור את זה אבל הפערים הם פשוט אדירים. הוא פותח עיניים בבוקר וישר נצמד אלי- בכוונות מאוד ברורות.. אני מגיעה הביתה מהעבודה/להפך- ישר הוא בעניין. אני מתפשטת- זה מגרה אותו. אני מתלבשת- זה מגרה אותו. כשאני מסתרקת, או קוראת, או מבשלת או לא חשוב מה- הוא כל הזמן בעניין וגם אומר את זה או מבטא את זה במגע. אני כמובן נמצאת רוב הזמן במין לחץ כזה כי אני מרגישה שאני ב"כוננות" רוב הזמן. עוד לפני המחשבה האם יש לי או אין לי חשק- אני כבר מודעת לזה שיש לו. אני יודעת שהוא מתבאס שאני כמעט לא יוזמת וניסיתי להסביר לו שרוב הזמן אני פשוט לא מצליחה להגיע לזה. הוא כל הזמן בפור פליי- אין שום הפוגה מעניין הסקס בשביל שאני אזום.
אנחנו לא יודעים מה לעשות.
כל מילות החכמה יתקבלו בברכה..
תודה
אשה כל הדפים הרלוונטים האחרים לא עודכנו מאז 2008, וחלקם מ 2007... אשמח אם יענו לי כאן
תודה
לונה,
ראשית כל מה שנכתב בעבר, בדפים כאלה או אחרים - רלוונטי כאילו נכתב כיום.
לגבי הבעיה שאת מעלה, זו איננה קשורה למין אלא לאובססיה. ואם יוותר על האובססיה למין יפנה לאובססיה למשהו אחר.
לא ניכנס כאן לסיבות לאובססיה מחד, מאידך הבחירה במין כנושא האובססיה עשויה להיות פיצוי מסוים על חוסר במגע.
עדיין, הבעיה היא לא מינון המין, אלא אישיות אובססיבית וטוב אם הוא יכיר בכך ויתחיל לטפל באלה.
שכן, גם אם ירגיע את הפן המיני שלו, או שהזמן יעשה זאת, יפנה את האובססיה לנושא אחר.
וטוב שתשימי לב מה צורך לך ברחישת האובססיה הזו סביבך.
תודות.
אני פתחתי את הדף. חוזרת הנה לעדכן.
קודם כל רוצה להודיע לכל המלעיזים, שכתבו לי שיש לגבר שלי בעיית שליטה, שהוא אונס אותי ושאני צריכה להיפרד ממנו...
שאני פשוט שמחה שידעתי לא להקשיב לכם.
אנחנו עדיין ביחד, מאוהבים זה בזה ונהנים לחקור ולפתח את המיניות שלנו.
כן, יש לנו מדי פעם ריבים, על סקס ועל דברים אחרים, יש פערים בין הרצונות והפנטזיות שלנו, יש אישיו של שליטה (שבזמן שפתחתי את הדף היה סמוי והיום הוא גלוי, מודע, מתוקשר ומעובד). וזה נפלא! כי זה מאפשר לנו רק להתקרב זה לזה ולאהוב זה את זה יותר ויותר. אם זה לא היה ככה, אולי היינו נמאסים זה על זה מזמן
בעניין המין האנאלי, הנושא שסביבו פתחתי את הדף.
עברנו עם זה עליות ומורדות. הוא עדיין רוצה את זה כל הזמן, אבל כבר כמה שנים שאין לחץ לזה מצדו כמעט אף פעם. אני עדיין לא מרגישה שזה דבר שאני אוהבת, אבל אני בהחלט נהנית מזה מדי פעם. לפעמים עוברים חודשים בלי שאנחנו עושים את זה, ולפעמים בא לי על זה כמה פעמים באותו חודש, לעתים (די רחוקות) אני אפילו יוזמת את זה.
לאחרונה העניין קיבל תפנית מרגשת.
לכבוד יום הנישואין קנינו "צעצוע" חמוד: פקק אנאלי קטן יחסית, רך ועדין. אם לא בא לי זיון בטוסיק, ולבנזוגי קשה לגמור מזיון בכוסיק (כמו שקורה לו לפעמים), הוא מכניס לי את הפקק וחודר אלי כרגיל, ואז צפוף לו בכוסיק כמו בטוסיק, ולי לא כואב, והגירוי מוגבר, וכולם מאושרים.
לפעמים לא בא לי על שום סוג של חדירה אנאלית, גם לא של הפקק. ואז לפעמים זה מבאס כי לוקח לו שנה לגמור ואני מתעייפת.
אז אתמול היתה לי הברקה. התחלתי לגרות לו את הטוסיק שלו (בליקוקים וקצת אצבעות בעדינות) - דבר שהוא תמיד אהב - ואז כשהוא היה ממש מגורה שם, הצעתי לו להכניס את הפקק לטוסיק שלו. הוא הסכים לנסות (אין כמעט דבר שהוא לא מסכים לנסות במיטה).
מה אני אגיד לכם, הגשמתי לעצמי חלום.
לא היה פשוט להחדיר לו את זה. בהתחלה הוא כיווץ, ולא נשם, והייתי צריכה ללמד אותו איך לשאוף בכניסה ולנשוף בנסיגה החוצה ולהרפות עוד ועוד ועוד. לקח כמה דקות טובות עד שהצלחתי להכניס את הפקק לגמרי. רק זה כבר גירה אותי ממש, התחושה הזאת של היפוך תפקידים. לא שהרגשתי את עצמי בתפקיד הגבר, אבל היה מרגש מאוד לראות אותו לומד להיות נחדר, לומד להרפות, לנשום, להכיל... דברים שממש לא באים לא בטבעיות גם מחוץ למיטה.
ואז כשזה היה בפנים עליתי עליו וזיינתי אותו והיה פשוט מעולה, ולא לקח לו שנה לגמור - מה אני אגיד, היה פשוט מרגש! כיף לגלות זה בזה ובעצמנו דברים שלא ידענו שיש בנו, למרות כל השנים של זוגיות ומיניות משותפת.
תענוג.
תודה על השיתוף
מרתק ומרחיב
אשה יקרה
זה פשוט מעשה חסד שהוספת כאן את עידכונך!
>מנופית כבר קראה את הדף מסיבותיה כבר כמה וכמה פעמים<
ולקרוא עכשיו את הדף על כל הודעותיו בפרספקטיבה של כמה שנים קדימה זה פשוט מעורר השראה - אפשר באמת לראות איך נושאים שעומדים במרכז יחסים מוצאים להם לפעמים ביטוי קטן, ממוקד ומדויק וצריך רק ללמוד יחד לפענח אותו בראייה רחבה, מכילה, אוהבת.
וגם, ניתן ללמוד שאפשר למצוא פתרונות נעימים במיוחד לאותם מוקדי מתח מבלי להפוך למילים את כל רוחב היריעה שהם מגלמים. במקרה הזה גם מצחיק - פשוט לדחוף פקק
ואתם, כך נשמע, פשוט זוג נפלא
אני פתחתי את הדף. חוזרת הנה לעדכן.
תודה רבה לך בשם כל מי שמאמין באהבה בברית בין גבר ואשה בנישואים או בלי נישואים
הוכחת שכעסים ומריבות הם מקום לברר דברים ולא להגיע מהר למסקנות שחייבים להתגרש
זה פשוט מעשה חסד שהוספת כאן את עידכונך!
זה פשוט מעורר השראה
הגעת לדף זה בעקבות
יש לך מה להוסיף?
. פרטים נוספים בדף