דף_פתיחה‏ sep מה_חדש‏ sep תגובות_לאתר‏ sep הוראות_שימוש‏ sep חיפוש:
"מערכת מיחזור מים ביתית" עדיף בהרבה על "תגובה למוישה". "ארץ הודו" להבדיל מ-"בשר תרנגול הודו" למשל. (מתוך שם_דף_מתאים‏)
הורות_לפי_אדלר_שעור_3  left הפניות_לכאן‏, דפים_דומים‏, מידע_סטטיסטי‏
ברוכים הבאים לאתר השעורים הפתוחים!
(עם הוראות_שימוש‏)


החזון שלנו:
כל דובר עברית יוכל ללמוד כל תחום דרך האינטרנט, חינם, בעזרת חומר לימוד מעולה המשתבח כל הזמן, אשר גולשים שאינם בקיאים בבניית אתרים כותבים ומשפרים בקלות, והמרוכז באתר אחד.

השורש של עץ השעורים באתר הוא דף_קבוצת_שעורים‏.

רוצים לכתוב שעור חדש? גלשו וקראו כיצד_לכתוב_שעור‏ ו- כיצד_למצוא_נושא_לשעור‏.

דפים חדשים:


דפים שעלו בגורל:


חיפוש באתר:

הקשבה

2.1.2010

מקורות לקריאה:

מהם שלוש התוצאות החשובות למי שמדבר? מה פחות חשוב לו?
חשוב מאד:
  1. להשמיע את דעתו: פעולת ההשמעה עצמה חשובה.
  2. שייקחו אותו ברצינות.
  3. שיכירו ברגשותיו ובעמדותיו (גם ללא הסכמה).

*פחות חשוב (באופן קצת מפתיע): שיסכימו איתו.

הקשבה לפי אדלר

מהם נזקי האי-הקשבה?
רגשות: אי הקשבה מובילה לרגשות קשים:
  • אכזבה
  • עלבון
  • תסכול
  • כעס
  • תחושה שמזלזלים בי.

השלכות התנהגותיות: בתגובה לאי-הקשבה, הדובר עלול:
  • להקצין את פעולותיו (דיבור או פעולות פיזיות) על מנת לזכות בהקשבה.
  • להתייאש, להתנתק ולהסתגר
  • תחושת הערך העצמי שלו עלולה להיפגע.

כל זה בגלל אי-הקשבה!
מכאן החשיבות העצומה של הקשבה.
מה התועלות והחשיבות של הקשבה פעילה לילד, לפי אדלר?
  1. שיפור היחסים ותחושת ההשתייכות: הקשבה היא בסיס לתקשורת. התקשורת קובעת את סוג וטיב היחסים בין האנשים המעורבים בסיטואציה. כאשר מקשיבים, התקשורת משתפרת, ובעקבות זאת היחסים טובים יותר. התוצאה היא שגם תחושת ההשתייכות של האדם טובה יותר.
  2. העשרת השפה: ניסוח בצורה אחרת, תוך שימוש במונחים נוספים או מדויקים יותר, עוזר להעשיר את השפה של הילד.
  3. חיבור לרגשות: ניסוח המשמעות הרגשית של הסיטואציה עוזר לילד לתת שמות לרגשות, ובכך מפתח את המודעות של הילד לרגשותיו, ונותן לגיטימיות לרגשות.
  4. אישור הבנה: שיקוף מאפשר לשומע לדעת שהבנו אותו, ולכן שהוא לא צריך לחזור, ושאנחנו איתו. בכך הוא מחזק את תחושת השייכות, בפרט במרכיבים של התייחסות אישית ושל תחושת ערך עצמי.
  5. מודל לחיקוי: כאשר המבוגר מקשיב לילד, הילד מקבל הדגמה לפעולת ההקשבה ממודל חיקוי, ובכך גדלים הסיכויים שכמבוגר הוא ידע להקשיב.
  6. תהליך תרפוייתי: הקשבה היא גם תהליך תרפוייטי, כשמדברים על רגשות גם שומעים מה שמדברים וחושבים על הרגשות, וזה תהליך ריפוי. הפסיכולוג קרל רוג'רס טיפל רק דרך הקשבה.
מדוע יש מחסור של הקשבה בעולם שלנו?
כי הקשבה דורשת משאבים - זמן, תשומת לב וריכוז
מדוע הורים אינם מקשיבים מספיק לילדיהם?
  • חוסר משאבים:
    • זמן.
    • תשומת לב: במקרים רבים ההורה עסוק בדבר אחר וקשה לו להתפנות ורק להקשיב לילד. לדוגמא, הורה המכין ארוחת ערב יתקשה להקדיש את מלוא תשומת הלב לילדו, ולשדר לילד את תשומת הלב הזו.
    • ריכוז: במקרים רבים ההורה עייף, בעיקר אחרי יום עבודה, וקשה לו לגייס את משאבי הריכוז הנדרשים להקשבה אמיתית.
  • חוסר פניות רגשית: כאשר ההורה מרוכז ברגשות שלו, קשה לו להתפנות לקלוט את הרגשות של הילד בין השורות של מה שמספר לו הילד. לדוגמא, כאשר ההורה דואג לבן משפחה חולה או מודאג בגלל קשיי פרנסה, קשה לו להתפנות רגשית לילד.
  • קושי להתמודד: קושי להכיל את הרגש של הילד, והכחשה. לדוגמא, כאשר ההורה שומע שהרביצו לילד בגן, קשה לו להכיל את תחושת העלבון, חוסר האונים והפגיעה של ילדו.
  • גישה מילולית: תכופות ההורים מתייחסים למה שהילדים אומרים, ולא למצוקות והרגשות שמאחורי האמירות. קטגורית הגישה המילולית כוללת את השגיאות:
    • פתרון: הצעת פתרון לילד, כאשר הצורך של הילד הוא הקשבה ואמפתיה.
    • הנחה שיודע מה הילד רוצה לומר לו: המבוגר מניח, גם אם בצדק, שהוא יודע מה הילד רוצה לומר, ואינו נותן לילד לסיים לשפוך את ליבו. השגיאה היא בכך שהצורך של הילד אינו להגיע למצב שהמבוגר ידע את המידע, אלא לזכות בהתייחסות אישית בכך שהמבוגר יקשיב לו ויביע אמפתיה.
מהם המרכיבים של הקשבה פעילה? מה המשמעות של כל אחד מהם?
  1. פניוּת: כשמקשיבים צריך רק להקשיב. צריך להיות פנויים רגשית ופנויים מכל עיסוק אחר.
  2. מתן תוקף: הפניות אינה פאסיבית בלבד, אלא יש גם לתקשר אותה לדובר. תיקשור זה נקרא מתן תוקף לדבריו של הדובר, או אישורים מזעריים.
  3. שיקוף: משפטים המראים לדובר שלא רק הקשבנו, אלא גם הבנו את מה שאמר.
  4. אמפתיה: מתן תוקף ולגיטימציה לרגש של המדבר.
איך מביעים את הזמינות?
  • בשפת גוף הפונה לדובר.
  • בקשר עין.
  • באישורים מזעריים
מהם אישורים מזעריים? איזה אישורים מזעריים יש?
מחווות אשר מאפשרות לדובר לדעת שאנחנו מאזינים. לדוגמא:
  • הינהון קל.
  • הימהום של האזנה.
  • חזרה על מלה בודדת של הדובר
איך אדלר קורא לאישור מזערי?
מתן תוקף
איזו שגיאה נפוצה אצל מקשיבים לא מנוסים בקשר לאישורים מזעריים?
שימוש יתר.
שיחה שלמה שבה צד אחד כל הזמן מהמהם לאישור - במקום לתת לדובר הרגשה טובה, תעצבן אותו.
יש להשתמש במידה בכל כלי האישור המזערי
מה יש לעשות כאשר פונים אלינו להקשבה, ואנחנו לא פנויים?
אפשר לומר: לא עכשיו, אני לא פנוי כרגע.
עדיף להבטיח מועד חלופי, ולעמוד בו.
מה השגיאה של מקשיבים מתחילים בשיקוף? איך נכון לעשות שיקוף?
השגיאה - תוכי: חזרה על דברי הדובר, בשינוי גוף. זה מעצבן את הדובר, שחושב לעצמו "מה הוא דפוק?".
הדרך הנכונה:
  1. לנסח בצורה אחרת.
  2. טוב יותר: לסכם.
  3. עוד יותר טוב: לנסח את המשמעות של מה שאמר הדובר, רגשית או אופרטיבית.
הדגם את צורות השיקוף השונות - את השגיאה ואת הדרכים הנכונות - למקרה הבא: ילד אומר "אמא, היום אחרי שאכלנו בגן, גדי נתן לי מכה, והגננת לא ראתה, ואז הוא נתן לי עוד מכה.".
  • תוכי: "אני מבינה שהיום אחרי שאכלתם בגן, גדי נתן לך מכה, והגננת לא ראתה, ואז הוא נתן לך עוד מכה".
  • ניסוח אחר: היום גדי הרביץ לך פעמיים אחרי האוכל, והגננת לא שמה לב שהוא מרביץ לך" (במקרה הזה הילד לא מצפה לניסוח אחר, אלא למשמעות).
  • סיכום: לומר "אני מבינה שגדי הרביץ לך היום" (במקרה הזה סיכום אינו מספיק טוב)
  • המשמעות: זה באמת לא נעים שמרביצים לך - זה גם כואב וגם מעליב. וכשהגננת לא שמה לב - זה מאכזב, כי הגננת היא זו שצריכה לדאוג לך".
מדוע אמפתיה היא כל כך חשובה?
בתרבות שלנו, בדרך כלל לא לגיטימי לדבר על הרגשות באופן ישיר: אנשים אינם מרגישים בנח להיות רגשנים, ומכסים זאת בפסאדה של רציונאליות.
לכן, כאשר רגש מטריד את הילד (או הדובר, באופן כללי), הוא ידבר עליו בדרך עקיפה, בד"כ על ידי תיאור הסיטואציה, כאשר מה שחשוב באמת לדובר הוא הרגש שגרם לו לספר על הסיטואציה.

בנוסף לכך, נזכיר שבין הדברים החשובים לדובר מנינו את "שיכירו ברגשותיו ובעמדותיו (גם ללא הסכמה)".
האמפתיה היא הזיהוי של הרגשות כדי להכיר בהם, והשיקוף של המשמעות הוא האופן שבו משדר המקשיב למדבר את העובדה שהוא הבין את הרגשות של המדבר והכיר בהם.

איך מביעים אמפתיה לדובר?
מכירים במשמעות הרגשית של הדברים עבורו, ומנסחים את המשמעות הזו.
זה שיקוף של הרגשות אשר בבסיס האמירות שלו.
אמרנו שכל המשך הקורס יהיה קשור לתחושת השייכות. מה הקשר בין הקשבה לתחושת השייכות?
ההקשבה תורמת במידה רבה לשנים מחמשת הגורמים של תחושת השייכות:
  • הקשבה מטפחת את תחושת הערך
  • הקשבה היא התייחסות אישית.
כמו כן, הוצגה טענה שהיא תורמת, במידה מסויימת, גם לשלושת הגורמים האחרים

קריאה למתנדבים

  1. תרגילים: אתם מוזמנים לייצר דוגמאות נוספות: תירגול הוא כלי חשוב ביותר לשיפור ההבנה והקליטה.
  2. שאלות הבהרה: מי שבאמת מוכן להשקיע, מוזמן לתמצת על שאלות הבהרה מתוך הספר ‏באופן:שפת_השיחה‏.

שאלות כלליות בנושאי הורות שעלו במפגש, שלא בנושא הקשבה

מאיזה גיל אפשר להציב גבולות?
שנתיים – שנתיים וחצי
איך מפסיקים נוהג של ילד לבכות בסיטואציה מסויימת?
להתעלם, או לשלול ממנו באופן אחר את תשומת הלב שהוא השיג בעבר באמצעות הבכי.
חשוב לעשות זאת בלי כעס, ולא בדרך הפגנתית.
יש להתאזר באורך רוח,
וחשוב להסביר לילד, בד"כ לא בזמן האירוע.
יש מקרים שאנחנו צריכים ללמד את הילד תחושת איפוק. איך מלמדים לדחות סיפוקים?
נעזרים בדמיון:
פורשים לפני הילד את התרחיש השלם הצפוי - מספרים לו שאנחנו תכף הולכים הביתה, ושם נלך למגירה, ונוציא את הצעצוע או החטיף וכך הלאה.
מספרים סיפור שלם, של כל התסריט שבו אפשר להשיג את מה שביקש (למשל במבה).
כך הילד לומד לזהות ולהסכין לדרך לא קצרה בדרך לסיפוק צורך.

שאלות בנושא ילדים ואוכל

מה לגבי המשחק באוכל?
זה מצויין
איך להתייחס לילד שלא אוכל מספיק?
לא לעשות מזה סיפור.
כשעושים סיפור – הילד מקבל תשומת לב על אי-אכילה,
וכתוצאה מכך הוא משתמש יותר באי-אכילה

שעורי בית

להקשיב - לתרגל הקשבה פעילה.


זהו דף הורות_לפי_אדלר‏

סיכם: ‏עודד לבנה

יש לך מה להוסיף? עריכת כל הדף
אפשר לפתוח דף_חדש, או לכתוב כאן בדף הורות_לפי_אדלר_שעור_3:

מאת:

כדאי לקרוא שוב את מה שכתבת לפני ההוספה.
נוצר ב-צ'יק_צ'ק‏ sep תנאי_שימוש‏ sep שמירה_על_פרטיות‏