דף_פתיחה‏ sep מה_חדש‏ sep תגובות_לאתר‏ sep הוראות_שימוש‏ sep חיפוש:
הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:

המלך השני של שושלת העלאוות הפך את העיר מקנס לעיר הבירה של מרוקו בשנת 1682

הורות_לפי_אדלר_שעור_9  left הפניות_לכאן‏, דפים_דומים‏, מידע_סטטיסטי‏
ברוכים הבאים לאתר השעורים הפתוחים!
(עם הוראות_שימוש‏)


החזון שלנו:
כל דובר עברית יוכל ללמוד כל תחום דרך האינטרנט, חינם, בעזרת חומר לימוד מעולה המשתבח כל הזמן, אשר גולשים שאינם בקיאים בבניית אתרים כותבים ומשפרים בקלות, והמרוכז באתר אחד.

השורש של עץ השעורים באתר הוא דף_קבוצת_שעורים‏.

רוצים לכתוב שעור חדש? גלשו וקראו כיצד_לכתוב_שעור‏ ו- כיצד_למצוא_נושא_לשעור‏.

דפים חדשים:


דפים שעלו בגורל:


חיפוש באתר:

# השעור נכתב חלקית

רעיון הבחירה

13.2.11

שאלות כלליות בנושאי הורות

כאשר רוצים לשנות התנהגות של הילד, מה הפעולה המקדימה שמומלץ לבצע?
שיחה: לכל שינוי מומלץ להתחיל בשיחת מפנה, להסביר לילד, שלא צנחנו לו מאיזשהו מקום שהוא לא יודע מאיפה.
זה יעזור לילד להבין שזו החלטה, ושמהיום זה יהיה אחרת.
מה דעתה על לשאול ילד "למה עשית את זה"?
לא מומלץ: הילד ירגיש ישר בצורה שלילית. כי זה מקטין אותו.
ברגע שמנמיכים אותנו ומצביעים לנו על המקומות הפחות טובים – גם קטנים וגם גדולים מגיבים בצורה לא טובה.
איפה יש להשקיע את עיקר העידוד?
יש לעודד ילד בעיקר כאשר הוא נכשל, וגם במקומות שהוא מצליח. לא לרפות את ידיו, אלא לומר לו שזה לא נורא, וננסה עוד פעם, ואני אעזור לך.
כאשר שוללים מילדים את התגובה שהם רוצים, כמה זמן לוקח להם לשנות את ההתנהגות?
בדרך כלל ימים ספורים.
ילדים מבינים מהר מאד.
מה המצב של ילד שלא מקבל משהו, ואז נשכב על הרצפה, רוקע ובוכה? מה אפשר לעשות?
  • הבעה: ההתנהגות היא השפה של הילד. הוא מביע תסכול.
  • שיקוף: ראשית יש לשקף, לומר, בשלווה "אתה מתוסכל שלא קיבלת את...".
  • לאפשר בחירה: למשל, "אתה רוצה להישאר על הרצפה ולבכות, או לבוא לאבא?", ואפשר לרווח זמן רב, ולהציע שוב. אין להציע יותר מדי תדיר, כדי לא להגדיל את כמות תשומת הלב שהוא מקבל.
  • מיעוט תשומת לב: אחרי שאמרנו פעם אחת, לא להמשיך להתעסק. הוא יבין שזו לא הדרך להשיג תשומת לב.
איך אפשר למנוע מצב שילד נשכב על הרצפה בקניון ומתחיל לעשות סצינה?
תאום ציפיות מראש: דרך אחת למנוע היא לתאם ציפיות, ולומר לילד שיש להתנהג בהתאם, או שהולכים הביתה.
לספר לו מה הולך להיות, ואפשר מה שהוא יקבל בסוף ההליכה לקניון אם יתנהג באופן נאות, ושאנחנו מצפים שיתנהג נאות.
חשוב להקפיד לבצע את הסנקציה אם מגיעים למצב הזה.

המשך פינוק וחסות יתר

איך יודעים האם אנחנו הורים מפנקים?
  • מרכזיות הילד: האם הילד הוא מרכז העולם וכל השאר לא קיים.
  • ויתור על צרכינו: האם אנחנו מוותרים על הצרכים של עצמנו בשביל הילד, למשל לא לאכול או לא לנוח כשצריכים.
  • הזנחת קשרים חשובים אחרים: אם שוכחים קצת מבן/בת הזוג, מההורים ורק הילד במרכז – אז אנחנו במקום של פינוק.
איזה בעיות [# לשלב לרשימה אחרת] יש לילד מפונק?
  • הוא לא יודע מה זה לא
  • לא יודע לדחות סיפוקים
  • ויש לו הרבה קשיים אח"כ בחברה ובביה"ס.
כשילד מבקש שיעשו בשבילו, איך אומרים לו שיעשה בעצמו?
לו לומר לו "לא, אתה תעשה את זה בעצמך", כדי שלא יפרש את זה "מה קרה לאמא, היא כועסת עלי פתאום",
אלא לומר לו "אתה כבר גדול, ואתה יכול לעשות את זה לבד. אני סומך עליך".
מה העקרון ומה קו האיזון של פינוק? מתי כן ומתי לא לבצע דברים בשביל הילד?
לבצע בשבילו כשהוא צריך שנבצע בשבילו.
העיקרון הוא שחשוב לפתח את העצמאות של הילד, ובו בזמן, בהתאם לגיל, להתחבר לצרכים שלו.
בנוסף, אין צורך להיות קיצוניים בכך שמה שהוא יכול לבצע – הוא יבצע. זה צריך להיות הקו הכללי, אך לא באופן קשיח.

העקרון: אם הילד יכול, אנחנו רוצים שהוא יעשה את זה.
לא מתוך נוקשות, אלא כי אנחנו רוצים לגדל ילד עצמאי.

איזו שגיאה בילדות מביאה מבוגר לחוסר התמדה, בגלל התגובה לכשלון?
המרכז אינו חסות יתר או פינוק, אלא דווקא חוסר עידוד.
בעידוד אנחנו צריכים לשקף את הכוחות של הילד, ולא לפחד מכשלון.
למשל, "תיזהר, אתה תפיל" – לא נותנים לילד מספיק עידוד.
ואכן, וזה גם כולל קצת פינוק וחסות יתר.

רעיון הבחירה

איפה ממוקם, לדעת חנה, רעיון הבחירה?
יחד עם המקום הסובייקטיבי, אלה אולי שני הנושאים החשובים ביותר בתורת אדלר.
מהו אופי?
סך כל ההתנהגויות האופייניות המתפתחות אצל האדם.
מה מעצב את האופי (האישיות) של הילד – שלושת הגורמים החיצוניים?
  1. חינוך.
  2. האוירה המשפחתית.
  3. המערך המשפחתי – המקום של הילד בסדר הילדים.
מערך משפחתי זה נושא שאפשר ללמוד אותו בתחום של אדלר.
ומהם ארבעת הגורמים הפנימיים?
  1. גנטיקה
  2. טמפרמנט, מזג
  3. המקום הסובייקטיבי – גורם פנימי שאפשר לשנות אותו: זה איך שהילד מבין את החיים. איך שבחוויה של הילד החיים מתנהלים. אפשר להשפיע על חלק מזה.
  4. רעיון הבחירה – זה גורם פנימי, שמשפיע על התנהגות הילד ועל האישיות שלו.
על מה אנחנו כהורים יכולים להשפיע?
על כל הגורמים החיצוניים ועל שני הגורמים הפנימיים האחרונים.
מה התפיסה של אדלר לגבי בחירה?
  • בחירה ואופטימיות: הרעיון של הבחירה מבטא אופטימיות גדולה: כל דבר יכול להיות אחרת. כל דבר אפשר לשפר, בכך שנבחר אחרת.
  • בחירה, חופש ואחריות: בעצם, בחירה היא חופש, חירות ואחריות
  • פוטנציאל מולד: בחירה, כמו תחושת ההשתייכות, היא פוטנציאל מולד שאינו מפותח.
  • מסביב לשעון: אנחנו בוחרים כל היממה.
  • מוקד שליטה פנימי מול חיצוני: הבחירה היא מקור שליטה פנימי – אני שולט על חיי וקובע איך החיים שלי ייראו. זה לעומת מי שבוחר באופן תת מודע, זורם, והכל "מן אללה". בחירה היא מוקד שליטה פנימי, בניגוד למוקד שליטה חיצוני – מי שמבחינתו החיים קובעים את מה שיקרה איתו.
מה ההקף של החופש לבחור?
החופש לבחור הוא בתוך מציאות נתונה.
יש המציאות, ויש הדרך שבה אנחנו בוחרים להתנהל מול המציאות.
מה הקשר בין בחירה, מודעות ועצירה?
כאשר אנחנו לא בוחרים איך החיים שלנו ייראו, בעצם אנחנו לא עוצרים לחשוב מה טוב לנו ומה לא טוב לנו.
למעשה אנחנו בוחרים כל הזמן. רוב הבחירות שלנו הן לא מודעות – בחירות אוטומאטיות.
הרעיון הוא להפוך את הבחירות שיש לנו למודעות.
כדי לבחור באופן מודע יש לעצור, ולהיות מודע לבחירה.
מה הסיבות לאי-בחירה?
  1. שלא למדנו: לא לימדו אותנו שיש לנו היכולת לבחור את החיים שלנו. לימדו אותנו שזה מזל או מאלוהים, ולא שזה נתון בידים שלנו. לא הבנו שהחיים הם בידים שלנו.
  2. חוסר הערכה עצמית.
  3. ויתור: כאשר בוחרים במשהו, אנחנו צריכים לוותר על משהו אחר, בפרט על הרגלים. כולל להישאר בסיטואציה אומללה.
  4. אין את מי להאשים כשלוקחים אחריות. לבחור לעשות זה לקחת אחריות, זה להפסיק להאשים את הזולת או משהו חיצוני, למרות שיכול להיות שבאמת יש השפעה של מי שעשה דברים לא טובים, אך זה המצב: הוא עושה ככה, ואני מחליט מה אני עושה בסיטואציה הזו.
מה הקשר בין בחירה לפרשנות של בחירה לא טובה:
יש שתי אפשרויות לפרש בחירה לא טובה (א.פ.ר.ת.), אחת מהן מוליכה ליותר בחירה, והשניה לפחות בחירה:
  • אם מפרשים בחירה לא טובה כמקום ללמוד ממנו, אז אנחנו נחזור לבחור יותר.
  • אם מפרשים בחירה לא טובה ככשלון ממאיר, אז אנחנו נבחר פחות ופחות.

בחירה ואינטליגנציה רגשית

מהי אינטליגנציה רגשית?
היכולת שלי להבין את עצמי ומה מפעיל אותי, ואותה יכולת לגבי האחר – מה מביא אותו לכעס ולהתנהגות.
אינטליגנציה רגשית זה בעיקר להביא את הדברים למודעות.
מה הקשר בין אפר"ת לאינטליגנציה רגשית?
לפעול מתוך אפר"ת זו בגרות מסויימת, ולהבין מה השפיע ומה צריך לשנות.
אינטליגנציה רגשית קשורה ליכולת להבין מה מפעיל אותנו. למשל, להבין שאם מבקרים אותי אז אני כועס. זה אומר, במונחים של אפרת, להבין את התגובה.
אינטליגנציה רגשית מאפשר גם להבין שזה עושה אותי קטן יותר, שזה במונחים של אפרת – להבין את הרגש או התוצאה.
אינטליגנציה רגשית כוללת גם את הבגרות להחליט לשנות את הפרשנות.
מה המעמד של המצב שרק מבינים מה צריך לשנות בתפיסה, ועדיין לא שינינו?
זה מצב טוב - זו התחלת התהליך, וממנה אפשר להמשיך.

בחירה וביקורת

מה הקשר בין ביקורת לגירושין?
ביקורת בין בני זוג היא הסיבה מספר 1 לגירושין.
מה גורם לאנשים להעביר ביקורת?
העלאה מקולקלת של תחושת הערך: ביקורת מגיעה ממקום שמעלה את תחושת הערך של עצמו, באופן לא נכון.
זה לא במודע, אך זה גורם לתחושת ערך גבוהה יותר.
מה התגובה לביקורת לפני בחירה (ובלא התערבות של האינטליגנציה הרגשית)?
כשמבקרים אותנו, אנחנו ישר מתקיפים – להתגונן.
איך לנהוג כמבוקר עם מבקר?
לחוש אמפתיה, וחמלה (לא רחמים), להכיל, ולהבין את המקום, כדי להיפטר מהכעס.
כלומר, כדי שאני ארגיש טוב יותר.
עדיף לי לחוש חמלה מאשר כעס, כי כעס זה לא רגש שעוזר לי בחיים.
נוסף על זה, להרגיש חמלה זה דבר שאנחנו אמורים לעשות באופן כללי.
איך לנהוג אם הביקורת היא נכונה?
להתייחס אליה בצורה עניינית, גם אם היא ניתנה בטון יותר רגשי מענייני
אם זה רצף של ביקורות אז קשה לספוג. מה עושים במצב כזה?
יש לפתח את האינטליגנציה הרגשית, ולהמשיך בדיאלוג פנימי אשר עוזר להבין את הזולת.
אם יש מעגל של אחד מבקר והשני כועס – נגיד שאני האדם המבוקר, לעשות את הדיאלוג עם עצמי:
למה הוא מבקר?
במקום למה הוא עושה לי את זה – לחשוב על הצורך שלו. כמו באפר"ת. מרגיש מאויים, למשל.
ואז יש חמלה, ואין כעס.
מה הקשר בין קבלת ביקורת לאינטליגנציה רגשית?
אינטליגנציה רגשית כוללת גם את האמפתיה, המאפשרת את שינוי הפרשנות הבא: הוא לא עושה את זה כדי להוריד אותי, אלא כדי להגדיל את תחושת הערך שלו. אין לזה שום קשר אלי, למה שאני עשיתי, אלא לזה שהוא ביקורתי.
מה לעשות אם אני כועס ולא רוצה להרגיש חמלה?
להכיר בכך שזו הבחירה שלי.
כאשר אכיר בכך, סביר שאעדיף לחוש חמלה מאשר כעס.
איך להרגיש חמלה למי שבא לומר דברים לא טובים?
זה מצריך אינטליגנציה רגשית.
זו הבחירה שלנו – להטיל אשם על מישהו אחר.
כאשר אני מבין שאני יכול לקחת אחריות על החיים שלי, למרות שזה עשה לי כך וזה עשה לי כך, הוא במקום הרבה יותר טוב ממי שלא לוקח אחריות.
מה התועלת של האמפתיה כשיש ביקורת, ובכלל במצבי קונפליקט?
אם אני מבין את השני, כל הכעסים השליליים שלי הולכים ופוחתים, וזה משפר את היחסים בעולם, בהורות ובזוגיות.
מה המעמד של רגשות לפי אדלר?
רגשות הם בחירה,
ובפרט כעס הוא בחירה.
מה המעמד של ניתוק הקשר, ומה יש להדגים לילדים?
זו הבחירה הקלה, והיא בדרך כלל כשלא לוקחים את הזמן לעצור ולבחור.
חשוב ללמד את הילדים לא לעשות כך.

בקשה לתרגילים

אני מבקש מכל אחד לתת שתי דוגמאות לסיטואציות שבהן יש תגובה אחת רגשית וללא בחירה, ותגובה נכונה יותר עם עצירה, חשיבה ובחירה.
אני אהפוך את הדוגמאות האלו לתרגילים.
תודה,
עודד


זהו דף הורות_לפי_אדלר‏

סיכם: ‏עודד לבנה

יש לך מה להוסיף? עריכת כל הדף
אפשר לפתוח דף_חדש, או לכתוב כאן בדף הורות_לפי_אדלר_שעור_9:

מאת:

כדאי לקרוא שוב את מה שכתבת לפני ההוספה.
נוצר ב-צ'יק_צ'ק‏ sep תנאי_שימוש‏ sep שמירה_על_פרטיות‏