בשמת א

בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37

בשמת א

שליחה על ידי בשמת_א* »

ונעים לי לשמוע על החווייה שלך בשמת, מעניין לי. זה חשוב בעיני.
רק מזכירה שהחוויות שלי לא היו של ילדה מהגרת אלא של ילדה מבקרת. "אורחת". באנו ללימודים של אבי, וכל שנה עברנו לארץ אחרת עם שפה אחרת. אז מראש המעמד של "אורחת לזמן קצר בתרבותכם" הגן עלי, אבל גם עברתי את החוויה של "ללמוד שפה מהאוויר" 4 פעמים.

(מצד שני, עד לרגע זה מעולם לא חשבתי לרגע על מה שאיבדתי. ומה שאיבדתי היה את המעמד שלי בתרבות שלי. את החברים שלי. את אלה שדיברו בשפה שלי [חוץ מההורים ואחותי וקבוצה קטנה של ישראלים שהתחברנו איתם שם].
את כל "הנכסים" שצברתי: למה שידעתי ולמה שידעתי לעשות, לא היה כמעט ערך במקומות החדשים.
כל מי שאני, היתה זרה וחיצונית ולא מוכרת, וללא מספיק שפה גם לא יכולה להיות מספיק קרובה לאף ילד או ילדים חדשים, אבל אני באותו זמן כבר הלכתי לגן, כבר היתה לי "החברה הכי טובה" ועוד חברים, היו חברים מהגן וחברים מהשכונה, מהרחוב שלי, היה לי הווי, היו לי שירים ומשחקים רבים שידעתי לשיר ולשחק את כולם - ופתאום כל הידע הזה שטרחתי כל כך ללמוד, לא היה שווה שום דבר, ואני לעומת זאת לא הכרתי שום דבר מהשירים והמשחקים של הילדים.
כל מה שרכשתי בעמל רב בשנותי המעטות, הכל הכל אבד, ירד לגמרי לטימיון. נשארתי ריקה מכל נכסי והייתי צריכה להמציא את עצמי מחדש, שוב ושוב ושוב, כל פעם בתרבות חדשה.

איזה מזל שכל כך הייתי מאושרת לחיות שם, וכל כך היה לי טוב שם, שעד לרגע הזה לא זכרתי אף פעם אחת כמה דברים חשובים איבדתי, ואיך בפועל, אף על פי שלא הייתי מהגרת, בכל זאת במשך כמה שנים משמעותיות הייתי במסלול אתגרי שבו כל פעם מחדש איפסו לי את כל הנקודות והייתי צריכה להתחיל לצבור אותן לגמרי מחדש, בזמן שכל השאר סביבי צוברים וצוברים נקודות תרבותיות ומסתדרים ומתמקמים במקום שלהם.
תמרוש_רוש*
הודעות: 5688
הצטרפות: 18 יוני 2005, 03:48

בשמת א

שליחה על ידי תמרוש_רוש* »

in every work that must be done, there is an element of fun
לגמרי |Y|
ועל זה בשמת וצלצול מדברות פה כל כך הרבה, וכל מילה זהב, בדפים פרקטיים לגמרי כמו פליי ליידי ואחרים.
למצוא את הכיף שבעבודה, ולהוציא אותה לפועל בתזמון, מרחב, סדר פעולות, setting - שיאפשר הנאה.
אישה_במסע*
הודעות: 5515
הצטרפות: 29 מרץ 2012, 10:55

בשמת א

שליחה על ידי אישה_במסע* »

איך מנהלים שיחה מול מישהו שמבקש שאשמע עד הסוף מה שיש לו להגיד - ואני לא רוצה את ההתחייבות הזו?
משתמשים בשיטת בשמת להצבת גבולות. בוחרים תשובה, חוזרים עליה כמו תקליט שבור. מנתקים שיחה כשהאי עוברת לפסים לא נעימים. מתנהגים בדרכים שבהם את לא רוצה משום מה להתנהג. כדי לא להיות לא נחמדה? כדי לא לפגוע באמא שלך?
אנונימי

בשמת א

שליחה על ידי אנונימי »

בשמת, אמא של ...
אמא לחיים

דף בית אישי
פלונית*
הודעות: 5019
הצטרפות: 02 אוקטובר 2001, 03:13

בשמת א

שליחה על ידי פלונית* »

תודה על הקישורים לסיפור על אופק. עצוב ומכעיס ולא מפתיע.
אני זוכרת איך לפני שנים ראיתי סרטון שהוא יצר לתזונה נאה. הכל היה נורא יפה ומפתה. ואז ממש ממש בסוף על רקע הכתוביות בעצם הוא ישב מול אישה אחרת צעירה מאוד ובעודו מאכיל אותה את מה שהוכן בסרטון פשוט דחף לה לשון לפה בהפתעה. כאילו ללקק את האוכל עצמו.
זה היה כל כך לא קשור לכלום. היא היתה כל כך מופתעת. היא צחקה ולא מחתה אבל מי שראה את זה מהצד חווה את זה לדעתי כמוני.
זה היה הרגע שהבנתי שמשהו לא לגמרי בסדר איתו. שהוא מערבב דברים שלא קשורים ובמסגרת הזו כופה על אחרים התנהגות פוגענית שקשה למחות עליה. כל הכבוד לנשים שקמו והוציאו את זה החוצה.
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37

בשמת א

שליחה על ידי בשמת_א* »

היא היתה כל כך מופתעת. היא צחקה ולא מחתה
את מעלה פה נושא ממש ענק, שאני מקווה שבזכות תנועת ME TOO ומגמות חדשות נוספות אולי התחיל כבר לצוף:

הרוב המכריע של הנשים שעושים להן תרגיל כזה (וגרועים ממנו), פשוט נכנסות להלם ולשיתוק.
שוב ושוב נשים שחוו כל סוג של פגיעה מינית, מהתבדחות סקסיסטית ללא כל מגע ועד אונס אלים, מתארות את תגובת ההלם + השיתוק.
במקרים הפחות קשים וחד משמעיים, בהרבה מקרים נמצאת שם גם תגובת הצחוק, כאילו גם היא משתפת פעולה בזה שלא קרה כלום.
אחת הסיבות לזה היא החינוך המאוד קשוח של הנשים בחברה המערבית (כמו גם בחברות "פרימיטיביות" רבות) להיות תמיד נחמדה ומרצה כלפי גברים.

יש כמה דברים שאני זוכרת בהקשר הזה:
  1. פעם ראיינו אלופה באומנויות לחימה (לא זוכרת אם קראטה או משהו כזה) שהותקפה ונאנסה. היא תיארה את אותם הלם ושיתוק. היא אמרה, היו לי הכישורים לנצח אותו ביד אחת, אבל לא הייתי מסוגלת להפעיל את זה כשהותקפתי.
  2. קורסי הגנה עצמית של אימפקט:
https://www.elhalev.org/impact?gclid=[p ... 9613vYWoMp nIkNQKSfjLABHsaAkYtEALw wcB[/po]
מטפלים חזיתית בדיוק במקום הזה.
בתגובה האוטומטית הנשית.
ומאמנים להגיב אחרת.

לגבי אופק, אכן מעציב, מכמה בחינות (קודם כל מעציב אותי לחשוב על כל הנשים שנפגעו )-: ), ואכן כלל לא מפתיע את כל מי שנחשפה להתנהגות שלו פה או במפגשי באופן בעולם האמיתי.

רק כמה מחשבות פזורות.
תמרוש_רוש*
הודעות: 5688
הצטרפות: 18 יוני 2005, 03:48

בשמת א

שליחה על ידי תמרוש_רוש* »

MeToo
:-D
ואת יודעת מה? זה מוצא חן בעיני. נקי כזה. התחלה חדשה, מטאמורפוזה, והכל יכול לקרות.
בזמן האחרון הרגשתי חזק: האתר הזה הוקם למען כמה מטרות הירואיות. חלקן מודעות וחלקן - לא ;-)
וגם כשהקהילה הצטמצמה והתקטנה, האתר לא זז מילימטר. כי היה לו תפקיד.
ןכשהמטרה הושלמה, או קרבה להשלמתה - מתרחש שינוי מהותי בתנאים.
אצלי, תמיד השינויים האלה מרגישים "קצת מוקדם מדי". נו, תן לי עוד חודש, יא אללה שלך!
אבל... ככה זה (())
אולי זו אני שטיפונת מפגרת אחרי המציאות, מהססת להכיר בעובדה שהשינוי אכן כאן.
ולכן השינוי החיצוני הזה משמח אותי: הוכחה לכך שהשינוי שלי כבר כאן.

אוהבת אותך לפני ולפנים @}
קור_את*
הודעות: 1290
הצטרפות: 26 ספטמבר 2006, 16:53

בשמת א

שליחה על ידי קור_את* »

תמרוש ובשמת, אתן כאלה נשים מופלאות.

וגם כשהקהילה הצטמצמה והתקטנה, האתר לא זז מילימטר. כי היה לו תפקיד.

וגם כל פעם התברר שיש לו המון קוראות שנעזרות בו.
יעלי*
הודעות: 663
הצטרפות: 08 אוקטובר 2003, 21:33

בשמת א

שליחה על ידי יעלי* »

וכשהמטרה הושלמה, או קרבה להשלמתה - מתרחש שינוי מהותי בתנאים.
ממש ככה.
אני רואה בזה הרבה יופי.
אולי קל לי כי אני גם ככה לא ממש כאן. עברתי הלאה.
לא מרגישה צורך למחוק את עצמי מכאן,
ולא חושבת שההשתתפות שלי תשתנה באיזושהי צורה. כלומר היא בטח תלך ותפחת, אבל זה קורה ממילא, ואלה שני ביטויים של אותו דבר.
האתר סיים את התפקיד שהיה לו פעם.
ברוך השם.
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37

בשמת א

שליחה על ידי בשמת_א* »

נכנסתי לכמה דפי בית כדי לבדוק מה כתבתי בהם. ומה גיליתי? גיליתי שיש אנשים שמילאו את דף הבית שלהם בציטוטים מדברי ברחבי האתר 0-:
כמה מוזר. לא ידעתי.
קור_את*
הודעות: 1290
הצטרפות: 26 ספטמבר 2006, 16:53

בשמת א

שליחה על ידי קור_את* »

_נכנסתי לכמה דפי בית כדי לבדוק מה כתבתי בהם. ומה גיליתי? גיליתי שיש אנשים שמילאו את דף הבית שלהם בציטוטים מדברי ברחבי האתר oh
כמה מוזר. לא ידעתי._

ברור! את אושייה!
תמרוש_רוש*
הודעות: 5688
הצטרפות: 18 יוני 2005, 03:48

בשמת א

שליחה על ידי תמרוש_רוש* »

כמה מוזר. לא ידעתי.
:-D :-D :-D
באמת מוזר. למה למען השם שמישהו ירצה לזכור ולהנגיש לעצמו משהו טוב שבשמת כתבה??
אח, המסתורין שבחיים....

(הורגת אותי, זאת. שנביא שובפעם את עמוד הקלון ונקשור אותך אליו על צניעות-יתר? רק שעכשיו כבר אי אפשר לאיים עלייך בחיבוק....)
תמרוש_רוש*
הודעות: 5688
הצטרפות: 18 יוני 2005, 03:48

בשמת א

שליחה על ידי תמרוש_רוש* »

אם כבר בנוסטלגיה, אני זוכרת (בטח כתבתי את זה כבר פעם) את הפעם הראשונה שנחשפתי אלייך, בה תיארת את לידת הבית המתוכננת שלך. היה שם תיאור של "על מה אני אלד", משהו עם שכבת בסיס ושכבת ריפוד ושכבת הגנה ועוד משהו, ולי זה נשמע כמו אחד הדברים המופרכים ביותר בעולם, יצר אצלי בראש תמונה של הנסיכה על האפונה עם חמש-מאות שכבות באמצע, ואמרתי לעצמי "וואללה, משוגעים אלה!". מה שגורם לי להשתעשע עכשיו בתהייה מה מישהו חדש היה חושב על כמה דברים שאני כתבתי :-D :-D
אביבה123*
הודעות: 79
הצטרפות: 12 דצמבר 2013, 08:47

בשמת א

שליחה על ידי אביבה123* »

תודה על הקישורים לסיפור על אופק

מותר לשאול במה מדובר?
תמרוש_רוש*
הודעות: 5688
הצטרפות: 18 יוני 2005, 03:48

בשמת א

שליחה על ידי תמרוש_רוש* »

אופק היה באתר איזה זמן, לפני כמה שנים, ניסה להשתמש בו כפלטפורמה לקידום הרעיונות שלו על מזון נא ופוליאמוריה, באופן מנצל וחסר התחשבות, ובסופו של דבר נשלח לדרכו במאמץ קהילתי משותף.
עכשיו התגלה שהתכונות האלה התבטאו לא רק און-ליין, ושהוא ניצל נשים שיצאו לטיולי הליקוט שלו. יש קישור לסקנדל ב- לקטות מעשית, בסוף הדף.
יעלי*
הודעות: 663
הצטרפות: 08 אוקטובר 2003, 21:33

בשמת א

שליחה על ידי יעלי* »

ופורנו. אל תשכחי פורנו :-(
תמרוש_רוש*
הודעות: 5688
הצטרפות: 18 יוני 2005, 03:48

בשמת א

שליחה על ידי תמרוש_רוש* »

כה שמחה אני להודות בעובדה: לא ידעתי שהוא תמך בפורנו. כנראה שהפסקתי לקרוא אותו בזמן...
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37

בשמת א

שליחה על ידי בשמת_א* »

שינויים בריאותיים מעניינים ששמתי לב אליהם:
היום הלכתי לסידורים באוניברסיטה. כבר חודשים רבים שיש לי מנהג חדש, בעקבות חומר שקראתי על החשיבות של חשיפת העיניים לשמש (שייכנס אור ישירות לעיניים ולא דרך משקפי שמש): אני הולכת עם כובע (בעיקר בחודשי הקיץ) ובלי משקפיים בכלל.
זה אומר כמובן שאם תפגשו אותי ברחוב ולא אזהה אתכם, זה מפני שאני לא רואה P-:
אבל היום הלכתי לי דרך האוניברסיטה בלי כובע (בכל זאת, חורף. לא בא לי) ובלי משקפיים (מקופלים בקופסא שלהם בתיק).
ובלי להסתנוור!
כל חיי הייתי רגישה לסינוור ולאור. אבל מאז שאני עושה המון עבודה של איזון פיזי (צ'י קונג, שינה, תזונה, טיפולים) + הקטע החדש הזה של הליכה בחוץ ללא משקפיים, אין יותר רגישות לאור, ואין יותר כיווץ עיניים וסינוור!
מדהים.

כל פעם אני "תופסת" עוד משהו קטן ששיפרתי, אבל לרוב אני שוכחת אותם מייד אחרי זה. כל כך להתרגל לטוב... אם אזכור, אבוא לספר גם עליהם.
אלה דברים שאנחנו נוטים לחשוב עליהם "ככה אני". ומסתבר שאפשר גם אפשר לתקן ולאזן.

אה. עוד משהו חשוב:

הבסיס ליציבה שלנו, לעמידה, להליכה, להחזקת הגוף ולא פחות - להחזקת הנפש, אלה כפות הרגליים.
בעבר, כפות הרגליים שלי לא היו מונחות על האדמה. מכמה בחינות.
למשל, הייתי מאוד רגישה ולא יכולתי ללכת יחפה בשום צורה. או בנעליים או בנעלי בית. גם בים. סבלתי מהחול, סבלתי מהחום, סבלתי מהיחפנות.
או למשל, עמדתי "בלי לגעת בקרקע" ככל האפשר. בעיקר על הצדדים של כפות הרגליים. אפשר היה לראות את זה גם בצורה שעקבי הנעליים שלי התבלו.

בעקבות תירגול רב, חוזר ונשנה, של צ'י קונג וכן בעקבות סדנאות יציבה טבעית של אסתר גוקלה
(אם הקישור עדיין לא עובד, אז https://gokhalemethod.com/#flat )
אני היום לא רק עומדת ביציבות על כפות הרגליים (תבשיל קדירה ראתה אותי מתרגלת ואמרה, וואו! איזו יציבה איתנה! את עומדת עם שתי הרגליים על הקרקע!):
  • אני הולכת יחפה
  • הולכת בכיף יחפה בים על החול, לא סובלת בכפות הרגליים
  • עברתי לנעלי הליכה יחפה (אחרי הדיון עם דלית ב על הנעליים שהיא קנתה, החלטתי שהגיע הזמן לבדוק את החנות בבורגשוב, ואכן באתי ראיתי קניתי).
  • אני יציבה גם על רגל אחת
  • כל יציבת הגוף שלי השתפרה (אני גם מקפידה על הברכיים הלא נעולות, על אגן חופשי, על עמוד שידרה, על עורף ארוך ועל סנטר כלפי החזה, אבל הבסיס הוא כפות הרגליים).
הרבה שינויים, שגררו כמובן גם שינויים מקבילים בכיוון של שלווה, יצירתיות, יציבות, רוגע, בטחון עצמי וירידה תלולה ברמת החרדתיות.
קול_פעמונים*
הודעות: 417
הצטרפות: 12 אוגוסט 2013, 10:13

בשמת א

שליחה על ידי קול_פעמונים* »

רוצה לשתף בקשר לשמש ועיניים.

פעם מזמן, לפני יותר מעשר שנים, הייתי בסוג של טיפול/לימוד אצל אחת ממטפלות העיניים האלטרנטיביות הידועות בארץ בתחום.
הלכתי עם חברה, ולמדנו ממנה איך לשפר את מאור העיניים. לצערי לא המשכתי לתרגל את מה שהיא לימדה אותנו, אבל יש כמה דברים שאני זוכרת.
אחד מהם הוא החשיבות של השמש למאור העיניים. היא אמרה שמשקפי שמש מזיקים לעיניים ומנוונים אותן.
ומעבר לכך, השמש היא כלי טיפולי לעיניים.
התרגיל שלדעתה הכי חשוב לבריאות העין ושקול לכל התרגילים שלימדה אותנו יחד, הוא לשכב/לשבת מול השמש בעיניים עצומות ולכוון את "המבט" העצום ישירות לשמש.
בלי חציצה של ענן או שימשה למשל. ואז, עם נשימה, להעביר את גלגל העין מצד לצד באיטיות מול השמש.
ובסוף להפנות את המבט מהשמש ולפקוח את העיניים בעדינות.
זו הרפיה מעולה- נסי ותהני {@
קול_פעמונים*
הודעות: 417
הצטרפות: 12 אוגוסט 2013, 10:13

בשמת א

שליחה על ידי קול_פעמונים* »

וגם כפות הרגליים שלי לא על הקרקע, למרות יוגה ומודעות.
יכולה להפנות לתרגיל שעזר לך?
תמרוש_רוש*
הודעות: 5688
הצטרפות: 18 יוני 2005, 03:48

בשמת א

שליחה על ידי תמרוש_רוש* »

:-) :-) :-)
קור_את*
הודעות: 1290
הצטרפות: 26 ספטמבר 2006, 16:53

בשמת א

שליחה על ידי קור_את* »

בשמת וקול פעמונים, איזה דברים מעניינים!!!!
אנסה את התרגילים.
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37

בשמת א

שליחה על ידי בשמת_א* »

אחת ממטפלות העיניים האלטרנטיביות הידועות בארץ בתחום
נשמע כמו ד"ר סימה מיכאלי (-: למדתי אצלה. מאז מה שהיא לימדה נתמך ע"י המחקר הלא אלטרנטיבי בכלל (-:


יכולה להפנות לתרגיל שעזר לך?
כל תירגול הצ'י קונג, כי המורים שלי כל הזמן מקפידים על היציבה. מזכירים שוב ושוב.
תסתכלי למשל פה בכל הסרטונים: https://www.youtube.com/user/elikoco
(איזה קטע, יש שם סרטון שרואים אותי מתרגלת)
אם אני אתקל בסרטון ששם דגש על היציבה אחזור לתת קישור ספציפי.

תמרוש רוש, לא תצאי כל כך בזול! אני מצפה להתייחסות יותר נרחבת ומקצועית D-:
קור_את*
הודעות: 1290
הצטרפות: 26 ספטמבר 2006, 16:53

בשמת א

שליחה על ידי קור_את* »

תמרוש רוש, לא תצאי כל כך בזול! אני מצפה להתייחסות יותר נרחבת ומקצועית

נכון. בשביל מה אנחנו מחזיקות אשת מקצוע פה?
תמרוש_רוש*
הודעות: 5688
הצטרפות: 18 יוני 2005, 03:48

בשמת א

שליחה על ידי תמרוש_רוש* »

אני מצפה להתייחסות יותר נרחבת ומקצועית

תשמעי, הכל נפלא. באמת שאין לי משהו חכם יותר להגיד על זה.
הכי מצא חן בעיני תיאור העמידה הקודמת שלך על צידי כף הרגל. כמה שיותר להימנע מהעולם....

והשינוי לאיך שאת עכשיו.
עכשיו את רוצה לחיות בעולם ואת רוצה לחיות בגוף שלך.
מה יותר טוב מזה?
(את יודעת מה? אם זה אומר שקודם לא רצית לחיות בעולם ולא רצית לחיות בגוף שלך, אז לא פלא שהתאים התחצפנו)


אוהבת אותך (())(())(())(())

נ.ב. סיימתי כמעט את כל המתנה שלך. בעזרת השם (איזה שם?) אשלח אותה כבר ביום חמישי. פיצקי שמע שיש לך יומולדת והתלהב, ורצה לשלוח לך במתנה פריזבי מוכתמת (אבל טובה) או משחק טילים משומש שבו את קופצת על כרית גומי והטיל (מספוג בלתי מזיק) עף למעלה. בא לך?
אופס, אני כבר החלטתי בשבילך שלא (אם כי יש מקום למשא ומתן!!), והוא התפשר על כמה יצירות אמנות קטנות מעשי ידיו. הנשמה.

אוהבת אותך עוד פעם. כמו אזעקה נודניקית שחוזרת אחרי חמש שניות הפסקה.
|L|
יולי_קו*
הודעות: 3248
הצטרפות: 03 אוגוסט 2014, 09:09

בשמת א

שליחה על ידי יולי_קו* »

מה ההבדל המדוייק בין ׳כפות רגלים בצורת כליה (כליות)׳ של גוקלה, כפות רגליים מקורקעות של צ׳י קונג, ולעמוד על צידי כף הרגל (לא לא לא)? תוכלו לפרט?
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37

בשמת א

שליחה על ידי בשמת_א* »

חחח פריזבי ומשחק טילים לא מתאימים לי. סתם ישכבו פה P-: אבל תודי לו מאוד על הכוונות הטובות. התחממתי לאורן.
ואיזה כיף לי שאת אוהבת אותי (-:

יולי קו, שאלה מעולה מעולה. אני כל הזמן עושה השוואות.
גוקלה מקדישה תשומת לב לצורת הכלייה (או השעועית D-: ) ומלמדת ממש איך להניח את כף הרגל על הקרקע בצורה שתאפשר את זה.
כל כף הרגל על הקרקע חוץ מהקשת שנשארת באוויר כמובן, ויש הקפדה לא לתת לכף הרגל "להימרח" על הארץ.

לעומת זאת, המורה שלי אלי (הדרקון) כהן מדגיש "להניח על הקרקע את כל ה"אוזן" של כף הרגל ולהקפיד שהקשת תישאר באוויר" ומלמד איך זה קשור למיקום של הברכיים. כשהברכיים נוטות פנימה כף הרגל נוטה לקרוס, יש פלטפוס והקשת מונחת על הקרקע. כדי לפתוח ולהרים את הקשת, צריך "להוציא" את הברכיים "החוצה" והוא גם מלמד את המיקום שלהן מעל למעיינות המבעבעים (KID1, ולמי שלא מכיר, נקודת הדיקור הראשונה על מרידיאן הכליות שנמצאת בכף הרגל בגבול בין כרית כף הרגל לבין הקשת, נגיד).
לדעתי זה אותו דבר, כל אחד והדגשים שלו.

כי בעבודה בצ'י קונג, במיוחד אם מתרגלים יחפים (בבית או על חוף הים תמיד יחפה, מחוץ לבית - רק על רצפות עץ), את מפעילה כל הזמן את שרירי כפות הרגליים ואת היציבה וגם עומדת על רגל אחת בהרבה תרגילים, כך שעבודת החיזוק של (מאות?) השרירים הקטנים בכפות הרגליים מתבצעת כחלק מהעניין, ולכן זו התוצאה של התירגול ממילא ואין צורך להקפיד על זה.
מה שאין כן בסדנאות של אסתר גוקלה, שהיא אמנם ממליצה בחום על תרגילים אבל לא מניחה שכולם יתרגלו, אז היא מנסה להכניס את התוצאה לתוך המאמץ מראש, כדי שאם תתאמני על הצבה נכונה של כף הרגל, התירגול יתרחש מאליו, תוך כדי עמידה והליכה נכונות.

מה שחברתי תבשיל קדרה ראתה היה, שאני עומדת כבר בעמידה יציבה ומקורקעת. וזה היה בזכות תירגול צ'י קונג יומיומי, לדעתי אחרי כשנה של תירגול (כנראה ב-2016).

צידי כף הרגל - לא רק כל הקשת באוויר אלא כמעט כל כף הרגל באוויר. זה כאילו ללכת על הרגליים בלי לגעת בקרקע... חייבים ללכת על משהו, אז על הצד של הצד...כל מה שאפשר, באוויר ולא נוגע בכלום... ברור שלא רלבנטי לפי שום תפיסה של יציבה טבעית או טובה.

אגב, בצ'י קונג של מינגטונג הוא לא נותן כמעט אף פעם הנחיות נשימה. והוא מסביר, שבכל מקרה ננשום... אבל שהנשימה הנכונה רק תבלבל את התלמיד המתחיל, לא כולם יכולים בכלל לנשום (למשל, הוא לא היה מסוגל, כאסתמטי, לנשום בכלל. וזו גם היתה נקודת ההתחלה שלי כשלמדתי את סדנת גוקלה הראשונה ב-2010. לא יכולתי לנשום). הוא אומר, שהתירגול משתכלל לאט לאט ויחד איתו הכל משתפר. היציבה, הגמישות, היכולת, השליטה בתנועות, תחושת הצ'י, וכך גם הנשימה נכנסת באופן אינטגראלי וטבעי, כתוצאה טבעית מהתירגול וההתמדה בו.
אז ככה גם היציבה והנחת כפות הרגליים על הקרקע.

ועדיין, אני רואה מתרגלים ותיקים שמתרגלים בלי להקפיד על כמה עקרונות של יציבה שמוטמעים בי בזכות גוקלה (למשל, עורף ארוך) והיציבה שלהם לא טובה מספיק.

המקום שבו יש אצלי התנגשות בין עקרונות גוקלה לצ'י קונג הוא המקום של הישבן. כי המורים שלי וגם מינגטונג מדריכים לכוון את עצם הזנב לקרקע, ולדעתי זה מנוגד להדרכה שלה לגבי מיקום הישבן. לא יודעת איך ליישב את זה, מתכננת כבר הרבה זמן לכתוב לאסתר ולשלוח לה סרטון שבו מינגטונג מדריך באנגלית לעניין הזה, עם שאלה. פשוט לא הגעתי לזה. עניין של סדר עדיפויות...
שירה*
הודעות: 718
הצטרפות: 16 יולי 2001, 22:53

בשמת א

שליחה על ידי שירה* »

_אחד מהם הוא החשיבות של השמש למאור העיניים. היא אמרה שמשקפי שמש מזיקים לעיניים ומנוונים אותן.
ומעבר לכך, השמש היא כלי טיפולי לעיניים_
מותר לשאול משהו?
לפי צבע העיניים שלי (והצבע שלי באופן כללי, ותולדות המשפחה, אבל נתמקד כרגע בעיניים) - נראה שהעיניים שלי נועדו לקבל מנת שמש מסוננת של צפון אירופה. לכן אני מניחה ששמש מזרח-תיכונית זו קרינה חזקה מדי עבור העיניים שלי (והעור, אבל כאמור נתמקד בעיניים). הנחתי שכל זמן שאני נשארת פה באזור ולא אורזת מזוודות, צריך לסנן איכשהו את הקרינה כדי שאקבל את המנה שטבעית לי, ולא יותר מדי.
ברור לי שהסינון הטבעי שמתקיים ככל שמתרחקים מקו המשווה בריא יותר מסינון מלאכותי, אבל אם מבחינתי זו לא אופציה להצפין כל כך - אז הבחירה היא בין קרינה ברמה שהעיניים שלי לא בנויות לספוג לבין סינון מלאכותי - האומנם הראשון עדיף?
יולי_קו*
הודעות: 3248
הצטרפות: 03 אוגוסט 2014, 09:09

בשמת א

שליחה על ידי יולי_קו* »

בשמת,
אני מבינה כמוך (כמו שתיארת) שלגבי כפות הרגלים גוקלה והתרגול הרגיל שלי מתואמים. תודה על הפירוט. ככה יכולתי לוודא.
אני פתרתי לעצמי את הקונפליקט בין הישבנים האפריקאים של גוקלה לישבנים הסיניים בכך שהתרגול שונה מהליכה יומיומית. כלומר יש זמן לזה וזמן לזה.
יונת_שרון*
הודעות: 8089
הצטרפות: 13 יוני 2001, 02:23

בשמת א

שליחה על ידי יונת_שרון* »

אסתר גוקהלה אומרת שלאנשים שונים יש צורות שונות. כהכללה, אצל האפריקאים הישבן בולט יותר אחורה, אצל האסייתים פחות, ואצל האירופאיים איפשהו באמצע.

בנוסף, נראה לי שאם עצם העוקץ (סוף הזנב) מצביעה למטה, אז החלק העליון של הסאקרום צריך להיות קצת מורם, כמו שגוקהלה מלמדת, כי לסאקרום כולו צורה מעוגלת.
תכף אחפש תמונה.
שליחת תגובה

חזור אל “דפים אישיים”