שלום לכולם,
עד עכשיו לא השתתפתי כ"כ אבל אני קוראת כאן המון מידע שימושי ומעניין באתר.
יש משהו שלא מצאתי:
הייתי שמחה לשמוע על נסיונכם בפגיות השונות (שיש סיכוי סביר שאאלץ להגיע לאחת מהן)
נקודות שחשבתי עליהם: תמיכה בהנקה ושאיבות, החזקת הילדים וכו', מקום נוח להורים ולאמהות שואבות חלב, טיפול טוב, יחס של הצוות, ואולי עוד דברים שלא חשבתי עליהם.
(אשמח לשמוע על אזור המרכז והשרון, שניידר, מאיר וכד')

אני הייתי בפגיית אסף הרופא שנחשבת פגיה טובה מבחינת אחוזי ההשרדות. אבל למשל בסורוקה ובל השומר ממליצים להניק כבר ממשקל קילו ואילו אצלנו הפחידו אותי שאני צריכה לחכות עד 3.5 קילו כדי להתחיל להניק.
בכל מיקרה הדבר הכי חשוב שתדעי הוא שתפקיד האחיות שם הוא להציל חיים ולהאכיל ולחתל. וחוץ מזה כלום.
אם הייתי יכולה לחזור לאחור הייתי נישארת שם בלילות למרות שאין תנאים לכך.
הדבר הכי חשוב שאני יכולה להמליץ לך הוא לעשות שמיניות באויר כדי שהפג/פגית לא יהיו לבד לרגע. אהה, וגם לעשות הרבה קנגורו...

אני מקווה מאוד שתלדי בזמן. אני אמא לפגית שנולדה בשבוע 30.
ילדתי בקפלן מה שלא רלוונטי לך מבחינת המיקום, אך מבחינתי זו פגיה מעולה שתומכת בכל מה שציינת.
ולראייה בעוד כחודש נערוך שם בפעם השניה יום הולדת לביתנו בת השנתיים.

אני ממליצה לך בחום להיכנס לפורום "הורים לפגים" בתפוז וגם שם יכולים לתת לך המון מידע וגם לתמוך בך בכל מה שאת עוברת.

וכמו שאמרה הכוסמת, גם אני ממליצה לשהות ליד הפג כמה שאפשר ולהיות מעורבים בטיפול בו.
פשוט להתמקצע בתחום לשאול על המוניטורים ועל המונחים הרפואיים, יש לכך חשיבות גדולה.
אני עליתי כך על מינון לא נכון של תרופה שביתי כמעט קיבלה ובזכות ערנותי והידע שצברתי בפגיה התרעתי על כך והמינון תוקן ולא נגרם נזק.


ובינתיים תנוחי ותשמרי על עצמך, העיקר למשוך בצורה טובה כמה שאפשר, את האינקובטור הכי טוב לתינוקך.

המון בהצלחה ואם יש לך שאלות , או שאת צריכה תמיכה ועזרה מבוגרת פגיה מנוסה את יכולה לפנות אלי
בדף שלי נהר _זורם ביניהם או ב הריון שני אחרי לידה מוקדמת.

קונספט מעניין, ביקורת פגיות.

הידע שלי לא מאוד מעודכן כי יצאנו מהפגיה לפני כמה שנים טובות וכל הזמן דברים משתנים.

תה"ש: פגיה גדולה מאוד, הומה, הרגשתי שלא ממש רואים אותנו ממטר. מקצוענים, מתמודדים עם פגים חולים וקטנים מאוד. לפגים הקטנים אך הבריאים, כמו שהבת שלי היתה - מאוד נוקשים, מסתכלים על הנהלים ולא על הילד, חדר שאיבה קבוצתי ולא לכולן זה מתאים (אני דווקא מאוד אהבתי את אוירת התמיכה והשיתוף ב"חדר החליבה"). לא שומרים חלב מעבר ל-4 שעות, אי אפשר להביא חלב מהבית, לא מקפיאים, אין תמיכה אמיתית בשואבות. חדר מנוחה קטנטן למרות שהיו לוקרים. לוגיסטיקה: כמו בכל בי"ח גדול, החניה לא פשוטה למרות שלמיטב זכרוני העו"ס נותנת אישור חניה. בחדרים המתקדמים יותר, של אלו שלקראת שחרור, העומס כבד מנשוא, האחיות מתרוצצות בין הילדים, צפוף, הומה. לא מתחשבים בבקשות כמו לכסות את האינקובטור, לעמעם אורות, קנגורו היה משימה כמעט בלתי אפשרית. לסיכום: מתאים למאוד קטנים ולמאוד חולים, כי האוירה לא מאוד ידידותית לתינוק ולמשפחתו. מצד שני: הצילו את הבכורה שלי, וחלק גדול מהקרדיט מגיע למחלקת הריון-בסיכון הנפלאה באמת שלהם.

ליס: ילדתי שם את הפגית השניה כי בתה"ש לא היה שום סיכוי שאצליח לתת לה חלב אם 50% מהארוחות לפחות. מקפיאים חלב, יש אחות שמתעסקת רק בענייני הארוחות. קנגורו החל מ-750 גרם (רק הבת שלי חטפה זיהום כשסוף סוף הגיעה ל-740), חדרוני שאיבה נוחים, יש אפשרות כשהתינוק לקראת שחרור לנתק אותו מהמוניטור ולקחת לחדרון כדי להתאמן בהנקה.
גם פגיה גדולה, הומה, המון מבקרים ומסתובבים למיניהם, חדר המנוחה הוא בדיחה עצובה. אין ממש מקום לאמא מותשת לנוח. נתקלתי כמה פעמים בחוסר דיווח על בדיקות שהתבצעו או על תוצאות שהתקבלו, למרות שעם קצת אסרטיביות אפשר להשיג הכל. מצד שני: הם הצילו את הפגיגונת שלי, שנולדה במצב לא מזהיר בכלל. גם שם מחלקת הריון-בסיכון נהדרת.

קונספט מעניין, ביקורת פגיות.
אנחנו היינו בשתיים קטנטנות בצפון - הראשונה בכרמל, אבל זה היה מזמן, כך שאני לא בטוחה שהידע רלוונטי.
השניה בעפולה לפני שנה.
בעפולה מאוד מקצועיים, ציוד לא הכי חדיש, אבל הפגיה נחשבת לטובה מאוד כי היא מנותקת מבחינת איורור מביה"ח ומהחוץ.
חדר שאיבה משותף עם וילונות. מקרר להורים, לוקרים. אין ממש משהו שניתן לכנות אותו "חדר מנוחה".
אי אפשר להביא חלב מהבית אבל שומרים חלב ל-24 שעות. משאבות חדישות של מדלה (הרמוני - מ-ע-ו-ל-ו-ת)
לא נותנים בכלל לעשות קנגרו לפג מונשם, וגם לאלה שמקבלים עזרה - צריך מאוד להתעקש (בטיפול נמרץ, אין לי מושג מה קורה אח"כ).
כן תומכים בהנקה בחדרי הטיפול בהמשך.
הצוות מאוד מקצועי אבל רובו "קר" והתמיכה הנפשית והיחס האישי היו מאוד חסרים (בהשוואה לכרמל).
וזו אחת הסיבות העיקריות שבגלל לא אחזור לשם כנראה לעולם.

יש אפשרות כשהתינוק לקראת שחרור לנתק אותו מהמוניטור ולקחת לחדרון כדי להתאמן בהנקה.
לא הבנתי למה זה טוב. בכרמל הפגית שלי ינקה בכל הארוחות שהייתי נוכחת מהרגע שנותקה מההנשמה. מי שהיתה זקוקה לפרטיות קיבלה פרגוד, אבל זו פגיה מאוד קטנה ולא היתה תחושה של המולה מעולם.

לאחרונה סיירנו בבי"ח פוריה שהוקמה בו פגיה חדשה ומודרנית שמסודרת מדהים עם הציוד הכי חדיש וכו'. לדעתי החסרון הגדול שלהם הוא חוסר הנסיון... אבל אני לא יודעת עליהם שום דבר כי לא היינו מאושפזים שם, משיחה עם האחות התרשמתי שהם "במיינסטרים" של הפגיות, משתדלים לעודד הנקה, אבל לא כ"כ יודעים איך, מפחדים מקנגרו לקטנטנים, מוצאים את ההורים יותר מדי פעמים ביום החוצה בגלל "שמטפלים בפג".

לדעתי חשוב לבדוק לפני שמחליטים גם את הסטט' של המחלקות, לבקר בהן במידת האפשר (אם את לא בשמירה בשכיבה) ולחוש את המקום ולבדוק את רמת הצות (כמה מתמחים עובדים במחלקה, מה הנסיון וההתמחות של הרופאים הבכירים וכד')

וגם - ליישם את העצות של נהר כולל להכנס לפורום הורים לפגים בתפוז ולקבל תמיכה וייעוץ.

רק תיקון קטן לכוסמת מארץ עוץ , באסף הרופא ממליצים לחכות עד משקל קילו שלוש מאות ולא שלושה וחצי קילו כדי להניק.
אגב כשאנחנו היינו זה היה המשקל שמרשים להוציא תינוק מהאנקובטור ולכן אז מרשים לו גם לינוק .
חלב שאוב שמרו רק שש שעות קדימה (כלומר שתי ארוחות)
היו טיפה נוקשים ולפעמים כעסו עלי שאני נוגעת יותר מדי בתינוקת ומפריעה לה אבל בסך הכל אם מתעקשים מקבלים את התינוקות הרבה והצוות , מקבל ומעודד מעורבות ההורים .

מהנסיון שלי עם תל השומר הגעתי למסקנה שאם אלד שוב פג (חס וחלילה...מקווה שלא...טפו טפו טפו...מלח מים...) אתעקש מראש על הדברים הבאים:

1) שיאפשרו לאמא שלי לעשות משמרות יחד איתנו, ההורים, ליד התינוק. שהמשמרות יהיו 24 שעות ביממה. אחרי שהתאוששתי מהלידה (ניתוח קיסרי) ומרעלת ההריון שהתפתחה מיד אחרי הלידה הייתי ליד התינוק שלי כמה שאפשר. הגעתי לפגיה ב 9:00 בבוקר ועזבתי ב 24:00 בלילה. לפעמים עזבתי קצת קודם במידה ובעלי החליף אותי. בגלל שהייתי שם כל כך הרבה זמן ראיתי ה-כ-ל ממש כל מה שקורה שם את כל הפאשלות ונכנסתי לחרדות בכל יום יותר ויותר. כשביקשתי שיאפשרו לאמא שלי להיות בלילה הם סרבו בכל תוקף. בעלי היה צריך לעבוד ואני פשוט קרסתי אחרי כל כך הרבה שעות בפגיה והייתי חייבת לחזור הביתה לישון. קראתי הרבה הערות של אמהות שכתבו שהן היו נלחמות ולא מוותרות ...אבל בפועל כשאת אחרי לידה והגוף כואב כולו (אני הגעתי לפגיה בפעם הראשונה לראות את הבן שלי אחרי יומיים בהן הייתי עם רעלת הריון ומחוברת למגנזיום...הגעתי על כסא גלגלים והחלוק שלבשתי הוכתם כולו מדם שירד מהחתך של הניתוח הקיסרי שעברתי) את חייבת לדאוג לעצמך כדי שתהיי מסוגלת לטפל בתינוק בצורה טובה. היה לי מאוד חשוב שהתינוק שלי יאכל חלב אם ולא פורמולה לכן גם כאן מנוחה לגוף מאוד חשובה.

2) שיאפשרו לנו לעשות קנגרו כמה שיותר (בהקשר הזה בתל השומר הם מאוד מעודדים).

3) שיאפשרו להניק כמה שיותר. למרות התדמית של מעודדי הנקה בתל השומר יש כמה בעיות. א) אין מספיק פרגודים (כשאני הייתי היו בסה"כ 5 פרגודים על בסביבות 50 פגים) כך שאת יכולה למצוא את עצמך מניקה מול האומה כולה (בוודאי יש נשים שיגידו "מה זה משנה גם ככה אני מניקה ברחוב" אבל כאן ההבדל הוא שהצפיפות בפגיה מאוד גדולה בדרך כלל והאינקובטורים מאוד קרובים אחד לשני, כך שההורים יושבים למעשה כמעט אחד על השני ואין מספיק מרחב להרגיש נוח עם ההנקה זו תחושה שמסתכלים לך ישר לחזה. אגב, גם לאחרים לא נעים והם לא יודעים איפה לשים את העיניים כדי לא להסתכל לך ישירות לציצי...ושלא נדבר על זה שיש מלא דתיים שלא יודעים איפה לשים את עצמם מרוב מבוכה). ב) אין מספיק כסאות טובים. יש כסאות אבל אלו שמתאימים להנקה ספורים וצריך להתמקם על כסא מתאים הרבה לפני זמן ההנקה (הזמנים מוכתבים ע"י המקום. את לא יכולה להניק מתי שבא לך) כדי "לתפוס כסא".

4) שהתינוק שלך לא יהפוך להיות "דוגמן הבית" בסיורים שהם עושים לאנשים בפגיה. למעשה שלא יעיזו לקרב אנשים זרים לאינקובטור/ עריסה של התינוק שלי.

5) אם התינוק שלי בוכה בזמן החלפת משמרות שלא יתעקשו איתי שאצא החוצה. כשהתינוק שלי בוכה אני רוצה להיות לידו ולגעת בו (המון פעמים מצאתי את עצמי רבה עם הצוות שהתעקש שאצא החוצה כשהתינוק שלי בכה).

6) וכמובן שיאפשרו לשאוב חלב ושיהיו משאבות טובות. בתל השומר מאוד עודדו שאיבת חלב ויש שם משאבות מצויינות. לגבי שאיבות החלב: יש חדרון קטן ובו כ- שמונה מכונות טובות, שתי מכונות בכל עמדה. העמדות מכוסות בוילון דקיק ולא דיסקטי במיוחד (כל עניין הדיסקרטיות שם בעייתי...אבל ניחא...באיזה שהוא שלב זה כבר לא מזיז) בחדרון יש גם כיור לשטיפה וסטריליזציה של כל החלקים אחרי שאיבת החלב. המקום מיועד לנשים בלבד מה שנותן ייתרון וחסרון כאחד. הייתרון הוא בדיסקרטיות החסרון הוא בכך שבימים שאחרי הלידה הגוף כל כך כואב שאין כוח לעמוד ליד הכיור ולשטוף את כל החלקים הקטנים של חלקי השאיבה אבל אין ברירה כי גברים לא יכולים להכנס לחדרון. בפעמים שרק אני הייתי בחדר ביקשתי מבעלי להכנס ולשטוף במקומי. כל עניין השטיפה לוקח בערך חמש דקות וזה מעייף בהתחלה (בל נשכח שגם פעולת השאיבה מעייפת). הייתי מצפה שתהיה עמדת שטיפה מחוץ לחדרון כך שגם הגברים יוכלו להשתתף במאמץ. בנוסף הכסאות שנמצאים בחדרון מאוד מאוד לא נוחים ואני קניתי כרית הנקה והשארתי אותה בחדרון השאיבה במיוחד כדי שאוכל להשעין את הגב בזמן השאיבות (ושואבים המון). בתל השומר יש כריות הנקה אבל כשלקחתי כרית כדי להשען עליה אחת האחיות צרחה עלי ולקחה את הכרית (ממש בכיתי מהקטע הזה) ואמרה לי שאם אני רוצה שאקנה לעצמי כרית הנקה ושהכריות לא מיועדות להשענות עליהם בזמן השאיבה.

ארני, ממש לא נכון.היינו שם לפני שנתיים וחצי ומאז לא שינו את הנהלים. הייתי שם לפני חודש בתור נציגה של עמותת לה"ב - למען הפגים בישראל,ודיברתי עם הרופא הראשי והוא אמר שעדיין לא שינו את הנהלים. הרי גם לקנגורו הם מסכימים רק מעל קילו וחצי (אני עשיתי מקילו מאה אחרי שירקתי דם שם בשביל זה) אז להניק בקילו שלוש מאות??
אני לא מבינה איפה הבאת את האינפורמציה הזאת - הלוואי והיא היתה נכונה...

לא הבנתי למה זה טוב.
כי פיזית אין מקום. כי בין העריסות היה רווח שהיה ניתן לדחוף בו בקושי כסא משרדי, פרגוד? היה חוסם שם חצי חדר, וכדי להניק פיצפונת של 1.600 אני צריכה שקט, מרחב, שתי כריות נוחות לפחות וכורסה עם מסעדים להניח עליהם את הכריות הנ"ל.

שהתינוק שלך לא יהפוך להיות "דוגמן הבית" בסיורים שהם עושים לאנשים בפגיה דווקא כשקינגרתי את קטנתי הגיעה פמליה בראשות הביג צ'יף שכל כך התלהב שצילם אותנו לאתר האינטרנט של הפגיה, אותי ואת הדוגמנית ששקלה אז פחות מקילו.

כל עניין הדיסקרטיות שם בעייתי... אוי תה"ש תה"ש. הכל מתנהל במרחב הציבורי ואין פינה שקטה.

אבל בפועל כשאת אחרי לידה והגוף כואב כולו צודקת במאתיים אחוז. אחרי לידה את אמורה לנוח, לא לנהוג לתה"ש שישה ימים אחרי ניתוח קיסרי (ולחנות מעבר להרי החושך וללכת עוד רבע שעה ברגל).

היה לי מאוד חשוב שהתינוק שלי יאכל חלב אם לכן הקפדתי מאוד על מנוחה ושינה, גם על חשבון שעות-תינוקת, כדי שהציצים שנותנים את החלב לא יהיו מעורבים בתאונת דרכים קטלנית בגלל שזו שנושאת אותם כבר מחוסלת לחלוטין מעייפות.

ולחנות מעבר להרי החושך וללכת עוד רבע שעה ברגל.
בעפולה נותנים אישור מיוחד לאמהות אחרי ניתוח קיסרי לחנות קרוב לפגיה (בחניה של הצוות, אאל"ט) - לרוב ל-20 יום, למי שמאוד מתקשה ומתעקשת מאריכים ל-20 יום נוספים.

היה לי מאוד חשוב שהתינוק שלי יאכל חלב אם לכן הקפדתי מאוד על מנוחה ושינה, גם על חשבון שעות-תינוקת, כדי שהציצים שנותנים את החלב לא יהיו מעורבים בתאונת דרכים קטלנית בגלל שזו שנושאת אותם כבר מחוסלת לחלוטין מעייפות.
חשוב לזכור שמנוחה חשובה לייצור החלב, לא רק למניעת ת.דרכים. אי מנוחה מספקת בהחלט עלולה לפגוע בייצור החלב.

לפני יומיים ליוותי לידה של פג ( שבוע 34 משקל 2100)בריא ונושם לבד. נולד בלידה טבעית בזיו.
מישהי מכירה את הפגייה בזיו?
האישה בראש טבעי למדי אבל לא יודעת על מה כדאי 'להתעקש' עם הצוות.
למשל כרגע עוד לא נותנים לה לשאוב.....רק מיום שלישי יתנו לה.
נתנו לה לגעת בו לכמה שניות רק כי ממש התעקשה.
האם מותר לה לשבת לידו כמה שרוצה,למשל לילות אסורה הכניסה.
האם כך זה בהתחלה עם פגים? ורק אחרי כמה ימים נותנים להחזיק. הוא בסה"כ במשקל לא רע בכלל ונושם יפה
אשמח להעביר אליה תשובות
תודה

נתנו לה לגעת בו לכמה שניות רק כי ממש התעקשה.
פרדון?! פג לייט לגמרי, בריא ונושם לבד, ולא נותנים לה להחזיק או לגעת?
לא הגיוני לחלוטין ומשום בחינה. הפרגית הבכורה שלי חוגגת תשע בסוף החודש, ובפגיה הגדולה-מאוד במרכז הארץ שבילתה בה 10 שבועות נתנו לי לגעת בלי הגבלה גם כששקלה 700 ומשהו גרם. את השניה החזקתי בקנגורו כשהיתה במשקל דומה, לא מונשמת אבל עם סיפאפ. תמסרו בבקשה לבית החולים זיו שאנחנו במאה ה-21 ולא בשנות החמישים.

למשל כרגע עוד לא נותנים לה לשאוב.....רק מיום שלישי יתנו לה.
להתחיל לשאוב עכשיו ומייד! אפילו אם לא יתנו לה לתת את זה לתינוק (אידיוטים...), חשוב חשוב חשוב שהיא תשאב ותעודד את ייצור החלב, כי אחרת לא יהיה יצור חלב!
וזה חוץ מהפרט הטריוויאלי שזה הילד שלה ושיש לה זכות להיות שם כמלווה לכל טיפול רפואי שהוא מקבל (והיי, אינקובטור, ושהות בפגיה בכלל, הם טיפול רפואי), ושמגע יכול לעשות לו אך ורק טוב (רק לחטא ידיים לפני. זה הכל).

אני ילדתי פג בלניאדו. פג גדול, 2.340 בשבוע 35+2. היינו בפגיה בעיקר בגלל מועד הלידה.
יש כמה דברים שבילד הבא אתעקש עליהם יותר, אבל חייבים לתת להם קרדיט ענקי שהם השאירו אותי מאושפזת כל זמן שהתינוק היה מאושפז. לא הייתי צריכה לנסוע ולחזור. אמנם גם להיות שם לא היה ממש נוח, אבל אם הייתי צריכה להשאיר את הילד שלי בביה"ח ולחזור הביתה - אני לא יודעת מה הייתי עושה.
היחס לגישה הבאופנית - תלוי אחות. חלקן מעודדות יותר, וחלקן פחות מתמצאות...
והם די פרו הנקה (רק שעדיף לבקש עזרה מיועצות ההנקה שנמצאות שם כל יום, ולא מהאחיות עצמן. ראו סעיף קודם).

לא קל ללדת בחדרים הרגילים בלניאדו (הקטנים עד קלסטרופוביה), אבל האפשרות להשאר קרובה לילד שווה הכל.

בפגיה של זיו באמת תקועים במאה הקודמת,לא מנסיון שלי.
אני ילדתי פג בהדסה עין כרם לפני7 שנים וכבר אז מאוד עודדו לשאיבות והנקה . שלי קיבל אך ורק חלב אם. כמו כן מדריכים וממליצים על קנגרו (על אף שבעיני לא מספיק) ומאפשרים ביקורים של סבא וסבתא ואחים בכל הגילאים, כדי להכיר את התינוק ולהקשר אליו. (וגם לעזור)
לילדון שלנו היו ירידות סוכר חדות וקיבל למשך מספר ימים אבקה מיוחדת יחד עם חלב אם. אחות מנוסה ותומכת הציעה לנסות לשאוב עבורו רק
חלב אחורי וזה עבד! רמות הסוכר עלו והוא ניזון רק מחלב אם ללא תוספות.
מאחלת לכולן ללדת בזמן ובבריאות טובה.

מקווה מאוד בע"ה שלא נצטרך, ובכל זאת- מבררת על פגיות. האופציות די פתוחות כי אנחנו בין אזור המרכז לירושלים, אבל אני מאוד מעדיפה בירושלים. שמעתי על הדסה- עין כרם ובעיקר הר הצופים, האם יש למישהי מידע חשוב לתרום לי בנושא?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

הדסה הר הצופים עדיפה על עין כרם, נחשבת לאחת הטובות בארץ.
מצד שני אם לא פגייה, ללדת עדיף בהדסה עין כרם.

פגיית אסף הרופא הכי טובה ב-א-ר-ץ !!! יש שם את היחס הכי חם לאמא ולפג מדריכים מא׳ ועד ת׳ .

אז ככה אני ילדתי באיכילוב והיה נהדר עד הרגע שהגעתי לפגיה שם. היחס מחפיר, לא אנושי לא כלפי התינוק ולא כלפי ההורים. לא רואים אותך ממטר. לא מקשיבים לך ומסתכלים עליך מלמעלה. אם אתה אומר לאחיות או לרופאים שהילד לא נראה טוב או שמשהו לא בסדר הם רבים אתך ומשתיקים אותך ואומרים לך שהם שמים עליו עין למרות שבפועל זה ממש לא נכון. הם לא רוצים ש"ההורים יתערבו" גם אם אח"כ בא על החשבון ההורים והתינוק ובעקבות זאת המצב מדרדר. בקיצור ממליצה לכולם מכל הלב להתרחק מהפגיה באיכילוב!

להתרחק מהפגיה באיכילוב! יחס לא אנושי, לא מקצועי ולא נעים! רופאים מתנשאים שלא יודעים לעשות את העבודה ואחיות אדישות שרק רוצות לשבת בפלאפון כל המשמרת!