נטע, השתעשעתי מהערתך על "כל מה שהכי טעים".
אני מוכרחה לומר פה, שאחרי 4 שנים של תזונה "סינית": בלי מוצרי חלב, בלי כל מעוררי הליחה, בלי כל מה שמכיל קפאין, בלי רוב הסולניים - עגבניות, פלפלים, חצילים, עם ארוחת בוקר של תפוח/אגס ושקדים (בניגוד ללחם וכדומה, שהייתי רגילה), עם מזון אורגני (ירקות, פירות, אורז מלא, קטניות, ביצים, עוף ועוד) ועוד נוסף על כך הימנעות מקסימלית (עד כמה שאני יכולה, וזה נעשה קל יותר כל הזמן) מבצקים למיניהם (בעיקר לחם לסוגיו ועוגות), לא בגלל התזונה ה"סינית" אלא בגלל שגיליתי שרוב הבצקים גורמים לי להיפוגליקמיה ואני הופכת לסמרטוט עלוב וחסר אנרגיה,
התוצאות הן:
- שוקולד בכלל לא מושך אותי (פעם הייתי מכורה).
- קולה מעולם לא היתה חלק מהתפריט שלי, אבל עכשיו היא מגעילה בעיני.
- ממתיקים מלאכותיים עושים לי בחילה, וכך גם כל דבר ששמו בו איזה אבקה או כימיקל. יש להם טעם לוואי חזק ו"מלאכותי" כזה, שפשוט אי אפשר לאכול את מה שנגוע בו (כשרגילים לתזונה המערבית, בכלל לא מרגישים).
- אין לי שום תשוקה לסוכר, משום סוג. הסוכר משמש אצלנו לאפיית לחם (שכחתי מה הפונקציה שלו באפייה), ולאורחים ששותים עם סוכר (אנחנו שותים תה וקפה בלי סוכר).
אז בעצם, מה שהכי טעים הוא בעצמו תוצר של התזונה הרגילה שלנו, והוא משתנה עם שינוי הרגלי האכילה.
מה שהכי טעים לי כולל היום דברים כמו סלט חסה ברוטב שמן זית, שום ולימון, או מסבחה ביפו, או סלט אבוקדו, או אורז מלא עם סלט ירקות וטחינה ביתית. ואני לפני עשר שנים בכלל לא נגעתי בחסה...