האם היהודים מלו תמיד את ילדיהם?

המילה המקורית, אשר צוותה לאברהם, היתה חיתוך קצה העורלה לאחר משיכתה.
כאשר העיסוק בספורט היה בעירום, ניסו יהודים, להסתיר את יהדותם על ידי משיכת עורלתם. רק אז תוקנה ה"פריעה", על פיה יש לחתוך את כל העורלה עד בסיסה. תקנה ה"פריעה", שהיא כיום חלק בלתי נפרד מניתוח המילה, כוללת קילוף העורלה מהעטרה (אשר דבוקה אליה כמו שהציפורניים דבוקות לאצבעות) , וחיתוכה עד הבסיס.
מקובל שמרד בר-כוכבא פרץ בעקבות גזירות שמד של אדריאנוס, אשר אסר בין היתר גם את המילה.
באמצע המאה התשע-עשרה, עם התפתחות הרפורמה, קמו באירופה יהודים אשר התנגדו למילה, אולם המנהג נותר על כנו. באירופה הנאצית, וכן בברית המועצות הקומוניסטית, המשיכו למול את התינוקות, גם בהסתר. בישראל מלים כיום את רוב התינוקות, אולם תנועה הולכת וגדלה של אנשים "חופשיים",
אשר מחליטים שלא למול את בניהם, מטעמים הומניים בעיקר.