אלוהים אדירים

שליחת תגובה

בין השורות כתובות המילים
קוד אישור
הזן את הקוד בדיוק כפי שהוא מופיע. כל האותיות הן אותיות גדולות.
סמיילים
|יד1| |תינוק| |בלונים| |אוף| ;-) :-] |U| |נורה| |עוגה| |גזר| |אפרוח| 8-) :'( {@ :-) |L| :-D |H| ((-)) (()) |יש| |רעיון| {} |#| |>| |שקרן| >:( <:) |N| :-0 |תמר| :-S |מתנה| |<| :-( ZZZ :-| |*| :-/ :-P |עץ| |!| |-0 |Y| :-9 V :D :) ;) :( :o :shock: :? 8-) :lol: :x :P :oops: :cry: :evil: :twisted: :roll: :!: :?: :idea: :arrow: :| :mrgreen: :geek: :ugeek:

BBCode פעיל
[img] פעיל
[url] פעיל
סמיילים פעילים

צפיה מקדימה של הנושא
   

הרחב תצוגה צפיה מקדימה של הנושא: אלוהים אדירים

אלוהים אדירים

על ידי פלוני_אלמונית* » 13 ספטמבר 2015, 07:47

חזק ...
שני הצדדים

אלוהים אדירים

על ידי צפריר_שפרון* » 02 יוני 2008, 22:55

חנוך,
הנני מיצר על פירושך את דברי לגבי צדקתך.
לא זו היתה כוונת הדברים.

כאשר אני איני מאמין לך, אפשר שהבעיה היא בי, שכן, נאמר עולה בי חשדנות ללא כל קשר אליך.
לכן, אינני חושב שאתה משקר, ועדיין איני מאמין למשמע אוזני ניתן לומר, זו חלק מההזיה שלי, זה חלק מההחזיה שלי.
למשל, איני מאמין לך מתוך כך שהנך בוחר להתעלם משאלותי, ולא מגיב אל אלה בגובה העיניים ובישירות הראויה לראייתי.
או אם תרצה, אינני מאמין שאתה מכבד באמת את אמונתי, ידיעתי וחקירתי האישית, שאתה מסכים שיש מי שמאמין אחרת ממך.
איני נעלב, שכן, קרוב לוודאי שחשדנותי מצביעה על כך שעניין זה הדדי.
למידה זו עומדת בפני עצמה בעבורי.


ומסיט את כוונת הדף המקורית, לצרכיך אזה צרכים אמורים להיות לי כאן מלבד הבעת דעה?
לראייתי - הצורך שלך הוא להתנגד לקיים על פני להביע את דעתך בזכות עצמה. אינני מבין את זה כל כך, אבל מה אני באמת מבין - לא כלום.
כבר העליתי את הנקודה הזו לא פעם ולא פעמיים, ותשובתך היא - זה מקום פומבי, כלומר - מותר לי אז אני מביע כאן את דעתי.
מכאן הסקתי שהמרחק בין זוויות ההתבוננות רב מלגשר עליו.

ולסיכום שיחתנו, תודה על כל דבריך, תודה על ההבנות אליהן הגעתי גם בזכות השיח הזה.

שלום וברכה.
צפריר.

אלוהים אדירים

על ידי חנוך.* » 02 יוני 2008, 22:08

שלום צפריר,

לפני שאני נפרד ממך לשלום, אבקש להזכיר לך את מה שכתבת בסיומו של מכתבך הקודם:
  • הנח, חנוך, חוש בנוח, חנוך,
צדקתך לא נפגמה ואפילו לא במעט*

ובכן הרגשתי בפניה הזאת, אימרה הנאמרת מגבוה, כלפי אינפנטיל. כך זה התפרש ולכן הגבתי כפי שהגבתי. איננו יודע אם היית מודע למשמעותו של הביטוי ואולי לא התכוונת לפגוע, אך זאת הייתה הרגשתי. לעתים אתה משתמש במילים מעליבות, אולי ללא כוונהלפגוע, כמו:

ובהתייחסות אישית אליך - אני לא מאמין לך חנוך.למי לא מאמינים? לשקרן

ומסיט את כוונת הדף המקורית, לצרכיך אזה צרכים אמורים להיות לי כאן מלבד הבעת דעה?

ולסיכום: אינני יודע מהי אמונתך או ידיעתך ואין זה חשוב לי אלא - רק לך. אני מקווה ומאמין, למענך, כי הנך אדם טוב ובעל מצפון מכבד את הבריות, גם אם אינם דוגלים בהשקפת עולמך, ובמידת יכולתך, גם מושית יד לעזרה לנזקקים. אם אכן כך הדבר, אין זה משנה לדעתי, במי או במה אתה מאמין.

בכבוד ובברכה,
חנוך

אלוהים אדירים

על ידי צפריר_שפרון* » 02 יוני 2008, 19:43

חנוך,
אני מתנצל שהתגובה הזו ארוכה למדי.
לאחר תגובתך לזו, אוכל לדעת האם להצדיע לך הצדעה של כבוד ולהיפרד מהשיח איתך אם לאו.
ראה בזאת הצעה לשיח אחר, בו הנימה האישית מפרגנת על פני מאפילה.

כל אדם שיבטא את השקפת עולמו ה"אין אלוהים" ייחשב בעיניך עוין וחסר תמימות.
טעות. איני רואה למשל ברוב הדתיים עויינים, ולדעתי רובם הגדול נמצא בספק תדיר לגבי קיום האל (הנה לך דעה שלי).
כל אדם שנזקק לדף על אלוהים על מנת להביע בו את האין אלוהים שלו - מעורר בי תמיהה.

בביטויים שלי אין עויינות או חוסר תמימות, אלא ניגוד לדעותיך ולא ניגוד אישי.

תמימות היתה לפתוח דף בנושא האתיאסטיות שלך, או נאמר דף ששמו 'אין אלוהים'.
עורמה, או תמרון היא לנצל במה קיימת, על מנת להנכיח את היפוכה - לדעתך.

כאן, לא מדובר על ניגוד לדעותי, (אינך יודע מהן דעותי למעט זו מלמעלה), ואין לדעותי שום משקל של חשיבות.
מדובר על ידיעתי, זו שאינך מוכן לקבל כלל וכלל את קיומה אלא רק תחת מסווה ההיגיון - שלדעתך - אני חסר.

זה לא שאתה קמת ואמרת - אין אלוהים, וכתוצאה מכך אנשים התחילו להאמין באלוהים.

כאילו שיש גלריה שלימה של אלוהים ואתה בחרת את שלך???
אם תקרא את דברי לאורך כל הדף, אני מדבר רק על ידיעתי את אלוהי.
הכל סובייקטיבי. האם הנך מתהדר בידיעת האובייקטיבי? האם נימוקים שכליים מצביעים על ידיעת האובייקטיבי? האם גאונות צרופה איננה מצביעה על יכולות והתבוננות סובייקטיבית?
מי הוא זה המתהדר באלה? מי הוא הבא להוכיח אותי על הגיוני, ידיעתי והזיותי?

אין ידיעה בלי היגיון.מה שאתה מכנה "ידיעה", היא "אמונה" ובה, אין היגיון.
כל אלה על פי הגיונך. גם הגיונך סובייקטיבי, אין הגיון אובייקטיבי, אין תפישה אובייקטיבית - כך לתפישתי - הסובייקטיבית.
שוב, כאשר הנך מדבר על היגיון ואני עונה על פי הגיוני הרי שאני אובסיסיבי להגיון, כאשר אני מסביר שוב ושוב, שלפרשנותי האישית, יש ידיעה שאיננה קשורה בהיגיון, אז, הגיונך המוגבל במגבלותיך האנושיות, ככל היגיון שהוא, לא יכול לקבל את הצהרתי, ואז, הנך מבטל את הגדרתי ומייצר הגדרה אחרת, לשם תפישתך, ובכך עושה את מה שמלין עלי שאני עושה. מגדיר הגדרה אישית.
אתה רואה את זה אין פער ערכי בינינו - יש שוני בתפישה, ובפועל - נוהגים באותה אופן.
אני מסביר לך שוב ושוב, שלתפישתי המוגבלת, צרות מחשבתי ויכולותי ההזויות - אני מכיר בכך שלא הכל ניתן להגדרה, לא הכל ניתן לראייה, לא הכל ניתן להבנה.
אני מבין שאנו חלוקים על כך.

_כיוון שזה מקום פומבי, "באופן טבעי" הוא פתוח לביקורת ולהבעת דיעות,
גם אם הן לא לרוחך והמחשבה, כי אני מסית לצרכי (???) , הזוייה._
ובכן, באחת מהזיותי היכרתי אדם, שלא כפר בקיום האל, אלא התנגד לתפישת רוב הדתיים את היהדות, ובא ואמר זאת בבית כנסת.
בשם האלוהים - הוא חטף מכות נצח, הועף מהמקום, ובסופו של דבר - נאלץ לעזוב את היישוב - עם משפחתו.
לעומת הסיפור הזה, הנך הוזה אותי כמי שמתנגד לדעותיך ולאמונותיך, בעוד אנ איני מלין על דבר, אלא מבחין במעשיך - שוב ושוב מדגיש את האבחנה היחידה שיש לי עליה תמיהה:
הרי לך סיפור הפוך לתמיהתי, לפני כשבועיים, פנה אלי בחור דתי, מבלי כל הזמנה, כשהמתנתי עם בתי בחניה בת"א, מקום פומבי, והציע לי להניח תפילין, ומשסירבתי, ביקש לומר דבר תורה, ללהג את חוכמת אבותיו, וללכת?
אותו דבר - הפוך?

למה? כי אפשר?

_אל תדאג, צפריר, אני חש בטוח צפריר,
צדקתי לא נפגמה, אני יודע, צפריר,
גם קדושת אתרך צפריר, לא נפגמה, צפריר, הייה רגוע.
כי השקפת עולמי האטאיסטית, צפריר, אינה פחות רלוונטית ואמיתית, צפריר, מהשקפתך האמונית באלוהיך, צפריר._

איני יכול שלא להשתומם על היחס בדבריך אלו.
אני מדבר על יחס אישי - אלי.
אני משתומם, תמה, איך הדברים נאמרים, מה האינטונאציה בה כתבת את הדברים, מה נשמע בקולך כאשר הגית את אלה.
לא אתחמק מהתוכן, אני רק מנסה לשמוע, ולא צולח הדבר בידי.

כאן,האתר שלי, איננו האתר הזה.
האתר שלי עוסק בעיסוקי. הוא אינו פומבי, והוא לא דן בשאלות שכאלה.
האתר הזה, לעומת זאת, בו יש לי חלק, גם הוא אינו קדוש.
ואתה, האם יש קדוש בעיניך? מה אתה מקדש? איך אתה מקדש?

מעולם לא טענתי שהשקפתי רלוונטית יותר נכונה יותר או צודקת יותר.
נהפוך הוא. השקפתי שונה.

אלא, שעל פני לפתוח דף על אתיאסטיות, הנך נזקק לדף על אלוהים, כדי להביע את דעותיך.

זה לא רע או טוב. זו אבחנה.
וזה בסדר.

שלא תחשוב שלדבריך אין הד בחלל הגולגולת של זה הכותב כאן.
נזכר בימים שהאמנתי שהכל - בר הגדרה.
הכל - בר הבנה. הכל ניתן להסבר במילים.

היום תבונת ההגיון איננה הדבר החשוב ביותר עבורי, והיות ונחת הרוח חשובה בעבורי הרבה יותר מהנחת דעתי, אין לי כל בעיה להבין שבפועל, באמת, אינני מבין כלום.
הידיעה - שקטה היא.

אשאל אותך חנוך, האם הנך מאמין שאין נסתר, שאין משהו שהוא מעבר להשגתך, פירושך, הבנתך, מעבר לחושיך, מעבר להרגשותיך, מעבר לצפוי למובן ולידוע?
איני בא לנגח או להתקוטט אתך, אני שואל באמת.

ומתוך שדבריך מהדהדים, עולה האבחנה הזו, בעיני רוחי, על פי מיטב הגיוני (הזוי או חזוי)-
נראה לי שבעיקר הנך מערער על הצורך האנושי בפולחן.

ומיד, באופן טבעי, עולה החיבור המתקיים אל הדת, זו הממוסדת או ההיסטורית, ואל האמונה באל.
לתפישתי, בכל הדתות, לא מדובר על ידיעת האל או האמונה הוודאית באל, אלא נדרשת האמונה באל כחלק מכללי הטקס. חלק מהפולחן.
אין הדבר אומר שמי שמצטרף שם, ומנהל את כללי הטקס כולם אינו מאמין בוודאות בקיום האל.
אין הדבר אומר שמי שמקיים את כללי הטקס מאמין באל.
ניתן לומר שהדבר היחידי שאין עליו עוררין זה שמי שמקיים את כללי הפולחן - מאמין בפולחן.

האם טעות ביסוד האבחנה הזו? האם נדדתי הרחק מעבר לתפישתך או אמונתך אתה?


ראה,
באמת שהכל בסדר.
לעתים, זוויות הראיה כל כך מרוחקות אחת מהשניה, שאין טעם לדון בשאלה היכן כל אחד עומד.
וטוב אם נברר האם כך הוא כאן.

הנני מבקש ליישר הדורים אם נותרו, לברך אותך כאדם לאדם, ובמבט ישיר, בגובה העיניים לשוחח איתך עניינית.
ומכיוון שאנחנו רק יכולים לברר את השוני בינינו, אם נסכים על רצון משותף, אין לי עניין בניגוח אישי.
אפשר שדברי נתפשים כניגוח אישי, באותה מידה שדבריך נתפשים, ואולי אף יותר.
אם כך הם פני הדברים, אנא ממך, אל נא תענה לשאלות שנכתבו כאן למעלה, אל נא לנו אלא להסכים, מתוך הצדעה של כבוד הדדי - שאיננו מסכימים, ושבאחדותנו כבני אדם, אנו שונים זה מזה, כל אחד מאיתנו - יחיד ומיוחד.

הנה, אולי נשבר הדפוס שאתה מזהה בכל פעם מחדש - מאמין שמושיט יד לשלום, ומוכן להיפרד בזה הרגע, אם דבריו מתפרשים כאות מלחמה.

תודות.

>צפריר<

אלוהים אדירים

על ידי חנוך* » 02 יוני 2008, 14:50

צפריר

כל אדם שיבטא את השקפת עולמו ה"אין אלוהים" ייחשב בעיניך עוין וחסר תמימות. בביטויים שלי אין עויינות או חוסר תמימות, אלא ניגוד לדעותיך ולא ניגוד אישי.
פה מדובר על אלוהים, ואתה מדבר על אלוהי הדתיים כאילו שיש גלריה שלימה של אלוהים ואתה בחרת את שלך???
פה מדובר על ידיעה ואתה מבקש הגיון אין ידיעה בלי היגיון.מה שאתה מכנה "ידיעה", היא "אמונה" ובה, אין היגיון.
והיות וזה מקום פומבי, הנך לוקח את הזכות - ומסיט את כוונת הדף המקורית, לצרכיך. כיוון שזה מקום פומבי, "באופן טבעי" הוא פתוח לביקורת ולהבעת דיעות,
גם אם הן לא לרוחך והמחשבה, כי אני מסית לצרכי (???) , הזוייה.

אל תדאג, צפריר, אני חש בטוח צפריר,
צדקתי לא נפגמה, אני יודע, צפריר,
גם קדושת אתרך צפריר, לא נפגמה, צפריר, הייה רגוע.
כי השקפת עולמי האטאיסטית, צפריר, אינה פחות רלוונטית ואמיתית, צפריר, מהשקפתך האמונית באלוהיך, צפריר.

תודות גם לך.
חנוך.

אלוהים אדירים

על ידי צפריר_שפרון* » 27 מאי 2008, 20:45

חנוך,
גם בדרך הארץ הזו, ניתן למצוא ביטויים עויינים.
זה לא חשוב.

ראה, לא השתכנעתי באי קיום האלוהים מתוך דבריך, לא מדובר על זה ששיקרת אותי.
מדובר בזה שלא שכנעת אותי שאין אלוהים, לא שכנעתי אותך שיש אלוהים.
אין טעם לדיון שגם איננו במקומו.
פה מדובר על אלוהים, ואתה מדבר על אלוהי הדתיים, פה מדובר על ידיעה ואתה מבקש הגיון.
והיות וזה מקום פומבי, הנך לוקח את הזכות - ומסיט את כוונת הדף המקורית, לצרכיך.
סחתיין, לא אפריע לך בזאת עוד.
דבר על אין האלוהים שלך כאוות נפשך, הבא הוכחות, הרבץ בכולם את אין תורת ישראל, עשה כל העולה על רוחך.


אין לי זמן או רצון לעסוק כל כך הרבה באלוהים שאין לך, לא למען זה פתחתי את הדף, ואין בכוונתי להיות הצודק בויכוח העקר הזה.

הנח, חנוך, חוש בנוח, חנוך,
צדקתך לא נפגמה ואפילו לא במעט.

תודות.


>צפריר<

אלוהים אדירים

על ידי חנוך* » 27 מאי 2008, 16:45

צפריר, שלום רב,

בטרם אסיים את כל "קישקושים" (שלך ושלי) בינינו, אבקש לשים כמה דברים על דיוקם.

1 . בכל ההתכתבויות בינינו, הבעתי את דעתי ולא היה מצידי מילה אחת של שקר, אי לכך לא היה לך במה לא להאמין לי.
  1. אם לא שכנעתי אותך בתמימות דברי אמנם זאת זכותך, אך דע, כי לא היו ואין לי שום
כוונות בלתי תמימות, או זדוניות בדו שיח זה ביטאתי אך ורק את השקפת עולמי בסוגיית
האמונה באלוהים.
  1. שמתי לב, ולא רק במקרה זה, שכל ויכוח בין מאמינים ואתיאיסטים, ושיהיה תרבותי ככל שיהיה,
מסתיים כמעט תמיד בביטויים עוינים, תמיד מצד המאמינים.
  1. כיוון שאתר זה הנו פומבי וזכותי לעיין בו, ארגיש חופשי להגיב לפי השקפתי על ביטויים שאמצא בו.
הֶיֶה שלום.
חנוך.

אלוהים אדירים

על ידי חנוך* » 27 מאי 2008, 15:53

אלון, שלום רב,

הוא לא טוב + קיים, הוא טוב + לא קיים. (?)

אלון, לא ברור לי כיצד היגעת לאבחנה הזאת, כי הבהרתי כל כך ברור שלהשקפתי , אלוהים קיים רק בדימיונם של המאמינים, כך שאין אלוהים שעושה טוב או רע.
אם הזכרתי רוע שקשור לאותו אל שמאמינים בו, הבאתי דוגמאות מהתורה, שכביכול, ניתן על ידי אותו אל, שהדתיים סוגדים לה (לתורה) מנשקים אותה ורוקדים סביבה, כאילו היה איזה אליל.

בברכה,
חנוך.

אלוהים אדירים

על ידי פשוט_אלון* » 27 מאי 2008, 14:41

במה הוא טוב? אתה לא חושב שהוא עשה כמה דברים נחמדים ?
לא מבין אותך חנוך, כאילו יש לך שתי אפשרויות בראש: הוא לא טוב + קיים, הוא טוב + לא קיים. (?)

אלוהים אדירים

על ידי צפריר_שפרון* » 27 מאי 2008, 09:59

חנוך,
אין תכלית לשיחתנו.
הדבר היחידי שהבנת לאשורו הוא נראה שקנה המידה שלך הם פרסונאליים ובהתייחסות אישית בלבד.
את כל השאר, איני מוצא טעם ללעוס שוב ושוב.
ובזאת סיימתי את השיח איתך.

אני תקווה שדף זה לא יהפוך לדף בגנות אלוהי הדתיים, הדתיים או כל מה שקשור באלה.
אני מבקש ממך, אם ברצונך להמשיך ולהרעיף מילים טובות על האין אלוהים שלך, לפתוח דף חדש, ואם צריך אפתח בעבורך.
שם הדף החדש יכול להיות - אין אלוהים, או אלוהי היהדות הוא לא רחום וחנון, או אלוהים מנייאק, זה לא חשוב.

אם ניתן, לא בתוך הניסיון שלי להעביר התייחסות אישית בנוגע לאלוהי.

אם לא ניתן, כי נוח להישען על קהל המאזינים שבאו לשמוע את דברי לגבי אלוהי - או מכל סיבה אחרת, עשה כטוב בעיניך.

ובהתייחסות אישית אליך - אני לא מאמין לך חנוך.
לא שכנעת אותי בתמימות דבריך, לא שכנעת אותי באין אלוהים שלך.
אבל זה כבר ביני וביני.


תודות.

>צפריר<

אלוהים אדירים

על ידי צל_הימים* » 27 מאי 2008, 07:48

חנוך,
מצחיק אותי שאני שומע ממך את הטיעונים שלי בדרך כלל...
קו החשיבה שהצגת מתאים למאבק. מאבק לשחרור האדם המצוי תחת עול שלטון דתי.
אך מגיע היום והאדם אכן מצליח להשתחרר מהעול, והמאבק כבר מיותר.
ואז, בינו לבין עצמו הוא עומד נוכח השאריות, אולי אף שוקת שבורה ותוהה: מה עכשיו?

ואז אני כן חוזר לכתובים השונים - של תרבויות שונות - אך לא מתוך חרדת קודש או רצון להפריך, אלא אני מונחה ע"י "המםםם... בוא נראה אולי בכל זאת הזקנים האלו חשבו משהו מעניין..." וכן, הגעתי למסקנה שיש שם כמה דברים מעניינים.
לא אנסה למכור לך אותם, אני לא גוזר קופון. גם זה סותר את מדיניות הפרסום באתר באופן טבעי .

לכן הדגש שלי הוא על האדם בינו לבין עצמו, ולא דין וחשבון לסמכות.
בין הכותבים העתיקים, מצאתי כאלו רדיקאליים בספק אף יותר ממך וממני גם יחד. יש יומרה מסויימת בלחשוב שאנחנו יותר חכמים מכולם, ושבכוח האנליזה החריפה שלנו הצלחנו לעשות דקונסטרוקציה לכל הקיום האנושי. ישנה אפשרות ולו קלושה שבקלושות שתודעתינו לא חובקת את כל מכלול היקום. שלי בכל מקרה עדיין צרה מלהכיל. אני עובד על זה...

ולסיכום תגובה זו, שמת לב שלא זרקתי אף מילה על ה'. כי לא הייתי צריך אותו בטיעוני...

אלוהים אדירים

על ידי חנוך* » 27 מאי 2008, 01:28

צפריר, רב שלומות

שאלתי הייתה:
שאלה (לא פרובוקטיבית): האל הטוב שהנך מאמין בו, במה הוא טוב?
תשובתך: לגבי האל הטוב, אכן רב הנסתר על הגלוי, האל הטוב עצמו הוא נסתר למי שמסתיר את פניו בעצמו

שוב שאלתי: לא התייחסתי לאלוהים באמירתי "שרב הסתום על הנגלה" אלא לתשובתך לשאלתי "במה הוא טוב כשהנך מכנה אותו "האל הטוב"? כיצד חווית את טובו?

ושוב תשובתך: *ברור לי שלא התייחסת לאלוהים ברב הנסתר על הגלוי, הרי בעבורך אין אלוהים.
ובכן, גם אני לא התייחסתי לאלוהים במובן הזה, אלא לתשובה לשאלתך, מה טוב לך עם אלוהיך*
האם אינך מרגיש שיש כאן סתירה בדבריך?

אני לא שאלתי " מה טוב לך עם אלוהיך אלא במה הוא טוב? אתה טועה - אין שום חוסר נוחות בשאלתי. הרי אתה מכנה אותו "האל הטוב ושאלתי הפשוטה הייתה: במה הוא טוב? הבנתי שאין לך הסבר לכך, כיוון שאתה מנסה להוכיח את טובו אליך אישית בלבד.

אתה טוען: אסון טבע, איננו אסון כלל וכלל אם אין שם אנשים. ואם יש שם אנשים שנהרגים או נפגעים ומאבדים את כל משפחותים ובתיהם, מה אז?
איזה אסונות טבע נמדדים על פי פרמטרים המתייחסים לצרכי אדם? האם אינך מודע לכך שדבריך הם אמירות ריקות מתוכן? כמו גם אמרתך :

אירוע שמוגדר כאסון טבע, עשוי להיות מוגדר אחרת לחלוטין, תלוי מהיכן אתה מתבונן. אין לי היוהרה להחליט האם רעש האדמה האחרון למשל, היה נדרש או לאו, מכיוון שהפרספקטיבה שלי לא יכולה לראות את כל התמונה.

כיצד ניתן להגדיר אחרת אסון טבע שבו נהרגים עשרות אלפי בני אדם מאשר אסון טבע? האם לשם כך צריך יוהרה או פרספקטיבה? שכל ישר לא תקפים במקרה זה? ברגשי חמלה כלפי נפגעים באסון כזה לא נכנה אנשים אלי נפגעי אסון טבע?

לפי כך קשה לי להבין את ההיגיון שלך בראייתך את העולם סביבך, מעבר לאופק הצר שלך. להשקפתך הכול טוב, הכול מתואם, מושלם ויפה, הודות "לאלוהיך הטוב". לצערי, ממש אין זה כך. עם כל הכבוד, ניסיונותיך להוכיח זאת באותות ובמופתים, שאין להם אחיזה במציאות. נראה שקנה המידה שלך הם פרסונאליים ובהתייחסות אישית בלבד. זה שאדם יכול בכל עת להטיל את מימיו, אין בו דבר שקשור לטובו של אל כלשהו.
ברכות,
חנוך.

צל הימים , שלום רב,
אמונה באל היה צורך נפשי של בני אדם מאז התקופה הפרה – היסטורית. צורך זה, נבע מחוסר ההבנה באותה תקופה, לתופעות טבע, כמו זריחת השמש ושקיעתה, גשם, ברקים ורעמים, לידה ומוות ועוד. בחיפוש לתשובות ייחסו את התופעות הללו לכוחות מיסטיים של דמיות שייצרו לעצמם בצורת פסלים. הקריבו קורבנות (גם קורבנות אדם) כדי לפייס את האלים כשחשבו כי הם רוגזים. בהתפתחות מאוחרת יותר, ככול הנראה על ידי העבריים הראשונים ייצרו אל וורטואלי, דימיוני אחד, שאינו נראה ולא נשמע ומעביר את הוראותיו על ידי "מתווכים". סממנים רבים באמונה המונותיאיסתית הזאת, עברו מהדתות הקדומות יותר, כמו עבודת הכוהנים והקרבת קורבנות. במשך אלפי שנים, פיתחו כל מיני חז"לים את האמונה ונטלו לעצמם את תפקיד המתווכים ו"העבירו", כול אחד לפי מיטב דמיונו, את ההוראות לפשוטי המאמינים. נוצרו כתות שונות , שלכל אחת מהן היה ה"מתווך"המיוחד. בימי קדם, אדם שהעיז לפקפק באמונה באל או לעבור על הציוויים שקבעו ה"מתווכים", נידון למוות.

בעת החדשה הולך וגדל ציבור שמתנגד לשלטון הממסד הדתי ולאמונה ממוסדת, מכאן ה - anticlericalism שבהם גם האתאיסטים כמוני, שלא מאמינים בקיומו של אלוהים.

בברכה,
חנוך.

אלוהים אדירים

על ידי צל_הימים* » 26 מאי 2008, 04:15

anticlericalism : התנגדות לממסד הדתי, לאמונה ממוסדת.
אין לזה שום קשר לתודעת ה'.
נהפוך הוא, דווקא תודעת ה' מפותחת יכולה להביא אותך לראות את מופרכות טענות הממסד.
טעות לקשר בין הממסד הדתי לה'. חלקם אנשים שעסוקים בעיניניהם, ובעצמם מנותקים מתודעת ה'. המימסד עבורם הוא קרדום לחפור בו.
ומפקפקים בממסד היו בשפע, למשל הנביאים בתנ"ך. או כל אלו אשר ייסדו זרמים חדשים ביהדות, ובשאר דתות העולם.
ותופעת הניו אייג' שמוצגת בלעג ע"י המאמינים הוותיקים, גם היא זרם של גילוי מחדש של תודעת ה', במנותק מהטקסטים הקאנונים והפרשנים מטעם עצמם.

אלוהים אדירים

על ידי צפריר_שפרון* » 25 מאי 2008, 20:03

חנוך,
ברור לי שלא התייחסת לאלוהים ברב הנסתר על הגלוי, הרי בעבורך אין אלוהים.
ובכן, גם אני לא התייחסתי לאלוהים במובן הזה, אלא לתשובה לשאלתך, מה טוב לך עם אלוהיך.
חוסר הנוחות שאני חש למקרא שאלתך לא נובע מהיסוס, אלא מאותו מקום שאיני משליך תכונות על האל, אלא מאבחן את עולמי, תחת ההיבט האלוהי, כפי שחווה את זה.
ומכך, עולמי הטוב, הוא טוב. ועולמי טוב, טוב יותר ומצויין.


_כל הסבל שקיים בעולם(לא שלך) אסונות טבע, מחלות, רעב, אומללות - מוענקים על ידי אל אחר (לא שלך), שהוא
אל רע?_
כלל וכלל לא.
לא מדובר פה שאל מול אל, כוח מול כוח, או כל צורה של ניגודים.
אסון טבע, איננו אסון כלל וכלל אם אין שם אנשים.
כלומר, אסונות אקולוגיים המתרחשים בעולם, נמדדים על פי הפרמטרים המתייחסים לצורכי האדם.

ובכן, לא רק אנשים יש על הפלנטה הזו, אינספור צורות חיים מתקיימות בד בבד, אחת עם השניה, ובמובן הזה, העדר משתף פעולה בהקריבו את מזונות הלביאה, כדרך ארץ של הטבע, מתוך מחזוריות שהיא חיים ומוות, מלכתחילה.
נתינת ערך לאירוע, כאסון טבע, אם כך, בכל מקרה מתייחסת לאדם עצמו, והראיה לכך היא איחוד הכוחות לנפגעי אסון טבע.

אירוע שמוגדר כאסון טבע, עשוי להיות מוגדר אחרת לחלוטין, תלוי מהיכן אתה מתבונן.
אין לי היוהרה להחליט האם רעש האדמה האחרון למשל, היה נדרש או לאו, מכיוון שהפרספקטיבה שלי לא יכולה לראות את כל התמונה.

מה שכן באחריותי, הוא להפסיק למשל, ליצור אסונות אדם.
לאחד כוחות למען האדמה והכדור.

מהו "המובן מאליו?
כוח המשיכה, כוחות היסוד, האקלים הנוח, האדמה היציבה, יכולת בסיסית של התנהלות בעולם, יפי העולם, כל נשימה, המזון, המים, כל אלה מובנחים מאליהם עד כדי כך, שלא גלויים לעין, בבואה לבחון את טיב חייה.
למשל, מובן מאליו לו לאדם, שבכל עת יוכל להטיל את מימיו.
כאשר חווה עצירת שתן, או דלקת חריפה, לומד להעריך מחדש את המובן מאליו. אז, השתנה קלה, יעילה ומענגת, כבר איננה מובנת מאליה.


כיצד "בעצם קיומו" (לגרסתך) היא עבורך הוכחה לטובו?
שכן, קיים גם בי. לתפישתי. גם בך. בכל היש.
והיש בעבורי - הוא טוב.

מהי כוונתך "בתאום מושלם" ?
במובן הזה בתואם מושלם.
לעדותי, הכל בתואם מושלם.
כל אירוע, כל אסון או שמחה, משרתים בצורה הטובה ביותר את הבריאה, את כלל החיים, את האחדות - בתואם מושלם.

האם "האל הטוב" נשוא אמונתך, הוא אותו"בורא עולם" מ"בראשית ברא", מ" וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶמְחֶה אֶת-הָאָדָם אֲשֶׁר-בָּרָאתִי מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, מֵאָדָם עַד-בְּהֵמָה, עַד-רֶמֶשׂ וְעַד-עוֹף הַשָּׁמָיִם: . ?
כלל וכלל לא.
כלומר, אלי לא נאמרו הדברים האלה, ואיני רואה בציטטות של ספרי הקודש, אלא היבטים שונים, פרשנויות שונות, מושגים שונים של הניסיון לתרגם את חווית הידיעה, זו המהדהדת אל מילים.
אז, זה שהוא עצמו, האדם עצמו, דרכו עוברים הדברים, בעל טמפרמנט כזה או אחר, משפיע על הצגת האל, כבעל תכונות אנוש.
כך גם המאמינים, שבוחרים את מה שמתאים לתפישת עולמם.


עדיין, לתפישתי אין כל קשר לדת.
זה שרבים מהדתיים מאמינים בקיום אל, לא מחייב את כל המאמינים והיודעים את קיום האל, לשאת בתואר דתיים.

תודות.

>צפריר<

אלוהים אדירים

על ידי חנוך* » 25 מאי 2008, 18:21

צפריר, שלום רב,

לא התייחסתי לאלוהים באמירתי "שרב הסתום על הנגלה" אלא לתשובתך לשאלתי "במה הוא טוב כשהנך מכנה אותו "האל הטוב"? כיצד חווית את טובו?

אתה טוען *"בעצם קיומו בעבורי, זה מוכיח טוב בעולמי.
ובעיקר נמצא גמיש דיו להעניק חיים לכל ברואיו, בתואם מושלם.
כל השאר, נכנס תחת הכותרת של המובן מאליו."*

האם רק "הטוב בעולמך"הוא המדד "לטובו"? כל הסבל שקיים בעולם(לא שלך) אסונות טבע, מחלות, רעב, אומללות - מוענקים על ידי אל אחר (לא שלך), שהוא
אל רע? מהו "המובן מאליו?
כיצד "בעצם קיומו" (לגרסתך) היא עבורך הוכחה לטובו?
מה כוונתך ב"גמיש דיו" האם זו ההוכחה לטובו? כיצד?
מהי כוונתך "בתאום מושלם" ?

האם "האל הטוב" נשוא אמונתך, הוא אותו"בורא עולם" מ"בראשית ברא", מ" וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶמְחֶה אֶת-הָאָדָם אֲשֶׁר-בָּרָאתִי מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, מֵאָדָם עַד-בְּהֵמָה, עַד-רֶמֶשׂ וְעַד-עוֹף הַשָּׁמָיִם: . ?

בברכה,
חנוך

אלוהים אדירים

על ידי צפריר_שפרון* » 23 מאי 2008, 06:50

חנוך,
מקבל. אינך כופה עלי את דעתך.
לגבי האל הטוב, אכן רב הנסתר על הגלוי, האל הטוב עצמו הוא נסתר למי שמסתיר את פניו בעצמו.

שכן, ידיעת האל, כאמור היא פנימית.
היא איננה מדברת על תכונותיו של האל, שכן אין לו תכונות כפי שאנו מכירים אותן, שכן מוחלט.
היא מדברת על הרעיון שבמקביל לנבדלות כל אחד ואחת, יש אחד, יש אחדות שכוללת את כל היש, כמו החלל המכיל את כל הכוכבים.
ובכן את זה קשה להשביר כי אלה נחווים.
היאך אעביר לך חוויה?


לגבי עוד אנשים שמזדהים עם ידיעתי - אין כאלה, ולו מהטעם הפשוט, שהקשר בין אדם לאלוהיו, הוא פרטי, אישי, ואיננו קשור לזולת.
זה גם לא חשוב.
לתפישתי, השיח הפנימי, עם אלוהיו של האדם, זהה לשיח הפנימי, עם אין אלוהיו של האדם.
השיח הזה, המסכים, או הכופר, המקבל או הדוחה את האל, הוא העיקר.

ובעניין זה, איני רואה כל הבדל בין אדם העומד ומתתפלל לאלוהיו, לבין זה העומד ומתכחש לעצם קיומו.

תודות.

>צפריר<

אלוהים אדירים

על ידי חנוך* » 23 מאי 2008, 01:07

שלום צפריר,
שוב אתה "מאשים" אותי בכפיה. הבהרתי לך כבר קודם, כי אתר זה פומבי. אם אני מבחין בו בדעות שאינן מקובלות עלי, זכותי המלאה להביע את דעתי ולחלוק עליהן. אין זה דומה למשל: "להיכנס לבית ספר אחד, מיוזמתי, ולהסביר למורים ואולי אף להורים עד כמה החינוך בבתי הספר הוא קלוקל? האם נראה לך שאין לי מה לומר בנושא?"
באתר זה, פומבי לכל דיכפין, אתה מכריז כבל עם ועדה את השקפת עולמך, כאלו נעמדת על כיסא ברחוב הומה אדם, ומביע בקול, את מה שהנך מביע כאן בכתב, ולדעתך, לא יהיה תקין ונימוסי אם פלוני ששומע אותך, יחלק עליך?האם תראה בכך כפיה?


כן, אבל אני לא באתי אליך, לכפות עליך את אמונתי, אני פתחתי דף בו אני מעיד על אמונתי.
טעות: אתה כן באתה אלי! עצם זה שפרסמת את השקפת עולמך ברבים, הגעת גם אלי ורק לכן יכולת להגיע אליך וגם אני איני כופה את דעתי עליך.הנך מפרש לא נכון את המושג "כפיה" : לא איימתי אליך שום איום אם לא תסכים לקבל את דעתי. גם אני לא חושב כי הנך כופה דעתך עלי.זהו בסך הכל שיח תרבותי ומושכל בין אישים, וכל אחד מסביר את השקפת עולמו. כך אני רואה את זה.
בתשובתך בדבר טובו של האל שהנך מאמין בו, רב הסתום על הנגלה, תוכל להרחיב יותר? האם אתה יודע על עוד אנשים שמזדהים עם אמונתך?

ברכות,
חנוך

אלוהים אדירים

על ידי צפריר_שפרון* » 22 מאי 2008, 23:22

חנוך,

צפריר הנכבד, אצלי זה פשוט מעורר תימהון, לקבוע שיש אלוהים – על סמך מה? על סמך "האמונה הפנימית" או "הידיעה הפנימית" או "ההיגיון הפנימי"? הקביעה שלך כי יש אלוהים, היא ההוכחה לכך שיש? ה"יש אלוהים" שלך שווה יותר מה"אין אלוהים" שלי! סובייקטיבית – כן, אובייקטיבית – לא!

איני חולק עליך.
אני לא נכנסתי לדף או למעגל של אתיאיסתים וניסיתי לשכנע מישהו שיש אלוהים.
ידיעתי הפנימית, איננה מחייבת את אף אחד אחר.
זה ברור ומובן מאליו, קרא את כל דברי בדף הזה, ותוכל לראות שאיני מנסה לשכנע, אלא מביא עדות אישית, איני מתייחס לאמונת ההמון, או לאמונת האחר. כל דברי - עדות אישית.
אתה מבין, בא אדם כמוני, ומלהג את עדותו בדף על אלוהים כפי שחווה אותו.
והנה, אתה בא אל המקום שאין בצידו ולו מילה אחת בדבר הוכחות לקיום האל הטוב, אלא רק עדות, וכופה את אי אמונתך, בהוכחות או בטענה שאם אין הוכחות לקיום האל, זה איננו.
ומכיוון שאני לא יכול להיכנס אל אמונותיך או להחליט בעבורך מה נכון ומה לא, ומכיוון שלתפישתי בכל מקרה זה לא עניין של הגיון, וגם אם מצורף שם הגיון או סיבה ותוצאה, או נימוקים, או הצדקות מושגיות ומילוליות, איני רואה תכלית בערבוב הזה, ואין לי כל כוונה לשכנע מישהו באמיתות חוויתי האישית - בעבורו.

עדיין, אם תמים, אם רשע, או כל אבחון שעולה מלפניך אותי, אני יודע את אלוהי, ואתה בא, וטוען כלפי שאמונתי, ידיעתי ועדותי האישית - אינם תקפים.
לא שדעתך משנה לכאן או לכאן את ידיעתי.

כאן, גם אם יש "אובייקטיביות" אין אדם שיכול להתהדר בה.
גם לא אתה.
וגם אם הנך מאמין שיש אובייקטיביות, ושאתה יכול להתהדר בה, הרי הכל עולה ממך, באופן סובייקטיבי.


_תחת כללי דרך ארץ - כל אחד יכול להתבטא בו כרצונו.
האם התבטאתי לא לפי כללי דרך ארץ? ואם לדעתך לא, אנא האר א עיני!_
האם מישהו אמר לך שאין לך זכות לכתוב כאן?

תמיהתי על דבריך - נקיה מרבב.

הביטוי "ידעונים בפרוטה לא כוון חלילה אליך. הכוונה הייתה לאלה שלכל אסון או תאונה מוצאים מיד את הסיבה המדויקת: כמו למשל "אסון הבונים" התרחש כי המזוזות בבית הספר לא היו תקינות, או רעידת אדמה הייתה בגלל משכב זכר של הומואים וכו' (בניזרי: "רעידות האדמה - בגלל ההומואים").

אלה, כמו כולנו, מחפשים הצדקות על מנת להסיר כל ספק ולאשר את אמונתם.

מה להם ולדף זה? מה לדתיים ולדף זה?
לא שאכפת לי שתעלה את דעותיך, דעותי שונות במקצת בענייני דת, מדינה, לאום ויהדות, אבל זה, אם יפתח דף בנושא, אפשר שאכתוב בו. כאן איני מוצא לזה מקום.


בודאי אתה מרגיש כך, מה שאתה אינך מרגיש: את החד-צדדיות בדבריך. הבאת דעתי נחשבת בעיניך מעשה כפיה? הרי גם אתה מביע את דעתך בלהט לא פחות, האם אתה מחשיב זאת גם כמעשה כפיה?
כן, אבל אני לא באתי אליך, לכפות עליך את אמונתי, אני פתחתי דף בו אני מעיד על אמונתי.
לכן, אין כל אלמנט של כפיה כאשר אדם מביע את דעתו. היכן מביע את דעתו עשוי להיתפש כאלמנט של כפיה.
כלומר, דעתי על מנהג זה של קעקוע למשל, איננה נוחה.
האם עצם זה שדעתי איננה נוחה מכך, מצדיק כניסה אל פורומים באינטרנט, העוסקים בלהט באיפיוני הקעקועים ולומר שם לכולם עד כמה הם טועים? האם זו תהיה כפיה מינורית יותר מאשר הדרך הלגיטימית, החוקית, המקובלת על כלל הציבור (שאם לא היתה מקובלת על כלל הציבור כל עוולות הכפיה הדתית לדעתך - לא היו מתקיימות), של אותם שאתה יוצא כנגדם?

דעתי האישית איננה נוחה מדברים רבים.
האם העליתי על דעתי להיכנס לבית ספר אחד, מיוזמתי, ולהסביר למורים ואולי אף להורים עד כמה החינוך בבתי הספר הוא קלוקל? האם נראה לך שאין לי מה לומר בנושא?
האם אמונתי, וההוכחות המעשיות, התוצאתיות, מצדיקים כפיית דעתי היכן שאיננה רלוונטית למקום?

האל הטוב שהנך מאמין בו, במה הוא טוב?
זו השאלה הראשונה שאתה שואל אותי שרלוונטית לנושא -
בעצם קיומו בעבורי, זה מנכיח טוב בעולמי.
ובעיקר נמצא גמיש דיו להעניק חיים לכל ברואיו, בתואם מושלם.
כל השאר, נכנס תחת הכותרת של המובן מאליו.

תודות.

>צפריר<

אלוהים אדירים

על ידי פלוני_אלמונית* » 22 מאי 2008, 22:25

צפריר, רב שלומות!

אצלי זה פשוט מעורר תמיהה לדבר על אין אלוהים. לקבוע שכל עוד אין הוכחה אין אלוהים כאיזו אמת חובקת כל, ובכן, זה שאתה אומר שאין אלוהים - זה לא אומר שהוא איננו.

צפריר הנכבד, אצלי זה פשוט מעורר תימהון, לקבוע שיש אלוהים – על סמך מה? על סמך "האמונה הפנימית" או "הידיעה הפנימית" או "ההיגיון הפנימי"? הקביעה שלך כי יש אלוהים, היא ההוכחה לכך שיש? ה"יש אלוהים" שלך שווה יותר מה"אין אלוהים" שלי! סובייקטיבית – כן, אובייקטיבית – לא!

תחת כללי דרך ארץ - כל אחד יכול להתבטא בו כרצונו.
האם התבטאתי לא לפי כללי דרך ארץ? ואם לדעתך לא, אנא האר א עיני!

הביטוי "ידעונים בפרוטה לא כוון חלילה אליך. הכוונה הייתה לאלה שלכל אסון או תאונה מוצאים מיד את הסיבה המדויקת: כמו למשל "אסון הבונים" התרחש כי המזוזות בבית הספר לא היו תקינות, או רעידת אדמה הייתה בגלל משכב זכר של הומואים וכו' (בניזרי: "רעידות האדמה - בגלל ההומואים").

אבל, אתה, מנסה בכל דרך, לכפות את האתאיזם שלך על סביבתך - לפחות ככה אני מרגיש
בודאי אתה מרגיש כך, מה שאתה אינך מרגיש: את החד-צדדיות בדבריך. הבאת דעתי נחשבת בעיניך מעשה כפיה? הרי גם אתה מביע את דעתך בלהט לא פחות, האם אתה מחשיב זאת גם כמעשה כפיה?
מי שבאמת הכופים את מנהגיהם ואת דתם, הם הממסדים הדתיים - על החילוניים, ולא רק במעשי שכנוע, אלא באמצעות כוחם הפוליטי, וחוקים דרקוניים מימי קדם הפרימיטיביים, כמו נישואין "כדת משה וישראל", איסור תחבורה ציבורית בשבת, עבודה ומסחר בשבת, איסור מכירת חמץ בפסח, רגימת רכב הנוסע בשבת וביום כיפור, שריפת חנויות לממכר בשר חזיר, וזאת רק רשימה חלקית ומצומצמת.

שאלה (לא פרובוקטיבית): האל הטוב שהנך מאמין בו, במה הוא טוב?

שבת שלום!

אלוהים אדירים

על ידי פשוט_אלון* » 22 מאי 2008, 22:19

מהו ההיגיון של "מובילי הדתות?"
אתה מתכוון שאתה רוצה דוגמא לתהליך חשיבה, הגיון, שמצביע על קיומו של אלוהים ? יש בשפע, %D7%9C%D7%A7%D7%99%D7%95%D7%9D[/u]%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%94%D7%99%D7%9D]אלו חלק
ואפשר להפריך את כולם, כמו שאפשר להפריך את כל ההגיון שמצביע על אי קיומו.

אלוהים אדירים

על ידי צפריר_שפרון* » 22 מאי 2008, 03:09

חנוך,
יש לך כנראה אובססיה מוזרה לנושא ההיגיון: בכתבה הקודמת שלך מתאריך 20.05.08, מופיע מושג זה לא פחות מ-22 פעמים. הדבר תמוה עוד יתר כי בעבר התבטאת כי לאמונה שלך אין קשר להיגיון.
הגיוני שיש לי אובססיה לנושא ההגיון כאשר מסתכלים על זה כך.
תודה.

מי קבע שבדף זה מותר לדבר רק על אלוהים?...
אף אחד.
אצלי זה פשוט מעורר תמיהה לדבר על אין אלוהים. לקבוע שכל עוד אין הוכחה אין אלוהים כאיזו אמת חובקת כל, ובכן, זה שאתה אומר שאין אלוהים - זה לא אומר שהוא איננו.
אף אחד לא תוקף אותך אישית.
אני לא מבין מדוע בכלל העלית את הרוגז הזה.

אתר זה הוא פומבי וכל אחד יכול להתבטא בו כרצונו.
תחת כללי דרך ארץ - כל אחד יכול להתבטא בו כרצונו.


סוקרטס לא הוכיח דבר בנושא ההיגיון המולד, הוא הביע רק את דעתו והיא לא בהכרח נכונה, למרות שאזכור זה נוח לך מבחינת השקפת עולמך, כמו שידענים בפרוטה טוענים שאיינשטיין היה מאמין באלוהים, בגלל אמרות שונות.
אם כך, אני כמו ידען בפרוטה?
ובכן, דין פרוטה כדין מאה.
נניח שזו רק דעתו.
ובכן, כל מה שאתה אומר כאן - זו רק דעתך.
ומה הקשר לאינשטיין?

_"מי שזקוק לדת, לפולחנים, להוכחות בדבר קיום האל - הוא האדם, לא האל.
כמה שאתה טועה!!! מדוע התפילות המתחנפות על גדלותו וטובו??? מדוע כל הפולחנים של הקרבת הקורבנות הפרימיטיבית? הרי כל אלה מיועדים "לרצות" אותו" ולהעניק את חסדיו" למאמינים. הרי לפי האמונה היהודית, האדם נברא כדי "לאבוד" את אלוהים!_
ראה,
מה זו האמונה היהודית?
מה זה קשור?

אלוהים שאני יודע את קיומו - מבפנים - לא זקוק לשום פולחן - היה לפני ויהיה גם אחרי.

ואתה לא ידוע אם אני טועה או לא טועה, אתה לא יכול לכפות עלי את דעתך מכיוון שלא מדובר בדעתי על קיום האל הטוב, אלא על ידיעתי את קיום האל הטוב, ידיעה פנימית, אליה - לך כמו לאף אחד אחר - אין כניסה.

מתחילת הדף, בתחילת דברי, לפני שבע שנים בקירוב, עשיתי הפרדה בין דת ואלוהים, בין הדת היהודית ואלוהים.
ואתה שוב ושוב מחזיר את אלוהים אל הדת, אל הדת היהודית בעיקר.

זה מעניין, האתאיסט, מעלה שוב ושוב את הדת היהודית, את תפישת האל היהודית, על פי פרשנותו האישית את האלוהים, כפי שמשתקף בכתבי הדת היהודית, לדעתו, כשהוא בוחר בקפידה את הציטוטים המוכיחים את רשעותו של אותו אל שלא קיים, וזה כאדם לא מאמין באלוהים.

בחולין ימי, אלוהים כל כך נוכח בחיי, עד שהוא לא מעסיק אותי כלל.


עולם הפוך.


אני לא אכנה את המאמינים פתיים וטיפשים או פרימיטיביים ומאמינים לכל דבר. אני מבין לרוחם ואמשיך לכבד אותם, בתנאי שלא יכפו את דתם ואורך חייהם עלי.
לא דיל טוב.
כלומר, מה אכפת להם אם תכנה אותם פתים וטפשים וכו'? הרי הם לא מאמינים לך, בך או בדבריך, יש להם את אלוהים, והרבי יגיד להם שאתה טיפש ופתי וכן הלאה.. למי יאמינו?

אבל, אתה, מנסה בכל דרך, לכפות את האתאיזם שלך על סביבתך - לפחות ככה אני מרגיש.
אני טועה?

תודות.

>צפריר<

אלוהים אדירים

על ידי קט_קטית* » 22 מאי 2008, 02:01

"מי שזקוק לדת, לפולחנים, להוכחות בדבר קיום האל - הוא האדם, לא האל.

כמה שאתה טועה!!! מדוע התפילות המתחנפות על גדלותו וטובו??? מדוע כל הפולחנים של הקרבת הקורבנות הפרימיטיבית? הרי כל אלה מיועדים "לרצות" אותו" ולהעניק את חסדיו" למאמינים. הרי לפי האמונה היהודית, האדם נברא כדי "לאבוד" את אלוהים!

כלומר, אם האמירה "מי שזקוק לדת הוא האדם, לא האל" איננה נכונה, זה אומר שהאל הוא זה שמעוניין בדת?
אבל האל איננו קיים... 0-:
הגיון,הגיון,הגיון

אני לא אכנה את המאמינים פתיים וטיפשים או פרימיטיביים ומאמינים לכל דבר. אני מבין לרוחם ואמשיך לכבד אותם, בתנאי שלא יכפו את דתם ואורך חייהם עלי.
סחטיין על הדרך ערץ.
גמני מצידי אמשיך לכבד אותך, ו{{}}לא אקרא לך נעל.
כמובן בתנאי שלא תכפה את האתאיזם שלך עלי 0-:

אלוהים אדירים

על ידי חנוך* » 22 מאי 2008, 01:18

שלום רב לכולם,

קט קטית,

אני מאמין שהשמש תזרח בבקר אבל אני לא יודע עוד כמה בקרים – ואת?

האלוהים אינו מאמין באתאיזם, ולכן האתאיסטים אינם קיימים
מאיפה את יודעת, מי סיפר לך?

אלוהים קיים רק בדמיון – האתיאיסטים קיימים, אני אחד מיני רבים, קיימים במציאות.

פשוט אלון,

אתה יכול להסביר לי מהו ההיגיון של "מובילי הדתות?

צפריר,

יש לך כנראה אובססיה מוזרה לנושא ההיגיון: בכתבה הקודמת שלך מתאריך 20.05.08, מופיע מושג זה לא פחות מ-22 פעמים. הדבר תמוה עוד יתר כי בעבר התבטאת כי לאמונה שלך אין קשר להיגיון.

מי קבע שבדף זה מותר לדבר רק על אלוהים?...
אתר זה הוא פומבי וכל אחד יכול להתבטא בו כרצונו.

סוקרטס לא הוכיח דבר בנושא ההיגיון המולד, הוא הביע רק את דעתו והיא לא בהכרח נכונה, למרות שאזכור זה נוח לך מבחינת השקפת עולמך, כמו שידענים בפרוטה טוענים שאיינשטיין היה מאמין באלוהים, בגלל אמרות שונות.

לא ארבה להתפלסף עם כל האמירות שלך:

"מי שזקוק לדת, לפולחנים, להוכחות בדבר קיום האל - הוא האדם, לא האל.

כמה שאתה טועה!!! מדוע התפילות המתחנפות על גדלותו וטובו??? מדוע כל הפולחנים של הקרבת הקורבנות הפרימיטיבית? הרי כל אלה מיועדים "לרצות" אותו" ולהעניק את חסדיו" למאמינים. הרי לפי האמונה היהודית, האדם נברא כדי "לאבוד" את אלוהים!

לסיכום: האמונות המונותאיסתיות נוצרו בתהליכים "אבולוציוניים" מהדתות העתיקות יותר של עובדי האלילים. הצורך באמונה בישויות מיסטיות היא צורך פסיכולוגי כדי לספק תשובות על לידה ומוות, תופעות טבע, מוצא האדם ובעיות קיומיות שונות. לדתות יש תשובות ופירושים קלים לעיקול על ידי המאמינים ולא חשוב אם הם נכונים או לאו. במשך אלפי שנים פיתחו "כחמים" בכל הדתות, סיפורי אגדות אודות אלוהיהם, מלאכים ושדים גן עדן וגהנום פולחנים שונים, ציוויים ואורח חיים שלהשקפתם מתאימים לאמונות ולדתם. תהליכים אלה נמשכים ללא הרף וכל מיני פלגים וכתות מקצינים את אמונתם שגורמים למעשים קיצוניים ולשנאה כלפי אלה שדעתם שונה. הדתות גרמו לאורך ההיסטוריה, לתופעות שליליות רבות: לשנאה והרג לגזענות ולרדיפות.

אני בטוח שרבים יגנו אותי בשל דעתי, יכנו אותי בור ועם הערץ ורשע מרושע. למרות זאת, אני לא אכנה את המאמינים פתיים וטיפשים או פרימיטיביים ומאמינים לכל דבר. אני מבין לרוחם ואמשיך לכבד אותם, בתנאי שלא יכפו את דתם ואורך חייהם עלי. לזאת אני מתנגד בכל תוקף.

בברכה,
חנוך

אלוהים אדירים

על ידי צפריר_שפרון* » 20 מאי 2008, 20:21

חנוך,
אני אישית איני מאמין בשום יישות עליונה שכביכול בראה את היקום ו/או משגיחה עלינו מלמעלה ושתקח אותנו "לגן עדן", אם התנהגנו יפה.אני עושה כמיטב יכולתי "להתנהג יפה" גם בלי זה.
הרי לך הסכמה - אני איתך.

עם זאת, זה שדת, המאגדת בפולחניה, אנשים הנוהים אחרי אמונתם, אם באל הטוב, במדע, בכסף, בהיגיון ולכל אחד מאלה כללי פולחן משלו, לא אומר שכל מי שיחסיו עם האל הטוב מתבססים על אמון וידיעה פנימית - מצטרף אל פולחניה.
כלומר, זה שכל האנשים עשויים לחבוש כובע, לא אומר שכל מי שיש לו כובע על הראש - הוא איש.

תודות.

>צפריר<

אלוהים אדירים

על ידי קט_קטית* » 20 מאי 2008, 15:15

ההגיון של מי הוא יותר הגיוני?
בדקתי ומצאתי: שלי

האלהים אינו מאמין באתאיזם,
ולכן האתאיסטים אינם קיימים.

אלוהים אדירים

על ידי פשוט_אלון* » 20 מאי 2008, 15:08

בל נשכח ש"הדתיים" ומובילי הדתות גם הם הגיוניים להפליא.. יש להם הגיון, ויש להם הסברים שנבנו עם הגיון לכל עניין.
ההגיון של מי הוא יותר הגיוני? תלוי את מי תשאל.. מה ההגיון שלו אומר לו. <יש הגיון אבסולוטי?>
אין סתירה בין להיות "דתי" לבין להיות "הגיוני".

גם למדענים ההגיוניים ביותר, גם לדתיים ההגיוניים ביותר: רב הנסתר על הגלוי, יסודות לא יציבים קיימים לשניהם בשפע.

בהירות אמיתית ניראת כמטושטשת.

אלוהים אדירים

על ידי קט_קטית* » 20 מאי 2008, 15:08

חנוך,
האם אתה מאמין שהשמש תזרח מחר בבוקר?

אלוהים אדירים

על ידי צפריר_שפרון* » 20 מאי 2008, 13:46

חנוך,

ראה,
שוב, הנך מדבר על דת, בעוד הדף הזה הוא על אלוהים.

תפישת ההגיון כדבר מוחלט, כהדבר המוחלט שאין בו יחסיות, היא המציבה את מקומו בתבנית האנושית.
עם זאת, ההיגיון נשען על סיבה ומסובב, וללא אלה אין לו קיום.
כאן, סיבה ומסובב הם פרשנות אישית שנועדה לשמור על רצף הקיום, רצף הזמן, רצף התפישה והזיהוי העצמי של האדם כקיים.

בתבנית האנושית, הוכיח כבר סוקרטס אי אז, שההגיון הוא 'מולד'. כלומר, שכל ישר - מולד, לאו דווקא נלמד.
אותה יכולת היקש, העלאת מסקנה, היא התבנית הבסיסית, וההגיון הוא כלי בשירות אלה.

עם זאת, ההיגיון הוא רק חלק מהתבנית.
לתפישתי עוד חלק מהתבנית האנושית - הוא אלוהים.

כלומר, בתבנית היסודית, של כל אדם, קיימת גם פונקציה - אלוהימיות.

התכחשות לפונקציה שהיא חלק מהתבנית - איננה מצביעה בהכרח על כך שזו לא קיימת.
הנסתר, כל מה שלכשיתגלה ויהפוך גלוי אינו נוגד או מאשר הגיון, אלא מתגמש ההגיון אל מה שנוכח אל מולו - לשם הנחת הדעת.

כל זה נאמר, על מנת להניח לך את ההגיון הצרוף (שנצרף בתודעתי שלי) הטוען שההגיון הוא רק חלק מהתבנית ואינו יכול להקיף את כל התבנית.
שהרי אם היה מקיף את כל התבנית, מבלי כל השפעה אמונית או רגשית-נפשית - היה חוסם בקרירותו המחשבית - כל רגש ותחושה.
מאלה אין אף חף.

במילים אחרות: הגיון מוסט דרך קבע מתוך ניגודיו, שני הצדדים, כן ולא, על ידי אמונות דעות והרגשות, כשבפועל, הסטה זו היא גיוס ההיגיון לשם הצדקה או הסבר להרגשה, לשם חיזוק והעמקת אמונות, או לכל צורך שהוא.

ראה איך הגיונך שלך מסרב לעשות הפרדה בין דת ואלוהים.

אלוהים, הוא אותו זיק פנימי, אותה מהות המאפשרת חיים, הקיים בכל אדם, חי וצומח, אותה מהות המאפשרת קיום של הדומם (לתפישתי).

דת, היא מערכת פולחנים קבוצתית המקובלת על הקבוצה (שוב, לתפישתי או להגיוני).

כאשר מדובר באדם פרטי, המתהדר בחוסר דתיות, בהכרח דתיותו היא אמונתו שאין בכליו פולחנים אישיים. ואין הדברים כך.

שכן, גם אני דתי. סדרת פולחנים אישיים, החוזרים על עצמם, טקסים פנימיים ואישיים שלי, היא הדתיות שלי.

לזו אין כל קשר לאלוהים גם אם בתוך סדרת הפולחנים שלי יש סממנים המקבילים לאלה של אנשים דתיים הכורכים דת ואלוהים.

לעומת קביעתך, איני עוסק באל מנקודת מבטי, או "כפי שהוא נתפס בעיני" ( אין כזה), אלא מנקודת מבטם של המאמינים בו וסוגדים לו. אין לי טענות למאמינים עצמם, כיוון שבתמימותם נשבו בדמיונות שאחרים הצליחו לטעת בהם. איש לא חווה מפגש עם אלוהים או עם מלאכי שרת. כל חוויה מיסטית היא תוצר משולב של מצב פסיכוטי-דמיוני. בכל הדתות יש חוויות ו"הארות".

קביעתי היא שהנך עוסק באל, או באמונה באל.
הפרטים לא חשובים, הפרטים הם בדיוק אותו גיוס של ההגיון להוכחת ההצדקה לעיסוק באל.

מכאן עולה תמיהתי על עיסוק במה שאינך מאמין בו, האל.

הנך קובע שאיש לא חווה מפגש עם האל.
דבר בשם עצמך - אתה לא חווית מפגש עם האל.
זה שאתה נזקק לפרשנות חומרית על חוויות פיזיות, איננו שם אותך כצודק יותר, הגיוני יותר מכל פרשנות אחרת לחוויה אישית.


אתה כיהודי מאמין לבטח תתייחס בספקנות רבה להופעתה של "האם הקדושה מרים" ש"הופיעה" לפני נערה בת 14 בתאריך 11.02.1858 , ליד העיירה לורד שבצרפת. מאז, אלפי מאמינים נוצרים עולים לרגל למקום הזה ורבים מהם טוענים שהייתה להם חוויה ואפילו מיחסים למקום מעשי ניסים. תתייחס גם בספקנות לסיפור על מפגש עם חייזרים, מדוע שאני לא אתייחס בחוסר אמון לחוויה מיסטית עם אלוהים? מה ההבדל?
ראשית, לשם הדיוק, אני אדם מאמין, ששייך ומשתייך בשמחה לעם היהודי.
שנית, איני מתייחס כלל וכל בספקנות אל חוויות של אדם אחר.
נהפוך הוא, הנני מאמין באמונה שלמה שחוויותיו של אדם, כל אדם - הם חוויות אמת, נחוות כאמת אצל האדם עצמו.
ואם יש מי שמאמין בחייזרים, הריני מתייחס באמון מוחלט לאמונתו. גם אם אני עצמי לא מאמין בחייזרים.
כלומר, הגיונו של אדם תקף בהחלט בעבורו.
כך הגיונך תקף בעבורך, כך הגיוני תקף בעבורי.


ביקורתי לדת נובעת לא רק מהפן האמוני, אלא גם ובעיקר בגלל ההקצנה ההולכת וגוברת בפולחנים ובניסיונות הרבים להשתלטות על אורח חיינו, בחינוך לפרזיטיות בחוגים החרדים, ובכספים הרבים שהמדינה (אנחנו) מוציאה על פולחנים דתיים ועל חינוך זה ולמימון חיי הפרזיטים ולהשתמטות משירות בצה"ל.
ביקותך אל הדת, או הממסד הדתי היהודי, מובנת ומקובלת לחלוטין.

אין לכך כל קשר לאלוהים, גם אם בהגיונם של הדתיים הם כורכים את אלה יחדיו, או שבהגיונם של אלה, מוצאים הצדקות לכפות על סביבתם את אמונתם.
ניסיון זה לגיטמי לא פחות מכל ניסיון של אדם להשפיע על סביבתו, ובמובן הזה, לא פחות או יותר לגיטימי מקביעותיך וניסיונך להשפיע, בכוח הגיונך על סביבתך, ולא פחות או יותר לגיטימי, מהתעקשותי שלי להשפיע על סביבתי.

מי שזקוק לדת, לפולחנים, להוכחות בדבר קיום האל - הוא האדם, לא האל.

ידיעתי את אלוהי, איננה תלויה בדבר. ידיעתי את אלוהי מוחלטת. ידיעתי את אלוהי נובעת מאליה ואיננה תלויית פולחנים.
ידיעה זו היא במובנים הגיוניים - פרדוקס, שכן, כפי שהנך אומר - אין לי כל הוכחה, גם לא בעבור עצמי.
ומכאן, היאך?
הפתרון בעבורי הוא פשוט, אין לי צורך בהוכחה, כפי שאין לי צורך בהוכחה שאני יושב כרגע על כסא.

ראה, פרדוקסים מתקיימים כל הזמן, זוהי כפילות הלשון עליה אתה מדבר.

ניתן להתעקש ולנסות לפתור פרדוקסים (מצבים 'לא הגיוניים'), וניתן לקבלם כחלק מהיש.

למשל, עובדות בלתי מבוססות - ובכן לתפישתי, כל העובדות הן מבוססות - מבוססות פרשנות בעיקר.
העובדה שאתה אינך מאמין מבוססת על פרשנות עיקרית העולה כעובדה זו: איני מאמין באלוהים.
עדיין, וזה הפרדוקס בהתגלמותו - עדיין הנך מאמין.
מאמין שאינך מאמין באל.
מאמין שהגיונך הוא השליט.
ועוד אמונות מאמונות שונות. כמוני כמוך.

היטיבה אמא של יונת לתאר -

לא קראתי את כל דבריו של צפריר, אבל ברור לי שהוא רואה עצמו כאדם מאמין, לא כאדם דתי.
ובכן, בעקבות השיח כאן, על פני אמונה באל, ידיעתו.
ואכן רואה אני עצמי כאדם.
כל אדם מאמין, כל אדם מקיים פולחנים. זו דתו, אם פרטית ואם משתייכים פולחניו לקבוצה.

ובאשר ליחסי אל הדת היהודית, אל סיפורי התנ"ך, אל התפישה המקראית, אלה, כאמור, אינם מעניין דף זה, מתחילה ומלכתחילה.

תודות.

אלוהים אדירים

על ידי חנוך* » 20 מאי 2008, 12:24

שלום רב לך, אמא של יונית,

עד כמה שאני מבין, כל דת ובמיוחד הדת היהודית מקורה באמונה בישות עליונה, שברוב המקרים קוראים לה "אלוהים" או "אל" או "בורא עולם" ועוד שמות לפי מסורת כל שהי או לפי מיטב דמיונם של המאמינים. כמובן כל דת פיתחה לעצמה פולחנים, מנהגים, תפילות ודפוסי חיים.

הרי גם את טוענת: דת היא מערכת כללים והתנהגויות, שאמנם מתבססת על אמונה באלוהים

יתכן גם שישנם מאמינים שפיתחו לעצמם דפוס של אמונה אישית שאינה כפופה לדת כל שהי. איש באמונתו יחיה.

אני בהחלט מזדהה עם דברייך, ואיני מבין מדוע את חולקת על דברי שלי. באיזו התבטעות שלי גרמתי לך לאי הסכמה? אשמח אל תפרטי.

אני אישית איני מאמין בשום יישות עליונה שכביכול בראה את היקום ו/או משגיחה עלינו מלמעלה ושתקח אותנו "לגן עדן", אם התנהגנו יפה.אני עושה כמיטב יכולתי "להתנהג יפה" גם בלי זה.


שפע ברכות,
חנוך.

אלוהים אדירים

על ידי אמא_של_יונת* » 20 מאי 2008, 02:01

חנוך,
מסתבר שאינך מבחין בין אמונה באלוהים לבין דת - כל דת שהיא.
אמונה היא עניין אישי, פנימי.
דת היא מערכת כללים והתנהגויות, שאמנם מתבססת על אמונה באלוהים, אבל בעיקר מכתיבה למאמיניה מה לחשוב ואיך להתנהג, וגם פוסלת אנשים מאמינים בני דתות אחרות.
אדם יכול להיות מאמין ודתי (בן דת כלשהי) המקיים את מצוות ומנהגי דתו.
אדם יכול להיות דתי - במובן זה שהוא נוהג לפי מערכת הכללים של דתו - ולא להיות מאמין.
אדם יכול להאמין בקיומו של כוח עליון המכוון את מהלכו של העולם, בלי קשר לדת מסויימת ולמעשיהם של בני האדם.
לא קראתי את כל דבריו של צפריר, אבל ברור לי שהוא רואה עצמו כאדם מאמין, לא כאדם דתי.

אלוהים אדירים

על ידי חנוך* » 20 מאי 2008, 01:04

בשמת שלום,

צפריר הכריז על עצמו כאיש מאמין וכך אני מתייחס אליו. ואם לא, אז מה הוא? (לצחוק זה תמיד מוסיף לבריאות!)

אחד העקרונות של הדת, היא אמונה באלוהים. הנורמות מוכתבות להם על ידי רבניהם, שמאיימים על מאמיניהם שאם לא יתנהגו בהתאם להנחיות שלהם, ילכו לגהנום. זהו סוג של שליטה באנשים על ידי הפחדות.

גם צורת חייהם מוכתבים על ידי הרבנים, כולל הסירוב לשרת בצבא. . הם מורים להם רק ללמוד תורה כל חייהם והמדינה או האישה כבר ידאגו לפרנס אותם. כך שזה מאד קשור ל"אלוהים" באותם חוגים.

ברכות,
חנוך.

אלוהים אדירים

על ידי בשמת_א* » 19 מאי 2008, 23:20

אתה כיהודי מאמין
מאיפה קיבלת את הרעיון שצפריר הוא "יהודי מאמין"?
בחיי שעוררת אצלי צחוק בריא...
רק כשקראתי את התגובה האחרונה שלך עלה בדעתי שאתה פשוט לא מבין מה צפריר אומר, בכלל בכלל.

בחינוך לפרזיטיות בחוגים החרדים, ובכספים הרבים שהמדינה (אנחנו) מוציאה על פולחנים דתיים ועל חינוך זה ולמימון חיי הפרזיטים ולהשתמטות משירות בצה"ל.
מה זה קשור לדת או לאלוהים?
מדובר פה בנורמות של חברה מסוימת. הדת אינה אלא מכשיר. זה לא נובע מאמונה באלוהים...

אלוהים אדירים

על ידי חנוך* » 19 מאי 2008, 17:46

צפריר, רב שלומות

ראשית, אבקש להבהיר: גם אם דף זה נועד להלל את האל, לטענתך, הוא פומבי וכל אדם רשאי להביע את הסכמתו או לחלוק על דעתם של אלה המתבטאים בו. סיסמאות הריקות מתוכן על "לוגיקה" "היגיון פנימי" "ידיעה פנימית" אינם מעלים ואינם מורידים. במשחק המילים שלך הנך מעוות את דברי:
לעומת קביעתך, איני עוסק באל מנקודת מבטי, או "כפי שהוא נתפס בעיני" ( אין כזה), אלא מנקודת מבטם של המאמינים בו וסוגדים לו. אין לי טענות למאמינים עצמם, כיוון שבתמימותם נשבו בדמיונות שאחרים הצליחו לטעת בהם. איש לא חווה מפגש עם אלוהים או עם מלאכי שרת. כל חוויה מיסטית היא תוצר משולב של מצב פסיכוטי-דמיוני. בכל הדתות יש חוויות ו"הארות".

אתה כיהודי מאמין לבטח תתייחס בספקנות רבה להופעתה של "האם הקדושה מרים" ש"הופיעה" לפני נערה בת 14 בתאריך 11.02.1858 , ליד העיירה לורד שבצרפת. מאז, אלפי מאמינים נוצרים עולים לרגל למקום הזה ורבים מהם טוענים שהייתה להם חוויה ואפילו מיחסים למקום מעשי ניסים. תתייחס גם בספקנות לסיפור על מפגש עם חייזרים, מדוע שאני לא אתייחס בחוסר אמון לחוויה מיסטית עם אלוהים? מה ההבדל?

ביקורתי לדת נובעת לא רק מהפן האמוני, אלא גם ובעיקר בגלל ההקצנה ההולכת וגוברת בפולחנים ובניסיונות הרבים להשתלטות על אורח חיינו, בחינוך לפרזיטיות בחוגים החרדים, ובכספים הרבים שהמדינה (אנחנו) מוציאה על פולחנים דתיים ועל חינוך זה ולמימון חיי הפרזיטים ולהשתמטות משירות בצה"ל.

ראה מה עשתה הדת לילדים חסרי ישע שעונו בהוראת "רב" שהורים תמימים וטיפשים האמינו בו. ראה את "הנשים בשחור" מבית שמש, ראה את רצח יצחק רבין שבוצע בהשראת "פולסא דנורה של "רבנים" למיניהם.

נכון, זוועות אלה אינם מאפיינים את רוב רובו של הציבור הדתי , אך ההקצנה שקיימת בחלק מציבור זה, מדאיגה מאד.

האמונה באלוהים נרכשת מלמידה (שטיפת מוח) החוויה, אם יש כזאת, היא תוצאה ממה שהאדם ניזון והוחדר בו קודם לכן.

אתה מרבה להשתמש במונח "היגיון פנימי". אולי תוכל להסביר לי למה בדיוק הכוונה, לאומת "היגיון צרוף" או סתם היגיון?

באשר לקביעת עובדות בלתי מבוססות – האם "ההיגיון הצרוף" הוא שמבסס אותן והופך אותן לנכונות?... פילוסופיה מוזרה!

לא התייחסת להערותיי בדבר כפל הלשון שלך.

בברכה,
חנוך

אלוהים אדירים

על ידי צפריר_שפרון* » 18 מאי 2008, 13:29

חנוך,
איזו הוכחות לוגיות מוצאים? משחק המילים עם "ההיגיון" לא ברור לי: "כל היגיון ההוא קול ההיגיון הפנימי" הרי לפי כל היגיון, אם יש "היגיון פנימי" אמור להיות גם "הגיון חיצוני". בעבר גם טענת כי האמונה אינה קשורה בהיגיון . סלח לי על בורותי, ממש התבלבלתי בהבנת הנקרא...
זו טענתי: היגיון אינו חף מרגשות ואמונות. ההגיון הוא חלק מחשיבתו של האדם, ומהווה כלי מוצלח על מנת להניח את דעתה של הנפש, זו התפושה בחשיבתה הערה.

_אתה טוען: "מאידך, אלה שמביאים השכם וערב הוכחות בדבר אי קיומו של האל, ממשיכים להאמין בו חרף ההוכחות האלה לאין קיומו, ומאשרים להגיון לשלוט בכיפה (תרתי משמע) בעוד לבם נוהה אחר מקור חיותם בהווה."
....
מהיכן הידיעה "שממשיכים להאמין בו" וכו'. האם לא נזהה כאן סוג של יהירות וקביעת
עובדות בלתי מבוססות (שלא לומר שקריות)._

על פני קביעת עובדות בלתי מבוססות - הגיון צרוף (לשיטתך):
היפוך המשפט הוא- אלה שאינם מאמינים באל, ולא עוסקים בכך, שכן מה לי לעסוק במה שאיני מאמין בו - לא זקוקים לכל הוכחה לקיומו או לאי קיומו של האל.

איש מעולם לא הביא הוכחות לאי קיומו של האל. אין צורך בכך.
ראה את דבריך בדף הזה -
הנך מביא את דעתך על האל כפי שהוא נתפש בעיניך, בהגיונך הפנימי - המנחה אותך להוכיח שהאל אינו רחום, בניגוד לדעת המאמינים בו - כפי שאתה מבין את אמונתם.
גם אם המניע שלך אינו להוכיח את דבר אי קיום האל, אלא רק להוכיח את היהודים הדתיים המאמינים שהאך הוא רחום ולהעמידם על טעותם - עצם העיסוק שלך באל, סותר את אי אמונתך.
כלומר, אם מה שלא הוכח לא קיים, מהו ההגיון בחקירת מה שלא קיים, נסתר, בכלים המתיחסים רק למה שכן קיים, גלוי.
האם יש הגיון בהוכחת נחמדותם או אכזריותם של החייזרים המבקרים אותנו חדשות לבקרים, כשמראש אינך מאמין שאלה קיימים - כל עוד לא הוכח דבר קיומם?

ראה,
אין לי כל עניין להוכיח לך דבר וחצי דבר, פשוט, כאשר הנך כופר בקיומו של האל, בדף שנועד מלכתחילה להלל את האל, להלל את החיים, מתבקשת הלוגיקה שתוכיח את הבלבול בין קול ההגיון הפנימי המעלה ספקות - לידיעה הפנימית, שהיא הגרעין של דף זה.

לא אשכנע אותך בדבר קיומו של האל, שכן ידיעה זו איננה נלמדת - היא נחווית.
לא תשכנע אותי בדבר אי קיומו של האל, שכן כאמור ידיעה זו - נחווית.

עדיין, כל עוד הנך קושר בין הגיון וידיעת קיום האל, ההגיון עצמו הוא המנחה תגובה.

מבורך בעצם קיומך.

תודות.

>צפריר<

אלוהים אדירים

על ידי חנוך* » 17 מאי 2008, 22:58

צפריר, רב שלומות !

לשאלתך המתחכמת לגבי הוכחת קיומו של ההיגיון, למעשה איני צריך להשיב לך, כיוון שהיא שאלה רטורית, אך בכל זאת, לו יכולתי הייתי שולח לך קצת...

התיאור הפילוסופי שלך המופנה לז'ראר, בהקשר לאלוהות, מורכב ממשחק מילים מניפולטיבי המהווה ציור לא מוצלח של המטרה סביב החץ.

"כאן, לתפישתי, כל המבקשים הוכחות לקיומו של האל על מנת להאמין בו, אינם מצליחים להאמין באל הטוב - גם אם מוצאים לכך הוכחות לוגיות. שהרי כל הגיון הוא קול ההגיון הפנימי."
איזו הוכחות לוגיות מוצאים? משחק המילים עם "ההיגיון" לא ברור לי: "כל היגיון ההוא קול ההיגיון הפנימי" הרי לפי כל היגיון, אם יש "היגיון פנימי" אמור להיות גם "הגיון חיצוני". בעבר גם טענת כי האמונה אינה קשורה בהיגיון . סלח לי על בורותי, ממש התבלבלתי בהבנת הנקרא...

אתה טוען: "מאידך, אלה שמביאים השכם וערב הוכחות בדבר אי קיומו של האל, ממשיכים להאמין בו חרף ההוכחות האלה לאין קיומו, ומאשרים להגיון לשלוט בכיפה (תרתי משמע) בעוד לבם נוהה אחר מקור חיותם בהווה."

לכך אשיב לך:
  1. שים לב לשני המשפטים הללו, אם תקרא אותם בתשומת לב, תוכל להבחין בקלות בסתירה בין השנים, שבהם אתה אומר דבר והיפוכו.
"אינם מצליחים להאמין באל הטוב - גם אם מוצאים לכך הוכחות לוגיות."
"ממשיכים להאמין בו חרף ההוכחות האלה לאין קיומו"
  1. איש מעולם לא הביא הוכחות לאי קיומו של האל. אין צורך בכך.
  2. מהיכן הידיעה "שממשיכים להאמין בו" וכו'. האם לא נזהה כאן סוג של יהירות וקביעת
עובדות בלתי מבוססות (שלא לומר שקריות).

ברכות,
חנוך.

אלוהים אדירים

על ידי צל_הימים* » 17 מאי 2008, 02:52

צפריר,
כבר מאוחר לי וקצת קשה לי להתעמק בדבריך, אך זו טיוטא למחשבה שאולי תתבהר לי עד מחר:
ההיגיון והתבונה אינם מוחלטים, אלא אנושיים. לכן שרירותיים ואקראיים. וכך גם דימוי המציאות והמוחלט בעינינו (תודעתינו).
לכן אני לא רואה בניסיון שלנו לתפוס את המציאות בכלים מדעיים כאובייקטיבי.
חלק מהאמיתות המשמשות אותנו בניתוח הלוגי של המציאות הן הנחות יסוד שלא בהכרח נבדקו, ואם כן, אז בכלים שהם עצמם שרירותיים.

מי שזכה להכרת המוחלט, בעיותיו הסתיימו. אני מקווה.
אך יש את השאר. כמוני. שמנסים לתפוס את המציאות עם חושיהם ותהליכי ניתוח וקישור שמתקיימים בתודעה. חלק מתהליכים אלו הביאו אותי לפסול מה שנתפס כעובדות מוצקות. למשל אני לא מתווכח עם טקסטים, מתוך ההבנה שהם עצמם תוצר התודעה - לעיתים שרירותית - של אחרים. "אמונה" אינה בטקסט, אלא ברעיון שמאחוריה. כך שאם מתגלות סתירות בטקסט, אני לא נדרש לשמיניות באוויר כדי לישבן, אלא פשוט מסיק שאכן יש סתירות ולכן, חוסר וודאות. דהיינו, עוד דעה של מישהו שכתב את עצמו.

כך שמי שלא חווה את ההכרה במוחלט, אין לו את הידיעה. אז מה כן יש לו? מה זו "האמונה" במצב כזה? אמונה במה, אם הוא לא חווה? אמונה כזו גם היא שרירותית בעיני.
וכאן נכנסת "האמונה הלוגית". קבלת עקרונות שנחשבים "מטפיזיים, מיסטיים" ושלא מקובלים על המתודה המדעית, מתוך תהליך הסקת מסקנות וקישורים. אם אני זוכר נכון, דיקארט גם עבר תהליך דומה. לכן מסקנתו "אני חושב, משמע אני קיים", וקישור המחשבה/קיום שלו הפרטית אל האל, התודעה/קיום שהוא המקור לזו הפרטית.
גם ההודים העתיקים זיהו את התודעה הפרטית (אטמן) עם תודעת העל חובקת כול.

ולגבי סוגיית אל רחום או נוקם: אני אימצתי את העמדה שהאל נותן לנו לשבור את הראש לבד... בשביל זה באנו. מדי פעם זורק איזו עצם, נותן דחיפה קלה, תיקון מסלול... לכן כל העוולות (ההדדיות) הן תוצר של העשייה שלנו, שהיא מטבע מוגבלות תודעתינו, גם מוגבלת בהבנת תוצאותיה והשלכותיה, ולכן פוגענית. זה הזמן ללכת לישון על כל זה.

אלוהים אדירים

על ידי צפריר_שפרון* » 16 מאי 2008, 11:39

חנוך,

נכון, אין היגיון באמונה. באי-אמונה, ההיגיון הוא, מה שלא הוכח, לא קיים.

אינני מצליח למצוא אף הוכחה לקיום ההגיון.
היכן הוא? מה הוא? מאיזה חומר הוא עשוי?

אז, ההגיון לא קיים? (הרמת גבה).

תודות.

ז'ראר,
מהבחנה שבעיני הינה לוגית לחלוטין, וכן מקשרת בין האמונה באל לבין ההגיון.
ראה, הגיון נשען לעולם על הפרדה, סדר מסוים, ומתייחס לעולם לרמה היחסית. יחסים בין פרמטרים, בין יסודות, חום וקור, חומרים בעלי דחיסות שונה וכן הלאה.
כלומר, ההגיון אותו שכל ישר עליו ניתן להסכים שקיים, הוא כלי יוצא מהכלל לכל מה שקשור ליחסים שבין אדם לבין עולמו, זולתו וסביבתו.
שאם רואה העין אש, בהגיונה, אינה קופצת הנפש פנימה, כאמור שכל ישר.
או במובנים האלה, פרשנות האדם את חוקי הטבע, נמצאת מתמקדת בהגיון, ביחסים ובחוקיותם, לשם שימוש בהגיון זה, בבואו להתעמר בסביבתו או להיטיב עמה.

כאן, בבואך אל האל הטוב, הנך ניצב בפני המוחלט.
המוחלט אינו טוב או רע, שכן איננו 'יחסי'.
המוחלט אינו רחום מחד ואינו חומל מאידך.
אלה, אכזריות, חמלה, אל נקמות וכן הלאה - כולם פרשנויות של האדם, אשר מאניש את האל, אל יחסיות ובכך יכול להתייחס אליו, מתוך מגבלותיו הוא - של האדם, של היחסי.

לכן, על פני למצוא הוכחות לקיום האל מהבחינה התבונית, ההגיונית, אם הנך מבקש לשוחח עם האל, עולות ריות אינספור לקיומו של האל, לא כהוכחות לפולמוס, אלא בראייתך אתה, בעיניך אתה, כשמתבונן, ומפרש את החיים, כחסד שלם, שמתקיים - באופן מוחלט.
חים לעולם מתקיימים.
זה שאנחנו, כבני אדם, חיים בחומר ובצורה, יום אחד נחזיר את חווית החיים בחומר אל יסודותיו המתפרקים בהמשך חיי החומר לאחר עזיבתנו אותו, לא אומר שהחיים לא ממשיכים.

כאן, לתפישתי, כל המבקשים הוכחות לקיומו של האל על מנת להאמין בו, אינם מצליחים להאמין באל הטוב - גם אם מוצאים לכך הוכחות לוגיות. שהרי כל הגיון הוא קול ההגיון הפנימי.
מאידך, אלה שמביאים השכם וערב הוכחות בדבר אי קיומו של האל, ממשיכים להאמין בו חרף ההוכחות האלה לאין קיומו, ומאשרים להגיון לשלוט בכיפה (תרתי משמע) בעוד לבם נוהה אחר מקור חיותם בהווה.
נצחון השכל על התודעה כולה, הוא מזערי, מוגבל לערות הנפש, ואין קל ממנו להתיישר - על פי מה שעולה מכל השאר.

קונפליקט זה הוא פנימי, והוא מוטח החוצה על מנת לברר מהו ההד החוזר, לשם המשך קיום הפטפוט האינסופי על אלוהים, כשלעולם ניתן לדבר אל אלוהים.

כמובן, כפי דרכו של ההגיון, שנמצא מתגייס לטובת אותה עמדה שמבקש האדם לרכוש לו.
נימוקים הגיוניים ורגשיים לעולם מתערבביים כאשר נוגעים בשאלת היחסים בין אדם לבין אלוהיו.

עם זאת, כל אלה הם רק הסחת הדעת ממה שמובן מאליו ובכל מקרה מתרחש, קשר בורא נברא.

כלומר, השכל הישר, זה שנועד ליחסים עם הסביבה, נמצא מתעקם לחלוטין בבואו להתיישר מול המוחלט, שכן, זה השכל הישר, נובט על מצע של יחסיות, המעלה ניגודים, המאשרים לו את ייחודו, את עצם קיומו.

שכן, אמונה הנובעת מספק הנובע מאמונה - ניתנת להתערבות ההגיון.
עם זאת ידיעה איננה תלויה בדבר ואיננה מאפשרת לאף התערבות שם.

הידיעה כשמתגלה לו לאדם איננה ניתנת לערעור, בדיוק כפי שהידיעה שהנני נושם ברגע זה ממש - בלתי ניתנת לערעור, למרות שמהבחינה הלוגית, ההגיונית, ניתן להוכיח שיש הפסקות נשימה בין נשימותי.

הספק, אותו כוח חוקר, הבא להטיל ספק בקיום המוחלט, החיים, הבריאה, ככל שיהיה חריף יותר ומתקומם יותר, לכשיפתר, אם יפתר, עשוי להעלות את תחושת הידיעה הפנימית השלמה, את חוש הידיעה הפנימית.

עדיין, בליבו, כל אדם אינו נפרד ממקורו, גם אם שכלו מעוור את עיניו מלראות את אלה.




>צפריר<

אלוהים אדירים

על ידי חנוך* » 16 מאי 2008, 01:25

לכל מכובדי באתר,

אני מצטת בהזדמנויות שונות אימרות המופיעות בתנ"ך כדי להדגיש, עד כמה התיאורים הם לפעמים דבר והיפוכו, במיוחד ביחס לתכונותיו של האל. להלן כמה דוגמאות:

ה' אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת נוצר חסד לאלפים נושא עון ופשע וחטאה ונקה לא ינקה (שמות ל"ד-ו' ז).

תהילים פרק צ"ד :
א אֵל-נְקָמוֹת יְהוָה; אֵל נְקָמוֹת הוֹפִיעַ.
ב הִנָּשֵׂא, שֹׁפֵט הָאָרֶץ; הָשֵׁב גְּמוּל, עַל-גֵּאִים.
ג עַד-מָתַי רְשָׁעִים יְהוָה: עַד-מָתַי, רְשָׁעִים יַעֲלֹזוּ.
ד יַבִּיעוּ יְדַבְּרוּ עָתָק; יִתְאַמְּרוּ, כָּל-פֹּעֲלֵי אָוֶן.
ה עַמְּךָ יְהוָה יְדַכְּאוּ; וְנַחֲלָתְךָ יְעַנּוּ.
ו אַלְמָנָה וְגֵר יַהֲרֹגוּ; וִיתוֹמִים יְרַצֵּחוּ.

בתפילת אשכבה לנפטר:
אֵל מָלֵא רַחֲמִים שׁוֹכֵן בַּמְּרוֹמִים, הַמְצֵא מְנוּחָה נְכוֹנָה עַל כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה...

בעשרת הדיברות:
אל קנא, פוקד עוון אבות על בנים וכו'

אז מתי הוא "אל רחום וחנון" או "אל מלא רחמים"? מתי הוא "אל נקמות" או "אל קנא"? לבטח יש לכל החכמים הסבר מדויק, "בהתאם לנסיבות"
לא חברים, הוא לא כזה ולא כזה - הוא לא.
מה הייתה החוכמה להשמיד את האנושות ב"סיפור המבול"? מה הייתה הגבורה בסיפור מכת בכורת במצרים, מה הבכורות הללו באדם ובבהמה חטאו?הם לא נתנו לבני ישראל לצאת ממצרים? מה היו אשמים 12 אלף אנשי העי שנהרגו ע"י צבא ישראל בכיבוש עירם, בפיקודו של יהוש בן נון, ובהנחייתו של אלוהים? אלה ואחרים הם סיפורים פרימיטיביים שהתאימו לתקופה שבה נכתבו כאגדות פולקלור. היכן, מלבד האכזריות יש גם קצת רחמים? (אל תעלבו, זאת דעתי)

באשר להיגיון באמונה או אי-אמונה, אבקש לציין: כל דבר שעליו נאמר שקיים, כפוף להוכחה ואם למרות זאת מאמינים בקיומו, האמונההיא ללא היגיון, רק מין "קל וחומר מדומה.נכון, אין היגיון באמונה. באי-אמונה, ההיגיון הוא, מה שלא הוכח, לא קיים.

ברכות לכולם
חנוך.

אלוהים אדירים

על ידי קט_קטית* » 13 מאי 2008, 02:43

של פי האמונה הדתית (לא לפי אמונתי שלי) האל הוא רחום וחנון, דבר שלא בא לידי ביטוי, ההפך הוא נכון
לא רק שהאל אינו חנון (במובן המשקפופרי של המילה),
אלא שגם ההיפך אינו נכון!
קשה, קשה לצמצם את הקב"ה, הוא ו-72 השמות שלו
כזה הוא מגוון

אלוהים אדירים

על ידי צל_הימים* » 13 מאי 2008, 01:34

צפריר,
אני מבטא עמדה שלא ניזונה כמו שלך מחוויה אישית עמוקה שהייתי מאוד רוצה להגיע אליה, אלא מהבחנה שבעיני הינה לוגית לחלוטין, וכן מקשרת בין האמונה באל לבין ההגיון. חנוך מתקומם (בין היתר) כנגד מה שנראה לו כלא הגיוני בכל הסיפור הזה של אלוהים. הנקודה היא מהו אותו ה' שמדברים עליו. ואני טוען שחנוך מתווכח עם טקסט במקום עם המהות. ואם בוחנים את אותה מהות מעבר לטקסטים שונים ומשונים, מגיעים למסקנה (לפחות אני) שקיימת חפיפה במושגים. צריך רק להשתחרר מדימויים שספגנו בהתנייה. למה ש-"הבריאה" ו-"המפץ הגדול" לא יהיו שני ניסוחים שונים לאותה התופעה? סיפור הבריאה בן ששת הימים הוא רק טקסט, ולעומת זאת, היקום עצמו הוא מוחשי. אז למה להתעסק עם טקסט? אז כתוב. יופי. אבל כתוב גם ההפך. לכן, הטקסט לא רלוונטי. הוא תיעוד של הנסיון האנושי לתפוס את המהות. ואת המהות תופסים באמצעות התודעה. או בהשתקתה. גם זהו שימוש בתודעה. בכל מקרה, המוקד הוא התודעה שלנו, ולא טקסטים. הם רק בבחינת "הצעת הגשה". מקור השראה. וכפי שאמר איזה צרפתי, "אני חושב משמע אני קיים". כנראה גם הוא הגיע להכרה שהתודעה היא המוקד.

ומתוך כל תגובת גוש הזאת, אני רוצה להדגיש שאני לא מקבל את הניגוד בין אמונה להגיון. אני מעדיף את המונח "ידיעה" או "הכרה", שיכולה לנבוע גם מתהליך לוגי, ולהמשיך להיזון ממנו. אם אדם שלם עם "אמונתו", זו בשבילי עמדה לוגית לחלוטין.

אלוהים אדירים

על ידי צפריר_שפרון* » 13 מאי 2008, 00:55

חנוך,
פשוט אלון בהסברו, אולי מסביר את הרגשתי.
בהביאך רק את טענת הדתיים, מקיימי הפולחן הדתי, בדבר אל רחום וחנון, הנך נוקט באותה עמדה בה הנך מוכיח את טענתך שהוא אינו כזה.
אבל, כמו שאומר אלון - ההיפך הוא הנכון.

הנך מעלה נימוקים לחוסר אמונתך באל, כשגם חוסר אמונתך אין בו שום הגיון.
אמונה או חוסר אמונה - לא נובעים ולא קשורים להגיון.

מכאן - מדבריך, עולה אצלי - חוסר נתינת כבוד לאמונת האחר.

שוב, מה שעולה מהצורך שלך להוכיח למאמינים שאין הגיון באמונתם, הוא מה שמעלה, לפחות אצלי - הרמת גבה.

אם אינך מאמין, לא בזה ולא בזה, ואין הפרשנויות של האחרים רלוונטיות לאמונתך, כמו שאין פרשנותך רלוונטית לאמונתם, שכן אין כאן ומעולם לא היה כאן הגיון, מה לך בדיוניהם הפנימים על אמונתם - באותו אל שאינך מאמין בו? מה לנו להוכיח לאחר שאמונתו אינה קשורה להגיון?
מה המניע שלך להביא את חוסר אמונתך? זה מה שמעורר בי תמיהה.

גם אם דבריך נאמרים בכבוד, עדיין, בבסיסם יש את אותה התנצחות עם אין או יש אלוהים, באמונתך או באמונות אחרים.

ראה את גן העדן.
פרשנותי האישית או התעקשותי למצוא בכל גן את העדן, איננה קשורה לאותן קביעות שהעלית לגבי גן העדן המיתולוגי.

פרשנותי האישית לחיי, לא תמיד אבל יותר ויותר, היא ש'אני' חי בגן עדן.

עולם שכולו טוב במובן הזה, כבר קיים, עכשיו.
לאחר מותי -

אַיִן

כאן, ברמת הפולחן. לכל אדם - פולחניו האישיים.

חנוך,
דברי לא נועדו לתקוף אותך אישית, אין לי ספק שאינך מתכוון להרע לאף אחד.
התבוננותי בדבריך עולה מתוך תמיהה אמיתית, מה יש לכופר לעשות בבית כנסת?

תודות.

ז'ראר,
התעלמותי מדבריך לגבי תפישת האלוהות, נובעת מכך, שלאמונתי, תפישת האלוהות היא כל כך אישית, שאין כל טעם בדיון על מהו האל.
אמונתי מוחלטת, איננה ניתנת לערעור, ואינה זקוקה לפרשנות כלשהי על מהות האל.
אין לי עניין בתפישת האל ביהדות או בכל דת אחרת.
קיום פולחנים ספציפיים, דתיים, מחמירים יותר או פחות, אינו מצביע על אמונה או על יכולת להסביר או לפרש את מה שלא נזקק להסבר או פירוש.

תודות.
>צפריר<

אלוהים אדירים

על ידי צל_הימים* » 12 מאי 2008, 23:59

עכשיו אני נעלבתי... צפריר וחנוך מתווכחים מעל הראש שלי, תוך התעלמות מוחלטת מדברי... ואני חשבתי שהם רלוונטיים לדיון.
חנוך, מה אתה אומר על הרעיון שלי (נו טוב, לא ממש, אני רק הקלדתי אותו) שלא צריך להתווכח עם ה' כפי שהוא מתואר בתנ"ך, כי זהו תיאור שנכתב ע"י בני אדם? ודוגמה מצויינת, שפספסת במובאותך, היא מהפרשה של אכילת הפרי האסור, שם מתואר ה' כמתהלך לעת ערב בגן, תוך שהוא נהנה מהבריזה? הרי זו התנהגות אנושית טיפוסית, אופיינית למקום ולזמן ההוא, וגם היום זה נראה לי נעים למדי...

יש לבחון את רעיון האלוהים מזווית רחבה יותר, כמענה לשאלה על מקור ומשמעות היקום והקיום. בהקשר כזה גם לא נבוא חשבון איתו על מעשה כזה או אחר לו הוא אחראי - או לפחות כך אנו חושבים. ומה אם כל אחד מאיתנו הוא "ניצוץ" מהתודעה האלוהית, שיצא לדרכו במטרה לחוות את הקיום, מתנהל לפי הבנתו ולכן מדי פעם עושה גם מעשה נבלה, כגון שואת היהודים, שואת עוד עמים (הדברת עמי האמריקות הקדומים, נחשבת? ועשרים מיליון אזרחים רוסים שסטאלין אחראי לרציחתם...) ושואות אקולוגיות שחלקן מתבשלות להן ממש עכשיו, בעודנו מתפלפלים באינטרנט...

אלוהים אדירים

על ידי פשוט_אלון* » 12 מאי 2008, 23:51

כתבתי של פי האמונה הדתית (לא לפי אמונתי שלי) האל הוא רחום וחנון, דבר שלא בא לידי ביטוי, ההפך הוא נכון
לא נכון, על פי האמונה היהודית הוא האל הוא גם אל נקמות, שפותח את פי האדמה, שולח מכות קשות מאוד על העם המצרי
אילו דתיים ובאיזה ספר תנ"ך, לא טוענים שהאל בנוסף להיותו גם רחום וחנון: הוא גם אל נקמות, אל מעניש ?
דווקא ה"דתיים" שאתה מדבר עליהם מתייחסים מאוד למידות הקשות של אלוהים, ונזהרים שלא לעשות חטאים כדי לא להיענש.
אולי אתה מתכוון למאמיני ה"ניו אייג'"/"מחשבה חיובית" של היום שנמנעים מלהתייחס לנקמות ולעונשים של אלוהים.

אלוהים אדירים

על ידי חנוך* » 12 מאי 2008, 23:25

שלום צפריר,

אתה טוען כי הבסיס לידיעה שלך, היא "ידיעה פנימית". מה זה בדיוק "ידיעה פנימית", אם לא אמונה? אכן, באמונה, אין היגיון. יחד עם זאת, אין לי עניין לערער את אמונתך, אני רק מבהיר לך, כי אמונתך אינה טובה או נכונה יותר מאי – אמונתי.

אתה כותב: הבעת דעתך בפרהסיה שאין אלוהים, היא לגיטימית לחלוטין. אם אין אלוהים, ודאי שהוא איננו רחום וטוב, ודאי שאיננו אכזר. פשוט איננו.

אתה קצת מתבלבל: כתבתי של פי האמונה הדתית (לא לפי אמונתי שלי) האל הוא רחום וחנון, דבר שלא בא לידי ביטוי, ההפך הוא נכון
.
אתה עושה גם מניפולציות עם המשפטים שכתבתי:

אני כתבתי: הבאתי רק את דעתי, כי אילו היה קיים אל שלפי השקפת היהדות הדתית, הנו רחום וחנון, אל מלא רחמים, התרחשויות כמו השואה, לא היו מתקיימים.

הבאתי גם כמה אזכורים מהתנ"ך בדבר אכזריותו של אותו אל שהיהדות הדתית מאמינה ומעריצה אותו. כיצד אני מבזה בכך את אמונתך? הרי דברים אלה כתובים בספרי התנ"ך המקודשים על היהדות הדתית, זה מבזה את אמונתך, הכיצד?

לא הוכחתי איש על אמונתו, (זהו סילוף לא הוגן של דברי) ביטאתי רק את אי אמונתי שלי. הנך טוען, כי איני יודע מהי אמונתך, הרי אתה, שחור על גבי לבן, הודעת:

ואם האל שאני מאמין בו הוא פרטי, הוא אינו משוייך למה שהיהודים או הצ'רקסים או הדרוזים מאמינים, אלא אמונתי או יותר נכון ידיעתי משגת שיש אלוהים, ולמרות סבלך, שמוכר לי מבית, (דור 2), עדיין קיים אלוהי, ללא כל אפשרות לערער על אלה.

מתוך כך אני למד כי הנך איש מאמין, ולא משנה כלל באיזה אל, ולא חשוב איזה פולחן או מצוות אתה מקיים.

מנין בא לך הרעיון : " בשנאתך את אלוהים, בשנאתך את רעיון האלוהות, בהוכחותיך בדבר אכזריות האל, הנך מאשים. אם אינך מרגיש כך, מתוך דבריך עולה ההאשמה."

אני לא איש שונא. איני שונא את אלוהים, איני מכיר בקיומו, איני שונא את הדת או את המאמינים,

לצערי, בכל ויכוח עם אנשים דתיים, בנושא הדת, תוקפים אותי אישית, כפי שהנך עושה: הנך מאשים אותי בביזוי וגידוף ועל ידי דוגמאות שהבאתי מהתנ"ך, אני "מבזה את אמונתך".

באשר לגן עדן, הנו אכן מושג אוטופי. לפי התפיסה האוניברסאלית, גן העדן הוא מקום שכולו טוב. ביהדות, ביהדות, לגן העדן יש שתי משמעויות: הראשונה, לפי סיפורי בראשית, הוא המקום שבו שהו אדם וחוה לאחר שנבראו. במושג מאוחר יותר, גן עדן , לפי האמונה הדתית, המקום שאליו מגיעים נשמות הצדיקים לאחר מותם. שם אין מוות. אתה המצאת גרסה חדשה. כל הכבוד!

כל הויכוח כאן הוא מצידי, הבעת דעה בלבד בלי כוונה להשמיץ או להעליב מישהו. איש באמונתו או באי - אמונתו יחיה.
בברכה,
חנוך

אלוהים אדירים

על ידי צפריר_שפרון* » 12 מאי 2008, 05:37

חנוך,
איני יודע מהו הבסיס לידיעתך בדבר קיומו של אלוהיך "הפרטי", מלבד האמונה. בהחלט ניתן לערער על קביעתך זו. עובדה היא, שרבים כמוני, שוללים באופן מוחלט קיומו של אל כלשהו.
הבסיס לידיעתי הוא ידיעה פנימית, ידיעה זו איננה יתנת לערעור על ידי אמונת אחרים, הוכחות או כל עניין ודבר.
ידיעה זו היא מוחלטת, וודאית ובלתי ניתנת לערעור - בעבורי.
עכשיו, אתה בא ומנסה לערער את אמונתי? אתה בא ומנסה להוכיח את אמונתך?
ממתי אמונה קשורה בהגיון, הוכחות וכן הלאה?

על סמך מה הגעת לקביעה שאני מבזה את עצמי ואת "אין אלוהי" (מה זה?) ומהם דברי השטנה שביטאתי כנגד אחי? התוכל לציין מהם הגידופים שמצאת בדברי? האם הבעת דעתי בפרהסיה בדבר אי קיומו של אל היא ביזוי או גידוף?

הבעת דעתך בפרהסיה שאין אלוהים, היא לגיטימית לחלוטין. אם אין אלוהים, ודאי שהוא איננו רחום וטוב, ודאי שאיננו אכזר. פשוט איננו.

תוכחת האחרים על אמונתם באלוהים - גולשת כבר מעבר לאמונתך שאין אלוהים.
אם אין אלוהים - איך אתה קובע איזה אלוהים יש לאחרים? על סמך מה? על סמך הדת? הדת היהודית?
הביזוי בא לידי ביטוי בחוסר הכבוד לאמונתם של אחרים.
בדבריך אינך נותן כבוד לאותם דתיים שאמונתם אמונתם.
אגב, אינני רואה בדתיים נציגים של אלוהים - יותר ממך.

מה הקשר בין קיומו של אלוהים לבין הדת?
הנך, בדבריך, מוכיח שלא רק שאין אלוהים, אלא שאם יש אלוהים, נאמר של היהודים, או זה המופיע בתנ"ך - הרי שהוא לא ראוי.

מכך, שהנך מאמין שאין אלוהים, ובקנאותך ל- אין אלוהים - הנך מצביע על קיומו - הלא ראוי - אצל אחרים.

מכיוון שהשקפת עולמי היא כזאת, איני מאשים ישות שאינה קיימת, לא טוטם ולא כל ישות אחרת. הבאתי רק את דעתי, כי אילו היה קיים אל שלפי השקפת היהדות הדתית, הנו רחום וחנון, אל מלא רחמים, התרחשויות כמו השואה, לא היו מתקיימים.

לפי ההשקפה היהודית האל אינו רק רחום, הוא גם אל נקמות, הוא גם אכזר ובלתי מתפשר, ראה סדום ועמורה.

אבל מה זה רלוונטי? לפי ההשקפה הנוצרית האל הוא רחום וחנון, ובשם ההשקפה הזו הנוצרים פעלו ופועלים ברמות אכזריות וחוסר כבוד כלפי זולתם.
שוב, מה זה רלוונטי למי שאינן מאמין באלוהים?

השואה היא מעשה ידי אדם. נקודה.
גם דבריך תומכים בהנחה בסיסית זו, או בהבנה זו.

אם אתה מעוניין להתווכח עם דתיים שטוענים שהשואה היא מעשה של אלוהים, הרי שאתה ואני באותו צד של המתרס.
כל המלחמות, כל העוולות - מעשה ידי אדם.

הבאתי כמה דוגמאות בדבר התנהגותו האכזרית המתוארים בתנ"ך של נשוא אמונתך.
ובכך אתה מבזה את אמונתי.
שכן, אתה אינך יודע מהי אמונתי. אם היית יודע, היית יודע שאלוהים, מבחינתי, קיים בלי כל קשר לסיפורי התנ"ך, הדת היהודית וכן הלאה...

מה שייך לכאן עניין הגזענות, שטנה, שנאה או חיפוש אשמים? כמו גם דבריך על ניחומים? אין להם כל קשר לנושא.
בשנאתך את אלוהים, בשנאתך את רעיון האלוהות, בהוכחותיך בדבר אכזריות האל, הנך מאשים.
אם אינך מרגיש כך, מתוך דבריך עולה ההאשמה.
אם הבנתי לא נכון, אני לוקח את דברי בחזרה - בתימהון.

גם האזכור שלך לגבי "גן העדן". הבט גם מעבר לאופק הצר וחשוב גם על בני אדם מחוץ למעגל הקרוב שלך. חשוב גם על אנשים בארצות שונות החיים בדלות ועוני במקרה הטוב, ועל מיליוני אנשים חפים מפשע, שנהרגים במלחמות, במגיפות, ברעב ובאסונות טבע. גם אלה חיים עכשיו ומתים עכשיו. ממש לא גן עדן, גם לא בשבילי.

גן העדן, או תפישת גן העדן, כפי שבעיני, איננו מקום אוטופי בו אין מוות.
כל העוולות שציינת - מעשה ידי אדם.
הגן עצמו, האדמה הטובה, כדור הארץ, הפלנטה הזו - גן עדן.
האדם, הוא שביהירותו מנצל את הכדור עד כמה שיכול, הוא ההורג את אחיו ומרעיבם.

כלומר, בני האדם, החיים בגן העדן הזה, אשר מתפרש הרבה מעבר למעגל הקרוב אלי - הם שהופכים את חייהם לגיהנום.
התנאים המסופקים לבני האדם, מבחינת הבית שניתן לו בדמות כדור הארץ - גן עדן לשמו.

כל השאר - פרשנות. משמעות הפרשנות - מעשים.

כאשר הנך מנסה להוכיח לאחר שאמונתו - שגויה, הנך נוהג חוסר כבוד בזולתך.

האם הנך מעוניין בהתנצחות מיותרת, פלפול חסר תכלית בו מישהו מנסה להוכיח לך שאמונתך שגויה, ואתה מנסה להוכיח לו את ההיפך?

האם הנך מעוניין שאנסה להוכיח לך באותות ובמופתים שיש אלוהים?
גם אם כן, אין לי עניין בכך, ידיעתי וודאית דיה עד כי אמונתך בדבר ידיעתי או אמונתי - אינה מעלה או מורידה מאמונתי או ידיעתי - כזית.

כלומר, דף זה נפתח בדבר האמונה בקיומו של האל.
אם אינך מאמין, מה לך לשכנע אחרים באין אמונתך?

הרי זה חסר תכלית, אדם באמונתו חי.

תודות.

>צפריר<

אלוהים אדירים

על ידי צל_הימים* » 12 מאי 2008, 03:06

הממםם.. מעניין כאן.
הייתי רוצה לעשות את ההבחנה בין "עקרון האלוהות" לבין דמות האלוהים כפי שהיא משתקפת בתנ"ך (ובברית החדשה, בקוראן, בכתבים הינדים, אצל פילוסופים והוגי דעות מיוון העתיקה ועד בכלל...).
אין בהכרח קשר בין הדברים.
דובר על חילונות. בעיני ההבחנה הזו היא החילונות. הפקעת האלוהות מהטקסטים המקודשים. בעיני, הטקסטים הללו נכתבו ע"י אנשים ולכן משקפים את מחשבתם בלבד.
אין שם שום ערובה לאמת. הטקסטים הללו לטעמי רק מבטאים את חיפושו של האדם אחר משמעות ומהות האלוהות. חקירות, תהיות וספקולציות. לכן גם הסתירות הרבות.

ומהו עקרון האלוהות אם כך? וכאן אעשה את מה שתיארתי בפסקה הקודמת, ואוסיף את הלבנה שלי לחומת הספקולציות והתהיות.
גם האסטרו-פיזיקאים עם תיאורית המפץ הגדול שלהם תקועים עם השאלה מהו מקור אותו זרע של היקום שהם קוראים לו "יחודיות", ומה מהותו. וממה הוא עשוי. או היה עשוי. אז הם קראו לזה "אנרגיה".
ומה זאת אותה "אנרגיה"? ואיך ולמה היא הפכה להיות היקום שאנו מכירים? לשאלות האלו למדע אין תשובה, וגם לא יכולה להיות. המדע יכול רק לאסוף עדויות (קרינה קוסמית), לבצע מדידות (אפקט דופלר) ולהרכיב השערות. אך אין בכל זה הסבר למהות של "למה, כמה, איך, ואם בכלל".

ומה אם ה-"יחודיות" הזו, האנרגיה הזו, וכל המידע שנדרש ליצירת היקום וחוקיו (הפיזיקה), זו האלוהות? ולא הסבא החביב שיושב על כס המלכות וכועס, ונוטר טינה, וסולח, ומרחם, באופן שלא שונה בהרבה מזאוס היווני או כל אל פגאני אחר? אלא שהאלוהות היא פשוט החומר ממנו עשוי היקום?

ב-"בראשית" פרק א', ה' בורא את העולם במילים: "ויהי..." וכך הוא עובד שישה ימים, עד שהוא מגיע מותש לשבת ומתמוטט למנוחת היגע.
אז הינה פלפול לוגי, ככה שיהיה לכם לדרך: אם בכוחו של זה לברוא עולמות, צמחים ורמשים, אז אין לו צורך להכריז על כל ברוא. מספיק רק לחשוב, משהו כמו "הממםםם, יהיה נחמד אם יהיה פה קצת ירק, זה משתלב יפה עם הכחול של השמיים, ובאור הכתום של השקיעה, עם ההשתקפות בים והוורוד בעננים, זה ממש מושלם... קצת שחפים ברקע, שניים שלושה דולפינים משתעשעים להם עם הגלים, וונוס נולדת מהקצף... אח איזו אידיליה. שווה להיות בורא עולם".
אז אם מספיק רק לחשוב, אז אולי היקום שאנו מכירים הוא רק מחשבה בתודעת הבורא? מה שנקרא התודעה הקוסמית . ותחשבו על זה... (ותבראו יקומים)...

אלוהים אדירים

על ידי חנוך* » 12 מאי 2008, 00:26

צפריר, שלום רב,

איני יודע מהו הבסיס לידיעתך בדבר קיומו של אלוהיך "הפרטי", מלבד האמונה. בהחלט ניתן לערער על קביעתך זו. עובדה היא, שרבים כמוני, שוללים באופן מוחלט קיומו של אל כלשהו.

על סמך מה הגעת לקביעה שאני מבזה את עצמי ואת "אין אלוהי" (מה זה?) ומהם דברי השטנה שביטאתי כנגד אחי? התוכל לציין מהם הגידופים שמצאת בדברי? האם הבעת דעתי בפרהסיה בדבר אי קיומו של אל היא ביזוי או גידוף?

מכיוון שהשקפת עולמי היא כזאת, איני מאשים ישות שאינה קיימת, לא טוטם ולא כל ישות אחרת. הבאתי רק את דעתי, כי אילו היה קיים אל שלפי השקפת היהדות הדתית, הנו רחום וחנון, אל מלא רחמים, התרחשויות כמו השואה, לא היו מתקיימים.

הבאתי כמה דוגמאות בדבר התנהגותו האכזרית המתוארים בתנ"ך של נשוא אמונתך.

מה שייך לכאן עניין הגזענות, שטנה, שנאה או חיפוש אשמים? כמו גם דבריך על ניחומים? אין להם כל קשר לנושא. גם האזכור שלך לגבי "גן העדן". הבט גם מעבר לאופק הצר וחשוב גם על בני אדם מחוץ למעגל הקרוב שלך. חשוב גם על אנשים בארצות שונות החיים בדלות ועוני במקרה הטוב, ועל מיליוני אנשים חפים מפשע, שנהרגים במלחמות, במגיפות, ברעב ובאסונות טבע. גם אלה חיים עכשיו ומתים עכשיו. ממש לא גן עדן, גם לא בשבילי.


בברכה,
חנוך.

אלוהים אדירים

על ידי Rasta* » 11 מאי 2008, 21:47

too much commercialization of rastafari..
who say jah no dread ?

07]who say jah no dread ? who says jah no dread mp3[/po]/

אלוהים אדירים

על ידי אסנת* » 11 מאי 2008, 19:28

עוד משהו שעלה לי,
מה זה בעצם אלוהים? כל אחד יש תמונה מסויימת על אלוהים, וכועס כשהיא לא מתממשת. מי אמר שהוא צריך להיות כך ולא אחרת?
ועוד מחשבה. האם האלוהים של כל אדם קשור להוריו? איזה אלוהים הם היו עבורו כפעוט? מה שמחזיר אותי לתחילת הדף.

אלוהים אדירים

על ידי אסנת* » 10 מאי 2008, 22:54

ועוד הבהרה, אני לא מזלזלת בשואה, בקורבנות, במה שהיה שם. גם במשפחתי יש נצולי שואה.

אלוהים אדירים

על ידי אסנת* » 10 מאי 2008, 22:26

א לַכֹּל, זְמָן; וְעֵת לְכָל-חֵפֶץ, תַּחַת הַשָּׁמָיִם. {פ}

ב עֵת לָלֶדֶת, וְעֵת לָמוּת;
עֵת לָטַעַת, וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ.
ג עֵת לַהֲרוֹג וְעֵת לִרְפּוֹא,
עֵת לִפְרוֹץ וְעֵת לִבְנוֹת.
ד עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק,
עֵת סְפוֹד וְעֵת רְקוֹד.
ה עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים, וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים;
עֵת לַחֲבוֹק, וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק.
ו עֵת לְבַקֵּשׁ וְעֵת לְאַבֵּד,
עֵת לִשְׁמוֹר וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ.
ז עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר,
עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר.
ח עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא,
עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם. {פ}

קוהלת פרק ג'

אני מצטערת אם אני מתפרצת, שכן לא קראתי את כל הדיון אלא רק את חלקו הסופי, אבל אני בשלבי קריאה. אני מקווה שאני "בכיוון" של הדיון.
אני חושבת שאלוהים הוא הכל גם הטוב וגם הרע. הכל הוא חלק ממנו. וגם הכל הוא חלק מאיתנו. איך נדע שיש אור בלי שנחווה את החושך?
אני כן חושבת שסביר מאוד שהיטלר היה שליח האל. ויתכן שאולי השואה היא טעות של האל...
הנה תרגום פחות או יותר לפרק של קוהלת, זה פרוש שאני מכירה ומאיר אריאל כתב אותו בצורה מסויימת בשיר שלו, "אומרים שבלי".
אומרים שבלי חושך אין אור.
אומרים שבלי רע אין טוב.
אומרים שבלי יחיד אין הרבה
אומרים שבלי קטן אין גדול

אומרים בלי מלחמה אין שלום
אומרים שבלי שקר אין אמת
אומרים שבלי עוול אין צדק
אומרים שבלי טפשות אין חוכמה

אומרים שבלי רעש אין שקט
אומרים שבלי עוקם אין יושר
אומרים שבלי סבל אין אושר
אומרים שבלי לא אין כן

למען הסר ספק. אני ממש לא דתיה, לא מאמינה בדת כלשהי , אבל מאמינה באלוהים.

יצא לי גריין : "אין אדם שיכול להכיל את כל זה, וכל אדם הוא גם חלק מכל זה" (-:

אלוהים אדירים

על ידי צפריר_שפרון* » 10 מאי 2008, 18:29

חנוך,
ואם האל שאני מאמין בו הוא פרטי, הוא אינו משוייך למה שהיהודים או הצ'רקסים או הדרוזים מאמינים, אלא אמונתי או יותר נכון ידיעתי משגת שיש אלוהים, ולמרות סבלך, שמוכר לי מבית, (דור 2), עדיין קיים אלוהי, ללא כל אפשרות לערער על אלה.

היאך אתה מבזה את עצמך, את אין אלוהיך, את האל הטוב, בהביאך דברי שטנה כנגד אחיך?

אין לך אלוהים להיות לך מנגד, כאשם, אז מאשים אלוהי אחרים ממך?
כלומר, אני איני מאמין בטוטמים.
האם זה שיש שמאמינים בטוטם, מצדיקים נאמר עוול כזה או אחר, שנעשה לכאורה על ידי הטוטם - מצדיק גידופם, התנגדות אליהם וניסיון בלתי פוסק לחפש בם אשמה?
בעניין זה - השואה כולה מעשה ידי אדם.
היטלר אינו נציגו של האל יותר מכל אחד אחר. הטענה האפשרית היחידה כלפי אלוהים זה שהוא לא התערב כדי להציל את האדם מעצמו - אבל זה לא רלוונטי למי שאינו מאמין בקיומו.

יש שיטענו שאלה, שליחי השטן, בדמות הנאצים, לא היו בני אדם, אלא חיות או מטורפים.
טענה זו מסרבת להכיר בכך שגם אלה - בני אדם.

זה הבסיס לכל גזענות, שטנה, שנאה, חיפוש אשמים אצל הזולת.

אין מי שיכול לנחם את קורבנות השואה, אלה שנספו ואלה החיים.
לא כסף ולא הסבר.
רק החיים. החיים עכשיו, הלא תראה היאך הנך חי בגן עדן, נכון לעכשיו?

תודות.

>צפריר<

אלוהים אדירים

על ידי חנוך* » 10 מאי 2008, 16:58

שלום לכולם !

ראו נא את אכזריותו של אותו "אל" שיהודים דתיים וחרדים מאמינים בו, ראו מה שכתוב ב"תורה הקדושה" שלפי גרסתם ניתנה במעמד הר סיני ולפי גרסאות אחרות, חוברה ע"י אישים שונים ובתקופות שונות:

אביא להלן כמה דוגמאות (רשימה חלקית):

בראשית ז' כ"א - כ"ג - המבול:
וַיִּגְוַע כָּל בָּשָׂר הָרֹמֵשׂ עַל הָארץ בָּעוֹף וּבַבְּהֵמָה וּבַחַיָה וּבְכֹל הַשֶּׁרֶץ הַשׁוֹרֵץ עַל הָאָרֶץ וְכָל הָאָדָם. כָּל אֲשֶׁר נִשְׁמַת רוּחַ חַיִּים בְּאָפָּיו מִכָּל אֲשֶׁר בֶּחָרָבָה מֵתוּ. וַיִּמַח אֶת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה עַד רֶמֶשֹ וְעַד עוֹף הַשָּׁמַיִם וַיִּמַחוּ מִן הָאָרֶץ וַיִשָׁאֵר אַךְ נֹח וַאֲשֶר אִתּוֹ בַּתֵיבָה.

אלוהים הקשה את לב פרעה, לקראת יציאת מצרים, למה, כדי להראות כמה הו גיבור?
שמות פרק ז' ג' – ה' וַ
אֲנִי אַקְשֶׁה אֶת לֵב פַּרְעֹה; וְהִרְבֵּיתִי אֶת אֹתֹתַי וְאֶת מוֹפְתַי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם׃ וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵכֶם פַּרְעֹה, וְנָתַתִּי אֶת יָדִי בְּמִצְרָיִם; וְהוֹצֵאתִי אֶת צִבְאֹתַי אֶת עַמִּי בְנֵי ־יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, בִּשְׁפָטִים גְּדֹלִים׃ וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּ ־אֲנִי יְהוָה, בִּנְטֹתִי אֶת יָדִי עַל מִצְרָיִם; וְהוֹצֵאתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם׃

שמות פרק י"ב כ"ט – ל' – מכת - בכורות
וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה, וַיהוָה הִכָּה כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, מִבְּכֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ, עַד בְּכוֹר הַשְּׁבִי, אֲשֶׁר בְּבֵית הַבּוֹר; וְכֹל בְּכוֹר בְּהֵמָה׃ וַיָּקָם פַּרְעֹה לַיְלָה, הוּא וְכָל עֲבָדָיו וְכָל מִצְרַיִם, וַתְּהִי צְעָקָה גְדֹלָה בְּמִצְרָיִם; כִּי אֵין בַּיִת, אֲשֶׁר אֵין שָׁם מֵת׃

אין אכזריות גדולה יותר, מאשר הרג מכוון. הוא מחק במבול את כל החיים מעל פני האדמה האדם והבהמה כולם היו רשעים? מה הייתה הרעה שעשו חיות השדה מה הילדים הזיקו? מקרה אכזרי לא פחות והרג המוני של חפים מפשע במכת בכורות. כנראה שבאותה תקופה פרימיטיבית, מי שהרג יותר. נחשב לגיבור גדול. חיי אדם לא נחשבו. זהו אותו "אל רחום וחנון" רוצח אכזר שסוגדים לו, רק בגלל שלפי האמונה ברא שמים וארץ?

שמות ל"ב - כ"ז (בעקבות עגל הזהב) בני ישראל המתינו למרגלות הר סיני ארבעים יום וארבעים לילה, וציפו לשובו של משה מההר. כנראה שאיבדו את סבלנותם, והחליטו לעשות לעצמם "אל" חדש, בדמות עגל זהב, דבר שהיה מקובל באותם זמנים.הנה מה ציווה משה לעשות כשירד מהר סיני, כדי להעניש את "הבוגדים":
שמות ל"ב - כ"ז
וַיֹּאמֶר לָהֶם, כֹּה-אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, שִׂימוּ אִישׁ-חַרְבּוֹ, עַל-יְרֵכוֹ; עִבְרוּ וָשׁוּבוּ מִשַּׁעַר לָשַׁעַר, בַּמַּחֲנֶה, וְהִרְגוּ אִישׁ-אֶת-אָחִיו וְאִישׁ אֶת-רֵעֵהוּ, וְאִישׁ אֶת-קְרֹבוֹ.

מה הפלא שבחוגים דתיים וחרדים הצדקת השואה היא לגיטימית?

כיבוש העיר העי ע"י יהושוע בן נון:
יהושע פרק ח' כ"ה
וַיְהִי כָל הַנֹּפְלִים בַּיּוֹם הַהוּא מֵאִישׁ וְעַד אִשָּׁה, שְׁנֵים עָשָׂר אָלֶף, כֹּל אַנְשֵׁי הָעָי.

האם זהו "אל" מוסרי? האם ניתן להצדיק את מעשיו? האם הוא שונה מאותם אלילים שהיו ידועים בתרביות בתקופות קדומות, מלבד זהותו הנסתרת והדמיונית? מי שהמציא אותו, העתיק את כל המנהגים של עובדי האלילים בזמנם, כמו העלאת קורבנות, השבח וההלל שמרעיפים עליו, מציינים לפניו את גדלותו וגבורותיו וגם היו מנשקים לו את הישבן, אילו היה לו כזה.

למרות המחקרים והגילויים המרתקים של האסטרופיזיקה והחלל החיצון, עד היום, הדתיים מסרבים לאכול "מפרי עץ הדעת", אותו מדע העוסק בתורת האבולוצה ובמוצא המינים. גם בבתי הספר הדתיים אין להם דריסת רגל, כי הם סותרים את "בריאת העולם" לפי ספר בראשית.

בקיצור, חברים, תחשבו על זה. אשמח לקבל תגובות ברמה תרבותית נאותה.

ברכות לכולם,
חנוך.

אלוהים אדירים

על ידי חנוך* » 09 מאי 2008, 23:37

שלום לך ליאת,
לפני מספר ימים התאבלנו והרכנו ראש בזכרנו את ששת מיליוני הקורבנות שנכחדו באכזריות על ידי המשטר הנאצי בשואה. גם העולם התרבותי הנאור הכיר באירוע ההיסטורי כמעשה נפשע, וארגון האומות המאוחדות קבע לו יום זיכרון אוניברסאלי. בארצות שונות נחשבת הכחשת השואה לפשע בר-עונשין.
מה שיותר מקומם, לכל הדעות, היא הצדקת השואה, המתאימה לשונאי ישראל. אך מה נלין על שונאי ישראל, מכחישי השואה ואלה המצדיקים אותה, אם בתוכנו - בלב ליבו של העם היהודי - קיים תהליך של הצדקת השואה? מחזירים בתשובה ויידעונים בפרוטה מסבירים את קיום השואה כגזירה משמים עקב התבוללות כביכול, שהתקיימה ביהדות אירופה. מעידים על תפיסה זו דבריו של הרב שך, כפי הושמעו בישיבת פוניבז' בינואר 1991 ופורסמו ב"יתד נאמן" באותו חודש. בין היתר נאמר ע"י אותו רב:
"...התאסף לחשבון ארוך עד שנתמלאה הסאה, עד שהגיע רגע לתשלום החשבון שמוכרח היה להיות שואה. כך יהודי צריך להאמין אם אינו מאמין כך, הרי הוא כופר בעיקר!"
מדבריו אנו למדים, שלגרסת העולם היהודי החרדי, הנאצים היו רק המוציאים לפועל, וה"השגחה העליונה" - בצדק ובדין כביכול - מזמנת לנו כעונש קולקטיבי, שואה בכל פעם "שנתמלאה הסאה", בה מובלים קהילות חסידים על רבניהם, תינוקות בית רבן ויהודים ישרי דרך, כצאן לטבח, אל תאי הגזים...
כל "חכמי" הדת, מסוגלים למצוא לכל אירוע המתרחש, במדויק את הסיבה, כיוון שאותו אל לוחש להם כל הזמן באוזן את ההסברים.

בברכה, חנוך - ניצול שואה.

אלוהים אדירים

על ידי ליאת* » 26 אפריל 2008, 14:51

בואו נחשוב לרגע
מעניין מה היה קורה היום עם אבא מסוים היה רוצח את בנו, בוא נאמר שוחט אותו למוות ובבית המשפט הוא היה אומר שאלוהים נגלה אליו ודיבר איתו וציווה עליו להעלות את בנו לקורבן והוא כמובן עשה את מה שאלוהים אמר לו לעשות. מה הייתם חושבים עליו??? אני כמובן לא צריכה להגיד- הוא היה נכנס למאסר עולם בשניה או אם יש לו קצת מזל לבית משוגעים! אינני מבינה לרגע מי מוסרי בסיפור עקדת יצחק? אלוהים שמעודד הקרבת קורבנות או אברהם שהסכים להקריב את בנו. אני יודעת דבר אחד! אני לעולם לא הייתי מקריבה (רוצחת) אף אחת מבנותיי בשביל שום אלוהים אכזרי!!!

אלוהים אדירים

על ידי ליאת* » 26 אפריל 2008, 14:30

חנוך אני מסכימה עם כל מילה
כמה מצחיקים אותי כל הצבועים למינהם שטוענים שהם "חילוניים" אבל הם מאמינים באלוהים , מדברים איתו, מתפללים אליו ואפילו חושבים שהוא מקשיב להם!!! חה חה חה... מצחיקים שכמותכם!
אמונה בכל סוג של אלוהים היא ההפך מחילוניות, נקודה!!!

אני מסכימה לחלוטין עם חנוך שאם יש אלוהים הוא יצור מרושע וחסר מוסריות!
התורה בהרבה סיפורים מעודדת רצח , אפילו רצח עמים(שואה), אונס (כולל ילדות) , גילוי עריות והעלאת קורבנות! על הרבה מהמעשים שאלוהים עשה בתורה לאנשים חפים מפשע, הולכים היום לכלא למאסר עולם! ויש אינספור דוגמאות לכך שמשום מה אנשים מעדיפים מן הסתם להתעלם מהם.
אל מלא רחמים??? לא ולא!!!
אני חושבת שהכל עניין של חינוך ושטיפות מח. זה מה שלימדו אתנו להאמין מהרגע שנולדנו ורק בגלל זה אנחנו מאמינים בדמות דימיונית ללא שום הצדקה לקיומה!!!

אלוהים אדירים

על ידי רן_גולדן* » 22 ספטמבר 2007, 12:18

בהמשך הדיון התאולוגי שמתקיים אני מצרף מספר מחשבות - שלא יגידו שאני לא כותב דברים ענייניים:

לנסוע בכבישים רייקים זה מאד מסוכן, הוכחה לכך הוא יום כיפור - זהו היום בו מספר הפצועים מתאונות דרכים הוא הגבוה ביותר מכל ימות השנה.

המקומות הרייקים הם המקומות המורכבים והקשים ביותר לאדם.

המפגש של האדם עם חלל רייק הוא מפגש עם עצמו.

אצלי בגן הילדים נמצאים במסגרת , ישנו סדר יום קבוע אך מה שמיוחד אצלי בגן הוא החלל הרייק שיש לילדים במשך השהייה בגן. יש להם הרבה זמן ללא התערבות של מבוגר, יש להם הרבה זמן חופשי למשחק בגן ובחצר .

זה קשה לחלק מהילדים, ישנו ילד אחד שהמפגש עם החלל הרייק גורם לו לבכות הרבה, אתה רואה אותו כיצד הוא מסתובב ותר את העולם מסביב, בוחן, נוגע בצעצועים , ניגש אל אחד הילדים ואינו יודע מה לעשות - הוא בוכה ומרגיש שהעולם הוא תוהו ובוהו .

מתוך התוהו ובוהו אני דוחק אותו לעימות ולמפגש עם עצמו, כואב ככל שיהיה ולאט לאט אתה רואה אותו מתחיל ללמוד להתהלך ביציבות בחלל הפנוי, אתה מביט בו כיצד הוא מגלה לאט לאט את הצעצוע שנעים לו איתו או את הפעילות שהוא חוזר אליה שוב ושוב, יוצר לעצמו עוגן בגן וממלא את עצמו בחומרים שהוא פוגש.

גם האמונה באלוהים היא אמונה בחלל רייק, פנייה ל”אחר” שאינו קיים במציאות , אין לו דמות והוא אינו דמות, אין בו אישיות ואופי , אין לו קיום עצמי והוא אינו קיים.

אלוהים הוא בדיוק כמו החלל הרייק שהילד אצלי בגן פוגש .

אם הוא יפגוש את עצמו אני אשמח, ואם הוא יפגוש חרק בגינה או אבן קטנה עם צורה שמשכה את עינייו אני אשמח את אותה שימחה .

לא קל להיות ילד וגנן בגן שנותן מקום לילדים להביא ולאפשר להוציא רגשות, פנטזיות , מחשבות, זיכרונות ופחדים.

קשה מאד לנסוע בכבישים רייקים, אתה פוגש את עצמך ודווקא שם קורים הרבה תאונות דרכים.

אלוהים אדירים

על ידי אילת_מ* » 22 ספטמבר 2007, 12:03

אחלה חומר קריאה ליום כיפור,
מקפיצה לשם כך ל מה-חדש .
ובתקווה שנחזור בתשובה לטבענו האמיתי.

אלוהים אדירים

על ידי חנוך* » 30 אוגוסט 2006, 23:55

תמרוש, שלום רב,
את אומרת שאין שום קשר בין אמונה לדת, ובהמשך את סותרת את דברייך שלך באומרך: "דת היא צורה של התארגנות סביב אמונה מסוימת באלוהים" ובכן, בכל זאת יש קשר?
האמונה באלוהים, היא מאד אינדיווידואלית וקשורה בצורך פסיכולטגי. תחשבי קצת באיזה אלוהים את מאמינה ומדוע? מה טבעו, האם הוא טוב או רע? יש לו תפקיד לדעתך? אם כן, מהו תפקידו, ואם לא למה הוא נחוץ?
אני רק רוצה להזכיר לך, כמה סיפורים לדוגמה מהתנ"ך, המראים כביכול את "גדולתו":
  1. עקידת יצחק.
לפי הסיפור, אלוהים ציווה על אברהם, להעלות את בנו יצחק לעולה, כלומר לשחוט אותו. אברהם
לא ידע כי זה רק "נסיון" וההוראה תבוטל ברגע האחרון. איזה יסורי נפש היו לאותו אב, שנצטווה להרוג
את בנו יחידו אשר אהב, שבא לעולם אחרי ציפיה רבת שנים כל כך. איזו רשעות ואכזריות יש בסיפור הזה...
  1. עשרת המכות במצרים.
לפי סיפור יציאת מצרים, כאשר פרעה לא רצה לשחרר את העבדים העבריים, הטיל אלוהים על מצרים עשר
מכות, שבשיאם "מכת בכורות" שבה נהרגו כל הבכורות באדם ובבהמה במצרים. לשם מה היה צורך בהרג
ההמוני הזה של חפים מפשע? שוב אכזריות ורשעות. אלוהים "הכל יכול", ב"אוקוס פוקוס" אחד קטן, היה
יכול להוציא את היהודים ממצרים בלי כל ההרג הזה.
  1. איוב.
איזה ייסורים וסבל עברו איוב ומשפחתו, רק בגלל רצונו של אלוהים, להוכיח ל"שטן" עד כמה איוב נאמן לו.
שוב רשעות ואכזריות.
(זאת רק רשימה חלקית).
אני רוצה גם להסב את תשומת ליבך לעובדה, שאותו אלוהים שאת מאמינה בו, לא נקף אצבע, כאשר
"עמו הנבחר" עלה בעשן במשרפות של מחנות הריכוז במלחמת העולם השנייה, שבה נהרגו בייסורים אין קץ, שישה מיליון בני אדם ומתוכם מליון חחצי ילדים. הוא גם לא עושה דבר בהווה, כדי למנוע את ההרג במלחמות, במחלות, ברעב ובאסונות טבע בעולם, שבהם נהרגים בסבל רב, מליוני בני אדם. הוא גם לא משמיע את קולו וגם אינו מפגין נוכחות כפי שעשה זאת לפי הסיפורים בתנ"ך.
זהו האלוהים שאת מאמינה בו, סוגדת לו, אוהבת אותו, מתפללת אליו, או שיש לך איזה אלוהים דמיוני אחר?
למרות זאת, אם האמונה באלוהים, נותנת לך שלוות נפש, אני כמובן מכבד את רגשותיך. דעתי ורגשותי בנושא, שונים.
בברכת,
חנוך.

אלוהים אדירים

על ידי תמרוש_רוש » 10 אוגוסט 2006, 09:38

ציטוט מפיו של פרופ' גוסטב מייזליש " האמונה היא הפחד מפני הבלתי נודע".
טוב, אני לחלוטין לא מסכימה עם אמירה כזאת.
מן הסתם, היא יכולה להיות נכונה, ומן הסתם קיימים אנשים אשר זה המקור של אמונתם.

אצלי, זה בדיוק להיפך.
האמונה היא היפוכו של הפחד.
כשאני מפחדת, אני לא מאמינה באלוהים, ולא מאמינה בעצמי.
כשאני מתנשלת מפחדי, משחררת אותם לחלל האויר, לבי מתמלא באמונה. באמון. אמון בכוחותי, אמון באלוהים, אמון בעולם הזה וביכולתי המלאה לחיות בו.

והאמונה לא פותרת לי "את כל הבעיות שאינני מבינה". זו תפיסה שטחית.
לפעמים האמונה מציבה לי בעיות חדשות ואתגרים.
ואין לי תשובות לשום שאלה כמעט.
כל פעם אני צריכה להתמודד מחדש עם מצב חדש, למצוא את התשובה הנכונה לו, את הדבר הנכון לעשותו.

ועדיין, האמונה שלי עומדת בזכות עצמה. היא איננה זקוקה להוכחות, היא לא תיפול אם מישהו יבוא ו"יוכיח" לי שאין אלוהים (איך בכלל אפשר להוכיח דבר כזה?), והיא לא תתחזק אם מישהו יביא לי אישושים שאכן יש. אני גם לא רואה שום דרך להוכיח למישהו אחר שיש אלוהים. אם מישהו ישאל אותי אם יש או אין, אני אגיד לו, "וואלה, אין לי מושג. אני מאמינה באלוהים, ואין לי ולו בדל הוכחה שהוא קיים".
לכן, בעיני, גם אין כל כך מקום לוויכוח.

ולחנוך: אין שום קשר הכרחי בין אמונה לבין דת. דת היא צורה של התארגנות חברתית סביב אמונה מסוימת באלוהים. אני לא דתייה. אני לא מחויבת לשום מתודה שאנשים אחרים התוו. מבחינת היהדות אני חופשיה מעול תורה ומצוות.
ואני מאמינה באלוהים.
I am not religious. I am a beliver

אלוהים אדירים

על ידי סבא_לשישה* » 25 נובמבר 2005, 22:25

שלום סבתא לשמונה,
אני רוצה לחזק את דברייך בקשר לבתי הספר החרדים בישראל. אני יליד אחת הארצות במערב אירופה. בתום הכיבוש הנאצי, נפתח בית - ספר יהודי בעיר מגורי. הייתי בן 15 והוכנסתי ע"י משפחתי לאותו בית - ספר, שבו היה חינוך יהודי חרדי. כנראה שבגלל השואה שעברו היהודים, משרד החינוך של אותה מדינה, הסכים לממן את בית הספר בתנאי אחד: שהלימודים בו, יתנהלו לפי מערכת החינוך הנהוגה שם. לא הפריע להם, שבנוסף ללימודים הרגילים, ילמדו גם תורה וגמרה. בבית - הספר, היו שני צוותה הוראה: מנהל בית הספר וצוות מורים לא יהודיים שלימדו בשפת המקום לימודים כלליים ובתום השעות שנקבעו , התחלף הצוות ל"מלמדים" יהודים חרדים ובראשם רב, עם הפרדה מוחלטת בין שתי המערכות. שיטה פשוטה ויעילה - רק לא בישראל !...

אלוהים אדירים

על ידי סבתא_לשמונה* » 04 נובמבר 2005, 11:42

האם מישהו עוד קורא את הדף הזה?
ציטוט מפיו של פרופ' גוסטב מייזליש " האמונה היא הפחד מפני הבלתי נודע".
אז מי שמפחד מהספק ואינו יכול לחיות עם העובדה שלא לכל דבר יש תשובה - שיאמין בכוח עליון, זה פותר לו את כל הבעיות שאינו מבין. אף אחד לא הצליח עדיין להוכיח את קיומו או אי-קיומו של כוח עליון.
אבל - האם אמונה היא דת? פרוש המילה דת הוא חוק. דת היא מערכת של חוקים. איך יודע המאמין איזו מערכת חוקים מתאימה לו, האם הוא בודק דתות שונות? בדרך כל לא. הוא מוצא לו רב ומקבל את כל החלטות חייו בהתאם להנחיות הרב.
אצלנו זה רב בדתות אחרות זה כומר או מופתי או קאדי או אייטוללה או דלאי לאמה - לא משנה. המאמין משוחרר משיקול דעת וקבלת החלטות.
אכן, אין בעייה אם אנשים דתיים שאינם כופים את רצונם על אחרים, אבל בישראל המדינה כופה. העדר נישואים אזרחיים והעדר כמעט מוחלט של קבורה אזרחית זאת כפייה.
בנוסף לכך נתינת שרותי דת על חשבון המדינה כמו מועצות דתיות, מיקוואות וכו' פירושה הוצאת כספי המיסים גם של חילוניים עבור שרותים שאנם משתמשים בהם. מכיוון שרוב משלמי המיסים הם חילוניים זו פשוט גזלה.
הכספי האלה יכלו להיות מושקעים בחינוך, בריאות, מציאת תעסוקה למובטלים ועוד.
בארצות אחרות הקהילות מממנות באופן ישיר את שרותי הדת שלהם ואת משכורתם של נותני שרותי הדת וזה נכון לכל הדתות.
חלק גדול משרותי הדת נעשים ע"י מתנדבים אבל המדינה אינה מממנת. בתי ספר של קהילות דתיות מקבלים תקצוב לכל תלמיד באותו גובה של תיקצוב תלמיד בחינוך הציבורי, השאר על חשבון ההורים. מבחינת המדינה אלה בתי"ס פרטיים לכל דבר ועניין. התיקצוב מתקבל רק אם מלמדים תוכנית ליבה ולכן בתי"ס יהודים אורתודוקסים בארה"ב מלמדים את תוכנית הליבה. אם אינם עושים זאת, לא רק שלא יקבלו תיקצוב אלא יישלל מהם הרשיון להפעיל את המוסד.
אפילו בתי"ס יהודים-חרדיים באוקראינה (יש כאלה) חייבים ללמד את תוכנית הליבה.

אלוהים אדירים

על ידי חנוך* » 25 אוגוסט 2005, 17:58

עומר שלום,

אין לדעתי כל יופי בזה שאתה משליך את עצמך לאמונה איוורת, ללא היגיון או "רציונל" כפי שאתה מכנה זאת.
האמונה בישות דמיונית וקיום דרך חיים שמוכתב לך ע"י כוהניה - נביאיה - רבניה, היא דת, אין לזה שם אחר.

בודאי שהנך שבוי כי אינך יכול לצאת ממנה, כי כך נוח וטוב לך כמו זה שמכור לסמים.

כל זמן שהנך מאושר עם זה, ובתנאי שאינך כופה את דתך על מי שלא מעוניין, זה בסדר, זו מדינה חופשית.

אלוהים אדירים

על ידי עומר_ס* » 25 אוגוסט 2005, 04:10

לאדם מאמין, התפילה, כמו כל פולחן וכפי שהזכרת, גם סגידה לעץ או לאבן, עוזרת פסיכולוגית. אין זה אומר שאותה ישות אכן קיימת באמת
לדעתי זהו היופי שבאמונה. אני משליך את עצמי ומאמין ללא שום נימוק או רציונל בישות אחרת, גדולה וטובה יותר. זהו צעד שאינו דתי למרות שהדתות עושות בו שימוש. אמונה נוספת היא בקיום דרך חיים מסויימת הנכונה "יותר" מדרכים אחרות.
הבחירה באמונה אינה אוטומטית. נולדתי דתי, אבל אני כל יום מעמיד מחדש את אמונתי לבחינה, ובוודאי שאיני שבוי באמונתי, מכיוון שביכולתי לצאת בכל רגע.

פרטי אבות (א' יב-יג): "הלל ושמאי קיבלו מהם. הלל אומר, ... ודישתמש בתגא חלף" . גם הלל הזקן לא אהב את הרבנים שהתשמשו בדת לצאכיהם ולטובתם.

אלוהים אדירים

על ידי חנוך* » 24 אוגוסט 2005, 22:10

שלום לזקן והים

טעות: לייחל ולחלום לזמנים טובים יותר, אינם אמונה באלוהים. אתאיזם פירושו בלי אמונה באלוהים.
מי שקונה כרטיס של מפעל הפיס, האם הוא בהכרח אדם מאמין ? הרי הוא מקווה לזכות. מי שמאמין שהוא יכול לקבל פרס מאלוהים, צריך כרטיס פיס ?

אלוהים אדירים

על ידי חנוך* » 24 אוגוסט 2005, 21:55

שלום עומר,

אין ספק, שלאדם מאמין, התפילה, כמו כל פולחן וכפי שהזכרת, גם סגידה לעץ או לאבן, עוזרת פסיכולוגית. אין זה אומר שאותה ישות אכן קיימת באמת, רק בגלל שמאמינים בה. נאמר כבר בעבר, כי הדת היא "אופיום להמונים" ואכן כזאת היא.

בעניין עשיית מצוות, הרי לא מעט מחז"לנו השתמשו במטבע לשון: "מי שלא מקיים (כך וכך), אין לו חלק בעולם הבא".

לגבי הסוגיה של חלב ובשר, גם אם נשתברו עליה קולמוסין רבים, כפי הגדרתך, ולמרות שהנך מקבל את קביעתם של שוברי הקומוסין, גם אז, אני הקטן, קובע שהם טעו. הבאתי גם טיעון הגיוני - מדוע. אין טיעון הגיוני שכנגדם.

למרות שיש לי ויכוח פילוסופי בנושא, אני מכבד את האדם המאמין והמקיים את מצוות דתו בתמים, כי אני יודע שהוא שבוי באמונה המיסתית, שלא באשמתו. מה שאני פחות מכבד הוא - מה שה"חכמים" ורבנים עשו מהדת: הקצנה וגזענות.

אלוהים אדירים

על ידי עומר_ס* » 23 אוגוסט 2005, 21:39

אלוהים אדירים, חנוך, לפי התיאור שלך אני ממש לא דתי.
אני מגדיר את עצמי דתי (וכך רוב הסביבה שלי), ואני חושב שאלוהים לא עובד אצלי. אני מבקש בקשות, והוא לפעמים עונה, ולפעמים מקיים מה שביקשתי. תהליך התפילה משפיע עלי לטובה, גם אם הייתי מתפלל לעץ ואבן.
אני מצפה למשיח, דבר הנותן לי תקווה בטווח הרחוק. בטווח הקרוב ישנם עליות ומורדות, אבל התקווה הזו נותנת לי כוח וידיעה (ממש ידיעה מוחשית) ש סוף העולם לטוב.
אני לא עושה מצוות כדי להגיע לגן עדן. פעם כתבתי על זה איפה שהוא הסבר מפורט, אבל הטענה של פסקל לא משפיעה עלי.

לא תבשל גדי בחלב אמו
כמו כל המצוות שאנו עושים כיום, גם המצווה הזו נדרשה ופורשה, ונשתברו עליה קולמוסין רבים. עיקרו של דבר הוא שאני מאמין שלחז"ל יש את הכוח לפרש את התורה, ואני מחוייב לקיים את דבריהם.

פירוש מוטעה ומחמיר ללא כל בסיס, של חז"לנו
מתוך "מטריקס" (מהזיכרון, איפה יונת שצריכים אותה): אל תתבונן בזה במונחים של נכון ולא נכון, זו רק הדרך.

אלוהים אדירים

על ידי הזקן_והים* » 23 אוגוסט 2005, 02:06

אנחנו חיים במציאות הגיונית וחולמים ומייחלים לעולם טוב יותר וצודק יותר לכולם
אבל חנוך, אין שום דבר הגיוני בחלימה ובתקווה. ברגע שאתה מקווה למשהו אתה כבר לא אתאיסט.

אלוהים אדירים

על ידי חנוך* » 20 אוגוסט 2005, 17:12

בתעמי שלום,
בתורה אכן כתוב שלוש פעמים לא תבשל גדי בחלב אמו ולא כתוב שאסור לאכול בשר עם חלב.המילה "חלב" המופיע בתורה ללא ניקוד, אם מנקדים את המילה : חֵלֶב - שפרושו שומן. האין זה יותר הגיוני ? הרי מקובל לבשל עם שומן ולא עם חלב.זה באמת לא בריא.יש עוד הבט של צער בעלי חיים באיסור הזה: לא להרוג את הגדי יחד עם אמו, כי זה מאד אכזרי. חוץ מזה, כל אלה שלא מפרידים בין חלב ובשר, אינם יותר חולנים משומרי המצוות, יש כאלה מיליארדים רבים. האיסור הזה הוא פירוש מוטעה ומחמיר ללא כל בסיס, של חז"לנו.

אלוהים אדירים

על ידי חנוך* » 20 אוגוסט 2005, 15:38

שלום הדס ולכולם,
נכון, אנחנו חיים בעולמות שונים - הדתיים בעולם של אמונה דמיונית של פולחן ותפילה חנפנית ובקשות אישיות לאל דמיוני אשר (מה לעשות) לא ממלא את התחינות האישיות והציבוריות, "היה לא תהיה" של ההנתקות ומקודם, השואה הנוראה מכל, אשר כל הרבנים וחסידיהם לא הצליחו לשכנע את אותו אל דמיוני, להציל את ששת המליונים. טוב לכם, לחיות בחלום... יש על מי לסמוך... הוא הטוב והמיטית...באמת ???

לנו האתאיסטים, אין על מי לסמוך, אז לפחות אנחנו לא מתוסכלים כמוכם כשאלוהיכם אינו נוטה למלא את בקשותיכם (תפילותיכם). אנחנו לא ממתינים ל"משיח"שיבוא להציל לנו את המצב.לא עושים "מצוות" כדי להגיע ל"גן עדן" אנחנו חיים במציאות הגיונית וחולמים ומייחלים לעולם טוב יותר וצודק יותר לכולם, גם לנו וגם לדתיים. אנו גם יישרי דרך, אוהבים את הארץ, הולכים לצבא, עובדים לפרנסתנו,מחנכים את ילדנו ליושר ולאהבת האדם והטבע ולהיות דוגמא חיובית לסביבתם - גם ללא מחויבות כלשהי לדת.

אלוהים אדירים

על ידי בתעמי* » 18 אוגוסט 2005, 12:33

למשל מצוות כשרות- לא לאכול בשר בחלב.
מה שורש המצווה? הרבה מפרשים מנסים לענות מה הטעם, אבל אין ספק שזה מרסן את היצר, ומעדן את האדם.

אלוהים אדירים

על ידי אחותו_של_הדוס* » 18 אוגוסט 2005, 12:13

אין ספק ש"אחרי המעשים נמשכים הלבבות" ובגלל זה יש בתורה את כל המצוות-
לכוון אותנו לדרך הישרה. מי אם לא בורא עולם יודע מה טוב בשבילנו?
מעשים ומצוות שלפעמים נראים סתומים וחסרי פשר, לאחר שמתרגלים אליהם, ההרגשה היא שונה לגמרי.
טעות לומר: בגלל שזה מעל הבנתנו לא נמשיך לחקור.

נמשיך לחקור, ונגלה אוצרות מופלאים, בשביל זה יש לנו שכל.

אלוהים אדירים

על ידי הדס* » 15 אוגוסט 2005, 23:32

ולחנוך
מה לענות?
אנחנו פשוט כנראה לא חיים באותו עולם...

אלוהים אדירים

על ידי הדס* » 15 אוגוסט 2005, 23:30

לכל מי שכתב לי ולא חזרתי: (ככה זה עם 3 ילדים קטנים...)
החיים שלי השתנו בעקבות המפגש שלי עם האמונה שבתוכי. זה כמו לחיות בלי אבא ואחר-כך עם אבא. אותו דבר אבל משהו אחר לגמרי.
הלכתי אחר-כך לסמינר של ערכים ולא התחברתי לזה, אבל עם הזמן התחלתי לדבר עם בורא עולם בלילה דרך קריאת שמע שעל המיטה, אחר-כך התחלתי ליטול ידיים בבוקר אחרי השירותים כי שמעתי שזה עוזר לטהר את הנפש ובתהליך ארוך של כמה שנים התחברתי עוד לעולם היהודי עד שעכשיו אני מרגישה
שזאת המהות העיקרית שלי.אבל כל יום מחדש אני נאבקת לא להאמין לשקר של העולם המתעתע הזה.(עולם החומר)

אלוהים אדירים

על ידי אחותו_של_הדוס* » 14 אוגוסט 2005, 21:02

הממממממממם, לא.

ובקשר לאמונה:
אני מאמינה שהנשמה שלנו היא חלק מניצוץ אלוקי גדול, וכשאנחנו מתים, הכל (הנשמה) חוזר למהות אחת, אור גדול עליון.
ככל שהנשמות עושות יותר טוב בעולם, יש שפע מבורך יותר.
נשמות האדם, ושל עם ישראל בפרט, חצובות מאותו מרקם אלוקי, ולכן הקשר האנושי חשוב כל כך, והצימאון הנואש לאהבה.
אני מאמינה כ"כ באלוקים, שכל בוקר שאני קמה מהמיטה, אני פשוט אומרת בשמחה:

מודה אני לפניך
מלך, חי וקיים!
שהחזרת בי נשמתי בחמלה, רבה אמונתך!!

תפילה מרננת לפתוח איתה את הבוקר.
מלאה בהודיה לבורא עולם, ברכות השחר, וכל תפילת שחרית, מול נופי הרי יהודה, פשוט נשפרץ מהלב.

אמונה של בורא עולם בנו.... תחשבו על זה, איך בכל יום נותן לנו לחיות מחדש ולפתוח דף חלק, כי הוא מאמין בנו שיש לנו עוד תפקיד בעולם.
להפיץ את האור.
אמונה שלך בעצמך- שיש לי משמעות בעולם- לקיים את מצוותיו של בורא העולם. באהבה ושמחה.
אמונה שלך בקב"ה- כי אין לנו על מי לסמוך אלא על אבינו שבשמיים.

ואני אוהבת את כולם כל כך.

אלוהים אדירים

על ידי בחור_ישיבה* » 14 אוגוסט 2005, 20:55

אגב שידוכים----רני בירק!

אלוהים אדירים

על ידי אחותו_של_הדוס* » 14 אוגוסט 2005, 20:54

הא! עלק לא מעניין. אתה לא רואה כמה תגובות?????? פו..
ודברי טעם בפי, פשוט הם מוקפצים בסגנון תאילנדי קצת.

מאזינים יקרים, אחי הדוס מנסה להקניטני!!!!!
כי שיחות באולפנא נסובות יותר מדי על.... טדם- טדם!!!!!!!
חתונה חתונה חתונה.

אני לא אתפלא אם אחי ינסה לבחור לי מבין אנשי הפורום כמה שידוכים לטעמו הטפל.
אז תרגיעו.

אלוהים אדירים

על ידי בחור_ישיבה* » 14 אוגוסט 2005, 20:50

הדס, יא מתלהבת, הפחדת את החבר'ה.

ספרי להם על שיחות האולפנא שלכן........................................זה קצת יותר יעניין.

אלוהים אדירים

על ידי אחותו_של_הדוס* » 14 אוגוסט 2005, 20:48

אהלן!!!!!!!!!!!!!!!
בחור הישיבה הוא אחי ואני עולה לי"ב.
לומדת באולפנא= פנימיה לבנות.
מאמינה באלוהים, כדרכי.
אין דרך אחת לתורה, אלא המון דרכים מסועפות, לכל אחד דרך מיוחדת ונתיב משלו.
מי שכובל עצמו בדת, בעול, אחי, הוא מסכן ומדוכא.
אבל כמו שכתבת, בני"ש שרוט שכמוך, בנאדם בן חורין באמת הוא שנפשו יוצאת ממנו, ומחשבתו אינה כבולה ומוכתבת ע"י אחרים.
צרות אופקים ושנאת חינם זה דיכוי.
באולפנא יש המון אהבה. חממה כזאת שהכל יפה כזה. חברויות מדהימות פורחות פה, למרות שלפעמים קשה.
אני עוזבת את האולפנא השנה, ואתגעגע אליה נורא. זה הבית התורני שלי.

יש בעיר שבו אני לומדת 3 תנועות נוער: בני עקיבא, השמו"צ, והנוער העובד והלומד.
קבענו מפגשי הדברויות, והיה מאוד נחמד. יצאתי בהרגשת אחדות ואמונה יותר חזקה באלוקים (טאטע, בפי) ושהדרך שלי היא דרך אמת: מי שבעיקר שאל, ונראה אובד הם אלו מהנועות החילוניות, יש שם המון צימאון לאמת. וזה יפה.

אלוהים אדירים

על ידי בחור_ישיבה* » 14 אוגוסט 2005, 19:56

בונה=תבונה. עמכם הסליחה.

אלוהים אדירים

על ידי בחור_ישיבה* » 14 אוגוסט 2005, 19:56

תשקורת= תקשורת.

נכון יפה?

למדתי את המונח החמוד הזה לאחר ששהיתי מעט בגוש קטיף וראיתי אילו אנשים צדיקים פורחים שם. בעלי אצילות ובונה ברמות הכי גבוהות.
חזרתי, לקו הירוק, מלא בכוחות חיים, וכעס מפעפע על התשקורת ששונאת חפים מפשע יפים כל כך.

אלוהים אדירים

על ידי בחור_ישיבה* » 14 אוגוסט 2005, 19:54

די נמאס!!!!!!!
אתם כותבים משמועות ותשקורת שעוינת אותנו הדתיים.

אני לומד בישיבה מעולה,וזה מעשיר כל כך הרבה.
אמנם, אני לומד עד מאוחר אבל אני אוהב ללמוד תורה, הפרספקטיבה גדלה ואתה לומד את מהות החיים, יש לך נחת בראש ובלב.
אין מתח מיני, והכל עליון כזה, אבל כמובן שאנחנו לא מנותקים מהמציאות ופעמיים בשבוע יוצאים "לעם" להתנדב.
אחד הדברים הכי יפים בפנימייה זה שאתה חי עם עוד עשרות בני גילך, וחייב ללמוד חיי שותפות, יושר. נוצרים חברויות מדהימות, ואד הדברים המדהימים לא פחות זה הקשר המעולה עם הרמי"ם (ר"מ= רב מחנך), יושבים מדברים על הדשא על כל הנושאים בעולם, מגעגועים הביתה עד יחסי אישות, מדברים שבחומר לדברים שברומו של עולם.
קל לשנוא אותנו הדתיים כי אנחנו לא כמוכם, יש לנו "עול".
אבל לטעמי אדם בן חורין באמת הוא אדם שמרחבי אינסוף לנשמתו. ובנפשו הוא משוחרר, וכך יכול לעבוד את ה' בשלמות.
ישנן ישיבות אשר חונקות את האדם, והמצוות והחוקים הם כל התורה. לא הרבה תלמידי חכמים פורחים משם.
אין ברצוני להתנשא מעליכם, אך מהי רמת התיכון לעומת הישיבה? מבחינת תוכן, מוסר, וחרות נפשית?

אז צריך לראות, כדי להאמין.

אלוהים אדירים

על ידי עומר_ס* » 13 אוגוסט 2005, 23:09

נערים הגדלים בפנימייה דתית
אני חושב שזה שורש הרע. לא סתם קיים המושג "עול מצוות" זהו עול קשה. שילוב עול זה עול הפנימיה (רח"ל, אסור להזכיר כאו את המילה הזו), לא יכול להוציא הרבה דברים טובים.

אלוהים אדירים

על ידי דליתוש_ב* » 13 אוגוסט 2005, 00:02

הדס, אני מאוד מבינה על מה את מדברת.. בחיבור לטבע יש משהו אלוהי @}
והים, הים,
שנים פחדתי ממנו, התנועה הבלתי פוסקת שלא מתקדמת לשום מקום ביחד עם העוצמות האדירות יצרה אצלי חוסר שקט.
בזמן האחרון זה משתנה..אני אוהבת לשמוע ולראות את הים, מרגישה שלווה עמוקה לידו, נוכחות אלוהית אם תרצי :-)

מציעה לך לקרוא את הספר "שיחות עם אלוהים" של וולש (יש שלושה, אני מדברת על הראשון). לי עשה "סדר" בדברים..
(())

יובל, נשמע מעניין הסרט |Y|
לי נראה חשוב שיהיו אנשים דתיים בעניין, לא אלו הפנטיים, אלה המעניינים :-)
שזה לא יהיה עוד סרט שמטיף לחזרה בשאלה או מציג את הדת רק כגועל נפש.
בקיצור להגיד את כל האמיתות.
(אני חילונית בדם :-), אז לא אוכל לעזור הרבה בפרטים על העולם הדתי)
שיהיה הרבה בהצלחה! ותעדכן אם בא לך..

אלוהים אדירים

על ידי חנוך* » 12 אוגוסט 2005, 23:34

שלום הדס,
"כל היופי הזה - מאיפה זה בא?" מדוע צריכה המסקנה להיות, שהיה כאן אוקוס פוקוס של איזה אלוהים דימיוני? האם לא ניתן להגיע למסקנה יותר הגיונית, שהתנאים שהתהוו על הפלנטה הזאת גרמו להתפתחות אבולוציונית של צורות חיים שונות על הארץ? נכון שלמדע עדין אין את כל התשובות המוחלטות על התהוות החיים כאן, אבל לא עדיף להשלים (בינתיים) עם חוסר הידיעה, מאשר לפטור את העניין ב"ידיעה" כביכול שאזה אל דמיוני שאיש עלי אדמות אינו יכול להוכיח את קיומו,"ברא" את כל זה?

אלוהים אדירים

על ידי יובל* » 06 אוגוסט 2005, 15:03

שמי יובל ואני במאי סרטים. בימים אלא אני כותב תסריט לסרט קולנוע חדש העוסק בחינוך ילדים קטנים לאמונה דתית, כפייה או חינוך ?
הסרט מספר על נערים הגדלים בפנימייה דתית, תחת השגחתו הנוקשה רב הפנימייה, המחנך לערכי הדת, למצוות ולדיכוי יצר הרע בגיל ההתבגרות. ביום אחד, גיבור הסרט מורד ומפסיק להאמין באלוהים ה"דתי" ויוצא למסע לחיפוש האלוהים שלו. .....
אם תרצו לקחת חלק בתהליך ולהביע דעות שונות, להאיר את עיניי בגישות ורעינות אני אשמח.
יובל
[email protected]

אלוהים אדירים

על ידי דנה_נ* » 03 אוגוסט 2005, 15:29

יפה מה שכתבת, הלוואי שגם אני היתי יכולה לדבר ככה באמונה. השתנו החיים היומיומיים שלך עקב ה"גילוי" ? את יותר מאושרת ושלמה עם עצמך ?

אלוהים אדירים

על ידי הדס* » 03 אוגוסט 2005, 11:50

תקופה ארוכה גרתי בים. רוב היום הייתי לבד. עשיתי הרבה מדיטציה וטאי צי. ויום אחד באמצע המדיטציה פתחתי את העיניים, הסתכלתי סביבי והיה לי ברור
שיש מישהו שם. מישהו בלתי נראה שברא את כל היופי הזה. כי אחרת מאיפה כל זה הגיע? כשמרגישים את השילוב המופלא שיש בטבע זה ברור שהוא לא נוצר כך סתם במקרה.
מאז התחיל הקשר שלי עם בורא עולם. אני יודעת שהוא פה ומנסה להתעלם מהמסך שהעולם המודרני,הבנייה והתקשורת שמו ביני ובינו. ואני מבקשת ממנו
שיעצים את האמונה שלי.ושכמו שאני טועמת את הלחם שהכנתי ומרגישה אותו בפי ככה אני רוצה להרגיש בבטחון גמור שה' אתי. הלוואי.

אלוהים אדירים

על ידי חנוך* » 30 אפריל 2005, 12:12

שוב אנו בימי אזכרת השואה. על מסכי הטלוויזיה מוקרנים שוב הזוועות מאותם ימים. עמי ארצות ושועי עולם באים לעצרות זיכרון ומרקינים ראשם, אולי מצער, אולי מבושה ואולי רק למען הרושם.
ההרג של חפים מפשע, נמשך גם היום, במקומות שונים בעולם, מתוך עצימת עיניים של מנהיגי עולם מתחסדים ואף של אותו "אלוהים" דמיוני שמיליארדים תמימים ושטופי מוח מאמינים בו.
כל חכמי הדתות הגדולים המתיימרים לדבר בשם אלוהיהם, לא טורחים לספר, מה אמר להם על כך, אותו "אל רחום וחנון"
אלוהים לא היה בגטו ואף לא בשום מקום אחר.

אלוהים אדירים

על ידי גל_מרמרי* » 09 פברואר 2005, 22:24

כנראה שהשואה לא היתה קורית בחברה לא מונוטאיסטית .
צריך מידה של קנאות דווקאית המקדשת הכל כדי לבצע פשעים כהשמדת עם.
רצחנו את אלוהי היחיד.חלקו של כל אדם בבריאה כדי להעצים אל אדיש טרסנדנטאלי.
היהדות היא עדיין הדת שלי ובתוכה בתוכי נמצאות נשכחות מעבר שבטי.מעבר אחר.

חזרה למעלה