על ידי צביה* » 12 פברואר 2005, 23:14
שבוע טוב אסף
לפני כמה ימים כתבתי סיפור לתלמידים שלי, ילדי כיתה א' היקרים בבית הספר הממלכתי (השבלוני)
אם יש לך סבלנות , אתה מוזמן לקרוא אותו גם , סליחה אם אני תופסת יותר מידי מקום בדף שלך
אדר שמח
צביה. ירושלים
[email protected]
לאריאל היה כדור זהב. הוא לא זכר מתי קיבל אותו, אולי כשנולד אולי כשהיה תינוק. אריאל לא זכר את הרגע בו הוא קיבל את הכדור, אבל הוא ידע שמישהו טוב נתן לו אותו. ועוד ידע אריאל ,שיבוא יום ואיש זקן וטוב יבקש ממנו השיב לו את הכדור . אריאל היה ילד בערך בן 6 כשהתחיל להתעניין בכדור ובתכונותיו. הכדור היה לא גדול מאוד ולא קטן מאוד, בגודל כזה שכשאוחזים בו הוא ממלא את שתי הידיים. אריאל אהב את הכדור, אהב להביט בו לראות את הבוהק היוצא ממנו.
פעמים רבות אריאל חשב לעשות דבר מה, כגון ללמוד ליצור להגיד, אבל אז היה מתחיל בדבר , ומהר מאוד מפסיק. פתאום לא היה לו חשק, הוא העדיף לעשות דברים אחרים, לשחק,לדבר או סתם לשבת מן הצד ולצפות.
אריאל שם לב שבכל פעם שהוא אוחז בכדור ומתבונן בו בריכוז, הוא חש רעד שממלא את גופו, אז הוא מתחיל לחלום על עצמו . פעם חלם שהוא יודע לקרוא, פעם חלם שיש לו המון חברים, פעם חלם שהוא מלמד את אחותו הקטנה לדבר , פעם חלם שיש לו עפיפון גדול והוא מעיף אותו גבוה גבוה. הרעד בגוף חלחל ועבר עד ללב, אז הרגיש אריאל משהו חזק בלב- מן דחף חזק שדוחף ללכת ולעשות את משהו מתוך החלום. הכח מהכדור מלא אותו והוא החל במלאכה ולא ויתר עד סיומה (ואם באמצע הרגיש שהתעייף, היה חוזר ואוחז את הכדור בריכוז החלום יה חוזר, גם הרעד בגוף היה חוזר ושוב היה לאריאל כח להמשיך במשימה. כשאריאל הצליח הוא היה חוזר ואמר לכדור תודה על הכח שנתן לו.
אריאל גדל, הוא הניח את הכדור בקופסא שקופה על יד מטתו. כך יכול היה להביט בכדור כשהתעורר וששכב לישון. גם מהבטה חטופה יה עובר רעד קל בגופו של אריאל. אריאל חשב שרעד קל מספיק לו עכשיו, הוא יכול למצוא רעיונות וכוחות מהראש שלו, ואם אין לו רעיון , יוכל לקבל מחבר.
עם הזמן כהתה הקופסא בה היה מונח הכדור, אריאל פחת ופחת מלהביט בו , איריאל המשיך לעשות דברים וכשלא היה לו כח , פנה לקבל אותו ממקומות שונים.
אריאל לא ידע שהכדור מחכה לו, אריאל לא ידע שכשהוא חולם ומתרגש, הכדור מתעורר ובוהק באור בהיר. אריאל לא ידע, כשהוא פוגע במשהו או משקר, בכדור הזהב עולה שריטה.
כך עברו השנים עד שאריאל בגר. אריאל זכר את הכדור שלו, וחשב: לשם מה לי כדור שכזה? הרי אני יודע למצוא לי מקורות כח 'אמיתיים' לא הכדור אלך ואמכור אותו ואקבל תמורתו כסף כערך הזהב שבו.
לקח אריאל את הכדור בתוך קופסתו המוכהה והלך את המוכר. כשבא לפני המוכר הוציא את הכדור מן הקופסא. הוא התבונן בו לאחר שלא הביט בו הרבה שנים , נזכר בצבעו הבוהק ופתאום נגלו לו שריטות רבות שנחרצו בכדור, אריאל לא ידע מהיכן הן, הוא זכר את הכדור חלק ובוהק. אריאל אחז בכדור בשתי ידיו ורעד קל עבר בגופו, אריאל לא חש לרעידות בגופו ,הושיט את הכדור למוכר ואמר " אותו אני מעוניין למכור, כמה תיתן לי תמורתו?" המוכר התקרב ,הביט ונקב במחיר. אריאל שמח על המחיר שהיה נראה לו גבוה לסכום שציפה לקבל. כשכולו אחוז רעדה הושיט את הכדור למוסרו למוכר. ואך כשהושיט את ידיו, לפתע נשמט הכדור אל הרצפה התפזר .בין רגע הריצפה התמלאה בכדורי זהב זעירים שהחלו לרקד ולהתפזר לכל עבר. המוכר עמד נדהם מול אריאל ואמר " חבל , לא הצלחתי הפעם". אריאל עמוד משתאה וסיבבו המשיכו להתפזר הכדורים. אריאל התכופף והחל לאסוף את כדורי הזהב הקטנים. הוא התחיל לאסוף מעט כדורים, כמה מהם כבר היו מלוכלכים מהרפש של הרצפה שנגעו בה. הוא ראה שכדורים פרצו והתגלגלו לכל עבר, אריאל רדף אחריהם לתפסם, כמה הצליח לאסוף לידו והשאר המשיכו להתגלגל עד שנעלמו מעיניו.
אריאל שב מבולבל לביתו . בדרך בתוך פיסת בוץ ראה בתוך שלולית בוץ עוד אור מנצנץ כשאר כדוריו. הוא התכופף ואסף את הכדור המלוכלך מן הבוץ לתוך ידיו. אריאל הלך והכדורים הקטנים שמורים בתוך ידו. כשהגיע לביתו הניח את כל הכדורים הזהובים הקטנים בתוך הקופסא חדשה על יד מיטתו.
סהרורי ועייף שכב לישון. כשהתעורר מיד פתח את הקופסא והביט בכדורים שלו, הוא ראה שהם נשארו בקופסא ואפילו החלו להדבק זה בזה. וכך המשיך אריאל לעסוק בדבריו ומיד פעם השגיח בכדוריו.
כעבור כמה ימים כשהלך אריאל בדרך, נגלה אליו אדם זקן. האיש היה עטור זקן לבן עניו הטובות חייכו. האיש הביט באריאל, אריאל עצר והביט בו, אריאל לא ראה דמות זו בעבר, אבל הוא הרגיש שהוא מכיר אותו ושהוא יודע מה רצונו. האיש פתח בחיוך ואמר מעט: "שלום אריאל , אני חפץ בהשבת כדור הזהב." אריאל ידע זאת והחל להתבלבל. עלו בראשו מראות של הכדור, מראה שלו ילד אוחז בכדור ומתמלא רצון לעשייה , מראה שלו מביט בכדור מבעד לקופסא השקופה, מראה שלו מביא את הכדור למוכר, שהכדור נשמט והתפזר לכדורים קטנים, שהחל לאסוף אותו עד עכשיו.
אריאל לא ידע מה שיאמר לאיש הזקן הטוב שניצב מולו. האיש המשיך להביט בו ואמר: "אריאל אני יודע מה שקרה לכדור, ואני יודע שאתה יודע מדוע זה קרה כך. לכן אני נותן לך שהות , עליך לחפש את שאר הכדורים, ודע שאם תרצה מאוד ותחפש במקומות שתדע שהם באמת נכונים - תמצא".
אריאל נפרד באיש ברגשי תודה. הוא שב לביתו , נגש אל קופסת הכדורים שלו, פתח אותה וראה שם כדור זהב אחד שגודלו כגודל ביצה, הוא הבין שהכדור הזה, הוא כל הכדורים שהיו שם. הוא שמח בכדור הבוהק,הוציא אותו מקופסתו ואחז בו. רעד מילא את גופו וקול לחש לתוכו." אריאל יש לך את הכח למצוא את שאר הכדורים האחרים!".
אריאל המשיך לרצות לפעול ולמצוא. הכדור המתמלא עד ששב לגודלו שהיה בתחילה, רק שעתה היה מאיר באור מופלא ביותר.
שבוע טוב אסף
לפני כמה ימים כתבתי סיפור לתלמידים שלי, ילדי כיתה א' היקרים בבית הספר הממלכתי (השבלוני)
אם יש לך סבלנות , אתה מוזמן לקרוא אותו גם , סליחה אם אני תופסת יותר מידי מקום בדף שלך
אדר שמח
צביה. ירושלים
[email protected]לאריאל היה כדור זהב. הוא לא זכר מתי קיבל אותו, אולי כשנולד אולי כשהיה תינוק. אריאל לא זכר את הרגע בו הוא קיבל את הכדור, אבל הוא ידע שמישהו טוב נתן לו אותו. ועוד ידע אריאל ,שיבוא יום ואיש זקן וטוב יבקש ממנו השיב לו את הכדור . אריאל היה ילד בערך בן 6 כשהתחיל להתעניין בכדור ובתכונותיו. הכדור היה לא גדול מאוד ולא קטן מאוד, בגודל כזה שכשאוחזים בו הוא ממלא את שתי הידיים. אריאל אהב את הכדור, אהב להביט בו לראות את הבוהק היוצא ממנו.
פעמים רבות אריאל חשב לעשות דבר מה, כגון ללמוד ליצור להגיד, אבל אז היה מתחיל בדבר , ומהר מאוד מפסיק. פתאום לא היה לו חשק, הוא העדיף לעשות דברים אחרים, לשחק,לדבר או סתם לשבת מן הצד ולצפות.
אריאל שם לב שבכל פעם שהוא אוחז בכדור ומתבונן בו בריכוז, הוא חש רעד שממלא את גופו, אז הוא מתחיל לחלום על עצמו . פעם חלם שהוא יודע לקרוא, פעם חלם שיש לו המון חברים, פעם חלם שהוא מלמד את אחותו הקטנה לדבר , פעם חלם שיש לו עפיפון גדול והוא מעיף אותו גבוה גבוה. הרעד בגוף חלחל ועבר עד ללב, אז הרגיש אריאל משהו חזק בלב- מן דחף חזק שדוחף ללכת ולעשות את משהו מתוך החלום. הכח מהכדור מלא אותו והוא החל במלאכה ולא ויתר עד סיומה (ואם באמצע הרגיש שהתעייף, היה חוזר ואוחז את הכדור בריכוז החלום יה חוזר, גם הרעד בגוף היה חוזר ושוב היה לאריאל כח להמשיך במשימה. כשאריאל הצליח הוא היה חוזר ואמר לכדור תודה על הכח שנתן לו.
אריאל גדל, הוא הניח את הכדור בקופסא שקופה על יד מטתו. כך יכול היה להביט בכדור כשהתעורר וששכב לישון. גם מהבטה חטופה יה עובר רעד קל בגופו של אריאל. אריאל חשב שרעד קל מספיק לו עכשיו, הוא יכול למצוא רעיונות וכוחות מהראש שלו, ואם אין לו רעיון , יוכל לקבל מחבר.
עם הזמן כהתה הקופסא בה היה מונח הכדור, אריאל פחת ופחת מלהביט בו , איריאל המשיך לעשות דברים וכשלא היה לו כח , פנה לקבל אותו ממקומות שונים.
אריאל לא ידע שהכדור מחכה לו, אריאל לא ידע שכשהוא חולם ומתרגש, הכדור מתעורר ובוהק באור בהיר. אריאל לא ידע, כשהוא פוגע במשהו או משקר, בכדור הזהב עולה שריטה.
כך עברו השנים עד שאריאל בגר. אריאל זכר את הכדור שלו, וחשב: לשם מה לי כדור שכזה? הרי אני יודע למצוא לי מקורות כח 'אמיתיים' לא הכדור אלך ואמכור אותו ואקבל תמורתו כסף כערך הזהב שבו.
לקח אריאל את הכדור בתוך קופסתו המוכהה והלך את המוכר. כשבא לפני המוכר הוציא את הכדור מן הקופסא. הוא התבונן בו לאחר שלא הביט בו הרבה שנים , נזכר בצבעו הבוהק ופתאום נגלו לו שריטות רבות שנחרצו בכדור, אריאל לא ידע מהיכן הן, הוא זכר את הכדור חלק ובוהק. אריאל אחז בכדור בשתי ידיו ורעד קל עבר בגופו, אריאל לא חש לרעידות בגופו ,הושיט את הכדור למוכר ואמר " אותו אני מעוניין למכור, כמה תיתן לי תמורתו?" המוכר התקרב ,הביט ונקב במחיר. אריאל שמח על המחיר שהיה נראה לו גבוה לסכום שציפה לקבל. כשכולו אחוז רעדה הושיט את הכדור למוסרו למוכר. ואך כשהושיט את ידיו, לפתע נשמט הכדור אל הרצפה התפזר .בין רגע הריצפה התמלאה בכדורי זהב זעירים שהחלו לרקד ולהתפזר לכל עבר. המוכר עמד נדהם מול אריאל ואמר " חבל , לא הצלחתי הפעם". אריאל עמוד משתאה וסיבבו המשיכו להתפזר הכדורים. אריאל התכופף והחל לאסוף את כדורי הזהב הקטנים. הוא התחיל לאסוף מעט כדורים, כמה מהם כבר היו מלוכלכים מהרפש של הרצפה שנגעו בה. הוא ראה שכדורים פרצו והתגלגלו לכל עבר, אריאל רדף אחריהם לתפסם, כמה הצליח לאסוף לידו והשאר המשיכו להתגלגל עד שנעלמו מעיניו.
אריאל שב מבולבל לביתו . בדרך בתוך פיסת בוץ ראה בתוך שלולית בוץ עוד אור מנצנץ כשאר כדוריו. הוא התכופף ואסף את הכדור המלוכלך מן הבוץ לתוך ידיו. אריאל הלך והכדורים הקטנים שמורים בתוך ידו. כשהגיע לביתו הניח את כל הכדורים הזהובים הקטנים בתוך הקופסא חדשה על יד מיטתו.
סהרורי ועייף שכב לישון. כשהתעורר מיד פתח את הקופסא והביט בכדורים שלו, הוא ראה שהם נשארו בקופסא ואפילו החלו להדבק זה בזה. וכך המשיך אריאל לעסוק בדבריו ומיד פעם השגיח בכדוריו.
כעבור כמה ימים כשהלך אריאל בדרך, נגלה אליו אדם זקן. האיש היה עטור זקן לבן עניו הטובות חייכו. האיש הביט באריאל, אריאל עצר והביט בו, אריאל לא ראה דמות זו בעבר, אבל הוא הרגיש שהוא מכיר אותו ושהוא יודע מה רצונו. האיש פתח בחיוך ואמר מעט: "שלום אריאל , אני חפץ בהשבת כדור הזהב." אריאל ידע זאת והחל להתבלבל. עלו בראשו מראות של הכדור, מראה שלו ילד אוחז בכדור ומתמלא רצון לעשייה , מראה שלו מביט בכדור מבעד לקופסא השקופה, מראה שלו מביא את הכדור למוכר, שהכדור נשמט והתפזר לכדורים קטנים, שהחל לאסוף אותו עד עכשיו.
אריאל לא ידע מה שיאמר לאיש הזקן הטוב שניצב מולו. האיש המשיך להביט בו ואמר: "אריאל אני יודע מה שקרה לכדור, ואני יודע שאתה יודע מדוע זה קרה כך. לכן אני נותן לך שהות , עליך לחפש את שאר הכדורים, ודע שאם תרצה מאוד ותחפש במקומות שתדע שהם באמת נכונים - תמצא".
אריאל נפרד באיש ברגשי תודה. הוא שב לביתו , נגש אל קופסת הכדורים שלו, פתח אותה וראה שם כדור זהב אחד שגודלו כגודל ביצה, הוא הבין שהכדור הזה, הוא כל הכדורים שהיו שם. הוא שמח בכדור הבוהק,הוציא אותו מקופסתו ואחז בו. רעד מילא את גופו וקול לחש לתוכו." אריאל יש לך את הכח למצוא את שאר הכדורים האחרים!".
אריאל המשיך לרצות לפעול ולמצוא. הכדור המתמלא עד ששב לגודלו שהיה בתחילה, רק שעתה היה מאיר באור מופלא ביותר.
אנו נרגשות להציג לכן.ם את האתר החדש של הקהילה!
דפים_באקראי חזר לתפקוד מלא אם אתן מרגישות מזל בואו למצוא את הדף הכי מעניין דפים_באקראי 
