את לא פה כבר, אני מחפשת אותך. תתקשרי אלי,אפס חמש ארבע, שתיים חמש שתיים, שבעים, עשר.
חג שמח :-)

הי פלפלת

זאת ורד שוב
קראת את הודעתי מלמעלה?
אשמח אם תחזרי אלי אבד לי הטלפון שלך
תודה :)
0523672626

אלא הסיבוכים שאפשריים לאחר שנים (אפילו עשרות שנים)
לא שמעתי על זה. יש סיבוכים, אבל בזמן המחלה.
טרה- אז אני אפרט:
SSPE היא מחלה כרונית שמופיעה 6-12 שנים לאחר הזיהום בחצבת. במחלה זו יש הרס של המיאלין במוח והביטויים מתחילים בהפרעות התנהגות, אבדן זכרון וכן הלאה דברים לא נעימים עד למוות.
אני כותבת את זה לא כדי להפחיד, אלא כדי שמי שרוצה להדביק את הילד שלו בחצבת יחשוב פעמיים.
המחלה הזו שכיחה בעיקר בילדים שחלו בחצבת לפני גיל שנתיים (בעיקר, אך לא רק) ובעיקר באזורים כפריים (לא יודעת למה).

באמת?

הי פלפלת
לא ראיתי את שמך באתר הרבה זמן
מקווה שהיתה לידה טובה
ושאת בשמחה
השאלתי לך לפני שנה את הספר היפנובירט׳ינג והדיסקים
רציתי לדעת האם תוכלי להחזיר לי אותם?
תודה ורד

אלוהים אדירים, מי יילדה אותך ומה קרה שם???
חייבת לתפוס אותך, ואנסה גם למצוא זמן לבואלבקר בלי ילדים...

קפצתי לבקר מדף [po]הנקה אינסטינקטיבית[/po] , מה שלומך?

בשמחה הייתי מעבירה אלייך את הבריכה שלי, רק שהכלבים פינצ'רו אותה יום אחרי...
יש בת"א - ברח' כפר גלעדי פינת הרצל, שם קניתי את שלי, 160 ש"ח.
למיטב ידיעתי המיילדת לוקחת כל כך הרבה כסף לא על הבריכה עצמה אלא על הכיסוי הסטרילי ששמים עליה, שמזמינים מחו"ל והוא יקר.
שיהיה בהצלחה!

הי,

בדיוק אתמול ראיתי באתר "משהו טוב" כובעים מקסימים לתינוקות וילדים עד גיל 5. נראים איכותיים ונמכרים ב50% הנחה.נדמה לי 25 שח.
אם לא נתקלת באתר הזה קודם, הם גם עושים משהו טוב על הדרך.תגגלי,נראה לי שתגיעי בקלות.
אה, והמבצעים שלהם מוגבלים בזמן, אז צריך להזדרז..

ממליצה גם על הטאמי טאב (ואחרי זה למכור או להעביר, ממש לא לספונג'ה, חבל, הוא יקר). יצא עדיין זול יותר (נראה לי 140 עולה, אני קיבלתי בהשאלה מחברה). הוא הרבה יותר נח, יותר כייפי לתינוקות (הם אנכיים, ולא פתאום מכניסים אותם למים מבלי שהם רואים אותם), צורך הרבה פחות מים, ואפשר לשים גם במטבח או בכל מקום שנח לכם, כי קומפקטי. וגם מגיל מעיר נהנתה לדחוף עם הרגליים, והלעמד תוך שהיא מחזיקה את דפנות הדלי/טאמי-טאב (בהתחלה כשאמא מחזיקה, ואחרי זה בלי).
וגם התקלחתי איתה יחד לפעמים במקלחת, עם ובלי מנשא (ואפשר לקנות היום כמה סוגים של מנשאי מים. יש לי אפילו אחד שאי פעם אפרסם למכירה...).

תודה לכל העונות (-:

גם אני התרחצתי אתם בעיקר במקלחת. לומדים איך להחזיק בלי שיחליק.....חוויה מדהימה! ואח"כ פשוט בדלי (רגיל כזה כמו לשטיפת רצפה. אולי 25 שקלים היקרים). זה הרבה יותר קל לתפעול מאשר אמבטיה. חסכוני במים ומקום ומהרגע שהם יושבים לבד, זה בכלל תענוג. יש לי בן שמכור למים ועד גיל שנה ורבע עדיין ישב לו בנעימים בתוך דלי שהוצב בקיץ על הדשא.

תבררו לגבי טאמי טאב, מומלץ ונוח וקטן (ואפשר אחכ לעשות איתו ספונג'ה..)

אני קניתי (מאותה סיבה) אמבטיה מתקפלת כמו של פעם בחנות הגדולה לציוד תינוקות בשוק רמלה.
עלתה בזמנו 150 ש"ח לעומת 400+ באיזה אתר ברשת.

האמת, אפשר גם בלי אמבטיה לתינוק. אני רחצתי אותם ביחד איתי. אמנם בישיבה באמבטיה שלנו הגדולים כשהם עלי, אבל במקומות אחרים - גם במקלחת.

שלום שלום,
אני כותבת לך כאן כי נראה לי שכבר חרגנו לגמרי מנושא הדף ההוא...
אז ככה: כיף ללדת כשחם כי אפשר לצאת החוצה בלי חשש ממש בימים הראשונים, וההתארגנות קלה מאוד מאוד גם לך וגם לעולל- בלי מטריות, מעילים, צעיפים, גרביים, נעליים. שמים כפכפים והחוצה. לי ממש הרבה יותר קל להתארגן לצאת כשחם.
אפשר ללכת לים ולבריכה ולשחות ביחד, ולעשות ביחד אמבטיות נעימות בלי לחמם את החדר ובלי לחמם מים ולחשוש שיתקררו. ובכלל - גם יש יותר חשק וגם יותר קל וזריז להתקלח ולהתאמבט בעצמך, ולשבת באמבטיה חמימה אחרי הלידה זה תמיד נעים.
יותר קל להניק בלי מיליון שכבות ובלי שהבטן קופאת, ואם צריך לקום בלילה להחלפות, פשפושים, הנקות, הרגעות אז זה הרבה פחות מבאס מאשר לצאת ממיטה חמה בחורף.
אין שמיכות עבות והמון מצעים אם צריך להחליף בגלל דליפות פיפי, חלב, פליטות ושאר עניינים.
הכביסה מתייבשת ממש מהר.
הימים ארוכים אז אפשר לטייל בכיף אחר הצהריים ולפגוש חברים, ליותר אנשים יש פנאי וחשק לבקר בשעות הללו ואז שעות אחר הצהריים שיכולות להיות מורטות עצבים הופכות כך להרבה יותר נעימות. מכיוון שמחשיך מאוחר אז יש פחות כבדות ועייפות.

זה מה שאני זוכרת כרגע, אולי יש עוד דברים. :-)

ריבוזו (Rebozo) זה צעיף מקסיקני. אפשר לעשות איתו המון דברים, גם בזמן הלידה, אבל אני התכוונתי להידוק העצמות אחרי הלידה. תגלגלי אותו ותמצאי הרבה מידע, וגם תמונות.

http://www.leida.co.il/page.asp?id=99043
ריבוזו

לא ידוע לי על בעיתיות בבחירת תנוחת לידה. בכל מיקרה יש תנועתיות רבה באגן בזמן הלידה, אצל כל יולדת בלי קשר לרלקסין. אני מאמינה בטיפול עם ריבוזו אחרי הלידה, זה עושה נפלאות לכל הגוף.

היי, אני מרמת גן

פלפלת יקרה,
היחידה באזורך שאני מכירה היא חן-לי סורינוב, היא מלמדת באיזור רחובות, לא יודעת אם זה טוב לך.
חפשי את פרטיה [url=http://www.yogaforwomen.co.il/inner.php?id=4&menu=[po]right]כאן[/url] menu fix[/po] ואולי גם תמצאי מורה קרובה יותר באותה רשימה.

פלפלת שלום , עשיתי שעורי בית וחקרתי מה זה סימפיזיוליסיס,
כן שיטת פאולה יכולה בהחלט לעזור בטיפול בתופעה
אשמח לעזור

אפשר לשאול איפה למדת נטורופתיה ואם את ממליצה?
מתחילה לשקול את העניין, אך מתלבטת....

עניתי לך אצלי.

פלפלת יקרה סליחה על הבורות, מה זה התופעה ששאלת עליה? אם את יכולה לתאר
האם זה קשור לסימפונות?

הי, תודה! אבל איך הספר שלך עם תספורות קצרות???

איזה יופי של עבודה עשית בדף הנזלת! |Y|

אם לא טעיתי בזיהוי, שלחתי לך מייל

הי,סורי, אין לי...

איזה יופי שאת בהריון, הפעם אני לא אשאל שוב...הריון קל, דברי גם עם אלינה (זוכרת מי זאת?)

מ- אני לא הצלחתי להוריד את הסרט הזה, אבל אני חושבת שראיתי אותו- זו האישה שמשמיעה קולות ושרה תוך כדי הצירים? אם כן- ראיתי אותו, והוא מדהים!

מ- תודה @}

יש פה כמה סיפורים ללא ליווי, אני אהבתי את של עגור לבן, את מוזמנת לקרוא גם את שלי (למרות שנראה לי ששמעת עליו, אם אני יודעת מי את.)

כשקראתי אותך בלידה אינסטינקטיבית נזכרתי באיזה סרט שראיתי....
http://www.naitreenchantes.com/[po]Naitre Enchantes[/po]/Accueil.html
אני לא מצליחה למצוא את הסרט המלא....

אשמח להשאיל לך את הספר של ההיפנובירט'ינג את הדיסקים אני לא זוכרת איפה שמתי...
ורד 0523672626
לא יודעת איפה את גרה. אני גרה בדרום ליד שדה בוקר אבל מחר אני בתל אביב אם לא נספיק לדבר אקח את הספר איתי, אולי יהיה לך יותר נוח לאסוף משם. דבריני בהקדם

תודה על האזהרה :-)

קראתי שוב את ההודעה הקודמת שלי והיא דיי לא משתפכת..אז כל מה שכאן ועכשיו אמרה, נכון. היא מקסימה!

מצטטת מדף ביתי:

להריוניות ושאר מתעניינות:
את בתי השניה ילדתי לפני כשבועיים עם המיילדת מיכל בונשטיין והאנרגיה המופלאה שלה מלווה אותי בהתרגשות בכל יום מאז.
לא אלאה אתכן בפרטים, אני פשוט שמחה כל כך על מפגש זה שלי עמה בלידת בתי שחשתי צורך להעביר זאת הלאה..
היא אשה נפלאה, מיילדת בכל רמ'ח איבריה, מקצועית, אחראית, זורמת, קשובה ונעימה.
חברה יקרה אמרה עליה בעבר שהיא מפזרת סביבה אוקסיטוצין (הורמון האהבה) -
וזה אכן כך
מאחלת לידה בריאה ומחזקת,

אני ילדתי עם מיכל בונשטיין. היא היתה מקסימה, תומכת ונפלאה.
לא זוכרת שום התערבותיות. תוכלי לתאר מה זה "התערבות"?
היא כן בדקה פתיחה פעם אחת, כשהגיעה אלי הביתה.
הדבר היחיד שאני רציתי היה עזרה בפרינאום כשהראש יוצא, ושתתפוס את התינוק, כי אותי זה מפחיד.

ילדתי בבית עם מיכל בונשטיין והיה מצויין. בשניה רציתי בלי מיילדת. המיילדת שלי הייתה ענת תל אורן. היא ליוותה אותי באופן נהדר במהלך ההריון. כשדברתי אתה על האפשרות שאקרא לה והיא פשוט תשב באוטו ותמתין, היא בהחלט קבלה את זה. ללידה עצמה, קראתי לה פשוט בשלב מתקדם. היא הגיעה כשעה אחרי שהוא כבר היה בחוץ. היה נפלא. תהני. אם את רוצה עוד מידע אני ב shirabetnua בג'ימייל.

באתי גם אני להמליץ על מיכל בונשטיין !! שמחה לראות שהקדימו אותי.. כפי שנאמר, הלך הדברים זורם על פי רצונה של היולדת..
היא מיילדת בחסד, וניסיתי בעבר לידה עם מיילדת אחרת והתאהבתי במיכל..
המלצתי עליה לאחר הלידה בדף הבית שלי, אם תרצי להציץ..
כך או כך, שיהיה בבריאות ובשמחה

רציתי להגיד לך משהו, אם זה אישי מידי - אז תמחקי...
כתבת שאת מחפשת מיילדת פחות התערבותית כדי שהפעם יהיה שונה מהלידה הקודמת.
עלתה מהמילים תחושה של התעסקות בעבר ועומס משם (בלי שיפוטיות - אני אלופת הנכחת העבר. לא קראתי את סיפור הלידה שלך).
אני מאמינה שההריון והלידה מספקים חלון הזדמנויות לגוע וגם לתקן. ("אור מאיר גם לאחור" אמר לי פעם מישהו חכם)
זה לא שאת היית "לא בסדר" וצריכה ללמוד להשלים עם זה וגם לא אומר שהמיילדת היתה "לא בסדר". היא בטוח לא ממש היתה קשובה אלייך אם כי יכול להיות שהיו לה 'סיבות מיילדותיות' או שלא
אבל זה לא העניין -
(גם לידה 'טובה' ומעצימה ובריאה ושמחה יכולה להותיר רגשות בולעניים אפילו ממילה או מגע יחיד לא מותאמים. וזה כמובן בגלל האיכות הפלאית של הלידה שבה החוץ נגיש למרכז הפנימי החשוף של האישה.)
מגיעה לך חוויה נקייה ושייכת להווה של ההריון הייחודי הזה והלידה הזאת ויש לך הזדמנות. לראות מה היה בסיטואציה הזאת, מה מוכר מה זר,איך אפשר להגיע למצב שהלידה ההיא לא דומיננטית ותובענית גם בלידה הזאת.
יש כמה נשים נפלאות שעוסקות גם בזה - עיבוד חוויות לידה. זה תהליך מרגש, אישי ומרתק. אני ממליצה לך.
ושיהיה נכון ונפלא
לילך

הייתי בלידה שהיא היתה המילדת.
לא הייתי אומרת שהיא התערבה. אפילו לא בדקה פתיחה.
עזרה כשצריך, אבל היולדת לא הגדירה מראש שהיא לא רוצה שיתערבו. אז זה תלוי מה היולדת מבקשת.

דברי עם מיכל בונשטיין.

נכון שיש לך המייל שלי המעודכן? (זה שהוא שמי דוט קום?) תכתבי לי? שאוכל לשאול אותך משהו.

גם לי יש ואני מהוד השרון.

גם לי יש ואשמח להשאיל, הספר בפרדס חנה

היי פלפלת,
גם לי יש את הספר ואשאיל לך אותו בשמחה אם תצטרכי,אני מצפון הנגב ומגיעה הרבה גם לירושלים,ובכלל-אפשר לשלוח בדואר.

סבבה (-:

גם אני אשמח להשאיל לך את הספר ושיהיה בשעה טובה :-). אפס חמש ארבע 5501535.

הי פלפלת,
יש לי את הספר "טבעי ללדת", יכולה להשאיל לך,
אני בת"א, איפה את? יש מישהו שאת יכולה להעביר איתו?
בלי קשר, אני מחפשת את "לידה פעילה", אם במקררה יש לך...

_עוד פטנט שאני לא יודעת אם לקרוא לו אנרגטי אבל הוא "חושי", קשור למה שהמסעדה דיברה עליו בדף אחר: לראות אותו כאדם שלם, במקום להתמקד בהתנהגות האחת (כל פעם התנהגות אחת ) המכעיסה.
הפטנט שלמדתי לפני הרבה שנים היה: להתבונן בו כאילו מרחוק, ולהקפיד לראות את כולו.
כי אם תשימו לב, כשעולים רגשות כמו כעס, פחד, חרדה, כאב וכדומה בהקשר של מישהו, מתברר (אני מסתמכת פה על מחקרי פרצפציה שנעשו על בני אדם) שהרגשות הקשים כרוכים בראייה חלקית של גוף האדם הקשור באותו פחד.
לדוגמא:
אני ילד, ושברתי כוס במטבח. אמא נכנסת למטבח. נגיד שאני מפחד מאמא, כי מנסיוני היא תצעק עלי ותרביץ לי בגלל הכוס. אז אני אראה רק את הבטן של אמא או רק את היד של אמא. אני לא אראה את אמא "כולה".
אני אמא, והילד שלי שבר עכשיו כוס במטבח. אני נכנסת למטבח. נגיד שאני כועסת על הילד, כי "אלף פעמים אמרתי לו" להיזהר עם הכוסות האלה. אז אני אראה רק את האף של הילד, או את כפות הרגליים שלו. אני לא אראה את הילד "כולו".

אם אני אעצור את עצמי, ודבר ראשון אתפוס מרחק ראייה (עוברים למין הסתכלות כזאת שבה כאילו תופסים מרחק מהאדם השני ורואים אותו כאילו דרך עדשה של מצלמה כאשר אנחנו מנסים לתפוס את כולו בתמונה) - ואסתכל בילד כולו ובאופן מכוון לא בחלק מגופו, מה יקרה?

יקרה שאני אראה מולי ילד קטן מפוחד ועצוב, בגלל ששבר הרגע כוס והוא מפחד מהתגובה שלי.

וזה יגדיל את הסיכויים שאני אראה "ילד קטן מפוחד ועצוב" - ולא כוס שבורה או משהו שנעשה "נגדי".

וזה יגדיל את הסיכויים שאני אגיב לילד "קטן מפוחד ועצוב".
וזאת האהבה.
וזאת החמלה.
וזה תמיד עדיף על ראיית הכוס השבורה.
ולזה אנחנו מתכוונים כשאנחנו אומרים "אנשים יותר חשובים מחפצים"._

בהנחה שאנחנו לא צריכות לשלם על המקום, נגבה על הערב 1,600 ש"ח כולל נסיעות.
ממליצה שיהיו לכל הפחות 10 נשים כדי ליצור אנרגיה של קבוצה.

היי פלפלת,
אם תארגני קבוצת נשים - נגיע בשמחה :-)

וגם:
_ראיתי אבא שכשהבן שלו חוטף לילד צעצוע אז הוא אומר לילד שלו" לא לחטוף" בלי כעס ובלי האשמה ומיד אחרי זה מלטף לו את הראש. אז מה המסר?
אני חושבת שאומרים "לא" זה כן צריך להיות בטון חזק ורציני מהרגיל ולעיתים גם כועס
את יודעת מה, קראתי שוב, וראיתי שבעצם בפעם הראשונה הגבתי רק על השאלה הספציפית שלך - "אז מה המסר"? ולכיוון שלך: שטענת שחשוב להגיד את זה בטון חזק או כועס.
רק לזה התייחסתי, כי אני לא מסכימה שצריך להיות טון חזק או כועס, ואני מאוד מסכימה לליטוף הראש.
אבל!!!
רק עכשיו תפסתי איפה הכשל פה.
שימי לב:
גם את רואה את פתרון הבעיה רק באיזה תחום מילולי (איך להגיד לילד "לא לחטוף", האם עם כעס או בלי כעס),
בזמן שאני ואחרות טוענות פה בתוקף שהדרך לטפל היא בכלל לא מילולית!
כן, חשוב להגיד איזה שתי מלים.
אבל המעשים יותר חשובים!
הבן שלו חטף לילד אחר צעצוע? והאבא רק אמר לא לחטוף? איפה הצעצוע? האם הילד החזיר אותו למי שהוא חטף ממנו? האם היה איזשהו דיבור או הדרכה עם הילד? עם שני הילדים? מה זה השטויות האלה? רק אמר "לא לחטוף"? אז מה כן?
את מבינה, הבעיה לא נעוצה בזה שהוא לא אמר לו בקול תקיף מספיק או שהוא לא כועס (לפחות זה! רק חסר לנו שגם היה כועס על הילד המסכן וגם ממשיך להשאיר אותו בלי שום כלים!) או בזה שהוא ליטף לו את הראש.
אין פה הדרכה!
יש פה הזנחה הורית מכל הכיוונים!
מה אתם רוצים מהילדים? איך הילד יבין משהו?
ניחוש שלי:
ילד א' שיחק בצעצוע. ילד ב' רצה גם הוא לשחק בצעצוע. כיוון שאף אחד לא לימד אותו שום כלים, הוא פשוט רואה [h=4] רוצה [/h] חוטף!
מה אנחנו עושות במקרה כזה? (אנחנו - אני, החברות שלי, האמהות במפגשים שאני משתתפת בהן, אני ואחותי, ועוד)
קודם כל באות.
מנחמות את הילד שחטפו לו, ומאשרות את הרגשתו שנעשה משהו לא נעים.
מדברות עם הילד שחטף, בדרך כלל משהו בסגנון "גם אתה רצית לשחק בצעצוע?" (מחכים לתשובה, בדרך כלל עונה שכן, ואז אומרים לו:) "בטח שרצית, זה צעצוע נחמד. אבל עכשיו א' משחק בו. תיכף א' יגמור לשחק בו, ואז יגיע התור שלך. ואז אתה תשחק בצעצוע, וכשתגמור תחזיר לא" וכן הלאה.
מכוונות בעדינות את הילד החוטף להחזיר בעצמו את הצעצוע לנחטף
(מאוד מאוד משתדלים להקפיד לעולם לא לחטוף לילד משהו מהיד!
אי אפשר ללמד אי אלימות ואי אפשר ללמד לא לחטוף, אם המבוגרים בעצמם מוציאים בכוח צעצוע מהיד של הילד! זה משהו שנעשה רק במקרה חירום)

אחרי שהכל עבר, החוטף החזיר את הצעצוע, הנחטף משחק בו ...
(או וריאציה אחרת. לפעמים מדובר בצעצוע שאפשר לשחק בו ביחד. למשל, כדור. ואז אפשר ללמד את הילדים למסור את הכדור זה לזה. הכל תלוי בסיבת הריב - נורא חשוב לדובב את הילדים ולגלות מה כל אחד רצה, להבהיר להם שהרצון לגיטימי והרגשות שלהם טובים אבל בעיקרון יש דרכים לעשות דברים ויש דרכים שלא נוקטים. "את זה אנחנו לא עושים" צריך להיות תמיד צמוד ל"ואת זה אנחנו כן עושים", או "ככה אנחנו עושים את זה" או "אפשר ככה ואפשר ככה").
אז אחרי שהכל עבר - ההורים חייבים להישאר שם! להמשיך לבדוק. להמשיך לעקוב. פיזית! בתשומת לב לילדים! אם הסברנו להם שהם יעשו תורות - תפקידנו כהורים להמשיך לדאוג לתורות. לדאוג לכך שכל אחד מהם יקבל פחות או יותר זמן שווה (יש טריקים לזה, למשל לספור עד 10, למשל למדוד זמן, ועוד), לדאוג לכך שהם אמנם מקיימים את חלקם כהלכה. הם יעשו את זה עם ליווי אוהב ורגוע שמדריך אותם.
שוב אני שמה דגש על תפקיד המבוגרים כמדריכים שמכוונים את ההתנהגות. בעדינות. בקשב.

לתפיסתי, אי אפשר להשאיר אותם להסתדר לבד אם התוצאה היא אלימות.
אפשר להשאיר אותם להסתדר לבד אם יש ריב מילולי קטן, או אם רואים שזה לא מכות אלא שני גורים מתגוששים.
אבל אם מתחילה אלימות (לתת מכות, לחטוף, לזרוק אבן או חפצים על ילדים, לקלל וכו') אז לדעתי זו הזנחה הורית לא להתערב. חובה לעזור לילדים ולעצור התנהגויות כאלה כשהן עוד קטנות.
יש ילדים שלוקח להם הרבה זמן ויש שלוקח להם מעט זמן.
יש ילדים שבאים עם תיסכול והתנהגויות אלימות מהבית (לא כל הבתים רגועים ולא כל ההורים מתייחסים בכבוד לילד, ואת אף פעם לא יודעת כמה משקף מה שאת רואה במפגש) ואז יהיה להם צורך ביותר עזרה, ויש ילדים שבאים מהבית עם יכולת לשתף ולתקשר.
בכל מקרה, גם אם אמא רוצה [po]מנוחת אחריות[/po] במפגש, אז אני מצטערת, אם הילד שלה מתנהג באלימות או סובל מאלימות, אין לה. היא צריכה לתפקד. אם אין לה כוח, שתוותר מראש על המפגש. אבל אי אפשר לבוא למפגש עם עוד משפחות וילדים, ואז לא לטפל באלימות.
העבר | מחק | [po]קישורניצן אמ[/po] (15.03.2009 10:04):
המסר שלו הוא: ההתנהגות הזאת לא מקובלת. אני אוהב אותך
אולי במקום להעביר מסרים תת הכרתיים אפשר לומר את זה ישירות? ומעבר למילים גם לתת דוגמה אישית? לחבק? לנסות לפתור את הצורך שמתחת לדברים?
ברמת המילים במקום לומר "לא X" אפשר לומר - "זו התנהגות לא נעימה. אתה אהוב (לחבק?) איך אפשר לעזור לך לקבל את מבוקשך האמיתי?" (לרדת לגובה העיניים, לנסות להבין את הצורך של הילד.)
כמו שאני רואה את זה, ילדים שמתנהגים בפעמים הראשונות בצורה קיצונית אז או שלא קיבלו את הכלים להתנהג אחרת בסיטואציה שבה הם זקוקים למשהו (כלומר הם רמוסים ממילא. רחמנות. sad) או שהם נאלצים להגיע לאסקלציה כדי להעביר איזה מסר של הצליחו להעביר בצורה יותר עדינה. (כלומר יש איזו בעיה בהבנת התקשורת שלהם, הלא מילולית)
כלומר, או שלא קיבלו דוגמה טובה לאיך לקבל את מבוקשם ולספק את רצונם, או שנסיונות שלווים ולא אלימים לקבל את צרכיהם לא קשובים אליו. (כמו הקשב לרפלקס רוטינג על פני הגעה לבכי כדי להגיד "אני רעב." זו האנאלוגיה שעולה לי בראש.)

אם תופסים את זה על ההתחלה וגם אומרים שזה לא נעים, וגם מחפשים בעצמנו איפה לא היינו קשובים לילדים באותו הרגע (עם מלא סלחנות, באמאשלכן, אנחנו לא סופרמנים, ועייפות היא מנת חלקנו היומיומית.) וגם מנסים לפתור את הצורך, אני מאמינה ורואה במו עיניי איך ההתנהגויות האלה דועכות כמעט מיד. להחשף כולם נחשפים מתישהו. וזה עצוב ממש. אבל יותר עצוב שלא מספקים להם את הכלים לאמפתיה.

אני חושבת שילדים מטופלים מרגישים "לא נעים לי, אבל אני מטופל. בפעם הבאה לא צריך להרחיק כל כך כדי שצרכיי יסופקו." <זה נכון גם לצד הפוגע וגם לצד הנפגע. לדעתי הם היינו הך. ילד בריא ונורמלי, אני לא יודעת איך הוא ילמד אלימות שלא על ידי להיות חשוף לה.>

<אני לא יודעת איך לתקן מצבים קשים באמת. אני מנסה פשוט לא להגיע לשם. גם לא למצבים קלים.>_

מעניין:
_ראיתי אבא שכשהבן שלו חוטף לילד צעצוע אז הוא אומר לילד שלו" לא לחטוף" בלי כעס ובלי האשמה ומיד אחרי זה מלטף לו את הראש. אז מה המסר?
אני חושבת שאומרים "לא" זה כן צריך להיות בטון חזק ורציני מהרגיל ולעיתים גם כועס
אני אגיד לך מה דעתי:
אני בעד האבא הזה. כל הכבוד לו.
המסר שלו הוא: ההתנהגות הזאת לא מקובלת. אני אוהב אותך.

טון חזק וכועס? אני אגיד לך מה המסר: אתה ילד רע!!!!
ילדים מאוד רגישים לטון. את רוצה שהילד יפסיק לעשות דברים לא מתאימים - למה לכעוס על תינוק בן שלוש שמתנהג שלא כשורה? רק מפני שככה עשו לנו כשהיינו קטנים? אני קוראת תגר על ההתנהגות ההורית הזאת. היא לא מקובלת עלי מכל וכל.
אני לא טלית שכולה תכלת, שתביני שבהחלט אפשר לתפוס אותי בשגיאות אידיוטיות כאלה, ועדיין אלה שגיאות אידיוטיות. אין מקום לכעס, וכשאני כועסת על ילד קטן בגלל התנהגויות לא מתאימות, זה מפני שאני מגיבה ממקום ילדותי ולא מפוקס שלי, לא מתוך תפיסה בוגרת או חכמה tongue

טון חזק ורציני מהרגיל ולעתים גם כועס - משפיל את הילד, והאמת? גורם אצלו לכעס! זה גורם לאלימות. באמת. נסי ותראי. הילד מרגיש שהוא חווה נזיפה, ואין מקום פה לנזיפה.
יש מקום לכיוון. עדין. לכן השתמשתי בכוונה במלים "להדריך ולכוון". כמו שתגידי לו "עכשיו ימינה". ככה תגידי לו "אנחנו לא דוחפים את החבר, כי זה לא נעים לחבר". בטון נעים ואוהב. הכוונה לכוון אותו לצד הנגדי מהתנהגות לא ראויה, ולכיוון ההתנהגות החברתית הראויה בעיניו. לכוון ולא לנזוף. להדריך ולא לכעוס.
הם עומדים בסתירה.

סליחה שאני מדברת כל כך הרבה, אבל אני מרגישה שההבחנה הזאת קשה לרובנו, ולכן אני מנסה איכשהו להאיר אותה מכמה זויות. מקווה שהובן.

היא מעירה לו בטון רגוע. היא אומרת לו להפסיק . זה מפריע לה שהוא מרביץ או חוטף אך ההערות לא אפקיטיביות.
היא מעירה לו באותו טון גם על דברים אחרים
הערות בלבד, לא עוזרות בגיל הזה.
לכן חשוב לשתף אותה.
אי אפשר שאמא תישאר לשבת בצד ותשגר מרחוק פקודת-תיקון-התנהגות לילד. זה פשוט לא עובד, ואת רואה שהתוצאה הפוכה. הילד מרגיש ש"מעירים לו", כלומר מרגיש נזוף ומושפל, וזה רק גורם לו להגביר את האלימות שלו sad
מה שצריך לעשות הוא לקום פיזית, ולגשת פיזית אל הילד, להרחיק אותו אחורה או לחיבוק עם האמא, ואז להגיד, אנחנו לא עושים X כי זה מאוד לא נעים לחבר.
נכון, לא בא לה לקום. היא עייפה ורוצה רק לנוח. אבל אי אפשר לנוח! בעסה, אבל סליחה, הילד שלך מתנהג באלימות מסלימה - טפלי בזה.
אם את רוצה לטפל בזה לבד, אז בכל מקרה של התחלת אלימות את חייבת לקום בעצמך, להתקרב פיזית, לקחת אחורה ולחבק את הילד שלך, להגיד לו שזה היה לא נעים, אם יש מצב אז לעצור את הילד השני, לראות אם זה היה משהו ראשוני ואפשר לנסות להמשיך לשחק אז להישאר בקשב, אם זה היה ממש משהו אלים (דחף אותו, הכה אותו) - פשוט לקחת את הילד שלך וללכת משם, כשאת אומרת "זה לא נעים שדוחפים אותך, אנחנו הולכים".
הילד שמתנהג באלימות יקבל תגובה עקבית, שכל פעם שהוא פוגע - מתרחקים ממנו מייד.
הילד שלך - ירגיש מוגן ומוכל. שמבינים אותו, ומגוננים עליו מפני אלימות.
וגם יקבל מסר נוסף, והוא: מאלימות מתרחקים מייד.
ולא לכעוס על אף אחד מהילדים.

לפעמים אני חושבת על זה בדימוי הבא:
נגיד שתינוק גמול בן שנה וחצי הולך עירום לידכם בדשא, איפה שאתם יושבים, ופתאום את קולטת שעוד שניה הוא משתין ממש עליכם! (קורה במפגשי חינוך ביתי happy ). את תכעסי עליו? מה פתאום! הוא תינוק ומי שצריך היה להשגיח איפה בדיוק הוא מתכונן לעשות פיפי, זה ההורים שלו, והם במקרה לא קלטו מה הוא עושה... אז מה תעשי? תמשיכי לשבת שם? בטח שלא! ישר תקומי ותקחי את הדברים שלך ותעברי מקום, נכון? כי ממש לא מתאים לך שישתינו עליכם... נכון?
אז ככה אלימות בגיל שלוש. זה תינוק שעושה פיפי. מישהו צריך לכוון אותו, סליחה, עושים ליד עץ, לא על אנשים - ואת צריכה לדאוג לעצמך ולילדייך, שזה לא ייצא עליהם... blink_

[u]אתה לא חייב לחבק אף אחד, אבל זה כבר נראה לי בטל בשישים.)[/u]
לדעתי זה לא בטל בשישים. את הפגנת הסתייגות מהאירוע והוא בטוח קלט.

בפעם הבאה בטוח תגיבי יותר לשביעות רצונך. (צחוק, מה פתאום, אנחנו לא מחבקים ולא הולכים...)
הוא כולה בן שנתיים וקצת, לא היו לך הרבה הזדמנויות לתרגל "מתקפות" כאלה ותגובות הולמות עליהן, ועם זאת סיפקת את הסחורה ואמרת לו את האמת הפשוטה: אתה לא חייב לחבק אף אחד.

[u]אני מאוד ממליצה לנשים הרות לשוחח עם עוברן. זאת חוויה נפלאה שמקפלת בתוכה חיבור נפלא לא רק לאדם שהוא אלא גם למי שאתן. אחת הדרכים שנוח לי לעשות זאת היא תוך כדי מדיטציה. דרך נפלאה שלמדתי מאילנה אילן באחת מסדנאותיה הנהדרות היא: לשבת בנוחות, לנשום, ולדמיין את הרחם שלכן גדל לאט לאט עד שהוא כולל אותכן בתוכו. ושם, בתוך הרחם פשוט לפגוש אותו/אותה, ולשוחח.[/u]

תודה רבה:)

הי,
מה זה סתימות אמלגם ומה הסכנות שבהן? יש רופאים שמסירים אותם ושמים סוג אחר במקום? איזה סוג הם שמים?
מאד אשמח לדעת!

אחלה, אתקשר אליך מחר בבוקר...

הי פלפלת,
האם יש עדיין מפגשים בגדרה? אם כן, האם אפשר להצטרף? אני עם ילד בן 3 ותינוק.

ב"ה
שלום,
גם אני ראיתי את ההודעה שלך באיחור...
ביום שני המעגל נפתח שוב.
פרטים בדף הבית שלי.
להתראות!

משהו מעניין:

[list]
[*] כשמגבילים וכופים כל הזמן, מה שזה עושה לילד - בין היתר - זו החסרה כלפיו. מחסירים ממנו, מקטינים אותו, מצמצמים אותו, מנמיכים אותו. משפילים - גם במובן הכי מילולי (שפל = נמוך).
[/list]
כדי לא להתרסק מזה טוטאלית, הילד מנסה לאזן, על-ידי הגדלת עצמו, הפרזת עצמו. מה ז"א? הדוגמא הכי פשוטה - מחאה קולנית. הוא עושה רעש גדול, וכך הוא מרגיש "יותר". רגשות לגיטימיים כגון כעס מצטבר וחוזר, שככל שהילד גדל - מתפתח (אותו רגש כגון כעס) ולובש צורות שונות, כגון תוקפנות (לא חדפעמית אלא כתכונת אופי, אם תרצי). אצל ילדים גדולים יותר רואים הרבה פעמים גאוותנות, "שוויצריוּת", או שתלטנות - כל מיני התנהוגויות שבאות להגדיל את העצמי באופן מופרז כדי לפצות על חסרים
מחשבה שמוליכה למסקנה, שהרבה תכונות אופי, התנהגויות או הרגלים נפסדים שלנו כמבוגרים (אני לדוגמא, נוטה להיות מאוד קולנית כשהדברים לא מתנהלים כמו שאני רוצה, וזה סתם מיותר ומעכיר את האווירה) היו יכולים "להיחסך" אילולא הוקטַנּוּ בילדות, בין היתר תוך כדי חינוך המבוסס על כפייה - וגם סתם ככה מחוסר-חום-הורי (ועם זאת, ברור שכל אחד יכול לתקן את עצמו בדיעבד אם הוא רוצה מספיק)*

לא התייאשתי ממך! שבוע הבא עולה לירושלים, בסופ"ש אולי לאזור לטרון.
זה עוזר? לאן המחשב צריך להגיע?

הי פלפלת,
קוראים לי מיכל גז, אני גרה בגדרה.
בכל מקרה,
שמחה לשמוע שיש כאן עוד אנשים "שפויים"...
אני מטפלת ברפואה סינית ויש לי קליניקה, אם בא לך את מוזמנת 050-2201185

אני גרה בנצר סירני, עובדת בקפלן (רחובות-בילו).
שולחת בדואר במעטפת פצפצים בתוספת 5 ש"ח.
מחיר לדיסק בודד 40 ש"ח, מחיר למארז המכיל את שניהם 70.
שמחה שאהבת :-)

הי,
בדיוק נפטרת מהמחשב שלי. אשמח לתרום.
הוא תקין וחזק רק ישן מאוד , כך שעולה עליו רק windows 98 ולא דברים חדשים יותר... בפועל זה מתבטא באינטרנט איטי שנתקע לפעמים.
אבל כאמור- תקין (אני משתמשת בו כרגע). אני נמצאת באזור בנימינה . אפשר לבוא לאסוף.

הי,
אין לי מושג לגבי היריד יד שנייה בסתריה, העתקתי הודעה שהתפרסמה כאן.
ודיסקים אפשר לקנות אצלי, לא צריך יריד בשביל זה :-)

לא ראיתי משהו מהספרים שאנחנו צריכים. רוצה לקנות?

זו פשוט מערכת הפעלה שונה. לא חלונות. כל מיני הבדלים קטנים. לאדם מבוגר שרגיל לחלונות, לא בטוחה שיתאים להסתגל למערכת חדשה...

בשמחה! ראיתי שכבר קיבלת המלצה מעל ההודעה הקודמת שלי... עוד לא הספקתי לשאול את הבנזוג אם הוא מכיר מישהו ספציפי באיזור...אני אשאל ואחזור אליך!

הי
יש לי מחשב, אבל עם מערכת הפעלה של לינוקס.
זה לא נורא נורא נורא מסובך להפעיל אותו... אם היא מעונינת, אמסור בשמחה.

יש לנו חברים בראשון כך שאנחנו מגיעים.


יש לך רשימה של ספרי הילדים?

בקשר לכאבי הגב -ממליצה מאד על שיטת פלדנקרייז - אצלי עושה פלאים- אני באמצע שמיני ואין כמעט כאבי גב...חוץ משבוע שהזנחתי את עצמי ולא עשיתי שיעורים
אני ממליצה לחפש את האתר של אוגדת המורים, לא מכירה שם של מורה ספציפי/ת מומלצת באיזור שלך,אבל אני יכולה לשאול ולחזור אליך

בקשר לכאבי הגב-ענת קריבין טלפון:08-9430014
נייד: 052-2500581
[email protected]
שיטת פלדנקרייז (אישי, לא בקבוצה). בהצלחה

הי פלפלת @}
אני יכולה לעזור לך עם כאבי הגב (בעזרת עבודה בשיטת גרינברג), ואני נמצאת באיזור שלך...
אני אמורה להגיע למפגש בגדרה היום, אז נוכל לדבר על זה שם אם תרצי :-)

איזו מקסימה שחשבת עלינו תודה. אני אברר אוטובוסים ואם לא מסובך נורא נבוא בהחלט.

שלתי לך מייל.

היי אני אשמח להפגש. אני בתל אביב. [email protected]

תודה על התגובה הכנה. אשמח לדעת לדף בית או למייל שלי מה גרם לך להרגיש פחד ואם היו גם תחושות אחרות. [email protected]

לצערי לא אוכל לענות על שאלתך, על גבי הרשת.
רוצה לכתוב לי אימייל שלך? אכתוב לך שם.

כתבתי לך אצלי@}

גמאני. מצחיק נכון?

חייבת לשאול משהו שנורא נורא מעניין אותי. מהו שמך הפרטי?(אם אפשר כמובן)

היי, אנחנו לא גרים קרוב לאוניברסיטה.
אני מציעה שנדבר בטלפון ונראה מה אפשר לארגן.

אכן זו אני מדארמה יוגה :-)

[b]הי גל, זו אני עם ה- sms מלפני כמה ימים[/b].
אהה, זו את.... יפה.
[b]קניתי ממך במבוזל אחד שלקח לו שנה להגיע ואגב, מסתבר שהבן שלי אלרגי לבד הזה, זה עשה לו פריחה ונפיחות איומים[/b].
אני אבדוק עם היבואנית אם ניתן לעשות משהו בעניין הזה. מעניין מה עורר לו את האלרגיה.
[b]בסוף לא הצלחנו להגיע לת"א וקנינו חיתולים מעדן בפעם הבאה[/b]
סבבה
[b]בינתיים אשמח לדעת מה ההבדל בין החיתולים של העודפים לבין הרגילים?[/b]
ההבדלים בעיקר אסטתיים - לפעמים שקית קרועה, לפעמים הציורים נמחקו.
לעתים רחוקות יש חיתול או שניים פגומים. מעבר לזה אני מזכה או מחליפה את החבילה.
[b]האם ניתן לכבס את נייר האורז, או לשטוף אותו במים במקרה שהיה רק פיפי[/b]
אין שום בעיה לכבס. אנחנו היינו מכבסים לפעמים פעמיים-שלוש את אותו נייר. באמת חבל לזרוק אם אין קקי.

תודה רבה על התשובה ועל הצעת העזרה @} רשמתי אצלי את פרטי ההתקשרות

אגב, חיפשתי בדף מציצת אצבע ולא מצאתי הודעה שלי. את כנראה מתכוונת לדף אחר..?

הי. קראתי הודעה שלך ממרץ בדף מציצת אצבע ויש לי בדיוק את אותה בעיה(רק שבמקום הקאות יש בכי היסטרי שכלום לא עוזר) ומענין אותי איך הבעיה נפתרה אצלכם, כבר עבר הרבה זמן מאז....