על ידי אמא_אינקובטור* » 16 מאי 2006, 21:59
קונספט מעניין, ביקורת פגיות.
הידע שלי לא מאוד מעודכן כי יצאנו מהפגיה לפני כמה שנים טובות וכל הזמן דברים משתנים.
תה"ש: פגיה גדולה מאוד, הומה, הרגשתי שלא ממש רואים אותנו ממטר. מקצוענים, מתמודדים עם פגים חולים וקטנים מאוד. לפגים הקטנים אך הבריאים, כמו שהבת שלי היתה - מאוד נוקשים, מסתכלים על הנהלים ולא על הילד, חדר שאיבה קבוצתי ולא לכולן זה מתאים (אני דווקא מאוד אהבתי את אוירת התמיכה והשיתוף ב"חדר החליבה"). לא שומרים חלב מעבר ל-4 שעות, אי אפשר להביא חלב מהבית, לא מקפיאים, אין תמיכה אמיתית בשואבות. חדר מנוחה קטנטן למרות שהיו לוקרים. לוגיסטיקה: כמו בכל בי"ח גדול, החניה לא פשוטה למרות שלמיטב זכרוני העו"ס נותנת אישור חניה. בחדרים המתקדמים יותר, של אלו שלקראת שחרור, העומס כבד מנשוא, האחיות מתרוצצות בין הילדים, צפוף, הומה. לא מתחשבים בבקשות כמו לכסות את האינקובטור, לעמעם אורות, קנגורו היה משימה כמעט בלתי אפשרית. לסיכום: מתאים למאוד קטנים ולמאוד חולים, כי האוירה לא מאוד ידידותית לתינוק ולמשפחתו. מצד שני: הצילו את הבכורה שלי, וחלק גדול מהקרדיט מגיע למחלקת הריון-בסיכון הנפלאה באמת שלהם.
ליס: ילדתי שם את הפגית השניה כי בתה"ש לא היה שום סיכוי שאצליח לתת לה חלב אם 50% מהארוחות לפחות. מקפיאים חלב, יש אחות שמתעסקת רק בענייני הארוחות. קנגורו החל מ-750 גרם (רק הבת שלי חטפה זיהום כשסוף סוף הגיעה ל-740), חדרוני שאיבה נוחים, יש אפשרות כשהתינוק לקראת שחרור לנתק אותו מהמוניטור ולקחת לחדרון כדי להתאמן בהנקה.
גם פגיה גדולה, הומה, המון מבקרים ומסתובבים למיניהם, חדר המנוחה הוא בדיחה עצובה. אין ממש מקום לאמא מותשת לנוח. נתקלתי כמה פעמים בחוסר דיווח על בדיקות שהתבצעו או על תוצאות שהתקבלו, למרות שעם קצת אסרטיביות אפשר להשיג הכל. מצד שני: הם הצילו את הפגיגונת שלי, שנולדה במצב לא מזהיר בכלל. גם שם מחלקת הריון-בסיכון נהדרת.
קונספט מעניין, ביקורת פגיות.
הידע שלי לא מאוד מעודכן כי יצאנו מהפגיה לפני כמה שנים טובות וכל הזמן דברים משתנים.
תה"ש: פגיה גדולה מאוד, הומה, הרגשתי שלא ממש רואים אותנו ממטר. מקצוענים, מתמודדים עם פגים חולים וקטנים מאוד. לפגים הקטנים אך הבריאים, כמו שהבת שלי היתה - מאוד נוקשים, מסתכלים על הנהלים ולא על הילד, חדר שאיבה קבוצתי ולא לכולן זה מתאים (אני דווקא מאוד אהבתי את אוירת התמיכה והשיתוף ב"חדר החליבה"). לא שומרים חלב מעבר ל-4 שעות, אי אפשר להביא חלב מהבית, לא מקפיאים, אין תמיכה אמיתית בשואבות. חדר מנוחה קטנטן למרות שהיו לוקרים. לוגיסטיקה: כמו בכל בי"ח גדול, החניה לא פשוטה למרות שלמיטב זכרוני העו"ס נותנת אישור חניה. בחדרים המתקדמים יותר, של אלו שלקראת שחרור, העומס כבד מנשוא, האחיות מתרוצצות בין הילדים, צפוף, הומה. לא מתחשבים בבקשות כמו לכסות את האינקובטור, לעמעם אורות, קנגורו היה משימה כמעט בלתי אפשרית. לסיכום: מתאים למאוד קטנים ולמאוד חולים, כי האוירה לא מאוד ידידותית לתינוק ולמשפחתו. מצד שני: הצילו את הבכורה שלי, וחלק גדול מהקרדיט מגיע למחלקת הריון-בסיכון הנפלאה באמת שלהם.
ליס: ילדתי שם את הפגית השניה כי בתה"ש לא היה שום סיכוי שאצליח לתת לה חלב אם 50% מהארוחות לפחות. מקפיאים חלב, יש אחות שמתעסקת רק בענייני הארוחות. קנגורו החל מ-750 גרם (רק הבת שלי חטפה זיהום כשסוף סוף הגיעה ל-740), חדרוני שאיבה נוחים, יש אפשרות כשהתינוק לקראת שחרור לנתק אותו מהמוניטור ולקחת לחדרון כדי להתאמן בהנקה.
גם פגיה גדולה, הומה, המון מבקרים ומסתובבים למיניהם, חדר המנוחה הוא בדיחה עצובה. אין ממש מקום לאמא מותשת לנוח. נתקלתי כמה פעמים בחוסר דיווח על בדיקות שהתבצעו או על תוצאות שהתקבלו, למרות שעם קצת אסרטיביות אפשר להשיג הכל. מצד שני: הם הצילו את הפגיגונת שלי, שנולדה במצב לא מזהיר בכלל. גם שם מחלקת הריון-בסיכון נהדרת.