על ידי צפי_ג* » 08 דצמבר 2003, 18:13
הכל ענין של פרופורציות. סבא שלי היה מתקשר לאמא שלי שלוש פעמים ביום לקבל דיווח על כמה אכלנו, האם ישנו, ומי עשה אפצ'י בחצי שעה האחרונה. הוא היה אלמן, ואמי בת יחידה, ואנחנו כל עולמו המשפחתי.
אחרי קשר כזה נמרץ שאלה כמו שסבתך שואלת נראית לי עדינה למדי.
סבתי לא היתה שואלת כזו שאלה, כי אף פעם היא לא ראתה בשאלה האם ילד הולך עם מנעלים או ללא מנעלים, סוגיה הראויה לסדקוס. אז אחרי קשר כזה, שאלתה של סבתך נראית לי בלבול מח מעין כמוהו.
בתכל'ס חלק מההתנתקות מההורים היא ללמוד להתעלם מהשאלות שלהם שמרתיחות אותנו. היה לי שיג ושיח עם אבי בשבת, בו הוא חזר על הטענה שתינוק קטן שבוכה, ואינו רעב, מלוכלך, או סובל מכאב, הוא תינוק שרוצה להשתלט על הוריו, וכתגובת נגד ההורים צריכים להתעלם מהבכי שלו. זו סוגיה עקרונית מאוד, לדעתו של אבי, כך הוא רואה את העולם, והוא סבור שאני סובלת מאבנורמליות טוטאלית בכך שאני חושבת שילד כזה מפגין רצון לחום ואהבה.
אז הוא אמר, מה זה משנה? הוא מגדל את הילדים שלי? הוא חי בבית שלי? כסב הוא סב חם ואוהב, והילדים מתים עליו. אז יש לו דעות שאני חלוקה עליהן. בסדר. וכי כל העולם מסכים איתי בכל נושא שהוא?
כך גם לגבי הנעלים של סבתך. אז היא אמרה, היא חושבת שזו חובתה להגיד לך מה לעשות. אחרת איך תדעי מה לעשות? מחייכים וממשיכים הלאה. (כך אני נוהגת עם חמותי בסוגית הנעלים) .
הכל ענין של פרופורציות. סבא שלי היה מתקשר לאמא שלי שלוש פעמים ביום לקבל דיווח על כמה אכלנו, האם ישנו, ומי עשה אפצ'י בחצי שעה האחרונה. הוא היה אלמן, ואמי בת יחידה, ואנחנו כל עולמו המשפחתי.
אחרי קשר כזה נמרץ שאלה כמו שסבתך שואלת נראית לי עדינה למדי.
סבתי לא היתה שואלת כזו שאלה, כי אף פעם היא לא ראתה בשאלה האם ילד הולך עם מנעלים או ללא מנעלים, סוגיה הראויה לסדקוס. אז אחרי קשר כזה, שאלתה של סבתך נראית לי בלבול מח מעין כמוהו.
בתכל'ס חלק מההתנתקות מההורים היא ללמוד להתעלם מהשאלות שלהם שמרתיחות אותנו. היה לי שיג ושיח עם אבי בשבת, בו הוא חזר על הטענה שתינוק קטן שבוכה, ואינו רעב, מלוכלך, או סובל מכאב, הוא תינוק שרוצה להשתלט על הוריו, וכתגובת נגד ההורים צריכים להתעלם מהבכי שלו. זו סוגיה עקרונית מאוד, לדעתו של אבי, כך הוא רואה את העולם, והוא סבור שאני סובלת מאבנורמליות טוטאלית בכך שאני חושבת שילד כזה מפגין רצון לחום ואהבה.
אז הוא אמר, מה זה משנה? הוא מגדל את הילדים שלי? הוא חי בבית שלי? כסב הוא סב חם ואוהב, והילדים מתים עליו. אז יש לו דעות שאני חלוקה עליהן. בסדר. וכי כל העולם מסכים איתי בכל נושא שהוא?
כך גם לגבי הנעלים של סבתך. אז היא אמרה, היא חושבת שזו חובתה להגיד לך מה לעשות. אחרת איך תדעי מה לעשות? מחייכים וממשיכים הלאה. (כך אני נוהגת עם חמותי בסוגית הנעלים) .