אני ממליצה על שיטת לימוד למי שרוצה לשפר ידע בשפה שהוא יודע ברמה בסיסית מאוד - רמה בסיסית עד כדי קריאת משפטים שלמים בלי הבנת מילה (ובאחרים מילה אחת או שתיים). זו שיטה קצת מייגעת, אז היא לא מומלצת למי שיכול לקרוא ולהבין באופן בסיסי על מה מדובר, ולהשלים לעצמו חסרים מההיגיון. במקרה כזה קראו ותיהנו, והבקיאות שלכם תמריא מעצמה. אבל כשמבינים ממש מעט אין איך לקרוא וליהנות, ואני ממליצה מניסיון מוצלח להתקדם משם בצורה כזאת:
לבחור ספר שמתקיימים בו שני התנאים שלהלן -
ראשית, חייב להיות ספר שאתם ממש אוהבים (כאמור, שיטה מייגעת, צריך שיהיה גמול טוב כדי שבכל זאת יקרוץ לכם להמשיך);
שנית, אתם צריכים להשיג אותו בשתי שפות - גם בשפת האם שלכם (להלן, עברית) וגם בשפה שאתם מנסים ללמוד (להלן, צרפתית).
השגתם את שני העותקים? כעת שבו עם שניהם פתוחים. קראו פסקה אחת בעברית, ואחריה את אותה פסקה בדיוק בצרפתית. את הפסקה השנייה בעברית, ואחריה את השנייה בצרפתית. וכן הלאה והלאה. ממליצה להקדיש לכך כרבע שעה מדי יום. משפר את השפה פלאים! תוך כמה שבועות תוכלו אינשאללה לוותר על הקריאה הכפולה ולעבור לקרוא רק בשפת היעד - להבין ככה איזה שמונים אחוז כך שתוכלו להשלים את השאר מההקשר. שווה את ההשקעה!

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

היי1 אני בת 12 עוד מעט..והמטרה שלי היא ללמוד אנגלית כמה שיותר! אנגלית היא אחת המקצועות הכי חשובות בעייני. ואני גם מאוד מאוד אוהבת את המקצוע הזה.. נכון, יש מעט קשיים..אבל הוכיחו שאתם יכולים! אני לא יודעת אנגלית הכי פרקט ומושלם כי אני עוד קטנה..אבל הצבתי לעעצמי מטרה:"עד גיל 14 לשלוט בשפה האנגלית"
טיפים שעוזרים:
1)להזין למוסיקה באנגלית, להבין את התרגום שלה ולחרוש על השיר כמה וכמה פעמיים.
2) לנסות לדבר עם מישהו שמבין אנגלית כמה שיותר.
3) כל יום ללמוד לפחות 10 מילים.
4)לראות הרבה סרטים באנגלית.
5) לעשות את כל השיעורי בית, זה מאוד חשוב ומקדם אותך!!!!!!
6) אל תתיאשו! אני מאמינה בכם...

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

בבית הספר היסודי לא למדו אנגלית טוב. יצא שעבדו רק על דקדוק. אוצר המילים היה קטן.
התביישתי לדבר אנגלחת. באוניברסיטה עברתי מספר קורסים וגם התחלתי ללכת להרצאות בשפה האנגלית. ראו איזה פלא הצלחתי להשיג פטור באנגלית.
אחר כך נתחלתי תוך סקרנות לנבות לתרגם את שירי לאנגלית. היה קשה בהתחלה.
למזלי פגשתי אשת חסד שעזרה לי קצת בשירים הראשונים ואחר זרק אותי למים.
מה אומר לכם, קפצתי למים, התחלתי לכתוב שירים באנגלית, אפילו בלי לתרגם
.
בקצרה, החשוב הוא מוטיבציה אישית והרבה השקעה . וכל המשקיע זוכה לפירות

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

אשמח לשוחח עם דוברי אנגלית או מישהי שרוצה כמוני לדבר אנגלית ברצף
מחפש מישהי סובלנית היות ואני ברמה מתחילה
[email protected]

דיון שהועבר מהדף [po]התבזתי בעבודה אנגלית משובשת[/po]{{}}:

איזה יופי!!!
אתה על הסוס.

כיף לקרוא! כל הכבוד!

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

הי חברים,
רציתי לעדכן.
שוב הגיעו אלינו לפגישה מהעבודה. הפעם עובדים בחברה מקנדה.

לא תוכנן בכלל שאדבר אלא קולגה שלי לעבודה. אבל - למדתי לקח מהעבר וכן התכוננתי טיפה מראש על דברים שעלולים לשאול אותי.
ואכן זה קרה!
רק שהפעם הייתי יותר נינוח ויצא לי פשוט דיבור מעולה! כמובן שכל אלה שצחקו על חשבוני בפעם הקודמת הפעם היו בשקט.
בסוף הפגישה הגיע אלי חבר לעבודה ואמר לי שאני מדבר אנגלית ממש טוב :) :) :)

ומירי רגב יותר טוב? לומר קאט זה בולשיט?! זה אפילו לא לדעת אנגלית, אלא ביטוי סופר פופולארי!

סליחה. לא מנסה להשמיץ חלילה.
אבל אם עמיר פרץ, לא התמלא בושה וכלימה, אחרי ההרצאה האומללה שלו באנגלית משובשת, ואם הוא ממשיך כחבר כנסת עם שאיפה להיות ראש ממשלה, לך אין מה להתבייש. בטח לא להתפטר.
המקרה של פרץ היה יותר גרוע, כי הוא לא אילתר, הוא הקריא הרצאה מהכתב. הוא לא התכונן להרצאה, ולא קרא קודם את מה שכתוב.
גם בעברית, זה היה עלול לקרות. גם כשמקריאים הרצאה שלא מכירים וגם באילתור.

אני למדתי אנגלית רק בחול כשלא היה לי ברירה. ובעיקר מקריאה.

[u]כי רוב שנותיי בבית הספר היסודי והתיכון עברו מחוץ לכיתה[/u]
לא לומדים אנגלית (או שפה אחרת) בבית הספר. אני דווקא ביליתי את השנים האלו בכיתה. את חושבת שעזר לי? לא. זה אכן עניין של נטייה. וגם השקעה (לא לימודית, יותר קריאה באנגלית) וגם מזל - למשל אנשים מסביבי שצופים בסרטים באנגלית בהנאה, בעוד שבעיניי סרטים זה עונש. בית הספר לא מספק רמת אנגלית סבירה בערך לאף אחד.

האנגלית שלי איומה.
במחקר שביצעו בארץ לפני כמה שנים גילו שרוב מוחץ של ישראלים חשים חוסר ביטחון בדיבור באנגלית. זה אחד מהפחדים הגדולים ביותר שיש לישראלי.
ואתה נתקלת בפחד הזה.

אני חושבת שכדאי כרגע לדחות כל רצון לבצע משהו בפועל בהקשר לעניין הזה. כלומר בוודאי לא להתפטר, בוודאי לא להתעסק בזה מול אחרים. תניח לזה כרגע ותחזור לזה בעוד חוד שנניח.

אבל כרגע - אני במקומך הייתי מנסה כן למזער את הפגיעה בתדמית שלך בעיקר בפני הבוס, אולי להיכנס אליו ולומר לו מה הסיבה. אולי היתה לך טראומה מהעבר בעניין ולמרות שאתה מתנהל מצוין באנגלית (כמו שאמרת עם ההודים) בפני קהל הטראומה מרימה את ראשה.

אני למשל מחזיקה באנגלית גרועההה ממש גרועה, לא משפט ולא חצי משפט, הכל אצלי מבולבל בעיקר כי רוב שנותיי בבית הספר היסודי והתיכון עברו מחוץ לכיתה ומאח ר ומלכתחילה האנגלית לא היתה חזקה אצלי זה רק הלך והידרדר.
היתה לי חברה שגם בילתה איתי מחוץ לכותלי בית הספר והאנגלית שלה מעולה, אם כי בעברית קשה לומר שהרמה שלה גבוהה.

מה שאני אומרת שזה עניין של נטייה+השקעה לימודית+ המזל לא לסבול מלקות מסויימת.

זה לא מעיד עליך ועל הכישורים שלך באופן כללי, אלא רק על היכולת שלך לדבר אנגלית ברמה טובה בפני קהל וזה אחד הפחדים הכי שכיחים בתרבותה ישראלית. כנס עם ההסבר שלך לנושא לבוס, כי אני חושבת שזה חשו ב לשמוע ממנו ושהוא ישמע ממך.

לגבי החברים שלא עודדו אותך, זה עניין שכיח במקומות עבודה, לא ממהרים לפרגן כשמישהו נופל. אולי תלמד מזה כן ליצו רחברויות אמת לפחות אחת או שתים בעבודה, כזו שנפגשים בה אחרי העבודה ומשתפים בצרות ואל רק מנגבים חומוס יחד בארוחת צהריים.

תחשוב אתה מה היית עושה אם היית רואה את זה קורה למישהו אחר. בטח זה היה מעסיק אותך דקה, דקה וחצי והיית עובר למשהו אחר.
יש נטייה לחשוב שעסוקים בנו, האמת רק אנחנו כלכך עסוקים בעצמנו

_הדף שאני הייתי פותחת היה נקרא ככה - אני נבוכה כי לא הצלחתי להרצות באנגלית, איך להתמודד עם המבוכה?
אני מציעה לך לשנות זרקור לתפיסה שלך, שבלא להצליח לדבר באנגלית יש משהו מבזה. לדעתי זו תפיסה מיותרת לחלוטין._
|Y||Y|

[u]נכון לעכשיו בכל שיחה עם קולגה לעבודה אני מרגיש שבראש שלו עוברת המחשבה "הנה האידיוט שעשה צחוק מעצמו".[/u]
אחת הדרכים לשחרר את זה היא להגיד משהו לקולגה. למשל, "איך התבאסתי שבוע שעבר שלא הצלחתי להעביר את הנקודה שלי". ייתן לבנאדם השני הזמנות להגיד מה הוא חושב. אם הוא שמוק ויצחק עליך - לפחות עכשיו תדע את זה. אבל רוב הסיכויים שהתגובה שלו תראה לך איך אנשים אחרים [b]באמת[/b] התייחסו למקרה (ורוב הסיכויים שהם התייחסו פחות בחומרה ממך), ותכניס אותך לפרופורציות.

הי אמיר,
בעברי ניהלתי עמותה ועסק עצמאי, ונאלצתי לדבר מול קהלים שונים בסיטואציות שונות, בעברית ובאנגלית. כך שאני מרשה לעצמי לכתוב בשם שני הצדדים (ה"בוס" והעובד).
בתור מעסיקה, ברור לי שלכל אחד מהעובדים יש נקודות חלשות ונקודות חזקות. ככה זה עם אנשים אמיתיים. וכמעסיקה אני מעדיפה לדעת איפה הנקודות החלשות והחזקות של כל עובד, כדי לדעת איך לשלב אותו בעבודה, איך לדבר איתו, מה "להפיל" עליו ומה לא יתאים לו לעשות. הדרך לגלות את הנקודות האלה היא, בדרך כלל, על ידי נסיון ועבודה עם האנשים. מה לעשות ורובנו לא יודעים לפרוש את כל התכונות שלנו באופן מודע...

בתור נואמת, דוברת, איך שתרצה לקרוא לזה, לקח לי שנים ללמוד לדבר באופן שוטף עם זרים ומול קהל. אפילו בעברית, שפת האם שלי. ואני מתכוונת גם לאנשים פרטיים בודדים אחד על אחד, לא רק אולמות. מה שהכי עזר לי היו שני דברים (לא, לדמיין אותם עירומים לא אחד מהם...):

[list=1]
[*] למדתי לדבר איתם מהתחלה כאילו שאנחנו כבר מכירים. לוותר על הסמול טוק הראשוני, לוותר על ההצגה העצמית (לדחות את ההצגה העצמית ה"רשמית" בכמה פסקאות), ולגשת ישר לעניינים. למעשה, כמו שהייתי עושה עם מישהו שאני כבר מכירה.
[*] אם יש משהו ספציפי שקשה לי, וגם זה לקח זמן, לגלות מה קשה לי, אני עושה "וידוי" רגע לפני שאני צריכה לעשות את אותו דבר קשה, ועדיף מבחינתי שזה יהיה איכשהו ציני, לא הכי רציני וחמור. למשל לפני כמה שנים גיליתי שקשה לי לדבר מול אנשים בחליפות. משהו ברשמיות הזאת, בריחוק הזה, במיוחד שזה לא אחד שניים אלא שולחן ארוך מלא מנהלים רציניים. להם, כמובן, אין מושג. אני מייד מתחילה לבדוק את עצמי ולגמגם. אז אני אמציא איזה משהו (אפשר גם להכין משפט מראש), "תסלחו לי שלא הגעתי בחליפה שלי היום, זה לא הכי נוח לחלץ איתה חתולים מהעצים" (עבדתי, בין השאר, בחילוץ חתולים אז זה היה רלוונטי ולא תלוש מהמציאות). משהו שיהיה קצת משעשע, ויוריד את הנושא מהשולחן. זה יכול, כמובן, להיות בכל נושא שהוא, למשל אלתור שיחה זורמת באנגלית במקרה שלך.
[/list]

[u]האדם שהתבזה.[/u]
האדם שהתבזה זו רק תפיסה. אני לא חושבת שהתבזית. למען האמת, אם אקלע למקרה דומה (ובהתחשב בכך שרוב הידע שלי באנגלית הוא בכתב ויש לי בערך אפס תרגול בעל פה זה הגיוני) אני לא אחשוב שהתבזתי. זו פרשנות, ופרשנות מרושעת במיוחד כלפי. ואני לא נוהגת להתייחס לעצמי ברשעות. מקסימום אני אחשוב שהבכתי את עצמי בפומבי, ואראה בנטייה שלי להיות נבוכה וברגשות שלי את הבעיה.

כלומר, הדף שאניי הייתי פותחת היה נקרא ככה - אני נבוכה כי לא הצלחתי להרצות באנגלית, איך להתמודד עם המבוכה?

אני מציעה לך להשנות זרקור לתפיסה שלך, שבלא להצליח לדבר באנגלית יש משהו מבזה. לדעתי זו תפיסה מיותרת לחלוטין שאפשר וכדאי לשחרר אותה. בכלל, הדברים היחידים שמבזים אדם לדעתי הם מעשים לא מוסריים שהוא עושה. נניח, מישהו לוקח שוחד, או מטה משפט? [b]זה[/b] מבזה אותו.

לא לדעת אנגלית? מה מבזה בזה. אולי גם זה שאתה לא יודע יפנית מבזה בעינייך? כי בעיניי לא.

וקח בחשבון שהקולגות שלך יכולים גם כן לחשוב שלא קרה שום דבר נורא, או אפילו שום דבר רע. מקסימום פשלה קטנה שאפשר לצחוק עליה בכנות. הם כנראה לא יודעים שהם פגעו בך עד עמקי נשמתך.

אז אם אתה רוצה לקחת משהו, אז זו העצה שלי - אף פעם אתה לא יכול לדעת מה יעבור ליד אדם כאילו כלום לא קרה, ומה יפגע בו עמוקות.

שלום אמיר. בהחלט יכול להיות ששאר החברים בעבודה לא ראו את הסיטואציה באור כל כך מעליב כמו שאתה חווה אותה. ואולי זו הסיבה שהם לא ראו צורך לחזק אותך.
צחוק יכול להיות תגובה לסיטואציה מביכה אך לא מעליבה. יכול להיות שכך ראו זאת חבריך לעבודה.
לחלק מאיתנו יש נטיה להחמיר עם עצמנו (לחלק אחר מאיתנו יש מודעות עצמית נמוכה וגם זו בעיה).
העצות שקיבלת היו מצוינות. פעל לפיהן. שפר את עצמך. האחרים ישתפרו בלוח הזמנים שלהם.
אל תיצר לעצמך מעגל נוסף של רגשות שליליים כלפי סביבת העבודה שלך.

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

תודה על העצות הטובות. זה באמת מעודד.
אני צריך איכשהו למצוא את הכוחות ולהרים את עצמי.
נכון לעכשיו בכל שיחה עם קולגה לעבודה אני מרגיש שבראש שלו עוברת המחשבה "הנה האידיוט שעשה צחוק מעצמו".

אני מנסה לחפש את הטוב שיכול לצאת מהמקרה הזה, אבל נכון לעכשיו זה עוד טרי והמבוכה גדולה מאוד.
אני חושב שלבני אדם יש את הנטייה לשמוח לאיד. כי כשהבנתי ש"חברים" טובים שלי בעבודה קצת ציחקקו זה פגע בי עד עמקי נשמתי.

שיתפתי את אישתי במקרה והיא אמרה שמהכישלון הזה זכיתי לקבל תכונה חשובה מאוד - לא לשמוח לאיד לעולם ולהיות רגיש למגבלות של אחרים.
את האמת? יש בזה משהו. אם אקלע לסיטואציה כזאת בוודאי שאדאג ללכת לחזק את האדם שהתבזה.

במקרה שלי.. אף חבר לעבודה לא בא וניסה לחזק.

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

הי אמיר
נתנו לך עצות מצויינות למעלה (גם אני למדתי מהן). אני רק רוצה להוסיף שהזמן בטח יעשה את שלו ומה שנראה נורא היום יהיה דהוי יותר עוד שבועיים. גם הנשמה הטובה שהעירה לך תשכח ותעבור להציק למישהו אחר (כדרכן של נשמות טובות).
בהצלחה :-)

[u]איבדתי את הביטחון שלי לחלוטין.[/u]
גם זה מוכר לי עד כאב.
אז מה. אז איבדתי. עכשיו הזמן למצוא אותו ולשקם אותו שוב. ושוב. ושוב. ושוב, ושוב.

היי אמיר,
מזל טוב על הכישלון המוצלח :-)

היית במצב קשה, אתגרו אותך בלי הכנה, ישר על אחת מנקודות החולשה שלך, ונפלת.
כואב, ללא ספק.
מוכר להחריד.
נפוץ וידוע.

השאלה, מה אתה עושה עם זה עכשיו?
לעזוב מקום עבודה בגלל פשלה אחת ויחידה - נשמע לי תגובה לא פרופורציונלית.
לאכול את עצמך ולהעניש את עצמך במשך כל השנה הקרובה על כמה אתה דפוק וכמה אתה טיפש - לגיטימי (יש מספיק אנשים בסביבה שעושים את זה, אתה תהיה בחברה טובה) - אבל לא מאוד מועיל...

מה כן אפשר ללמוד מהמקרה?
[list]
[*] לשפר אנגלית - את זה אתה כבר עושה. מעולה. אבל זה תהליך איטי ודורש הרבה תרגול. לא בטוח שיש לך מספיק הזדמנויות.
[*] לעבוד טוב יותר עם רמת האנגלית שיש לך.
[/list]
מה זה אומר? זה אומר למשל:
[list]
[*] להכין אסטרטגיה שתשרת אותך במצבים דומים. למשל משפט פתיחה משונן-מראש בסגנון "תודה רבה בוס. אני הולך לקרטע עכשיו עם האנגלית, אבל אנסה להיות מובן כמיטב יכולתי" ובסוף: "תודה לכם על הסבלנות". מי שמכיר מראש במגבלותיו זוכה בדרך כלל להערכה ולהבנה.
[*] כשנתקעים - לא לפחד לשאול מישהו על מילת מפתח. "סליחה שניה, איך אומרים כך-וכך?" הרבה יותר טוב מאשר לנסות לבד ולהידפק לבד.
[/list]

ומה אפשר לעשות עכשיו? מזעור נזקים:
[list]
[*] להיכנס לבוס, להתנצל על המקרה, להסביר שהאנגלית שלך לא מספיק טובה בשביל תגובה מהמותן בפני קהל, ולבקש ממנו עצה איך להתנהל טוב יותר בפעם הבאה. לחלוטין בלי שום ביקורת-עצמית-מרירה בסגנון "אני טיפש", כי אתה לא. פשוט יש לך מגבלות אנושיות שצריך לעבוד אתן, סביבן ומעליהן.
[/list]

מנהל נבון יעריך אותך על זה שאתה מזהה את נקודות החולשה שלך ורוצה לעבוד עליהן ולהשתפר, והוא גם יכול לתת לך רעיונות מועילים מאוד לגבי הפעמים הבאות. או שהוא יכול, למשל, להכין אותך מראש לזה שהוא עומד להפנות אליך שאלות בתחום מסוים.

ולסיכום, משפט שנתקע בראשי לנצח מתוך מאמר על מטא-קוגניציה
("מטא-קוגניציה" פירושה "חשיבה על חשיבה" או הפעלת והערכת אסטרטגיות שכליות):
[b]"כישלון קוגניטיבי יכול להפוך להצלחה מטא-קוגניטיבית".[/b]

ובלשון בני-אדם: לפני יומיים נכשלת בהפעלת יכולת קוגניטיבית מסוימת - דיבור באנגלית.
דווקא כישלון כזה יכול להוביל אותך להבנה מעמיקה יותר של היכולות שלך, נקודות החולשה שלך, המשימה שעמדה לפניך, ואיך להגיב טוב יותר למשימה כזאת, ואיך לחשוב על אסטרטגיות פעולה קוגניטיביות נוספות (למשל, להתכונן מראש, לשאול את הבוס לפני כל פגישה באנגלית מה מצופה ממך, לעצור ולשאול איך ואמרים מילה מסוימת, להסביר את הקושי למאזינים כדי שיהיה לכם קל יותר להתייחס אליך, ועוד מליון אפשרויות אחרות), ואיך לבחור מביניהן את הטובות והמועילות ביותר.

זה תהליך למידה ששווה זהב, ואחרי שאתה עובד אותו הוא ישרת אותך גם במצבים אחרים, שונים ומשונים, כי ככה זה עם מטא-קוגניציה.

ולכן כתבתי לך בהתחלה "איחולי על הכישלון המוצלח".
כי יכלוה לצמוח ממנו הזדמנות נפלאה.

|Y||Y|

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

שלום לכולם,

זאת הפעם הראשונה שאני כותב כאן אז.. שמח להכיר :)

אשמח לשתף אתכם במקרה קשה שחוויתי במקום עבודתי,

בתפקידי אני משמש כראש צוות בחברה טכנולוגית ולפני כמה ימים הגיעה אלינו משלחת מכובדת מאוסטרליה.
מיותר לציין שכולם דוברי אנגלית.
התכנסנו בחדר ישיבות והדוברת של הארגון והבוס שלי הציגו את החברה ואת פועלה.
הבוס שלי הציג מצגת וברגע כלשהו ביקש שאומר כמה מילים לגבי שקף שקשור אלי בעקיפין.

ככה, בלי הכנה מוקדמת הייתי צריך לאלתר באנגלית. האנגלית שלי בינונית.
בשיחות עם הודים מרוחיקים אחד על אחד בטלפון אני בסדר גמור. אבל כשזה נוגע לאילתור בשפה שאני לא מצטיין בה זה כבר לא פשוט עבורי.

מכאן מצב העניינים התדרדר. ניסיתי להציג באנגלית ופשוט כל המילים התבלבלו לי.
אמרתי מילים לא קשורות!! גמגמתי! הסמקתי והשתנקתי!
פשוט הרגשתי שבור שחור נפער מתחת לרגליי. רציתי לקבור את עצמי חי.

בפורום נכחו כל הקולגות שלי לעבודה ואפשר לומר בלשון המעטה שיצאתי אידיוט (ולא בגלל שאני קשה עם עצמי, באמת יצא לי מלמול באנגלית שאף אחד לא הבין).

לאחר מכן אחת הנשמות הטובות דאגה לומר לי "אחלה אנגלית" :) בחצי קריצה.
איבדתי את הביטחון שלי לחלוטין. אנשי הצוות שלי היו נוכחים וגרוע מזה הבוס שלי. יצאתי אידיוט גמור.

לסיכום,
אני שוקל לעזוב את מקום העבודה.
כמה ימים אחרי המקרה וזה לא נשכח מראשי. ממש עצוב :(
אני כועס על עצמי שלא סרבתי לדבר באותה הישיבה. כועס על האנגלית שלי(אם כי מנסה לשפר אותה תדיר)

אשמח לשמוע את דעתכם :)

תודה

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

את לא תאמיני, אבל אני בכתה ח ונולדתי בארץ, אף פעם לא גרתי בחו״ל והמשפחה שלי אפילו לא טיפה דוברת. למרות זאת מכתה ד׳ אני בכתת דוברים עם כל העולים מארה״ב. אין לי מה לספר לך איך עשיתי את זה כי זה הכי קל ואפילו לא שמתי לב שאני יודעת אנגלית כל כך טוב עד שהצטרפתי לדוברים ואני מבינה כל מילה שיוצאת מהפה של כל מורה או דמות בטלויזיה. אני פשוט הקשבתי למוזיקה שאני אוהבת (באנגלית) וראיתי תוכניות באנגלית. את התוכניות ראיתי עם תרגום לעברית והתרכזתי בהן מאוד.. בכתה ו התחלתי לראות עם כתוביות באנגלית שמשם אני יודעת לכתוב בלי שגיאות ולזהות את המילה כשאני קוראת, ועכשיו אני כבר רואה בלי בתרגום. תני לזה קצט זמן, וזה יכנס למוח שלך. אני לא מציעה לקרוא כי את בכל מקרה לא תביני מה את קוראת ולא תלמדי מזה כלום חוץ מזה שיש כזאת מילה ואין לך מושג מה היא אומרת. תבקשי מהקרובים אלייך שידברו איתך רק אנגלית ולא יוותרו לך עד שאת מבינה מה הם רוצים ממך, זה יכול מאוד לעזור. מקווה שתצליחי!!

_אני מעוניין ללמוד אנגלית, אני עובד בסביבה שרוב גדול מאוד דוברי אנגלית.
כל פעם שהחבר'ה מדברים באנגלית אני מנסה בכל דרך אפשרית להתחמק_
אתה נמצא בסיטואציה כמעט מושלמת ללימוד אנגלית: אתה רוצה ללמוד, ויש לך חשיפה יומיומית לשפה.
הדבר העיקרי שמפריע לך הוא ההתנהגות שלך: במקום לנצל הזדמנויות ללמוד, אתה מתחמק מהן.
מה לעשות?
קודם כל, להפסיק להתבייש. הרצון שלך ללמוד חשוב יותר ונחשב יותר מרמת הידע הנוכחית שלך.
אחר כך, להגיד לשניים-שלושה דוברי אנגלית שאתה ביחסים טובים אתם, שאתה מעוניין ללמוד ולשפר את האנגלית שלך, ולבקש מהם להיות סבלניים.
ואז, להתחיל להצטרף לשיחה. להקשיב, לשאול שאלות הבהרה ("רגע, על מה בעצם אתם מדברים פה? מה זה XXXXYYY?"), ולתרום משפט או שניים.
כמובן שקשה להבין דוברי אנגלית שמדברים בפול-ספיד, זה מעייף וקל לאבד את חוט השיחה, אבל אם תפגין התעניינות, אני בטוחה שלפחות כמה מהם ישתדלו להתכוונן אליך, להאט את הדיבור, לחזור על עצמם או להסביר את עצמם במילים יותר פשוטות.
רוב האנשים מעריכים רצון ללמוד ורצון להתקרב. כשאתה מנסה להשתלב בשיחה שלהם אתה בעצם מביע כבוד והערכה לשפת האם שלהם - ולהם עצמם.

לא הביישן למד.
ככל שתתבייש פחות, ככל שתשפוט את עצמך פחות, תוכל ללמוד יותר ובעיקר תוכל ליהנות יותר מהאנשים שאתה עובד אתם.

גם אני הייתי נבוכה וחסרת ביטחון לדבר אנגלית ליד דוברי אנגלית, עד שיום אחד שמתי לב כמה שאני נהנית לשמוע עולים חדשים שוברים את הלשון בעברית. באמת, מה שיוצא להם נשמע כל כך חמוד! השיבושים שלהם בכלל לא מתקשרים בתודעה שלי עם רדידות - אני פשוט יודעת ורגילה שככה עולים מדברים, שככה נשמעת שפה שנייה. ירד לי האסימון והבנתי שגם אינגליש-ספיקרז ששומעים אותי מפרשים כנראה אותו דבר, וכך הפסקתי לפחד. וכשהפחד נעלם - נעלם המחסום העיקרי שהקשה עליי ללמוד אנגלית. כמה הרבה אנגלית למדתי מאז... ובהנאה, בחדוות למידה.
איזה כיף שיש הרבה דוברי אנגלית בסביבתך. תנצל את זה (-:
אפילו אם בתור התחלה לא תדבר ורק תקשיב - הרווח כולו שלך.

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

היי שלום ,
אני מעוניין ללמוד אנגלית, יש לי אוצר מילים מינימלי אני עובד בסביבה שרוב גדול מאוד דוברי אנגלית זה מוריד לי את הביטחון.
כל פעם שהחבר'ה מדברים באנגלית אני מנסה בכל דרך אפשרית להתחמק ובושה .
אשמח לקבל עזרה.
תודה.

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

שלום.
אני מעוניין לשפר את רמת האנגלית שלי (שיחה/דיבור)
ומעוניין בפרטנר/ית.
רמת האנגלית שלי בקריאה והבנת האנגלית , טובה מאוד. אבל צריך פרקטיקה לשיפור הדיבור/שיחה.
תודה לכל מי שיכול לעזור וגם לכאלה שלא.

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

שלום אני ילדה בכיתה ו התחלתי ללמוד אנגלית מכיתה ג כיום עוד חודש וחצי אני מסיימת את בית הספר היסודי. אני מפגרת בחומר הלימודי למשל במבחן האחרון קיבלתי 25 ועוד יומיים יש לי מבחן נוסף, פיניתי לעצמי המון זמן להתכונן לאותו המבחן ובאותו הזמן שישבתי ללמוד גיליתי שאני לא יודעת את החומר למבחן. עכשין ככה החומר למבחן הוא רק חזרה יודעים אותו כבר ורק נזכרים אבל זהו שאני לא יודעת אותו אלא אני צריכה ממש ללמוד אותו "מחדש". אני תמיד אומרת לאימא שלי שתסדר לי מורה פרטי, אני חושבת שזה לא יהיה טוב אם יהיה לי מורה פרטי באותו זמן של הלימודים כי אז זה כאילו אני מתקדמת ומנסה לצמצם את הפער אבל בבית הספר הם ממשיכים להתקדם בחומר הלימודי אז יהיה לי מורה פרטי בחופש הגדול ובחודשיים של החופש אני מקווה שאני אבין את החומר ילמד אותו טוב, ישלים את הפערים ויגיעה מוכנה לחטיבת ביינים. כל הזמן אני חושבת על זה ואומרת לעצמי אם אני לא יגיע לכיתה ז מוכנה מה יקרה?! אם יגידו לי שאני לא מספיק טובה ואני צריכה להישאר כיתה כלומר זה תמיד בראש שלי המחשבות השליליות האלו אני אומרת לעצמי שאני צריכה להשקיע, לגלות רצון לאותה הלמידה ובסוף אני יצליח. בקיצור מה שניסיתי להע ביר בכל הדף הארוך הזה זה בעצם שתמיד צריך לחשוב חיובי ויהיה חיובי אם נחשוב שלילי יהיה שלילי. ואם כבר מדברים בנושא הזה אז אני שמעתי, יש כל מינינ פרסומות וכתבות על זה שיש עכשיו שיטה חדשה ללמידת אנגלית את מדברת עם מישהו בטלפון יש לכם שיחה באנגלית ואז האיש\ה שמדברים איתך בטלפון מקלידים את כל השיחה ושולחים אותה בדרך כל שהיא עם תיקון הטעויות כלומר אם טעית בשיחה את קוראת לאחר מכן את השיחה על הדף ורואה במה טעית וככה יש כמה פעמים בשבוע אם תרצי אני בטוחה שתמצאי את זה באינטנט בימינו יש הכל באינטרנט. מקווה שעזרתי לך!!!!! למרות שאני ילדה קטנה ממך בהרבה.

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

לזקוקה שלום,
גמאני למדתי אנגלית כמו שההן מלמעלה למדו, ויחד עם זאת אני מאוד מבין אותך.
אני מוכר כמי שיודע לכתוב בלי שגיאות (רוב הזמן..) לגמרי במקרה. כלומר, יש לי ריכוז של ילד בן חמש שהוא בן של אמא נרקומנית שעדיין מניקה אותו.
האנגלית נראתה לי אז בלתי מושגת, ובכלל לא חשבתי ללמוד אנגלית. באותה תקופה אינטרנט היה למוסד בלבד, ככה שהאופציות היו די דלילות.
ולכן, הייתי נוסע בשני אוטובוסים פעמיים בשבוע לפתח תקוה, הולך 10 דקות עד למדרחוב, פה ושם הייתי חוטף איזה לאטמה, יריקה, או פצצה לעורף מהנייטיבס, מגיע לחנות הדיסקים, קונה את הדיסק מהכתבה של שרון מולדבי בשבע לילות, כל הדרך הביתה קורא את המילים מהעטיפה (בלי להבין), מגיע הביתה, שם את הדיסק בפול ווליום, ומיד מנמיך כי אמא שלי מופיעה בפתח החדר עם מבער, מתבכבש קצת עם המילים, וחס וחלילה לעולם לא פותח מילון. מילון זה מחוץ לחוק אצלי. יש שם יותר מדי אותיות קטנות וזה מזכיר לי חוזים, ואפטר שייב של עורכי דין. תמיד תמיד משמיעה, או מהבנת ההקשר הנקרא.
זמן מה אחרי שטחנתי למוות את הדיסק, הייתי שומע מילה מהדיסק בסרט שראיתי, וכך = מתחיל הכי מהר שאני יכול, ולאט לאט מגביר, עד שנתקלתי בספר של ג'ק לונדון על הכלב של השופט שחטפו אותו וכו' (לא זוכר את השם של הספר, הוא על קצה השן - כבר נזל מהלשון).
ואחרי זה קפקא, ונירונה, ופחד ותיעוב בלאס וגאס, וכן הלאה על זו הדרך.

ואם אתה מעוניין בשיחות פנים אל פנים אז כדאי גם לציין איזור בארץ.

כדאי לציין אם אתה מעוניין במתנדב או במישהו שיעזור בתשלום @}

מעוניין לצורך שיפור אנגלית מדוברת בבן/ בת שיח לשיחות באנגלית.

יש מעוניינים ?
תודה.

מאמאמיה, אני הייתי מחפשת פורומים בינלאומיים ללימוד אנגלית, ויוצרת קשר עם בן שיחה פוטנציאלי (שיחות דרך סקייפ)

אתר חינמי מומלץ ללימוד אנגלית, בדגש על דיבור, למבוגרים? יש חיה כזו?

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

אני גם מחפש דרך קלה ללימוד אנגלית אשמח מי שיוכל לעזור לי בזה ?
מה עושים בשלב הראשון לילמוד את האותיות וכדומה

i lerned english by lisening and watching a lot of frogrem and clip video who spook english without any translation. so i just can recomend you to try going in this way

הי!
רוצה ומוכרחה לשפר את האנגלית שלי, רה בחול כבר כמה שנים אבל בגלל סיבות שונות חוסר ויהיה / הכרח השארתי די במקום של אנגלית בסיסית מידי.

הגעתי למסקנה אחרי שקראתי כאן שאני צריכה לקרוא, המון.

התחלתי אבל אני רואה שאני כן צריכה מילון כי אחרת אני קוראת מו דיסלקטית ובמילים החדשות בכלל לא נכנסות לי לתודעה..

מחפש ת המלצה על מילון אלקטרוני סורק מן כזה, יעיל ומהיר ולא מתסכל, מתרגם אנגלי עברי והפך ואולי גם אנגלי אנגלי, שידור גם את המילים באנגלית בהגייה נכונה
מישהו?
תודה מראש:)

היי

אלי,
אני לא מכירה אף אחת מהשיטות.
אבל:
א. למה אתה רוצה לשפר את השפה שלך? מה המטרה?
ב. מה אתה יודע על שתי השיטות ועל ההבדלים ביניהן?
ג. מה אתה יודע על עצמך? איזה מין תלמיד אתה, מה מגייס אותך יותר טוב, איפה נקודות החוזק והחולשה שלך כלומד
ד. מבחינה טכנית - האם יש הבדל בין ברליץ וולסטריט מבחינת המיקום, הנגישות, לוח הזמנים והעלויות?
תשובות על כל השלות האלה יעזרו לך להבין איזו שיטה יותר יעילה ומתאימה [b]לך[/b]

שלום לכולם,

אני רוצה ללמוד ולשפר את השפה האנגלית שלי.. יש לי אנגלית בסיסית מאוד ואני מעוניין לשפר אותה מכל הבחינות, דיבור, הבנה, דקדוק, קריאה, אוצר מילים ועוד..
אני מתבלט בין שני שיטות שונות - השיטה של ברליץ, והשיטה של וול סטריט..
אשמח מאוד אם תוכלו לעזור לי להגיע להחלטה.. ולכוון אותי לשיטה הטובה היעילה והמצליחה ביותר.
תודה.

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

ויטמינציק,

לכמה זמן את נוסעת? לאיזו מטרה? האם מטרת הנסיעה עצמה היא ללמוד אנגלית? ואם לא - באיזו רמה של אנגלית את מעוניינת?
יש המון דברים שאפשר לעשות, שיעורים אצל מורה, קורס, קורס אונליין, האזנה לרדיו או טלוויזיה, משחקים באינטרנט, קריאת עיתונים או ספרים, ועוד המון רעיונות שבטח הוצעו לאורך הדף הארוך הזה. זה תלוי במטרה שלשמה את רוצה ללמוד (והרמה) ובזמן ובכסף שיש לך להשקיע. וכמובן שלכל אחת יש שיטות אחרות שעובדות בשבילה.

מהניסיון שלי, הצורך הוא אבי ההמצאה - כלומר לומדים שפה הכי טוב והכי ביעילות כשבאמת צריכים אותה כדי להסתדר. עצם הנסיעה והשהות בחו"ל תעשה את רוב העבודה, לדעתי, יותר מכל קורס או תרגיל.

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

אני רוצה לנסוע לחול- מצד אחד זה ישפר לי את האנגלית ומצד שני אני צריכה לדעת בסיס. אני לא אשקר...הרמה שלי מאוד נמוכה מה לעשות?

האם מכירות אתר או תוכנה חינמית לשיפור אנגלית למבוגרים? בדגש על דיבור- אוצר מילים, ודקדוק בסיסי...
ואם לא- כיצד שיפרתן דיבור?

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

אני לא יודעת כלום

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

לומדים אנגלית באופן טבעי פשוט אומרים למורה והיא אולי תסביר בצורה אחרת
בשביל שכולם ידעו פשוט מבקשים להסביר שוב עד שתבין ביי

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

אני למדתי אנגלית בזכות המורה שלי נועה
שהיא מלמדת אנגלית בכול בית הספר כמאט יש עוד מורה אבל נועה יודעת הכי😇😇😇😇

מה שלי עזר לשפר את האנגלית - לקרוא ספרים באנגלית. ספרים שהיו לי מאד מעניינים, שרציתי לדעתצ מה יקרה בדף הבא, שלא רציתי להפסיק לקורא. ברלחיב משמעותית את אוצר המילים שלי וגם עזר לי להפנים את התחביר.
שימי ספר בשירותים ותקראי בכל פעם קצת.


עוד דרך - לאמץ עולים חדשים, לארח מבקרי תגלית לארוחות וכדו' - מכריח אותך להשתמש באנגלית.

אתרי חדשות באנגלית על ישראל יש המון, מג'רוזלם פוסט ועד ווינט והארץ באנגלית. יש גם את ה- Times of Israel. כמובן שחדשות רציניות מארצנו הקטנה מדווחות למעשה בכל מקום...

לגבי דקדוק אני לא יכולה להמליץ לך, כי דקדוק למדתי בדרך הישנה והטובה של ספרי דקדוק מצוינים, ואני עדיין סבורה שהדרך הזו היא הטובה מכל. לפעמים פשוט צריך לקרוא כמה דפים בספר דקדוק אנגלי לפני השינה...לצערי אני לא זוכרת את שמות הספרים בהם הייתי משתמשת, אבל חפשי בעיקר כאלה שיצאו על ידי מוסדות אקדמיים בבריטניה, למיטב זיכרוני הם דה בסט. הם אפילו מצליחים להיות מעניינים לפעמים!

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

אבישג, אני לא יודעת איך מתנהל מסלול הדוקטורט אבל במקומך הייתי מתחילה את הדוקטורט ולומדת תוך כדי את האנגלית של עולם התוכן של הנושא אותו את חוקרת.

אני חושבת שזו תהיה הדרך הכי מהירה עבורך כאמא למשפחה גדולה, לשפר את האנגלית שלך באופן ממוקד למטרה.

[u]ולגלות ששכחת את הרשימה בבית.[/u]
(-: אכן מבאס

אשמח להמלצה על אתר שעוסק בדקדוק אנגלי (עם כל הזמנים של השפה האנגלית אני רוצה לוודא שתרגמתי לזמן הנכון - זה כזה עקרוני כל העבר מושלם עבר ממושך וכל זה ? לא זוכרת מזה כמעט כלום ובשנים האחרונות התעסקתי בעיקר באוצר מילים אבל לתרגום זה משמעותי )

אבישג, המוטו שלי הוא שאם תתחילי - המקום שתהיי בו בעוד חודש יהיה בוודאות טוב יותר מהמקום שתהיי בו היום. ליתר דיוק זה לא מספיק, אני מאמינה שצריך שצריך להכין תוכנית כול יעדים, הגדרת מטרות והגדרת דרכי פעולה, ולנסות לעמוד ב-80% ממנה (ככה אני, טובה לעצמי). אבל בעתות משבר או חולשה אני מזכירה לעצמי שמה שלא יהיה אם רק אדבוק בתהליך גם במינונים משתנים ולא אופטימליים - אני בוודאות אתקדם.
וגם - קלישאתי ככל שיהיה - כל ההתחלות קשות. למשל, אני מאמינה שהחודש שלקח לי לקרוא בו ספר יצטמצם במהרה לשבוע וחצי. לאורך ציר הזמן יכולת הלמידה מתרחבת.
[hr]
מה שאני [b]לא[/b] ממליצה עליו, גם מניסיון אישי טרי מאוד, זה לגלוש באינטרנט שעה ארוכה, לחפש ברחבי הרשת שמות ספרים, לבדוק באתר הספרייה אם הם קיימים, לרשום אותם בפנקס - ואז ללכת לספרייה ולגלות ששכחת את הרשימה בבית.

וואי, אתן כאלה חמודות, תודה - על התמיכה והפרגון והעצות
אני באמת אנסה לקרא באינטרנט באנגלית מדי פעם - האמת, לא גולשת הרבה באופן כללי וחדשות אני נכנסת לקרא רק כשאבא שלי מתקשר להודיע שקרה משהו באיזור שלנו (-:
אבל זה רעיון, כשאני מניקה, להכנס להתעדכן באינטרנט באנגלית דווקא (אשמח להמלצות לחדשות הארץ באנגלית)

ותודה על העידוד בתרגום המאמר, אני חושבת שאבקש מחברה שלי לעבור עליו אחרי שאסיים לתרגם

אני חושבת שהכי עודד אותי לקרא כאן על אנשים שטוענים שאין להם כשרון לשפות ולא היו בחו"ל והגיעו לשליטה באנגלית ברמה של שפת אם - כי לי ממש אין קליטה לשפות וכבר חשבתי להתייאש מכל העניין אז המילים שלכם (במיוחד שלך מאי) ממש עודדו אותי להאמין שיש סיכוי שיום אחד גם אני אשלוט באנגלית ברמה של שפת אם.

אבישג - נשמע לי באמת אתגר לשפר את האנגלית במקביל לגידול מספר ילדים ועבודה על דוקטורט. אני בפירוש רכשתי את האנגלית שלי לפני הילד הראשון :-) ואז זה פשוט היה הדבר הראשון בסדר העדיפויות שלי (עד שהתחלתי לעבוד וזה הפך להיות הדבר השני, אבל למרבה המזל חלק גדול מהעבודה היה מול חו"ל וכך יכולתי לתרגל)
בגדול - הרעיון הוא ליצור באופן מלאכותי סביבה של אנגלית. את לא יכולה להכריח את האנשים מסביבך לדבר אנגלית, אבל את כן יכולה: להחליט שאת קוראת ספרים רק באנגלית. להחליט שאת קוראת חדשות/עיתונים באנגלית. להחליט שבפעם הבאה שאת מחפשת מידע באינטרנט, בין אם זה הוראות להכנת עפיפון או מאמרים על הנקה או שאלה לגבי סימפטום גופני כלשהו - את מחפשת את המידע באנגלית. רוצה להקשיב לרדיו? באנגלית. רוצה לראות סרט טוב? כנ"ל ובלי כיתוביות. וכך הלאה והלאה. אני מבטיחה לך שאני הגעתי בצורה הזו למצב שבו חשבתי אוטומטית באנגלית - עוד כשהייתי רחוקה משליטה מושלמת בשפה. לפחות אצלי, החשיבה מושפעת יותר ממלל שאני נחשפת אליו ויזואלית (בקריאה) מאשר שמיעתית (בשיחות עם אחרים). ואני מצטרפת למלוא ההמלצה של טנא לגבי התרגום (תרגמי בעצמך, אבל דאגי שמישהי עם אנגלית מושלמת תעבור על התוצאה)

הי,
מחכימה, מקבלת השראה ונהנית מהדיון כאן :-).
[u]אני תוהה אם זה הזוי מצדי לנסות אפילו לתרגם בעצמי ואיך אני אדע שהתרגום שלי סביר ?[/u]
מוכר לי מנסיוני האקדמי, ולכן מציעה את מה שעובד לי: תרגמי בעצמך. לומדים מזה המון. ואחר כך בקשי ממישהי שתעבור על זה (מנחה? מכרה דוברת אנגלית?).
בהצלחה!

אבישג- בתור סטודנטית לתואר ראשון יש לי הרבה התמודדות עם אנגלית (אצלנו חייבים להציג מאמר כל שבוע בערך והכל באנגלית)
אצלנו יש מין הצגת מאמרים והעברת שיעורים פעם בשבוע ופעם בסמסטר, אז צריך להסביר ולספר הרבה על מחקרים שכולם באנגלית
מה שעוזר לתת לי ביטון זה לראות סדרות וסרטים בלי תרגום לעברית או עם תרגום לאנגלית, זה נשמע טיפשי אבל בפועל מאוד עוזר, ככה "מתחכחים עם השפה" בלי להיות בחו"ל
כי שומעים שפה מדוברת ועובדים על להבין אותה, אני קולטת ככה הרבה מאוד, במיוחד כשיש תרגום באנגלית והמילה כתובה לי למטה, אז אני מקשרת.
דבר נוסף שעשיתי בשפה אחרת שלמדתי- מורה פרטית קצת אחרת, סתם מישהי בת גילי עולה חדשה שדוברת את השפה שלמדתי אז, ישבנו ודיברנו כל פעם, היא סיפרה לי דברים שקרו לה ואני הגבתי כמה שיכולתי (ובאמת שלא יכולתי הרבה), אבל היתה הבנה שלא מדברים בעברית ושהיא עוזרת לי להבין ולהישאר בשיחה.
אני לא יודעת כמה זה ריאלי כשיש ילדים, לי זה מאוד עזר והככרתי ככה בחורה מדהימה.

וגם, אני מנסה לתרגם מאמר שכתבתי לצורך פרסום בכתב עת, אני תוהה אם זה הזוי מצדי לנסות אפילו לתרגם בעצמי ואיך אני אדע שהתרגום שלי סביר ? (מתרגמת בעצמי גם כי יעלה לי הרבה כסף לקחת מתרגם וגם חשבתי שזה יהיה תרגול טוב)

היה לי מעניין מאוד לקרא כאן

זו בעיה שאני מתמודדת איתה שנים - ידיעת האנגלית - האנגלית שלי טובה למדי ביחס לסביבה שלי אבל ממש לא מספקת לדוקטורט

מתלבטת מה לעשות - יש פתרונות מהירים ?
כי זמן אין לי, כשיש לי אני עובדת על המחקר ושאר הזמן אני עם הילדים, אפילו בבאופן אני לא מספיקה לכתוב כל מה שרציתי (יש לי פוסטים שאני מתכננת לרשום זה ימים אחדים ועדיין לא אפשרתי לעצמי את הזמן - עכשיו זה פשוט זמן עבודה מבחינתי - מה עושים עם האנגלית)
הרציתי בכנס בבוסטון באנגלית - פשוט קראתי מהדף וגמגמתי כששאלו אותי שאלות, מאמרים באנגלית אני לעתים לא מבינה חלק גדול ממה שאני קוראת וכללית השפה לא זורמת לי. ברור לי שאני חייבת לשפר את האנגלית אבל איך עושים את זה במעט הזמן שיש לי - במה להשקיע ?

מה שבעיקר אני לא מבינה זה איך יש לכן אנגלית ברמה של שפת אם, אם אתן חיות בישראל בסביבה דוברת עברית - מתי יוצא לכן לתרגל את האנגלית כי להערכתי כדי להגיע לרמה גבוהה באנגלית צריך להתחכך איתה מדי יום למשך מס' שעות לא ? קראתי מה שרשמו כאן על קריאת ספרים אבל עדיין זה לא מסתדר לי (אולי פשוט צריך לנסות)

מזל טוב! |בלונים|

היום סיימתי לקרוא ספר באנגלית בן 309 עמודים.
לראשונה בחיי.

ואפילו נהניתי :-)

:-)

[u]יש רגעים שנדמה שעוד רגע התקרה קורסת מהוואקום שנוצר כשאני עפה על עצמי כאשר אני נזכרת שאני ולא אחרת קוראת ספר באנגלית!)[/u]

גאונה! הצחקת אותי נורא!

[u](לא שאני רוצה להשתחצן, זו פשוט תופעת לוואי של ילדה שאף אחד לא רוצה לשחק איתה בהפסקה (לא שאני רוצה להתבכיין))[/u]

:-D
[hr]

בנוגע לקריאה המהירה מדי בעברית, בנות איזו הארה דפקתן פה!

כבר שנים שאני לא נהנית מקריאה בעברית, מאבדת עניין מהר, הספר מתחיל וכבר נגמר (קוראת מהר מהר וגם קל יותר לדלג ברפרוף על תיאורים משמימים ודיאלוגים לא מעניינים ומה נשאר?).

והנה הספר הזה באנגלית שלקחתי לידיי מרתק אותי באופן בלתי רגיל. חשבתי שזו רק הגאווה הפנטסטית שאופפת אותי בכל פעם שאני קוראת באנגלית (יש רגעים שנדמה שעוד רגע התקרה קורסת מהוואקום שנוצר כשאני עפה על עצמי כאשר אני נזכרת שאני ולא אחרת קוראת [b]ספר[/b] באנגלית!) אבל כנראה שזה [b]גם[/b] העניין הזה שצריך לקרוא לאט ובכובד ראש, כמו בני אדם, כמו שאומרים אצלנו. ואז מאפשרים לעלילה להתקדם בקצב שלה נטול כל הקפיצות והדילוגים על חלקים "בוני אווירה" וכך ליהנות יותר לעומק.

או שזו סתם סוגסטיה בגרוש עכשיו, מילא, מה שיעבוד.

עם המזל שלי דווקא ביום שהחלטתי לפרש כל מילה ולכתוב במחברת, גיבור הספר פירט באופן מצמית מה עובר לו בראש כשהוא בעיצומו של התקף פרנואידי.. בכל מילה שפירשתי הרגשתי פיזית, את התהליך שעובר עליו - ביחס הפוך לקיצור תוחלת החיים שלי בחצי שנה לפחות.
האדון החביב הזה יושב לו בסלון ומתחיל לדמיין את כמויות האנשים שיושבים בבתיהם, כמויות על כמויות של אנשים שעושים את אותו הדבר, בבתים זהים, מסתכלים מבעד לחלונות המכוסים וילונות שמכסים את הפנים של האנשים האחרים מבעד לווילונות האחרים, והם מתרבים האנשים האלה בתוך הקוביות האלו וכו'..
הצילו. דווקא את זה בחרתי לתרגם מילה במילה, ומי הפסיכי.

מאי - הפסקה האחרונה שלך מעודדת עד כדי כך שאני הולכת להדפיס אותה ולתלות על המקרר (ליד תמונה שלי רזה).

מצחיק, הסיבה של מנטה להתחיל לקרוא באנגלית הייתה בדיוק הסיבה שלי :-)

באינגליזית - זו הדרך! עוד כמה דברים שנזכרתי שהייתי עושה: קוראת עיתון בעברית ומנסה לתרגם ידיעות בראש לאנגלית. ככה הייתי בודקת כל הזמן אוצר מילים די שימושי לאדם אינטליגנטי: האם אני יודעת איך אומרים תהליך שלום? הפסקת נשק? שיחות פסגה? הצבעת אי אמון? שנוי במחלוקת? מזכ"ל האום? תקציב שנתי? מה שלא ידעתי הלכתי ולמדתי. לגבי כתיבה: הייתה תקופה שניהלתי יומן באנגלית. באותו זמן התעניינתי בספורט אז היומן סיכם רשמים שלי מאירועי ספורט. שוב, העובדה שידעתי בדיוק מה רציתי לכתוב הכריחה אותי למצוא את המילים המדויקות שישרתו את מטרתי באנגלית. כמובן שאפשר לנהל גם יומן קריאה, או רשימות בכל נושא אחר.

ועוד משהו: ממליצה בחום רב על החזקת מילון אנגלי-אנגלי מוצלח ליד המיטה. דווקא אנגלי -אנגלי. לאימא שלי, שהתחרפנה לשמוע שבמבחן בגרות ברמת חמש יחידות מותר להשתמש במילון אנגלי-עברי, יש מילון אוקספורד אנגלי-אנגלי ישן שהיה חומר העזר המותר היחיד בבגרות בזמנה. השתדלתי עד כמה שניתן לחפש הסברים למילים חדשות במילון הזה, ולו משום שבדרך כלל הדוגמאות שם הסבירו טוב יותר את המילה, וגם נתנו את שלל ההקשרים בהם ניתן להשתמש בה, מה שהפך את הלמידה למעמיקה הרבה יותר. חוץ מזה, לפחות במקרה שלי, עד מהרה גיליתי שלפעמים סתם אפשר לדפדף במילון וללמוד מילים שנשמעות מעניינות. בגלל משפטי הדוגמה הצמודים, גם קל יותר לזכור מה שלמדת.

ורק עוד דבר אחד, לעידוד: אין לי שום כישרון מיוחד לשפות. ההורים שלי דיברו ביניהם ערבית בבית ואני לא מסוגלת לומר משפט אחד בשפה הזו. בעלי ומשפחתו המורחבת דוברים צרפתית ביניהם ואני יודעת אולי חמש מילים בשפה. עד שגיליתי את פוטנציאל הקריאה הענק הגלום ברכישת השפה האנגלית הייתי תלמידה מאד לא מצטיינת במקצוע הזה. מה עזר לי בכל זאת? יכולת לקרוא במשך שעות ארוכות גם בשפה זרה בלי לאבד עניין או פוקוס, וזיכרון טוב למדי. אבל אני משוכנעת שאם לא הייתי נחושה בדעתי לשלוט בשפה בכל מחיר, גם אני הייתי היום מחורקות השיניים. אחרי הכל, הייתי שם :-)

אני דווקא התחלתי לקרוא אנגלית כי בעברית קראתי מהר מדי וכבר לא נהנתי מהספרים. (לא שאני רוצה להשתחצן, זו פשוט תופעת לוואי של ילדה שאף אחד לא רוצה לשחק איתה בהפסקה (לא שאני רוצה להתבכיין))

אני חורקת שיניים, נשבעת! אני חורקת שיניים בכל פעם שאני צריכה לדבר אנגלית יותר מחמש דקות או לכתוב אימייל עם יותר מחמש שורות.
גם הפסקתי לאחרונה לקרוא באנגלית אחרי שהחלטתי שאני הרבה יותר נהנית כשאני מבינה כל מילה.

ובדיוק אתמול התחלתי אינטואיטיבית לעשות משהו דומה.
הבנתי שהרבה מילים חוזרות על עצמן אבל המשמעות המדויקת שלהן לא תמיד רלוונטית לעלילה, אבל לצורכי למידה - רלוונטית ועוד איך.
נעתקתי את המילים שלא זיהיתי, הצמדתי את הפירושים וכתבתי ליד כל אחד משפט שמזכיר לי את ההקשר [b]המקורי[/b] של המילה לטקסט :-D .
למשל "בת' מצאה את ליבת התפוח על המיטה". יותר קל ללמוד כך את המילה "ליבה" מאשר כך סתם. רק מתהליך העתקת המילה למחברת, העתקה שלה למורפיקס, רישום הפירוש, כבר עושים חצי דרך. זה כשיש כח ויש מחשב זמין, בשאר הזמן אני קוראת ברצף ומגלה שוב ושוב את אותן מילים שפירשתי.

למי שנמצאת במקום שלי - אני חושבת שאין להשוות את הדרך הזו לקריאה בלבד. בשעתיים כאלו למדתי יותר מילים ממה שלמדתי חודש שלם ושווה לפחות לנסות, כי בתחילה התלבטתי לגבי כמה זה פוגע ברצף הקריאה - אכן איטי אבל מספק ולגמרי משתלם אפילו לקוצית-בתחת כמוני.

והלילה חשבתי לשזור את המילים החדשות במיילים או בפתקאות עבורי. שזה מתאר אחד לאחד את כיוון החשיבה שלך מאי :)

משהו נוסף שחשבתי עליו - לרשום את כל הרשימות מכולת באנגלית. בטוח חוסכים כמה שקלים ככה.. גם לעבור על המוצרים בבית וללמוד את מקור השם שלהם, לרוב המוצרים יש שמות עם משמעות באנגלית, למשל אסטוניש, וניש קליה ועוד.
נראה לי שכל מה שיש לו הקשר - נקלט טוב יותר ואז נשאר - לתרגל, לתרגל, לתרגל (על משקל "לפנק לפנק לפנק". כל אחת והמזל שלה... ).

מאי אני שמחה ששוב צצת, כיוונתי את השאלה ממש אלייך כי נתת לי השראה לעניין הקריאה (שלא לגמרי האמנתי בו) ושאפו על התוצאה שלך!
בכלל כולכן כאן מפציצות, היכן מסתתרות חורקות השיניים, היכן...

זה אכן בדיוק המבדק לו התכוונתי. כאמור, אני נפלתי בדיוק על הממוצע לבני גילי דוברי אנגלית שפת אם - 26,000 ומשהו. ואני יכולה לומר במאה אחוז שהקרדיט ל-לפחות מ-90% מהמילים שידעתי מגיע נטו לכמויות עצומות של קריאה באנגלית. אז קדימה, לספריה :-) לגבי השאלה על אופן למידת המילים מקריאה - בדרך כלל מילים חוזרות על עצמן בספר, ואני בדרך כלל הייתי עוברת על כל ספר ברפרוף פעם שנייה אחרי תום הקריאה, כך שהמילים החדשות, או לפחות הבולטות ביניהן 'קפצו' לי ונחרטו בזיכרון. גם הייתי עושה מאמץ מודע לכתוב קטעים שכללו את המילים החדשות שלמדתי. אבל בהחלט גם היו תקופות - בשלבים מוקדמים יותר - שהרגשתי צורך לרשום מילים חדשות, כאשר סמוך לכל מילה משפט ש[b]אני[/b] חיברתי המכיל בתוכו את המילה החדשה.

יצא לי 9,960 מילים ואני יכולה לומר בוודאות שהיו מילים שהכרתי רק בזכות הספרים באנגלית. והיו גם המון מילים שהיו לי מוכרות ופתאום קלטתי שאני לא יודעת בדיוק את ההגדרה שלהן כי כשאני קוראת אותן אני מרגישה שהמשמעות שלהן מספיק ברורה לי בלי שהצלחתי לחלץ אותה ממש במלואה.

הנה אותה רשימה' של האתר הרשמי "קורפוס של אנגלית אמריקנית עכשווית" עם סטטיסיטיקות.
http://www.wordfrequency.info/free.asp?s=y
המקור לפי מה שאני רואה זה השכיחות של המילים באינטרנט.

יש גופים שמחזיקים רשימות של מילים באנגלית לפי השכיחות שלהם. יש כל מיני רשימות, אנגלי / אמריקאי / מקורות מספרים או מהאינטרנט.
למשל, 5000 וקצת המילים הכי נפוצות: http://www.englishclub.com/vocabulary/common-words-5000.htm
הקצה של הרשימה זה:
vacuum selected dictate stereotype sensor laundry manual pistol naval plaintiff immigrant kid middle-class apology till

הוצאתי 18,300, אבל כפי שאמרתי: אני לא חושבת שזה מעד על רמת האנגלית שלי. זה מעיד על אוצר מלים מספיק באנגלית, בתוספת ידע כללי.

[u]חלק מהמלים לא קשורות לידע באנגלית אלא לידע בתחומים ספציפיים -- barnacle זה מה שנדבק לספינות, או disjunction זה מונח מתמטי -- מלים שגם דוברי אנגלית לא יכירו אלא אם הם עסקו בתחומים האלה[/u]

נכון, אבל זה כרוך אחד בשני.
למשל בשפה העברית אני יודעת מושגים מתחומים שמעולם לא עסקתי בהם, כימיה, ביולוגיה, אסטרונומיה, אומנות פלסטית ועוד. זה אמנם ידע כללי אבל מבלי שאיחשף אליו - לא אדע שיש מונחים כאלה ולא אדע אותם. כשלומדים שפה חדשה מצפים שיבחנו אותנו קודם כל על אלפי המילים הפופולריות ולא על מילים כל כך לא נפוצות אבל כשבודקים רמת ידיעות חייבים לגעת גם בקצוות.

יש עוד משהו שקורה כשאתה מתחיל להבין שפה מעבר לרמה הבסיסית - אתה יכול שלא להכיר את המילה שלפניך אבל להבין אותה על ידי הבנת השורש או התחילית שלה, האופן שבה מבטאים אותה או לפצח כל מיני קומבינציות כמו למשל שהיא שילוב של מילים אחרות שאתה כן מכיר. לי זה קרה במהלך השנים בשפה העברית, בעיקר בביטויים ומושגים, היכולת להבין מנגזרות את משמעות המילה המדויקות. ואילו באנגלית זה קורה לי לעתים כל כך נדירות, מה שמצביע גם כן, על רמת ידיעות נמוכה, כאילו שאין לי מספיק כלים להתחיל ליצור את הפיצוחים האלה.

הביקורת שיש לי כלפי המבחן כנגזרת מההערה שלך ו - שהוא מאוד כוללני ומתיימר למפות רמת ידיעות של אנשים [b]מכל העולם[/b] וזה משטח את המבחן . ידוע ששפה היא פועל יוצא של התרבות בה היא מדוברת. גם כשמדובר בשפה שנייה זה לא שונה. אני בטוחה ששיעורי האנגלית בישראל שונים בתכלית משיעורי האנגלית בגרמניה או באיראן. הנושאים, סגנון ההוראה, אוצר המילים וכו'.. בגלל שבאנגלית יש כמות עצומה של מילים קשה לייצר מבחן שיצליח לכסות את השונויות הרבות כל כך. ייתכן שבאיראן מרבית המילים הנלמדות עוסקות בדת וערכים נלווים ואילו בגרמניה במדע. במקומות מסוימים ייתכן ומתרכזים בלמידת אוצר מילים ייעודי למבחני הקבלה לקולג' ואילו באחרים עסוקים בלמידת קבוצות מילים נרדפות מתחומים מצומצמים על פני מילים רבות מתחומים שונים.

למרות זאת המבחן הזה נראה לי, ביחס להגדרת המטרות שלו - לא רע, ויכול לתת אינדיקציה סבירה. יכול להיות שרמת הידיעות שלנו שונה ב1,000 מילים לכאן או לשם אבל הסטייה לא נשמעת לי גדולה מעבר לזה.

ויונת, לא תספרי לכיתה כמה את הוצאת במבחן? בטח שברת את הסקאלה ;-)

עשיתי את המבחן, אבל חלק מהמלים לא קשורות לידע באנגלית אלא לידע בתחומים ספציפיים -- barnacle זה מה שנדבק לספינות, או disjunction זה מונח מתמטי -- מלים שגם דוברי אנגלית לא יכירו אלא אם הם עסקו בתחומים האלה. אני חושבת שחלק מהמלים המתקדמות במבחן מעידות יותר על ידע כללי מאשר על ידיעת אנגלית.

[u]נשמע לי מעט מוזר (אף כי משמח)[/u]

בכלל לא מוזר, לדבר בשטף ובאופן תקני דורש הרבה ידע שכנראה יש לך (גם אם לא קיבלת אותו מקריאה) :-)

או - שלא פעלת לפי ההנחיות, הם מציינים בבחינה שצריך לסמן רק מילים שאת בטוחה במשמעות שלהן ולא כאלה שאת מזהה או שנתקלת בהם קודם אבל המשמעות לא ודאית.

תודה על הקישור, יצא לי 5,860 מילים. נשמע לי מעט מוזר (אף כי משמח) כי אני לא קוראת כמעט אנגלית למרות שאני מדברת לא רע.
מעניין...
בהצלחה לך @}

בהמשך לדבריה של מאי שביצעה מבחן שבודק כמה מילים אתה יודע באנגלית, ביצעתי גם אחד כזה :-)

בסוף המבחן הקצרצר אך, כנראה איכותי, מוצגות גם כמה שאלות שאמורות לשקלל גם את הרקע שממנו קיבלת את ידיעת השפה האנגלית.
הם כותבים שלדוברי אנגלית שאינה שפת אם התוצאות נעות בטווח של בין 2,500-9,000. אצל מקומיים זה נע בין 20,000-35,000.
נשמע שהם מנתחים נתונים כל הזמן ומצליחים להגיע לתוצאות הגיוניות כי יצא שאני יודעת כ- 4,000 מילים באנגלית, מה שאומר שיש לי עוד לאן לשאוף, לכל הפחות לידיעת 9,000 מילים שזו התוצאה הגבוהה יותר שנמצאה בקרב לא מקומיים.
בצורה מוזרה זה מעודד אותי כי זה אומר שיש לי עוד הרבה מה להשקיע בתדלוק מאגרי המידע ולא רק בהבנת תבניות תחביריות וכו' - לימוד מילים יותר פשוט מלימוד מבנה של שפה ומעודד לחשוב שגם עבודה ברמה הזו תעזור לי מאוד.

זה גם המבחן הראשון שהתוצאה מסתדרת לי עם התחושה. בכל שאר המבחנים, בגלל שהאינטליגנציה מחפה על חוסר הידע יוצא שאני ממוקמת ברמת מתקדמים שזה הזוי.

עשיתי חישוב שאם אלמד בכל יום 5 מילים (לערך) בתוך שנתיים וחצי אצליח להגיע לידיעה של כ- 9,000 מילים (לערך).
או אם אלמד 4 מילים ביום אצליח בתוך שלוש וחצי שנים.
"אדע", כלומר אצליח לזהות ולבטא את המילה.

וזה גורם לי לתהות, כל השנים האלה בתיכון, באוניברסיטה - 4,000 מילים?

מחצית מאוצר המילים שלי כנראה שקיבלתי מתוכניות טלויזיה ואת המחצית השנייה בדיפוזיה משיעורי האנגלית שאיכשהו נכחתי בהם, אם להיות כנה יותר התחמקתי פיזית מהשיעורים מאשר ישבתי על התחת וזה רק מעודד אותי יותר להשקיע היום "כמו שצריך" אבל באפיקי לימוד מגוונים ומעניינים שיחזיקו לאורך זמן שלא כמו בלימודים המוסדיים, חינוך ביתי למבוגרים :-)



[hr]

בינתיים בחזית הלימוד [b]כחודש[/b]מתחילת היציאה לדרך הזו -

אני מוצאת שהכי קל ונגיש זה לקרוא ספר מעניין וכן מאמרים אינטרנטיים בנושאים שאני אוהבת באנגלית.

לגבי כתיבת מיילים באנגלית - את זה ממש זנחתי בשבועיים האחרונים, בגלל עומס עבודה ומחלות וחגים אבל אני מתכוונת לשוב כי שם העבודה השחורה שלי באמת (הו לא, דקדוק, הו לא תחביר, הו לא אוצר מילים - כל הצרות כולן באו לכלותינו בעמוד אחד :-) )

אוצר מילים - אני לומדת דרך משחקי אינטרנט שונים.

ושני דברים כבר מראים שיפור (!) - קצב הקריאה שלי וקצב הדיבור, יותר מהיר ויותר זורם, בעשרות אחוזים. יש תמורה בעד ההגירה.

[hr]

ולא בלי שאלה - למי ששיפרה את האנגלית שלה דרך קריאת ספרים - האם פשוט קראתן וזהו או שלמדתן כל הזמן מילים חדשות באופן יזום, כלומר כתבתן בצד, שיננתן וכו'? אני יכולה להבין את העלילה מצוין גם אם לא את כל המילים ולעיתים רחוקות אני עוצרת לבדוק משמעויות, האם גם כך למדתן (מהקשרים) או שזה פחות פרודקטיבי?

ורגע - הנה קישור לעמוד המבחן, נסו ותיהנו - http://testyourvocab.com/

[b]במבה[/b] יש באינטרנט אתרים שמאפשרים ללמוד אנגלית בצורה מעניינת וחלק דרך משחק.

פה יש הרבה מה לבדוק -
http://www.betsefer.co.il/English/[po]Vocab english homepage[/po].htm

אני לא יודעת באיזה שלב אתה נמצא מבחינת ידיעת האנגלית, אבל אם אתה מדבר על ההתחלה - אז זה יכול לעניין אותך -
http://www.strivney.co.il/

וגם משהו שאני שוקלת לעשות, מנוי לג'רוזלם פוסט, יש גם לנוער, נשמע מצוין - http://www.jpostlite.co.il/kids/

יש עוד בטוח, צריך רק לחפש דרך גוגל.

בהצלחה וכל הכבוד על היוזמה! :-)

[u]אני מנסה שיטה ללמוד אנגלית , איך ללמוד?[/u]

כשהייתי קטנה כל שאיפות חיי הסתכמו בזה שאגדל ואעבור לגור בארצות הברית. בשביל זה הבנתי שאני צריכה לדעת אנגלית טוב. בגיל בית הספר היסודי הייתה לי תכנת תרגום עברית-אנגלית ישנה על בסיס דוס והייתי יושבת שעות כל יום ומכניסה מילים ומשפטים.

ממליצה לעשות אותו הדבר עם גוגל טרנסלייט. פשוט לשבת על זה ולהכניס מילים, משפטים, קטעים. לשחק עם זה עוד ועוד.

בהמשך התחלתי לקרוא באנגלית ובכל פעם שהייתי נתקעת במילה, הייתי ניגשת לתרגומון קטן שהיה לי.

כל זאת הוביל לכך שהאנגלית שהאנגלית שלי ברמת שפת אם. אני חולמת לפעמים באנגלית ולפעמים מצליחה להתבטא רק באנגלית. חוץ מזה שזה נתן לי הוכחה והמחשה בגוף ראשון למה יכול לקרות באנסקולינג.

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

היי, אני בן 13 בכיתה ט' ואני מנסה שיטה ללמוד אנגלית , איך ללמוד?

תמרוש איזה יופי, תודה!
אשמח [b]מאוד[/b] לעזור בלמידת השפה היפה שלנו, ואני בטוחה שגם בנובמבר האנגלית שלי תידרש לחיזוקים :-)

ומנטה, תחום הדיגיטל ע נ ק, אבל בואי נדבר באימייל, אני אסביר לאיזה תפקידים התכוונתי כשכתבתי זאת בהקשר הזה.

מקווה שהנוכחי יעמוד בייעוד שלו -

באינגליזית, דיברתי עם הידיד שלי על חילופי לשונות במייל, והוא פתוח להצעות, אבל רק החל מנובמבר (אז תהיה לו גם מקלדת בעברית). אם את עדיין מעוניינת, תכתבי לי בדפבית שלי כתובת אימייל שעובדת, ואקשר ביניכם.

[u]הנה אחיו האובד - [email protected] [/u] - אכן אובד ואבוד ולא עובד....

סליחה על הבורות, אבל מה זה חברות בתחום הדיגיטל?

תמרוש תודה על ההמלצות, אני אזכור לפעם הבאה!
הפעם כבר לקחתי שני ספרים ומאחר ובורכתי בספרנית הטובה בעולם, שאין כמוה לשדך בין אנשים לספרים, חזרתי עם הספר "The Dinner"
by Herman Koch
אלוהים הוא עדי שאם הספר לא היה כתוב בשפה פשוטה ואם לא הייתי זוכרת לו חסד מספר אחר שלו שקראתי בעברית, הייתי מעלה אותו באש שאני רושפת כשהוא לא מפסיק לתאר לאורך מה שמסתמן כספר שלם - ארוחת ערב אחת !!!
אני מאמינה בו ומקווה שיגמול לי בהמשך. בינתיים, נחשי מה המילה הראשונה שקלטתי מהספר די מיד? horseshit . ואני לא אוסיף.
למרות ההאשמות, הספר כתוב היטב, והגאווה להגיע לעמוד 38 בלי מחשבות כפירה שווה הכל, בקיצור - מומלץ!

ספר שני שלקחתי -
The World According to Garp
by John Irving

והוא חמוווד אמיתי. עוד לא קראתי, אבל נראה מבטיח (רק לא עוד תיאורים של מלצרים ומארחים בארוחת ערב)..

[hr]

מאי, הדברים שלך מחזקים את הדברים של מנטה ואני עוד לא בטוחה מה זה יותר, מעודד או מדכא. :-\
ההמלצה שלך לקריאת ספרים מז'אנרים שונים מצויינת, וגם את שאר הטיפים שלך שעובדים על הראש לקחתי לעצמי, תודה!

ולמנטה ומאי, אני מקווה מאוד שאתן מרוויחות מעל 12,000 ש"ח בחודש, כי אם לא, כדאי לשקול הסבה לתחום הדיגיטל (פשוט!פשוט! יותר מהפרינט בוודאות).
שם נמצא הכסף הגדול וכשמדובר בעבודה בחברות דיגיטל שעובדות מול חו"ל אז הכסף גדול עוד יותר.

מנטה אני שמחה על ההיענות! -)

[u]מה שאני עושה, כי אין לי סבלנות ללמוד דקדוק בצורה מסודרת, זה כשאני נתקלת במשהו שאני לא בטוחה איך לנסח אני חוקרת אותו בצורה יותר יסודית, למשל זמנים, in/on/at, which//that/who .[/u]

אני חושבת שיש לך נטיה מעולה לשפות וככל הנראה גם יכולת אנליטית גבוהה משלי כי תהליך הלמידה שתיארת לא עובד אצלי חלק כל כך. השיטה שלך חכמה, היא יסודית וקושרת עניין ועומק יחד ולא למידהרנדומלית של חוקים. זה מוכר לי מהרבה תחומים אבל לא בלמידת שפה חדשה. שם זה מתקלקל לי (גם במרוקאית).
למשל, כשמדובר בחוקים פשוטים במיוחד כמו שיש בהווה פשוט. הוא פשוט, זה נקלט - אני מיישמת. עד פה גאווה לאומית.
אבל כשאני מנסה בפעם האחת עשרה ללמוד משהו מורכב [b]מעט[/b] יותר, שמתפצל מבחינת חוקיות, למשל את ה- in/on/at בצורה של חוקים, אני אמנם מתקדמת יותר אבל לא משמעותית. אני קולטת משהו קטן מכל הבלגן והשאר מתנדף לעולם שכולו פיש אנד צ'יפס.
התבניות השגורות שאותן אני שומעת ללא הפסקה הן אלו שנקלטות טוב יותר מאשר אסופת חוקים שאני מנסה לצלול לתוכה. לכן אני צריכה תרגול והרבה ממנו לצד צלילה לחוקים, כי יש שם משהו שעושה סדר גם אם לא סוגר את התהליך.

[u]אה, אבל האימייל שלך לא עובד.[/u]
נכון! הופתעתי אבל אכן לא עובד, הנה אחיו האובד - [email protected]

באינגליזית - גם אני מתרגמת אנגלית-עברית ועברית-אנגלית. יותר מזה, אני עיתונאית באנגלית, כלומר מפרסמת כתבות של אלפי מילים במגזינים לאנגלית המיועדים לדוברי אנגלית שפת אם. ואת יודעת מה? גם אני מרגישה שאני לא יודעת את השפה עד הסוף!
סיבה אחת, מאד פשוטה, היא שבאנגלית יש הרבה יותר מילים. בעברית יש גג שמונים אלף מילים. באנגלית? לפחות רבע מיליון. אני לא זוכרת מתי לאחרונה נתקלתי במילה בעברית שלא ידעתי את פירושה, כולל מילים עתיקות מלשון חז"ל וכדומה. באנגלית זה קורה המון אפילו לדוברי שפת אם משכילים. אני לא שוכחת איך הסופר אלמור ליאונרד כתב שהוא קרא ספר של מארי מקארתי שסיימה משפט בדיאלוג במילים: she asseverated ונאלץ להפסיק את הקריאה כדי לחפש את המילון שלו...מתי קרה לך פעם משהו כזה בקריאה בעברית?יש אתר נחמד באינטרנט שבודק מה אוצר המילים שלך באנגלית. כשעשיתי את המבדק שלהם יצא שאוצר המילים שלי הוא בסביבות 26,000 מילים - הממוצע לבני גילי שהם דוברי אנגלית שפת אם ובוגרי קולג'. תחשבי כמה מילים אנחנו - דוברי שפת-אם ורמת שפת-אם - לא יודעים. ורואים את זה במציאות. יצא לי לעבוד עם כל מיני ישראלים דוברי אנגלית מהבית או שגרו שנים ארוכות בחו"ל, או אפילו אמריקאים אמיתיים, שבאופן קבוע נכשלו בשגיאות איות, דקדוק, תחביר ועוד. ככלל אנחנו באמת חיים בעולם עילג. רוב האנשים קוראים מעט מאד גם בשפת אימם, ואי אפשר לדעת לכתוב היטב בלי הרבה קריאה.

אגב, את האנגלית שלי למדתי בלי שהייתי אי פעם בחו"ל...רק משינון רשימות מילים מהמילון ובעיקר-בעיקר: המון קריאה. ואני מדברת על שניים-שלושה ספרים עבי כרס מכל הז'אנרים מידי שבוע. ריבוי הז'אנרים חשוב כי אוצר המילים שונה באופן משמעותי. מהספרים של ג'ין אוסטן למדתי מילים שלא הייתי לומדת מהספרים של ג'ון גרישם, ומספריו של טרי פראצ'ט למדתי מילים שלא הייתי מוצאת אצל גרישם, וכן הלאה והלאה. ממליצה גם על קריאה רבה במגזינים איכותיים (האטלנטיק, למשל). וגם כדאי מאד לתרגל כתיבה. בפעם הראשונה שנדרשתי לכתוב מאמר באנגלית הרגשי מאד מאוימת, אבל אם את ספוגה במספיק חומר קריאה באנגלית, בסופו של דבר תרגישי איך הכתיבה הופכת להיות טבעית וזורמת. ו...העיקר לא להיות פרפקציוניסטית. עבדתי פעם במשרד שדרש אנגלית ברמה גבוהה מאד מכל העובדים. האנגלית שלי הייתה ברמה גבוהה בהרבה מהאנגלית של רוב השאר - אבל חוץ ממשימות כתיבה מקצועית (ניסוח פרוספקטים וכתבות תדמית, למשל) זה לא נתן לי שום יתרון מיוחד :-)

אה, אבל האימייל שלך לא עובד.

באינגליזית - בכיף, שלחתי לך אימייל

[u]את לא יכולה להרגיש באמת בנח שלא בשפת האם שלך[/u] - זה אובייקטיבי, אבל אני רוצה להגיד דווקא משהו אחר:

אני בפרוש חושבת שכיום, כשהעולם העסקי הוא כל כך בינלאומי, הסטנדרט של כתיבה עסקית הוא הוא מאוד סלחני.
גם דיבור, או מבטא, דרך אגב. קרובת משפחה שלי שהיא אושיה בינלאומית לאנגלית כשפה זרה אומרת שכבר אין דבר כזה "אנגלית תקנית", כמו שפעם היה צריך לדבר אנגלית במבטא אוקספורדי.

בגלגול הקודם שלי בהיי-טק הייתי בכנס עולמי של אחת מחברות ההי טק הגדולות בסן פרנסיסקו, וחצי מהמרצים היו הודים עם מבטא כבד ו"אינגילזית" הודית, ובאמת שמעתי כמה קיטורים של האמריקאים שבאו להרצאות האלה, אבל האמת היא שאין להם ברירה, הם פשוט יצטרכו להתרגל.

עוד דבר - מהניסיון שלי לקרוא באנגלית זו עצה מצוינת, אבל הכישורים של קריאה וכתיבה הם לא ממש חופפים. אם את באמת רוצה ללמוד לכתוב, אז הדרך שלך (לכתוב טקסטים ולשלוח לביקורת) מעולה.
הייתי אומרת שקריאה היא יותר אוצר מילים, ביחוד פאסיבי, ופחות הבנה של השפה לעומק.

מה שאני עושה, כי אין לי סבלנות ללמוד דקדוק בצורה מסודרת, זה כשאני נתקלת במשהו שאני לא בטוחה איך לנסח אני חוקרת אותו בצורה יותר יסודית, למשל זמנים, in/on/at, which//that/who .
או שאני מכניסה ניסוח מסוים בגוגל לראות אם משתמשים בו. הרבה פעמים אני מגלה שכל מיני ניסוחים באמת מופיעים הרבה, אבל בעיקר באתרים הודיים או פאקיסטיניים...

באינגליזית, נסי את טרי פראצ'ט Terry Prachet
ספרים מקסימים, שנונים, חריפים, כביכול פנטזיה (סדרת הדיסקוורלד שלו מתרחשת בעולם שטוח שמונח על ארבעה פילים שעומדים על גבו של צב ענק), אבל תכלס זה על בני אדם.
ועוד: חפשי את הספרים של P.G. Woodhouse, מופת של כתיבה משעשעת באנגלית.
תשאלי גם בפורום אנגלית בתפוז, המנהל חזק בהומור ;-)
או.קיי, הלכתי והצצתי במדף הספרים שלו:
Dave Barry, Stephen Fry, Peter Cook
קומדיאניים כולם.
חפשי גם ספרים שנכתבו בידי אנשי מונטי פייתון.

מסכימה אתך לגמרי בנושא קריאת ספרים שכבר קראת בעברית. לי זה אף פעם לא עבד.

מנטה נקודת הראות שלך מאוד מעניינת.
את אומרת - תנמיכי את הציפיות, העולם שם בחוץ די עילג :-D

אבל בתחומים שלי זה לא כך. בגלל שהעיסוק הוא כתיבה. לא ככלי, כמהות.
אבל את יודעת מה? נזכרתי עכשיו שמנהל בכיר מאוד, מס' 3 בחברה שלנו, למד בארה"ב כמה שנים - כתב בעברית לא משהו בכלל והאנגלית שלו היתה תקנית אבל מאוד לא "גבוהה". הייתי מתקנת לו שגיאות במצגות.
ונזכרתי במנהלת פרויקטים בכירה ששימשה בתפקיד מאוד יצוגי וורבאלי, אביה אמריקאי ואמה ישראלית. היא סירבלה מסמכים באנגלית עד אינסוף, והעברית שלה היתה סוג של תרגום מאנגלית, משהו בלתי אפשרי לקריאה.
ונזכרתי.. במנכ"ל חברה אחרת שדיבר אנגלית ועברית מצוינים וכתב מצוין אבל היו לו מיני שגיאות מצחיקות בדיבור, משום מקום.

וואו, גרמת לי לראות דברים בצורה יותר ידידותית :-)

עדיין הייתי שמחה להיות בצד של אלו שיודעים 5,000 מילים באנגלית [b]לעומק[/b] כלומר לא יודעים הרבה אבל מבינים מדויק תבניות והטיות ומסוגלים לדבר קולח, לעומת אלו שיודעים 20,000 מילים בשפה ולא מסוגלים לדבר כמה משפטים רצופים ללא שגיאות (לקוח ממאמר שקראתי, שעדיף לדעת 2,000 היטב מאשר... )


[u]אני מתרגמת עברית-אנגלית ואנגלית-עברית ואני מזדהה איתך בקשר להרגשה של "לא לדעת את השפה עד הסוף" לגבי האנגלית.[/u]
מבאס לקרוא שמישהי ברמת אנגלית גבוהה כשלך לא מרגישה מצוין בתך השפה. אם בארזים נפלה שלהבת מה יגידו אזובי הקיר? את חושבת שזה סובייקטיבי, סוג של פרפקציוניזם? או אובייקטיבי, שאת לא יכולה להרגיש באמת בנח שלא בשפת האם שלך?

ויש מצב שיעניין אותך להתכתב איתי באנגלית במייל? אני מחפשת בנרות (עוד) שותפים לחפירות.
זה די פשוט כי אין צורך לתקן כמעט איות (אני נעזרת באוטוקורקט לפני שאני שולחת). התיקונים מתבססים על מעט דקדוק ותחביר- מי שמתכתב מולי מתקן בגוף הטקסט שלי מילה או חצי משפט פה ושם (בלי הסברים, אני מבינה את הטעויות ברובן ואם לא - מחפשת באינטרנט). ובמקביל את עונה וכותבת מה שבא לך בהתייחס לתוכן. אם מתחשק לך חברה לעט שיכולה לתת עצות ולחלוק ידע בתחומים אחרים, אשמח :-)
[email protected]