<r><U><s>[u]</s>לדעתי כל חגיגה (ולא רק יום העצמאות) קשה למי שאיבד ילד<e>[/u]</e></U><br/> <br/> דניאל נולדה ומתה ב 4 בינואר השנה.<br/> ט"ו בשבט והפורים היו קשים. היינו בחגיגות בקיבוץ והעובדה שהיא חסרה לא משה ממני. וגם העובדה שהיא לא חסרה לאף אחד אחר מלבדנו.<br/> בפסח היינו בסדר אצל חברים. כאילו היה ...

יקרה, באתי גם לכאן לברך ולהזיל דמעה של אושר.
מזל טוב !!!!!!

<r>שלום לך <PO><s>[po]</s>מלא ה<e>[/po]</e></PO>,<br/> הכאב אכן נמצא איתנו כל הזמן. גם לי עוזר לפרוק בכתיבה ולפעמים גם בשיחה.<br/> אם מתאים לך, מזמינה אותך לפורום אובדן הריון בתפוז <URL url="http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?id=98"><LINK_TEXT text="http://www.tapuz.co.il/tapuzforu...

מזל טוב!!!!

>גמני רוצה שתיילדי אותי, מי אחרונה בתור? איפה לוקחים מספר?<

<r>החיים זורמים כמו נהר. יותר ויותר אני פוגשת אנשים שנראה לי ששכחו. יש לנו חברים שלא ראו אותי בהריון, או ראו אותי רק בשלבים מוקדמים, אני מניחה שבשבילם לראות אותי ככה, בלי בטן ובלי תינקת בידיים זה הרגיל... או אולי הם לא שכחו רק לא יודעים איך ומה להגיד. <HR>[hr]</HR> אני מתחילה להתרגל לחור הזה שבחזה ו...

<r>תודה, ואולי זה באמת מה שהיתה צריכה.<br/> ברגעים של שקט אני יודעת במקום שקט בפנים שהכל קרה כפי שהיה צריך.<br/> ברגעים של סערה אני לא מצליחה להרגיש את המקום השקט שבפנים.<br/> <br/> מיכל,<br/> <U><s>[u]</s>לחזור לנורמליות,לעידן התמימות, להרגיש ככל האדם<e>[/u]</e></U> כ"כ נכון.<br/> <br/> לא יכולה של...

<t>דניאל יקרה שלי,<br/> <br/> כל האנשים האלו שבאו בשבועות האחרונים וקיבלו את "הסיור" בבית. כל כך רציתי להגיד להם "וזאת המקלחת שלא רק שהיא ענקית כאן דניאל נולדה". אני מדמיינת איך את עלי במנשא ואני מארחת את החברים שבאו. מצביעה על המקלחת ומורידה מבט אלייך מחייכת. הם לא באים בדחיפות של ניחום אבלים,אלא ט...

<t>אני צריכה לעבד את חוויית הלידה שלי.<br/> היתה לי לידה כ" טובה ומעצימה עם סוף כ"ע הפוך. אני מטלטלת בין בתחושות השונות.<br/> זה היה חלום שלי ללדת בבית. בחרנו לא גם מסיבות כלכליות, אבל בעיקר בגלל המרחק מבית החולים.<br/> הנה הגשמתי חלום, ונשארתי עם בלבול רב.<br/> <br/> מוצאת את עצמי לא כותבת בדף על ה...

עיניים, בסופו של דבר הם לא שולחים לנו פקס. מכתב יגיע תוך כמה ימים.

<r>היום בתוך פיזור הנפש וחוסר הריכוז החלטתי, בהחלטה של רגע, להתקשר לבית החולים לברר מתי יגיעו תוצאות הנתיחה של דניאל.<br/> הייתי לבד בבית ודווקא הרגשתי די חזקה.<br/> התקשרתי. העבירו אותי פתולוגיה. שם ענתה לי אישה שכשהתחלתי להסביר לה מי אני, מיד אמרה: אני יודעת אני יודעת. והעבירה אותי לגבר (אני מניחה...

<r>שוב ושוב עולות בי מחשבות על ההריון הבא.<br/> כ"כ חד וברור ההבדל עכשיו בבטן. מהריון שהיה לא נח, לוחץ, מחודשים מוקדמים יחסית (אפילו שהרבה אנשים לא ראו שאני בהריון, או חשבו כשהייתי בשמיני שאני בחמישי או שישי), עם צירים ולחצים - פתאום יש מקום ונוחיות, אני יכולה לשחק עם בני בגן השעשועים ולא מחפשת כל ה...

<r>תודה<br/> <br/> <br/> תמונה שחוזרת אלי שוב שוב.<br/> <br/> אנחנו בנת"ן. אני בחלוק אמבטיה אדום פתוח, עירומה. עלי דניאל. ליד רופא ופרמדיק מבצעים החייאה.<br/> אני מסתכלת החוצה מהחלון. מהזוית שלי רואים בעיקר שמים. אני רואה דימדומים ומבינה. הבוקר הגיע.<br/> <br/> <U><s>[u]</s>_<e>[/u]</e></U><br/> <br...

מזל טוב @}

תודה על התמיכה בדף שלי.

<t>באה חברה שגרה קרוב להורי. אני ונריה אמורים לסוע איתה היום אחה"צ.<br/> אם הייתי יודעת כמה קשה זה יהיה לי, (אפילו המחשבה של לערוז תיק קשה לי) לא הייתי מספרת לו, אבל הוא כבר כולו ציפיה לנסיעה לסבא וסבתא.<br/> <br/> אז אני אוספת כוחות כדי לאסוף את עצמי ולהתחיל ואסוף דברים לתוך תיק. כל מה שאני רוצה - ...

<t>אתמול הלכתי פעם ראשונה לבית הקברות מאז שלקחנו את נריה לשם.<br/> זה מה שניסיתי לשיר לה שם.<br/> שיר לשירה<br/> יהונתן גפן<br/> <br/> <br/> דברי עכשיו ילדה אני שומעת<br/> כל העולם מקשיב למלמולך<br/> דברי מלאך שלי אני יודעת<br/> שלא תמיד יקשיבו לקולך<br/> דברו שפתיים יחפות דברו עיניים<br/> כל עוד חל...

<r>בוקר עם רגשות אשם. נותנת גם להם מקום. שיהיו ויאמרו ויפנו את מקומם לרגש הבא שיצוץ.<br/> <br/> בכל מקרה לי יש הכי הרבה אחריות על מה שקרה.<br/> אם יגלו שהיה לדניאל מום - אני לא עשיתי את כל הבדיקות האפשריות בהריון, שיטת ה"לי זה לא יקרה". - ואם היו מגלים משהו? מה היה שונה? כל בחירה שאנחנו עושים, כל פנ...

<t>כל יום, כמעט אפשר להגיד כך רגע שונה.הרגשות שעולים שונים, תחושת העוצמה או החולשה.<br/> ככה שאחרי אתמול שהיה ברובו יום של התעצמות. בא היום יום אחר.<br/> <br/> מידי פעם מזכירה לעצמי שכל מגוון הרגשות מותרים. ומותר להרגיש חזקה ואופטימית בדיוק כמו שמותר להרגיש קטנה ועצובה.<br/> <br/> אתמול באמצע גל כזה...

<t>מיכל, אנחות זה אומנם עוזר....עד הפעם הבאה.<br/> <br/> אני יודעת שבירוקרטיה לא חייבת להיות עכשיו. אני עושה את זה עכשיו כדי שזה לא יגרר וכדי לעזור לאיש שאחרת יקח גם את זה כל כתפיו.<br/> באופן כללי ומאוד כלכלי ביטוח לאומי לא ממש אפשר לנו לנח ותוך שבוע נאלצנו לטפל בחשבון בנק מעוקל וכדומה. כך שאפשר לה...

הבוקר נסוב סביב בירוקרטיה.
קבלה חיוב על הנט"ן ממד"א (אין גבול לציניות של המציאות) וכל הבוקר אני בברורים מי אמור לשלם את זה.
אם למשהוא יש מידע בנושא - אני אשמח אם יכתוב לי כאן.

<t>תודה.<br/> <br/> עבר עלי שבוע לא קל. הבן שלי היה חולה איתי בבית. לא היה לי רגע לעצמי. הוא רצה רק אמא בכל שעות היום. נאחז בי כפי שצפוי שיקרה. גם דברים ברורים ומובנים יכולים להיות מתישים. במיוחד שכל מה שרציתי זה כמה שעות לבד.<br/> <br/> מה שהתחיל כחום ושיעול הפך לחום מאוד מאוד גבוה. שהוביל לביקור א...

<r><PO><s>[po]</s>פלונית אלמונית<e>[/po]</e></PO>, אומנם כבר דיברנו, אבל רוצה להגיד לך שוב תודה ושוב אני קוראת מה שכתבת ורואה שאני לא זוכרת כמעט כלום ממה שהיה. איך חווים את אותם חוויות והן נחקקות או לא כ"כ אחרת אצל כל אדם.<br/> <br/> תודה לכל התומכות ושולחי האנרגיות. זה מחזק ונותן תחושה טובה, שגם בת...

<r><B><s>[b]</s>סיפור הלידה של דניאל - מכתב אלייך ילדה שלי<e>[/b]</e></B><br/> <br/> חשוב לי לכתוב את סיפור הלידה שלך.מגיע לך, לנו, כי היתה לנו לידה נפלאה וכי לכל אחד מגיע להכיר את סיפור הלידה שלו.<br/> אומנם לא בדף סיפור לידה וללא קישור לשם.<br/> <br/> כל ההריון איתך היה כ"כ שונה מההריון עם אחיך. <...

<r>תודה על כל התגובות.<br/> <br/> היום אני מרגישה קצת כהה.<br/> בלילה לבן היה חום. הוא מצונן. בבוקר הוא נשאר איתי בבית. השמש יצאה והלכנו לגן השעשועים. גם ילדי הגנון שלו היו שם. הוא נצמד אלי ואז שחרר לאט לאט. ידעתי שאני צריכה קצת זמן לעצמי. היום אבא לא יהייה אחר הצהרים וצריך לאגור כוחות.שמחתי שהוא המ...

<t>כשהיא נולדה כ"כ שמחתי. הלידה הזו בבית בצורה לא מתוכננת. כ"כ בקלות כ"כ שלי ואיתי. איזו עוצמה איזו חויה.<br/> <br/> אח"כ בנט"ן. כמה רגשות אשמה. כמה פחד ועצב ובדידות שלא ממש מרפה עד עכשיו.<br/> <br/> הייתי בשקט.בחדר צירים מספר אחד. יודעת כבר שהיא הלכה. וכשהביאו אותה אלינו עטופה ויפה ומלאכית. כשהחזקת...

<t>מכה על חטא.<br/> <br/> ההריון הזה היה רצוי. מאוד רצוי. הריתי בקלות. וידעתי שאני בהריון עוד הרבה לפני שהיה איחור. ממש בימים שהייתי אמורה לקבל, היינו בכנרת ואמרתי לאיש שזה עוד לא ממש איחור אבל אני יודעת שאני בהריון. נכנסתי למים חושבת לעצמי שאפילו הבטן שלי נראת בהריון וזה בדיוק מה שהוא אמר. זה די מצ...

<t>ניסתי להסביר לעצמי למה אני כותבת פה. למה לחשוף ככה.<br/> <br/> לכתוב למחברת - אפשרי אבל גם מאוד מאוד בודד.<br/> <br/> לדבר עם חברות - אני מדברת, אבל אני לא יכולה לאפשר לעצמי ממש לבכות את המילים. מיד העיינים שלהן מתמלאות דמעות, ואצלי עולה חיוך של "יהייה בסדר".<br/> <br/> הרבה פעמים יש לי תחושה שהכ...

סמדר אני מניחה שצריך איזו שהיא עריכה - לא יודעת איזה.
רוב הזמן לא מרגישה אשמה וגם כשכן זה לא על הדברים שצויינו כאן או על דברים שאני מניחה שנכתבו בתקשורת ובתגובות לכתבות (לא ממש קראתי).
כאן כתבתי רק למען המתלבטים בקשר ללידת בית. לא רוצה להוסיף דבר על מד"א או תקשורת וכדומה.

<t>לכל התומכים הוירטואלים והאחרים תודה.<br/> <br/> אין מילים ולרוב אני כמו הצד השני לא יודעת מה להגיד, אבל באופן מוזר זה עוזר.<br/> <br/> עוד לפני שפתחתי מחשב, עוד לפני שמשהו כאן ידע , עוד בבית החולים חשבתי על המקום הזה וידעתי שמכאן באות בעיקר מחשבות טובות.<br/> נכנסתי למקומות אחרים ברשת רק כדי לראו...

<t>זה היה נכון, אתמול, לתת לעצמי את הבוקר. כשאחר הצהרים הגיע היה קל יותר.<br/> <br/> היום בבוקר אחרי שלקחתי אותו לגן חזרתי הנה. יום שישי, התכוונתי לשתות משהו,להתקלח, וארגן קצת את הבית (כלים, רצפה וכו)<br/> <br/> במקלחת התחלתי לבכות.<br/> התיישבתי על רצפת האמבטיה, במקום שבו היא נולדה. בכיתי, צעקתי, ש...

פתחתי דף דניאלה שלי . אני לא יודעת איך להעביר את מה שקשור אליה לשם.

<t>דניאלה / יהונתן גפן<br/> <br/> הכאב הזה קבוע<br/> ודוקר לילות שחורים<br/> כשהענפים הרוח<br/> נבהלים נשברים<br/> <br/> בשירים אותך מצאתי<br/> או בגל המתגלגל<br/> הפרחים שלא שלחתי<br/> הם לא יבלו באגרטל<br/> <br/> "טוב" אמרת "אני הולכת"<br/> ובכיתי כמו תינוק<br/> כשאמרת שאת שייכת<br/> ונסעת רחוק רח...

היום אני לא עונה לטלפון ולא נותנת להכנס אלי, אפילו שאמרתי לאנשים להתקשר בבוקר. מנסה להתאבל בבוקר כדי לפנות את האחה"צ לילד שלי.

<t>החזה כבר בסדר. הבוקר אפילו התחבושת נקיה. הדימום פסק או אולי לוקח הפסקה.<br/> הגוף שלי מתגבר כ"כ מהר וממשיך הלאה.<br/> ואני אתמול, דווקא אחה"צ בשעות של בני, הייתי כ"כ מודעת לאין שבבטן ובין הידיים.<br/> בחודש האחרון הבטן שלי היתה תמיד בהתרחשות, תזוזה או ציר או מלאות.<br/> רק עכשיו אני מבינה עד כמה....

_מבינה פתאם, שלפחות בנקודת הזמן הזאת, הדברים נראים כך: שלעולם לא אחווה יותר הריון רגוע, בטוח, ממלא אושר ושמחת חיים.
ואובדן התמימיות הזה כל-כך קשה וכואב. אני מרגישה כמו מישהי עם משא כל-כך כבד על הגב והלב_ לדמותך הנעלמת

תחושות האשם שבאות והולכות. וידיעה שדברים קורים כפי שהם צריכים לקרות וכעס ועצב, אהבה וגעגוע וגם שמחה עם הבן וקרבה לבן זוג. ורגעים של תחושה שהאוויר סמיך וקשה לזוז בתוכו. ורגעים של נורמליות והתפרצויות של יבבות.....

<t>היא היתה בידיים שלי חיה חמה ומתוקה , הפה שלה היה על הציצי שלי, ואבל היא לא ינקה . אח"כ היא עוד היתה עלי אבל כבר לא היתה.<br/> <br/> בחדר צירים מספר אחת. מיילדת שלא ילדה אותי הביאה אותה אלינו עטופה. והיא נראתה כמו מלאך. והצעקות שיצאו ממני מלאו את החלל. וחלל גדול עוד יותר נפער בחזה, בדיוק איפה שהחז...

<r>נכנסתי לכאן לחפש את המקום שלי עכשיו. והשיר הזה שכתבתי פעם הכה אותי בבטן.<br/> <br/> נמצאת במקום אחר לגמרי.<br/> <br/> הנה מה שקראתי על קברה של דניאל שלי שמתה בגיל שעה בערך.<br/> <br/> מלאך שלנו,<br/> באת כאילו רק לרגע<br/> ואת איתנו גם אם נדמה שהלכת<br/> <br/> המשפחה גדלה ובכל זאת נשאר מקום ריק<b...