איזה שיר יפה.
אוהבת את הסתו על העצבות שבו.

אולי יוגה? לא צריך לרוץ לשום מקום..

הכי חשוב זה לזכור שכך דרכו של עולם
אצלנו במשפחה זה לא ככה בכלל בין סבתות לנכדות לאמהות. לא אצלי ולא אצל הבנות שלי. רק הולך ומשתבח עם הזמן. אבל לא בטלפון, בפגישות אמתיות.

<t>אני רק מזכירה שהאפקט הזה של משעמם לי אחרי שהיה משהו מאוד ממלא כמו חברים הוא אפקט מוכר, והשאלה אם זו רק תגובה לריקנות שפתאום משתררת או גם עולה בלי קשר לכלום.<br/> ואהבתי את רעיון הפרויקט. אפשר אולי עד שילך לבית ספר.<br/> בהצלחה בכל ומזכירה שזה ממש בסדר להיות מבולבלת ולהרגיש רגשות סותרים ומורכבים. ...

לא רע אצלי ובטוח לא משעמם. ואצלך?

למבוגרים או לילדים? אנחנו אצל ד"ר אמנון צונג בקפלן כבר 12 שנה בערך.. אנדוקרינולוג ילדים.

מזל טוב! @}

<r>הגעתי במקרה... שלחנו את הבנות לבית ספר דמוקרטי שממש אהבתי, אחרי 12 שנה בחינוך ביתי, ניסיתי לחזור למקצוע הישן שלי, עריכה לשונית, וזה היה נורא. גם כבר לא הייתי טובה בזה וגם כבר לא אהבתי את זה וגם היה לי עצוב לבד בבית. אז חשבתי שאני רוצה לעבוד עם ילדים וחשבתי ללמוד אבל אז מצאתי עבודה בחברה שעושה שיע...

<t>מעוררים בי התפעלות, שלושת הפוסטים האחרונים שלך. איך את מצליחה לראות את הצד שלך בדברים ואת מה שאת צריכה או יכולה לעשות. תודה על ההשראה.<br/> מזדהה עם העניין שיש בעבודה בתוך המסגרת שהילדים שלך לא היו בה. אני עובדת עכשיו בבית ספר, אמנם דמוקרטי, ונוטה קצת לשכוח את מי שהייתי פעם.<br/> חוט שדרה. לוקחת ...

<r><U><s>[u]</s>האם רמתו הדרדרה ? האם הוא פחות מעניין היום ?<e>[/u]</e></U><br/> לדעתי לא. יש איזה מן עניין כזה שפעם בכמה זמן נאנחים ואומרים, אח, כמה טוב היה כאן פעם, אח, כל האנשים הטובים עזבו (אומרים שהיה פה שמח לפני שנולדתי, והכול היה פשוט נפלא עד שהגעתי).<br/> זה קורה בעוד מקומות ואין לזה שום בסי...

לא הצלחתי להיכנס לקישור של הכתבה בהארץ וגם לא מצאתי אותה באתר או בעיתון..

תודה!

תודה קומי. חלק מהבעיה זה שאם אני הולכת לכירורג די מופעל עלי לחץ לעשות גם ממוגרפיה.
יש נשים שהבדיקה השגרתית מאוד מרגיעה אותן (אמא שלי). אותי היא מלחיצה.

תודה רופאה. אשמח אם תוכלי להפנות למאמרים שדיברת עליהם.

אני גם אשמח לדעת. אני אמורה מלפני שנתיים לעשות בדיקה פעם בשנה כי יש לי שתי דודות שחלו בסרטן, ובינתיים האינסטינקטים שלי מורים לי לא לעשות, אבל אני אשמח לבסס אותם על משהו..

<r><U><s>[u]</s>תודה. אני מתחברת מאד לגישה הזו, המבקשת ללמוד, לנסות, לא לבא ם עקרונות חד משמעיים ולהתנהל על פיהם. ואולי זה בעצם הקשר בין ההורות שהיתה להורות שעכשו, שכל הזמן היתה שם הקשבה, גם הבחירה שלכם לעבור הביתה עם הילדים ואחר כך לאפשר להם לצאת מהבית ועוד ועוד. אני חושבת שזה אחד הדברים הגדולים שי...

<r><U><s>[u]</s>מאמינה גם שבזכות התפיסה של כבד את ילדיך בילדות עברנו עד כה את ההתבגרויות של הגדולים בלי מאבקי כח ובלי התסכולים שאני רואה מסביב בין הורים ומתבגרים.<e>[/u]</e></U><br/> גם אצלנו, לא הכול חלק כמובן, ויש התנגשויות, ויש בזה מידה של בריאות, אבל בסך הכול זה הרבה יותר טוב ממה שאני זוכרת מעצמ...

<t>אצלנו זה כן קצת עולה בכמה הקשרים שאני רואה בקשר להתייחסות לבני נוער ומתבגרים - האם אנחנו מכבדים אותם וסומכים עליהם או מציצים להם לפייסבוק ומקימים וואטסאפ אמהות כדי להחליט "מה מרשים להם ומה לא" (הציעו לי להצטרף לאחת כזאת), האם אנחנו נמצאים בדיאלוג פתוח וכן אתם או בעוינות ויריבות (לא באופן נקודתי א...

פלונית, נשמח לקבל מייל או דרך ליצור קשר..

אני אברר את הפרטים ואשתף אותך

שאם אתה מתעקש להשאר מתואם עם בית הספר יש הרבה דברים שאפשר היה להרוויח מהחינוך הביתי ושאתה בעצם מפסיד אותם. אבל אולי אני טועה??
לדעתי את צודקת. מה גם שאין שום צורך אמיתי בזה (להיות מתואם עם בית ספר).

הקטע שלך, יש לו את האיכות הזאת של תשרי. שנה טובה!

תודה.@}

נדמה לי שמה שאת מתארת הוא סוג הריפוי שאני מדברת עליו. מובן שזה לא נעלם. אבל יש שם סליחה ואהבה, כמו שאמר צוויל, וקבלה והשלמה, כמו שאת מתארת.
אני פשוט הרגשתי פיזית שהתינוקת הקטנה הזאת שנישאת לי על הבטן וישנה לצדי ממלאה את החלל הזה. גם זה אולי לא הכי בריא, אבל זה היה אושר גדול.

ככה שהיום קל לי יותר להיות עצוב בשבילה (ע"ה) מאשר כועס עליה.
כן, זה.

כאילו האמהות החדשה שלי פתחה פצע שמעולם נגעתי בו לפני כן
מניסיון, אימהות מסוג מסוים (באופנית כמובן ) יכולה גם לרפא את הפצע הזה או לפחות להיטיב עמו במידה רבה.

<r>תמיד אני משאירה את הדף שלך פתוח גם אחרי שגמרתי לקרוא בו. פשוט כי אני רוצה להישאר עוד קצת.<br/> ונופל מחוץ לזמן הוא אכן נפלא ונורא באופן שקשה לעמוד עליו, אם כי עשית זאת זה עתה: <U><s>[u]</s>ושלהיות שמחה ממש לא אומר לא להיות עצובה נורא בו זמנית.<e>[/u]</e></U><br/> <br/> <U><s>[u]</s>הקושי לקבל שאי...

גם אני לא ממש קראתי ספרי הורות.. אבל קראתי הרבה בבאופן... ושוחחתי הרבה עם אמהות אחרות שאני מעריכה.

מזל טוב! איזו לידה !

עדיין כאן, עוקבת במתח..

<r><U><s>[u]</s>הרבה פעמים שואלים אותי, כשספר או מחשב או מישהו בעל ידע אינם נגישים, ועד שהם נגישים - אנחנו שוכחים מהשאלה או שעסוקים כבר בלהגיש ארוחת ערב או משהו אחר.<e>[/u]</e></U><br/> אז אפשר לנסות לזמן את זה לזמן אחר, למשל לארגן סיור בפלנטריום, או לצאת איזה ערב, אחרי שנניח השגתם ספר או מצאתן במחש...

<r>_נניח שילד בן 10 שואל פתאום שאלה על גרמי השמיים, אין לי מושג מה לענות לו כי אני לא מבינה בזה כלום!<br/> למחרת הוא שואל שאלה על גוף האדם, וגם על זה אין לי מושג ירוק._<br/> אז הולכים ופותחים ספר או מחשב או שואלים מישהו ולומדים ביחד. זה כל הכיף!<br/> <br/> <U><s>[u]</s>או שמאיפה בן 10 ידע שהוא נהנה ...

קוראת ומחכה להמשך @}

כל כך יפה. תודה.

כל כך... נכון.

איזה יופי כתבת, פאולין.

אני ניסיתי מאוד ללמד בצורה של דיאלוג ושיחה, בגלל זה זה היה כל כך תלוי בשיתוף הפעולה של התלמידים. אז לפעמים, עם כתה מתעניינת ומשתתפת, זה היה מצוין, ולפעמים לא.

<r><U><s>[u]</s>מורה שמעז לעמוד מול בני אדם יום יום ולשעמם אותם, מגיע לו שיקראו בשיעור שלו."<e>[/u]</e></U><br/> את יודעת, בתור מורה פתאום באמצע החיים, זה יכול לקרות. לא כל הילדים מתחברים אלייך. יש כאלה שמה שאת עושה מדבר אליהם ויש כאלה שלא. אם למשל יש לך קול מנומנם, זה יכול לשעמם לא משנה מה תגידי, ו...

<t>יש עניין כזה של חלוקת תפקידים במשפחה. בעקבות מה שכתבה כאן פלונית מעליי, אולי האיזון יימצא כשהגדול יעז להיות קצת יותר פרוע (או פשוט יעז קצת יותר)? סתם תהייה ואין לי מושג איך עושים את זה, אבל הרבה פעמים רואים את זה במשפחה שכשמישהו זז קצת מהתפקיד שלו מישהו אחר נכנס במקומו ולפעמים נוצר משהו מאוזן יות...

תגידי, סתם מסקרנות, איך זה היה עם מספר שלוש?
אני רוצה לענות אבל לא מגיעה לזה וצריכה לנסח לי בראש.. בקרוב.

<r>אני רוצה להגיד כאן משהו שלא כל כך קשור אבל קצת כן. יש לי שלוש בנות גדולות בהרבה. אני לא מזדהה (סליחה, כן? ברוח טובה ומבינה ממש <E>:-)</E>) עם הרבה מהדברים שמדאיגים אותך, אבל משהו בהרגשה הבסיסית הזאת קיים אצלי עד היום עם השנייה שלי. היא שונה. שונה ממני. עם הגדולה יש לי חיבור מטורף. היא אני. לא מזמ...

ברור שבתור ילדה אהבתי גם את כל הלאהוב עד מוות-פגיעה ישירה-שרה גיבורת נילי וכו' (עכשיו אני סקרנית לדעת איך זה יהיה לחזור אליהם), אבל את קרשינדו אני אוהבת עד היום בגלל שאני ממש רואה איך טמונים בו זרעי המרד שלי בחינוך הקיבוצי והקונבנציונלי ובו זמנית הוא חושף את החיבור העמוק שלי לשורשים האלה.

אה. פשוט נשארתי בקרשינדו.

שאידיאולוגית לא הסכים שהילדים יקראו דבורה עומר
בא לך להסביר למה? אפשר בקצרה. ממש מסקרן אותי.

זה יפהפה. ממש ראיתי את זה.

מישהי שאני מכירה עברה משהו דומה, הברזל שלה היה ממש נמוך עד כדי אשפוז, אז תשימי לב. אני אבקש ממנה להיכנס לכאן לפרט יותר אם תוכל.

תודה. מעניין מה ההסבר לזה, מה מעורר את החשק בשלב הזה, כי אצלי כרגע זה קשור מאוד לביוץ.

שאלה שמטרידה אותי: מה קורה לחשק המיני אחרי שנגמר המחזור/הביוץ?

כמה יפה.

מזל טוב @}

אמא בבית, הניק הזה תפוס כבר..

אולי כי הציורים יפים והטקסטים איומים?

אישה במסע

אשמח להשתמע אבל לא מבקרת בספר הפרצופים..

בחצי עמידה מכופפת,
אצלי זה עובד יותר טוב מישיבה.

אגב, בעברית זה נקרא: הכל צפוי והרשות נתונה.

זה הדף הכי מרתק ועמוק ומרגש בבאופן בחודשיים האחרונים.
תודה לכולן ו לגבירה.

אוהבת את השיר וגם אוהבת מאוד את התחושה הזו שהוא מתאר. הערות. שבוע טוב וחג שמח

שלום. על הפוסט הזה ו-:-( על הפוסט הקודם. מה שלומך? מה הפרויקט?

רואלד דאל שונא אדם ואלים והספרים שלו איומים בעיני, לפחות מתילדה וצ'רלי.

שרה, באמת יותר קל לך כשהילדה בגן?

שרה, נשמע קשה. אפילו עצוב. יש מצב שבעלך ישנה את דעתו? אם למשל תיפגשו באופן קבוע עם חברות או תעשו פעילויות כלשהן? זה יכול לענות על הצורך בחברה ובפעילות, שאלו בעצם הסיבות ללכת לגן, לא?

מניסיון, גם אחרי הרבה יותר שנים בבית, אין בעיה קשה של קליטה במסגרות מעבר לקושי שיש לכל אדם או ילד במסגרת חדשה.
כלומר הקושי של גיל שנתיים (וגם של גיל 6) הוא להתרחק/להיפרד מאמא, לא להיקלט במסגרת.

<r><U><s>[u]</s>כשאני איתו בגן אגב,הוא מאוד מאוד נהנה<e>[/u]</e></U><br/> זה בכלל לא אגב. זה העיקר. כשהוא איתך הוא נהנה כי את שם לידו, נותנת לו ביטחון ואהבה וקביעות וכל מה שהוא צריך וכך הוא יכול להיות פנוי למשחק ואינטרקציות אחרות, בידיעה ברורה שאת שם כשהוא יצטרך אותך.<br/> ולכן אולי במקום להסתגל לגן...

<t>_לדעתי פסטיבלים או סדנאות מודעות זה המקום להכיר אנשים דומים לך<br/> (ויש כאלו המון בארץ..גם פסטיבלים וגם אנשים)._<br/> ולגמרי אפשר להגיע עם פעוטות.<br/> <br/> גם אני צמחתי לתוך ההורות הזו בלי לדעת עליה כלום מראש, ובן זוגי די נסחב אחרי, והיו חילוקי דעות אבל הם לא פירקו את הזוגיות, ובכל זאת לפעמים ...

אני לא רגילה להחליט כאן החלטות אבל נראה לי שאפשר להפנות מככר השוק את מי שמתעניין לדיון כאן, ואם לא עולות התנגדויות לשנות את הכתוב למעלה בככר ולכתוב שאפשר לפרסם מודעות דרושים לאנשי צוות במוסדות חינוך או למטפלות במשפחתונים ברוח האתר (או משהו כזה. אמא'לה).

אני בעד.

אם זה עוזר, פחות מתחברת לסטלה, מחכה בשקיקה להמשך הסיפור שלך. וגם נראה לי שהדרמה באמת אצלך, לא שזה משנה או מפחית מעוצמתה
<הרגשתי שאני אחת מאלה שהבהילו אותך אז עכשיו אני חוששת להגיב אבל יאללה, נלך על זה>

לדעתי שפה נטמעת על ידי קריאה, בדרך כלל בגיל צעיר. אבל אולי את יכולה פשוט לנסות לקרוא טקסטים קלאסיים או קאנוניים מכל מיני תחומים ולהיחשף יותר למבנים התקניים או הבסיסיים של השפה.

הם כאילו היפוך אחד של השני.
<הי >

תענוג אכן.

פלונית אחרונה - תודה שכתבת. מקסים ומרגש. וזה למען האמת מה שאני לקחתי מהדף. עושה פלאים.

הוא לא ממש רוצה להיות בבית
נראה לי שזאת הבעיה. אבל אם כל המצב הוא זמני אז אולי כדאי לקחת אוויר ולחכות.

<r><U><s>[u]</s>ושלו בעצם טוב<e>[/u]</e></U><br/> הרשי לי להיות נחרצת. לדעתי לא טוב לתינוק כה רך להיות בלי אמא שלו. הדילמה שלך היא ממשית ומשמעותית. אני יודעת שאני, כשבגיל חצי שנה של בתי הראשונה הציעו לי עבודת שחלמתי עליה, בתנאים סופר נוחים, לא יכולתי לעזוב את הבת שלי. אני מאמינה באינסטינקטים. זו באמ...

דרך אהבה התשובה היא שזה לא באמת חשוב כי זה רק ביטוי של משהו הרבה יותר גדול.
מה שאני אומרת הוא שאם יש אהבה, אז זה באמת לא כל כך חשוב. אז גם אם אני עכשיו לא רוצה סקס זה לא אומר שום דבר על האהבה שלי.

מיכל, אני מזדהה מאוד.
וגם עם הדברים של מזדהה. אני רק לא כל כך מתוסכלת מזה. יותר מקבלת שככה הוא, ומתקרבת כשזקוקה למגע, ואחרי הרבה פעמים שאמרתי - גם הוא מקבל אותי, למרות שלא זקוק לזה ואפילו מפריע לו.
נשואה ותיקה - תודה על התשובה.

<r><U><s>[u]</s>ההחלטה לא לסרב לו לקיום יחסי מין באה מתוך זה שלדעתי זה מעליב, פוגע, אומר שאני לא אוהבת כאשר הוא בא אלי ורוצה לעשות מעשה אהבה<e>[/u]</e></U><br/> השאלה שלי היא למה בתוך מערכת כל כך תומכת ואוהבת וותיקהאי אפשר להכיל גם את זה כמו שאפשר להכיל את בן הזוג כמו שהוא - האם באמת הוא עד כדי כך י...

<r><U><s>[u]</s>הבנה פנימית עמוקה שזה לא באמת חשוב. אם הכתם על התקרה ממש ממש חשוב לי - אצבע אותו בעצמי או אקח בעל מקצוע לטפל בזה. אם ממש חשוב לי שהוא יחליף עכשיו חיתול, למרות שבעצם אני עושה את זה הרבה יותר מהר ויעיל - אז אבקש ממנו. אם באמת נורא חשוב לי שלא יצא עכשיו לרוץ - אגיד לו. ולא אצפה שהוא יבי...

<t>בשמת, יש לי שתי תהיות לגבי הניתוח שלך את נשואה ותיקה. האחת - היא מציגה את הזמינות המינית כסיבה המשוערת לנישואים המוצלחים - את מציגה אותה כתוצאה שלהם. השנייה - את אומרת - הוא מתנהג כך וכך - אז ברור שהיא רוצה לשכב איתו. היא אומרת בפירוש שלא תמיד היא רוצה לשכב איתו ולפעמים היא שוכבת איתו גם כשהיא לא...

הרבה כוחות לכולם ובריאות במהרה.

שיח, אהבתי מה שכתבת.
אני מרגישה שאנחנו באמת על איזה קו תפר בין לנסות לקחת אתנו משהו מהחוכמה הנשית העתיקה לבין לנסח לעצמנו מחדש חוכמה נשית פמיניסטית חדשה שרובנו כבר חשות אותה אבל עוד לא מצליחות עד הסוף לנסח אותה לעצמנו או לגברים שלנו בצורה שהיא לא לוחמנית אלא אוהבת.

גם ההתקפות האלה
אני ממש לא מנסה להתקיף את נשואה ותיקה, רק לנסות להבין אותה ואת מה שלא מסתדר לי בתיאורים שלה. זה הכול. אם זה התפרש כהתקפה אני מתנצלת.

<t>נשואה ותיקה - המילים שהשתמשתי בהן - חוסר כנות, הדדיות ותקשורת, הן פרשנות שלי לפי הדברים שכתבת כאן - לא מדברים על מין, הוא תמיד יוזם, את מזייפת אורגזמות. אני מבינה שמתחת לפני השטח יש מערכת הרבה יותר מורכבת, וכנראה דומה יותר למה שמתאר נשוי ותיק, מערכת של יחסי אהבה שרובנו כנראה לא מכירים, כמו בשיר ש...

גם אני מרגישה שיש אצל נשואה ותיקה דיסוננס שקשה ליישב אותו בין התיאור הפנטסטי של מערכת היחסים לבין תיאור חיי המין שכולל חוסר כנות, חוסר תקשורת וחוסר הדדיות (נשואה ותיקה מעוררת בי המון רגשות שונים ומעורבים, אבל בחרתי לשתף בזה למרות הזיגזוג). וחבל לי קצת שעזבת, נשואה ותיקה.

קודם כל כן - עירום רוב הזמן, שנית - להביא גיגית וסבון כביסה אקולוגי וחבלים, לכבס רגע ולתלות לייבוש.

<r><U><s>[u]</s>אפשר בודאי לשנות את "תמיד" ל"לרוב", או ל"לעיתים קרובות" או כל שינוי אחר שמתאים לכל אחת.<e>[/u]</e></U><br/> זה נשמע לי לגמרי סביר, אבל את יכולה להבין איך זה עושה הבדל משמעותי ולא רק סמנטי?<br/> <br/> וגם -<br/> _טוב לשמוע את קולך, <PO><s>[po]</s>נשואה ותיקה<e>[/po]</e></PO>? .<br/> ב...

נשואה ותיקה, אני מסכימה עם כל מה שאמרת בפוסט האחרון, חוץ מהמילה תמיד. זאת המילה שעושה לי את הקושי עם ההצעה שלך מהתחלה. היא לגמרי לא מובנת לי ולא נראית לי אפשרית.

<t>אהבה מאושרת/ויסלבה שימבורסקה<br/> תרגום רפי וייכרט מתוך "סוף והתחלה"<br/> <br/> אַהֲבָה מְאֻשֶּׁרֶת, הַאִם זֶה טִבְעִי,<br/> הַאִם זֶה רְצִינִי, הַאִם זֶה מוֹעִיל -<br/> מַה תּוֹעֶלֶת יֵשׁ לַעוֹלָם מִשְּׁנֵי בְּנֵי-אָדָם,<br/> שֶׁאֵינָם רוֹאִים אֶת הָעוֹלָם?<br/> <br/> מֻגְבָּהִים זֶה אֶל זֶה שֶׁלֹּא בִּז...

<t>היתה לי איזו תובנה אתמול בעקבות שיחה על הדף הזה. הזמינות התמידית, בעצם יש בה איזה חוסר נוכחות. כי מי נמצאת שם מולך? היא עצובה? היא כועסת? היא עייפה? היא במחזור? היא לא מרגישה טוב? היא חושקת? היא יוזמת? היא מתלהבת? היא נהנית? מי היא? מה היא רוצה? עם מי אתה עושה סקס?<br/> ולדעתי רק סוג של ניתוק מעצ...

ממליצה לא להבהל מהתוקפנות שתבוא
את זה רוזמרין כתבה. מכאן הכול התחיל. רק תזכורת.