קיבלתי הצעת עבודה לאיור ועובדת עליה כל שניה פנויה
איזה יופי! את רואה, מה שצריך לקרות קורה, אל תוותרי על מי שאת ועל מה שאת טובה בו!
עוקבת אחריך מפה...

קוראת אותך

עניתי

תודה!
הייתי אצל רופאה מקסימה,
יש לי סתימה, צריכה לחמם את האזור ואז לשאוב או להניק באלכסון...
כותבת כאן למקרה שלמשהי יהיו את אותם הסימפטומים.
יכולה להמשיך ולהניק את התינוקת שלי בביטחה עד גיל שנתיים!...

<t>מצטרפת לשאלות,<br/> ביתי כבר בת שנה ושלושה חדשים, ומבאס בשלב כזה לגלות משהו חדש...<br/> יש לי גם נקודה לבנה רק בצד אחד.<br/> לפני שבוע בערך היתהלי סתימה באותו השד, שעברה עם שתיית קנקן שלם של תה מרווה, ושאיבה.<br/> אתמול בערב הרגשתי כאילו שורף בבפנים של שני השדיים.<br/> עכשיו במקלחת ראיתי נקודה לב...

כיף לראות אותך ולקרוא עליך ב'הארץ'!

שלום..
אנחנו מתפספסות הרבה... חבל שאת לא אונליין בסקייפ. מקווה שנצליח בקרוב..
נשיקות

<r><U><s>[u]</s>וזה הדיון שמעניין אותי- איך אפשר לנהל את התחושות האלה, שעולות, בהצלחה גדולה יותר...<e>[/u]</e></U><br/> רק אומר, וממש לא מתוך זלזול, שאת הדף פתחתי דוקא בשביל סוג הדיון <PO><s>[po]</s>שניצן אמ<e>[/po]</e></PO> ממשיכה.<br/> ניצן ושירי, תודה שתרמתם לי חומר למחשבה והבנה... מוצאת הרבה תשו...

תודה לכלכן! היום הייתי בבית מרקחת בזבוטינסקי, ורכשתי.
אחת עשרה, תודה, איפה השארת לי הודעה?..

תודה על התגובות.
ומה דעתכם בקשר לפוסט טראומה? האם זו המצאה מודרנית?

<t>לאחרונה יוצא לי הרבה לחשוב על אלימות, על המקור שלה, על התפקיד שלה, על הצורך שלה.<br/> זה נושא מאוד רחב, והייתי רוצה להדגיש כמה נקודות שגורמות לי לחשוב עליו-<br/> דבר ראשון, האלימות המשפחתית הנוראית שמפורסמת בתקשורת לאחרונה. מה מביא אדם לרצוח אנשים שאהובים עליו, יוצאי חלציו? האם זה היה קיים גם בעב...

כן. כלומר, לא יודעת מה זה הרבה בעיניך, אבל בכמעט שש שנים שאני פה, אני כל הזמן שומעת על עוד. יש גם כמה זוגות ישראלים לגמרי שחיים פה.

<t>כן, ושכחתי לכתוב, שאיליאס, בן שלוש וחצי, דובר עברית וגרמנית, ומבין אנגלית. התחיל לדבר משפטים ברורים יחסית מאוחר, אבל כרגע הגרמנית שלו ברמה כמעט זהה לילדים דוברי שפה אחת. העיברית פחות, פשוט מכיוון שאנחנו לא חיים בישראל. אבל כל ביקור שלנו שם או של משפחה וחברים פה, גורם לקפיצה קדימה.<br/> מגיל מאוד ...

<t>אנחנו בשנתיים האחרונות מקיימים פה קבוצה של ילדים דוברי עברית, כרגע נפגשים פעם בשבועיים בימי ראשון. לפעמים חוגגים חגים ביחד, מעבירים פעילויות ביחד, בעיקר יוצרים קשרים חברתיים. את השפה זה בטוח מחזק.<br/> <br/> בזוגיות מעורבת לפעמים יש בעייתיות מסויימת שלא יכולים לתקשר באותה השפה. לפעמים לא מצליחים ...

<r>זהו, התקופה ההיא וזו שאחריה נשמעות הזויות ומעניינות... אני רק שומעת סיפורים ורואה סרטים על הזמנים האלו, ואיך אחרי נפילת החומה היה אפשר ליצור הכל מאפס. עכשיו הכל כבר לפעמים אובר יאפי ומעוצב. למרות שאפשר עדיין למצוא מקומות שה'קידמה' עוד לא הגיע אליהם.<br/> <br/> <U><s>[u]</s>הרבה יותר מתאים לו מגרמ...

שרון ס, סיקרנת אותי! היית בברלין ב84! וואו, מקנאה בך! כמה זמן חייתם פה? איך זה בשבילו לחיות בארץ?

איזה כיף לראות שהדף הזה חוזר לחיים! גם אני פה

אושר אושר גדול. חווית הלידה כל כך סימלית למה שבא אחר כך. שני ילדים זה כיף!!! טפו טפו טפו

<t>מבינה לגמרי את האבל ואת הקושי, אבל נראה שניסית ונאבקת הרבה, היית יכולה לותר כבר ממש ממזמן, ובטח משהי אחרת באמת היתה עושה את זה. בעיניי, יש גבול לכמה בנאדם יכול לותר על עצמו, אפילו בשביל הקטנים היקרים מכל. אם לא תהיי את עצמך, ואם לא יהיה לך גם קצת טוב, אז גם הקטן ירגיש את זה, וזה ישפיע עליו.<br/> ...

<t>היי...<br/> אנחנו בסדר, תקופת הסתגלות. אמא שלי עוזבת ביום חמישי, קצת חוששת ממה יהיה אחר כך, מצד שני, קצת מעודד אותי שבקרוב נחזור לשיגרה, אולי זה יוריד קצת לחץ...<br/> אני כבר כמעט לגמרי לגמרי מאוששת מהלידה. עוד לא חזקה לגמרי, אבל ממש כמעט...<br/> איך אצלכם? יש שיפור עם ההנקה והשילשולים? (מתנצלת, ...

רציתי לומר לך באופן אישי שאני שמחה מאוד שיצא לי להכיר אותך פה. אני מרגישה שאת החברה האינטרנטית החדשה שלי...

זאת אני כתבתי למעלה

<t>מה שעוזר לי מאוד, שלא הכרתי בסיבוב הראשון של פצעים בהנקה, זה פדים של צמר משי (מקווה שזה תרגום נכון, באנגלית זה נקרא WOOL SILK).<br/> אחרי ההנקה, נותנת לפיטמה לתיבש באוויר, ואז שמה את הפד בתוך החולצה.<br/> פעם פעמיים ביום מורחת לנולין, ובלילה בלי חולצה, אם מספיק חם.<br/> המיילדת שלי גם המליצה, עדי...

<t>אני מתרגשת עד דמעות מלקרוא את התגובות שלכן.. לא מאמינה שאני כאן...<br/> <br/> אחרי שהלידה הסתיימה, לילו שאלה אותי אם אני גאה בעצמי. אמרתי לה שלא, ההרגשה שלי היא שזה לא יכל להיות בשום צורה אחרת, וגאווה היא ממש לא חלק מההרגשה הזו. אני לא מרגישה שעשיתי פה איזה מאמץ מיוחד, אפילו ההפך. עשיתי את הדבר ה...

תודה לכלכן! שמחה לשתף פה.
אני חושבת שעצם הקיום של הדף הזה, הקריאה והתגובות שלכן, תרמו המון המון ללידה.

<t>יושבת לייד המחשב שלי סוף סוף... לא יודעת כמה זה יחזיק, כי עדיין קצת קשה לשבת, ונראה כמה זמן דריה תחזיק מעמד. ישנה כבר הרבה זמן. בכלל, תינוקת יחסית לאח הגדול שלה מאוד שקטה, יודעת בדיוק מה היא רוצה...<br/> ישלי שוב פעם קצת פצעים בפטמות... אבל הפעם גם לא לוקחת את זה קשה כמו עם איליאס, וגם נראה לי שא...

<t>צירים כבר די כואבים, אבל עדיין לא הממש כואבים. המיילדת אמרה שזה עדיין השלב הראשון של הלידה. המליצה לנוח, ולעשות אמבטיה עוד משהו כמו שעה. ואז להתקשר אליה. התינוקת כנראה תצא הלילה או מחר!!!!!!!!!!!!!!!!<br/> בינתיים רק לא ברור לי איך לקבל את הצירים בשכיבה... אבל אנחנו הולכים עכשיו לראות סרט. איליאס...

משהו קורה... צירים סדירים, יצא בודאות הפקק הרירי, המיילדת בדרך.......

מזל טוב, נשמע מדהים!

תמרהינדי, קוראת אותך, אין לי מושג בעניין, אבל נשמע לי שאתם בדרך החוצה מהסיבוך.
מחזיקה לכם אצבעות!

<t>חזרתי מהפגישה.<br/> היה מדהים!... דבר ראשון, יש התקדמות משמעותית. עשתה לי אקופונטורה- שתי מחטים בקרסול, אחת בגב היד.<br/> נתנה לי תרופה הומאופטית לשתות.<br/> עשתה לי מסג' בזרת, אמרה שזה עוזר לתינוקת להתמקם.<br/> עשתה לי בדיקה ואגינלית- הרגישה את הראש!!!!!!!! השתמשה גם בשמן שבו מרכיבים שעוזרים להת...

אשמח מאוד שתתערבי. מבחינתי, את כבר קצת מעורבת... ואני גם סומכת עליך שתדעי ושאת יודעת מה נכון.
אשמח גם לשמוע על התמציות שכתבת עליהן. לא שמעתי על זה, וגם לא נראה לי שהמיילדת שלי מכירה, אבל אולי בחנות הטבע פה יכירו.
גם נראה שכתבנו בדיוק באותו הזמן...

<t>תודה לכן!<br/> בינתיים, אין חדש. עוד קצת יותר משעה יש לי פגישה עם המיילדת פלוס אקופונטורה. אחר כך בטח אצא לטיול היומי, עם אמא שלי. היום גם יורד פה גשם, אז יהייה יותר נעים ללכת. הגשם פה מאפשר להיות בחוץ, עדין יחסית...<br/> ארש אומר שהלידה כנראה מתחילה לאט, מתפתחת לאט, ובטח תיגמר מהר. מקווה שהוא צו...

יש לי צירים, חלקם כואבים, חלקם כמעט בלתי מורגשים מאתמול בלילה. חלקם ממש התכווצויות גם ברגליים. אבל לא מתפתחים ולא נהיים סדירים. מחר פגישה על הבוקר עם המיילדת.

לא... אין שינוי במצב...

היו לי צירים חלק ממש כואבים כל הלילה. עכשיו פחות.
נדמה לי שיצא לי הפקק הרירי.

תודה לשלושתיכן. צריכה למצוא דרך לעבור את הזמן הזה עם כמה שפחות ציפיה. המצב רוח שלי מאתמול לא משהו. חסרת סבלנות.

כמובן, זאת אני כתבתי למעלה... מהמחשב של ארש...

<r>תודה <E>:-)</E><br/> יש לי היום פגישה עם המיילדת, אני אבקש ממנה לעשות לי שוב אקופונטורה. אם זה לא יזרז, אז זה בטח ירגיע.<br/> אני חושבת שאולי ההליכות המרובות שלי ביומיים האחרונים היו אגרסיביות מדיי. אולי צריך ללכת שעתיים, לנוח, ואז אולי ללכת עוד אם ישאר כוח. אבל גם לשמור את הכוח, ולא להתרוקן לגמר...

הלכתי היום ואתמול המון המון ברגל. הערב היו לי התכווצויות ממש כואבות בירכיים שהתחברו עם הבטן. נחתי קצת, ובינתיים זה עבר.
תוך כדי ההליכות גם היו לי קצת צירים, אבל הפסיקו.

<r><E>:-)</E> תודה...<br/> לא, בינתיים לא... מוצאת את עצמי עושה תכניות בהתעלמות מוחלטת מזה שאני אמורה ללדת כל רגע... אולי זה סימן טוב?...<br/> חייבת לומר שאני מאוד נהנית מהזמן הזה, כאילו ירד ממני לחץ. ההריון כאילו כבר נגמר, והלידה עדיין לא הגיעה. זה כאילו מין זמן ביניים שנותן לי לפנק את עצמי בצורה א...

במבי, דבר ראשון מזל טוב!
חוץ מזה, המון המון תודה על הסיפור שלך, ועל כל הדברים שכתבת פה. אני מוצאת את עצמי בהרבה מהם, ומקווה מאוד שתעבור עליי לידה מהירה ומהנה (ככה זה נשמע) כמו שהיתה לך.
מאוד מחזק אותי ומכין אותי עוד יותר ללידה הקרבה שלי לקרוא מה שכתבת פה.

תודה... העלת חיוך על שפתי...

<t>אני כותבת היום בהמשכים...<br/> הלכתי היום המון המון המון ברגל. יש לי כרגע מליוני התכווצויות, בגב, בבטן ובירכיים. הלידה הקודמת היתה אחרי יומיים של הליכות מרובות.<br/> אבל איכשהו אני כבר פחות מצפה לזה כל רגע...<br/> משהו מעניין, מכל מה שאני קוראת מכותבות אחרות פה- השאלה הנפוצה של- נו, כבר ילדת? בדר...

ובדיקות עשיתי אולי שלוש או ארבע כל ההריון הזה......

<t>_לצערי הלחץ והמתח שנוצר בעקבות הבדיקות והבירורים בהריון גם מעלה את רמת האדרנלין .<br/> כשאנחנו מפחדות ומרגישות שאין לנו תנאים בטוחים ללדת אנחנו דוחות את הלידה בדומה לכל יונק בטבע._<br/> <br/> מאז שאמא שלי פה אני מרגישה רוגע אין סופי..... ואני כבר דיי הרבה זמן גם מרגישה שיש לי את התנאים הכי מעולים...

הבעייה היא רק שכרגע הזריחה היא בשלוש- ארבע לפנות בוקר... את שאר העצות הנפלאות אנסה ליישם כמה שיותר. (חלק אולי כבר מיישמת)

<r><PO><s>[po]</s>טאו להורות<e>[/po]</e></PO> כתבה לי בדף <PO><s>[po]</s>הריון בשבוע 41<e>[/po]</e></PO><br/> <br/> _היי נסיכה<br/> לדעתי מקור הקושי הוא כרגיל בראש. אנחנו חושבים שאנחנו יודעים ושוכחים שאנחנו המצאנו את השעון ואת חישובי הזמן.<br/> לתינוק אין שעון בבטן ולא יומן פגישות.<br/> הלידה היא תה...

תודה רבה!!!
מעתיקה חלק לדף סיפורי לידות שלי... שאוכל לחזור ולקרוא.

<t>אני גם מגיעה לפה, למרבה הפתעתי.<br/> היום אני אמורה ללדת, אין שום סימן...<br/> את הבכור ילדתי יומיים לפני התאריך, והייתי בטוחה שהקטנה שבפנים תבוא מינימום שבועיים לפני הזמן...<br/> איך שהו אני מרגישה קצת יאוש מכל העניין, כאילו שהלידה לא הולכת להגיע... אבל דוקא עוברים עליי ימים דיי נעימים, חוץ מהחו...

אז הגיע תאריך הלידה המשוער, עדיין שום סימן ללידה. איפה שהו אני גם מפסיקה לחכות, וכבר לא כל כך מתרגשת מכל מיחוש שדומה לציר. אולי כבר נראה לי כאילו זה לא הולך להגיע אף פעם...
סוף שבוע 40. תחילת שבוע 41!..................

תודה רוניתה!

עדיין בהריון.........

<t>עדיין בהריון.....<br/> אתמול צילמנו תמונות, ולא האמנתי כמה שהבטן שלי גדולה.<br/> אמא שלי אומרת שלפי הנפיחות בפנים זה נראה שזה ממש קרוב. יש לי גם כל הזמן כאבים... אבל לא סדירים, ולא מתמשכים.<br/> יש פה ימים חמים מאוד. אתמול היינו באגם, ושחיתי קצת, וזה היה מאוד מצנן ונעים.<br/> התחלתי רק עכשיו... ל...

<t>אני באמת לא יודעת איך זה יהיה, כמו הכל, אני מעדיפה שיהיו לי את כל האפשרויות, וברגע האמת, אחליט.<br/> אצלי דוקא הרבה פעמים השיתוף מאוד עוזר לי להתקדם. כאילו מוציא החוצה את הדברים הלא נעימים, ולשמוע לקרוא או לראות שיש בי תמיכה, עוזר לי להתקדם.<br/> אבל באמת גם קורה בחוויות מסויימות מאוד אינטימיות ש...

תודה לשתיכן!
אני מניחה שאראה תוך כדי מה הכי מתאים. יש מצבים שאכן יותר מתאים לי לשמור דברים רק בסביבה האינטימית, ויש מצבים שהשיתוף מוציא ולוקח דברים שעוזרים לי להתקדם.

תודה, זה מלמד עוד משהו לקראת הלידה!

היום מתחיל שבוע 40... מחר אמא שלי מגיעה!!!!!!!!

<t>מצאתי עכשיו את הרשימה שהכנתי- דברים שצריך לקחת לבית חולים, ללידה של איליאס.<br/> מחקתי כמה דברים שהיו לגמרי מיותרים, כמו חזיית הנקה, הוספתי ממש מעט, והדפסתי.<br/> במקרה, טפו טפו טפו, שלא יהיה, שנצטרך ללכת לבית חולים, אז יהיה ככה יותר קל. היא באנגלית, כך שכלנו נוכל להעזר בה.<br/> והוספתי חלק גדול ...

<r><U><s>[u]</s>היה לי בטחון וידיעה פנימית שהכל יהיה בסדר<e>[/u]</e></U><br/> יש לי גם הרגשה כזו, אבל חברה שפעמיים תכננה והיתה בטוחה שתהייה לה לידת בית, ופעמיים הסיפור הסתיים בקיסרי, סיפרה שבפעם הראשונה גם היא לא ארזה תיק, וזה הוסיף המון לחץ לארוז ברגע האחרון.<br/> ובפעם השנייה כשזה קרה (הניתוח היה ...

הלידה שלי מתוכננת להיות בבית.
ליתר ביטחון, עדיף גם לארוז תיק, בשביל להיות מוכנים למה שלא יהיה. אבל, הרבה מהדברים שברשימה, הם דברים שהם בשימוש גם עכשיו, ויהיו בשימוש בלידה.
מה דעתכן, על לשמור את הרשימה הזו בכוננות, ולארוז סופית רק כשיש צירים?...

תודה תודה תודה!

מעניין שמה שראית זה קשר קרוב עם בן הזוג. שמחה לשמוע את זה. אני גם מרגישה ככה לפעמים... לפעמים אני חושבת שבגלל שכל אחד מאתנו מדבר שפה אחרת ומתקשרים בכלל בשפה שלישית, אז אנחנו חייבים שיהיה בינינו קשר קרוב שמעבר לשפה.

רחל, בברלין אפשר למצוא כבר כאלו ביד שנייה. אני גם די בטוחה שבאיביי.
הבעייתיות באופניים האלו, בניגוד למעין ריקשה שנגררת מאחור, זה שהעץ המסיבי מוסיף הרבה למשקל. אולי אבל בהולנד זה פחות בעייתי, כי הכל ישר...

<t>אספר קצת על המעגל לידה שהיה לי.<br/> <br/> אין לי המון חברות פה בברלין, וחברה קרובה אחת. אבל הצלחתי לחשוב על 8 נשים שאני מעריכה ואוהבת, שהייתי שמחה שיקחו איתי חלק בתהליך הזה.<br/> אני לא עשיתי כלום. רק בחרתי את מי להזמין, וכתבתי על כל אחת טקסט קצר, מאיפה אני מכירה אותה, ומה היא נותנת לי בהכרות של...

סליחה לא התכוונתי...
את ממש לא צריכה להתנצל... זה גם מאוד תומך בי לשמוע דברים כאלו.

הייתי היום אצל הרופאת נשים, עשתה לי בדיקה וגינלית
אין שום פתיחה ושום התקצרות.. הצירים הם לגמרי צירי דמה. עוד תזכורת להרגע ולקחת את הזמן.
וחוץ מזה הכל ממש טוב. נמצאת בתנוחה הנכונה עם הראש עמוק בתוך האגן.
עוד יומיים וחצי אמא שלי כאן.
מחרתיים מתחילה שבוע 40.

<t>אתמול היה לי לכבודי מעגל נשים מדהים ומחזק, הוסיף לי הרבה כוח.<br/> הייתי כל כך מרוגשת אחריו, שלא הצלחתי לישון בלילה, ואחר כך גם באו צירים וילד קטן למיטה... אני עכשיו גמורה. אנסה לכתוב על זה עוד מאוחר יותר.<br/> שמחה שיש לי חברות כאלו נותנות ותומכות, ושמחה שיש לי איילת שידעה ויודעת בדיוק מה נכון ל...

<t>תמרהינדי, תודה לך. את קצת מביכה אותי בדברים שאת כותבת... בכל מקרה זה מחזק אותי לקרוא.<br/> לא כל מי שכותבת פה מכירה אותי אישית, ויצא איכשהו שכמה חברות מאוד טובות וחשובות עוברות איתי את התהליך פה, אבל לא רק הן.<br/> <br/> אני באמת מתחילה לחשוב שאולי בשלב הסופי של הלידה אהייה במים. אני גם שמעתי וקר...

<t>חללית יקרה,<br/> אם לא הייתי רוצה פלישה והתפלשות, לא הייתי כותבת פה כל כך הרבה... אני שמחה ורוצה לקרוא (מכיוון שזו האופציה היחידה שיש בפנינו כרגע..) את מחשבותיך ודעותיך. זו הדרך היחידה שאפשר שתהיי איתי בחוויה הזו, ואני מרגישה שיש בך הרבה שיכול לתמוך בי בה. למרות המרחק בינינו בשנים האחרונות, אני מ...

כבר משהו כמו שבוע שכל ערב יש לי צירים כמה שעות. זה מעייף ומתיש. אין לי כוח יותר. לא מצליחה לישון גם בלילה. ועכשיו, גם כשמנסה לנוח ביום, גם בא איזה ציר ומפריע את המנוחה.

<t>שילשום בערב היתה לי מין התכווצות כזאת כואבת נורא ברגל, איליאס היה בחדר שלו, ארש היה בסלון, צעקתי בקול רם- אווה!!! לארש לקח כמה שניות להגיב, איליאס ישר רץ אליי, ושאל אם הכל בסדר, אמרתי לו שהיה לי כאב ברגל, הוא ליווה אותי לספה בסלון, ואז לקח את ארש, ואמר לו שצריך עכשיו להשאיר אותי לבד ולא להציק לי....

<t>תודה, הדברים שלך מאוד נוגעים לי. אני באמת מרגישה שהוא מאוד רגיש ומרגיש את מה שעובר עליי. גם הוא וגם אבא שלו... מאוד נותנים לי את החופש והתמיכה שאני צריכה עכשיו.<br/> חוזרת מביקור אצל המיילדת. בדקה את הבטן, אמרה שזה נראה שיש עוד קצת זמן. שאתפקס על לחשוב שהיא תבוא בדיוק בזמן. אני צריכה לשחרר את זה....

כן, וכמובן יש את הסופי שבוע, שבת ראשון שהוא בבית... אבל אז נראה לי שממש אין בעייה להביא אותו לחברים במקרה הצורך.

<t>תודה תודה לכן!<br/> כן, יש מעין תכנית גיבוי, מאוד תלוי גם באיזה משעות היום תתרחש הלידה.<br/> הוא נמצא כל יום בגן מתשע וחצי עד שלוש, אבל זה אומר שחצי שעה לפני צריך לצאת להביא אותו או להחזיר אותו.<br/> וגם מפחיד אותי האמת, שאם זה יהיה בלילה, שהוא יתעורר מהצעקות והבלאגן.<br/> אם זה יתחיל בשעות אחר ה...

תודה אהובה,
אני מקווה שנצליח לעשות את המעגל, למרות שיש לי צירים מדיי פעם, והאמת, הכי בא לי שהיא כבר תצא... ואת המעגל מקסימום נעשה עם תינוקת...
בכל מקרה, שמחה שיצא לך לקרוא ולהיות פה בדף, למרות שאת עוברת את הכל איתי באופן חי...
נשיקות וירטואליות, בקרוב ממשיות...

אז התחיל שלב הקינון. האם זה מה שזה?
מאתמול מסדרת בטירוף את הבית. מתה כבר להמשיך. פעם קודמת, זה מה שהביא את הלידה. לא בטוחה שזה מה שיקרה הפעם, אבל בכל מקרה, יותר נחמד שהבית מתחיל להראות מסודר מאורגן ונקי...

<t>אתמול היה לי יום מאמץ. מעט שינה בלילה, בלי מנוחה בכלל במשך היום.<br/> בערב התחילו לי בחילות מציקות. לקראת הלילה, כל בחילה הובילה לציר. היה שלב שהיה ציר כל חמש דקות בערך. מתחיל בבחילה, הופך לכאב, ובטן קשה. אך עדיין, הכאב היה סביל. לא חזק, אבל נוכח.<br/> ניסיתי לישון, לא הצלחתי, חזרתי לשכב לייד האי...

<t>כל כך הייתי רוצה שכמה נשים חשובות בחיים שלי יהיו קרובות אליי בימים אלו... זה אחד מהרגעים האלו שהמרחק מכמה אהובים מקשה.<br/> אמא שלי ואיילת יהיו ליידי. הייתי רוצה גם את נטע, את אבישג, את עירית ליידי. נשים חזקות ותומכות שמלוות אותי כבר הרבה שנים. אבל גרות רחוק ממני... אולי עצם הכתיבה של השמות שלכן ...

מחר מתחיל שבוע 38. יכולה כבר ללדת, התינוקת מוכנה...
אבל בבדיקה האחרונה אצל המיילדת היא אמרה שיש לי עוד שבוע שבועיים מעכשיו... רק שנהייה כבר ממש קשה לישון, ללכת, להתאמץ... דייי.... אני כבר מוכנה!... רק צריך לסדר כמה דברים בבית, מיום שני הבא, שתבוא כבר בשמחה!!!

<t>זה התחיל מתוך שינה, היה לי חלום שאני עם ארש ואיליאס בשפת הים, מסביבנו הרבה אנשים- כאילו מתסכלים אל עומק הים- אל האופק, מצפים למשהו גדול ומרגש וגם קצת מפחיד, וכל פעם בא גל ושוטף אותנו, ומכסה את איליאס לגמרי מעל הראש, והוא נורא נהנה ושוחה, אבל אנחנו שנינו כל פעם רצים אחריו ונבהלים, וגם מפחדים שהדבר...

תודה תודה תודה לכלכן!!! שמחה שאתן איתי.

כיף לי שאת איתי. אפילו באופן וירטואלי.

<t>אני אולי באמת דוגמה קיצונית, אבל זוכרת שחבר סיפר בחוסר הבנה וזעזוע איך אישה מסויימת היניקה בחדר האוכל של הקיבוץ שלו, ודיי הבנתי אותו אז....<br/> היום, כמובן, אני מזדעדעת כשמשהו לא מבין למה אמא מניקה את התינוק שלה בכל מקום אפשרי!...<br/> ויש לי עוד בערך מיליון דוגמאות בקשר לעצמי.<br/> למרות הכל, ל...

הכל טוב. הראש למטה!

<r>תודה רבה על התרגילים!<br/> <br/> <U><s>[u]</s>ולהרגל להתהפך משכיבה , לצד ואז על הברכיים ורק עכשיו לקום<e>[/u]</e></U><br/> זה אני זוכרת ועושה עוד מההריון הקודם.<br/> <br/> <br/> <U><s>[u]</s>לא יותר קל לדעת לפי איפה הבעיטות?<e>[/u]</e></U><br/> כן, בעיניי הראש נמצא עמוק למטה, כבר ממש בתוך האגן.<b...

<t>שיניתי את השם של הדף, אבל הייתי צריכה לכתוב סיפורי הלידות במקום סיפורי הלידה... אין לי כוח לשנות בינתיים...<br/> <br/> היום היינו אצל המיילדת, דבר ראשון, פגישה מוצלחת בינה לבין ארש.<br/> אין לי כוח להרחיב כרגע, אבל היא בדקה אותי, את הבטן, ואמרה שנראה לה שהטוסיק נמצא למטה. ואז קראה לעוד מיילדת לבד...

<t>עוד שאלה, שאני עומדת לשאול, מאיזה שבוע הלידה יכולה להערך בבית, ועד איזה שבוע כדאי ללכת לבית חולים, במקרה של צירים מוקדמים.<br/> וגם ההפך, במידה והלידה מתאחרת, אם כדאי ללכת לבית חולים (חברה סיפרה שילדה חודש אחרי התאריך המצופה, ובעקבות זה חלו סיבוכים שבגללם טוב שהיתה בבית חולים).<br/> וכמובן, אם כד...

תודה חמודה,
בינתיים באמת יש לנו ימי הלדת נחמדים...
מאחלת לאביה המתוקונת החלמה מהירה! ולך הרבה מנוחה...
מליוני נשיקות מרחפות באויר לכוונכם...

<t>אתמול קראתי באיזה אתר תיאור של צירי ברקסטון היקס-<br/> הכאב לוחץ מהחלק העליון של הבטן- רחם, ומה שעוזר בדרך כלל זו הליכה.<br/> אז כנראה שזה מה שהיה לי. חייבת לציין שזה הוריד לי הרבה לחץ, למרות שכבר נהייה קצת קשה מנשוא לשאת את הבטן, ושלא נדבר על הבעיטות והתזוזות הנמרצות של העוברית- תינוקת, שמרגיש כ...

שכחתי לכתוב, אני עכשיו בשבוע 32. תחילת חודש שמיני.

<t>רחל, תודה רבה על הקישור לדף! בדיוק מה שאני צריכה לפני הלידה וללידה עצמה, כמובן..<br/> ביום שישי האחרון היו לי צירים. זה התחיל בבוקר, לא התאמצתי במיוחד, שטפתי קצת כלים, הכנתי את איליאס לגן, מאוד שיגרתי. עוד כשאיליאס וארש היו בבית, הרגשתי פתאום התכווציות בבטן, אבל לא התרגשתי. הם יצאו. אחרי כמה דקות...