הפרח בגני{{}}, ראיתי את ההודעה שלך רק עכשיו, את עדיין צריכה עזרה עם זה?

תודה. שמתי לב. באמת במקרה הייתי מאובקת מאד אתמול ושמחתי לקבל רעיונות.

אופס, סליחה.

גם אני הייתי נוהגת כך. בן כמה הוא?

מסכן קטן! עורלה קצת אדומה בקצה זה יכול להיות צבע נורמלי. אני לא רופאה ולא מומחית, אבל אני הייתי גם במקרה כזה הולכת לפי תחושת הילד. את מתרשמת שכואב לו?

נראה לי שכן. ותודה על התשובה שלך (סינון של המים באדמה).

נוציא את צינור השפכים מהבאר - ואיפה נשים אותו?

מה זה אומר כשכתוב "חלב, חלבוני חלב"?

ועד מתי הייתי מחכה- עד בוא המשיח?
כן, גם הילדים שלי הגיעו למסקנה הזאת.

הרבה אנשים אכן חושבים שחטיפי גרנולה הם בריאים, ושטבעול בריא, ושקורנפלקס הוא בריא, ושמעדני חלב בריאים, וחותנת-לשעבר מסויימת פעם אמרה לי שבמבה זו ארוחת ערב מצויינת, כי יש בזה ויטמינים וברזל.

ורד, תודה. אין לך מושג כמה טוב לי לשמוע בדיוק את זה, בדיוק עכשיו.

או "מגניבת על".

אני חושבת שקשה לחבר בין השמות אם לא יודעים. אני לא מאמינה שמי שצריך לא לדעת מתאמץ עד כדי כך.

מלאך המוות שחט אותו?

<r>אני קוראת ומבינה ומזדהה איתך. יש לי תקופות בדיוק כאלה.<br/> _אין לי אף אחד.<br/> אין לי חברות.<br/> אין לי משפחה.<br/> אין איש שיכול להחליף אותי לשעה או אפילו חצי שעה או אפילו חמש דקות._<br/> כל כך מוכר ומובן וכל כך כואב וכל כך קשה.<br/> <U><s>[u]</s>למה אסור לי להיות חלשה לפעמים? למה כשאני חלשה ...

ניתן לך רסקיו, רוצה רוצה אני כבר יוצא? או שזה צב אחר?

תודה.

אבל על מה מתבססים החשדות? הרי גם חשדות שלא נבדקו בטח מבוססים על משהו.

יש חשדות לגבי ההשפעה של בדיקות האולטרסאונד בהריון על התפתחות העובר.
בשמת, זה נבדק?

חפשו באתר התנועה הקיבוצית, למיטב זכרוני יש שם רשימה של קיבוצים קולטים.

זה יותר מהודר

במביק, אהבתי.

מסכימה עם ראויה לאהבה, ומוסיפה: הרבה פעמים מסתבר שזה יותר פשוט ממה שחשבנו. וככל שהילדים קטנים, הם בדרך כלל מקבלים את זה יותר בקלות.

בהגדה של הקיבוץ המאוחד מצוטטת אגדה שתמיד אהבתי. אני מצטטת מהזכרון:
בשעה שהיו רכב פרעה ופרשיו טובעים בים עמדו מלאכי השרת לאמר שירה בפני הקדוש ברוך הוא. אמר להם: מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה לפני.
לא ממש משמעות רוחנית חדשה לחג, אבל זוית קטנה.

דגל?

סוס מדוייק אנטומית זה נועז.

יכול להיות. זה תהליך הדרגתי וגם אצלנו הוא התחיל מוקדם. אבל לא בטוח שזה נפרד עד הסוף.

רצה להם אחרי הטוסיק לבדוק אם יש ביצים שם... שוב

הבת שלי פעם עשתה בדיקה גיקולוגית לבובה והכריזה: בובה, לא פיפי, לא בולבול!
והיא היתה קטנה נורא, זה היה המשפט הכי ארוך שהיא אמרה עד אז.

<r><E>:-D</E> מתוקה!<br/> אבל לקוקילט גם אין פות! נשיות אינה העדר גבריות, נקביות אינה העדר פין וכל זה.<br/> הבת שלי בת שבע ועד היום כל הבובות וכל חיות הצעצוע שלה הן בנות. זה מקסים בעיני. החיות שלי, כשאני הייתי ילדה, היו כולם בנים, כי בן זה הדיפולט. <E>:-/</E> הבנות שלנו הן בנות הרבה יותר טובות למהפי...

<t>משמורת משותפת זה כשמתחלקים שווה בשווה בגידול הילדה, במקום שהילדה תגדל אצל הורה אחד והשני ישלם מזונות ויקבל ביקורים. זה אכן אומר שהילדה אמורה להיות אצלו חצי מהזמן, אחרת הנטל הכלכלי יתחלק בצורה לא הוגנת ויהיה גדול מדי. לכן זה נחשב לא מתאים לילדים קטנים.<br/> לגבי עורך דין, אולי זה לא סוג הדברים שאת...

<r>אבל ניצן, מה שאת כותבת זה טוב ויפה ולא ביקורתי בכלל ( <E>;-)</E> ) אבל בכל זאת יש הרבה הורים (אממם, מישהי שאנחנו מכירות היטב) שהגיעו למודעות הזאת באיחור. ואז, עם כל הכוונה הטובה, הם נמצאים בסיטואציה לא פשוטה. ואני לא אומרת שהפתרון של "אז נפתח שקית במבה" הוא פיתרון שאני מעדיפה, אבל שימי לב שזה פית...

בהתנצלות אני בטוחה שהעכביש מעריך את זה.
(חוץ מזה - כל מילה.)

<t>קודם כל - אם זה כבר סופי ובטוח - זכרו שאתם לא הראשונים שעושים את זה. עשו את זה לפניכם, ובכל שאלה מסובכת יש איזשהו פתרון מקובל שאפשר להתחיל ממנו, לראות אם מתאים לכם, ולשנות איפה שצריך. במקרים מסויימים יש כמה דפוסים לפתרון. למשל, בשאלת הביקורים: יש דפוס מקובל אחד שאומר: X פעמים בשבוע עם או בלי לינה...

ואני שרתי "אווזים היינו". בטעות. לפני קיבוץ שלם.

<t>חוט השני, הזכרת לי: בן הארבע שלי נוהג לפנות לאנשים זרים ולהציג את עצמו: קוראים לי נוה! ואני בן ארבע! ולאחות שלי קוראים, ולאמא שלי קוראים, וכולי וכולי. אתמול אישה נחמדה הציגה את עצמה בתגובה, וקוראים לה במקרה כמו לסבתא שלו, מה שגרר עוד הסברים משפחתיים. פתאום אני שומעת, מהקצה השני של החנות, את הילד ...

BatTOva, קבענו!
תרמיל אפונה, למלא טפסים דוקא לא אכפת לי.
כוכב נגה, מה שאת מספרת נשמע כואב. זה כנראה חלק מהעניין, שניקיון וסדר בשבילך (גם בשבילי) זה לא רק הפעולה והתוצאה, אלא עולם רגשי טעון. דיברת עם בן זוגך על זה?

קצת לא בטוח
נכון, עוד לא הגעתי בתיאור שלי לשלב ה: אני רוצה למים. טוב, אתה רוצה לבוא למים? לא! אני נשאר פה! ואז הוא נעלם, אני רצה לחפש אותו, בינתיים היא נעלמת... שמח ביחידאות, אין רגע דל!

תלושי משכורת משנת תרפפו - למיטב ידיעתי, מספיק לשמור את ה-106.

אה, נגלות עם הילדים. הם יכולים לחכות למעלה, אבל בכלל לא בטוח שהם רוצים...

לא, גם אני ויתרתי על הרעיון בחול המועד. אבל הבטחתי לילדה שבקרוב. לכבוד יום ההולדת שלה.
מישהו כבר כתב "נייר טואלט"?

<r>מכל רשימת הציוד, הבעיה הכי גדולה שלי היא <U><s>[u]</s>גבר_{{}}. אין להשיג אותם ב"אייס". ועכשיו שימו לב לאתגר הגדול: איך לצאת לקמפינג כשאת רק אמא אחת ושני ילדים, ואין לך ברלינגו (יש לך גטס)?.. אז על אנטילופות נוותר הפעם, אבל מי יעשה _נגלות לאוטו<e>[/u]</e></U>{{}}?.. אצלי זה יראה כך: אמא אורזת מה ...

בימי ההולדת האחרונים של הילדים שלי - אני חוגגת עם המשפחה שלי - בחרתי "לאכזב" את האחים והאחיינים שלי, להגיש אגוזים ושקדים במקום חטיפים תעשייתיים. נרשמה התנפלות.

<r><U><s>[u]</s>אבל ברור שב-99% מהמקרים גם תצטרכי את הנייר ההוא שלא תייקת...<e>[/u]</e></U> לא הבנתי. זה לא ההוא שלא תייקתי, זה ההרבה שלא תייקתי. למה שאני אצטרך אותם ב-99% מהמקרים? למעשה, מעולם לא הייתי צריכה אותם.<br/> מה שהייתי צריכה זה תעודת תואר, תעודת גירושין, הסכם גירושין, דברים כאלה, את אלה א...

לא אצלי. מעדיפה להרים את השולחנות על המקרר, להזיז את השולחן לאמבטיה ולקרצף את כל הבית על הברכיים מאשר לתייק.
טוב, הגזמתי קצת. אבל קצת.

<r>הגישה שלי היא סיכוי-סיכון-מאמץ. כלומר: במקרה הבלתי מסתבר שאני באמת אצטרך אחד מאלף ניירות, אז באסה לי. אבל על התשע-מאות תשעים ותשעה אחרים - הרווחתי. אבל זה אולי בגלל שמבחינתי זה רווח עצום - שונאת לתייק ושונאת שיש לי ערימות של ניירות, אפילו אם מתוייקים, שאני אפילו לא זוכרת מה.<br/> <U><s>[u]</s>חשב...

I get an inexplicable urge to file papers
זה קורה לך הרבה? כי אני לא זוכרת שזה אי פעם קרה לי.
<דרך עפר שונאת לתייק יותר מכל דבר אחר בעולם>
<אולי חוץ מאשר לדבר בטלפון>

אני עם צפריר בעניין הגיוס. גם בעניין ההבחנה החשובה בין כפייה לבין סוגים אחרים של אי צדק. וזה הבחנה חשובה לדף הזה. יש הרבה סוגים של אי צדק שאינם מהווים כפייה דתית או חילונית או אחרת והם עדיין לא צודקים.

<r>נראה לי הגיוני מאד להתעצבן, בתור אמא, על זה שנתנו אוכל זבל, ועוד יותר כי ביקשו מתנה יקרה. הילדה לא צריכה להתעצבן, לאמא מותר!<br/> <U><s>[u]</s>(אולי אפילו גם את, לפעמים כעס והתנשאות מאוד מהנים כפי שיעיד מהות הדף הזה).<e>[/u]</e></U> <E>|Y|</E> לדעתי זה מהנאות החיים! ומי שלא נהנית מזה, לא תיכנס לד...

תודה.

אושר צרוף. נכון!!

<t>זו לא עבודה, זה כל כך קל...<br/> יש אנשים שזה כן עבודה ולא קל להם. יש אנשים שבית מבולגן מעורר בהם רגשות של פחד ופניקה ותחושת חוסר אונים. ויש אנשים שבכלל לא מבינים את זה. בשבילם בלגן זה פשוט בלגן, מסדרים וגמרנו! אני שייכת לסוג הראשון. אפשר ללמוד להתמודד עם זה, אבל זה מצריך עבודה. אתן כנראה שייכות ...

כשהילדים הם שלנו אנחנו מגלות בנו המון כוחות וסבלנות כן? אה, כן, בטח, ברור!
<דרך עפר הולכת להתבייש בצד>

'את לא עצלנית. את מתביישת'
וואו. איזו ילדה חכמה!

שורש מרובע ג.מ.צ.ל, גזרת... אה... נכי... אה... צ' הפועל... בסמיכות, גמצל -, גמצלי -, ובהטייה: גמצלי, גמצלך, גמצלנו, גמצליי, גמצליך, גמצלינו.
(אני מתאפקת מהבוקר. לא עוד!)

יופי שבאת.
אני חושבת שאולי לא הבנתי את ההודעה ההיא שלך שנכתבה בסערת נפש. התכוונת לתאר את המשך התהליך?

אצלנו התוצאה תהיה שהכל יהיה בכביסה.

טוב, סליחה.
צוויליך, אתה בא?

"אמא הצטרפי אלינו לשבת על המחצלת בדשא..." הו! אני נמסה!

מזל טוב!

כי השורש נגמר בא'. כמו קוראת ומקנאת גם קוראה ומקנאה תיקני.
נזכרתי בעוד טיפ ששכחתי: אלטרנטיבה ללסדר "מרצפת-מרצפת" היא לסדר "מהגדול לקטן": להתחיל מהדברים הכי גדולים והכי מציקים בעין, ככה מקבלים אפקט גדול מהר יותר וזה נותן כוחות להמשיך.

אגב חומץ, תפוחים או רגיל? אני מעדיפה תפוחים, הריח נעים יותר.

רגע, צוויליך, מי כופה ברית מילה ועל מי? זה מה שהקפיץ אותי, אבל אז חשבתי שגם אף אחד לא כופה שמירת שבת, לבוש צנוע או הנחת תפילין. אולי לא הבנתי אותך, למה אתה מתכוון?

אז בואו נקבע חמישי אצלי?

<r>מוסיפה עוד כמה טיפים ממישהי שהיתה שם ועדיין נאבקת בזה (מנפנפת בכנפיים...):<br/> להתמקד כל פעם באזור אחד. לעבוד בלי הפסקה. לא לעצור ולתכנן, העצירה והתכנון מייאשים (כמה בלגן! מאיפה בכלל להתחיל?), אפשר להספיק הרבה בזמן שמתכננים (אני מסוגלת לעמוד עשר דקות ולחשוב: ממה להתחיל? בעשר דקות האלה הייתי יכול...

שמא תבואו אלי השבוע? שני, שלישי או חמישי?

אולי כדאי לפתוח דף שיעסוק ב הנצחתה ושימורה של בעיית הפליטים הפלסטיניים?
אולי. למה לא? ואני מבטיחה לא לשאול שם מה הטעם לעסוק בזה, ולא להציע שם שהדף יעסוק בנושאים אחרים.

<r><U><s>[u]</s>ונניח לרגע לפרטים כיצד בוצע או מי יזם אותו<e>[/u]</e></U><br/> אני רוצה להציע שכל אחד יבחר לאילו פרטים להניח ולאילו לא. האם יש טעם בכלל לעסוק בהיסטוריה? אם לא, אין דילמה. אם כן, בהכרח נעשית בחירה באיזו תקופה לעסוק, באיזה היבט שלה, באילו אירועים. כל אחד בוחר. מה הפואנטה של כל דיון? לא...

הו!
בעיקר נגרות, גינון, טוייה ואת כל השפות בעולם כולל שפות עתיקות. לא הרבה. אני די צנועה.

טליה, יש לי בדיוק אותה בעיה, והילדים עושים לי בדיוק את אותה בושה כל הזמן! ("אמא, מי זה?")

<t>במקרה פשוט קראתי על זה אתמול. יש מאמר על זה מאת אילן פפה בגיליון האחרון של "מטעם". הזעזוע היה לי "טרי". הוא כותב, דרך אגב, שהכוחות הצבאיים קראו לערבים לברוח, בזמן שראש העיר שבתאי לוי הפציר בהם להישאר, אבל לא היתה לו שום סמכות מול ההנהגה הצבאית או האזרחית והוא לא היה יכול למנוע את הגירוש ולא את הה...

האם בני מוריס מזכיר גם את הירי לתוך קהל אזרחי שנאסף בשוק כדי לפנות את העיר בצורה מסודרת?

אבל נדמה לי ששבעתי מהפקות בסדר הגודל הזה.
אני שבעתי עוד לפני שהתחלתי.

וואו, איזו מתנה יפה!

אני צ'ה, יש לך מוזרויות מקסימות. גם לי יש משהו מוזר עם קו הפרדה מרוסק.

שתי עגבניות, שתי מלפפונים, שתי גבינה. (ולהגיד לעזיז שירשום, כמו שכתבו ב"זו ארץ זו"). מדליק!

<r><U><s>[u]</s>ומכונת קפה בעוד 150,<e>[/u]</e></U><br/> אני, יש לי מקינטה.<br/> <U><s>[u]</s>מי שמבקר משלם 50 ש"ח לביקור, ו-75 לביקור עם קפה<e>[/u]</e></U><br/> מה זה, קפה מזהב? או מארקפה?<br/> איך היה? הצטערתי שיצא בסוף-שבוע הלא-נכון שלי, ולא יכולנו לבוא.<br/> אני מזמינה לארח בשבוע הבא בדירה החדשה...

אב מזון

<r><U><s>[u]</s>הילדים שבזמן של איאן מקיואן<e>[/u]</e></U><br/> גם בעיני הוא יפהפה, אבל מה חשבת על הסוף שלו? לא חסר משהו? לי היתה הרגשה כאילו הוא הכין אותנו למשהו ובסוף זה לא קרה. קשה להסביר את זה בלי ספוילר...<br/> <דרך עפר לא מפספסת אף איאן מקיואן, על אף - ואולי בגלל - רגשותיה המעורבים כלפיו.></r>

כפרה
יפהפה בעיני! למרות שהוא מתאכזר לקוראים שלו, ולא רק בספר הזה (בספרים האחרונים שלו הוא נגמל קצת מההרגל המרגיז). אולי בספר הזה יותר מאשר באחרים. אבל זרם תודעה יפהפה של בראיוני הילדה.

היר, היר!

נחשוב חזק ונמצא דרך...

<t>לא קשור ל"באופן", אבל בכל זאת נחמד: אני ועוד נהגת התקרבנו לקצה של שורת מכוניות חונות. החניון הוא מגרש עפר ללא סימונים. הייתי בדיוק לפניה. אני חניתי ברברס במקום הראשון הפנוי, היא חנתה בנסיעה קדימה במקום הבא, עד שגמרתי לחנות היא כבר היתה מחוץ לאוטו וכבר התרחקה כמה צעדים. ואז גמרתי לחנות והיא ראתה ש...

בוקר טוב, את הפלונית אלמונית בבלוג שלי?

זה משמח אותי מאד.

יש לי צבעים גם לתוים בסולם. דו כחול, רה חום וכולי.

קיזי, את ממש מוזרה, הרי ברור שיום חמישי הוא כחול כהה ואילו יום ראשון הוא תכלת!

גם מונו ואלודאה לא פקדו אותנו איזה זמן
אהם אהם
ואולי עוד מישהי?

קרה לי פעם - אצלי היו על הגג סנדלים של הילדה, סדין בשביל הגן ומוסף "הארץ".

<r>עד שניצן תענה, אני אכתוב מה אני חושבת - למרות שאין לי הרבה ניסיון בזה.<br/> <U><s>[u]</s>יכול להיות שיראו את החיבור כי העין הראשונה בכל שורה באפודה לא נסרגת<e>[/u]</e></U> - אז אפשר לחבר לעין השניה בכל שורה. אפשרות אחרת היא ללכת על חיבור שרואים בכוונה - פס בצבע אחר, ואז זה כאילו בכוונה...<br/> הג...