100 אחוז אחריות

[חאן_יא*]

איך אני משתמשת בתובנה הזאת ועוזרת לבחורה מאוד מאוד חולה שלא קמה מהמיטה כבר מעל שנה וסיכוייה לא רבים? איך אני אוהבת אותה ועל מה סולחת?
סליחה על הכתיבה הקצרצרה, אני פשוט מנסה להכיל את הכתוב ולקבל תשובה בו זמנית.
תודה ואהבה.

[נועה_ברוך*]

_איך אני משתמשת בתובנה הזאת ועוזרת לבחורה מאוד מאוד חולה שלא קמה מהמיטה כבר מעל שנה וסיכוייה לא רבים? איך אני אוהבת אותה ועל מה סולחת?_
לא נראה לי שאפשר מראש לדעת איך או אם תעזרי לה. כפי שאני מבינה וחווה את הניקוי הוא אינו במטרה להשיג תוצאה מסויימת. את מנקה בתוכך ושולחת אהבה, את יכולה להתכוון לחברה, לדמיין אותה בזמן הניקוי ולשלוח אליה אהבה. את השאר היא תצטרך לעשות ( כל אחד יקח על עצמו 100_אחוז_אחריות ).

אולי את יכולה לספר לה על הדרך הזו, לתת לה לקרוא את התיקשורים הנהדרים שמופיעים כאן למעלה בקישור שנתנה אילני_אילן.
איך את אוהבת אותה? את פשוט אוהבת אותה! כפי שהיא ב- 100% - גם כשהיא חולה.
הרי סיכוייה, כפי שאת מתארת אותם, לא מרשימים. אולי תנסי לשנות את המחשבה שלך בכיוון הזה, שוב, דרך האהבה שלך אליה ב 100 אחוז.
על מה סולחת? פשוט סולחת. סליחה שאותה את מפנה לתוכך במחשבה עליה.

את עושה מקום בתוכך לסליחה, אהבה, תודה. זה קודם כל משפיע עלייך בגדול ואז יוצא לעולם ומתגלגל

אילני_אילן
זה המקום והזמן להודות לך על הדברים שאת משתפת אותנו בהם @} תודה.
מרתק ומדהים אותי הסיפור של המים הסולאריים, אפשר עוד קצת הרחבה על כך?
_מה שצריך הוא בקבוק מזכוכית או בקבוק לבן שאפשר לצפות אותו בצלופן כחול. שמים בתוכו מים רגילים מהברז ומניחים בשמש או תחת מנורה שאינה פלורסנטית לשעה. אחרי שעה המים מוכנים לשתייה,_
האם בקבוק פלסטיק ( כמו של מים מינרליים ) גם טוב?
האם חשוב שהבקבוק יהיה מצופה כולו ( במושלמות )
האם חשוב שיהיה חשוף ממש לשמש, או אור השמש מספיק? מתחת מנורה - זה ממש מתחת?

עוד תודה.

[אילני_אילן*]

_איך אני משתמשת בתובנה הזאת ועוזרת לבחורה מאוד מאוד חולה שלא קמה מהמיטה כבר מעל שנה וסיכוייה לא רבים? איך אני אוהבת אותה ועל מה סולחת?_

על פי הדרך של ה Ho'oponopono כל דבר שיוצר חוסר איזון ומתבטא במחלה או דבר אחר שאנחנו קוראים לו אהבה (אני עורכת כאן, קוראת שוב מה שכתבתי וגיליתי שבמקום לכתוב "בעיה" כתבתי אהבה... מעניין מאד) הוא זכרון. Memory . הזכרונות הללו נמצאים בתוכנו והם חלק מיצירת המצב הזה. לכן מה שאנחנו מנקים הוא לא את ה"בעיה" אלא את הזכרון שיוצר אותה.
מכיוון שהזכרון הזה הוא בתוכנו, אנחנו מנקים את עצמינו ממנו. זו ה 100% אחריות.
כמו שכתבתי יותר באריכות למעלה, בקשת הסליחה היא מהבריאה, מה Divinity , אנחנו מבקשים סליחה על כל מה שיצר בנו את הזכרון הזה, שיש לו ביטוי של מחלה, ואנחנו שולחים את ה אני אוהבת אותך או את ה Thank you שוב ל Divinity ולאדם או המצב אותו אנחנו רוצים לנקות.
חלק מהתודה שאני מפנה הוא על ההזדמנות שיש לי לנקות את הזכרון הזה מתוכי. כי אם ה "בעיה" נמצאת בחיי באיזה שהוא אופן אז יש לי הזדמנות לנקות.

לגבי ההפניה של אנשים לניקוי כמו שכתבת נועה, אני אספר שפעם I'haleakla ענה למישהי שאמרה שהיא רוצה לפתור איזה בעיה בזוגיות שלה והיא מאד רוצה להביא את בעלה לניקוי שינקה גם הוא. אז הוא ענה לה בחוכמתו ש "למה היא צריכה שהוא ינקה אם הזכרון נמצא אצלה היא"?
זה מאד פשוט להעביר את האחריות לאחר. אבל זה שוב ה - 100% אחריות. אם חוסר האיזון נמצא בסביבתי הרי שהזכרון הוא שלי ולמה אני צריכה להעביר את האחריות למישהו אחר לנקות? למה אני לא יכולה לנקות לבד?
זה לא קל. לא מעט פעמים אני ואורי בן זוגי היינו מטיחים אחד בשני - "אז תנקה" , "אז תנקי"... אבל זה היה ברגעי תסכול שדברים לא משתנים או לא מתרפאים. אחר כך היינו חוזרים כל אחד לניקוי שלו עם עצמו, כי זה הכל בתוכנו, הכל זה זכרון שלנו. אז למה אני צריכה לבקש ממנו לנקות?
אנחנו מנקים בלי ציפיות. גם לגבי כמה זמן צריך לנקות וגם לגבי התוצאה של הניקוי.

נועה יקרה, לשאלתך על המים -
_מה שצריך הוא בקבוק מזכוכית_ לא בקבוק מפלסטיק. הכוונה היתה ונשמטה לי שם המילה - בקבוק זכוכית כחול או בקבוק שקוף שאפשר לצפות בצלופן כחול. תודה שהארת שזה לא ברור.
חשוב גם שהמכסה לא יהיה מטלי. אפשר שעם, אפשר ניילון נצמד, אפשר מכסה פלסטיק אבל לא מתכתי.
הבקבוק צריך להיות מכוסה ברובו בצלופן. אני הייתי מצפה את הבקבוקים עד הצוואר שלהם, כולל אם יכולתי.
חשוב שהוא יהיה באור שמש ישיר.
_מתחת מנורה - זה ממש מתחת?_ - כן, זה ממש מתחת. אני הייתי משתמשת במנורת שולחן שמתחתיה הייתי שמה את הבקבוקים.

תודה,
Peace,
אילנה

[יעלי_לה]

_ענה למישהי שאמרה שהיא רוצה לפתור איזה בעיה בזוגיות שלה והיא מאד רוצה להביא את בעלה לניקוי שינקה גם הוא. אז הוא ענה לה בחוכמתו ש "למה היא צריכה שהוא ינקה אם הזכרון נמצא אצלה היא"?
זה מאד פשוט להעביר את האחריות לאחר. אבל זה שוב ה - 100% אחריות. אם חוסר האיזון נמצא בסביבתי הרי שהזכרון הוא שלי ולמה אני צריכה להעביר את האחריות למישהו אחר לנקות? למה אני לא יכולה לנקות לבד?_

זה בדיוק מה שמוצא חן בעיניי בדרך הזאת.

[ברונית_ב*]

תודה על הדף, בא לי בזמן. בדיוק היום נתקלתי בעצמי שלא סולחת, שממאנת, שממשיכה לדוש בכאב, והנה עכשיו גם הדרך הזו וגם מרגיעון: "הפרטים לא חשובים, חשוב הפרט".
יש לי משיכה גדולה לריפוי של הוואי בזמן האחרון. קראתי מאמר על הונא - זה קשור?

לפני כמה זמן הופיע לי חיזיון של אישה מהוואי.
היא ישבה ישיבה מזרחית ביער ירוק, שמנה, שלווה, מחייכת. לבשה שמלת בד כרוכה סביבה בסטרפלס. שיער אסוף, נקיה, ריחנית, כמו קטורת יער.
בתמונה הראשונה ראיתי אותה מרחוק. העיניים שלה היו עצומות והיא מיששה בחיוך אוהב קווי מתאר של דמות שקופה שהיתה מולה.
בתמונה השניה זה היה קלוזאפ (זה עכשיו קלוזאפ), עיניה בעיני.
בכיתי בהתרגשות כי זה היה כמו לחזור הביתה. מפגש אמיתי לגמרי.
מאותו רגע היא פשוט חיה בתוכי. זמינה לחיבוק, סליחה, אהבה.
תודה שאתן מחיות אותה פה בדף, מזכירות לי..

(בפעם השניה החיה שפגשתי אותה ידעתי שקוראים לה mawi (במלרע).

[פשוט_אלון*]

_הונא - זה קשור_ כן

Huna - שם כולל לידע ההוואי.
Lomilomi - מסאג' הוואי מורכב ורוחני.
Ho'ponopono - מה שתואר למעלה .
La’aulapa’au - ריפוי בצמחים, אנרגיות של צמחים.
Lua - אמנות לחימה שלומדים בלילה.

[פשוט_אלון*]

Mau'i זה שם של אי בהוואי.
כמו כן:
Maui (עם a שנשמעת יותר ארוכה) זה שמו של "חצי-אל" (Kupua) במיתולוגיה ההוואית, שהיו לו כוחות מיוחדים.
בד"כ ה Kupua יכלו לשנות את צורת הגוף שלהם (מצורת גוף של אנשים ל: עננים, עלים, פרחים, צדפות, חיות..)

[חאן_יא*]

אין מילים. ש........שקט, מנקים.

[מי_מה*]

רציתי לשתף בצורת ניקוי שעובדת בשבילי בימים האחרונים. הרעיון בא מתרגיל שעשיתי לפני שנים כשלמדתי בקורס מורים ליוגה. עשינו אז מדיטציה של התבוננות בשמיים. אני מוצאת עכשיו שזה כלי נפלא (עבורי על כל פנים) לניקוי. פשוט למצוא חתיכת שמיים ולבהות לתוכה ולנקות. יש משהו בבהיה בשמים שהופך את הVOID למאוד מוחשי.
גם הוספתי לתפריט תות שדה ואוכמניות (לצערי, לא העונה - אז בריבות ויוגורטים) לא יודעת אם זה עוזר אבל זה מאוד טעים 9-:

[הכאב_שבנפשי*]

איזה יופי,
מה שאני רואה פה זה שקודם כל יש עצירה --- והתבוננות --- ו *זיהוי של מה בדיוק עלה אצלי* ---- ולדעתי זה כבר הרוב,וזה עושה את כל ההבדל.
ואז לראות את זה בלב מלא אהבה וסליחה.
במקום להיות עסוקים באחר.
הגזמתי בפשטנות?..
בכל מקרה לא הצלחתי לקרוא הכל עכשיו,אז אולי פספסתי.

[אמא_של_לילה*]

אתם יודעים מה מדהים אותי פה, בדף הזה?
שכל אחד שמגיע וכותב משהו מעשיר אותי בעוד היבט על אותו עניין .... יש פה דינאמיות מאוד מעשירה....
כולם פה מורים של כולם ותלמידים של כולם. זה נורא יפה.

[ברונית_ב*]

אלון, תודה. באמת ה- a היתה יותר ארוכה בקובץ סאונד של החיזיון (-:
איפה אני יכולה למצוא חומר על הדמות הזו מהמיתולוגיה ההוואיית? זאת אישה?

[ברונית_ב*]

טוב, הלכתי לחפש והגעתי לאתר של סרג' קהילי ומצאתי. זה גבר. דייג. ויש הרבה סיפורים מעניינים עליו.
מצד שני יש לו ארבעה אחים שלכולם קוראים מאווי גם
אז אולי יש לו גם אחות.
לך תוכיח..

[הכאב_שבנפשי*]

ברונית,הסיפור המדהים שלך עשה לי צמרמורת.מדהים.

[פשוט_אלון*]

_היא ישבה ישיבה מזרחית ביער ירוק, שמנה, שלווה, מחייכת. לבשה שמלת בד כרוכה סביבה בסטרפלס. שיער אסוף, נקיה, ריחנית, כמו קטורת יער._
תיאור מדויק של הוואית מקומית!

ל-הינה (או הינהקאווה) נולדו ארבעה בנים שקוראים להם בקיצור מאווי: מאווימוה, מאוויהופא, מאוויקיקי ו- מאוויהקאלאנה.
(הניוזילנדים אומרים שהיו שישה מאווים )

הסיפורים שמספרים עליהם הם בד"כ כל מיני סיפורי הרפתקאות גבורה ודייג אבל מאחור הרבה פעמים נמצאות משמעויות נסתרות.
הרבה משמעויות קולטים רק כאשר מבין את השפה ההוואית.

אפשר לקרוא כאן
http://www.sacred-texts.com/pac/maui/

[פשוט_אלון*]

ידעתם שההוואים המקוריים מעולם לא כתבו? אין שום כתב הוואי.
את הידע הם בד"כ העבירו בשירים וריקודים סביב מדורות.

[מי_מה*]

עוד שאלה לגבי המיים הסולריים (מכינה את הבקבוקים ממש עכשיו!) האם הם טובים גם בחימום (שתיה חמה, בישול וכו')?

[מי_מה*]

ועוד שתי שאלות שצצו תוך כדי הכנה:
@}האם ניתן להשתמש במים שעברו טיהור (ממטהר מים ביתי)?
@} האם נין להעביר את המים ה"מוכנים" לבקבוק פלסטיק רגיל ולאכסן במקרר (בשביל לפנות את בקבוק הזכוכית להכנת מים נוספים)?
תודה.

[אילני_אילן*]

מי_מה יקרה,
המים טובים לכל שימוש שהוא, גם חימום ובישול (אפשר להשתמש בכוס לסיר מים, לא צריך שכל הסיר יהיה מים סולריים).
אפשר גם מים ממטהר ביתי ואפשר גם להעביר את המים לבקבוק רגיל לאחסון. אחרי שהמים עברו את הטיהור הם מוכנים לכל שימוש שהוא.
בהצלחה,
אילנה

[מי_מה*]

אילנה - תודה על המידע. אני מבקשת, אם תוכלי להרחיב קצת בנושא המים - מה ההשפעה שלהם ולמה זה טוב. את לא חייבת לכתוב מחדש אם כבר כתבת על זה איפהשהו גם הפניה או קישור יתקבלו בברכה ושמחה גדולה.
המון תודה

<מימה דוגלת נלהבת ב"נעשה ונשמע" ושותה ומשקה במים הסולריים את בני הבית גם בלי להבין בדיוק למה. לספקנים ששואלים - מיד מנפנפת בניסוי המדעי ואז נחה דעתם>

[מקןם_לשבט*]

מה הקשר בין נושא הדף, למים?

[אמא_של_לילה*]

מקום_לשבט , על פי הבנתי הטרייה המים הוא עניין נוסף שיש ביכולתו לעזור לנו להגיע אל המקום הריק. אל ה"ריק" שבו אין את תביעותיה של הנפש שרוצה לברוא לעצמה מציאויות שתתאמנה למצבי החוסר או הגודש או הסבל או הכאב או אי הסיפוק- והרשימה עוד ארוכה...
מתוך הריק ניתן לעלות ולברוא אחרת. מתוך בחירה. ורצון.
כנראה שהקושי טמון בהגעה אל ה"ריק".
כנראה שניתן להעזר במים המסוימים האלו ובעוד כמה ... זה הכל מפורט באופן מוצלח יותר במעלה הדף.

[אילני_אילן*]

מימה יקרה,
המים הם ככל כלי ניקוי אחר, טובים להביא אותנו למקום של ה Void.
זה עוד כלי בארגז הכלים שלנו שאנחנו יכולים לבחור ממנו.
אני יכולה להרחיב על זה ממקום אחר של "מסרים מהמים" - את מכירה את זה? לא יודעת למה אבל זה מה שעולה לי להביא לכאן בהקשר לשאלה שלך.
אני מאמינה שכתבו על זה כבר כאן בבאופן באחד מהדפים. אבל אם לא אז "הנה קישור" http://www.masaru-emoto.net/english/entop.html ויש בטח עוד דברים על זה אם תעשי חיפוש באינטרנט.

ב Ho'oponopono זהו אחד מכלי הניקוי ואני לא יודעת מה הסיבה שהמים נבחרו דווקא להיות אחד מהם.
מי באמת יודע למה?

אני רק יודעת שזה עובד...
בברכה,
אילנה

[הכאב_שבנפשי*]

כמה עוצמה יש באמירה הזו לעצמנו- *i'm sorry, i love you* זה חודר למרכז הנשמה...
משתמשת בזה הרבה לאחרונה.תודה!

[הכאב_שבנפשי*]

אילנה-האם יש בכלל סיבה או טעם לשוחח עם מישהו שהיתנהגותו מקשה עלינו? או שבאמת הכל הכל הוא 100 אחוז אחריותינו?...
איפה המקום של תקשורת מילולית בסיפור הזה?
אני מאד אשמח לשמוע דעות בנושא הזה שמעסיק אותי הרבה בימים אלה!

[נעמי_בן_שיטרית*]

עסוקה מאוד בנושא זה בעצמי, תודה על הדף הנהדר.

_איפה המקום של תקשורת מילולית בסיפור הזה?_

אני החלטתי ביני לבין עצמי שאין מקום לתקשורת מילולית אם היא אינה נובעת מ 100 אחוז אחריות. זאת אומרת שאם אני רוצה להשתמש בתקשורת שיש בה ביקורת או כעס כלפי האחר אני מיד עוצרת כי היא לא תורמת לי. להיפך, היא מעכבת אותי מלהגיע לתובנות בנוגע לסיבה האמיתית ליצירת המצב.
כך אני מונעת בזבוז זמן ואנרגיה בתקשורת שקרית ובמקומה עובדת בתוכי לנקות ולנקות עד שאני מגיעה לתובנה.
כשהתובנה מגיעה אני חשה אהבה כלפי האדם האחר או המצב ואז אם כבר יש לי משהו להגיד אז זה משהו טוב.

ומה עם להוציא קיטור? גיליתי שלפעמים באמת אני צריכה לכעוס ולבקר על מנת לעלות משלב זה לשלב גבוה יותר, אך בכל מקרה לא נכון לי לעשות זאת מול אותו אדם שקשה לי איתו כי זה יוצר פגיעה או ויכוח מיותר. במקום זה אני מוציאה קיטור מול מישהו אחר הדוגל אף הוא בלקיחת אחריות ובעזרתו עולה שלב.

[אילני_אילן*]

לגבי לדבר עם מישהו כן או לא.
קודם כל, נעמי, אהבתי מאד את מה ואיך שכתבת. מדבר אלי.
מהמקום ממנו אני עושה את ה Ho'oponopono אני יכולה לומר לגבי השאלה האם לדבר או לא - שגם כאן אני באה אל השאלה אחרי הניקוי.
עלתה לי שאלה? אני מנקה קודם כל. הניקוי מאפשר להשראה להכנס. מתוך ההשראה אני אדע בדיוק מה לעשות ומה לא, עם מי לדבר ועם מי לא.
אין פה כללי עשה ואל תעשה. יש פה לנקות כדי לקבל השראה ומשם לפעול הלאה.
אנחנו נוטים לחפש את הכללים אבל (ואני מנקה על זה) אם נחזור ל 100 אחוז אחריות אז נחזור לנקות ונמצא את התשובה המתאימה לנו.
תמיד לזכור גם שמה שאני כותבת עכשיו הוא כמו ציור שאנחנו עושים והוא משקף את הרגע של עכשיו. בעוד שעה נצייר ציור אחר.
גם התשובה שאני כותבת עכשיו היא מתוך השראה של עכשיו.
מה שאהבתי ודיבר אלי בתשובה של נעמי הוא שעבורי ההשראה מביאה אותי תמיד למקום האפקטיבי לחיי בסופו של דבר.
אם זה יהיה כן לדבר או לא לדבר אני לא יודעת.
אבל ההשראה תנחה אותי למקום הנכון לי.

בשלום וברכה,
אילנה

[נועה_ברוך*]

_עלתה לי שאלה? אני מנקה קודם כל._
אפשר עוד הסבר על הפעולה הזו? אני יודעת שזה כבר נכתב, ושזה נורא פשוט.. ובכל זאת אשמח

[הכאב_שבנפשי*]

תודה לך נעמי ,תודה אילנה,אני בהחלט מקבלת ומסכימה אם דבריכן.
וגם אני אשמח לקבל שוב הסבר לגבי תהליך הניקוי,מרוב שזה פשוט זה חמקמק... ואם אפשר לשאול כמה זמן זה לוקח?.....ברור שקשה לענות בדיוק אבל האם מדובר על דקות שעות או ימים,כמה צריך לפנות מקום לתהליך?

[אילני_אילן*]

_אפשר עוד הסבר על הפעולה הזו?_
אפשר ותודה על עוד הזדמנות לנקות.
איך זה נעשה בפועל - אני מבינה שזו השאלה.
אז אחרי שקראתי את השאלה ולפני שאני כותבת את התשובה שלי, אני עוצרת ומשתמשת באחד מכלי הניקוי שיש לי.
לפעמים תוך כמה שניות מגיעה ההשראה ואני עונה ולפעמים ההשראה היא לקום מהמחשב ולא לכתוב כרגע כלום. ואז אני חוזרת לשאלה שוב ביום אחר או זמן אחר, מנקה שוב לפני שאני עונה ואם באה ההשראה לכתוב אז אני כותבת מה שיוצא לי.
אם לא ויש השראה לדבר אחר אז לשם אני הולכת.
לגבי ההשראה הזו שעבורי היא די ברורה כי אני מרגישה אותה פיזית ואנרגתית ומנטלית, אני פשוט יודעת ומרגישה האם המילים שלי יעשו עכשיו פתיחה וזרימה והתקדמות אפקטיבית ושליחת אהבה או כל דבר אחר שהוא "נכון לאותו הרגע" או שהם יבואו מאגו או יצרו בלבול, או יפגעו או יתנו לאחר להרגיש פחות מאשר שהוא יכול להיות אחד עם אלוהים וללמד אותי כמו שאני יכולה ללמד אותו.
לבוא ממקום נקי נקרא לזה.
אחד מהמפתחות ל"השראה" הזו וליכולת לזהות מה היא אומרת הוא עבודה והכירות קרובה עם ה Unihipili שהוא הילד הקטן או הילדה הקטנה שבתוכנו.
יש הרבה דרכים להגיע אליה ולדעת לזהות ולהכיר את המסרים שלה אלי. גם ל Ho'oponopono יש כלים לזה אבל גם אם כרגע אין קורס בישראל יש עוד הרבה דרכים ללמוד לעבוד איתה.
ואני ממליצה ללמוד לתקשר עם ה Unihipili כדי שיהיה אפשר לעבוד בחפשיות עם ההשראה.

תהליך הניקוי על דבר ספציפי כמה זמן הוא נמשך? אני מבינה שזו השאלה.
אין לזה זמן מוגדר. זה יכול להיות מכמה שניות עד כמה שנים....
איך יודעים מתי נגמר ניקוי על דבר מסויים?
השראה.

יש להשראה הזו בטח כל מיני צורות וצבעים.
אצלי יש כמה סימנים מתי להפסיק לנקות על משהו ספציפי - או שהדבר הסתדר לו ונכנס להרמוניה או שמשהו אחר סחב אותי לנקות עליו או שאני מרגישה פתאום שאני מתמלאת באהבה ויכולה לשחרר את הדבר באהבה.
בכלל, תמיד כשאהבה אלוהית נוכחת אני יודעת שההשראה הגיעה.
אבל אז, תמיד יש על עוד דברים לנקות או לעשות את זה כמניעה אז זה לא ממש משנה לי אם משהו סיים את הניקוי שלו (וגם אני לא באמת יודעת אף פעם אם זה הסתיים לגמרי) אז הפתרון הוא פשוט להמשיך ולנקות ככל שאני יכולה.
זה הופך באיזהו שלב לדרך חיים. כמו שיש כאלו שמתפללים כך או אחרת, הניקוי הופך לדרך חיים שאני כבר לא שואלת את עצמי כל הזמן אם כן לנקות עכשיו או לא.
אם אני חושבת על הניקוי אז מה שעולה לי הוא פשוט לנקות. אפילו אני לא יודעת על מה. אני אני מתחילה לומר לעצמי את כלי הניקוי כל הזמן כל הזמן, כמו שיר או מנגינה בלב.
וזה ממש מנגינה כי זה עושה את החיים עבורי קלים יותר ונעימים יותר.

דוגמא אחת לסיום לפני שאני הולכת לישון. נסעתי הערב עם קרוב משפחה באוטו. הוא היה מאד נסער על משהו ושיתף אותי בשצף קצף בדברים.
איתו זה היה יכול להמשיך ערב שלם של חוסר זרימה בגלל זה כי הוא היה כעוס כולו ושום דבר לא הלך לו היום, האוטו עצר, הדברים לא זרמו בקיצור יום כזה.
רק שיש לו הרבה ימים כאלו ולא קל להישאר לזה אדישים.
כך זה היה לי בעבר.
הפעם ישבתי בשקט ובמקום לענות או לשאול או להסביר פשוט ניקיתי וניקיתי וניקיתי I love you.
ראיתי את כל תהליך הניקוי קורה והרגשתי אותו קורה בתוכי.

אחרי כמה דקות קצרות הוא הצליח להוריד את הטונים והשיחה עברה למשהו הרבה יותר נעים וכך גם היתה המשך הנסיעה שלנו.
הערב הסתיים עבור שנינו בהרגשה של זרימה והדבר שנסענו לעשות אותו הצליח.
אני לקחתי 100 אחוז אחריות על כך שאם כל התקלות שקרו לו היום יוצאות לאזני כשאני איתו באוטו זה אומר שיש איזה שהוא זכרון בתוכי שתרם את תרומתו לכך שכך זה יהיה. או זכרון שיוצר את השיחה הלא נעימה הזו.
לא שפטתי אותו על היותו עצבן וחסר סבלנות וכל השיפוטים הידועים לי כבר 40 שנה של הכירות איתו ולא ציפיתי שהוא יפסיק.
פשוט ניקיתי את החלק בתוכי שיצר את הכאוס הזה.
והרגשתי אותו מתנקה ממני. בכלל לא עסקתי בו.
עסקתי בלנקות את הזכרון שבתוכי.
לא הבנתי מה הוא אותו זכרון, לא שאלתי למה דווקא אני, לא חקרתי מה חלקי בנושא, לא הצטערתי על היותי איתו באוטו ביום כזה.
פשוט לקחתי את הכלי וניקיתי.
וזה עשה פלאים. קסמים. נקיון, השראה.

וזה היה ערב אחד של שעתיים שלוש. משהו, איזה שהוא חלק של זכרון השתחרר ממני היום.
לא יודעת איזה חלק אבל איזה שהוא חלק השתחרר ועל זה אני בהודיה אליו כי בזכות השיתוף שלו קיבלתי הזדמנות לנקות.

לילה טוב,
בברכה
אילנה

[יול_יול*]

אילנה,
תודה גדולה
אני מתמלאת השראה מלקרוא את מילותיך

[מי_מה*]

כמו תמיד, גם אני _מתמלאת השראה מלקרוא את מילותיך_ .

_תודה גדולה_ גם ממני.

[הכאב_שבנפשי*]

_פשוט לקחתי את הכלי וניקיתי._

אילנה,את יכולה להסביר על ה *כלי* עצמו? כלומר האם זה להגיד I LOVE YOU וזהו? כל-כך פשוט?....
לא להגיד כלום ,רק בפנים ILOVE YOU I AM SORRY ? ...אני מרגישה קצת טיפשה לשאול שוב מה שנראה כבר ברור לכולם...


_לא הבנתי מה הוא אותו זכרון, לא שאלתי למה דווקא אני, לא חקרתי מה חלקי בנושא, לא הצטערתי על היותי איתו באוטו ביום כזה.
פשוט לקחתי את הכלי וניקיתי._
כמה אנרגיה נחסכת...

תודה ענקית גם ממני שמרגישה שזו הדרך... @}

[אילני_אילן*]

_האם זה להגיד I LOVE YOU וזהו? כל-כך פשוט?...._
קודם כל כן, כל כך פשוט. עצם האמירה הזו מפעילה את תהליך הניקוי. זה כמו לפתוח ברז מים. אם את רוצה שהמים יצאו את צריכה לפתוח את הברז. לא כל פעם שאנחנו פותחים את הברז אנחנו חושבים על איך זה עובד ודרך איזה צינורות המים זורמים. זה אותו דבר עם הניקוי. זה כלי פשוט שאין צורך להבין איך הוא עובד ועם זאת אני יכולה לומר לך שאחרי 7 שנות ניקוי, כל פעם נופלת ומגיעה עוד הבנה על איך זה עובד. איך הצינורות הללו בנויים.

האם להגיד בלב או בשקט או בקול רם?
גם זה לפי ההשראה שלך.

וזה ממש בסדר לשאול ולבקש הבהרה. זו עוד הזדמנות לכל מי שקורא את השאלה - לנקות.

תודה,
גם לי יש תודה גדולה על הדרך הזו ועל שהכנסתי אותה לחיי.
Peace,
אילנה

[זו_הר*]

יש חשיבות לנוסח הספציפי?
יש הבדל בין ה"מנטרה" לניקוי שרשומה בדף לבין זו שבאתר שלהם.
האם יש נוסח שונה למקרים שונים / ניקויים שונים?

מנקה ומרגישה את זה!

[אילני_אילן*]

זוהר יקרה,
תודה על השאלה שלך. אני לא יודעת על איזה הבדל של כלי הניקוי בין הדף הזה לאתר של ה Ho'oponopono אז אולי זה יעזור אם תכתבי את מה שאת רואה כהבדל ויהיה לי קל יותר להתייחס.
בעקרון יש כלי ניקוי שונים למצבים שונים. ב"ארון הבגדים" יש כלי ניקוי שהם יותר כלליים והם טובים לכל דבר וכלי ניקוי שהם יותר ממוקדים על בעיות פיזיות או בין גבר לאישה או פרנסה וכ"ו.
אבל הכלים שניתנו כאן ובמאמר באתר של ה Ho'oponopono הם כלים שיעשו את עבודת הניקוי גם לאותם מצבים ספציפיים.
בכל מקרה יש אפשרות גם לקבל כלים באופן אישי - כאלו שההשראה שלך מביאה לך. ותמיד אפשר וכדאי להשתמש גם בהם. כי יש לנו את הידע להביא כלים כאלו.

בברכה,
אילנה

[זו_הר*]

“I love you dear memories. I am grateful for the
opportunity to free all of you and me.”
זה הנוסח מהאתר.
ואני לוקחת את הזמן להפנמה [כמו שכותב לי המרגיעון]

[אמא_של_לילה*]

זוהר שלום.
אני כמובן מבינה את ה'פשט'. אשמח לשמוע את ה'דרש' שלך אחרי שתסתיים מלאכת ההפנמה שלך....

תודה.

[זו_הר*]

טוב ניסיתי. ניקיתי עם הנוסח הרגיל ושמתי לב שיש פעמים שזה מתחבר לי מצויין ולפעמים לא.
אז ניסיתי את הנוסח הזה עם שחרור הזכרונות ובאמת כשאני מכוונת לניקוי ספציפי (לבעיה מסויימת) זה עובד!
ולפעמים ההשראה מספקת לי משפט אחר לגמרי ועליו אני מנקה.
וזה פשוט עובד מדהים
תודה.... אוהבת....

[אמא_של_א_א_א*]

מעלה את הדף הזה בעיקר כי קשור לכל הדיונים בנושא ה_סוד והעבודה של ביירון קייטי, ו מה_אני_מזמנת_לחיי
(אני לא יודעת לעשות קישורים בין דפים אבל מי שיודע מוזמן

[אני_אוהב_אותך*]

תודה, תודה, תודה!
רבה, רבה,רבה !
מקרב לב!

[מופלא*]

קודם-כל- תודה עמוקה, וסליחה על החלק הזה בתוכי שמעלה את הדברים- ובעיקר אהבה גדולה לי עלכך:

אני קוראת ונפעמת ומתרגשת- הנה דבריו הישירים והעמוקים של ר' נחמן מברסלב- בקליפות של הוואי..... ב"ה שהגעתם לזה משם- אבל בואו תעזו לנשום את האור עד עמקי הווייתכם- חברה שהיתה אצל מר לן סיפרה לו על סיסמתו של ר' נחמן -*אין עוד מלבדו*, - והוא ענה לה- שזו כל התורה כולה......

לכל השואלות והמנקות- רבינו צעק בכל גדול את מה שהבאתם מארצות אחרות- כמו שיש לצמח שורש- גם הנשמה שלכן הגיעה לגוף ולאור יהודי כי מכאן היא צריכה לינוק עכשיו- אל תוותר, אל תתבלבלו- אל תשפטו- תנקו- ותזכו לחיבוק האלוהי- מיוצר-כל,

בוודאי שהכל אחד, אבל זה בעולם הבא- בעולם הזה הכל אכן אחד- אך יש עבודה לעשות, מבינות????

אני עובדת עם חברתי שעדין נוסעת לסמינרים בהוואי, ועם הזמן אנחנו מגלות את האינסוף ברוך הוא.....ומסיבה שאינה נהירה לי, מר לן מוצא עניין גדול בכך,

אהבה לכולכן,
ואילנה- כמו המים- יש עוד סוד לניקוי, והוא- שפת הקודש, נסי לקבל השראה מתוקנת ולומר- שלום, שלוווה, אהבה, אחד- בשפה שנשמתך בחרה להיווצר לתוכה,

תודה עמוקה לך על כל מה שכתבת- אנחנו לומדות אותך באחריות שלימה.....

אמונה.

[אלמונית_על_מונית*]

הגישה שכל אחד בורא את כל המציאות סביבו ע"י התפיסה והפרשנות האישית שלה/שלו היא גישה פילוסופית פוסטמודרנית שאכן באה לידי ביטוי גם בפילוסופיה היהודית, כמו שהפילוסוף היהודי-צרפתי עמנואל לוינס מציין, למשל.

העיקרון אכן פשוט- להבין שאנחנו, בדרך התפיסה והפרשנות שלנו למציאות האינסופית שסביבנו, (וייתכן אפילו- הבלתי קיימת, כפי שמרחיק לכת וטוען דרידה, עוד פילוסוף צרפתי-יהודי, שאני אעז ואומר שחשב על הרעיון המהפכני של ג'ו ויטלה די הרבה לפניו ודי הרבה יותר בהרחבה) אנחנו אלה שיוצרים ומפעילים את המציאות הזאת.

עם כל היתרונות הברורים של הגישה הזאת בהתמודדות מעשית עם קשיים ומשברים, יש לי עדיין ביקורת נוקבת עליה מבחינה מעשית ויומיומית. אחת הביקורות היא, שגישה כזאת עלולה להביא לפסיביות רבה (ואפילו מוחלטת), בגלל המאמצים לשנות את המציאות מבפנים, שבאים על חשבון המאמצים לשנות אותה מבחוץ- מאמצים שהינם מהותיים לקידום האישי ולקידום האנושות בכלל.

עוד בעייתיות שקיימת עם הגישה הזו היא שהגישה כדרך מעשית ולא רק פילוסופית שוללת, למעשה, את הלגיטימציה לחוש ברגשות שליליים כמו כעס, קנאה, אלימות ונקמנות. זה שלילי לבטל את הלגיטימציה של הרגשות האלה ולהחליט להחליף אותם ברגשות אחרים, מפני שרגשות שליליים כאלה, עם כל הכאב שבהם, הם רגשות מפעילים, רגשות שגורמים לנו לחתור לשיפור, וגם מפני שמחיקה של רגשות זה לא בריא לנפש- ופרויד כבר הוכיח את זה.

אם אנחנו תמיד שבעי רצון אנחנו לא נעשה כלום כדי לשפר את הסביבה, להשפיע במה שאנחנו יכולים על המציאות החיצונית. לא נמציא המצאות ופטנטים, לא נמציא דרכים להגיע אל אחרים, לשכנע אותם, לשנות את התפיסות שלהם- וכפועל יוצא לא נהיה מסוגלים להיות מושפעים מהרעיונות שלהם. לא נרצה ללמוד ולדעת. כולנו נהיה שקועים בתוך עצמנו במדיטציה עמוקה על מרבדי דשא אינסופיים עם ריחות מתוקים של גן עדן סביבנו, ולא נעשה כלום, לא נמציא כלום ולא נלמד כלום. זאת גם הטענה המרכזית שלי נגד הגישה הפילוסופית הלקוחה מהמזרח הרחוק ונקראת אי-השתוקקות. להשתוקק זה כוח אנושי. התשוקה יכולה להרוס, אבל גם לבנות. ללא תשוקה אין הרס, אבל אין גם בנייה, אין צמיחה ואין חידוש. תראו איפה המזרח הרחוק ואיפה המערב- גם מהבחינות השליליות וגם מהבחינות החיוביות. זה לא בכדי.

לכן, עם כל הכבוד שלי לגישה הדקונסטרוקטיבית של דרידה, לרעיון שהכתב קדם לקריאה והפרשנות קודמת למציאות, אני חושבת שיש לעשות הבדל משמעותי בין הרמה הפילוסופית לרמה המעשית בעיקרון הזה. אולי אפשר לחזור קצת לאפלטון, ולחלק את זה לאידאה ועולם המציאות- לשאוף תמיד "לקחת אחריות שלמה", אבל בפועל לא לחסום רגשות, לפעול במציאות על פי התחושה הנכונה, ולנסות לשנות את המציאות דווקא מבחוץ, איפה שרק אפשר.

אני אחדד רגע את הדברים שלי בדוגמא מאוד אכזרית:
אשה שעברה אונס אנאלי אלים באמצעות חפץ. האם עליה לקחת אחריות על האונס הזה ולהבין שהיא למעשה יצרה אותו (ועדיין יוצרת אותו)?
כמובן שכן. כמובן שהאונס עצמו קיים בתודעה שלה כי היא משמרת אותו, כמובן שעצם הפרשנות של המקרה שקרה לה כאירוע טראומטי ומכונן, כשלילה של הזהות האנושית שלה, כאלימות, כחדירה וחבלה פיזית ונפשית- כמובן שעצם הפרשנות הזו היא היא שיוצרת את חווית האונס, כי הרי פעולה פיזית מאוד דומה נעשתה לה עשרות פעמים בילדותה, על ידי האדם שאהב אותה יותר מכל, ולמטרה הטובה ביותר, ואין לו שום השפעות הרסניות על חייה ועל נפשה- אמא שלה, מדדה לה חום בטוסיק (אגב לקחתי את הדוגמא הזאת מהדף באתר הזה שמדבר על מדידת חום לפעוטות בפי הטבעת). אז מה ההבדל בין שני המקרים בעצם? בפרשנות, לא?

אז זהו, שלא. כי אם נראה את זה ככה לא נתנדב במרכזים לסיוע לנפגעות אונס, לא נפעיל את מערכת החינוך ומערכת החוק ומערכת המשפט כדי למנוע ולהעניש על אלימות מהסוג הזה, לא נחנך את הילדים שלנו שגופם שייך להם ואסור לאף אחד לפלוש אליו כנגד רצונם. הזעם, האימה, החרדה, השנאה- כל הרגשות האיומים האלה הם אלה שדוחפים אותנו לשפר את המציאות שסביבנו. לכן אני בעד לשמור את הרעיון שהפרשנות קודמת למציאות למקרים מתאימים בחיי היום-יום, ובמקרים אחרים לאפשר לעצמנו להגיב באופן ספונטאני לסיטואציות שנקרות בדרכנו: להגיב בזעם, בקנאה, בתסכול, בחרדה, בנקמנות, ברשעות- כי כל זה הוא חלק מאיתנו, חלק ממי שאנחנו, כבני אדם.

[פלוני_אלמונית*]

אם אדם נמצא בחרדות או בטראומה איך הוא יכול ליישם את הפנייה הזאת אל תוכו?
הרי אדם בטראומה ובחרות מחפש רק 'בחוץ..' כי נורא מבהיל לו בפנים, ועדיין הוא אדם מודע,
וזה האדם ששואל כאן..

[פלוני_אלמונית*]

סביר להניח שהוא צריך להרגע קודם...
אבל אם הוא לא מצליח?
איך הוא יחזיר לעצמו את ההבנה שהכל בו?
אחרי שהכל כביכול 'יצא מפרופורציה'
אפילו בקיצוניות: האם אדם עם מחלת נפש קלה (לא אני המדובר) יכול גם הוא לעזור לעצמו?

[גבעה_ירוקה*]

על_מונית נראה לי שאת קצת מפספסת,הרעיון הוא לא להתכחש לרגשות אלא ההפך -לקחת עליהם אחריות-לראות שהם קיימים,להסכים שהם חלק ממני,ואז הרעיון איננו "לא לפעול כלל"-אלא לפעול באחריות-לא מתוך הרגש הסוער שמיד שולח אותי לפעולה "מרגיעה" שמסירה ממני את האחריות על-ידי האשמה,תלונה וכד',אלא אחרי שראיתי ולקחתי אחריות על הרגש שלי שהוא לגמרי שלי-אז אני יכולה *לבחור* כיצד לפעול.ותמיד זו תהיה פעולה ברוכה יותר ונכונה יותר לי ולאחרים.בשיטה הזו -להגיד מילים שפותחות ומנקות-זו פעולה לכל דבר.
ברור שלא מדובר על מצבים קיצונים כמו אלימות פיזית שמופנית כלפי,ואז האחריות היא קודם כל לשמור על החיים.

פלוני-יש בהחלט מצבים שבהם צריך לבקש עזרה,וזה נשמע אחד מהם..גם זו דרך לעזור לעצמך וגם פה יש אחריות!

וחוץ מזה מפנה את מי שקורא בדף הזה אל הספר "הקוד" של רונית גלפו שנותן לנו יופי של כלי שימושי -הגיוני ומדויק- ללקיחת אחריות כלפי האנשים הקרובים אלינו,ודרך העזרה להם לשפר את עצמינו.בעיני מדהים לגמרי.מומלץ! יש גם אתר.

[סיפורי_פוגית*]

_אחת הביקורות היא, שגישה כזאת עלולה להביא לפסיביות רבה (ואפילו מוחלטת), בגלל המאמצים לשנות את המציאות מבפנים, שבאים על חשבון המאמצים לשנות אותה מבחוץ- מאמצים שהינם מהותיים לקידום האישי ולקידום האנושות בכלל._
זו טעות מעניינת שחוזרת על עצמה.
קשה לי להאמין שמי שהתנסה בשיטות האלה, או סתם בשינוי פנימי הגיע לפאסיביות רבה או מוחלטת.
בכל מקרה, הנסיון לשנות את המציאות מבפנים הוא לא על חשבון שום דבר. הוא מגיע מההבנה שהמציאות "בחוץ" אינה נפרדת מזו שבפנים ויותר מכך, היא רק השתקפות שלה.
האם אפשר לשנות את הבבואה בלי לשנות את מה שהיא משקפת?
ואם אשנה את המקור להשתקפות - האם לא תשתנה הבבואה?

[קואלה*]

_מה שאנו מכנים אירועים נוראים ואלימים הם למעשה תוצרים של חוסר הבנה והתנהלות לא מדוייקת של הנפש. הם סוג של אלימות כלפי עצמנו (הדחקות רגשיות, כעסים או פחדים) שמתממשת כלפינו על מנת לעורר אותנו להתפתחות ולהבנה._

מתי מתרחשת ההבנה אם הקורבן מת?

[נעמי_בן_שיטרית*]

ההבנה אכן מתרחשת לעיתים רק בזמן המעבר (מה שאת מכנה מוות).
את מכירה את הסיפורים על כך שרגע לפני המעבר כל הסרט של החיים רץ לפני העיניים?
אנשים שכמעט עברו מספרים על רצף של הבנות שהם חווים עם הניתוק מהנפש.

הבנות יכולות להגיע במהלך החיים, ברגע המעבר או במישורים הגבוהים, בהם הנשמה אינה חווה בנפש ובגוף.
ההתפתחות מתרחשת מגלגול לגלגול.
בתקופה שלנו ,העידן החדש, יש נגישות רבה למודעות ולידע רוחני, שבעזרתו אנו יכולים לקדם את ההתפתחות הנשמתית שלנו במימד הזה.
הכוונה שיש לנו יכולת להגיע להבנות גבוהות גם בלי להרוס את הגוף על הדרך.
(על ידי לקיחת אחריות על יצירת המציאות, ויתור על האגו, ויתור על הכעסים והקורבנות, לאפשר בריאות וריפוי וכו')

[לוונדר_סגול*]

"הנה מדיטציית הו'אופונופו"http://www.youtube.com/watch?v=lil63u-x ... re=related

[פלוני_אלמונית*]

קראתי את הדף הזה והתאהבתי בכל לבי בדרך הזאת. אח"כ השתתפתי בסדנה קצרה על הו'אופונופונו וקראתי כמה ספרים ובכל זאת יש כמה שאלות שלא הצלחתי למצוא להן תשובה. אולי מישהו מכיר מורה בארץ שמתמחה בתחום הזה ויכול לענות עליהן? (כמובן, בתשלום)

[ורודה*]

חפש בפייסבוק או בגוגל את נפתלי (תולי) אונגר, הוא מבין בזה.

[פלוני_אלמונית*]

תודה רבה רבה

[שרי*]

בס"ד
השיטה המדהימה הזו משנה חיים. היא נמצאת בספרי הקבלה היהודיים עוד לפני שהגיעה להוואי. מי שמלמד אותה בארץ בפירוט הוא הרב יובל אשרוב הכהן והיא נקראת בפיו 'עין הבדולח' על שם המן במדבר שמתואר כעין הבדולח ומפרשים שכל אחד שאכל מהמן טעם בו את הטעם שהוא אוהב...
מומלץ מאוד להעמיק
http://www.kolhazman.co.il/58256

[עדן*]

^+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+^

**מיכל** כתבה את ההודעה הזו בדף לגדול_להיות_אהובה:


*מיכל* (26.04.2020 14:54):
"וואוו, מישהו הזכיר הו'אופונופונו!!! השיטה הזאת שינתה את חיי, ואני מאמינה בה בכל ליבי. אבל (כותבת רק את דעתי, מהניסיון שלי) יש בה משהו מהפכני שמטלטל את כל תפיסת העולם, שמחייב התמסרות רבה (אני מדברת על השיטה המקורית, הנקייה, לא זו שהתפרסמה בספר הממוסחר של ויטלה), ואני לא בטוחה שמתאים להתחיל לתרגל אותה בעיתוי כזה, כשכל הפצעים עדיין פתוחים."

מיכל, למה התכוונת? איפה אפשר לקרוא על השיטה המקורית הנקייה?

[מיכל*]

היי חפשי בגוגל IZI LLC - SELF I-dentity through Ho'oponopono. מתקיימים בארץ פעמיים בשנה גם סמינרים שלהם (היה אחד לא מזמן, יהיה עוד אחד בסתיו).יש אתר של המורה שמורשית ללמד בארץ - "ניסים ונפלאות של ההו'אופונופונו". הספר של ויטלה ("אפס מגבלות") רחוק מלתאר את היופי והעומק של ההו'אופונופונו. ממליצה מאוד מאוד להשתתף בסמינרים.

[מזמור_לילה*]

היי מיכל,
יש מצב להסבר קצר על השיטה? ניסיתי לקרוא פה קצת אבל הדף מסתעף די מהר לדיונים שהלכתי בתוכם לאיבוד.
אשמח לדעת קצת יותר על השיטה הזו, ממש באופן הכי קצר ומתומצת אם את יכולה (נשמע שאת ממש מבינה ומתרגלת את זה).
תודה רבה

[מיכל*]

^+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+^

היי מזמור לילה אני אמנם מתרגלת כבר כמה שנים את ה"שיטה" הזאת (כתבתי במרכאות כי זה בעצם הרבה מעבר לשיטה...), אבל אני ממש לא רואה את עצמי מוסמכת ללמד אותה. גדול עליי. היא פשוטה אבל עמוקה מאוד מאוד. מי שמלמד אותה הם מורים שלמדו ישירות, במשך כמה שנים ממורנה סימאונה ומד"ר לן, מפתחי השיטה, והם מתרגלים אותה במסירות שנים רבות. הם מאוד מעמיקים,יסודיים ורציניים. באתר שהפניתי אליו קודם - (IZI LLC) יש לא מעט חומר בנושא (קודם יש ללחוץ על הלשונית about us ואח"כ על media - communication). כמו כן, מדי כמה שבועות מתקיימת שיחה עם אותם מורים, יש הסברים נהדרים וגם עונים על שאלות. זו שיחה בינלאומית שמתקיימת און ליין אבל יש גם הקלטות שלה - ראי באתר mskr conversations.

[מיכל*]

^+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+^

וכמו כן, מתקיימים בחו"ל ובארץ סמינרים, שבהם הכול מוצג בבירור. הסמינר הבא בארץ יתקיים כנראה באוקטובר או נובמבר.
אבל אם את רוצה הסבר קצר ובסיסי, אני חושבת שלשם התחלה את יכולה לקרוא את המאמר שבראש הדף הזה, ובעצם גם את הספר "אפס מגבלות". הוא לא ספר נוראי, הוא פשוט שטחי ומסחרי, אבל אפשר להבין ממנו את הבסיס. זו נקודת התחלה לא רעה (אבל כדאי להמשיך משם הלאה...)

[מיכל*]

^+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+^

ואחרון חביב... ברשת יש כמה ראיונות עם ד"ר הו לן. פשוט אפשר לכתוב Hew Len Interview, לפחות לשם התרשמות ראשונית מההו'אופונופונו.

[פלוני_אלמונית*]

יש למשל את הסרטון הזה
https://www.youtube.com/watch?v=OL972JihAmg

[פלוני_אלמונית*]

זה סרטון אחד מתוך תשעה, יש את כל התשעה ביו טיוב

[מזמור_לילה*]

תודה רבה!

[אי_תי*]

_ברשת יש כמה ראיונות עם ד"ר הו לן. פשוט אפשר לכתוב Hew Len Interview_
תודה רבה, אוצר אמיתי