מועצת החירום לנקבות היסטריות

מה רצית שהם יגידו לך כי הם מעוניינים בבחורה צעירה,לא מקומטת ויפה וסקסית יותר מאשר הבחורות "הזקנות" ???
שהם מעונינים בבחורה קורנת, מלאת חיות, שמחה, אנרגיה, ובעיקר עצמאות. שלא נשענת עליהם כדי להיות שלמה.
איכשהו הממורמרות כנראה לא עושות להם את זה, ופשוט האחוז שלהן עולה כנראה עם הגיל.

טוב נראה לי שמיציתי את הדף הזה עד שהלך הרוח בו ישתנה

אני דווקא חושבת בדיוק להיפך.
אני חושבת שכולנו גדלים עם שריטות רגשיות, ולצערי המחקרים מראים שהגברים נשרטים יותר. הרבה יותר.
זה לא מקרה שהסטטיסטיקה מראה שהנשים יוזמות את רוב הגירושין.
רוב הנשים לא רוכשות ידע בפסיכיאטריה לפני שהן מתחתנות, ולכן מי שבעלה נמצא ב-DSM בדרך כלל מגלה את זה רק אחרי שנים. אחרי שהיא מבינה שהיא נשואה לבעל הפרעת אישיות (שכלפי חוץ יכול להיראות מקסים ולעשות רושם מצויין). אפשר לראות גם בספר "מילים הורגות" את התיאור של "לפני" ו"אחרי", לגבי איך מגלים שאת נשואה לגבר מתעלל (יש חפיפה בין שתי הקבוצות אך לא זהות).

אז מה באתי להגיד?
באתי להגיד שיש הרבה גברים עם הפרעות אישיות OUT THERE, שנשים עם הערכה עצמית נמוכה, חוסר ביטחון ואמונה ש"צריך להתפשר" נופלות בקלות בפח שלהם.

אז גבירותי,
תפסלו. תפסלו. תפסלו.

עדיף להביא ילדים לעולם ללא גבר, ולגדל אותם באהבה, וללמוד לאהוב את עצמך.

באתי להגיד שיש הרבה גברים עם הפרעות אישיות OUT THERE,
נכון. ונראה לי שהאלמוני הטרולי הוא בדיוק כזה. גבר מזדקן שמנסה לשכנע כמה כדאי להתפשר על שכמותו ע"י כך שהוא יוריד את הבטחון לנשים צעירות ופנויות.

שליחה על ידי טלי_ב* » 10 מאי 2013, 10:03

ולכן מי שבעלה נמצא ב-DSM בדרך כלל מגלה את זה רק אחרי שנים.

שליחה על ידי רננה* » 10 מאי 2013, 12:13

זה לא מקרה שהסטטיסטיקה מראה שהנשים יוזמות את רוב הגירושין

בשמת את בהחלט צודקת ליתר דיוק 74% מהיוזמות לגירושין באות מהנשים.
אבל גם 80% מאלו שיזמו גירושין, גם מתחרטות כעבור זמן על מה שעשו.

שליחה על ידי רננה* » 10 מאי 2013, 12:17

עדיף להביא ילדים לעולם ללא גבר, ולגדל אותם באהבה, וללמוד לאהוב את עצמך.

אני הייתי מתקנת.
להביא ילדים עם גבר ולאהוב את עצמך
וכמובן את הילדים
ואת הגבר לאהוב רק אם הוא ראוי.
אבל ממש לא הייתי ממליצה להביא ילדים ממשפיך בעד 300 בבנק הזרע.
אלה אנשים סוציופאטים ומופרעים עם בעיות פסיכיאטריות קשות שעוברות לצאצאים בתורשה וזה בדוק.

שליחה על ידי רננה* » 10 מאי 2013, 12:20

נכון. ונראה לי שהאלמוני הטרולי הוא בדיוק כזה. גבר מזדקן שמנסה לשכנע כמה כדאי להתפשר על שכמותו ע"י כך שהוא יוריד את הבטחון לנשים צעירות ופנויות

רוזמרין יקרה.
איני יודעת אם זה טרול וזה כלל לא משנה.
בכלל ,לא מדובר על נשים צעירות, המדובר על נשים מבוגרות בשנות 37 -45 .
לנשים צעירות ופנויות אין בעיה כזו למבוגרות יש בעיה מאוד קשה ועל זה מדובר.

המדובר על נשים מבוגרות בשנות 37 -45
הכל בעיני המתבונן. אם הוא גבר בגילי ומעלה- את פרגית צעירה בשבילו. לפי איך שהוא נזעק לשלול את המחקרים על אוטיזם, נראה לי שהוא רווק מזדקן, לא ככה?

שליחה על ידי רננה* » 10 מאי 2013, 13:33

לפי איך שהוא נזעק לשלול את המחקרים על אוטיזם, נראה לי שהוא רווק מזדקן, לא ככה?

לפי דעתי ממש לא,אבל אציין כי גם אם היה מדובר בטרול/ית זה לא היה משנה דבר.
מה שאנו צריכות להתייחס זה השאלה אם יש ממש במה "שהטרול" המדומה אומר ולמען האמת הרבה עובדות נכונות מביא "הטרול, טרולית טרולים"
גם לגבי שלילת המחקר על אוטיזים "הטרול" הביא מידע נכון. אז לפחות טוב שיש מישהו שיודע לקרוא נתונים ולשלול אותם מהמחקר או הסקר עצמו.

טוב, למען הגילוי הנאות, אני פנויה וכבר בת 39 ואכן אלו שפונים אלי בעיקר הם מבוגרים ממני בלפחות 10 שנים וגם יותר
וזה מתסכל וייתכן ואני לא שוללת את הדעה כי אני מרירה.
אבל המצב מריר ואני רק מגיבה למצב
ולא בוחרת להטמין את ראשי בחול ולהגיד שזה לא המצב
אני כבר די התייאשתי.
ונראה מה הזמן יעשה.

יש לי חברה בת 39 שנישאה לפני חודש לבן 42. לפניו יצאה רק עם בני גילה למרות שנכון שרוב ההיצע שעמד לראשותה באתרים וכו' - נגע לבגדולים ממנה בהרבה.
מחצית מחברותיי נשואות לצעירים מהן. אבל הן הכירו אותם בשנות העשרים והשלושים.
ובכל זאת, אני חושבת שהגישה הבריאה ביותר שאימצתי לעצמי בתחום (רווקה בגילאים המדוברים), היא - ראשית כל הלכיר בשינוי. אנחנו אל בנות עשירם, וגם גיל שלושים מתחיל להתרחק מאיתתנו. וכמו בכל נושא שקשור לגיל, בשוק העבודה, בבריאות, בפוריות ובעוד - גם כאן - האפשרויות מצטמצמות והופכות מורכבות יותר, פתלתלות יותר, נעימות פחות.
תמיד תשמעי על בת 41 שנכנסה להריון בלי בעיה וילדה ילד בריא. אבל במציאות רובן נדרשות לטיפולים.
תמיד תשמעי על בת ה-38 שנישאה לבן 32, משכיל, מצחיק, אמיד וחתיך. אבל רובן נישאות אם בכלל, לבני 45 פלוס.
גם תשמעי על בת 46 שהתקבלה לעמדת ניהול בסטארט אפ והחברה והיא מאושרים מהשידוך, אבל רובן בגיל 46 אם נפלה להן האבטלה יכולות למצוא את עצמן בסבירות גבוהה מאוד בלשכת האבטלה. שנים.

הרעיון הוא למקד את הרצונות והעדיפויות שלך בנוגע לנסיבות הנוכחיות ולא למה שהיה נכון לפני שנים.
וזה אתגר לא קטן.
להגיד קל. ליישם...

וכשאת מתמקדת בעצמך וברצונות שלך ויחד עם זה מסתכלת לאמת בעיניים את יכולה בהחלט לומר לעצמך שייהרג ובל יעבור אבל את כן רוצה למצוא את עצמך חובקת בן זוג בגילך כי זה חשו ב לך (ואני מזדהה עם זה מאוד) ולהחליט מה משאר הדברים פחות חשובב, ואחר כך להבין שתידרשי למאמץ כביר יותר למצוא זאת מבעבר - ואז להתגייס למאמץ הזה.

למשל -
יתכן ותמצאי צעיר ממך גרוש פלוס שני ילדים בוגר בנשמתו ומחפש קן ובית אוהב, האם תהיי מוכנה להתפשר על "החבילה" הזו? לדוגמא? פה נכנס המימד של להכיר במציאות - כן כנראה שיש שם היכנשהו צעיר רווק שאולי ירצה בך ואולי תתאימו ואולי ירצה גם להינשא ויהיה לכם גם כיף, אבל הסיכוי לכך ככל שהוא קיים קטן משמעותית מהסיכוי שהיה לך לפני חמש שנים ועו דיותר ככל שהולכים אחורה.
האם תהי מוכנה להשקיע יותר בטיפוח האישי שלך על מנת להראות לא רק אטרקטיבית יותר אלא איך שקוראים לזה - שמורה/צעירה יותר. תספורת שובבה יותר, סגנון לבוש רענן יותר, דיאטת הרזייה, ספורט ואפילו בוטוקס (ואם מישהי מצייצת שזה שטחי - אני מציעה לה להתעמק בסעיף הזה בחום רב, אם היא בעולם הדייטינג)?
האם תהיי מוכנה לצאת מאזורי הנוחות שלך ולחפש להכיר גברים בגילך במקומות ובסגנונות בהם לא חיפשת עד עכשיו? בטיולים ייעודיים, במפגשים ספורטיביים, בשידוכים של הדודה, בספרייה? האם תסכימי ליזום פניה למישהו? האם תסכימי להיפגש עם מישהו שונה מהותית מהגברים שהתרגלת לצאת איתם?
האם תהיי מוכנה לצאת מאזורי הנוחות הרגשיים שלך - ייתכן שדווקא עם אותו אחד שיש לו פוטנציאל למשהו נכון בשבילך,והוא מתאים מנטלית, אינטלקטואלית, בגיל ובתרגיל - דווקא איתו את תוקעת טקטיקות מבריחות.

אלו רעיונות, לא משהו שפגוע בול בכולן, אבל הדיעה שלי בנושאים שכאלה היא שיש שפע ויש מהכל.
מתוך כל השפע הזה אני צריכה לדייק קודם כל לעצמי מה אני רוצה.
שנית - האם מה שאני רוצה באמת טוב לי ונכון לי או שאני נתלית במשהו שהיה טוב לי ונכון לי מהעבר?
ואחרי שעניתי על שתי אלה וכיווננתי היטב מה אני רוצה ומה טוב לי - אני חייבת להתגייס בצורה נכונה כולל לשנות את עצמי ואת הכיוונים שחיפשתי בהם עד עכשיו - ככל שניתן.

אם מישהי מחפשת הרבה זמן משהו מסויים ולא מוצאת אז יש פאק רציני באחד משלושת השלבים שציינתי כאן.
או שהיא מתגייסת לא כראוי, או שהיא נתלית על משהו שלא נכון לה. וככל שמרחיבים מצד אחד את שטח החיפוש והמאמצים ומצד שני - ממקדים את הדרישות שלך - יש סיכוי טוב יותר למצוא את שאהבה נפשך. ז
ה כמו לרצות לרצות לתכנן את הטיול הנפלא בעולם. בהנחה שאין לך אפשרות לטוס כל חודשיים ולספוג אכזבות, נאמר טיול גדול כזה שאת מרשה לעצמך אחת לחמש שנים. אפשר להיכנס לאתרי נסיעות ולבחור את הדיל הזול עם התיאורים המפתים בשקל שמספרים שם, וגם להתפשר על לקחת אותו לא תמיד בשעות הכי נוחות ובימים הכי נוחים, בגלל שלקחנו אותו בדקה התשעים ובמינימום מאמץ. יש סיכוי שיהיה נחמד פלוס אבל יש גם סיכוי שהטיסה טיסת שכר מעייפת, המלון סוג ד', נחתת במקום בדיוק במזג אוייר שרואה את האפס מלמטה, ותושבי המקום בקושי מדברים אנגלית.
אפשר מנגד להקשיב לסיפורי חברים על טיולים שלהם, לבקש המלצות, לנבור באתרי אינטרנט שמרחיבים את הדעת. למקד את התקציב (ולחסוך לקראתו מראש), את הזמן שיש לך, לעשות בירור מחירים - ולבחור בטיול שתפור בדיוק למי מידותייך. תהיינה התפשרויות, אולי מעט יותר כסף או יציאה בלילה במקום בבוקר או אפילו מלון מעט מרוחק ממה שהיית רוצה - אבל המהות, המיקום, התאריכים, מזג האוייר, האוכלוסיה המקומיתהתקציב ובעיקר הרצון שלך להיות שם מכל המקומות האחרים - יתממשו.אף אחד לא יבטיח לך שאותו טיול יהיה בהכרח טוב יותר מזה שבחרת בקליק. אבל יש סיכוי גדול בהרבה שאכן זה מה שיקרה.

אני אומרת בשורה התחתונה - שספונטניות וזרימה, ואין מה לעשות זה ככה, וזה מייאש, וצריך להתפשר או להיפך להתמרר על המציאות ולהמשיך לחפש בצורה שחיפשתי עד עכשיו - אלו התנהגויות שמתאימות לסרטים. שם לכוכבות יש את הפריבלגיה לא לנהל את חייהן אלא להתמוגג מרומנטיקה בגרוש שבה האביר על הסוס הלבן מגיע בכל גיל ובכל תרגיל היישר לחיקן החמים והם חיים באושר ובאושר. או שהן רווקות אומללות אבל שנונות מספיק בשביל להפוך את האומללות לחווייה.

במציאות כמו בכל תחום, צריך לתכנן וככל שהתכנון והמיקוד והיישום מושקעים יותר - יש סיכוי גדול יותר להצליח. וחבל לתת למקרי הקצה שבם המזל שיחק לידיים של כמה זוגות מאוהבים למצוא אחד את השני בלי מאמץ. - לרפות את הידיים.

שליחה על ידי טלי_ב* » 10 מאי 2013, 17:27

אמפטית, אני מסכימה איתך וגם עם בשמת שאומרת לא להתפשר.
כי אני חושבת שאתן מדברות על סוגים לגמרי שונים של פשרה.
אני חושבת שבוודאי לא צריך להתפשר על עניינים שאפשר לקרוא להם "פנימיים" לאדם: האם הוא "עושה לך את זה"? האם הוא יהיה חבר אמיתי? האם הוא יתמוך בך (רגשית) כשיהיה לך קשה? האם הוא ישתף אותך בדברים שמטרידים אותו? אני מונה דברים שחשובים לי, אבל כמובן שזה קצת שונה אצל כל אחת. וברור, ברור, ברור שלא צריך להתפשר על דברים בסיסיים כמו אישיות לא גבולית (-:
אבל נראה לי נכון לשחרר כל מיני עניינים שהם "חיצוניים" יותר. כמו גיל, רמת הכנסה והשכלה. אני זוכרת שמישהי כתבה (בשמת?) שגיל הוא לא סיבה לפסול; זה שמישהו מחפש רק צעירות ממנו דווקא כן.
הדוגמה של ילדים מקשר קודם היא קצת יותר מורכבת בעיני, לפחות אם הם עדיין קטנים, כי כן חשוב להיות מוכנה לשמש עבורם דמות תומכת ומטפלת לפחות במידה מסוימת.

ואני לא חושבת שזה קשור בהכרח לגיל. אני פשוט חושבת שבגיל צעיר זה משהו שיותר קל לעשות כי אנחנו עדיין נאיביים יותר ומוכנים להתאהב בלי להסתכל על כל המסביב.
אז זה טוב אם לומדים להיזהר מדברים כמו אלה שבשמת תיארה. אבל לצד זה אני חושבת שכדאי לשמר את הנכונות הזו להתאהב בלי לבדוק קודם "קורות חיים" ובלי אגו. לא שזה בהכרח קל.

_אם את צעירה עדיין מתחת לגיל 25 , ניחא.
אם את בת 37 ומעלה, זה כבר לא יכול לתפוס ,מה שנקרא מבחינת הגברים שזו בפשטות ברירת מחדל מבחינתם.
ולא יהלום או פרס או פיס ואפילו לא זוטא.
ולא שאני שמחה שזה המצב,אבל לצערנו זו המציאות._

בולשיט
(אם לנסח את זה בעדינות)

צוויל

צוויליך זה ממש לא בולשיט וזה די מתנשא לכתוב זאת כך. מתי בפעם האחרונה היית אישה פנויה בת ארבעים? :0

אולי אתה כגבר לא רואה זאת, אבל אתה נשוי (טאצ' ווד), והרבה שנים לא "במערכת" וגם אתה זה אתה. לא משקף כלל את העובדות בשטח בתחום הרווקות.

גם מה שכותבת פלונית אלמונית לא באמת משקף את המציאות, כי היא כותבת דברים קיצוניים אבל הרבה הרבה יותר קרוב למציאות מההצהרה שלך.

נעורים תמיד מושכים יותר, לא רק פיזית, גם נפשית. גם ברמה האינטלקטואלית/נפשית - לצערי/למרבה פליאתי ישנן בנות 25 שיכולות לעשות לי בית ספר ברמת האינטליגנציה הגבוהה שלהן, הבגרות, העומק הרגשי והיכולת להתנהל בקשר זוגי והשחרור המיני. וגם אם לא נפלנו על אחת כזו - לא כולם מחפשים כל הזמן את הפרפקט מאצ', בטח לא בגיל כזה שראית כמה דברים בחייך - עיניים תמימות ומחויכות, גוף סקסי מהיותו הממ צעיר, רוח נעורים, אמונה גדולה באהבה ועבר קצר ונטול שריטות עמוקות עד טרוף - מושכים לא פחות. אני קוראת כאן באתר בנות עשרים ויומיים ובכל מיני בלוגים שעד לשורה התחתונה הייתי בטוחה שכותבת שם אישה בת 30 לפחות ומשתאהה לנוכח העניין. בעולם גלובלי, שיש בו אינטרנט, ושמתפתח בצעדי ענק הקפיצות הבין דוריות מזמן לא עקביות.

מלבד זה, גם אני מעדיפה לצאת עם בן 30 ולא בן 40 ואני באמצע שנות השלושים לחיי. וכשהייתי בת 30 סירבתי בתוקף לצאת עם בני 35+ וכן הלאה.
אצל גברים זה יותר דומיננטי בגלל כל הסיבות הידועות (יש להם לגיטימציה תרבותית לכך, ביולוגיה ועוד).

ויש סיפורים אחרים, בסדר. אבל מדברים על הרוב. והרוב מחפשים צעירות משמעותית.

באתי להגיד שיש הרבה גברים עם הפרעות אישיות OUT THERE, שנשים עם הערכה עצמית נמוכה, חוסר ביטחון ואמונה ש"צריך להתפשר" נופלות בקלות בפח שלהם.

ולכל מי שתהתה בינה לבין עצמה - לא, שהות בדף הזה (לאור הלך הרוח האחרון) לא עוזר במיוחד לשקם חוסר ביטחון.

טוב נראה לי שמיציתי את הדף הזה עד שהלך הרוח בו ישתנה

אני מזמינה גם אותך, שהדף הזה לא עושה לך כל כך טוב לאחרונה, להצטרף.

ולכל מי שתהתה בינה לבין עצמה - לא, שהות בדף הזה (לאור הלך הרוח האחרון) לא עוזר במיוחד לשקם חוסר ביטחון.
אני לא מבינה למי ולמה הדיון הזה תורם. להלן טענות המבאסות (א.ק.א. הטרול/ה?):
-- כל הגברים הפנויים מעל גיל 35 הם או דפוקים או תרים אחר נשים צעירות בעלות מאפיינים מתוחים.
-- לאישה מעל גיל 35 אין סיכוי למצוא גבר "איכותי".
-- דוגמאות מהחיים המצביעות על ההפך לא נחשבות כי הן היוצא מן הכלל המעיד על הכלל.
נו? ו? מה אמורים לעשות עם המידע החיוני הזה?

ממש צודקת.
בסדר, אבל מה את רוצה להשיג בדיון הארוך הזה? הנמכת מורל? מיגור האופטימיות? מה?
מכיוון שפלונה על שלל ניקיה הן בברור אותה\ו אחד\ת הרי מדובר בטרול - אז כל המדוכאות, עילצו נא, כנראה שהכל בסדר

הטרול למד טריק חדש, לשים את המילה טרול בגרשיים.

על זה אומרים, קצת שכל מדי פעם לא יזיק

צודקת, צודקת, סליחה.
הדמגוגיה שלך פשוט כל כך שקופה, עד שהראש שלי נחבט בה בטעות לפעמים.

ומעכשיו כשברור שאני "טרול" אז גם עם עוד-היסטרית, יתחילו להתחיל גברים איכותיים ואטרקטיביים ובגילה.
תקשיבי (או יותר סביר: תקשיב), לא תאמיני, אבל התחיל איתי מישהו ממש חמוד ובגילי בתחנת אוטובוס! בהן צדק! שנים זה לא קרה לי.
חשיפת טרולים עובדת! לכנה על זה!

זה אומר לפחות שהוא תפרן ולא אטרקטיבי עד שהוא נאלץ לנסוע באוטובוס.
לא! זה אומר שהוא בעל מודעות סביבתית, ממחזר ומקמפסט! גבר כלבבי.

וגם מוכיח כי גברים מעדיפים צעירות ורק בגלל חוסר אטרקטיביות שלהם הם נאלצים להתפשר ולהסתפק בברירת המחדל של אישה בגילם.
קצת פספסתי את הלוגיקה שמאחורי המסקנה, אבל אנא, אל תפרט.

ותמשיכי לחשוף "טרולים" ובפעם הבאה יתחיל איתך איזה מישהו, אפילו בתחנת רכבת.
אמן סלה

גם ייתכן כי למרות היותו בלתי אטרקטיבי ,הוא היה סתם חרמן ופלירטט איתך כדי להגיע לסיפוקון וריגושון מיני כלשהו.
יכול להיות! אני מקווה שהוא נהנה לפחות כמוני.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

_גם ייתכן כי למרות היותו בלתי אטרקטיבי ,הוא היה סתם חרמן ופלירטט איתך כדי להגיע לסיפוקון וריגושון מיני כלשהו.
יכול להיות! אני מקווה שהוא נהנה לפחות כמוני._

שמחה מאוד שעזרתי.

פלונה יקרה, את כ-זו קרצייה!

שליחה על ידי מתוקה* » 12 מאי 2013, 19:45

במציאות כמו בכל תחום, צריך לתכנן וככל שהתכנון והמיקוד והיישום מושקעים יותר - יש סיכוי גדול יותר להצליח.
מה אני אעשה עם סיכוי?

מה אני אעשה עם סיכוי?
זה לגמרי תלוי בך.
אבל לפי הלך הרוח של שאלתך - למה בעצם להתמודד עם מה שתלוי בנו אם אפשר לקטר. יותר נח.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

פגשתי גבר כבר שאני מאוד רוצה אותו.
אני גרושה פלוס 1 בת 43 מאוד מושכת ויודעת להתלבש יפה ומריחה טוב עם גוף מאוד מושך וצעיר.
הוא גרוש פלוס 2 ,כריזמטי בטירוף,חכם, ובעל עמדה בכירה במקום עבודתי.

עירבתי חברה במקום העבודה בעניין והיא אמרה לי להיכנס אליה בזמן שהוא יבוא אליה לצרכי עבודה שוטפת.
ואתמול היתה ההזדמנות וכשהוא נכנס אליה,נכנסתי כאילו "באקראי" לחדר וקישקשתי משהו כביכול בנושא עבודה ושאלתי אותו בגלל מקצועו, אם אני יכולה לפנות אליו לקבלת עזרה וייעוץ בקשר של אנשים שנמצאים בבעיה (שזה הצד ההשכלתי שלו).
הוא ענה בחביבות, שכן ואני יריתי שאלה שעסקתי בה והוא השיב מייד תשובה מדוייקת ומאוד מקצועית.

ואז החברה שלי שאיתה תכננו את "האמבוש" פנתה אליו ואמרה לו:
"גבר כמוך צריך אישה שאיתה תוכל לפרוק ולחלוק את כל מה שעובר עליך, אישה יפה וייצוגית"

אני חושבת שהרמז כלפיו שזה מדובר בי היה די ברור (כך לדעתי)
ואז הוא השיב לה :
" את יודעת עד כמה אני עסוק יום ולילה והתחיל לפרט את היום שעובר עליו"
עוד אמר כי בחודשים הקרובים הוא יהיה עסוק מעל הראש (וזה נכון,אני יודעת את זה וזה לא תירוץ, רק שלא יכולה לפרט כדי לא להיחשף)

אז עיזרו לי לחשוב בבקשה נשים חכמות ולתת לי עצה כיצד לנהוג.
האם הוא דחה אותי ?
אני לא יודעת מה לחשוב.
או שאולי הוא פשוט הבין את הרמז ולא מעוניין בי?
או אולי הוא בכלל לא הבין את הרמז שמדובר בי בכלל?
אני מבולבלת מאוד ודלוקה עליו ואובדת עצות.
עיזרו לי בבקשה להבין את המצב הנכון וכיצד עלי לנהוג.

למה את צריכה תשובה על שיחה של משפט וחצי?

מי יודע מה עבר לו בראש?
אולי הוא נבהל מהישירות של חברה שלך?
אולי מתוקף תפקידו הבכיר אסור לו בכלל להתעסק עם נשים במערכת?
אולי הוא לא הבין את הכוונה שלה לגבייך וחשב שהיא מבקרת אותו על שהוא רווק?
ואולי הוא הבין ולא רוצה להכיר אותך - אבל מי יודע אם לא ירצה כשיכיר אותך יותר?

את לא יכולה ולא צריכה להסיק דבר ממשפט שאמר. אתם עוד לא מכירים ברמה חברית בסיסית וכנראה שבגלל שהוא כל כך מוכשר ומצליח לא רק שהוא עסוק - אלא גם רגיל לחיזורים ופלירטוטים כלפיו.

אנשים גם מצהירים משהו - ועושים משהו הפוך.
אם את מעוניינת, תנסי ליצור עוד אינטראקציות "אקראיות" ותראי מה קורה. כבר יש לך תרוץ לא רע - להתייעץ איתו בעניין המקצועי.
אבל עיצה שלי - אל תהיי ישירה ואל תפלרטטי בבוטות. אם יש סיכוי שהוא ירצה משהו בדרך כלל הסיכוי הזה יגדל כשתגרמי לו להסתקרן ולא כשתזרקי לו בפנים הצעה לבילוי, או שאלה אישית מדי (ואני פמיניסיטת, אין קשר, גברים, בייחוד המחוזרים והכריזמטים צריכים להסתקרן לגבייך לפני השלב הבא ולא שינחתו עליהם משום מקום).

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

_מי יודע מה עבר לו בראש?
אולי הוא נבהל מהישירות של חברה שלך?
אולי מתוקף תפקידו הבכיר אסור לו בכלל להתעסק עם נשים במערכת?
אולי הוא לא הבין את הכוונה שלה לגבייך וחשב שהיא מבקרת אותו על שהוא רווק?
ואולי הוא הבין ולא רוצה להכיר אותך - אבל מי יודע אם לא ירצה כשיכיר אותך יותר?_

"בהצלחה"
תודה על ההתייחסות האמפטית והמרחיבה.
אבל נישארתי נבוכה ומבולבלת עוד יותר.
את הנקודות שאת העלית אני שואלת בעצמי וזה מנקר את מוחי ללא הפסקה.
זה נכון שיש לי כעת "תירוץ" טוב לפנות אליו "מהצד המקצועי" ולהיות בקרבתו ולו גם אם זה לפרקי זמן מאוד קצרים.
אבל איך אני מקדמת את עצמי למטרה שהוא יהיה שלי מבלי לפגוע בעצמי פגיעת יתר. (אני בתפקיד די חשוב כמנהלת.....)
איך יוצאים מהפלונטר ומביאים אותו אלי מבלי ליפול ?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

_אז עיזרו לי לחשוב בבקשה נשים חכמות ולתת לי עצה כיצד לנהוג.
האם הוא דחה אותי ?
אני לא יודעת מה לחשוב.
או שאולי הוא פשוט הבין את הרמז ולא מעוניין בי?
או אולי הוא בכלל לא הבין את הרמז שמדובר בי בכלל?
אני מבולבלת מאוד ודלוקה עליו ואובדת עצות.
עיזרו לי בבקשה להבין את המצב הנכון וכיצד עלי לנהוג._

זה מצב קלאסי של גברים ממאדים נשים מנוגה.
תנסי לפנות אליו ישירות. זה הכי פשוט והכי חכם לדעתי. כל המשחקים והאמבושים לא מועילים ,כך לדעתי לפחות.
ובמיוחד כאשר מדובר בגבר שלפי תיאורך מן הסתם יש לו מחזרות לא מעטות והוא כבר רגיל לכך.
אז מכפת לך לנסות?
אם ילך לך אז סבבה.
ואם לא ילך, אז לפחות לא תצטערי אחרי שנים כי לא ניסית וייתכן ופיספסת בגלל שהיית שבוייה בקוצפציות עתיקות שעבר זמנן.
עדכני בבקשה על ההמשך.
זה מאוד מסקרן לדעת וגם מלמד כל מי שנתונה במצבים כאלה ודומים להם.

שליחה על ידי נעמה* » 15 מאי 2013, 11:28

_פגשתי גבר כבר שאני מאוד רוצה אותו.
אני גרושה פלוס 1 בת 43 מאוד מושכת ויודעת להתלבש יפה ומריחה טוב עם גוף מאוד מושך וצעיר.
הוא גרוש פלוס 2 ,כריזמטי בטירוף,חכם, ובעל עמדה בכירה במקום עבודתי._

למה שלא תגידי לו ישירות משפט כמו: "בא לי לשבת איתך כך סתם על כוס קפה"
ותראי את תגובתו וכך תחליטי אם כדאי לך או שהוא לא בכיוון שלך.
בכל מקרה את מרויחה בכל מצב.
אם הסכים כבר הרווחת.
ואם לא הסכים אז את לא כלואה וסגורה במחשבה עליו ויכולה ליצור קשר עם מישהו אחר בלי הפרחה וחשיבה על אותו האחד שהוא לא יהיה שלך.
בהצלחה.

שליחה על ידי מה_זה* » 18 מאי 2013, 13:23

אז באופן לא מפתיע הגיע אימייל מפתיע P-:
קצר, להבדיל מהפעמים הקודמות, ומבקש לדעת האם אין לי שום עניין בו ואז הוא יעלם. לא עניתי. אחרי יומיים פנה שוב. עדיין לא יודעת מה לענות. אתמול הלכתי ברחוב ולא הפסקתי לחייך. כי הרגשתי טוב, גם עם מלווה בעצב, שאני לא נופלת לשם.
האמת היא שבמהלך הזמן שעבר ראיתי את החסרונות הרבים, או אולי עדיף כל מה שלא מתאים לי שם. ובאמת לא רציתי א-ו-ת-ו, אבל אני כן רוצה את ההבטחה שהיתה טמונה שם. וגם: אין אף אחד אחר ולא היה מאז. אז נכון, שכלתנית, זו לא סיבה מספיק טובה. אבל רגשית ואפילו יותר פיזית- זה חסר. כל הזמן חשבתי לכתוב כאן, אבל ידעתי מה תאמרו לי. היום הגיע SMS. ודווקא הוא ערער אותי.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

האם אפשר לספר כאן על סיפור אישי שאני מאוד מתלבטת אם להגיד אותו
כי אני חושבת שעשיתי שגיאה ?

שליחה על ידי מה_זה* » 18 מאי 2013, 16:05

האם אפשר לספר כאן על סיפור אישי
אני לא היו"ר, אבל אני חושבת שזה בדיוק המקום לספר

(הייתי עושה חיבוק, לו ידעתי כיצד).

נמאס לי! הוא זרק אותי, אחרי כמה חודשים שהיינו ביחד. . למה תמיד שוברים לי את הלב? ):

חיבוק עושים על ידי שני (( ואז שני )) בלי המילים באמצע.

אז נכון, שכלתנית, זו לא סיבה מספיק טובה. אבל רגשית ואפילו יותר פיזית- זה חסר.
שלא כבשמת, "שכלית" אף פעם לא היתה נראית לי דרך נכונה להחליט. הלב יודע יותר, והתודעה יודעת באופן הכי צלול.
מה שלא אומר כלום לגבי מה את צריכה לעשות, רק לגבי איך אופן ההחלטה.
שמחה לשמוע שאת הרבה יותר יציבה רגשית, זה נראה לי מפתח לחשוב כדי ליפול לאותם סרטים ובחורים. יש מצב שאחרי שהיית חזקה מול המיילים בא העולם ובוחן אותך שוב, דרך הסמס?? לראות כמה את מחזיקה שריר?
מה התחושה שלך? בבטן?

שליחה על ידי מה_זה* » 19 מאי 2013, 00:39

מה התחושה שלך? בבטן?
מתהפכת.

נמאס לי! הוא זרק אותי, אחרי כמה חודשים שהיינו ביחד. . למה תמיד שוברים לי את הלב? ):

אם תמסרי יותר פרטים עליכם,(כיצד היכרתם,גילכם, מצבכם האישי וכו') אולי אפשר יהיה לעזור לך יותר.

המלכותי להפנים שאפשר בלעדיו. ואוואיזו הרגשה משחררת, איך לא .) בנתי את זה קודם? תודה לאל. לכל ההסטריות ממליצה תמיד לזכור שאחרי הנפילה זורח אור גדול

מתהפכת.
אוי.
באמת שאם היו לי מילים חכמות להגיד הייתי אומרת אותן גם לעצמי.
בזמן הזה שהוא לא היה, החיים שלך היו מלאים? לפעמים לימודים ועניינים וכל מיני עיסוקים יכולים מאד לעזור, גם כי הם ממלאים את הזמן ואת המחשבות וגם כי הם מרחיקים אותך תודעתית מהמקום הזה שאת עלולה ליפול אליו במחשבות. ככה כל פעם שאת בשעה וחצי של שיעור או חוג, נמצאת בעולם אחר, אח"כ את חוזרת לעולם שלך טיפה-טיפה יותר מחוזקת. יותר יציבה. וככה עוד ועוד עד שפתאום מסתכלים אחורה ו... עדיין אוהבים אותו ורוצים אליו, אבל יש יותר יציבות. ככה אצלי, מה איתך?

שליחה על ידי מה_זה* » 19 מאי 2013, 23:20

החיים תמיד מלאים, איזו ברירה יש להם? והוא תמיד היה באיזו זוית עין.
העניין כעת הוא שלא ה-ו-א המפתה, אלא המקום הזה של זוגיות ומשפחה. וכרגע, לכאורה- בודאי שלכאורה- הוא היחיד שמציע לי את זה. והוא יודע לכתוב לי באופן שמפלח את הלב. אז מה, בעוד 10 שנים כשאשב לי לבד עדיין אהיה גאה ששמרתי על כבודי והשבתי פניו ריקם? האם הוא יכול להשתנות? האם מילותיו אמת? ואם כן, אז למה בכל הפעמים הקודמות הן התבררו כלא?
עוד הרבה לפני שהוא חזר להתדפק חשבתי לי שבעצם מאוד קשה לי, אולי אני אפילו לא רוצה, לשחרר את המקום הרוצה הזה שלי. כי, עם כל הכאב האיום ונורא שעברתי אי אז- היה בזה תוכן. כלומר לא בכאב, אבל באהבה. בכמיהה. לא יודעת האם התחושה שלי עוברת ברור. זו לא הקורבניות שאני מתקשה לשחרר,אלא ה-יש אי שם.

תגידי, מה זה (אני כבר לא זוכרת איזה סיפור שייך לאיזה שם), את חושבת שיש לכם ביחד כזוג בסיס טוב לבנות עליו?
אם את נמצאת במצב שהוא מפלח לך את הלב, והוא נמצא במצב שהוא מתעניין ורוצה ויוזם ומוכן - את חושבת ששניכם יחד יכולים לקחת אחריות על טיפול בקשר, ולחזור להיות יחד מתוך מסגרת של העצמה זוגית כלשהי? טיפול, נניח?

שליחה על ידי מישי* » 19 מאי 2013, 23:35

חייבת לכתוב כאן משו אצל המועצה -
המנהג של בחורים לא לשוב בסמס או בטלפון ,אפילו אחרי שהיית איתו במגע אינטימי,
המנהג של לא לשוב בסמס ,אפילו שבהכרח כוונותייך לא היו למשו רציני ו\או להמשיך את הקשר איתו,
המנהג הזה של לא לשוב לאנשים ,אפילו במחווה קורקטית ,עדינה של -"תודה, בהצלחה ,היי שלום",
הוא פשוט מנהג דוחה.
באמת.

אחד - היה מפגש באצטלה של משו אחר, בסוף היה חיבוק בסופו -
הוא: בואי נפגש שוב.
אני:סבבה
יופי, יופי.
יומיים אחרי מסמסת משו אקראי בסופו כותבת "תודה"
הוא: תודה לך! את עושה לי נעים!
אני: יופי, אז תבוא לבקר בהזדמנות.
שקט תעשייתי.

???
(תגיד - לא רוצה, תגיד-בהזדמנות, תגיד -אולי פעם....אבל למה שתיקה?!)

אחר ,סוף חתונה, מכירה אותו ממזמן ,ברור שלא רוצה אותו ועדיין ...נמשכת אליו ויש מחסור כללי במגע ,אז סבבה.
הוא כל הלילה ממלא אותי במילים חמות, עוטפות מתוקוווות .
אני לא קונה את זה ,מכירה את הלך רוחו כרומנטיקן, מה גם שמכירה אותו מהעבר ואת הסיפורים עליו. רק נהנית מהעכשיו.
יומיים אחרי מסמסת לו משו לקווווני, אבל מצחיק.
הוא לא עונה!!
(אני, שברור שלא רציתי והוא לא מעניין, מתבשלת על אש רותחת סביבו -למה הוא לא עונה?!? הרי לא רציתי כלום ממנו!!נשבעת!!)

לא יודעת.
לדעתי, מנהג נבזי.

מה אתן חושבות?

שליחה על ידי מה_זה* » 19 מאי 2013, 23:41

את חושבת שיש לכם ביחד כזוג בסיס טוב לבנות עליו?
הלוואי וידעתי. לפעמים חושבת שכן לפעמים בטוחה שלא.

שליחה על ידי מה_זה* » 19 מאי 2013, 23:43

לדעתי, מנהג נבזי.
וגס רוח. הרי לא נוהגים כך בבן אדם, ולא חשוב מה מהות הקשר: רומנטי, עסקי, מזדמן, מקרי.

שליחה על ידי תודה* » 20 מאי 2013, 08:47

פלוני אלמונית את בסרט.

לעניין עצמו אנשים שלא עונים לאסמסים ומיילים זה מגעיל ופתטי.
אני אנסה לזכור את זה ולודא שאני עצמי תמיד מחזירה תשובה..

שליחה על ידי נועה* » 20 מאי 2013, 09:26

_אם אתם באותו הגיל בערך, זה פשוט כמעט חסר סיכוי ונועד לכישלון.
שכן,אם גבר יוצא עם אישה בת גילו אז זה למפגש של סיפוק היצר המיני
ואחר כך הוא מואס בה ואפילו לא מעוניין לענות לה כדי שתבין שזהו זה
זה היה מפגש מיני ולא יותר._

זה מאוד עצוב אבל די נכון !

_חייבת לכתוב כאן משו אצל המועצה -
המנהג של בחורים לא לשוב בסמס או בטלפון ,אפילו אחרי שהיית איתו במגע אינטימי,
המנהג של לא לשוב בסמס ,אפילו שבהכרח כוונותייך לא היו למשו רציני ו\או להמשיך את הקשר איתו,
המנהג הזה של לא לשוב לאנשים ,אפילו במחווה קורקטית ,עדינה של -"תודה, בהצלחה ,היי שלום",
הוא פשוט מנהג דוחה.
באמת._

אז למה את מתנהגת ככה? זה מה שאת כותבת.

שליחה על ידי מישי* » 21 מאי 2013, 15:46

איך אני מתנהגת, ועוד איך? בזה שלא ראיתי במפגש הזה משו שלבטח ימשיך בהמשך?
אני בסה"כ מבקשת שיהיה משוב למפגש, איזה זנב של מפגש, עוד משו קטן וחם....
לא לגיטימי?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

יש לי בעיה רצינית של חוסר אמון באנשים, והדבר בעיקר תופס אותי עם בני זוג.
איך אפשר להתמודד עם זה?

שליחה על ידי נעמה* » 23 מאי 2013, 06:42

גרושה כבר 10 שנים וכבר בת 43 ושום קשר לא מחזיק מעמד למרות שאני משתדלת.
גם כבר די לא מאמינה במציאת זיווג לטווח ארוך. והיה לי כאן פקיחת עיניים שלא הייתי מודעת לה למרות שאני די יודעת מה הולך בשוק הפנויים.
האם זה לא הולך בגלל שאני מעדיפה בני גילי כאופציה אפשרית?
האם עלי לסנן פחות את הגיל של הפרטנרים האפשריים ולהביט על דברים אחרים?
ומה הסיכוי של אחת בגילי פלוס 2 די גדולים כבר למצוא זוגיות שתמלא את החלל שבי?
ולמה אני מרגישה חרטה על שיזמתי את הגירושין? האם גם אחרות שהתגרשו ביוזמתן מרגישות כמוני והן מתחרטות?

טוב, מחקתי פה את הטרוליה של פלונית/אלמונית/רונית וכד'. השארתי את התגובות דווקא כי מצאתי שזה משעשע אותי.
אם מישהי נפגעה ממחיקתה, צר לי, תבדקי את עצמך. את טרולית לא מודעת כנראה. אם תרצי להבין למה, תשאלי ונשמח ללמד אותך.
<למה כתבתי בלשון נקבה כשברור שחלק לא קטן זה זכר? הולכת לבדוק את עצמי>

טוב, מחקתי פה את הטרוליה של פלונית/אלמונית/רונית וכד'.

אחלה, כך נעים יותר בעיניים

אפשר לצרף גם את:

_פגשתי גבר כבר שאני מאוד רוצה אותו.
אני גרושה פלוס 1 בת 43 מאוד מושכת ויודעת להתלבש יפה ומריחה טוב עם גוף מאוד מושך וצעיר._

על שלל תגובותיו לעצמו ועצותיו.
הוא נשמע כמו מישהו שכל כך הרבה זמן לא חווה חברת נשים שאין לו מושג איך אנחנו מתנסחות.

מועצה חכמה.
עברתי סיפור התעללות חמורה מאוד ומסוג שאני לא חושבת שיש עוד משו דומה.
אני מנויה באתר היכרויות די ידוע כבר די זמן.
בת 45 עם 2 בוגרים וגרושה
ראיתי באתר פרופיל של גבר יפה תואר שלא להאמין והוא כתב שהוא בן 51 (אבל בתמונה הוא נראה צעיר בהרבה) וגרוש עם 2 .
בהתחלה מאוד היססתי אם לפנות אליו מחשש דחיה,אבל בסוף העזתי ופניתי אליו.
להפתעתי הוא חזר אלי עם תשובה לקונית : "את בטח מאוד מקסימה,אבל לדעתי פער הגילים יכול להפריע".
השבתי לו, כי זה לא מפריע לי בכלל שהוא מבוגר ממני ב-6 שנים וזה מאוד מתאים לי.

ואז קיבלתי פצצה לפנים (בהתכתבות,כי למרות שצירפתי טלפון,הוא לא התקשר אלי בחזרה,דבר שזה השפלה והתעללות בפני עצמה)
הוא כתב, לך זה לא מפריע,אבל לי זה מאוד מפריע.
הסברתי את עצמי ואמרתי ש-6 שנים פער זה ממש טוב לדעתי.
והוא ענה, "זה תלוי למי, נפלה טעות בהקלדת הגיל ובמקום 41 יצא בטעות 51 שזו טעות ואני לא יודע איך לשנות את הטעות"

חייבת לצאת , המשך יבוא.....

שליחה על ידי נועה* » 05 יוני 2013, 21:59

_ואז קיבלתי פצצה לפנים (בהתכתבות,כי למרות שצירפתי טלפון,הוא לא התקשר אלי בחזרה,דבר שזה השפלה והתעללות בפני עצמה)
הוא כתב, לך זה לא מפריע,אבל לי זה מאוד מפריע.
הסברתי את עצמי ואמרתי ש-6 שנים פער זה ממש טוב לדעתי.
והוא ענה, "זה תלוי למי, נפלה טעות בהקלדת הגיל ובמקום 41 יצא בטעות 51 שזו טעות ואני לא יודע איך לשנות את הטעות"_

ומה הסוף ?
איפה ההתעללות כאן?

שליחה על ידי אחת* » 06 יוני 2013, 09:47

אם הוא לא מעוניין אז הוא לא מעוניין, למה לך להתווכח? ההנחה שמשהו טוב יכול לצאת מקשר שאת מנסה לכפות על מישהו מוטעית מיסודה. זו נשמעת כמו הזדמנות טובה, אם כי כאובה ללמוד משהו.

אם הוא לא מעוניין אז הוא לא מעוניין, למה לך להתווכח? ההנחה שמשהו טוב יכול לצאת מקשר שאת מנסה לכפות על מישהו מוטעית מיסודה. זו נשמעת כמו הזדמנות טובה, אם כי כאובה ללמוד משהו.

אחת את יותר מצודקת אבל מה שלמדתי (או אולי לא ) הרבה יותר מעצבן ממה שחושבים.
והנה להבהרת המצב והנוחות אני אצרף את מה שכתבתי קודם ואת המשך הסיפור.

_אני מנויה באתר היכרויות די ידוע כבר די זמן.
בת 45 עם 2 בוגרים וגרושה
ראיתי באתר פרופיל של גבר יפה תואר שלא להאמין והוא כתב שהוא בן 51 (אבל בתמונה הוא נראה צעיר בהרבה) וגרוש עם 2 .
בהתחלה מאוד היססתי אם לפנות אליו מחשש דחיה,אבל בסוף העזתי ופניתי אליו.
להפתעתי הוא חזר אלי עם תשובה לקונית : "את בטח מאוד מקסימה,אבל לדעתי פער הגילים יכול להפריע".
השבתי לו, כי זה לא מפריע לי בכלל שהוא מבוגר ממני ב-6 שנים וזה מאוד מתאים לי.
ואז קיבלתי פצצה לפנים (בהתכתבות,כי למרות שצירפתי טלפון,הוא לא התקשר אלי בחזרה,דבר שזה השפלה והתעללות בפני עצמה)
הוא כתב, לך זה לא מפריע,אבל לי זה מאוד מפריע.
הסברתי את עצמי ואמרתי ש-6 שנים פער זה ממש טוב לדעתי.
והוא ענה, "זה תלוי למי, נפלה טעות בהקלדת הגיל ובמקום 41 יצא בטעות 51 שזו טעות ואני לא יודע איך לשנות את הטעות"_

עניתי לו שזה בסדר מבחינתי וכמו שלא היה איכפת לי כשחשבתי שהוא מבוגר ממני ב-6 שנים ,כך לא איכפת לי שאני מבוגרת ממנו ב-4 שנים.
ואז הוא ענה לי: "תראי יש כאן אי הבנה,אני התכוונתי לכך "שאני מעדיף פער גילים" זאת אומרת , אני מעדיף מישהי בסביבות 27-30 ואת בת 45 זאת אומרת שאת מבוגרת ב-18 שנים ממה שאני מחפש"
הייתי בשוק וחשתי פגועה ואובדת עצות.
אחרי כמה ימים חשבתי לעצמי ,אולי זו דמות פיקטיבית,ובכלל יופי כזה, זה ממש צריך להיות של כוכב קולנוע,ולא ייתכן שזה דבר אמיתי וכתבתי לו שאני מבקשת ממנו להיפגש על קפה רק פעם אחת ללא כל מחוייבות.המטרה שלי היתה לבדוק רק אם הוא אמיתי.ואמרתי לו שאני לא מאמינה לו שזו דמות אמיתית ולכן אני מעוניינת בפגישה.
להפתעתי הוא חזר אלי בטלפון,נשמע מאוד חביב,מנומס וסמכותי ואמר לי שהוא מסכים להיפגש והזהיר אותי שזו רק פגישת נימוסין ושלא אבנה על זה ואני הסכמתי.
קבענו בבית קפה לאותו הערב.
בפגישה כמעט נחנקתי מרוב התרגשות ובמציאות הוא נראה עוד יותר יפה וחתיך מאשר בתמונה.
אני קיוויתי שיגיע מישהו סתם כזה וכך אפרד מהפנטזיה שלי ואתנתק מהמחשבות בלי סוף עליו.
ומתברר לי לא רק שהוא אמיתי,אלא שהוא עוד יותר מושך ממה שחשבתי.
בפגישה שארכה חצי שעה,הוא היה אדיב ואפילו אמר לי ש"הוא בטוח שאני מאוד מקסימה"
ןגם איחל לי שאמצא מישהו שיתאים לי.

ומאז הפגישה אני מאוד מתוסבכת ומתוסכלת עוד יותר מאשר לפני הפגישה.
אני בוהה בתמונה שלו בפרופיל וכועסת על עצמי שיזמתי את הפגישה הזו.
כך אם לא הייתי פוגשת אותו,לפחות הייתי יכולה לשכנע את עצמי שמדובר במתחזה או רמאי.
אבל כעת לא יודעת איך לצאת מהרצון הזה שהוא יהיה שלי.

אולי זו דמות פיקטיבית

אבל כעת לא יודעת איך לצאת מהרצון הזה שהוא יהיה שלי.
למה בחורה בת 45 רוצה דווקא את מי שברשימת המכולת שלו יש הגדרת גיל מאד ספציפית?
ולחידוד יתר- למה בחורה בת 25 תרצה מישהו כזה? שבוחר בה כי היא בת 25? זה מעליב מכל כיוון.
מצד שני, גם לגבר כל-כך יפה (או במקרים אחרים עשיר) זה בטח לא ממש נעים שהסיבה שרוצים אותו זה רק בגלל שהוא יפה (אלא אם הוא רק רוצה חפוז ואז זה יתרון).
עכשיו תדמייני לך שהיפה הזה הוא גם נחמד וחכם אבל, סתם דוגמא, בעל ריח גוף נורא וגם קשור לאמא שלו יותר מדי. אז מה הלאה?

כולנו אנשים מורכבים ולא פלקט. מי שמחפש פלקט לא מוצא אנשים. מקסימום ימצא דמות מסרט מצוייר.

מצ'רה,הלוואי וזו היתה דמות פיקטיבית.
הצרה היא שהוא אמיתי לגמרי.

הצרה היא שהוא אמיתי לגמרי.
אולי, ואולי הצרה היא שאת ממשיכה להציק פה עם סיפורי ה"דברים רוצים רק בנות 20" שלך. די, הבנו, קישטה.
רוזמרין, יש מיליון סימנים שזה הטרול.

רוזמרין, יש מיליון סימנים שזה הטרול.

את סתם פוגעת ומעליבה.

אני עדיין לא הבנתי איפה ההתעללות פה, אם כי אני מאוד שמחה לשמוע שכנראה לא היתה כל התעללות בסיפור...

יש אינסוף בחורים יפים וחתיכים, איזה מן מדד טיפשי זה למציאת בן זוג?! (או אפילו למציאת פרטנר לסתם בילוי)
_ואז הוא ענה לי: "תראי יש כאן אי הבנה,אני התכוונתי לכך "שאני מעדיף פער גילים" זאת אומרת , אני מעדיף מישהי בסביבות 27-30 ואת בת 45 זאת אומרת שאת מבוגרת ב-18 שנים ממה שאני מחפש"
הייתי בשוק וחשתי פגועה ואובדת עצות._
למה היית כל כך בשוק? הוא הרי הסביר לך את זה כבר בשיחתכם הראשונה!
והרי הציטוט מדבריך:
הוא כתב, לך זה לא מפריע,אבל לי זה מאוד מפריע.

מצטערת אם דברי נשמעים קשים, אבל המלצתי היא, עזבי את הבחור בשקט והמשיכי לחפש לך גברבר עם אופי נחמד, שרצונותיו יותר מתחברים עם רצונותיך...

אה, רק עכשיו קראתי את מה שכתבת, היסטרית. יש משהו בדבריך.

_ומאז הפגישה אני מאוד מתוסבכת ומתוסכלת עוד יותר מאשר לפני הפגישה.
אני בוהה בתמונה שלו בפרופיל וכועסת על עצמי שיזמתי את הפגישה הזו.
כך אם לא הייתי פוגשת אותו,לפחות הייתי יכולה לשכנע את עצמי שמדובר במתחזה או רמאי.
אבל כעת לא יודעת איך לצאת מהרצון הזה שהוא יהיה שלי._

הוא נשמע מקסים ומנומס ואדיב בצורה בלתי רגילה.
ואת נשמעת ילדותית, חיה בפנטזיות ושתלטנית.

הבן אדם אומר לך חד משמעית שזה לא.
את לא רלוונטית עבורו בשום צורה.
תמשיכי לדייט נוסף ועוד אחד. יעבור. גם הזמן וגם החוויות הנוספות.

_הבן אדם אומר לך חד משמעית שזה לא.
את לא רלוונטית עבורו בשום צורה.
תמשיכי לדייט נוסף ועוד אחד. יעבור. גם הזמן וגם החוויות הנוספות_

לא ציפיתי לתמיכה או משהו בערך אפילו.
אבל גם חשבתי על חלק מהתגובות שהן מאוד אכזריות ומעליבות אפילו.

אבל גם חשבתי על חלק מהתגובות שהן מאוד אכזריות ומעליבות אפילו.
אולי גם הן התעללות?
תקראי אותן שוב, אם אפשר בעיניים פחות קורבניות.

חבל שיש כאן נשים עם רוע לב שכזה.
סה"כ הצגתי מצב שמאוד סיבך אותי ולדעתי אני לא היחידה.
אז מאיפה כל בארות הרוע הנשפך ?

התעללות לשמה היקרה,
את צודקת, זה מאוד נפוץ בקרב הנשים, הן מחפשות בחור צעיר, רוצות לצאת איתו , למרות שידוע שאף בר דעת לא רוצה אישה מעל גיל 25, ברגע שהן מתפנות מרצונן הבוער לצאת עם הגבר הצעיר והנחשק, הן שופכות את כל בארות הרוע שלהן על אדם תמים וטוב לב כמוך.
נשים , לך תבין אותן.

את צודקת, זה מאוד נפוץ בקרב הנשים, הן מחפשות בחור צעיר, רוצות לצאת איתו , למרות שידוע שאף בר דעת לא רוצה אישה מעל גיל 25, ברגע שהן מתפנות מרצונן הבוער לצאת עם הגבר הצעיר והנחשק, הן שופכות את כל בארות הרוע שלהן על אדם תמים וטוב לב כמוך.

מישהי, אם היית קוראת טוב לפני שאת סתם מתנפלת
היית רואה שלא חיפשתי בחור צעיר בן 25 .
להיפך חשבתי שהוא מבוגר ממני ב-6 שנים ובכל זאת רציתי אותו.
רק לאחר מכן התברר שהוא צעיר ממני ב-4 שנים ולא חשבתי שאצלי זה יפריע,כי אני נראית צעירה מגילי.
אבל הוא פשוט רוצה בחורות צעירות, תקראי למעלה לפני שאת פוגעת על סתם.

שליחה על ידי תודה* » 08 יוני 2013, 17:31

אני גם לא רואה כאן התעללות. הוא דחה אותך כמה פעמים ואת לא קיבלת את דעתו. הסיבה שהוא דחה אותך לא משנה, מה שמשנה זה שבמקום לחפש גבר שרוצה להיות איתך, את מתעקשת להכריח מישהו שלא רוצה להיות איתך, לחשוב אחרת.

אותי זה מאוד מפתיע שהוא נפגש איתך כי את גם לא מקבלת את מה שהוא מבקש ממך (לא להיפגש), וגם מטילה ספק בקיומו.

זאת בעיה שלו שהוא שולל טווח גילאים מסויים, אבל זה לא התפקיד שלך ללמד אותו שהוא דביל ומפסיד מזה.

זאת בעיה שלו שהוא שולל טווח גילאים מסויים, אבל זה לא התפקיד שלך ללמד אותו שהוא דביל ומפסיד מזה

הבעיה היא שהוא כנראה לא נותן צ'אנס למי שלא עומדת בקריטריונים של הגיל הצעיר. וזה מתסכל.
ובעיה נוספת היא שפשוט יש לו היצע אדיר לדרישות שלו.(הוא מופיע באתר בקטגוריה של "פופולריים" במקום הראשון עם מאות דירוגים בציון 9.45 )

בנוסף ליופי המהפנט שלו הוא גם בעל מעמד וגם מבוסס מאוד (לפי הרכב שלא אציין את הדגם מטעמים מובנים)

שליחה על ידי תודה* » 09 יוני 2013, 11:55

טוב, את לא יכולה לשלוט על מה שהוא עושה, אז להגדיר את הבחירות שלו כבעיה שלך זה לא רלוונטי כי בינכה אין ביניכם קשר. זה מתסכל, אבל עדיף לעבור הלאה

הייתי מציעה לך לבדוק עם עצמך מה יש בגבר הזה שהקפיץ אותך ככה. את יודעת וזוכרת עליו הרבה פרטים וגם מתעסקת עם זה עדיין.
נראה כאילו משהו בשילוב של היותו מוצלח, גם ארוגנטי וגם פוסל אותך מסיבה כלשהי שאינה תלויה בך, מפעיל חלק עמוק בך.

והיה גם צהוב: "מה שרואה מבפנים הוא מה שנראה מבחוץ"

קריאת חובה לכל הנקבות ההיסטריות, באהבה 3>
http://www.viralnova.com/daddys-letter/

שליחה על ידי טל* » 29 יוני 2013, 20:16

כמה חודשים שאין לי מישהו ורמת החרמנות מגיעה לרמה שאני לא מכירה, או שזה היה ממש מזמן, אלא שעכשיו אני לא בת 18, ויש הרבה פחות גברים פנויים שאני נמשכת אליהם ונמשכים עלי, מה זה הרבה פחות? טוב לא נכנסתי לאתרי הכוריות, אבל כשאני יוצאת כל מי שאני פוגשת או תפוס או צעיר מדי בשבילי
ואני מתחילה לשאול את עצמי האם הלך עם מישהו שלא עושה לי את זה רק בשביל ***? בינתיים לא מסוגלת לעשות את הסוויצ'. מקנאה בגברים שיכולים לעשות זאת בקלות

שליחה על ידי טל* » 30 יוני 2013, 23:33

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

יצאתי עם אח שלי וחבר שלו לאיזה מסיבת גג ואח"כ הלכנו סתם בעיר, אני ביקשתי לעצור באיזה בית קפה לפיפי וכשיצאתי ראיתי שאחי וחבר שלו התיישבו בשולחן עם עוד שני בחורים מהעבודה שלי אחי שאכלו שם סנווידיץ אחרי ההופעה, חזרנו איתם לכיוון האוטו ואחד הבחורים א' שנראה ממש חמוד הציע כשהגענו מתחת לבית שלו לעלות לעשן, אני וחבר של אחי לא מעשנים אז וויתרנו והמשכנו לפיצה שם כשהתיישבנו לאכול ראינו שוב אותם והם ליוו אותנו לאוטו שלנו כי הקפצנו את החבר שלא גר בעיר הביתה בדרך למוכנית החבר פיטפט איתי, הוא מצא חן בעיני. כשנפרדנו הוא נתן לכולם כיף ואני חשבתי גם ללחוץ את ידו ולאמר היה נעים להכיר אבל הוא נתן לי נשיקה על הלחי, זה כאילו סתם, אבל בארץ עם כל החיספוס לא קורה לרוב. בנסיעה בדרך אחי שואל אותי מה דעתי על א', אז עניתי לא יודעת כי הייתי כזה קצת נבוכה מהעניין ואז החבר שלו אמר שהוא תפוס ואפילו בקשר די רציני. מצאתי אותו בפייסבוק ובא לי להתחיל איתו, מה דעתכם, כדאי? (וכן, נכון שהפוסט למעלה מסגיר שאני כבר יותר מדי זמן מתנזרת ולכן קשה לי להשאר קולית)

לא הבנתי- הבחור שמוצא חן בעיניך תפוס? או מישהו אחר? את יכולה להתחיל לדבר איתו בפייסבוק ולראות מה המצב. אם הוא תפוס תשכחי מזה, אם לא אז כן, למה לא?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

טרול, נו

שליחה על ידי טל* » 01 יולי 2013, 23:13

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

החבר שלו אמר שהוא תפוס, בפיסבוק לא ראיתי כלום, אבל היתה לי תחושה של קראש הדדי, לכן חשבתי שאולי זה לא משנה אם יש לו חברה, או לא
אז שלחתי לו מסג' בפייס ושאלתי אותו אם יש לו חברה והוא ענה שכן
בעסה ):

שליחה על ידי טל* » 01 יולי 2013, 23:15

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

כאילו אין לי על מה להתאכזב, אני בכלל לא מכירה אותו למה בכלל ציפיתי? למה נדלקתי כל כך?
ובכל זאת. קווץ' בלב

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

בוגרת המועצה שיודעת שמעשיו של גבר מדברים את ליבו , והנה אני שוב כאן. שבורת לב בקבות פרידה שאני לא בטוחה איך הגעתי אליה והאם היה ניתן למנוע אותה או שמא זה היה אבוד מזה זמן מה. ראיתי את הסימנים ניסיתי לפעול ובעיקר פחדתי לקום וללכת לפני שטרקו לי את הדלת ישר בפנים. יכול להיות שהייתה לי תקווה שהדלת לא תיטרק.
עכשיו לאסוף את עצמי ... רק לחשוב על להיות שוב פנויה שמחפשת אהבה מעוררת בי אימה.
אומרים - מה שאתה מקבל זה מה שאתה נותן אבל אני הרגשתי, במקרה הספציפי בקשר הזה שאני נותנת המון אהבה אבל אני כנראה לא יודעת מספיק לאהוב את עצמי. איך לומדים את זה? משפרים את זה?

פנימונית יקרה. ליבי ליבי איתך. זה לא עוזר, אך מה אוכל להציע לך? הלואי שידעתי בעצמי איך לאהוב את עצמי
אני לא בטוחה ש מה שאתה מקבל זה מה שאתה נותן_ אבל, ובניגוד לחכמות המועצה, אני גם לא בטוחה כבר _שמעשיו של גבר מדברים את ליבו . במקרה הפרטי שלי שמרוח כאן לאורך כל הדף התברר שההתנהגות הנראית כמאוד לא מעוניינת לא היה פירושה חוסר עניין. עכשיו, השאלה האם אני מוכנה להכיל התנהגות כזאת, האם זה מספיק טוב עבורי, האם אני יכולה לדבר את זה איתו- היא שאלה חשובה ודורשת בירור. אבל ברגע שהבנתי (טוב, עדיין מתאמנת על ההבנה) שהוא לא דוחה אותי, פתאום הצלחתי לנשום.
כשאני מצליחה לראות מה דפוס הפעולה שלו שממש אבל ממש לא קשור אלי- אני מצליחה להגיב לזה ממקום כל כך שונה. ממקום בטוח, ממקום ענייני, להבדיל מהתגובה- או מחוסר היכולת להתמודד בכלל- כשבאתי בתור זו שדחו אותה, שלא רוצים אותה. לא יודעת האם זה מדבר אליך, הרי כל אחת שונה. מוסיפה רק התנסות שלי, קלינית

, אין כאן ביסוס מחקרי...

ומהאני אגיד לך, הזמן עוזר, אבל באיטיות. אני נעזרתי באנשים טובים ובפרחי באך. תמצאי מה יכול לעזור לך ותשתמשי בו. שולחת לך חיבוקים.

שליחה על ידי טל* » 25 אוגוסט 2013, 18:18

מישהו שפגשתי דרך חברות משותפות בפסטיבל במאי (!) אבל למרות שהוא מצא חן בעיני כמעט ולא דיברתי איתו.
האמת שחיכתי לסטיאוציה מתאימה והיא לא קרתה.
כשחזרנו הצעתי לו חברות בפסיבוק בהתחלה כדי לשתף אותו בצילומים שצילמתי את חברותי ואותו בפסטיבל
אבל אחר כך בגלל שהוא לא עשה שום מהלך חודש אחר כך אני התחלתי איתו בפיסבוק- הצעתי לו לצאת לשתות איתי
הוא לא יכל באותו יום אבל המשיך לדבר לצ'אאטט איתי בפיסבוק
כעבור חודש הציע לי לבוא אליו. לא רציתי כי זה היה נראה לי מקום לא משהו לדייט, אפילו אם זה יהיה רק סקס - אני הייתי מעדיפה לבדוק יותר מזה, אבל אם הוא רוצה רק סקס זה גם בסדר כי אני נמשכת אליו, אבל ככה אצלו בבית בלי אפילו לצאת לשתות משהו לפני היה נראה לא כיף וזורם
אז אמרתי לו שלא מתאים
ואחרי כמה התחרטתי ושוב דיברנו בפייס וכתבתי לו שאם הוא עדין בענין להפגש אז גם אני
הוא היה בחו"ל אז כתב שכשיגיע לארץ יראה מה הלו"ז. הוא חזר היום בבוקר ועדין לא כתב לי
אוף, שונאת לחכות, אבל רדפתי אחריו כל כך הרבה שעכשיו אם אני אפנה אליו שוב הוא עלול לחשוב שאני אובססיבית

שליחה על ידי טל* » 25 אוגוסט 2013, 18:21

והאמת שאולי נהייתי באמת קצת אובססיבית לגביו. חייבת לחזור ולהתרכז בעבודה וכל השאר
זה פשוט בגלל שהרבה הרבה יותר מדי זמן לא *** וזה קצת מטריף לי את השכל

שליחה על ידי טל* » 25 אוגוסט 2013, 18:39

עוד פרט שאולי משמעותי- שנינו גרושים עם ילדים ומסתבר שאנחנו בדיוק באותו זמן עם הילדים ובסופי השבוע הפוכים ככה שאנחנו לא יכולים אףפעם להפגש, אלא אם כן משיהו מאיתנו ישנה את הימים.
בפעם שהוא הזמין אותי היתה כשהוא החליף את הימים וגם כשנפגשנו בפסטיבל הוא החליף את הסופ"ש שלו.
השבוע הייתי רוצה לדעת מתי הוא רוצה כדי שאראה אם אני צריכה לנסות להחליף ימים.
לטובתו יאמר שהוא לא ראה את הילדים שלו 10 ימים ובטח עייף מהטיסה וגם כתב לי שנדפקה לו הברך בריצה ומאד כואב לו... אז אני מבינה למה הוא לא קובע בינתיים, אבל עדין זה מעצבן לחכות

השבוע הייתי רוצה לדעת מתי הוא רוצה כדי שאראה אם אני צריכה לנסות להחליף ימים.
זה למשל משהו שמתאים לשלבים מתקדמים יותר של קשר, כשכבר יש ביטחון ששני הצדדים בעסק, ואז מתגמשים זה לקראת זה.
כאן אין לך שום ביטחון. למעשה הוא כנראה לא כזה מעוניין. או אולי "מעוניין אבל לא מספיק מעוניין".
את בעצמך אומרת שאת חושבת עליו כל הזמן כי פשוט חסר לך להיות עם מישהו. למה זה צריך להיות מישהו שלא מספיק מעוניין?
האם הוא הגבר האחרון עלי אדמות?

אני בטוחה שלא.

אבל עדין זה מעצבן לחכות

מכירה, מזדהה, אבל גם מסכימה ש אולי "מעוניין אבל לא מספיק מעוניין . מבאס ככל שזה יהיה.
אצלי, לפחות, זה קורה לי כשאני "משועממת". לא במובן ש"אין לי מה לעשות", כי אני בטוחה שעם ילדים ועבודה ידייך מלאות, אבל משהו חסר, ונתלים בכל ניצנוץ, מלאכותי ככל שיהיה

למצוא עניין, אפילו פעילות גופנית כלשהי- עשוי להחזיר את הפוקוס. נשמע אנמי כשאת כל כולך בחישובי הימים וההסתברויות (מה זה מכירה, כאילו אני כתבתי), אבל מצאתי את זה עוזר.
בהצלחה

ולגבי השבתות והחילופים, פתאום אני חושבת שזה נורא נשי. כלומר- רוב הגברים בכלל לא מסוגלים לחשב כך, לתכנן קדימה, להבין ולפעול בהתאם להשלכות. כמה פעמים נפגעתי כשגבר שיצאתי איתו לא ראה את זה (ופירשתי: לא מעוניין), ועכשיו כשאת כותבת אני חושבת שזה אולי נגזרת ג'נדר לגמרי. אני במערכת יחסים ארוכה ועדיין קופצת מכל מיני הצעות שלו, שבכלל לא לקחו בחשבון את השבתות, והחילוף והחגים והסבים ומי יודע כמה שיקולים נוספים נכנסים לנו בטבעיות, כשהוא בסך הכל ראה את השעה הבאה ותו לא...