מין ומיניות

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

א
אכן אעשה זאת. לא נעלבתי אנסה ללמוד. מבין שזה לב לבו של הענין..
תודה

שרון,
בפוסטים שמהם נפגעת התכוונתי לומר שהמשפטים שאמרת (משפטי הבוקס) גורמים להרגשה ש... (מה שכתבתי ופגע בך). לא אמרתי ולא התכוונתי שאתה כזה גס או אטום או שוביניסט, ואני לא חושבת עליך ככה.
הלואי שתצליח לפתור את התסבוכת וליהנות מחיים טובים ועמוקים מכל הבחינות עם זוגתך.

גם אני חושבת שאתה יופי של בנאדם וגבר.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

תודה רבה

שליחה על ידי אדם* » 07 דצמבר 2019, 16:48

אתה צריך לבקש מהנשים שכותבות פה להעמיק דווקא בנקודה הזו.
כן. והנה, תראה
אחת לכמה משפטים או הודעות, אתה כותב משהו שכאילו יש לו מוסיקה אחרת. החוויה שלי שהמוסיקה הזו צורמת לי באוזן. המוסיקה פתאום לא מובנת לי. היא פתאום לא מסתדרת לי עם שאר הקונצרט שאתה מנגן. אני לא מצליחה להניח עליה את האצבע ולדייק אותה, אבל בתור אישה אני ממש חשה אותה. נותנת לי בוקס קטן בבטן, ומבהירה לי עד כמה אני לא מצליחה לך להסביר לך את עצמי
זה מה שנאמר, "סינית אני מדברת אליך". אנחנו גברים ונשים, נזקקים לאותם הדברים, ליחס, לתשומת לב, לקשר, למגע. אולם, הדרך בה גברים מבטאים את הרגשות שלהם, שונה מאוד מהדרך בה נשים מבטאות את הרגשות שלהן.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אדם
לתשומת ליבי
חומצזה שיח בכלל מורכב ממילים. אני סבור ש כולנו מבינים פחות או יותר את הטון והכיוון. עם זאת יתכן שגברים ונשים מפרשים דברים אחרת
אבל ניתן לבצע עוד חלוקות
אנשים רגישים מבינים אחרת משכלתניים
אנשים סבלניים מבינים אחרת מאנשים קצרי רוח
וכו וכו

מה שנדמה לי שהנשים מפספסות ובענק הוא שאני לא רוצה שאשתי תעשה לי טובה או וי
הייתי רוצה שהיא תרצה אותי
לא הייתי רוצה שתספק אותי... הייתי רוצה לספק אותה.
לא הייתי רוצה שתהיה כלי שלי הייתי רוצה שנהיה כלים שלובים.

אם לא אפשרי וגם את זה אני מקבל הייתי רוצה להבין למה ! מה קרה !
שוב בעזרכתכם הבנתי שהרוב אם לא הכל תלוי בי ובתקשורת בדרך בה אני מבטא את עצמי בשיחות ובתקשורת א
עם אשתי.. איך
אני שואל עונה ומתבטא.
היום אני מייחס לזה חשיבות קריטית
כשהמטרה היא הזוגיות כולה האהבה המשיכה התשוקה החרמנות הכבוד ההדדי החברות והההסתמכות אחד על השני...
חשוה לי לציין שלא נעלב מכן ולא לוקח ללב. מנסה להפנים את התוכן אבל גם ואולי בעיקר את המסגרת..את בחירת המילים התנועות הגסטות בשיח ובתקשורת איתה

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אדם
לתשומת ליבי
חומצזה שיח בכלל מורכב ממילים. אני סבור ש כולנו מבינים פחות או יותר את הטון והכיוון. עם זאת יתכן שגברים ונשים מפרשים דברים אחרת
אבל ניתן לבצע עוד חלוקות
אנשים רגישים מבינים אחרת משכלתניים
אנשים סבלניים מבינים אחרת מאנשים קצרי רוח
וכו וכו

מה שנדמה לי שהנשים מפספסות ובענק הוא שאני לא רוצה שאשתי תעשה לי טובה או וי
הייתי רוצה שהיא תרצה אותי
לא הייתי רוצה שתספק אותי... הייתי רוצה לספק אותה.
לא הייתי רוצה שתהיה כלי שלי הייתי רוצה שנהיה כלים שלובים.

אם לא אפשרי וגם את זה אני מקבל הייתי רוצה להבין למה ! מה קרה !
שוב בעזרכתכם הבנתי שהרוב אם לא הכל תלוי בי ובתקשורת בדרך בה אני מבטא את עצמי בשיחות ובתקשורת א
עם אשתי.. איך
אני שואל עונה ומתבטא.
היום אני מייחס לזה חשיבות קריטית
כשהמטרה היא הזוגיות כולה האהבה המשיכה התשוקה החרמנות הכבוד ההדדי החברות והההסתמכות אחד על השני...
חשוה לי לציין שלא נעלב מכן ולא לוקח ללב. מנסה להפנים את התוכן אבל גם ואולי בעיקר את המסגרת..את בחירת המילים התנועות הגסטות בשיח ובתקשורת איתה

שרון, אתה יכול להרחיב את ה"למה"? את ה"מה קרה"?
נניח, לדמיין שה"למה" שבתוכך הוא יצור עם חיים משלו, ולאפשר לו להשמיע את קולו?
אני חושבת שזה יכול להיות מפתח להפרדה בין מה שאתה רוצה ובין הצרכים העמוקים יותר שמסתתרים מתחת לרצון.

שליחה על ידי אדם* » 07 דצמבר 2019, 19:17

חומצזה שיח בכלל מורכב ממילים.
שרון,
שיח מורכב רק בחלקו ממילים. אולם רוב השיח, הוא במה שמעבר למילים.
טון הדיבור. נעימת הקול. המנגינה שבה נשמעות המילים. איך מסתיים המשפט, בנימת שאלה, או בנימת בקשה, תחינה. בהיסוס או בנחרצות. בצורה המזמינה המשך שיח ודיאלוג, או בצורה שגוררת אי חשק, ואדישות.
וזה רק צליל הדיבור. יש גם הבעות פנים, תנועות ידיים, מחוות גוף. צורת מגע ותנועה, ועוד ועוד.
לא רק הכושר המילולי של נשים, טוב יותר משלנו, כל יכולת ההבעה של נשים עשירה ממנעד ההבעה של גברים.
כאן, אתה רק קורא מילים. אך אם תטה אוזן, וסליחה על הביטוי שלא מתאים לקריאה, בכל זאת, תוכל להרגיש מעט את המנגינות. וגם את ההבדל איך נשים אומרות כאן את מה שהן אומרות ואיך גברים אומרים.
אבל יש גם שיח שבכלל אין בו מילים. רק מבטים. רק מגעים.
ויכול להיות, שאשתך שומעת/קוראת/מפרשת משהו שאתה בכלל לא התכוונת, ואת מה שאתה התכוונת, היא לא מבינה. וכך גם אתה.
אני מציע לך, להתחיל להסתכל על אשתך כשהיא מדברת, ולראות את הבעות פניה במצבים השונים. כשהיא מדברת איתך וכשהיא מדברת עם אחרים.
אולי גם תבחין טוב יותר מה עומד מאחורי המילים. וגם אם לא תצליח להבין, וזה לא קל, גם אני מתקשה בזה. ואני משתדל כבר כמה וכמה שנים. אך עצם זה שתבחין, יסייע לך בשיח שלך עם אשתך. נשים אוהבות ומעריכות כשאתה משתדל בשבילה.
אני מציע לך, לשאול אותה אם נוח לה. אם נעים לה. לבדוק איתה מה נעים לה, ולהבחין היטב איך היא מגיבה. ולאו דווקא במה שקשור לסקס. למשל המושב במכונית. למשל עוצמת המזגן. למשל, הכריות של הספה, כשיושבים לראות טלביזיה.

תשתדל לשים לב איך היא אומרת מה שהיא אומרת. איך, חשוב יותר ממה שהיא אומרת. איך היא אומרת, כולל את המרכיבים הלא מילוליים שציינתי.

אני ממליץ לך לקרוא את הספר גברים ונשים מבעד למילים של גבריאל רעם - על תקשורת לא מילולית.

בהצלחה
הרצון שלך חשוב, והוא מרכיב חשוב בהצלחה. ורק תראה איזו אהדה אתה מקבל כאן מנשים.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אדם ביג לייק

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

האמת? לקחת את כל מה שנכתב כאן, ולעשות " גברים ממאדים ונשים מנוגה 2"

הרצאה שנוגעת בנושא שמעסיק את שרון, ואולי גם אחרים פה -
מאשה הלוי, הרצאה על מיניות במונוגמיה ובמעבר ליחסים לא מונוגמיים בהסכמה, כנס מיטד

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

ורק תראה איזו אהדה אתה מקבל כאן מנשים.
אדם, כתבת הרבה דברים מעניינים, ועם חלקם אני מאוד מסכימה.
מה שכן לפי דעתי ממש לא הצלחת לקלוט את הנשים כאן. היתה פה הרבה יותר ביקורת על עצם התלונות שלו. היו כאלה שממש התחלחלו מדבריו.
לרוב הדברים ממש לא התחברתי, אבל מה שכן הן גרמו לי המון לחשוב. מה היה קורה אם בן זוגי היה מקשיב לעצות כאלו? הגעתי למסקנה שלא היינו מגיעים למקום המדהים הזה שאנחנו נמצאים בו היום. עם עצות כאלו, היינו נמצאים במצב ששרון נמצא היום.
אבל זה אנחנו. לא יכולה לדעת מה נכון לאחרים.

מאשה הלוי, הרצאה על מיניות במונוגמיה ובמעבר ליחסים לא מונוגמיים בהסכמה, כנס מיטד

ראיתי את ההרצאה, וגם נכנסתי לשני ראיונות שלה.
באחד הראיונות, במקום אחד היא מזכירה את התופעה ששרון מתאר. שחיקה וחוסר חשק של הנשים אחרי הלידה, ובמקום אחר היא טוענת שיותר נשים מעלות הרעיון.
נראה לי שזה די סיכון לגשת לאישה שאין לה חשק מיני, לא משנה מאיזו סיבה, ולהציע לה כפתרון לפתוח זוגיות. אם זה לא יבוא ממנה, זה יכולה להיות ממש פוגע ומעליב.
אני מרגישה שהיא יותר מדי מקובעת שזה כמעט בלתי אפשרי ליצור ריגושים בתוך זוגיות. וזו לא הדבר היחיד איתו אני לא מסכימה.
בכלל איך שאני רואה את זה, היא אישה שבעקבות משבר גיל הארבעים יצאה לחפש ריגושים בחיים. בסך הכל אחרי 10 שנות נישואין. מאז עברו בסך הכל 5 שנים. מי יודע איזה ריגוש חדש היא תחפש עוד כמה שנים?

ההמלצה לראות את ההרצאה היא בגלל הפירוט של המנגנונים שגורמים לשחיקה כדי להבין אותם יותר טוב. לשרון בכלל לא מתאים לפתוח את הזוגיות, וזה פיתרון שמתאים למעט זוגות לפי דעתי.
בקשר למאשה, היא אולי נשואה 10 שנים, אבל בזוגיות עם בעלה למעלה מ-20 שנה. היא אשה מבריקה ואמיצה, אבל אין ספק שלא קונבנציונלית.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

הפירוט של המנגנונים שגורמים לשחיקה כדי להבין אותם יותר טוב.
אני לא מסכימה. היא משייכת הכל לשגרה. השגרה היא הגורם לשחיקה, ואחת האפשרויות שיש היא לשבור את השגרה, דרך שינוי בחיים. היא בחרה עוד גבר לפלפל את חייה, יש כאלה שיחליטו לשנות מקצוע.
אבל אני חושבת שיש אוצפציה, השחיקה היא משגרה רוויה. יותר מדי מטלות שצריך לעשות עלהם וי. אצל רבים, גם את הדברים הטובים והמהנים הם צריכים להכניס ליומן השבועי.

היא אשה מבריקה ואמיצה, אבל אין ספק שלא קונבנציונלית.
במציאות של היום, בחברה המודרנית, זה מתחיל להיות לא כל כך קונבציונלי להאמין במוסד הנשואין. (-:

אבל היה משהו במילים, במוסיקה, שלדעתי גם בת הזוג מרגישה ומקשה על התקשורת בנושא.
זהו, שאני לא שמעתי אותה.
מה שכן שמעתי, הרבה תוכחה על עצם הרצון שלו ביותר.
אני מאמינה שהרבה נשים טועות שהם מאמינות שהפעם בשבוע בזוגיות שלהן מספיק לגבר שלהן. יש כאלה שכן, אבל הרבה פשוט וויתרו על החלק הזה, על מנת לא לטלטל את האוניה. והוויתור על זה, יש מחיר. מחיר על עוצמת האהבה, על סגנון הזוגיות.

האמת את המילים המעטות שכתבתי כאן לקחת לי יותר מדי לכתוב. כי יותר מדי אני עוצרת את עצמי, לא בגלל פחד מהחשיפה, אלא כי נראה לי שלא אצליח להעביר את מחשבותי בלי שאשמע מטיפה. מהדיון הזה לקחתי לעצמי כמה דברים. אני לא יודעת מה מתאים לאחרים. היו טעויות שאני ובעלי עשינו לאורך הדרך, אבל לא רק שהצלחנו לצלוח אותם, אלא חלקם כנראה היו כנראה שיעור חיוני להמשך. היו דברים שכעסתי בעבר על בעלי, ולקח לי זמן להבין שהוא באמת צדק.
אז מה אני יודעת לגבי אחרים? לא ידעתי ואני עדיין לא יודעת כל מה שצריך בשביל עצמי ומה מתאים לי. החיים הם מסע למידה, וכל אחד יש את המסע הפרטי שלו, שהוא צריך לעבור.

אם ילדה

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מאחר שענית על דברים שלי
עניתי על דברים שלך, אבל על השיח הכולל פה. ולדעתי כן היו פה קולות שטענו שעליו לוותר על הרצונות שלו.

הסיבה שאת לא שומעת את המוסיקה הזו היא לא משום שהיא לא קיימת אלא משום שאת לא אשתו של שרון,
אני יודעת, ומודעת לכך. מה שכן בעקרון אף אחת כאן. אתן קוראות את מה שאני קוראת, רק שומעות את זה אחרת.

ואחרי חיבורי קצוות הבנתי שפשוט לא היו לה יחסי מין טובים עם בן הזוג שלה.
בראיון שקראתי היא מתארת משבר גיל ה-40 קודם כל. זה לא משהו שהסקתי, אלו מילים שלה.
לא באמת מעניין אותי מה בן אדם מחליט לעשות עם עצמו. אני לא שופטת את חייה, אני בודקת את דבריה. הייתי יותר מבינה אם היא הייתה מתרכזת בעובדה שהמין עם הבן זוג לא היה טוב, מאשר להשליך את זה על העומס של החיים אחרי הלידות. איך שהיא מציגה את זה, לי זה נשמע יותר כרצון לברוח מהשגרה והשעמום של היום יום באופן כללי, לא רק באופן מיני. ולא שאני מגנה את מה שהיא עושה, רק לא מתחברת.

למה שלא נוכל להגיד את זה, כמו שאנחנו אומרים בלי בעיה על הפרטנר שהוא לא האיש שננהל איתו שיחות ברומו של עולם או שהוא לא האיש שאיתו נלך לעשות טיולי אופניים כי הוא שונא רכיבה? אני יודעת את התשובה, כמובן, רק מציינת שהייתי שמחה לחיות בעולם אחר...
אני חושבת, שההשוואה לא ראויה.
מין הוא דבר רגיש. מצד אחד הוא יכול להיות הדבר הכי מענג בעולם, אבל הגבול להרגיש מושפלת הוא ממש קל.
אי אפשר גם לזלזל בתוצאות של המין. הקסם הזה שנקרא הריון. וההשלכות של כך הן חזקות. תכלס חוץ מהתנזרות, אין אמצעי שבאמת מבטיח במאה אחוז.
אלו השלכות מרחיקות לכת יכולות לקרות משיחה מעניינת, או טיול נחמד?

אם ילדה

הוי, זה נחמד!
אצלי זה לא ככה, זה כבד כבד כבד. מה שהפך את הסטוצים שלי כמעט תמיד לחתכ׳ת דרמה... יש קשר בל ינותק בין הנרתיק שלי ללב שלי ואני תמיד נכנסת למיטה עם איזה חשש לשלמותו של השני.

אישית אין לי אינטרס לשנות את זה. נכון, זה כבד, אבל גם סקסי. אני מאוד אוהבת לאהוב ככה ולעשות סקס ככה. אני מחבבת קלילות אבל בסקס אני יותר בצד העמוק והאינטנסיבי.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

בתור מי שהפסיקה כמה וכמה הריונות אני ממש לא מוצאת את הקשר שאת יוצרת בין השניים.
בתור מי שהפסיקה רק אחת, דווקא ההפלה גרמה לי לקשר את המין להריון. אני לא יכולה להפריד איתי מאז.
אנחנו נולדות ככה או מתהוות ככה או נשארות ככה?
אני מאמינה שחלק לא נולדות ככה, אבל הרוב כן.
יש קשר בל ינותק בין הנרתיק שלי ללב שלי
בשלב מסוים הפמינזם דחף את הנשים להיות כמו גברים, מהרבה בחינות, גם המינית. המון התנסו וגילו שזה ממש לא מתאים להן. לא בגלל תחושת חוסר מוסריות, זה פשוט לא עובד לחלק גדול.

הסקרנות שלי תמיד שמורה לתהליכי שינוי אז אני...
גם אני ותוך כדי שאני כותבת, אני קולטת שהסקרנות שלי הובילו אותי לשינוי רק לכיוון השני. חשבתי שאני לא צריכה רגש. חשבתי שאין לי בעיה עם הפלות. חשבתי שפעם בשבוע זה בהחלט מספיק לי.
אז חשבתי...
אם ילדה

יש קשר בל ינותק בין הנרתיק שלי ללב שלי
גם אצלי. בתוך הקשר הזוגי והאוהב עם בעלי אני לגמרי יכולה להיות קלילה.

בשלב מסוים הפמינזם דחף את הנשים להיות כמו גברים, מהרבה בחינות, גם המינית. המון התנסו וגילו שזה ממש לא מתאים להן. לא בגלל תחושת חוסר מוסריות, זה פשוט לא עובד לחלק גדול
נכון

הקשר אצלי בין המין לבין הלב הוא שאני לא מסוגלת להיכנס למיטה עם אדם שאין לי איתו קשר רגשי, אפילו די עמוק. אבל ברגע שהקשר הזה הוא עובדה, המין עצמו קליל למדי. נראה לי דומה לאופיר? כל המטען של הכבדות מתפוגג אצלי ברגע שאני מרגישה בטוחה, כנראה. ואז זה מאוד פיזי ומאוד קליל, נטול קדושה או רצינות או סיבוך מכל סוג שהוא
כן לזה התכוונתי

אם להסיק מעצמי - אז האפשרות לשינוי בהחלט קיימת, אבל בפועל שינויים מתרחשים אצלי לרוב כתוצר לוואי של תהליכים אחרים. ליצור שינוי מכוון זה קשה הרבה יותר.
נראה לי שזה נכון לגבי הרבה סוגים של שינויים שאנשים שוקלים.
בכל אופן, אצלי אישית המין נהיה יותר קליל ככל שאני מתבגרת.
דווקא מתוך קשר זוגי מאוד בטוח וארוך שנים, הרבה מעצורים ופחדים שנכרכו עם המין מתפוגגים, ולא רק לגבי המין בתוך הזוגיות.
אני עדיין חושבת שמין ללא רגש הוא המצאה תרבותית לא מוצלחת במיוחד עבור שני המינים (אם כי יותר לא מוצלחת עבור נשים, לרוב, בגלל האופן שבו התרבות שלנו בנויה סביב המיניות שלנו), אבל סוג הרגש שבמסגרתו אני מרגישה טוב לא חייב להיות מהסוג ההכי-הכי עמוק ומחויב. הוא יכול להיות גם חיבה עמוקה וכבוד הדדי.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

חברות וחברים שלום
החלחלה של חלק מכם קשה לי!
ביקשתי טיפים על מנת לחיות בשלום עם חוסר חשק או הבדלי ליבידו וגרוע מכך חוסר רצון וענין לפתור את הענין באופן מוסכם.
הרגשתי שאני נשפט על ידי חלקכם אולי כי דיברתם לפעמים גם ממצוקה אישית.
הרגשתי שחלקכם קוראים ממש אחרת ממה שאני כותב.
אני רוצה לפתור בעיה זוגית ואם לא אז ללמוד לחיות איתה ואתם התמקדתם בהנחות.. חלקן שגויות ובקיראה סלקטיבית לטעמי.
אני מגובש ותם לב ולכן לקחתי מההצעות את מה שמתאים לי ואת מה שמסייע.. התעלמתי ממה שנראה לי לא רלוונטי ופוגעני מעט יתר על המידה או לא במקום.
לכן תודתי נתונה לכם. עם זאת זכרו הפוסל במומו פוסל. המתחלחל במומו מתחלחל.

לגבי מאשה ראיתי והזדהתי מאוד. לא אפתח ולא אציע לפתוח את הזוגיות כי לי זה לא מתאים. אבל... הייתי רוצה שאשתי תוכל לתקשר ככה. בחופשיות בבהירות. מאחר שהעבודה שלי היא בעיקר על עצמי. אני מניח ומקווה שבמשך הזמן אשתי תפתח שוב לאט לאט ונחזור לימים של ירח הדבש שאני לא מבין איך אנשים מוותרים עליהם בכזו קלות.

שליחה על ידי אדם* » 19 דצמבר 2019, 22:21

לפי דעתי ממש לא הצלחת לקלוט את הנשים כאן
והתכוותי לזה
לרוב אתה מתבטא כמו בן -זוג אידאלי, ואוהב, מפרגן, תומך.
שרון יקר, מאוד קשה לי המחשבה שתצא מכאן בתחושה כזו. אני לא חושבת שזה הכרחי.
גם אני חושבת שאתה יופי של בנאדם וגבר.
אני אישית לא מהמתחלחלות אבל אני מציעה בזהירות שהחלחלה לא היתה מעצם הרצון שלו אלא מעצם התלונות ואיך שהן מוגשות.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

הן גרמו לי המון לחשוב. מה היה קורה אם בן זוגי היה מקשיב לעצות כאלו?
שוב, זה לא היה בדברים שלך, אלה בדברים של רוב הנשים כאן.
אני חושבת שאם בן זוגי היה מוותר ומקבל את מה שיש, כמו שהציעו פה לא פעם אחת לשרון, שנינו היינו מפסידים.
אני לא יודעת אם זה מתאים לשרון ולאשתו, אבל בדיעבד אני יודעת שבשבילי היה חשוב שבן זוגי ישמור על הגחלת ועל התשוקה.

גם אני חושבת שאתה יופי של בנאדם וגבר.
כן הוא קיבל מדי פעם מחמאות, אבל לרוב כהקדמה ל- אבל.

אני מניח ומקווה שבמשך הזמן אשתי תפתח שוב לאט לאט ונחזור לימים של ירח הדבש שאני לא מבין איך אנשים מוותרים עליהם בכזו קלות.
שרון, אני גם לא מבינה. ולא רק בהקשר הזה אלא לגבי כל ההבטים של החיים. כמו שצריך לשמור על הגחלת ביחסים עם בן הזוג, כך צריך לשמור על הגחלת ביחסים עם העולם. כמו לשמר את היכולת להתרגש משקיעה. זה לא בא כמובן מאליו בלחצים של היום יום, אבל שווה להשקיע בזה.

אם ילדה

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

ביג לייק אם ילדה מסכים עם כל מילה
לגבי הזוגיות לא מוותר ושומר על הגחלת בצורה אוהבת וחברית ..
לגבי בכלל - כל מילה בסלע.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

לגבי התגובות שקיבלתי בכללותן הרגשתי שהן אכן לא מאוד אוהדות. בחירת המילים בחלקן היתה מכובסת או פאסיב אגרסיבית. אבל כאמור הפרדתי את המוץ מהתבן היו הרבה טיפים מועילים והיו הרבה משובים טובים. גם מהפחות טובים ידעתי אני מקווה להפיק רת המירב.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני חושבת שאי אפשר וגם לא נכון לנסות לחזור לימים של ירח הדבש
לקחתי את המשפט הזה למחשבה לכמה ימים. מבחינה עקרונית מסכימה עם זה, אבל הייתי צריכה להבין מדוע אני עדיין לא זורמת עם זה.
נראה לי שהבנתי.
קודם כל ״ירח דבש״ ככינוי לתקופה הראשונה של הזוגיות, היא לא כל הזמן, מאה אחוז דבש. זה תקופה גם של שאלות, למידה של אחד את השני. טעיות שעושים שלא מתכוונים.
וכן, בעקרון לא צריך לנסות, אבל זה יכול להווצר טבעי.
אחרי תקופה לא טובה אותה מצליחים לצלוח יותר מחוברים, יכולה להווצר אופריה הדומה לרגושים של התחלה, ואף מחוזקים בזכות העבר המשותף.

חסים משתנים, אנשים משתנים.
אז נכון שהשמש לא השתנתה, והיא ממשיכה בשלה, ואנחנו כן. אנחנו יכולים בקלות להפך לאדישים ליופי שסביבנו בגלל לחץ וחוסר זמן, אבל כמו שאומרים בקשר לזוגיות, אם נשקיע בעצמנו, נוכל להמשיך להנות ואפילו להתפעל (כמעט) כל פעם שנחזה בשמש השוקעת. לדעת לעצור ולרדת מהרכבת כדי להנות מהדברים הטובים של החיים, זה משהו שקל מאוד לאבד.

אם ילדה

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אם ילדה מסכים איתך

ירח דבש הכוונה לתקופה יפה
ברור לי שאנחנו מתפתחים ומשתפרים וברור לי שיש באופן טבעי עליות וירידות. משברים שמחשלים ומשברים שמעט סודקים..
נתכוונתי למשמעות היפה של הענין. בחירת מחחים לא מוצלחת. עדיין השאיפה היא לשחזר את הטוב או להתעלות..

זוגיות מעולה לאורך זמן לא נראית ולא מרגישה כמו ירח דבש בשום צורה שהיא.
לא מדויק לגמרי. השיגרה היא לא ירח דבש, זה נכון, אבל בתוכה יכולים להיות פיקים שבהחלט יכולים להיחשב ככאלה.
זה קורה יותר כאשר הילדים כבר בגרו ועזבו את הבית וכמובן בתלות להתפתחות והתבססות רגשות עמוקים כלפי בן הזוג.
לאחר יותר מ-30 שנים ביחד, אני בהחלט רואה התפתחויות ושינויים ביחסים ביננו. זה לא מצב שהגענו לשיא העומק בשלב כלשהו ואז ביססנו שיגרה מצויינת. החיים עם אותו בן זוג הם מסע שהנוף בו משתנה בהתאם למצב החיצוני והשינויים הפנימיים ותמיד יש לאן לגדול ולהתפתח. בניסיון האישי שלי עד עכשיו, שלב ה"קן שהתרוקן" הוא מאתגר ומזמין להסתכלות מחודשת על הזוגיות.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

זוגיות מעולה לאורך זמן לא נראית ולא מרגישה כמו ירח דבש בשום צורה שהיא.
הנסיון שלי שונה.
ירח דבש הוא ההפך משיגרה והריגוש המיני והרגשי שהוא כולל הם לא ברי קיימא.
אולי זה נכון להרבה אנשים, אבל זה לא חייב להיות ככה.
כבר כתבתי כאן שאני פורחת בשגרה ״משעממת״. האהבה שלי לבן זוג והריגוש המיני שלי לא קשור לאטרקציות מרגשות, הם קשורים דווקא יותר לשלווה שנוצרה בזוגיות.
כמובן שזה מתבטא בעוד מובנים בחיים שלי, למשל יום משפחתי בבית הוא החופשה המושלמת מבחינתי.
אם ילדה

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

יש לי הרגשה שזה קצת עניין של מינוחים.
אני דווקא מרגישה שזה עניין של אופי שונה. סגנון חיים שונה לגמרי.
גם אני פורחת בשיגרה כזו ואין אצלי קשר בין אטרקציות מרגשות לשום דבר שנוגע לזוגיות.
שיגרה, זה מונח רחב ביותר, ושונה מאדם לאדם. בשיגרה שלי הזוגיות שלי היא העיקר. לקרירה אין אצלי משמעות בשגרה, יש צורך להרוויח כסף, אבל זה רק אמצעי, לא דרך להגשים את עצמי.

רצינו לבלות ביחד כל שנייה פנויה והיה בזה משהו מכלה. כלומר, היה ברור שאי אפשר להיטרלל ככה כל החיים.
יש כאלה הטוענים שזה לא טוב לבני זוג לעבוד יחד. אני מודעת לאתגרים ולסכנות. זה לא מתאים לכולם.
אני מאלה שכן. עד הילדים, היינו עובדים יחד. מטרללים לנו יחד כל שנייה פנויה במשך שנים רבות.
לא יכולנו להוריד את הידיים אחת משני ולהפך.
זה לא היה ככה לאורך כל השנים מבחינתי, אבל אחרי מסע מעניין, החזרתי את זה לחיי בגדול.
אולי בגלל זה אני קל לי להשתמש במונח ״ירח דבש״, כי אני באמת מרגישה ככה רציף כבר שנים. זה בא אחרי ירידה בגלל לחצי החיים מפתיעים, לא דברים שתלויים ממש בי, אבל ההמשך הגיע מתוך החלטה שלי. לא לוותר, ולהחזיר את הריגוש לחיי. מה שכן, הרבה בזכות הבן זוג. דיי בזכותו הגעתי להחלטה

אם ילדה

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

את מתעקשת על זה מאוד, על השונות, אבל כל דבר שאת כותבת רק גורם לי להרגיש כמה אנחנו דומות. אפילו רק בזה
מתחילה (אולי) סוף סוף להבין את זה (-: (בכלל כיף לדסקס איתך... מעלה מחשבות, ואני אוהבת את זה)
עם השונה והדומה, הכוונות שלנו הן בעקרון לאותו מקום.
אני מרגישה שאת מתארת חוויה מאוד דומה לשלי רק במילים אחרות ואני חושבת שחשוב שחוויות כאלה יהיו כאן, ולא רק התסכולים והקשיים והשחיקה וכו' וכו'.
תיארת בשבילי במילים מה היה הצורך שלי לכתוב כאן. לתת עוד זוית. עוזר לשמוע חוויות של אחרים, כדי לעכל את הפרטי, לפעמים בשביל לתת תקוה בתקופות קשות.

אולי יש פה עוד אנשים שעברו מסעות דומים ויכולים לשתף איך הם עזרו ל או עודדו את בן/בת הזוג לבוא לצעוד איתם, או איך בדיוק בן/בת הזוג שלהם עזרו להם להיכנס למסע הזה.
גם אותי היה מעניין לקרוא חוויות של אחרים.

אם ילדה

אבל ההמשך הגיע מתוך החלטה שלי. לא לוותר, ולהחזיר את הריגוש לחיי.

זה לא היה ככה לאורך כל השנים מבחינתי, אבל אחרי מסע מעניין, החזרתי את זה לחיי בגדול
ממש מענין. בא לך לפרט?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

תמי
האם חוסר הפניות אליו דוברה? האם דיברתם על זה? האם הפריע לו? האם היית קשובה אליו? לצרכים? לרצונות?

את מתארת משהו טבעי וזורם..האם זה היה כך גם מבחינתו?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

תודה

שליחה על ידי תמי* » 24 דצמבר 2019, 08:40

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}
מחקתי את הדברים שלי כי הרגשתי חשופה.

שליחה על ידי אדם* » 25 דצמבר 2019, 20:53

מחקתי את הדברים שלי כי הרגשתי חשופה.
חבל. אי אפשר להגיד כלום, אם את מרגישה חשופה.
אך לדעתי כתבת דברים חשובים, שמשקפים חוויה נשית נפוצה.
לי זה היה מאוד מעניין וחשוב לקרוא.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

תמי
אני גם נהנתח לקרוא. כתבת ממש יפה. אם ילדה אני מאוד מזדהה עם השקפת העולם שלך הסגנון ובכלל את כותבת יפה ונותנת תקוה!

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

ונותנת תקוה!
שמחה לשמוע, ומקווה שזה עוזר.

ממש מענין. בא לך לפרט?
אולי אין ממש צורך לפרט, כי כל אחד והמסע שלו.
אני יכולה לשתף שגם אני עברתי את השלב הזה של לידה, תינוקות, עייפות מטורפת יומיומית, ומעל הכל פחד מצמית מעוד הריון.
צלחתי את זה בזכותי ובזכות בן זוגי. הסגנון של שנינו, ההתאמה של שנינו, והכי חשוב האמונה של שנינו באהבה.
היום אני מאמינה שהרוב נמצא בראש. גם בהריון עם פעוטה, אם מחליטים אפשר לפלפל את המין בכל שלב. כמו שאני רואה נשים באותו מצב עדיין מטפחות קרירה, או מוצאות זמן לטפח את עצמן עם תחביבים וחוגים.
הכל אפשרי אם רוצים.
השאלה מה רוצים?
אם ילדה

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היי חברות וחברים
עברו חודשיים הזוגיות רגועה שלא לומר מנומנמת. אני לא מבקש או יוזם מין. בהחלט זורם כשיש רצון מצד אשתי פעם בשבוע או שבועיים. קר מהיר ווטכני..
למדתי לעת עתה להסתדר עם מה שיש ועם מה שאין. מתמקד בעצמי ובבית. מתמקד בגסטות זוגיות קטנות מתנות קטנות וכו
לא כל כך הדדי אבל שוב זה מה יש. ופה אני מתמקד במה שיש. ונהנה מגסטה קטנה שלה פעם ב.. כאילו זכיתי בלוטו..
זו לא הזוגיות שדיימנתי..
עם זאת מנסה למצוא לעצמי תחומי ענין נוספים. ומנסה לשפר את התקשורת עם אשתי לא להיות מריר לא לבוא בטענות ולכ בדרישות. להבין להכיל ולפרגן

המממממ זה נשמע כמו מערכת זוגית מאוד עצובה )-:

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

זה לא. אני מנסה להבין מה אני יכול לשפר ואיך אני יכול לקדם

שרון
גם אני לא רואה עצב בתיאור שלך אלא השלמה. לפעמים זה המצב. אחרי ההכרה בכך שזה המצב והשלמה עם כך, נוצרת אהבת אמת. כל הכבוד לך.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היי
קראתי את הבלוג וממש נפעמתי! המקרה שלי דומה לזה לשל שרון כמעט אחד לאחד ממש זהה
אשתי אמנם מנסה פה ושם אבל ממש לא בקטע ולא מביעה ענין. התדרדרות ללא סיבה נראית לענין וחוסר רצון לטפל
אתמול לאחר תקופה ארוכה של יובש היינו במיטה והביעה רצון ליחסים אך נגעלה להתנשק
כל כך נפגעתי שממש לא יכולתי להמשיך בשבילי היא הסכימה אבך ממש לא יכולתי. בסוף היא נעלבה התלבשה והלכה לישון
אמרתי לה שאפשר להמשיך לדבר וללבן את הענין לדבריה אין מה ללבן נגעלת להתנשק וזהו ושאקח מה שיש
אמרתי שמגיע לי ולה! יותר.
היא ענתה שמחר יום חדש ובזה זה נגמר
הצילו!!!!

קר מהיר וטכני_ זה ממש ממש _לא הזוגיות שדיימנתי..
היא רומזת לך גסטה קטנה שלה פעם ב.. ואתה לא מבין מה היא רומזת.

כאילו זכיתי בלוטו כן, כאילו.
כי קר מהיר וטכני לא יהיה אף פעם זכייה בלוטו. אתה רוצה טכנאית, או אשה?
וסליחה על הציניות. אבל מה עם חם איטי ועם רגש?
(קצת בשבחי האיטיות בבקשה)

בעלי לא בעניין. אני כן. אם ישתנה משהו אודיע לכם. אני די מיואשת. עברו שלושה שבועות. החיים קצת מבאסים.

עדכון: הוא היה עכשיו בעניין. יש אלוהים.

לאמנון, איך התקשורת ביניכם ללא קשר לחיי המין? יכול להיות שמשהו מפריע לאשתך וזה גורם לה להירתע מנשיקות? אתם מבלים יחד?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

הקור הטכני זה מצידה
המהיר וחוסר התשוקה והרצון ל התנשק זה גם מצידה!!!
אני אוהב ו רוצה איטי וחושני

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

סטודנטית ?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום לכולם
חזרתי לעדכן
עדיין נשוי. למדתי להתמודד. לא קל אבל מחזק. מחפש עדיין להבין איך להתקדם. איך להגיע לשלווה פנימית. התקשורת מאוד קשה לה וכל עוד יש שקט תעשייתי הכל טוב. אין לה יכולת לתקשר מילולית ולהגיע לתובנות הסכמות או אפילו להסכים לא להסכים. למדתי לחיות גם עם זה . זוגיות לא פשוטה. חסרות לי שיחות עומק תובנות וכמובן מגע וסקס. יש את כל השאר וזה בעיקר ההרגל הילדים והתקוה שיחזור לקדמותו או שישתפר לכיוון אחר. היא אומרת שהילדים יגדלו הכל יחזור לקדמותו. הלוואי...

שליחה על ידי אגם* » 29 ינואר 2022, 23:46

אל תבנה על זה שיחזור לקדמותו. אל תשלה את עצמך. זאת היא. זאת הזוגיות שלכם. זה לא שהיא אדם עם אופי אחר שמתנהגת באופן זמני אחרת. זאת בת זוגך הנוכחית.
גם אם בחלוף השנים היא תרצה לשנות, היא לא תוכל להחזיר לך את השנים שאבדו בציפיה לנס שאולי יתרחש.
מתוך ההבנה שעליך לכבד את רצונה, כבד גם את רצונך.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אגם
הגם שאני אופטימי אני לחלוטין מסכים איתך. את השנים האבודות היא לא תחזיר. והן בהחלט אבודות מבחינה זלי בזוגיות. ממש אבודות שנים בהם למרות 'יש אמנם מעט מאוד השתדלות מצדה אני שקוף

חסרות לי שיחות עומק תובנות וכמובן מגע וסקס.
לגבי שיחות עומק, יש אולי א/נשים אחרים שאתה יכול לפתח את זה איתם? לאו דווקא במקום שיחות עם אשתך אלא בנוסף.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

פלונית תודה
בעבודה ובחיים אני מאוד חביב וגולש לשיחות עומק אבל נשמר מאיטימיות ומשיתו התחושות והמצב אני לא מעונין לבגוד ושחות על המצב שלי יכולות להוביל לשם

שליחה על ידי אגם* » 30 ינואר 2022, 22:13

אפשר לשאול למה אתה מוכן לוותר על עצמך? על זכותך להנות מקשר אינטימי מהנה. וכדי שיהיה ברור, הכוונה היא בלי לשבור את מסגרת הנישואים. אין לנו הרבה שנים כאן. למה לוותר גם על המעט והחד פעמי הזה?
מי מרוויח מזה שאתה מוותר על עצמך? מי מפסיד?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

בגידה
יש לי קושי עם זה קודם כל פחד מלפגוע באשתי. פחד להיתפס. פחד להבין ולהודות שהנישואין שלי הם כישלון.
אני לא יכול לשקר ואצטרך לשקר לא מעט או לפחות להסתיר. עם אישה נשואה זה ממש לא בא בחשבון. רווקה גרושה יכול לסבך את הדבכים. אני בעצם בידיים שלה. בקיצור מורכבמפחד חשש חלקם מדומים רצת צבועים אבל המהות מבוססת אצלי שסה לא מוסרי ולא ראוי. מהצד השני של המשוואה גם הויתור שלי על חלמות שאיפות פנטזיות וסתם להרגיש אהוב סתם שמשהי תתנפל עלי תערוג לי תמשך אלי הוא לא מוסרי

שליחה על ידי אגם* » 30 ינואר 2022, 23:05

למה לפעולה של נאמנות לעצמך אתה קורא בגידה? אם היה לך קשר אינטימי עם אשתך, אז אתה בוגד באמון שהיא נותנת בך כשותפה האינטימי. אבל לכם קשר כזה. מדוע היא אמורה להיפגע (חוץ מאגו שזה כמובן גורם מרכזי במערכות יחסים רבות)

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

קשר אינטימי אמיתי אכן אין אבד ברבות הימים. מין יש מדי פעם. לא אינטימי אבל יש. אבל את בהחלט צודקת. אינטימי מהותי אין. היא בקושי מתקשרת על דא ועל הא. מספרת על דברים שמציקים לה אבל ממש ממש ממש לא פנויה להקשיב

שליחה על ידי אגם* » 31 ינואר 2022, 00:33

ומה איתך? מה אתה עושה עם זה? האם החלטת לוותר על עצמך ולתלות את הסיבה לכך בה?

שליחה על ידי אגם* » 31 ינואר 2022, 06:55

האם אתה מבין שהבעיה שלך אינה בעיה של זוגיות או משפחתיות אלא בעיה שלך? רק שלך.
לבת זוגך, לפחות בעתיד הנראה לעין, המצב הנוכחי תקין ולא צריך לשנות בו דבר.
נראה כאילו פתרון הבעיה שאתה מציע מתחיל במילים שהיא תשתנה….זה לא יקרה.

מדבריך עולה שהפתרון שבחרת בינתיים, זה שכן תלוי בך, הוא שהחלטת לוותר. זה לא פתרון רע. הרבה בוחרים בו כי פתרונות אחרים מפחידים אותם כמו שתיארת.
אבל אם זה הפתרון שבחרת, תהיה שלם איתו. חבל שתסבול ותהיה מתוסכל.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלם אני לא. יש שלושה ילדים אני מכיל בעיקר בשבילם. לא בחרתי את התגובה אני עדיין חושב ומתנהל לי מה שנראה לי נכון. אין ספק שמידה מסוימת ולא מועטה אני חש תסכול ופספוס

שליחה על ידי אגם* » 31 ינואר 2022, 15:17

אם בחרת פתרון ואתה לא שלם איתו אז יש לך שתי אפשרויות טובות ואחת פחות.
הטובות הן
לחפש פתרון אחר.
להשלים עם הפתרון שבחרת, כי נכון לרגע זה, זה הפתרון שבחרת.
הלא טובה היא לבחור פתרון ולא להיות מרוצה מהבחירה שלך. גם אם תגדיר את בחירתך כהכי פחות גרועה ה

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

זו החלטה מודעת שהמניע שלה הוא פחד שלי. היא לא מכבדת או מתנהגת באופן חברי מכבד. כמה אני שלם? ממש לא כמה אני מרוצה.באופן סביר

בעבודה ובחיים אני מאוד חביב וגולש לשיחות עומק אבל נשמר מאיטימיות ומשיתו התחושות והמצב אני לא מעונין לבגוד ושחות על המצב שלי יכולות להוביל לשם.
אם אתה חושב ששיחות עומק עם נשים עלולות להוביל לבגידה, יש אולי גברים שאתה יכול לפתח איתם שיחות כאלה? (או אולי נשים מהמשפחה שאז אין אפשרות של בגידה?)

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

פלונית. יש אני מדבר עם חברים גברים אבל לא משתף בתחושות שלי. מי שרגיש לדעתי קולט
.לגבי הזוגויות אני מאוד נזהר לגלישה למאבקי כח. עם זאת בהחלט מודע למצב שלי. אני במדיניות של הכלה. אגם אני מאוד אוהב את קו המחשבה והתשובות שלך. ןאשמח לקרוא תגובות ומחשבות משלך.
חשוב לי לומר ששיח כזה של החלפת דעות מאוד חסר לי עם אשתי

שליחה על ידי אגם* » 31 ינואר 2022, 21:43

אכן, הפחד הוא זה שמנחה אותך. ומכאן, האתגר איתו עליך להתמודד הוא כמאמר השיר ״כל העולם כולו…״ אין כאן דבר מול אשתך אלא רק שלך מול עצמך.
האם תרצה לחיות את חייך בפחד?
מה הוא לדעתך ההיפוך של הפחד?

לפעמים, הדרך לנצח היא להיכנע. לי נראה שאתה מנסה לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. אינך רוצה לפרק. אינך רוצה מערכת מקבילה או נוספת. הפתרון היחיד שנראה לך מבוסס על זה שהיא תשתנה ואתה מוכן לחיות את חייך בציפיה שזה יקרה.
אולי הנצחון יהיה קבלה אמיתית של המצב.
אולי הנצחון יהיה כניעתך לכמיהה לאהבה

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

ניצחון הוא גם הפסד של מישהו אחר. נזהר ממאבק מתחרות ומנצחון. זה גם לוסך את הצורך להיכנע . לא עשיתי רע לאיש רוצה זוגיות ורותה סקס כמו של זוג טרי. מוכן ורוצה ובנוי לחזר. מרגיש שאחרי הילדים עשיתי את שלי ואני יכול ללכת . חבל אבל זה המצב

במשחק סכום אפס זה כך. ניצחון של האחד הוא הפסד של השני. אך לא כך במשחק win win.

אתה רוצה זוגיות וסקס עם אישה שרוצה זוגיות (אולי גם אחרת מזו שאתה רוצה) וכנראה לא רוצה סקס איתך. זו קלאסיקה של משחק סכום אפס או שהיא תקבל מה שהיא רוצה ואתה לא או להפך.
לטענתך, גם אין אפשרות ל win win. היא תקבל פטור מלעשות איתך אהבה וגם אתה תקבל פטור כזה. שניכם חופשיים.

אבל כרגע, אתה מפסיד במשחק סכום אפס. אתה נאלץ לוותר על תשוקתך והרצון הטבעי, הברור והמובן שלך. זה ברור שלא תאלץ את אשתך לפעול נגד רצונה ומאותה הסיבה בדיוק גם היא אינה יכולה לאלץ אותך לפעול נגד רצונך.
אם פתיחת מערכת יחסים נוספת אינה אפשרית ופירוק הקשר לא אפשרי, נותר לך לבחור בין השלמה עם המצב או להמשיך כמו שעכשיו.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אגם בהחלט מסכים

האם זה יגרום לך לשנות משהו, כולל שינוי גישה או שתישאר ככה?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

השלמתי עם המצב לעת עתה. אני משתדל לא להיות מותסכל ולא ממורמר. אני מתמקד בחיובי ומתמקד בלהיות ממש עינייני. זה לא אומר שאני לא מאוכזב.
מעבר לכך אין משהו קונקרטי

במה עוזרת לך האכזבה?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

סוג של מצפן של אמת מוסר. יש טוב ויש פחות טוב. אני שואף להיות בצד של ה טוב יותר ולעולם לא לפגוע באף צורה. לצערי זה לא הדדי בזוגיות שלי. האכזבה עוזרת לי להישאר בצד הטוב. מזכירה לי שהרגש הזה משאיר אותי רגיש ולא קהה. בנוסף גורמת לרצות להיות טוב יותר רגיש יותר. לזכור שלמעשים ולמחדלים של אשתי יש מחיר שאני משלם. בכל אופן מתמקד בטוב. האכזבה קיימת

אולי האכזבה עוזרת לך להרגיש טוב ממנה. כאילו עול המשפחה ושימורה על כתפך. אתה סוג של קורבן המשלם על עוולותיה.
אבל האכזבה מסיטה אותך מהדבר החשוב יותר שזה אתה. אתה עסוק בה ולא בך. אתה תולה את מחיר קורבנך בה ולא בך.
היא לא אחראית על אושרך. היא לא צריכה לשנות דרכיה כי לך לא טוב. מי שאחראי על אושרך הוא אתה ואם חפץ אתה באושר, שנה את דרכיך שלך.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

את מדייקת. לוקח זמן להפנים ולהבין שהזוגיות לא בנויה על חברות עמוקה ועל דאגה הדדית. ודאי לא על מאמץ או הקרבה מצדה. מעבר לכך קשה להפנים את זה

הרבה סבל אנושי נגרם בגלל הפער בין מה שאנחנו מאמינים שצריך להיות לבין תמונת המציאות הנוצרת בתודעה. אולי עליך לבוא בטענות אל אלו שגרמו לך להאמין שזוגיות היא כמו שאתה מתאר ועכשיו אשתך צריכה להגשים את החלום שהם הבטיחו לך.
הן משפחות רבות מתפרקות. חלק גדול מאלו שלא נמצאות במצב דומה לשלכם. אתם מתפקדים כמשפחה (כנראה די טוב) אבל התשוקה המינית שלך אינה מוצאת מענה במסגרתה. אינך חריג. מה שאתה חווה זו המציאות של אנשים רבים והצער שאתה מתאר לא נגרם כי המציאות שונה ממה שהובטח אלא כי מה שהובטח שונה מהמציאות.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

התפיסה שלי לזוגיות טובה ובריאה מבוססת על חברות וכבוד הדדי. דאגה והכלה והיכולת להיות אוזן קשבת. זה יכול להקל על מהמורות רבות וגם על פערים בתשוקה. הצד הצריך יותר הוא הסובל והוא צריך לעבוד . העבודה היא מול עצמו אני בשלב הזה פחות או יותר עם מגוון תחושת אבל עם הבנה שהפתרון והאי פתרון בידי בלבד

גם אם נכון שהזוגיות שאתה מתאר יכולה להתמודד טוב יותר עם אתגרי החיים זה לא רלוונטי כי הזוגיות שלך אינה כזאת לתפיסתך.
הפתרון היחיד הוא שתאהב את עצמך. שתפסיק לפחד ותבחר באהבה. שתכיר בכך שאנחנו חיים בהווה וכל מה שתעשה מתוך אהבה לעצמך אינו בגידה.

שרון, האם יש עוד מקומות חוץ מהיחסים עם אשתך, בהם הרגשת תחושה דומה בעבר? שאתה זה שרוצה, נותן, מקריב, אוהב, ושהצד השני לא נותן את התמורה?
אני הייתי הולכת לכיוון הזה. לא סתם אתה נמצא במצב הזה. תקיעויות וקשיים בחיים כמעט תמיד משכפלים אירועים שכבר קרו בעבר, בד"כ בילדות או בנעורים. זה לא נפתר אז וחוזר על עצמו שוב ושוב עד שיפתר. אבל לא חייבים לפתור את הדברים בחוץ, אפשר לפתור אותם בפנים, עם הילד הפנימי שחווה את הטראומה ההיא בעבר, ובעקבות זה שמשהו בטראומה העברית נפתר, המציאות גם היא משתנה ומפסיקה לשקף את האירוע ההוא.

תשב עם עצמך ותחשוב אם התחושות שאתה מרגיש בקשר הזה, ואופי הקשר, מזכירים לך דברים שקרו לך בעבר. לא חייב להיות אחד לאחד, אבל האם הרגש דומה.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אגם
ההצעה שלך פרקטית. עדיין יש פער בין ההבנה לבין היכולת לעשות. לא ארגיש שאני בוגד בה אלא דווקא בעצמי. בתפיסת הזוגיות שלי. בערך של אמירת אמת של לא להסתיר ולא לשקר. עם זאת אני מודע לחוסר ההדדיות לסתמיות בהתנהלות שלי. אני מתפס כקדוש לכן אני מדגיש שההתנהלות נובעת מפחד לרמות ולהפסיד הכל.

ליאורה יתכן שכן. אבל מעולם לא היתי תלוי כך בבן אדם שכל כך אכזב ומאכזב אותי לאורך כל גך הרבה זמן

זה בסדר גמור שאתה נאמן לעצמך. אולם מי הוא ״עצמך״?
האם ״עצמך״ הוא זה שמרגיש צורך עז במה שאין? זה שנמצא בקונפליקט המוביל למרמור ומכאן השאלה האם זה הגיוני שנאמנות לעצמך ולערכיך תוביל אותך למרמור? הרי אם אלו ערכיך אתה אמור להרגיש טוב איתם ושהמחיר שאתה משלם כדי לדבוק בהם כדאי.
או שאתה מרגיש טוב עם הויתור שלך ומכאן שוב מדוע המירמור?
איך תפתור את המירמור המאפיל על שמחת חייך?

נאמן לילדים ולשלמות המשפחה. זה בראש מעיני בשלב זה וזה מונע את תחושת המרמור. זה פרטי שליואגם אין לי תשובה לשאלות שלך.ו הן בהחלט ראויות להישאל.

אז לא הבנתי מה הבעיה?
כאשר הצטרכת לבחור בין זוגיות אינטימית ומשפחה בחרת (בצדק לדעתי) במשפחה.
בחירה זו הובילה אותך לבחירה בין המנעות אינטימית לבין קשר עם אחרת, בחרת בהמנעות.

כלומר המצב שאתה נמצא בו הוא נטו בחירה שלך מבין האפשרויות שהיו לפניך. מה שרצית או הבטיחו לך לא אפשרי.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אכן ההתמודדות סזיפית ולעיתים יש נפילות בגדול זו בהחלט בחירה שלי מודעת ומושכלת. לפעמים קצת יותר מעיק. בעיקר על החברות והאפגתיות שהלכו לאיבוד

לך תדע
מה זאת אהבה?

והעולם הוא רע
כלומר הוא רע בטובו
את שבדעתו תמיד לקחת
הוא נותן תחילה נותן ובשפע
מה יעשה אדם יצור חלש ולא יקח
האם לא ניתן דבר כדי שיקח

לזאת כיוונתי
מה שקרה לך הוא תהליך טבעי כנראה שקורה לרבים.

קח את המצב שאתה נמצא בו ותתפתח ממנו. אל תשקע בביצה של מרירות ועצב. עוד הרבה טוב לפניך