מלווים בלידת בית

אנונימי

דיון שהתחיל בדף אחר, שהתמזג עם כיצד לבחור מיילדת

אבל בסופו של יום זוהי עבודתה של המיילדת. החיים שלהן, כך אני רואה זאת, מאד אינטנסיביים. מלידה אל לידה. יולדת הלכה והנה כבר מגיעות יולדות חדשות. יילדתי אחת ולמחרת כבר סגרתי עם חדשה.
אולי בגלל זה לא כדאי לתלות את כל יהבנו רק במיילדת. כדאי כן לבקש מחברה לבוא לחלק מזמן הלידה, לשמר את התקשורת הזורמת עם בן הזוג וכ'ו.

אה, ובת הרים הבנזוג אצלי הוא חלק מהעניין, מלווה אחרת שלא בתשלום אין לי ותשלום לאדם נוסף מתחיל להשמע לי מופרך קצת וגם ממילא זו עוד זרה בתמונה ובכלל עוד בנאדם. לא מרגיש לי נכון
אגיד אפילו יותר ישירה - אם אני כבר לוקחת דולה זה עושה לי הרגשה שאני יכולה לקחת אותה איתי למאיר / ללדת בלניאדו (-:
(כמו שאמרתי כבר - חשובה לי לידה מיילדותית, לא מאוד חשוב לי לעשותה בבית הפיזי שלי שהוא דירה שכורה שאני לא ממש מתה עליה)

מלווה אחרת שלא בתשלום אין לי ותשלום לאדם נוסף מתחיל להשמע לי מופרך קצת וגם ממילא זו עוד זרה בתמונה ובכלל עוד בנאדם
תראי, בתור אחת שעברה ועדיין עוברת את ההתלבטויות האלה, אני הגעתי למסקנה ביחד עם המיילדת שיש צורך בעוד אישה ועכשיו אני חושבת אפילו על שתיים. מלווה לא חייבת להיות בתשלום. במקרה שלי, אחותי תצטרף כנראה, יש כאלה שאצלן זו חברה טובה. יש לא מעט נשים , כולל דולות, שישמחו להצטרף ללידת בית כי אף פעם לא יצא להן. השבוע דיברתי עם מכרה שהיא מטפלת/מורה לשיטת פאולה ופתאום היא אומרת לי שיצא לה ללוות אי אילו לידות עד היום, למרות שהיא לא דולה באופן רשמי ולא גובה על זה כסף, ושאם אצטרך או ארצה היא תשמח. אני בהחלט שוקלת את זה, למרות שגם בעיני זה אמור להיות הכי קטן ואינטימי והמיילדת שלי אמרה שאין צורך בדולה.
מבחינתי אני חושבת שזה בכלל לא משנה אם היא מיילדת או משהו אחר, אם שילמתי לה או לא, אם יהיה לי שלב לטנטי מאד ארוך, אם תהיה איתי רק המיילדת, או המיילדת ואדם אחד נוסף, הם יהיו מותשים והמטרה שלי היא לדאוג לכך שיוכלו לעזור לי, גם אם זה קצת יקלקל לי מהאינטימיות שיש ב"רק המיילדת ואני" שזה המצב שהכי קל לי לפנטז.

רוקדת, הלוואי שהיתה לי מלווה נוספת, נראה לי שזה חיוני גם לי וגם לזוגי וגם למיילדת - במיוחד אם הלידה מתמשכת. אבל אין אף אישה מספיק קרובה לי - אין לי אחיות או דודות אני באה ממשפחה של בנים (דווקא הייתי מסכימה להיתמך באחי עד לשלבי העירום אבל בעלי כמעט השתבץ למשמע הרעיון). שלוש מחברותי יודעות על תכניתי שתים מהן לא מתאימות לליווי מסיבות שונות והשלישית אמרה לצערי הרב שהיא חושבת שזה גדול עליה (אם יהיה דם היא לא מסוגלת להתמודד עם זה) ואישה נוספת, זרה?! לא בא לי! מעציב אותי בכלל לחשוב על זה, נראה לי לא מתאים.

מאוד מוזר לי מה שאתן כותבות על "רק המיילדת ואני". בפנטזיה שלי זה בנזוגי ואני והמיילדת נוכחת ברקע, מסייעת כשצריך, בודקת, תומכת אבל לא היא ואני אלא: אני, בנזוגי, המיילדת.

מאוד מוזר לי מה שאתן כותבות על "רק המיילדת ואני". בפנטזיה שלי זה בנזוגי ואני והמיילדת
אני לא בסיטואציה שלך. אין לי בן זוג. יכול מאד להיות שהאבא יהיה בלידה, אבל הוא לא בן הזוג שלי, זה הבדל מאד משמעותי. חוץ מזה, אני בהחלט חושבת שכמו שלא כל חברה קרובה מתאימה ללוות אותך, ככה יכול להיות מאד שלא כל בן זוג מאד מתאים ללוות את זוגתו והוא יכול להיות נפלא בדברים אחרים וזה לא גורע מאישיותו, לא כל דבר מתאים לכולם.
כשאת אומרת "אישה זרה" זה נשמע רע. לי לקח זמן דווקא להגיע לרעיון שאחותי זה בסדר. העדפתי מישהי עם מיומנויות של ריפוי, מישהי שיכולה לעזור עם ידע ברפלקסולוגיה, דיקור, לא-יודעת-מה. היה לי גם ברור שאם אמצא כזו אפגש איתה לפני כן. גם המיילדת שלי היתה "אישה זרה" עד לא מזמן וגם עכשיו היא לא האדם הכי קרוב אליי בתבל, למרות שהיא בהחלט מקסימה ונעימה לי. עניין של תפיסה בעייני. אני לא יודעת מה נכון, רק נדמה לי שפגישה או שתיים עם מישהי שרוצה להיות נוכחת בלידת בית, או לאפשר למיילדת מתלמדת להיות נוכחת, או משהו בסגנון, יכול לעבוד לטובתך ולהוריד לחץ מבן הזוג שלך. במקרה שלי- התייעצתי עם המיילדת לגבי הספקות שלי, יותר מפעם אחת. אולי שווה לשתף את המיילדת בעניין הזה.

גם המיילדת שלי היתה "אישה זרה" עד לא מזמן וגם עכשיו היא לא האדם הכי קרוב אליי בתבל, למרות שהיא בהחלט מקסימה ונעימה לי. עניין של תפיסה בעייני
אה תודה שהזכרת לי. אני חושבת שאחת היכולות שלנו כנשים יולדות להכנס לספפיס הנכון עבורינו ללידה היא להרגיש בנוח עם עצמינו ומכאן שעם כל אישה שתגיע לעזור לנו ללדת. כשהגעתי לבית החולים מהבית קיבלה אותי אחת המיילדות בסורוקה. מישהי עם מבטא רוסי. לא יודעת מה שמה. כלום. היא התחילה לעסות אותי כמו שאף אחד לא נגע בי עד לאותו הרגע. הרגשתי כל כך טוב איתה. למרות שלא ידעתי עליה כלום. המגע שלה היה נכון לי,התחושה שהיא השרתה עליי היתה נכונה לי. ככה שזה באמת לא משנה אם זו "אישה זרה". אני חושבת שזה משנה אם את מפוחדת בתוכך או לא.

וגם, אני חושבת שחשוב מאוד שיהיו ליולדת מלוות נוספות. יש יולדות שמעדיפות רק מיילדת+בן זוג, ומאוד חשובה להן האינטימיות ולא היו מרגישות בנוח אם היו עוד נשים. אבל לדעתי נשים רבות יפיקו תועלת רבה בתמיכה אם יהיו איתן מלוות נוספות. זה אפילו ממש חיוני בעיני. כך המיילדת יכולה להתרכז בתפקיד שלה - הפן המקצועי של הלידה, והמלוות יכולות לתמוך רגשית ביולדת, ולהתחלף ביניהן לפי הצורך ולנוח. אם לידה מתארכת מאוד, ויש רק בן זוג ומיילדת, הם עלולים להתעייף והיולדת צריכה איתה אנשים רעננים ועם כוחות שיוכלו לעזור לה. חלק משמעותי מהאינטימיות של הלידה היא תוצר של היולדת באינטימיות שלה עם עצמה, ולא תמיד זה משנה עוד כמה אנשים יש בחדר. אני כמובן לא ממליצה על מסיבות, אבל שתי מלוות מלבד המיילדת ובן הזוג, זה אידיאלי בעיני. אולי נשים שבהתחלה לא רצו הרבה ליווי ושינו את דעתן יוכלו לספר מנסיונן?

לדעתי תפקידה גם אינו לתת תמיכה רגשית
על זה אני חולקת. אני הייתי מצפה מהמיילדת שלי בהחלט לתת לי גם מענה לדברים שעולים וצפים בזמן ההריון. לא מדברת על פסיכותראפיה אבל כן על מענה ריגשי ברמה מסויימת.כן לעזור לי לעבד דברים.
חלק משמעותי מהאינטימיות של הלידה היא תוצר של היולדת באינטימיות שלה עם עצמה, ולא תמיד זה משנה עוד כמה אנשים יש בחדר
מסכימה. נקודה.
שתי מלוות מלבד המיילדת ובן הזוג, זה אידיאלי בעיני. אולי נשים שבהתחלה לא רצו הרבה ליווי ושינו את דעתן יוכלו לספר מנסיונן?
כן. צריכים להיות מוכנים לתסריטים שונים. יש את האידיאל,התכנית המרכזית. ויש את מה שקורה בפועל והצורך לזרום. ולי היו שתי לידות מאד מאד ארוכות. שלב לטאנטי ארוך ומייגע כמו אצל קומה ג'. בלידה הראשונה זה נהיה קטסטרופה. בלידת הבית,השנייה,לא רציתי מלווים. לא דאגתי לגיבוי למיילדת. וגם מיילדת היא אדם בשר ודם. ואם היא צריכה להיות איתך ערה ותומכת מעל 24 שעות רצוף-גם היא מתעייפת. וזקוקה לשעת שינה. הרי מה שאת רוצה זה שהיא תגיע לשלב השיא עירנית ומתפקדת במאתיים אחוזים. וכשזה קורה-את רוצה שתהיה עוד מישהי לעזור לה. לתת לה אפשרות לישון קצת,לעסות אותך בזמן הזה ולתמוך בך.אולי לארגן קצת את הבית. ואל תהיי בטוחה שבן הזוג יהיה שם גם הוא כל הזמן. ונניח שיהיה,אולי לך לא יבוא על הנוכחות שלו כל הזמן.אולי. אבל רק בשביל האולי הקטן הזה,כדאי שתתהיה עוד מישהי שיכולה להיות שם איתך.

לדעתי תפקידה גם אינו לתת תמיכה רגשית
התכוונתי בעיקר ללידה, לזה שמוטב אם לא כל התמיכה הרגשית לה זקוקה היולדת תהיה מוטלת על כתפי המיילדת.

ממש לא התכוונתי להביא מלווה נוספת ללידה. כלומר תהיה מישהי, אבל כדי להיות עם הבן שלי , אם וכאשר יצטרך.

ממש לא התכוונתי להביא מלווה נוספת ללידה. כלומר תהיה מישהי, אבל כדי להיות עם הבן שלי , אם וכאשר יצטרך.
כמו שכבר כתבתי, לדעתי בלידת בית כדאי שיהיו מלווים נוספים - ובעצם מלוות נוספות. כך המיילדת יכולה בשלב הראשון לשבת בצד ולהתבונן, מדי פעם לעשות בדיקות, ולשמור כוחות לשלב השני, בו היא נכנסת לפעולה. כך היא יכולה כל הלידה להיות מרוכזת במצב היולדת והעובר, מבחינה רפואית. כמובן שיש לה ניסיון רב במצבים רגשיים שמתעוררים במהלך הלידה, והיא יכולה גם לעזור במצב כזה או להחליף את המלווים האחרים או לתת איזשהו טיפול אלטרנטיבי שהיא מתמחה בו, אם יש כזה.
כמובן שזו רק דעתי האישית ויש נשים שיגידו שהן מעדיפות פרטיות כמה שיותר גדולה או אפילו לידה ללא מיילדת. בכל אופן, אם מישהי חוששת שתרגיש לא בנוח עם מלווים נוספים, היא יכולה להבהיר זאת מראש למלווים, ובמהלך הלידה להחליט ולבקש מהם ללכת או להמתין בחדר אחר.

מעניין אותי לגבי המלווים. הלידה הקודמת שלי היתה עם מיילדת פרטית בבית חולים. נכחו בה בעלי והמיילדת. זה היה ממש מספיק. בכלל לא ברור לי מה עושה חמולה שלמה בחדר?
האם זה כמו כל הרשימה של דברים שמביאים בלידה? אני הבאתי כל כך הרבה דברים והכל היה מיותר.( המיילדת קצת אכלה מהסוכריות שהבאתי.... אבל זהו) בלידה את צריכה את עצמך, בן זוג וזהו, לא?
אפילו את הדיסקים שהבאתי לא רציתי לשמוע. רציתי לשמוע רק את קול המיים במקלחת ולא לשוחח עם אף אחד. אם יש הרבה אנשים צריך להגיד לכל אחד מה לעשות , לא?
הבית שלי קטן. נראה לי שיותר מדי אנשים זה יהיה עמוס. לא לכל אחד תהיה את הפינה שלו, ולא בא לי להתחיל להרגיש שאני צריכה לארח, לדאוג לאוכל ,לפינה ולבידור לכל אחד מהם לפי צרכיו באמצע הלידה שלי.ואולי אני טועה?

ולא בא לי להתחיל להרגיש שאני צריכה לארח, לדאוג לאוכל ,לפינה ולבידור לכל אחד מהם לפי צרכיו באמצע הלידה
בלידה שלך המשימה היחידה שלך היא ללדת.
מותר לך להיות הכי מרוכזת בעצמך והכי לא מתחשבת.
יש לנו בית קטן מאוד (חדר שינה וסלון) ובלידה היו איתי 2 מלווים ומילדת. כל אחד מצא את מקומו, כולל המילדת שהיו לה הרבה שעות שהיא היתה נוכחת אבל ללא תפקיד פעיל.

אם יש הרבה אנשים צריך להגיד לכל אחד מה לעשות , לא?
אם בוחרים את המלווים היטב, הם יכולים לדעת מה לעשות גם בלי שיגידו להם, אבל אף פעם לא מזיק "לתפעל" אותם, כך שיעשו בדיוק מה שאת רוצה.

בבית יש יותר דברים שצריך לעשות ולארגן, ולכן זה שימושי שיש אנשים נוספים. לדוגמה, לרדת לרחוב לעזור למיילדת להביא את הציוד. לנפח את הבריכה, למלא אותה מים ולהתעסק עם כל מני דברים טכניים מהסוג הזה, שאין בבית חולים. להביא סדיניות, להחליף מצעים במיטה, להעיף את השטיח שהקאת עליו וגם לעזור בחיסול אחרי הלידה (להעמיס את מכונת הכביסה, לרוקן את הבריכה, לנקות ולסדר את הבית - זה נחמד כשהבעל יכול בשלב זה להיות עם אשתו והתינוק החדש או להתפנות לילד נוסף שיש בבית).
המלווים לא צריכים להיות כולם כל הזמן עם היולדת באותו חדר. הם יכולים לשבת במקום אחר, לנוח, לאכול ולהתחלף ביניהם. היולדת מקבלת תמיכה ממלווה רענן שיש לו כוח. לעדכן את המשפחה בטלפון, אם רוצים (ממש לא חייבים

) היולדת ממש לא צריכה לדאוג להם. הם מסתדרים מצויין.
בלידת בית המיילדת לא מתחלפת כל 8 שעות כמו בבית חולים, ואם הלידה מתארכת, המיילדת יכולה להתעייף.

לדעתי בלידת בית כדאי שיהיו מלווים נוספים
תלוי מאד ביחסים בין בני הזוג. מלווים נוספים יכולים להפריע לאינטימיות של היולדת עם עצמה ועם האיש. לא כל יולדת רוצה לידה "שיבטית".

לגבי המיילדת: בשלב הראשון אין לה הרבה מה לעשות, מעבר לבדיקות פתיחה ודופלר מדי פעם, וקצת טיפים בנושא המסז'ים והלחיצות לאיש. אם השלב הראשון נמשך הרבה זמן היא יכולה לנוח, לקרוא ספרים, לאכול וגם לישון קצת (זה פחות או יותר מה שהמיילדות עשו ב-18 השעות שהן היו אצלנו).

בשלב הראשון אין לה הרבה מה לעשות, מעבר לבדיקות פתיחה ודופלר מדי פעם, וקצת טיפים בנושא המסז'ים והלחיצות לאיש. אם השלב הראשון נמשך הרבה זמן היא יכולה לנוח, לקרוא ספרים, לאכול וגם לישון קצת (זה פחות או יותר מה שהמיילדות עשו ב-18 השעות שהן היו אצלנו).
ומה עם האיש? הוא לא צריך לנוח ?

מלווים נוספים יכולים להפריע לאינטימיות של היולדת עם עצמה ועם האיש.
הרבה פעמים מעלים את העניין הזה של האינטימיות עם האיש. אבל האם באמת זה פן כל כך חשוב של הלידה? כלומר, האם לא יותר חשוב שתהיה ליולדת את כל התמיכה שהיא צריכה? האם זה תמיד חייב לבוא במקום ? כלומר, לידה זה ארוך. אפשר אינטמיות עם האיש 4 שעות ואח"כ לקבל תמיכה מסוג אחר (כי כל אחד מביא סוג אחר של תמיכה). האם מלווים נוספים שעוזרים במשימות אחרות שצריך לבצע בבית לא בעצם מאפשרים לאיש יותר זמן "איכות" עם היולדת כי הוא לא צריך להתעסק עם הצינור של המים למלא את הבריכה?
אני גם חושבת שזה לא תלוי רק ביחסים בין בני הזוג, אלא גם באופי של האיש. יש גברים שפשוט לא מסוגלים לתת את סוג התמיכה המתאימה ללידה, גם אם ביום-יום היחסים ביניהם הרמוניים ומושלמים ותומכים והכל.

ומה עם האיש? הוא לא צריך לנוח ?
אני יכול להעיד לגבי עצמי, שלא הרגשתי כל עייפות, והמיילדות בקשו בצליחו לשכנע אותי לעשות הפסקת אוכל לרבע שעה (אחרי שלא אכלתי כל היום).

הרבה פעמים מעלים את העניין הזה של האינטימיות עם האיש. אבל האם באמת זה פן כל כך חשוב של הלידה?
זה כנראה מאד אישי. אצלנו האינטימיות בינינו היתה פן מאד חשוב בלידה.

כלומר, האם לא יותר חשוב שתהיה ליולדת את כל התמיכה שהיא צריכה?
זה הדבר החשוב ביותר כמובן. השאלה האם היולדת צריכה תמיכה נוספת.

האם מלווים נוספים שעוזרים במשימות אחרות שצריך לבצע בבית_ ... _להתעסק עם הצינור של המים למלא את הבריכה?
בשביל זה אנחנו משלמים למיילדת, לא?

לגבי המיילדת: בשלב הראשון אין לה הרבה מה לעשות
תלוי ביולדת ובמיילדת.
אצלי - לא נתתי לה לזוז מהגב שלי... מזל שהלידה לא התארכה...

גם אני חושבת שלפחות אם מתכננים לידת מים, חשוב שיהיה לפחות אדם נוסף מעבר לבן הזוג ולמיילדת, כדי להתעסק עם הבלאגן הטכני. לפעמים צריך למלא קומקומים של מים חמים, לרוקן דליים מהבריכה (כי מוסיפים מים חמים) וכו'. זה לא חייב להיות מישהו הכי קרוב בעולם, אבל כן חשוב שזה יהיה מישהו (או מישהי) שמרגישים נוח בנוכחותו - כולל בעירום. זה גם באמת לא חייב להיות בתשלום. דולה מתלמדת, חברה, אפילו פה באתר, אני מניחה שיהיו קופצים על הצעה להצטרף ללידה כליווי לא מקצועי, בחינם.

מנסיוני המועט בלידות בכלל ובלידות בית בפרט, אין כללים לגבי מה טוב, כל אשה מרגישה מה היא רוצה.
ההעדפות יכולות להשתנות מלידה ללידה ובמהלך הלידה עצמה , לכן לדעתי אין לנסח כללים של מה צריך ונכון שיהיה.
לגבי צפיות מן המיילדת, אני ציפיתי כי תהיה בעלת נסיון ונוכחות נעימה.
לידה זה ארוך
לאו דווקא, אצלינו ההריון ארוך

אני מאלה שלא רואה את עצמי יולדת עם שבט מסביבי. לא רוצה מישהו קרוב מדי (שיגרום לי לא להיות עצמי) ולא מישהו זר. אז מצאתי לי אחת באמצע (ברור לך, אני מקווה יקירתי, שתפקידך יהיה לרדת לרחוב לעזור למיילדת להביא את הציוד. לנפח את הבריכה, למלא אותה מים ולהתעסק עם כל מני דברים טכניים מהסוג הזה, שאין בבית חולים. להביא סדיניות, להחליף מצעים במיטה, להעיף את השטיח שהקאת עליו וגם לעזור בחיסול אחרי הלידה (להעמיס את מכונת הכביסה, לרוקן את הבריכה, לנקות ולסדר את הבית - זה נחמד כשהבעל יכול בשלב זה להיות עם אשתו והתינוק החדש או להתפנות לילד נוסף שיש בבית). (-;).
בין שאר השאלות ששאלתי את המיילדת, שאלתי גם מה הצפיות שלה, מה היא מעדיפה בלידה, שתהיה דולה/מלווה או שהיא אוהבת לבד. לא שרק לפי זה החלטתי מי יהיה איתי אבל היה לי חשוב לדעת.

ומה עם האיש? הוא לא צריך לנוח ?

שינוח בקבר.

הרבה פעמים מעלים את העניין הזה של האינטימיות עם האיש. אבל האם באמת זה פן כל כך חשוב של הלידה?

המיילדת והגבר נותנים ליולדת עצמה כוח ממקומות שונים. המיילדת (לפחות אצלנו) נתנה תחושה של אישור למהלך בריא ותקין והקרינה ביטחון מעצם נוכחותה. הגבר היה עסוק בלתת חיזוקים ריגשיים (ולהביא קערות מים, מגבות וכו'). אבל זה באמת אישי.

אני גם לא התחברתי לדולה. אני אישית גם מאלה שלא רצו עוד אנשים. המיילדת ובעלי וזהו. לא רציתי אף אחד אחר, בתוך האינטימיות שלי. הבת שלי (אז בת 5) בסוף נשארה ללידה (לא רצתה ללכת לאחותי, ואני החלטתי שיהיה יותר נזק מהסילוק שלה מאשר מההישארות שלה, וצדקתי. מיכל צחקה עלינו, כי היא אמרה שלמרות התוכניות הברורות שעשיתי שהיא תלך לאחותי [גרה במרחק שתי דקות הליכה והיתה אז ממילא חודש וחצי אחרי לידה ולכן ערה בלילה וכל זה], היא ידעה שרצינו אותה בלידה (-: . זה היה מקסים, במיוחד שהיא גם הרשתה לעצמה ללכת "לישון" כשהתעייפה, היתה דולה מקסימה ונפלאה, לא דרשה כמעט טיפול והמעט שנזקקה לו דווקא היה עיסוק טוב בשביל אבא שלה, שאינו טיפוס ה"דולה", והחזיקה את אחיה זמן קצר אחרי הלידה - דבר קסום ומדהים שאין לי מלים לתאר אותו).

יכולה לתרום לדיון איך זה מתנהל בקנדה.
ילדתי עם בעלי ואמא שלי. לא הרגשתי צורך בעוד אנשים. אפילו הנוכחות של אמא שלי לא היתה מובנת לי מאליה. לא מפני שאני מתביישת להיחשף בפניה, אלא מפני שהדבר העיקרי שחשוב לי בלידה זה שיהיה שקט, שיתנו לי ללדת בנחת ושלא יעשו לי הו-הא. לכן התאים לי מאד שהמיילדות פה הן פחות פעילות ממה שמתואר באתר. לא עיסויים ודמיון מודרך וכדורים ומים ואקשן. המיילדת באה, ישבה לידי, תיעדה את הצירים, בדקה פתיחה רק פעמיים (אמרה שבמילא זה לא משנה), דופלר מפעם לפעם, היתה שם כשהתינוק יצא, זהו. פעם פעמיים הציעה לי לשנות תנוחה. בסופו של דבר אמא שלי לא הפריעה לי, ושמחתי שהיא היתה.
היתה שלווה, שקט, יכולתי להתרכז.

מה שכן, המיילדות ניקו הכל טיפ טופ לפני שהן הלכו. ממש אי אפשר היה לדעת שהיתה כאן לידה. ונשארו כמה שעות אחרי הלידה. נתנו לי להיות עם הקטנצ'יק שעתיים לפני שתפרו אותי, ואחר כך נשארו לראות שאני מתקלחת בשלום והכל בסדר. אבל חיכו בחדר השני, זה לענין האינטימיות עם בנהזוג.
בקשר לאינטימיות, אני מקווה שאני לא מפספסת פה משהו, למה אתם מתכוונים בדיוק באינטימיות. מבחינתי האינטימיות עם בעלי קיימת גם כשהמיילדת בחדר. בקטע הכי נוראי, כשחשבתי שאני לא אוכל יותר, נשענתי עליו ואמרתי לו שזה נורא כואב, והשתינוק שלנו תיכף בא, והוא החזיק אותי והסתכל עלי, ומבחינתי זה היה הכי אינטימי שבעולם, אפילו שאמא שלי ושתי מיילדות היו בחדר יחד אתנו.

אולי נשים שבהתחלה לא רצו הרבה ליווי ושינו את דעתן יוכלו לספר מנסיונן?

גם אני חששתי בתחילה. המון חברות התנדבו לעזור בלידה, יותר מדי לטעמי (נדמה לי שפירטתי את החששות בדף הזה אפילו). בדיעבד כל אחת מצאה את המקום שלה, גם אם ישבה בסלון כשאני עברתי צירים בחדר, וכולן היו נחוצות. כשהלידה התארכה, המלווה הראשית יכלה לנוח ולישון בלב שקט.
מרחב מחיה הוא נושא חשוב מאוד לגבי, ולמרות זאת בזמן אמת לא חשבתי כלל על מספר המלוות אלא התרכזתי בנשימות, והודיתי לאל שתמיד היתה מישהי ללחוץ לי על הגב או להציע לי לשתות. שלא לדבר על שלב מילוי הבריכה... זו משימה פרקטית לא קלה.

ההודעה של מ י חילחלה אלי פנימה:

מפני שהדבר העיקרי שחשוב לי בלידה זה שיהיה שקט, שיתנו לי ללדת בנחת ושלא יעשו לי הו-הא
ככל שאני חושבת על זה, על למה רציתי מראש ללדת בבית, זה שוב מעלה אצלי את שאלת המלווים. לא עניין של אינטימיות אפילו. סתם לא רוצה שיפריעו לי. נזכרת בפעם לפני כמה שנים כשהיו לי כאבים מאד חזקים והייתי עם אנשים ואותה אחת שהציעה להצטרף ללידה, המטפלת בשיטת פאולה, עשתה לי רייקי. זה היה נהדר, אבל עם כל זה, אני גם זוכרת שכשכואב לי אני רוצה להתכנס ולצעוק, ליילל בשקט, בכלל רוצה ללדת כמו חתולה בסל מרופד בחושך בתוך ארון.
אחת הבעיות העיקריות שלי עם בית חולים היא הרעש והאנשים וההתערבות. אני חוששת שאם יהיו אנשים, לא אוכל להתכנס ולהתרכז. מצד שני, אני חוששת שאם יהיה רק מלווה אחד אז הוא יתעייף/תתעייף מלתמוך בי.
אין לי פנטזיות על מוסיקה או נרות או רומנטיקה, אבל אני כן מבולבלת ממה יהיה הכי נכון לי וישרת אותי בצורה הכי טובה. אני לא רוצה להיות מודאגת מאנשים שמסתובבים לי כאן בבית. אני רגילה להיות לבדי עם עצמי ולהשקיט פחדים וכאב לבד. מצד שני, אני גם יודעת לבקש ולקבל עזרה (בעיקר רגשית, הרבה יותר מאשר פיזית, אותה אני מתקשה לבקש). חדר השינה שלי פיצפון. ברור לי שאלד בסלון. זה אומר שאם ארצה שהמלווים יעלמו מהסביבה קצת לא יהיה לאן. יש חדר עבודה/בלגן, אבל גם בו אין ממש מקום להיות. העובדה שזו לידה ראשונה לא מקילה עליי להחליט כי אני לא יודעת בעצם מה ירגיש לי הכי נכון באותו רגע.

רוקדת לאור ירח,
המלווים תמיד יכולים להעלם החוצה...
הכל ענין של להגדיר את הדברים לפני הלידה ולפרוש אותם בפני המיועדים להיות מלווים כך שה"חוקים" של ללוות אותך בלידה הם שאת יכולה בכל רגע נתון לבקש מהמלווים לפנות מקומם (לחצר, לבית קפה, הביתה וכו') לזמן מסוים או בכלל ויחד עם זה מקובל עליהם שכך הדבר והם לא יעלבו או חס וחלילה יגיבו באופן שיפריע לך במהלך הלידה.
אני ליוויתי לידות בהן בני הזוג היו צריכים יותר מרחב ממה שהצוות יכל לספק ופשוט פינינו (חברה, דולה ומיילדת) את הבית לכמה זמן עד שנקראנו בחזרה.
מלווים עם טקט יציעו זאת בעצמם או לפחות יקבלו בהבנה את הצורך בפרטיות במצב זה או אחר בלידה.
נקודת המוצא בעיני היא שהיולדת בלידה משולה למלכה. הכל סרים למוצא פיה מתוך הרצון לשרתה ולספקה. כשאני יולדת אני מבהירה לכל מי שאמור להיות בסביבה שזה הצורך שלי - שהמלוים יוכלו לקבל כל שינוי שידרש בהרכב או באופי הליווי.
אם מתקשרים זאת היטב לפני הלידה זה בד"כ עובד.

_בת הרים,
המלווים תמיד יכולים להעלם החוצה..._
לא הבנתי מדוע את פונה אליי? ואיך זה מתקשר לדברים שאמרתי במעלה הדף? (-:

אמא גמדים התכוונה אליי, כמובן. (-: זה נחמד שמתבלבלים ביננו, לא?

חשבתי על זה השבוע. הנושא של הליווי קשור גם לאיך ואם רגילים לקבל עזרה או לא. אני שונאת לקבל עזרה. רק השבוע נקלעתי למצב בללתי אפשרי שלא היתה לי ברירה אלא לבקש סיוע, וזה לא היה נורא כפי שחששתי.
הבנתי שמה שמפחיד אותי זה שאשה זרה תראה אותי במצב שקשה לי, שאני לא בשיא הופעתי הייצוגית, עירומה, צועקת,חסרת ישע, מדממת(מהמיילדת פחות איכפת לי כי היא כבר ראתה כאלו דברים:-) )
איך אני אוכל להתמודד אם זה יהיה לה קשה מדי באמצע? מה יקרה אם תהיה צמאה \רעבה ולא אוכל לספק את צרכיה? איך אוכל להביט בעיניה אחרי שראתה אותי ברגעים הכי אינטימים שיש? נראה לי שזה הקושי.
הפרופוציות שלי קצת השתנו השבוע, בעיקר אחרי שהבנתי שלוקח יותר משעה למלא את הבריכה........

איך את היית מרגישה כמלווה בלידה, במצבים כמו אלה שאת מתארת?

שלוקח יותר משעה למלא בריכה אנחנו יודעים מהשאלות שחשבון של כתה ו'- השאלה היא רק כמה זמן לוקח לרכבת שיוצאת בשש ורבע להגיע? האם היא תגיע לפני שחצי מהבריכה תתמלא?(-;

אין לי מושג עדי, צריך לחשוב על זה. נראה לי שיותר קל לי לראות מישהי במצב כזה מאשר שמישהי תראה אותי.
לגבי הבריכה, השאלה בעיני,היא לא מתי תגיע הרכבת, אלא אם הרכבת שבבית תהיה עסוקה בבריכה או בעיסוי , לא?:-D

מונו, את יכולה למצוא מישהי שכבר ראתה דברים כאלה וכן שלא תצטרכי להסתכל עליה בעיניים אח"כ - דולה או מתלמדת. דובר כבר על זה שלא כך כך קשה למצוא דולות שרוצות להתנסות בלידת בית.
לגבי אוכל ושתייה - מדוע שיקרה מצב שהיא לא תוכל למצוא מה לאכול או לשתות? דאגי שיהיה אוכל בבית. אני וידאתי שיש אוכל מוכן במקרר למלווים. אם מלווה נוספת לא תמצא זמן לשתות, אז תחשבי מה יהיה המצב מבחינת זמן אם היא בכלל לא תהיה שם לעזור?

מצד שני לא בא לי עוד מישהי שאני לא מכירה את האג'נדה שלה........... הייתי מעדיפה מישהי שהיתה בלידות בית. אבל אני עוד בכלל לא בטוחה.
אולי נשים שמעוניינות להיות בלידה של מישהי אחרת יספרו איך הן רואות את זה?
אגב,העלתי את נושא המתלמדת כפי שהצעת לי, והמיילדת אמרה שבעיית הביטוח חלה גם עליהן אפילו שאינן מוגדרות כמיילדת בלידה וכי הנושא נבדק ע"י עו"ד.

אני הזמנתי את גיסתי ללוות אותי.
היא צעירה ממני בכמה שנים ולא נכחה בלידה בעבר (גם לא ילדה בעצמה).
בחרתי בה כי היא נשמה כזאת. היא רואה דברים. היא מבינה בלי שמסבירים. היא קולטת ויברציות. היא חסונה (פיזית. למרות שלא רואים עליה).
היא היתה איתנו בבית, תמכה בי בצירים, מילאה את הבריכה, הזינה, עודדה...
אחכ גם היתה איתנו בבית חולים.
בחירה מוצלחת הגיסה הזאת.

ומשהו בקשר לזמן שלוקח למלא בריכה - טוב לעשות בדיקת כלים. לראות שהבריכה מתנפחת (אין פנצ'ר) וכמה זמן זה לוקח (ואז לרוץ ולקנות איזו משאבה).
לראות שהחיבור לברז מתאים ולא נוזל ולא מתפרק ולא משפריץ. לראות כמה זמן לוקח למלא את הבריכה ואם הבוילר שלכם מסוגל למלא אותה במים חמים (ממליצה על חימום גז!) ושהצינור ארוך מספיק ואין בו חור שמשפריץ מים על המחשב. כאלה דברים.
נשמע בסיסי ומובן מאליו אבל הרבה לא בודקים.

כל מה שטרה אמרה, ובנוסף - לדעתי קל מאוד להסתכל בעיניים אחר כך, אפילו יותר קל מאשר קודם.
חסרת ישע,
חסרת ישע? מה פתאום חסרת ישע? את אשה בלידה. כן, יש שם כוחות שגדולים ממך, אבל הם מחזקים אותך, לא מחלישים.
אשה שילדה כבר, ושהיו לה לידות טובות, ושמבינה ומכירה את העוצמה והיופי שבלידה טובה, תהיה בדרך כלל מלווה טובה. לא מתפקידך לדאוג שיהיה לה נוח ומשהו לאכול ולשתות, אלא להפך - תפקידה לדאוג לך ולראות אם נוח לך וכו'. למרבה המזל, הטבע כבר דואג לזה שלא תטרידי את עצמך בשאלות האלה בזמן הלידה. ככה נראה לי.

ללידת בית שתתרחש בקרוב באזור תל אביב, דרושה מלווה (בנוסף למיילדת ולבן הזוג).
אם את מעוניינת, ויכולה להתפנות ולהיות זמינה ללידה, השאירי כאן פרטים.
תודה @}

חשבתי שיהיו קופצות על ההזדמנות...
אני יודעת שאני, אם הייתי יותר קרובה, הייתי שמחה להשתתף בלידה....

טרה, בזמנו שאלתי על דולות והיתה מישהי שהביעה עניין ללוות לידה אני לא זוכרת באיזה דף זה היה
פה - בדף, אולי לא ראו?!

טרה, מצאתי זה ב: דולות בתל אביב

אם יש דולות או מתלמדות או סתם נשים שמעוניינות ללוות לידה, אולי כדאי שירשמו את עצמן כאן ונפנה אליהן. הצורך בדולה הוא מאוד חזק אצל הרבה נשים, וכמובן שלא כל אחת יכולה לשלם על כך, אז אם יש פה מתנדבות ללא תשלום, שיגידו.
אני אשמח לאחת

אני עוברת כרגע הכשרה כתומכת לידה
ומוכנה ללוות לידה בחינם באזור ירושלים
02-6731830

הי בנות,אני דולה מתלמדת,מלווה בחינם בירושלים והסביבה.
אם מישהי רוצה או מכירה מישהי ש.. דיאנה 054-4759350

הוזמנתי ללוות לידת בית, ואשמח מאוד לכל עצה או פנינת חוכמה לגבי כל סוג של הכנה שאני יכולה לעשות/ דברים להביא איתי/ עצות לגבי הבת שלי וההשתתפות שלה בלידה (בת שנה וחודשיים) וכל דבר שבא לכם לכתוב לי בהקשר הזה
תודות @}

לדעתי בת שנה וחודשיים לא תשחרר אותך. אפשר שהיא לא תהיה נוכחת?

תביאי אוכל

גם לי נשמע לא ממש אפשרי להתפנות עם ילדה בגיל הזה.
אני משערת שאם הוזמנת, ירצו לההרגיש את הנוכחות שלך ושתעשי דברים...נכון?
הייתי חושבת על סידור עוברה- אולי אבא? סבתא? וכו'.
תחשבי גם על האפשרות שזה יארך זמן. אולי לא יתאים לך להישאר כל הזן, אולי זה יהיה ארוך מדיי עבורך. אולי תוכלי להיות רק בשלב מסויים. ואם בתך עוד יונקת, אולי תרצי/ תצטרכי להיות איתה זמן מה?
זה לא משהו שממש אפשר לתכנן, אבל כן לקחת בחשבון....

אם את רוצה להגיע ממקום של להיות שם בשביל היולדת אל תביאי את הילדה שלך. כי היא קטנה, צריכה הרבה תשומת לב. תבדקי ותשאלי את עצמך אם מתאים לך ללות לידה בלי הילדה כי הליויי יכול לקחת פרק זמן ארוך. או ולחופין את יכולה להגיע רק לחלק מהזמן.
אני מדברת מתוך ניסיון. ולגבי הליויי שלך אני מאחלת לך הרבה כייף כי זה כייף גדול. תהני

תודה רבה יהודית, עוגית וורד-
אולי הייתי צריכה לציין מראש שהסידור הוא שאנחנו מגיעים כל המשפחה: אפרוחית, אבא שלה ואנוכי. הרעיון הוא שאבא'לה יטייל איתה ויהיה איתה כך שאני אוכל להתפנות ליולדת, היא יונקת עדיין והנוכחות של שניהם רצויה שם והם מאוד קרובים. באיזשהו אופן אני מרגישה אפילו שאישי מנוסה יותר ממני בליווי לידה- הרי הוא היה שם בשבילי! ואני, טוב... אני הייתי בעולמות אחרים.
אולי תוכלו לפרט בקשר לחוויה שלכן? צמאה לכל פירור עיצה, הרעיון להביא אוכל מצויין, אני רגילה בדר"כ לבשל שם, אבל בלידה אולי עדיף באמת שאני אהיה פנויה לדברים אחרים. אולי למישהי יש רעיון מה עוד כדאי להביא איתי, דברים שמיילדת בית בדר"כ לא מביאה, כמו שמנים או נרות או מוסיקה?
ויש סיכוי אתן חושבות שהבת שלי תהנה מלהיות נוכחת בלידה לחילופין, כלומר, כל עוד היא עירנית ולא מפריעה? הייתי רוצה ש(אם זה יקרה, במקרה) תהיה לה הזכות לחוות את זה כדבר טבעי, שתהיה עדה לפלא הזה. אבל כאמור, אנחנו מתכננים לא לתכנן, כלומר שנזרום עם מה שיהיה...
@}

שונמית
פשוט להיות שם בשביל היולדת איך בתמיכה של קול מגע לראותת מה היא צריכה ורוצה לא ממליצה להתחיל לבשל בזמן לידה כי כל ההורמנים משתוללים וזה יכול פשוט להפוך להיות בילתי נסבל מצד היולדת. מה כן לדאוג לך ולבעל ולמיילדת וליולדת לעוגה טובה פירות יבשים וטריים, אוכל פשוט שצריך חימום קל כמו אורז תפח"א ודברים דומים. ותעזבי את הבת שלך היא לא צריכה להיות שם המקום שלך שם המקום שלה עם הבעל שלך אלא אם כן את מרגישה אחרת .
חויה טובה

לא הבנתי, לא תהיה בכלל מיילדת?
כי שאלת לגבי דברים שמיילדת מביאה איתה...

דברים שמיילדת בית בדר"כ לא מביאה

והנוכחות של שניהם רצויה שם והם מאוד קרובים
לא כל מי שקרוב ורצוי ואהוב ביומיום, הוא כזה גם בלידה. עלול לקרות מצב שבו היולדת לא תרגיש בנוח במחיצת בן זוגך והילדה, אבל היא לא תצליח לבטא את זה או שלא יהיה לה נעים להפריד ביניכם. האחריות על ההפרדה ועל שמירת מרחב אישי ומקודש עבורה, צריכה להיות עלייך במקרה זה.

אופס, לא שמתי לב

יהודית,

ותעזבי את הבת שלך היא לא צריכה להיות שם המקום שלך שם המקום שלה עם הבעל שלך אלא אם כן את מרגישה אחרת .
קודם כל תודה, איזה כיף שיש עם מי לשוחח על העניין, אני מאוד מאוד מעריכה את התגובות!
שנית, רשמתי לפני את המאכלים עליהם המלצת, וככל שאני חושבת על זה יותר נראה לי שאת צודקת, אולי זאת הזדמנות טובה לזמן אבא... והוא לא בעלי, אבל זה כבר עניין לדף אחר (-:
ולקומה ג'
תודה על הדגש על ההפרדה, זה משלים את דבריה של יהודית,
קטני צריכה אותי טז אמשיך בפעם אחרת,
אבל שוב תודה שאתן פה @}

בבקשה אם את רוצה עוד עיצות את מוזמנת.
בהצלחה.

אני בהריוני השני,לקראת לידת בית שניה ומתלבטת לגבי נוכחות בני הבכור(יהיה בן 3.5 בלידה).
אשמח לשמוע(ולקרוא) חוויות מנשים שילדו בבית בנוכחות עוד ילד...
הנטייה הראשונית שלי היתה שזה מאד נכון שהוא יהיה,כי לידה היא חלק מהחיים ולא מרגיש לי נכון
לעצור הכל ולשלח אותו.
חשבתי על זה שאם הוא ישאר אני אדאג למישהיא שתהיה ללוות אותו(אחת הסבתות)-לדאוג לצרכים שלו
שיהיו תוך כדי הלידה,אם רוצה ללכת לאן שהוא,לאכול לשתות וכ"ו...
מה שמרתיע אותי בכל הסיפור זה איך הוא יגיב אם יראה אותי בכאב הגדול של הלידה,צועקת,גונחת וכ"ו.
ברור לי שזה מאד אישי,תלוי בילד,תלוי באופי הלידה ובעוד הרבה גורמים שאי אפשר ממש לתכנן,
אבל נראה לי שלשמוע על חוויות של אחרות יכול לעזור לי לגבש תחושה ברורה יותר.
אז תודה לכן מראש!

ראי את הדף ילדים בלידת בית

תודה,אעשה זאת!

גם אני חששתי בתחילה. המון חברות התנדבו לעזור בלידה, יותר מדי לטעמי (נדמה לי שפירטתי את החששות בדף הזה אפילו). בדיעבד כל אחת מצאה את המקום שלה, גם אם ישבה בסלון כשאני עברתי צירים בחדר, וכולן היו נחוצות. כשהלידה התארכה, המלווה הראשית יכלה לנוח ולישון בלב שקט
...זה אני כתבתי?? ועוד חודש אחרי הלידה?! אז זה לא נכון.

היום אני רואה את הדברים לגמרי אחרת! היו יותר מדי אנשים בבית, יותר מדי "לא נעים" מצדי, יותר מדי דסקוסים וקשקושים ופחות מדי מרחב שקט ללידה.
עדיף החלפת משמרות של אדם אחד בכל פעם, מאשר פרלמנט שיושב לך בסלון ומדסקס כל צעד.

לעניות דעתי , בלידה רצוי כמה שפחות אנשים .
בן זוג -אם הוא שותף פעיל , אמפטי ואת חופשיה איתו גם בעיניני חלולים למינהם. כי יש יולדות שמקיאות, מפליצות ,מחר.....ומש..... בלידה וזה ממש לא הזמן לבדוק עד כמה הספינקטרים שלך ביישנים.
כדי לשחרר את התינוק את צריכה לשחרר את השרירים הטבעתיים של הפה , צוואר הרחם ,הנרתיק , השופכה ופי הטבעת ורובנו לא מורגלות לעשות את זה בציבור.

את כל הנשמות הטובות כדאי להפעיל ביצירתיות לאחר הלידה עם חלוקת זמנים ברורה, שלא ישבו לכן על הראש אלא יעזרו.
עד תצטרכי עזרה לפחות חודש לאחר הלידה בקניות, הכנת אוכל, נקיונות והקשבה

דווקא בלידות שלי הסתבר שהפרלמנט בסלון מועיל גם מועיל...
ולא שאני כזאת פרפורמרית, להפך, בדרך כלל אני מאד ביישנית, אבל - בלידה הראשונה - אני, הבנזוג, והמיילדת, היינו משולש שלא עבד מי יודע מה, ובלידה השניה, התארגנה לה כאן מסיבת לידה -(בן זוג, 3 מיילדות, 2 ילדים, חברה, עוד חברה שבאה לקחת את הילד כשרצה ללכת לגן) - הם התעסקו כולם בשלהם, ואני ילדתי, והיה לי נעים לדעת שיש מסביבי אנשים שמחים ונינוחים ותומכים רק מעצם היותם.

דווקא בלידות שלי הסתבר שהפרלמנט בסלון מועיל גם מועיל...
בקיצור, הדיון הזה הוא שעשוע נחמד אבל בסופו של דבר כל אשה היא שונה וכנראה גם כל לידה היא שונה, ונדמה לי שמפתח מועיל הוא לא לתכנן ולא להיתקע על תכנונים אם הם לא עובדים.
אני דווקא תיכננתי ליווי די מכובד: מיילדת, דולה, בן זוג ואמא. בסופו של דבר לא הודעתי לאמא, המיילדת ישנה בחדר השני רוב הלידה, והדולה והחבר עשו משמרות. אפילו נוכחות של שניים באותו זמן הכבידה עלי.
אבל מי יודע מה יהיה בפעם הבאה? (-:

מה שכן, המיילדת שלי לא הסכימה לבוא ליילד בלי עוד מישהו שיעזור בנוסף לבן הזוג, כדי שבמקרה הצורך תהיה עוד יד. הגיוני. היד הזאת לא חייבת להיות בחדר.

רוצה להוסיף שבמקרה כזה, שיש הרבה מלווים, מישהו שהוא לא היולדת צריך להיות "המבוגר האחראי" כדי להסתכל על התמונה מבחוץ מדי פעם ולראות מה מתאים ומה לא. הייתי בלידה שבתחילתה היתה קצת "מסיבה" וצחוקים שלדעתי הפריעו ליולדת, שניסתה להתכנס לתוך עצמה. ולצערי (בדיעבד) - עוד לא הייתי אז דולה "רשמית" ולא הרגשתי שזה מקומי - לא קמתי והצעתי לפזר את המסיבה.

מצד שני הייתי בלידה שבה היו היולדת, בן זוגה, אמא שלה ואחותה, מיילדת דולה, שתי "פרחי דולות" (אחת מהן אני), - ומאחר שכולם היו מכוונים אל היולדת, לא היו (או כמעט לא היו) שיחות בין המלווים, והיא הרגישה בנוח עם כולם - זה עבד מצוין, הלידה התקדמה במהירות - הרבה יותר מהלידה הקודמת שלה, והיולדת ילדה בלידה טבעית (להפתעתה...).

בקיצור - כמובן שזה אישי, וחשוב לברור את המלווים שמתאימים ולסכם איתם מראש שנוכחותם היא אופציונלית ולא מחויבת.

זאת אני בתגובה הקודמת...
(עדי יותם)

שלום לכן,
אני מתכננת בקרוב לידה שלישית בבית בע"ה.
מחפשת מלווה בנוסף למיילדת ולבן זוגי. אם יש מישהי שמעוניינת להצטרף למסע, מוזמנת להשאיר פרטים בדף זה, או לשלוח מייל ל:
efrosy את ג'ימייל.קום
(רצוי גם וגם...)

שלום אלמונית ירושלמית.
אשמח ללות אתכם בלידת הבית שלכם.
ליוויתי לידת בית ביוני יחד עם ג'ויס המקסימה.
את מוזמנת ליצור קשר כאן או ב- [email protected] או בנייד: 050-6983166