אמהות שואלות אמהות חלק 1

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אמא אחרת שתסיע לחוג או תאסוף
תהיה לי עזרה באסוף. אבא לא יכול להקדים, אבל גם ככה זה לא מאוד מאוחר מתי שהוא חוזר היום.
אין לי בייביסיטר קבועה ולהתחיל לחפש יהיה לי יותר כאב ראש וקושי ממה שיש לי כבר, ולא בטוח שאמצא.

להזמין פיצה לארוחת הערב
לא לא. כולם פה קצת חולים אני לא רוצה להוסיף גם ג'אנק לכל הסלט הזה.

מחר יש לי יום בלתי ניתן לביטול. זה מה שמדאיג אותי. רציתי להרגיש טוב יותר לקראתו. ואני עוד צריכה להכין היום לקראתו

תודה

שלום לכולן,

מאד נהניתי לקרוא את השיח המקסים שיצרתן כאן. השאלה שלי היא על תפקוד בזמן מחלה

גרישה שלי בן 4 חודשים, אני מניקה מלא ומפשפשת אותו כבר בערך שבועיים. גם בעלי הצטרף (הצלחה מסחררת ואנחנו אפילו זוכים לקבל גרגורים חמודים אחרי כל פשפוש, לפעמים גם אחרי פשפושי סרק! תענוג).

אני חולה עם שפעת או משהו כזה, הסימפטומים לא כ"כ חמורים אבל אני מוצאת את עצמי רובצת כל היום עם המסרגות שלי, התינוק עלי, יונק, ישן ואני מפשפשת אותו לפי הצורך. קשה לי לטפל בעצמי ובסוף היום אני מותשת וגם מבולבלת disoriented ולא מספיק בפוקוס כדי קצת להתרחץ ולארגן את עצמי ואת הבית למחר ואפילו ללכת לישון! מישהו נתקלה בתופעה הזאת? אני יודעת שההנקה מתישה את המוח אבל יש פה משהו מעבר. יש סיבה לדאגה?

אני די בטוחה שגם גרישה נדבק בוירוס, יש לו הכתמות של קקי שלהפתעתי הוא מסמן לפניהן אבל רוב הפעמים לא מספיקים להגיע בזמן לסיר. אני בד"כ מפשפשת אותו אחרי הנקה וכשהוא מבקש אבל כרגע גם כשהוא מסמן ואני לוקחת אותו אין לו הרבה סבלנות ותוך כדי שאני מחזיקה אותו בתנוחה הוא מתפתל ומתלונן. מה אתן עושות בתקופות כאלה? ממשיכות לנסות לפשפש או מניחות לו בינתיים?
מטבע הדברים אני מפספסת יותר בימים האלה, במיוחד אם הוא לא עליי. כמה זמן לוקח לחזור לשגרת פשפושים רגילה אחרי מחלה?

היניקה שלו קצת אגרסיבית, יונק חזק ומתפתל. גם זו תופעה של המחלה? אני כמעט בטוחה שכמות החלב שלי לא פחתה. מה אתן עושות עם ההנקות שמתחילות כבר להזכיר מאבק?

עוד שאלה, הבית מחומם ל-21-22 מעלות וחם לי עכשיו שאני חולה... האם יש צורך להשאיר את החימום בשביל התינוק או שאפשר שהבית יהיה יותר קריר ונסתפק בזה שהוא עלי רוב הזמן ומתחמם מחום הגוף שלי.

אני אשמח לשמוע איך הדברים מתנהלים אצלכן בזמן שאתן חולות...

ניחוח אדמה אחרי הגשם

פלפל לבן יקרה, נשמע שאת מתפקדת נהדר, גם דואגת לנוח בעצמך וגם מניקה מלא ואפילו מצליחה לפשפש בזמן מחלה. זה שאת קצת מבולבלת נשמע לי קשור למחלה ולחום... יעבור

אין לי תשובה לגבי הפשפוש, אבל לגבי החימום לדעתי תלבישי אותו חם יותר ותשימי לב שנראה שנעים לו, לדעתי זה מספיק. אה ובקשר ליניקה השונה אולי זו קפיצת גדילה או שפתאום הוא מתעניין יותר בסביבה או סתם איזו פאזה שתעבור. כשהתינוק שלי ינק בצורה לא נעימה פשוט הפסקתי את ההנקה וניסיתי שוב כעבור 10 דקות נגיד. וגם שיבחתי אותו כשהוא ינק בצורה נעימה ורגועה...

בעיקר תנוחי, אם הוא מוכן להיות איתך במיטה כל היום ולינוק ולשחק במיטה זה נהדר

כשאני הייתי חולה הזנחתי את כל מה שלא קשור לתינוק והשתדלתי לקבל עזרה מקסימלית גם איתו

תרגישי טוב !

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

רוצה לשאול לגבי ציר העצמות שהוזכר פה
האם זה עוזר גם לתוספת ברזל?

אני לא חושבת שהציר מכיל הרבה ברזל. לא הייתי מסתמכת עליו כעל מקור לברזל. בבשר עצמן יש ברזל, במיוחד אם מדובר בבשר בקר. אולי כדאי לשאול את ורד לב

תודה
אנסה לשאול אותה
חשוב לי עבור ילד שמוכן לאכול מרק אבל לא כל כך רוצה בשר

ילד שמוכן לאכול מרק אבל לא כל כך רוצה בשר
אה. לי יש טריק לאחת כזאת: אני מכינה מרק עוף ומכניסה גרון של הודו. חוץ מעוף והודו יש במרק: בצל לבן קלוף שלם, כמה גזרים, כמה עלי סלרי, אגודת פטרוזיליה שלמה, אגודת שמיר שלמה. אם יש שורש (פטרוזיליה או סלרי) - מצויין.
בעקבות הקריאה שלי בנושא הברזל הבנתי שמה שהופך את המרק הזה לעשיר בברזל הוא השילוב של ההודו עם העלים הירוקים.

חשוב במיוחד להמנע ממוצרי חלב, קפאין וגלוטן שפוגעים בספיגת הברזל (למשל, קקאו/שוקולד/קולה ולא רק תה-קפה, או אטריות ושקדי מרק...) ואם לוקחים גם ויטמין C בתוסף או בפירות/ירקות, זה מגביר את ספיגת הברזל.

תודה על הרעיונות
אז את אומרת בעיקר שכדאי להוסיף המון עלים ירוקים למרק? (לשמיר יש טעם די דומיננטי לא בטוחה שאוסיף אותו,אבל פטרוזיליה יכולה ללכת), הירקות האחרים כן נכנסים למרק (כמובן שהוא לא אוכל אותם ישירות)
על שקדי מרק לא נראה לי שיש סיכוי לוותר,אחרת גם מרק הוא לא יאכל. אבל מה לעשות, לפעמים זה מה יש

(לאחרונה ניסיתי לפורר קצת בשר טחון במרק ולהכניס לו מעט מזה לצלחת, הוא לא הראה התנגדות כשזה לא היה יותר מדי הרבה אלא מעט. גם זה משהו. ובכל מקרה עדיף על פרוסה עם קוטג')

אגב, ורד לב הציעה להכין מרק בסיר ברזל
מי יודע מה זה בדיוק ואיפה משיגים כזה?

היה דף שהיה כתוב בו על בשר מפולין
וגם על גבינה צהובה של טרה
חשבתי שזה פה אבל אני לא מוצאת
אולי זה דף אחר מישהי זוכרת?

מה זה הודו אדום?
ראיתי שהמליצו פה כי הוא עשיר בברל
אז מה זה אדום ומה זה לבן?

הודו אדום זה חלק מסויים בהודו, שעשיר יותר מחלקים אחרים בברזל. לא זוכרת איזה חלק זה בדיוק אבל כל קצב יידע...

_היה דף שהיה כתוב בו על בשר מפולין
וגם על גבינה צהובה של טרה_
על הבשר מפולין היה ב{{}}עזרה בענייני בשר
על הגבינה היה כאן: החיוניות שלי חלק שמיני (2015-11-01T12:26:31)

הודו אדום זה חלק מסויים בהודו, שעשיר יותר מחלקים אחרים בברזל
מגוגל איכשהו הבנתי שזה השוק למרות שלא עד הסוף ברור
פעם ראשונה שאני שמה לב לפרט הזה. תמיד ידעתי שהודו עשיר בברזל אבל לא ידעתי שספיציפית צריך חלק מסויים. אני חושבת שכשאני קונה הודו טחון זה החזה ולא השוק. גם בשאר החלקים יש ברזל?
בכלל, יצא לי לקרוא שהודו מקבל הרבה אנטיביוטיקה. מישהי יודעת אם זה נכון? עדיין כדאי לתת לילדים?

הודו מקבל אנטיביוטיקה, אבל פחות מעוף. בכלל תנאי הגידול והתעשייה של ההודו פחות מחרידים ומזעזעים מאלה של העוף.
(לא סגורה עד כמה פחות, אבל פחות)

תודה יעלי לה

מצאתי את הדפים

אוף. שוב חולה. שבוע בגן שבוע בבית, סיבוב שלישי כיפאק היי. אשמח לעצות לגבי חיזוק המערכת החיסונית לילד בן 3 שלא ממש משתף פעולה בענייני שתיית מיץ פירות הדר או תזונה איכותית כמו שהייתי רוצה. דיקור? משהו אחר?

הוא יונק?
יסכים לקחת פרוביוטיקה/ויטמין די/סי?
מאמינה שדיקור בהחלט יכול לעזור, אם זה משהו שאתם משתמשים בו בדרך כלל אז בוודאי!

הוא יונק, מסכים לקחת כל מה שבא בצורת דובונים ומכיל מספיק סוכר (היו ימים שהיה מסכים לקחת גם תמציות צמחים סיניים, אבל הם עברו להם...)
טרם ניסינו דיקור, אבל אם יש לאמהות כאן ניסיון חיובי ומישהו שהן ממליצות עליו אני מוכנה לנסות.

גם אמבטיות עם שמנים רלוונטיים (לוונדר? ) ועיסויים אם הוא בעניין יכולים לחזק. יש אח חדש? עומס רגשי מסויים? אני במצב כזה מפעילה מדיניות ילד חולה באופן קבוע: הרבה מנוחה, תה צמחים, מרק, דיוק בתזונה (פשוטה לעיכול עבורו, לא עמוסה, אצל ילדתי: מרקים עם קטניות ואורז). תשומת לב גופנית (הרבה חיבוקים ומגע. שמש כמה שניתן). ואולי נחוץ לו זמן התאוששות ארוך יותר?

חיזוק המערכת החיסונית לסרבני תזונה איכותית: פרוביוטיקה ביתית בצורת פטרית תה קמבוצ'ה.
אני מגדלת לאחרונה. עוד לא התמקצעתי לגמרי. מכינים מזה משקה תוסס חמצמץ מתקתק (הטעם הבסיסי מזכיר סיידר תפוחים, ואפשר להוסיף טעמים).

אין שינויים דרמטיים, למעט אולי כמה שינויים אצלי שאולי-אולי מקרינים החוצה בצורה כלשהי (הייתי בתקופה לחוצה כדי לסיים כמה פרוייקטים בעבודה). אמבטיות שמנים אנחנו עושים באופן קבוע. קמבוצ'ה יכול להיות רעיון מעניין (בזמנו קנינו אצל שורשי ציון, אבל נראה לי שהם לא מייצרים יותר). עם זאת, לאחרונה מגלה שמרנות בשתייה - מיץ תפוחים סחוט, מים או שוקו (תוצרת בית). אני יודעת שהאחרון לא אופטימלי מבחינת צריכת חלב גבוהה יחסית, אבל כשהוא חולה ומסכים לשתות רק את זה אני זורמת איתו.

חיידקים פרוביוטיים אפשר גם בחמוצים למיניהם - כל מה שמותסס, אבל כמובן רק האמיתיים ולא המפוסטרים למיניהם. קמבוצ׳ה זה נפלא!

ניחוח אדמה אחרי הגשם

שלום לאמהות

שתי שאלות אליכן...

ספרים לקטנטנים ממש - עד גיל שנה - יש לכן המלצות? איפה קונים?
בינתיים אני מראה לו תמונות ב"טבע הדברים" וכאלה אבל זה לא נוח... מצד שני הספרים שראיתי בחנות נראו לי מטופשים מדי ושחבל על הכסף... אבל אולי זה שווה ספר שהוא גם יאכל (

) להכניס לפה

ושאלת בטיחות/התלבטות -
הקטנצ'יק זוחל ונעמד ונוגע בכל, מתלבטת אם לעשות לו מין לוח פעילות כזה ששם יהיה לו מותר לגעת בכל מיני דברים שהוא מאוד רוצה אבל אנחנו לא נותנים - לתת לו מקלדת, עכבר, מתגים של אור, שקעי חשמל
או שזה יבלבל אותו והוא לא יבין למה על הלוח מותר ובחפצים שלנו אסור.
ובכלל האם כדאי ליצור לו משהו diybabyactivityboard]כזה f4a0[/po]-ryder-activity-board-diy-hardware-hgtv-inspiration-4 thumb.jpg
סה"כ הבית די מותאם ואין הרבה דברים שאסורים חוץ מכל האזור של המחשב והתנור.

ספרים לקטנטנים ממש - עד גיל שנה
רובם באמת ממש מטופשים ויש בהם אילוסטרציות, ולא צילומים. טבע הדברים נשמע לי נפלא, והכי נפלא זה להראות בחוץ. אני לא חושבת שהילדים אצלי בגילאים האלה בכלל התעניינו בספרים - זה מאוד מוקדם לזה.
יש ספרים לפעוטות בגרסת קרטון נוקשה של ספרי הילדות הקלאסיים - מעשה בחמישה בלונים, איה פלוטו, מרים והים.... כאלה מין. הם חביבים, ואפשר ללעוס אותם

לוח פעילות
לא אהבתי

אם אפשר לגעת בשקע, אז שיגע בשקע במקומו הרגיל. למה שיהיה מוגבל לפינה אחת בבית? אפשר לארגן לו מקלדת ועכבר ישנים ליד המחשב שכשאתם משתמשים במחשב הוא יוכל לשחק ב"שלו", או להדליק ולכבות מתג אמיתי ולראות איך האור נדלק ונכבה. שקעים הם לא כאלה מסוכנים כמו שעושים מהם. והם יכולים להוות אחלה פעילות - הפעוט שלי גילה במגירה קופסה של מכסי שקעים שקנינו אך לא עשינו בהם שימוש, הבין (לא ברור איך כי לא הראינו לו) מה תפקידם, והלך לכסות את כל השקעים בבית

אני גם נגד להרשות לגעת במשהו שעלול ליצור בלבול. אולי להכין ספר? עם כל מיני מרקמים, צבעים, וכאלו? נשיונל נשמע לי אחלה רעיון...

אני חושבת שאפשר לתת לו דברים כאלה משל עצמו (מקלדות ישנות וכו'), ואם זה ממוסגר ובמקום אחד בבית, אפשר ללמד די בקלות ש"את ההוא לא - את זה כן".
בהסתייגות, שילדים פיקחים רבים קולטים מהר שהמקלדת "שלהם" לא מייצרת כאלה תגובות כמו מקלדות אמיתיות, וכנ"ל מתגים וכו', והם מתעקשים על המוצר הפעיל - זה שאפשר להזיק לו או להינזק על ידו

ודווקא ההרסניים יותר, אלה שינסו לתקוע מזלגות בתקע בעודם יושבים בשלולית פיפי, הם אלה שקולטים הכי מהר שהמוצר "שלהם" לא עובד.

מה שכן, ידיד שלי עם חיבה לאלקטרוניקה בסיסית ייצר לילד שלו לוח מתגים עם נורות קטנות, שבאמת עובד. כלומר, אם את לוחצת על המתגים הנורות אכן נדלקות וכבות.

אנחנו בזמנו נתנו לילד שלנו לשחק עם טוסטר ישן שיצא מכלל שימוש. בגיל 7 חודשים הוא אהב אותו מאוד - לכמה שבועות. ואז זרקנו אותו.

ספרים לקטנטנים ממש - עד גיל שנה - יש לכן המלצות?
לא.
להתחיל ישר עם ספרי ילדים (הראשון שלנו היה "מרים והים") שטובים גם לגדולים יותר. לא חייבים להקריא "לפי הספר" כלומר לפי הדפוס - אפשר סתם לדפדף בכיף ולהגיד על כל תמונה מהי. או להמציא טקסט אחר שמתאים לילד.

ניחוח אדמה אחרי הגשם

הסיבה שאני לא מתחילה עם ספרי ילדים רגילים זה כי אני חוששת שיהרוס אותם...
על חוברות אני פחות מתבאסת אם הוא קורע

אני חושבת שכמו שאני מכירה את הקטנצ'יק הוא יאבד מהר מאוד עניין במקלדת "מזוייפת"

יש ספרי קרטון - הם נהרסים הרבה פחות. אצלנו גם הנזק שנגרם לספרים "אמיתיים" היה די מידתי (ספר קרוע אחד מהכריכה, שניים קצת מקושקשים), והיווה שיעור של איך לא תמנהגים עם ספרים... כך שהבאים ניצלו

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מחפשת רעיונות להחלפת פירורי לחם וקוסקוס מחיטה
אני מנסה להפחית את צריכת החיטה בבית. אבל הילדים מאוד אוהבים שניצל וקוסקוס (מאוד אוהבים זה אנדרסטייטמנט. הם לא מוכנים לאכול דברים אחרים כל כך)
איך אפשר להכין שניצלים שיהיו דומים לשניצל המקורי אבל עם ציפוי אחר (אפילו מעורבב עם הפירורי לחם חצי חצי יהיה טוב)?
וקוסקוס יש בכלל משהו דומה לו?

אני מחפשת דברים לא יקרים מדי (לאו דוקא מוצר מוכן מראש שקונים בחנות, אפשר משהו שאני יכולה להכין אחת לכמה זמן כמות) , כי אם זה יהיה לי יקר פי שניים או פי חמש לא אצליח לממן את זה.

במקום פירורי לחם אנחנו משתמשים בשקדים טחונים. זה לא מחזיק בדיוק אותו הדבר בשניצל למשל, אבל זה טעים ועושה את העבודה (לפחות מבחינתי). ובקציצות בשביל לתת להן אווריריות זה אלוהי!

קוסקוס זה בעיה, אני יכולה להסתפק למשל בכרובית מבושלת וטחונה לגרגרים אבל הילדים לא ממש...

אפשר לצפות שניצל בשיבולת שועל טחונה עד למידה המתאימה. בשעתו זה ממש עשה את העבודה, ושיבולת שועל מתיישבת לרוב האנשים בבטן הרבה יותר טוב מחיטה. היא יותר מזינה ואין בה גלוטן (אבל לא מתאימה לצליאקים אם היא ממפעל רגיל, בבקשה לשים לב).

שקדים טחונים לפירורים גסים יחסית (יש לקנות כאלה) יכולים אולי להחליף קוסקוס אם אתם נוהגים לאכול קוסקוס עדין. בשלב ראשון אפשר להחליף חצי כמות ולראות איך זה מתקבל אצלם
קוסקוס אפשר גם להחליף ב... אורז. יש סוגים יחסית קטנים ומוצקים. תוסיפי איזה תבלין שמצהיב וזה ייראה די דומה

גם דוחן אפשר לנסות. גרגירים קטנים מאוד.
ואם את בעניין של פסטה, אבל פשוט לא רוצה חיטה, אז יש פסטות מדגנים אחרים, חלקם מזינים בהרבה. כוסמין, למשל. אבל זה די יקר.

אגב, גם אני ממליצה בחום על שקדים טחונים בקציצות במקום פירורי לחם.

אפשר לצפות שניצל בשיבולת שועל טחונה עד למידה המתאימה
יוצא בלתי קריספי. הילדים מתקוממים

יעלי, אמרת את זה גם פעם קודמת כשהעליתי את זה.
למה בעצם זה לא יוצא לך קריספי? הרי זה משהו יבש לגמרי שפוגש רק ביצה, לא? את מטגנת, נכון?

לגבי הספרים, אני גם בעד הקלאסיים בקרטון
שושה מאד אוהבת כבר מגיל חצי שנה את איה פלוטו, שמוליקיפוד, בוא אלי פרפר נחמד..
בהתחלה קצת ללעיסה אבל גם נראה לי נהנתה מהצבעים, מהחריזה ובהמשך גם מהדפדוף
כולם נשמרו מאד יפה

_יעלי, אמרת את זה גם פעם קודמת כשהעליתי את זה.
למה בעצם זה לא יוצא לך קריספי? הרי זה משהו יבש לגמרי שפוגש רק ביצה, לא? את מטגנת, נכון?_
כן, מטגנת.
לא יודעת למה יוצא כל כך בלתי קריספי, אבל זה ככה. ניסיתי כמה פעמים, כולל בשמן עמוק. מנחשת שאולי זה קשור לרמות העמילן הגבוהות יותר שיש בש"ש לעומת פירורי לחם (או קמח מצה, שבו אני לרוב מצפה את השניצלים). זה סופג את הביצה אחרת.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

תודה לכם על כל הרעיונות לשניצל וקוסקוס. אני אנסה אותם. אפילו לערבב חצי חצי עם משהו אחר כבר יהיה יותר טוב מכלום

שקדים טחונים לפירורים גסים יחסית (יש לקנות כאלה) יכולים אולי להחליף קוסקוס
אבל זה לא מרקם אחר לגמרי? קשה לעומת רך?
אורז קטנטן ודוחן אני אחפש (האמת שפעם ניסיתי בורגול ולא הורגש ההבדל,אבל זה גם חיטה אז זה לא עוזר לי)

שליחה על ידי נטע* » 10 ינואר 2016, 06:01

ספרים- ממליצה מאוד על המארז יש לי שיר של מיריק שניר.
לא הכי זול אבל שווה מאוד ושימושי לכמה שנים
(עד גיל קריאה). רק די עדינים לעומת ספרי הקרטון.
מהקרטון מומלץ בוא אליי פרפר נחמד, גם בשל קוצר הטקסטים.

לגבי קוסקוס-
יש סולת מכוסמין ומשיפון של טחנת קמח מנחת הארץ- אולי אפשר להכין מזה קוסקוס תוצרת בית.
לא ניסיתי בעצמי, יודעת שעולה בסביבות 20 ש"ח לקילו.

ניחוח אדמה אחרי הגשם

תודה על ההמלצות לספרים

אולי אני אתחיל מספר אחד פשוט ונראה אם זה מעניין את הקטן !

ניחוח, אנחנו התחלנו בערך בגיל הזה עם שניים שלושה ספרי קרטון קלאסיים (חמישה בלונים היה הצלחה מיידית) ועד היום אנחנו רק עם ספרי קרטון (היא כבר בת שנה ושמונה...)
בהתחלה זה באמת מאוד בסיסי, בעיקר מעבירים עמודים, קצת מסתכלים בציורים ואומרים הנה ילד מחזיק בלון, הנה ציפור וכד' וככל שגדלים הקראת הסיפור משתכללת.
יש גם מה שנקרא ספרי אמבטיה, שאלה פשוט ספרים עם דפים מפלסטיק.. זה אפילו יותר מוצלח לגילאים הפיציים.
היו לנו שניים כאלה ואני מאוד אהבתי אותם על אף היותם לא באופן טבעי בעליל... כי אותם התינוק באמת יכול ללעוס ולקמט כאוות נפשו והם לא נהרסים בכלל, והגימיק של האמבטיה נחמד (למרות שאצלנו כמעט לא שימשו לאמבטיות אלא פשוט כספרי קריאה). גם בפורמט הזה יש את כל הקלאסיקות.

מחפשת רעיונות יצירתיים איך לחבב על הפיצקית את המיטה שלה חזרה... בימים האחרונים היא פשוט מסרבת להירדם שם.
המיטה שלה היא בעצם מזרן זוגי עבה על הרצפה. מיטה מאוד כייפית ומלאה כריות (כדי שלא תתקע את הראש שלה בקיר או תיפול ממנה לרצפה) ועד כה היא היתה נרדמת שם בלי בעיה כשאני שוכבת/יושבת לידה ושרה לה, מלטפת אותה וכו', לפעמים היה לוקח זמן אבל אף פעם ללא בכי והתנגדויות.
מה שקורה בימים האחרונים זה או שהיא משתפת פעולה בכל שלב ההשכבה אבל שניה לפני שנרדמת פתאום מתחילה לבכות ואומרת 'רוצה לקום' ואכן קמה ולא מוכנה לשכב יותר. לפעמים גם לא מוכנה לשכב מלכתחילה.
היא גם לא כל כך רוצה שאחליף לה שם, מה שהיה קורה עד כה באופן קבוע.
שום דבר לא השתנה מבחינת המזרן, הדברים בחדר, הטמפרטורה, בדקנו הכל. וגם כשהיא כבר נרדמת היא ישנה טוב ורצוף מה שלא היה קורה אם משהו סביבתי פיזי היה מפריע לה.
בעגלה היא נרדמת בלי בעיה. כך שאנחנו כן מייחסים את הבעיה למיטה עצמה ולא לעצם השינה. אבל אולי זה כן קשור? כבר לא יודעים?
חשבנו אולי לנסות לשנות קצת את כל טקס ההרדמה, ואולי להשמיע מוזיקה או שירים בדיסק (במקום לשיר לה בעצמנו) אבל אני חוששת שהאטרקציה הזו תהיה רק טריגר נוסף ללא להסכים לשכב.
מאוד מעניין אותי מה השתנה ולמה זה קורה, אבל יותר מזה הייתי שמחה למצוא פשוט פתרון כי כרגע נוצר מצב שכל יום לוקח בין שעה לשעתיים עד שהיא נרדמת ולרוב זה פשוט כי היא כבר מותשת וכל הדבר הזה כרוך בלא מעט בכי (אנחנו קצת שמים גבולות, לא מאפשרים לה לצאת מהחדר ולשחק כאילו כלום, והאיש אפילו רוצה לנהוג ביתר קשיחות ולא לאפשר לה לרדת בכלל מהמזרן, בינתיים אני לא מסכימה לזה).
רעיונות?

גוונים,
אולי היא זקוקה לפחות שינה ביום?

גם אצלי, יש קושי עם הלילה (לא עם שנת יום, פעם אחת עד שעתיים).
קשה עם החושך, עם הצורך לישון, עם ההסכמה שנגמרו ה"משחקים" להיום...
קפיצת מודעות.
אגב, שינה רציפה זו אינדיקציה טובה לכך שזה משהו לא פיסי (קור, אי נוחות, תולעים, שיניים, גרביים מציקות....וכן הלאה).
אם אפשר לאפשר לה עירנות, הכי טוב. משחק שקט לידכם כשאתם אפילו (!) צופים בטלויזיה זה ממש ממש בסדר אם זה לא המקרה הנפוץ (כמובן עדיף פעילות יותר חשוכה ושקטה, רק שלא יהיו לך ייסורי מצפון).
תנסי לבדוק אם זו העדפה/ פחד לא לישון או: אם היא מוכנה להירדם רק לא שם, שתרדם בהנאה במנשא/ טיול/ עגלה/ על אבא על הספה. מה שעובד תכלס.
אין טעם להקשיח עמדות בעיניי. או להרדים שעתיים. אבל אם את צריכה לישון, בגיל הזה אני בהחלט יכולה למצוא עצמי מפזרת כמה אטרקציות סביבי ונרדמת לידה.
ממילא אני ישנה שינה קלה.

לפעמים הטקטיקות לא משנות וישלפנות לאסטרטגיה הכה יעילה עם היצורים האלה:

ככה זה, עוד שבוע יהיה משהו חדש, בוא ננסה שיהיה נוח

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

ספרים- יש לי שיר של מיריק שניר. שווה ביותר ומצדיק את המחיר בעיני.
מארז ספרונים שמלווה אותם כמה שנים ומאוד מותאם לקטנטנים

תודה פעמונים ורקמה על ההתייחסות.

אולי היא זקוקה לפחות שינה ביום?
נראה לי שבדיוק להפך... היום המטפלת שלה כתבה לי שהיא כמעט נרדמה בשעת ארוחת הבוקר

בגלל כל הבלגנים האלה בהרדמה היא נרדמת ממש מאוחר, מה גם שהקדימה בימים האחרונים את הקימה שלה ללפני שש בבוקר (סיוט ממש!)

תנסי לבדוק אם זו העדפה/ פחד לא לישון או: אם היא מוכנה להירדם רק לא שם, שתרדם בהנאה במנשא/ טיול/ עגלה/ על אבא על הספה. מה שעובד תכלס.
כן, זה בדיוק מה שאני לא מצליחה להבין. לא כל כך רצינו להרוס את ההרגל המעולה של להירדם בערב רק במיטה ולהשתעבד עכשיו לטיולים ליליים כהרדמה (זה היה ככה במשך חודשים כשהיתה קטנה יותר) אבל אולי זה באמת עדיף ממלחמות (כאן אני והאיש חלוקים...)

_לפעמים הטקטיקות לא משנות וישלפנות לאסטרטגיה הכה יעילה עם היצורים האלה:
ככה זה, עוד שבוע יהיה משהו חדש, בוא ננסה שיהיה נוח_

לגמרי!

גוונים,
כיוון שאני עדיין מרדימה בהנקה P-: , והיא מתעוררת לינוק גם במשך הלילה (ואז כמעט תמיד ממשיכה לישון מחוברת, ואם בכל זאת התעוררתי והשתחררתי - יש סיכוי טוב שתתעורר שוב עד מהרה P-: P-: ), כל מה שיש לי להשיב לך הוא -

ילדתי לפני כמה ימים:-) (לידה מעולה, טבעית, מהירה, פרטים נוספים אולי בהזדמנות)
הקטנה יונקת יפה מהתחלה. נולדה כמעט 3900, ביציאה מבי"ח היתה 3700 מאז לא שקלנו אותה שוב.
הענין הוא שכבר בלילה הראשון לחייה, היתה לא שקטה והיה נראה שהחלב עולה לה ומציק לה (עושה גרפס, נרגעת לכמה דקות וחוזר חלילה...)
מאז זה רק הולך ומחמיר - בשעות הערב - לילה, מאוד לא רגועה, בוכה, מתפתלת ולא מצליחה לישון יותר מכמה דקות (עלינו קצת יותר). האמת, לא מצליחה להחליט מה מציק לה, אם זה גזים או החלב שעולה או שניהם.
במשך היום המצב רגוע בהרבה, היא מצליחה לישון במאוזן פרקי זמן ארוכים יותר ואכן פולטת אבל לא בוכה מזה ונראה שזה לא מזיז לה.
במהלך ההנקה רגועה מאוד.
יש לי כל מיני שאלות והתלבטויות, איך לנהל את ההנקה במצב כזה. לפעמים נראה לי שההנקה בכלל יוצרת את זה, היה לי גודש מטורף ונראה שהקטנה מתמודדת עם הזרימה בסדר אבל התפיסה שלה פחות טובה (ממה שהיה בהתחלה) בגלל שהשד מלא (אני חושבת) וגם לפעמים נראה לי שהיא רוצה לינוק בפרקי זמן מאוד קצרים, כל שעה בערך, זה סביר? זה לא מכביד עליה יותר? האם בכל מקרה ההנקה היא לפי דרישה?
אני מרגישה שאני לא מצליחה להבין בדיוק את הפאזל, אני גם מאוד עייפה ואולי מפספסת משהו...
מה אתן אומרות? מצב רגיל של אי שקט בערבים או בעיה בהנקה? משהו אחר?

שליחה על ידי מצ'רה* » 02 מרץ 2016, 11:27

מזל טוב!

יו! מזל טוב!!!

גוונים אהובה, מזל טוב מכל הלב. בשורות נהדרות לגבי הלידה שהיתה.
יש לי ידע מועט מאוד בהנקה אז קבלי את דבריי בעירבון הכי מוגבל שיש, אבל בכל זאת הנקתי הרבה זמן שלושה ילדים אז מרשה לעצמי - אם ילדת לפני כמה ימים אז את והגברת הצעירה ממש בתחילת הלמידה המשותפת שלכן. הכל מאוד חדש ומתהווה ממש משעה לשעה.
אולי אפשר לשחרר את המחשבה על ניהול הנקה ופשוט להמשיך להניק כמו שאת יודעת ומבינה ולראות מה קורה מול מיטב היכולת של שתיכן.
אם זה לא מרגיע אותך, המחשבה הזו, תמיד אפשר להזמין ביקור בית של יועצת הנקה, בשביל השקט הנפשי.
הפואנטה שלי היא שהנקה היא למידה בצוות, ואת נמצאת בתוכה ימים בודדים, כולל המעבר מקולוסטרום לחלב, כולל גודש, כולל כל מה שחדש.
אז אולי פשוט... בנחת.

מאחלת שפע חלב ושמחה כללית בהרחבת המשפחה.

שליחה על ידי רק_מה* » 02 מרץ 2016, 12:31

מזל טוב!!!!

כל מה שאמרו מעלי, וגם:

תנסי לישון כשהיא עלייך ואת בזווית (אם את יכולה) או לייצר לה שיפוע קטנטן. תנסי להשכיב על הצד (אפשר לתמוך עם כרית הנקה למשל).
כשהיא מתפתלת תבדקי אם מקל עליה קיפול הברכיים לכיוון הבטן (פשפוש, עזרה למערכת העיכול), אפשר עם חיתול פתוח כדי לעודד יציאה. (כמובן אפשר גם לקחת לכיור או לעשות את כל זה במאונך).

כמובן היא עוד מתאקלמת לבקטריות ולעולם, מוצפת הורמונים, ועוד.
במהלך השבועיים הקרובים הייתי מניחה לזה, אחר כך אם לא מתאזן בודקת ריפלוקס, רגישויות מזון, ואולי היא מהתינוקות שנורא נורא צריכים עיטוף?? ואז שיחקת אותה, כי היא תישן 20 שעות ביממה במנשא @}

מזל טוב!

ניחוח אדמה אחרי הגשם

וואו\ גוונים מזל טוב ענק ! בדיוק חשבתי עלייך ותהיתי האם ילדת
שמחה כל כך לשמוע שהייתה לידה טובה @}
(אין לי עצות... )

מזל טוב

מזל טוב גוונים! מסכימה עם מה שאמרו החכמות מעלי. וגם מדגישה את עניין הפשפוש שלפעמים אצל תינוקות מסויימים ממש מציק להם - ניסית לפשפש?

גוונים, מזל טוב! איזה יופי! שימחת מאוד.
אני מזמינה לפה את תפוח אדמה שהיא גם יועצת הנקה וגם מבינה בריפלוקס.

איזה התרגשותתתתתתת!

מזל טוב !!!!!!!!

מתי ההמרות התכופות, בשעות הערב ? לפעמים יש בערב מה שנקרא "הנקת צבר" מלשון צבירה. יונקים המון ובתדירות גבוהה לקראת שנת הלילה...

כמו שכתבו לך כאן, זו תינוקת פיצפונית. אני לא מעיזה לייעץ לך בגיל כזה בלי לפגוש אותך ולראות...
הדבר היחיד זה, אכן, להניק לפי דרישה, אפילו כל שעה. זה לא מכביד אלא להיפך, מקל על הריפלוקס לאכול הרבה ארוחות תכופות.
עוד המלצה שאני יכולה לתת בלב שקט היא להפסיק לצרוך מוצרי חלב. זה גם מאד מקל.
בהצלחה!

תודה לכן!
איזה כיף, הייתי בטוחה שאמצא כאן בעיקר המלצות לפנות ליועצת הנקה, ופתאום בעצם אומרים לי פשוט להירגע:-)
צילי, את צודקת לגמרי, לא יודעת מאיפה קפץ לי המושג ניהול הנקה ... פיכסה של קונספט ואני ממש לא בכיוון.
בעצם מה שהתכוונתי זה שעולות לי המון שאלות וזה נכון שאנחנו בתחילת תהליך הלמידה אבל יש כמה דברים בסיסיים שפתאום התערער לי הביטחון לגביהם.
יוצא שאני מניקה כל פעם צד אחד, היא מסיימת ונשפכת לכך וכך זמן, אם לזמן קצר יחסית אח"כ אני מנסה לתת לה מהצד השני והיא לא רוצה. רק אם יש קקי אז אחרי ההחלפה היא יונקת גם מהצד השני. אבל לרוב יוצא שזה כל פעם צד אחד. חשבתי שאולי זה גם מקשה על העיכול באיזשהו אופן.
חוץ מזה הגודש, היום, נראה לי שמרוב שהיה בקצב היא השתנקה, פלטה, כולל חלב שיצא לה מהאף... אולי גם זה יכול להכביד על מערכת העיכול?
עוד משהו, לפעמים דווקא בסשן שנראה שכואב לה והיא מתפתלת, נראה שתוך כדי מבקשת לינוק. כלומר למרות שעדיין מתמודדת עם המנה הקודמת כבר רוצה לינוק שוב, זה הגיוני? בגלל זה שאלתי אם בכל מקרה זו הנקה לפי דרישה או שיש מצבים שכדאי דווקא לרווח? אולי היא מתבלבלת מאיזושהי סיבה ומסמנת שהיא רוצה לינוק אבל בעצם לא?
אני מרגישה שבגדול הולך בסדר והאמת די חוששת שיועצת הנקה דווקא תגרום איכשהו ליותר לחצים כי תציע הצעות שלא יודעת אם אצליח ליישם, ככה אני מרגישה שבאמת אנחנו באיזה תהליך פענוח הדדי של איך כל הדבר הזה אמור לפעול, רק שמדי פעם מתערער לי הביטחון. בעיקר בלילות...
הלילות קשים לה מאוד, בוכה ומתפתלת ולא מסוגלת לשכב בכלל והנה עכשיו ישנה לה בשלווה בעגלה ואתמול במשך היום היתה מאוד רגועה וישנה המון גם במאוזן, אז מה זה מפריע לה רק בלילה?
אה, ויש קקי ופיפי, לא מעט פעמים ביום בלי עין הרע....

תנסי לישון כשהיא עלייך ואת בזווית (אם את יכולה)
אלה השינות הכי טובות שלנו עד כה:-) משתדלת לעשות את זה כמה שאני יכולה...

תנסי להשכיב על הצד (אפשר לתמוך עם כרית הנקה למשל).
ניסיתי, לא עזר...

תבדקי אם מקל עליה קיפול הברכיים לכיוון הבטן
עושים את זה, עוזר לפעמים, לא ניסיתי בינתיים בלי טיטול, אנסה.
לא... כבר בבית חולים הביעה מירמור כל פעם שעטפו אותה ככה. אבל אולי היא פשוט מקבלת את האנרגיות ממני, לי זה עושה כל כך רע רעיון העיטוף הזה, שעם כל כמה שניסיתי להתייחס לזה בשלווה אולי בכל זאת האנטי שלי עבר אליה:-)

תודה לכולכן על הברכות וההצעות, מאוד עזר לי לקרוא!
ואולי היא מהתינוקות שנורא נורא צריכים עיטוף??

התבלגן הסוף, אתן תבינו...

זה לא מכביד אלא להיפך, מקל על הריפלוקס לאכול הרבה ארוחות תכופות.
באמת? גם אם יוצא שסך הכל אלה כמויות גדולות? (כך נראה לי , אי אפשר הרי לדעת, אבל מבחינת משך הזמן ואיך שהיא גומעת, נראה לי שנכנס הרבה...)

להפסיק לצרוך מוצרי חלב.
אוקיי, אעשה זאת. רק חלב ניגר או נגיד גם גבינות קשות?

דווקא בסשן שנראה שכואב לה והיא מתפתלת, נראה שתוך כדי מבקשת לינוק
גוונים, אצלנו זה היה סימן לקקי. אני הבנתי את זה ככה - משהו לא מסתדר בבטן, אבל התינוקת יודעת שהמשך המציצה וההנקה תשחרר את זה, אז למרות שהיא נאבקת במשהו היא ממשיכה לינוק. הנקתי ככה לא מעט מעל קערה וזה כמעט תמיד משחרר את הקצה השני

להניק מצד אחד זה הפתרון הכי יעיל במצב שלך. זה גורם למיעוט חלב, או לחבלב שומני יותר, יש על זה מחלוקת. יש אמהות שצריכות שיהיה להן פחות חלב. בגלל זה אני מהססת להציע את זה, אבל אם הגעת לזה בעצמך מה טוב.
אפשר להציע צד שני, או שאפשר להציע שוב את הצד הראשון, רק שאת צריכה להיות מאד מאד קשובה לתינוקת, ואם היא נראית רעבה להציע צד שני. ברגע שאת מניקה לפי דרישה, בתשומת לב לתינוקת ולפי אינסטינקט שלך, את ככל הנראה תהיי בסדר

כמו תמיד, חשוב לשים לב שהיא עושה מספיק פיפי וקקי

שליחה על ידי רק_מה* » 03 מרץ 2016, 16:40

אצלנו גם היה צד אחד כל פעם...כעבור שנתיים כ 6 פעמים כל אחד

אני ייחסתי את זה לשפע החלב ויעילות ההנקה (אחד הספיק)

אל תדאגי לגבי "יכביד לה על מערכת העיכול". לא באמת יש דבר כזה.
גם אין בעיה להניק כל שעה, הכי טוב פשוט להקשיב לה - היא יודעת מתי היא רוצה/צריכה לינוק, והיא יונקת להמון מטרות: למצוץ, לשתות, להירגע, להוציא קקי (כפי שכתבו לך, זה עוזר), להירדם...
מצויין שאת מציעה את הצד השני - אם תרצה תיקח, אם לא, לא. אין בעיה.
מזל טוב!

גוונים, מזל טוב!!!!

גם אצלנו יניקה עצבנית היתה אחד מ-סימני פשפוש.

באיחור עקב הנסיבות - תודה לכל המברכות והמייעצות!

אל תדאגי לגבי "יכביד לה על מערכת העיכול". לא באמת יש דבר כזה.
באמת? מה הכוונה? אשמח להרחבה על זה ממי שמבינה...
כי יש פעמים שהיא יונקת ויונקת ואולי הסיבה היא בכלל לא רעב אלא נגיד צורך להירגע או להירדם או שכן רעב אבל הכמות פשוט גדולה, ואז פשוט נראה שהיא מתמלאת יותר מדי... במקרים כאלה פולטת יותר מאשר בהנקות אחרות רגועות ונינוחות יותר, ואחר כך נראה שסובלת מהחלב שעולה (מתפתלת, מייללת, משהקת וכו').
האיש כאן חושב לא מעט פעמים שבמקרים כאלה היא יונקת יותר מדי ושאולי כן כדאי להגביל כי אחר כך שעות (וזה תמיד בלילה) היא צריכה להיות על הידיים ואי אפשר להשכיב אותה בשום צורה כי ישר מתחילה לסבול ולבכות וככה נראים הלילות שלנו... אני מבולבלת, לפעמים ממש נראה לי שאם אני מקשיבה לה ועושה לפי מה שהיא רוצה בשורה תחתונה כן יהיה טוב יותר (כלומר תירגע, החלב יירד כמו שצריך והיא תוכל לישון אחר כך בנחת) אבל לפעמים, כך זה בכל אופן ממש נראה, הכמות ממש משפיעה על היכולת להתמודד ולעכל את החלב.

אה אבל אולי כן חשוב לציין, שיש שיפור. בהתחלה (אי אז לפני עשרה ימים נניח) היא היתה פולטת יותר ובוכה יותר בלילה.
אז אולי זה פשוט יסתדר ויתאזן לו מעצמו??

הי גוונים, מזל טוב!

אני מרגישה שהתינוק שלי יודע להוציא מהשד בדיוק את כמות החלב שהוא רוצה, כשהוא רעב הוא יונק במרץ ויש לי רפלקס שחרור החלב כל כמה דקות ולעומת זאת אם הוא יונק כדי להתנחם, החלב זורם הרבה יותר לאט. אם בכל זאת נראה שיש יותר חלב ממה שהוא רוצה, אני מדי פעם מנסה לתת לו למצוץ אצבע.
אם היה מציק לו משהו תוך כדי הנקה זה בד"כ היה סימן לפשפוש ואם אחרי הנקה לרוב זה היה בגלל שאכלתי משהו לא מתאים (חלבי, בננה, אורז.....).

שליחה על ידי טלי_ב* » 13 מרץ 2016, 13:43

גוונים, אולי כדאי לבדוק אפשרות של עודף חלב. לי היה וזה פשוט נשמע לי דומה (סליחה על הקצרנות).
מה שכן צריך להיזהר מאבחנה לא נכונה ומאמצים להפחית את החלב שיכולים להיגמר במחסור, אז אולי כדאי בליווי.

_אל תדאגי לגבי "יכביד לה על מערכת העיכול". לא באמת יש דבר כזה.
באמת? מה הכוונה? אשמח להרחבה על זה ממי שמבינה..._
זה לא "מכביד לה".
גם אם היא פולטת או מתפתלת, זה לא "מכביד". זה אומר שהיא מתמודדת עם משהו שעובר עליה.
עם תינוקות, לאט לאט את פשוט לומדת את התינוקת שלך הפרטית החד פעמית (התינוקות הבאים יהיו גם הם חד פעמיים ושונים).
וגם, היא גדלה ומתפתחת ממש מיום ליום, ולאט לאט עוזבות אותה ההתנהגויות העובריות האלה (-:

תינוק לא ממש יכול "לינוק יותר מדי". מה שכן יכול לקרות, לדוגמא:

היא יונקת המון המון כי בעצם כואבת לה הבטן, וכאב הבטן גורם לפליטות ולהתפתלויות. בסוף היא תשחרר קקי ותירגע.
היא יונקת אבל מתפתלת כי בלעה אוויר ויש לה בועת אוויר תקועה. במקרה כזה, החלב שהיא יונקת גם עלול להתקע בצנרת מעל בועת האוויר ולא לעבור פנימה, אז ייתכן שהיא תפלוט, ואולי ביחד עם בועת האוויר ותשתחרר ממנה.
ייתכן שיש רפלוקס קל.

בכל מקרה, כלל האצבע הוא לא להגביל אותה ובטח לא למנוע ממנה לינוק אם היא רוצה לינוק.
תמיד להניק קודם כל, תמיד לנסות קודם להרגיע על השד ורק אם היא לא רוצה - לנסות את הדבר הבא.
אף פעם לא להגביל על השד, ללכת איתה. היא צריכה בטחון מוחלט שהיא קובעת את ההנקה.

מה כן?

ואי אפשר להשכיב אותה בשום צורה כי ישר מתחילה לסבול ולבכות
זה מחשיד קצת לרפלוקס. במקרה כזה, רצוי להניק בתנוחות כמה שיותר מאונכות, ולהחזיק אחרי ההנקה בתנוחה מאונכת כמה שיותר. לא להשכיב אלא להסתובב איתה שעונה על הכתף וללטף לה את הגב, או לטפוח קלות, מה שאתם רואים שעושה לה טוב.
אם את חושדת שהיא בולעת הרבה אוויר, אז כל פעם שהיא קצת מפסיקה לינוק, אפשר להרים אותה ולהסתובב איתה בתנוחת גרעפס, שוב, עם טפיחות קלות על הגב, לעזור לה להוציא את האוויר אם נכלא אצלה.
כאבי בטן אפשר גם לשחרר על ידי קיפול של הרגליים אל הבטן, אפשר על הגב בשעות שהיא לא יונקת, ואפשר אפילו כשהיא עלייך, לקפל לה את הרגליים לבטן בתוך החיבוק שלך. ולעשות עיסוי עדין של הבטן עם כיוון השעון, גם מהצד של הגב. להרגיע את הבטן. גם יד חמה על תחתית הגב. גם סתם להסתובב איתה על הידיים כשהיא שעונה על הכתף או בתנוחת "נמר על העץ" יכולה להיות מאוד מרגיעה.
בגיל הזה הרבה תינוקות זקוקים להמון המון ידיים וחיבוק וחום ושהבטן שלהם תהיה צמודה לגוף אנושי חם והם ירגישו עטופים ומוגנים. גם לנו כשיש כאב בטן עוזרת יד חמה על הבטן (-:

אה, ידעתי ששכחתי משהו.
בכל מקרה של חשד לרפלוקס, הנקות לעתים קרובות עוזרות מאוד. זה מחזיק את שוער הקיבה כלפי מטה.

האם את נעזרת במנשא ? אני זוכרת תא מעט ךעמים שהיו כבר מתעצבנים על השד ובעצם רצו רק לישון. בחודשים הראשונים לא נרדמים אצלנו בהנקה ורק במנשא.
וכמובן מזכירה את כלל האצבע: הכל זמני !! אתן במסע למידה הדדי כשהכל כל הזמן משתנה.

יש לי שאלה ממש כבדה ומשונה.

ככל שאני יותר זמן אמא ככה אני יותר מרגישה את ארעיותם של החיים ואת העובדה שאני מזדקנת, כי כאילו, כל החיים כבר לא לפניי ויש פה מישהי שתחיה אחריי. האם אתן מבינות למה אני מתכוונת?

חושבת שכן.

מעניין, מיכל, עכשיו אני דווקא במין שלב של
ככל שאני יותר זמן אמא ככה אני יותר מרגישה
כל החיים - לפניי ...
כי כשהילדים יגדלו מספיק - אני אהיה חופשייה יותר לממש בחירות שלי...

שליחה על ידי מצ'רה* » 14 מרץ 2016, 09:05

האם אתן מבינות למה אני מתכוונת?
כן, מאד מאד.
ועם זה יש בתוכי גם את הקול הזה:
_כל החיים - לפניי ...
כי כשהילדים יגדלו מספיק - אני אהיה חופשייה יותר לממש בחירות שלי..._
(והוא יותר חזק כיום, כי זה ממש קרוב!)
גם וגם.

שליחה על ידי רק_מה* » 14 מרץ 2016, 11:19

כן, מבינה נראה לי.

לדבר הזה (תשומת הלב שלנו ללינאריות הזמן, הסופיות וההמשכיות שמעבר לאני הפרטי) יש מימד מעיק ומימד משחרר. אימה והקלה. מה מאלה? או הכל יחד?

ככל שאני יותר זמן אמא ככה אני יותר מרגישה את ארעיותם של החיים ואת העובדה שאני מזדקנת, כי כאילו, כל החיים כבר לא לפניי ויש פה מישהי שתחיה אחריי. האם אתן מבינות למה אני מתכוונת?
אוי, כל כך מכירה...
עם הגדול היה לי את זה. התחושה החזקה של ארעיות וחלוף הזמן - כי ראיתי בעיני איך התינוק של לפני חודש נעלם ואיננו עוד לטובת התינוק הנוכחי, ואיך התינוק נעלם לגמרי והתחלף לפעוט, וכל אלה יצרו אצלי מודעות חריפה לזה שגם הזמן שלי הולך רק קדימה, לא עומד במקום ולא זז לאחור.
מה שכן, זה עבר...

היום כבר לא חושבת על זה.
@}

גם לי יש יותר את ״כל החיים לפני״.

ומעניין אותי לדעת - כשאתן מדברות על ארעיות החיים, זה בא ממקום של חרדה או של שלמות? לע למשל יש חרדה איומה לילדי, חרדה קיומית שלא מבוססת על שום דבר, שמא משהו נורא יקרה ואני אצטרך להמשיך לחיות בלי אחד מהם. אבל מהכיוון השני של אם משהו יקרה לי והם ימשיכו לחיות בלעדי, דווקא זה משהו שכאילו לא מטריד אותי במיוחד. אני תולה את זה בתחושת ה״לי זה לא יקרה״ הידועה, כאילו ברור לי שאני שם עד שהם יהיו בוגרים וכבר לא יזדקקו לי. אבל המחשבה על כך שמשהו יקרה לאחד מהם - משתקת אותי.

שליחה על ידי מצ'רה* » 15 מרץ 2016, 08:49

זה בא ממקום של חרדה או של שלמות?
לא חרדה
אבל גם לא באמת שלמות, כי יש בזה סוג של תוגה
זו יותר תחושה מהורהרת כזו. ככל שהזמן עובר, המחוג התחושתי זז יותר לעבר ההשלמה והקבלה של הארעיות הזו; לכיוון התבוננות יותר מרחוק על המעגל של החיים.

יש בזה סוג של תוגה
בדיוק!

חוזרת לעדכן לגבי ציר עצמות:
זרקתי לסיר לחץ קילו עצמות מוח וחצי קילו אסאדו. בישלתי בערך שעה וחצי. הכנסתי למקרר (נסענו לסופ"ש), הוצאתי, בישלתי בסיר לחץ פתוח על אש קטנה עוד 4 שעות. יצא מאוד שומני ומרוכז. לא תיבלתי, אבל בישלתי בנפרד מקרוני דקיקים והוספתי לצלחת של הקטן, עם קצת מלח. הוא הכריז שזה טעים. אני מתנחמת גם בעובדה שהוא קצת צפלון ולכן כל השומן הזה לא יזיק לו.

שמנדובה - לגבי חרדות קיומיות לא מבוססות (כנראה, אני מקווה), אני לגמרי איתך. מהיום שיצאנו מחדר הלידה זה ככה, רק שעכשיו אני לא מתעוררת בלילה כדי לבדוק אם הוא נושם.

<אוף טופיק על תזונה בריאה>

אני מתנחמת גם בעובדה שהוא קצת צפלון ולכן כל השומן הזה לא יזיק לו.
אני מתנחמת בזה שהמקרוני דקיקים...
לדעתי השומן היה החלק הבריא בארוחה, והמקרוני - החלק המזיק.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

זקוקה להתייעצות מדאיגה
מתלבטת לגבי דף מתאים
הילדים שלי אוהבים לשחק עם הילדים של השכנים ועד כה זה היה נראה לי מעולה ונחמד שיש להם חברים שהם יכולים ללכת אליהם בלי שצריך לעבור כביש והם קרובים וזמינים.
התגלה לי לאחרונה כי בן דוד של הילדים שגר בקרבת מקום ונכנס לביקורים תכופים אצלם בבית (בן 13 בערך), עבר תקיפה מינית כלשהי בזמן האחרון. ועכשו אני מודאגת. אמנם הוא הנפגע,אבל ידוע שלעתים נפגע הופך לפוגע, בעיקר אצל בנים. ואין לי מושג איך המשפחה שלו מטפלת בזה שהוא נפגע (בכלל אין לי מושג מהי רמת הפגיעה, רק שהעניין התפוצץ די מהר, וזה לא סוד שהוא שמר אלא סיפר להוריו די מיידית והם ישר הלכו למשטרה, וגם כנראה החברים שלו יודעים ומעט מכרים)

ואני דואגת מה עליי לעשות לגבי החברות הזו של הילדים שלי עם ילדי השכנים. האם לאסור עליהם לפתע פתאום לבוא אל החברים שלהם הביתה? (עד עכשו הרשיתי באופן די חופשי. אמנם ידעתי באופן כללי איפה הם,אבל הם באו והלכו וחזרו - הלוך ושוב כזה. שכנים).
איך בכלל אני יכולה לאסור פתאום דבר כזה? באיזה הסבר? לא מצליחה לחשוב על דרך לצנן את היחסים בדרך אחרת, יחסים שעודדתי עד כה.
ואני מודאגת ואובדת עיצות איך להתייחס לכל זה

אמא מודאגת, קודם כל לנשום עמוק. נפגעי תקיפה מינית לא הופכים כל כך מהר לפוגעים בעצמם.
זה שהילד סיפר מיידית להוריו והעניין מטופל זה סימן סופר סופר חיובי. זה ילד עם מערכת יחסים מרכזית שבנויה על אמון והוא מקבל הקשבה וטיפול. הסיכויים של מישהו כזה להפוך לפוגע בעצמו הם הרבה יותר קטנים.

בני כמה ילדייך? בני כמה ילדי השכנים?
באיזה משחקים הם אוהבים לשחק שם?
מהי רמת הנוכחות של ההורים של ילדי השכנים? יש לך מושג?

שליחה על ידי רק_מה* » 21 מרץ 2016, 13:11

דינמיקה של שניים נגד אחד

שלושה ילדים משחקים ושניים, אחת מהן פרטית שלי, נוהגים באופן נבזי ולא משתף (שיפוטיות, נו, כן).
יש לה הרבה פעמים ניסיונות של שבירת גבולות עם הילד (המקסים מקסים) הזה. "בוא נעשה ביחד משהו שלא מרשים" (לרוץ רחוק ברחוב עם כביש סואן למשל). היא גם לפעמים מנסה ליישם עם אחותה הקטנה- לשכנע אותה לעשות משהו לא מתאים.
עצות זהב?
איך לדבר על זה? להפריד בין המקרים?