יציבה טבעית

שלך. זה מפריע ללמידה שלך. יש אנשים שזקוקים לרעש כדי ללמוד, שזקוקים לידע כדי להיות מסוגלים לשחרר אותו, שזקוקים לכתוב כדי לשמוע, לזוז כדי להתרכז, ועוד. אלה לא אבנורמליות, אלה פשוט גוונים של למידה
אצלי, למשל, כשהאסימונים במוח נופלים, קל לי יותר להתחבר לתנועה. קל לי לשחרר.
כשאני לא מבינה למה, הרבה פעמים יש לי התנגדות.
הרבה פעמים קשה לי לעשות דברים סתם כי מישהו אמר לי.
כשדווקא מחברים לי את הנקודות ואני רואה את ההגיון, קל לי ועובד לי.

אבל באמת, זה תלוי במה.
כשאני לומדת ריקוד, למשל, קל לי ללמוד את התנועות - בתנאי שאני עומדת בצד של המדגים, נדמה לי שרצוי בצד שמאל... (-: (כן, ממש שמתי לב שיש זויות שאני לא מסוגלת מהן להעתיק תנועה, ויש זויות שהולך לי בקלות).

Lengthening Spine in Sitting
זה רק אודיו? לא ראיתי תמונה אז אני לא יודעת אם זו תקלה או לא.

זה רק אודיו?
כן

יש לי הרבה לכתוב ואני לא בטוחה מאיפה להתחיל. אולי פשוט לפי הסדר: בסופשבוע האחרון היה הקורס של אסתר גוקהלה בארץ; אני השתתפתי בקבוצה אחת ובשמת בשניה, אז אולי היא תוכל לספר מה היה בקבוצה שלה.

בקבוצה שלי היו כמה אנשים שהגיעו אחרי שכבר ניסו אינספור טיפולים אחרים, ובאו עם גישה של "לעשות וי" על עוד משהו שלא עוזר להם. במהלך הקורס, אצל כל אחד מהם הגיע שלב שבו פתאום נפקחו לו העיניים בהפתעה ושמחה, וראו על הפנים שלו בבירור את המחשבה "הי! פתאום יש משהו שעוזר לי!"

כמובן שבסופשבוע אחד אי אפשר לפתור לחלוטין בעיות של שנים (אם כי מסתבר שאפשר להביא לשיפור ברור) אבל אני חושבת שכל אחד יצא משם עם כיוון ברור של מה לעשות כדי להמשיך להשתפר וממה להימנע כדי למנוע כאבים ופגיעה נוספת. (חוץ מאילה, שממילא באה רק מסקרנות

)

אבל מה שהיה מעניין במיוחד בשבילי היה כשגררנו אותה לדבר על דברים שמחוץ לחומר הרגיל של הקורס, במיוחד על דברים שקשורים לתינוקות וילדים. האשה הזו היא אוצר בלום של ידע על גידול ילדים! ואני לא מדברת רק על לקחת שמיכת פיקה ולהפוך אותה למנשא גב אפריקאי ללא צורך בקשרים. כשהיא הסתובבה בין כל מיני שבטים ועמים היא למדה המון דברים שהם עושים כמובן מאליו ולנו בכלל אין מושג מהם, שמעודדים הארכה של עמוד השדרה (אחרי שהיה מקופל ברחם), יכולת איזון, פיתוח שרירים שונים, ובטח היו עוד דברים ששכחתי.

אה, וגם על הנקה היא אמרה משהו מעניין. אחד הדברים שהיא מלמדת לעשות זה "סיבוב כתפיים" (אפשר לראות בהרצאה שלה בגוגל) שגם מאפשר לנשום יותר בנוחות וגם מאפשר זרימה טובה יותר באזור מקלעת הזרוע. אז היא אומרת שאם הכתפיים שמוטות קדימה (כמו אצל רובנו) זה חוסם שם את הזרימה ועלול לגרום לבעיות הנקה, כמו דלקות וחסימות. ככה שאולי שלכל המניקות שווה "לגלגל כתפיים" גם אם לא עושים שום דבר אחר מהשיטה שלה.

חוץ מזה היא הראתה גם תמונת הנקה יפהפיה שבה האמא האפריקאית מחזיקה את התינוק בצורה שמאריכה לו את הגב ונותנת לאחוריים שלו מקום להיות מאחור. ביקשתי ממנה לשים את התמונה הזאת ברשת, אני מקווה שהיא תעשה את זה כשתגמור את הסיבוב באירופה. אם לא, אולי האמא המניקה שלמדה ממנה את התנוחה בקורס (שלום לך!) תצטלם כדי שנוכל כולנו ללמוד?

אחרי הקורס היא התארחה אצלנו ליומיים וחצי מרתקים ביותר. אני אנסה לכתוב על זה קצת בהמשך, ובינתיים אגיד רק שאני רואה עכשיו את העולם מזווית קצת אחרת, ולא רק בגלל שאני מחזיקה את הראש יותר גבוה אחרי הקורס.

ניחוח אדמה אחרי הגשם

וואו ! תכתבו עוד בבקשה...

הנה ההרצאה http://www.youtube.com/watch?v=-yYJ4hEYudE

אה, וגם על הנקה היא אמרה משהו מעניין. אחד הדברים שהיא מלמדת לעשות זה "סיבוב כתפיים" (אפשר לראות בהרצאה שלה בגוגל) שגם מאפשר לנשום יותר בנוחות וגם מאפשר זרימה טובה יותר באזור מקלעת הזרוע. אז היא אומרת שאם הכתפיים שמוטות קדימה (כמו אצל רובנו) זה חוסם שם את הזרימה ועלול לגרום לבעיות הנקה, כמו דלקות וחסימות. ככה שאולי שלכל המניקות שווה "לגלגל כתפיים" גם אם לא עושים שום דבר אחר מהשיטה שלה.
ולקבוצה שלנו היא סיפרה, שמנסיונה הקליני העשיר (היא גם מטפלת באקופונקטורה), היא שמה לב שנשים שלקו בסרטן השד היו תמיד עם הכתפיים שמוטות קדימה.

מלה של הקדמה ורקע לפני שאני מתארת את הדבר הבא:
אני ידועה בקרב כל מי שמכיר אותי בתור אחת זקופה, שיש לה יציבה טובה.
רק אנשי מקצוע שמבינים, רואים שזו הטעייה.
אסתר זיהתה אצלי, בין היתר, שכאשר אני "מסתדרת" ביציבה הנכונה - גם הכתפיים מייד מתכופפות קדימה, וגם כל כלוב הצלעות נעמד באלכסון כך שחלקו התחתון, במקום להיות בקו של הגוף, פשוט בולט מעל הסרעפת (אפשר לדמיין את זה? קשה מאוד לתאר במלים...).
זה אומר:

שאם אני "מיישרת" את הצלעות, הכתפיים נופלות קדימה.
ואם אני מעבירה אחורה את הכתפיים, כלוב הצלעות נעמד בולט.

(את שני אלה היא אמרה שייקח כחודשיים של עבודה יומיומית לשפר)

מזה אפשר להבין, שאף על פי שנראיתי זקופה, כל בית החזה שלי למעשה היה "מעוך" פנימה במשך שנים על שנים - וזו הסיבה שיש לי בעיות נשימה.

למעשה, קיבלתי ממש התקפים קלים של קוצר נשימה כשעשיתי חלק מהתנוחות.
אסתר אמרה, שככל שאתרגל, כך לאט לאט ייפתחו הרווחים בין הצלעות שלי, ויתפנה שם מקום לאוויר להיכנס לריאות... כרגע, פשוט אין מקום לאוויר. אין מקום לנשימה להיכנס. אני צריכה להרחיב שם באופן יומיומי ("לגלגל" כתפיים לאחור שוב ושוב ושוב ושוב ושוב, להחזיר את הצלעות למקומן ממש בידיים שוב ושוב ושוב ושוב ושוב, עד שהכל ייפתח וייווצר מקום).

ואף אחד חוץ ממנה לא ידע - לא להבין את זה, ולא להסביר את זה, ובטח שלא איך לתקן את זה!
רק שנים על שנים פוקדים עלי לנשום ולא מבינים למה זה לא הולך.

גם אני מאוד נהניתי לשמוע אותה משכנעת אותנו שהכי בריא וטוב לשאת ילדים על הגב (-:

בכלל היא מדהימה.
ואני מתרגלת יום יום ומרגישה כבר שיפור.
שזה עוד דבר מרגש: תוצאות מהירות!

וואו ! תכתבו עוד בבקשה... כיף לקרוא אתכן..! [סמיילי מקנא]

במהלך הקורס, אצל כל אחד מהם הגיע שלב שבו פתאום נפקחו לו העיניים בהפתעה ושמחה, וראו על הפנים שלו בבירור את המחשבה "הי! פתאום יש משהו שעוזר לי!"
בהחלט.

כמו בשמת, אני אחד שבעיקרון הולך זקוף, רק שבתכלס, באחוז נכבד מהזמן, עד כה זה היה יעיל כמו להדליק תנור ומזגן ביחד.
הרבה אנרגיה במקום לא נכון במקום לתת לגרביטציה לעשות את העבודה.
התוצאות המהירות בהחלט מרשימות אבל הן רק הטריילר.
האתגר מבחינתי יהייה להמשיך להיות מודע לתנוחה בה אני נמצא גם ללא הכאב שהנחה אותי עד היום.
פרדוקסלי משהו.
היה לי קצת חבל שלא ניתן היה לפרוש את הסדנא על פני יותר ימים, כי לטעמי הפידבק שהיא נותנת מאד משמעותי.
עד כדי כך שהייתי מוותר על הספר ומסתפק בקורס.
למעשה, אני שמח שאמאזון פיקששו עם ההזמנה שעשיתי בזמנו ורכשתי אותו בסדנא, כי בהכירי את הנפשות הפועלות (אני והתולעים)
יש לי חשד שהייתי עלול לצאת מתוסכל או "לא נופל מהכיסא" ולא הולך לסדנא עצמה אם הייתי מנסה לעבוד רק עם הספר.
למשל התכופפות.
אני די ויתרתי על הז'אנר הזה בזמנו כשהרגשתי אי נוחות בשרירי מיתר הירך (hamstrings).
כבר 3 ימים אני מתכופף גם לדברים שאני לא חייב מרוב שאני מבסוט שירד לי האסימון של מה זה "להתכופף עם גב ישר",
מחכה שהשריר יתאמץ, מחכה שם קצת ומתרומם.
הפידבקים הקטנים של "כאן זה בסדר שכואב", "כאן זה מצויין" ו "אם כואב כאן - תעצור" עושים הבדל עצום (וחסרים מאד כשעובדים רק עם הספר)
לאורך כל 6 המפגשים היא גם חוזרת ומפמפמת את מבנה עמוד השדרה ומקרינה תמונות ללא הרף, כך שבסופו של דבר, היום כשאני מתקן לעצמי תנוחה,
אני ממש רואה אותו מול העיניים (לפעמים אני גם שומע אותו אומר - לוק איי אמ יור פאדר , אבל זה כנראה לא קשור).

כשסיימתי את הסדנא, נכנסתי למכונית, והשיר ימים זהובים ניגן ברקע.
הפזמון שלו - "אנחנו נתהלך זקופים", נראה אפשרי יותר מתמיד..

לפעמים אני גם שומע אותו אומר - לוק איי אמ יור פאדר
צחקתי בקול רם מול המחשב...

ועוד משו,
כשהיא נשאלה בקבוצה שלנו, מה הפואנטה בGLIDE WALKING היא ענתה שבכל המקומות בהם זיהתה יציבה נכונה ואחוז זעום של בעיות גב,
היתה גם ההליכה הזו, וזו מבחינתה סיבה מספיק טובה להוסיף את זה.
הגישה הזו הידהדה לי עם דברים שקראתי ב-item]דילמת השפע id[/po]=644261 של מייקל פולאן, אודות הגישה התעשייתית (ההפוכה)של להשיג תוצאות שקורות באופן טבעי במערכת מורכבת (שמש אדמה צמחים בע"ח, או לחילופין, גוף האדם) על ידי שימוש רק במרכיבים בודדים תוך כדי התעלמות מהשלם ומתפקידם של תהליכים ומערכות שבמבט ראשון לא נראים תורמים באופן ישיר לתוצאה הסופית.
אני באופן אישי מרגיש בגוף את הסימביוזה בין ה-GLIDE WALKING לבין גבי הלא-דואב-כרגע ולהיפך.

<יכווץ גלוטוס מקסימוס לאלתר ויפה שעה אחת קודם>

יכווץ גלוטוס מקסימוס לאלתר ויפה שעה אחת קודם
היר היר!!
המשיכו נא... קוראים פה בשקיקה ובקנאה אין קץ.

שזה עוד דבר מרגש: תוצאות מהירות!
אני חושבת שזה באמת "הקטע" אצלה: הפשטות של היישום והמהירות שמרגישים תוצאות. אני חושבת שגם שיטות אחרות עוזרות (אם כי ברור שלכל אחד יש שיטות שיעזרו לו יותר ושיטות שפחות) אבל בדרך כלל זה או לוקח הרבה זמן להרגיש שינוי, או שהשינוי נעלם כמה זמן אחרי הטיפול (זו החוויה שלי עם כירופרקטיקה).

כבר 3 ימים אני מתכופף גם לדברים שאני לא חייב מרוב שאני מבסוט שירד לי האסימון של מה זה "להתכופף עם גב ישר",
נכון כיף?
אני גיליתי שזה כיף כבר מהספר, אבל עכשיו בקורס הבנתי פעם ראשונה איך לעשות את ההתכופפות העמוקה (כשאגן "נופל" בין הרגליים) ואני נהנית מזה מאוד.

אגב, כשהיא התארחה אצלנו אחרי הקורס, היא ביקשה לראות אנשים עם אורח חיים traditional. אז לקחתי אותה למג'דל שמס להתארח אצל פאוזיה, וראיתי (לראשונה אחרי שנים שאני מכירה את פאוזיה) שהיא פשוט עושה כל מה שאסתר מלמדת. תראו למשל איך היא מגישה אוכל על הרצפה:
kalkalist]+פאוזיה מתכופפת מהאגן, כמו שאסתר מלמדת l[/po].jpg

<יכווץ גלוטוס מקסימוס לאלתר ויפה שעה אחת קודם>
יוחנן! אתה טועה ומטעה. הגלוטוס שצריך לכווץ הוא מידיוס. (איפה אילה עם הסרטון שלה?)

נו, ככה זה כשאני מנסה להגיד תחת בלטינית.
גם לאסתר ניסיתי להסביר שמתוח לי שריר ברגל ואמרתי שם של שריר בזרוע.
אסור לתת לו להתקרב ללטינית זה.
(חוץ מזה, שמשתתף אחר בקבוצה שלי קרא לשריר הזה ביגוס דיקוס)

ביגוס דיקוס
יונת, אנחנו מכווצים את הגיבורים מאסטריקס, זו הסיבה...

אגב, אתמול ממש עשיתי ניסוי לבדוק מה אני מרגישה, וראיתי כך:
בהליכה ה"ישנה" שלי, מה שקרה היה שהאגן היה כאילו גם מכונס וגם קפוא ומוחזק מאחור, והרגליים נשלחו לפנים כאילו מן הירכיים.
בהליכה שאסתר מלמדת, זה בדיוק הפוך:
האגן לא מכונס - האחוריים מאחור
האגן לא קפוא ומוחזק - זה הוא שפועל! שרירי הישבן עושים את העבודה
הרגליים לא נשלחות לפנים מתוך הירכיים - אלא יוצאות קדימה כאילו כתוצאה מהפעולה של הנעת האגן.
כל התנועה הפוכה.

פתאום הולכים ברחובות ורואים כל כך הרבה אנשים עקומים...

הגלוטוס שצריך לכווץ הוא מידיוס. (איפה אילה עם הסרטון שלה?)
מה??
לא שלחתי את התירגול לכולם?
http://www.youtube.com/watch?v=CLjkU37-UKA
בלי השיר שהודבק...
תירגול נעים

פתאום הולכים ברחובות ורואים כל כך הרבה אנשים עקומים
אכן.

מבחינתי אחד השוסים הגדולים הוא כלוב הצלעות.
עד הסדנא הייתי מנסה לתקן תנוחה דואבת מכיוון האגן. עכשיו אני פשוט נותן לגרביטציה לטפל באגן ועובד דרך כלוב הצלעות.

לגבי תנוחת ישיבה ארוכה מול מחשב:

את מושב הכיסא שלי בעבודה כיוונתי כלפי מטה כך שיושיב אותי ב-STACK .
מסך מקלדת ועכבר מונחים בזוית לקו השולחן, כאשר אני יושב באלכסון
משענת ימין נמוכה כך שתיכנס מתחת לשולחן
אמת ימין מונחת כולה על השולחן כשהמעבר מהעכבר למקלדת קורה דרך ציר מרפק שנשאר על השולחן
משענת שמאל גבוהה,מחוץ לשולחן, כך שהמרפק וחלק מהאמה נשענים עליה, וכף יד שמאל מגיעה לצד השמאלי של המקלדת כשצריך
מסך נמוך יחסית שמצריך הנמכת המבט

מתיחת הצוואר היא הכי פחות אינטואיטיבית ואוטומאטית עבורי וכשאני נזכר בו, זה מרגיש נוקשה יותר משאר החלקים.

<יוחנן מרגיש כמו מחזיר בתשובה>

עד הסדנא הייתי מנסה לתקן תנוחה דואבת מכיוון האגן. עכשיו אני פשוט נותן לגרביטציה לטפל באגן ועובד דרך כלוב הצלעות
הסבר? פירוט?

(מעניין אם יש בינינו עוד קווים דומים חוץ מהיציבה)

לא שלחתי את התירגול לכולם?
לא!
אדיר (-:

כשלא מכניסים את האגן בכח אלא מניחים לו לנפשו הוא די הולך בעצמו אחורה, וזה לבד כבר הרבה יותר נעים לגב.
כשהתחלתי לעשות את זה כמו שצריך, מכאב בגב התחתון עברתי לאי נוחות בשרירים שבמרכז הגב.
כשאמרתי את זה לאסתר, היא הראתה לי שכשאני חש באי הנוחות, זה כי כלוב הצלעות שלי לא "התגלגל קדימה".
האגן כבר נמצא במקום הנכון ועכשיו רק צריך להאריך את עמוד השדרה ולתמוך בו, ולא לשנות יותר ב"בסיס של המבנה".
(אני אגב מת על הדרך המתנגנת שבה אסתר הוגה את המילה elongate - להאריך)
הדרך שבה כלוב הצלעות מגיע אצלי למקום הנכון מבלי להרים את הכתפיים קדימה (ע"מ להאריך את עמוד השידרה),
זה לקחת נשימה עמוקה כלפי מעלה, וללוות אותה בכיווץ של "חצי מחוך" תוך שימת לב לכתפיים שמשתדלות לא להשתתף בזה.
כשניסיתי "לסובב את כלוב הצלעות קדימה" זה תמיד לקח גם את הכתפיים קדימה,
ואילו כיווץ של חצי מחוך מביא אותי למצב הרצוי.
אם אני גם עושה פעולה עם הידיים רחוקות מהגוף, או נשיאת משקל קל, אני מפעיל יותר את המחוך.
מחוך מלא מכניס לפעולה ( engage מילה הרבה יותר מוצלחת) גם את השרירים בצד האחורי של ה"כלוב".

אגב, שימו לב שחלק ממכווצות הגלוטוס בסרטון גם מקשיתות את הגב.

אגב, שימו לב שחלק ממכווצות הגלוטוס בסרטון גם מקשיתות את הגב.

אסתר הצביעה עליהן כשראינו את הסרטון בשיעור.
רוצים תרגול נוסף?

כשצופים בהן מתרגלות נסו לשיר את These boots are made for walking של ננסי סינטרה
ובמקום המילה boots שירו גלוטס
(-:

אני אגב מת על הדרך המתנגנת שבה אסתר הוגה את המילה
יש לה שמץ מבטא הולנדי וזה מאוד חינני.

_ואילו כיווץ של חצי מחוך מביא אותי למצב הרצוי.
אם אני גם עושה פעולה עם הידיים רחוקות מהגוף, או נשיאת משקל קל, אני מפעיל יותר את המחוך.
מחוך מלא מכניס לפעולה ( engage מילה הרבה יותר מוצלחת) גם את השרירים בצד האחורי של ה"כלוב"._
אה! נכון!
וכן, שמתי לב שהרבה מאוד מהפעולות שלי דורשות הפעלת מחוך. מים מהאמבטיה לאסלה, פתיחת חלון קטן מעל בית השימוש, צלחות מארון גבוה (אפשר לראות כמה חפצים יומיומיים בבית שלנו אינם בהישג יד, כתוצאה מקוטנה של הדירה, וזה גם מגביל את הנגישות של הילדים), פתיחת חלון רחוק (רוב החלונות בבית שלי, עכשיו אני קולטת, אינם בהישג יד) ועוד ועוד.

אגב, שימו לב שחלק ממכווצות הגלוטוס בסרטון גם מקשיתות את הגב.
כן, ראיתי. אבל המדגימה הראשית יושבת טוב.
מה, ראיתם את זה אצלכם בשיעור?

מה, ראיתם את זה אצלכם בשיעור?
כן. הבאתי את זה לשיעור הראשון של יום שישי

טוב, לא הייתי בסדנא

אבל יוחנן כתב פה - מכאב בגב התחתון עברתי לאי נוחות בשרירים שבמרכז הגב ובחודשים האחרונים שמתי לב שגם לי יש את הכאב הזה במרכז הגב (שלא היה פעם) מה זה אומר ומה אפשר לעשות?

אי נוחות בשרירים שבמרכז הגב
אני חושדת שזה קשת בחוליות המותן. מתאים?
אם כן, תלכי לנספח ושם בתרגיל הראשון היא מסבירה איך "לעגן" את הגב כדי לעשות לו את ה-elongate המדובר. וגם שימי לב להסברים בתחילת הפרק על ישיבה בלי משענת, שם היא מסבירה איך בודקים את הקשת.

אגב, לגבי הדיון על נשימה שהיה לנו אי שם במעלה הדף:
היא אומרת שצורת הנשימה משפיעה על צורת בית הצלעות. אם נושמים יותר לחזה אז בית הצלעות נעשה פיזית רחב יותר, ואילו אם נושמים יותר לבטן אז לפעמים ממש נוצרת התרחבות של הצלעות בתחתית בית הצלעות. בתמונות שלה היא מראה אנשים עם בית צלעות רחב, כמו למשל החבר הזה:
inside]+הרבה מקום לנשום left band image[/po].jpg
לעומת הרבה מהאנשים שרואים מסביב, שבית הצלעות שלהם צנוע יחסית.

ויש גם את העניין עם השתן.
כשהוא עולה לראש, מתחילים לחפף בהתכופפות, ומקשיתים טיפה'לה את הגב.
אחרי שעושים את זה יום שלם בחדוות ניצחון,
קמים בבוקר דאובים כתזכורת לכך שאנחנו עדיין בני אלמוות ועדיין צריכם להקפיד על הפרטים.

ועוד בנושא ההתכופפות.
קל יחסית להיות מודעים כשמתכופפים נמוך.
נראה לי שההתכופפויות הקטנות, אלה שקל לעגל בהם פינות ולעשות אותן עם הגב במקום עם הירכיים,
הן אלו שגובות את המחיר הגבוה על שימוש מצטבר.
זה מרגיש די דבילי, לקחת חצי צעד אחורה כדי לעשות כיפוף ירכיים קטנצ'יק,
למשהו שאנחנו רגילים לעשות בכיפוף קל של הגב - אבל דומני ששם משתלם מאד להשקיע.

תודה רבה לכם שאתם משתפים אותנו.
חייבת לשאול, האם היא יפה ונהדרת כמו שרואים אותה בסרט? נראת אישה מדהימה..

עוד שאלה, העניין עם הכנסת בית הצלעות פנימה, כשאני מנסה לעשות את זה זה מרגיש כמו תנועה שמחזיקה שנייה בדיוק ואז בית הצלעות חוזר לסורו.
מה הסוד בלשמור אותו מוכנס? תודה שוב

הסוד הוא להתאמן בשכיבה... וגם לחזק שרירים שרובנו לא רגילים להפעיל.
אני לא בטוחה שאני יכולה להסביר רק בטקסט, אבל אם יש לך את הספר אז תסתכלי בתחילת הנספח.

(והיא באמת אשה מדהימה.

)

האם היא יפה ונהדרת כמו שרואים אותה בסרט? נראת אישה מדהימה
כן, כן, וכן.

אני חושדת שזה קשת בחוליות המותן.
זה קצת יותר גבוה, אזור החזה.

או שבעצם גם וגם. אני אסתכל בספר. תודה יונת! @}

מה כולם פה בלעדי?
חוצפה!
בדיוק היום תפסתי את עצמי מתכופפת בעיגול פינות הגב במקום בפינת ישבן מחודדת. וגם אצלי פיענוח נושא הצוואר לוקח יותר זמן.
בימים האחרונים נדמה לי שהגוף שלי מתחיל להבין לעומק את ההרפייה המלאה של הרגל במהלך הצעד - אבל האספקטים השונים של ההליכה עוד מתחברים להם לאטם.

הגוף שלי מתחיל להבין לעומק את ההרפייה המלאה של הרגל במהלך הצעד

אה? אמממ.. נו, מילא. לא הכל אני מוכרחה להבין

זה לא כזאת תעלומה: בכל צעד אמורה להיות רגל אחת שמחזיקה את הגוף ודוחפת אותו, ורגל אחת שנעה באוויר. הרגל שנעה באוויר אמורה להיות בהרפיה ולנוע קדימה רק מהתנופה.

אורה, נראה לי שקשה להטמיע בגוף דפוסים חדשים במחי סופשבוע מרוכז. הקורס היה בשביל ללמוד מה לעשות, אבל בשביל שזה יהפוך לאוטומטי צריך לחזור על זה הרבה פעמים -- כמו שעושים כשלומדים לנגן, כמו שתינוקות עושים כשהם לומדים משהו חדש.

אני לא מצפה להטמעה מהירה כמובן, יונת - בייחוד אחרי עשרות שנים של הרגלים לא נכונים.
ולמרות אורך הרוח הנדרש באופן טבעי - יש משהו באסתר ובגישתה שמאפשרים הטמעה מהירה יחסית - ואני ממש שמחה שהייתי בקורס שלה. אני ממליצה בחום.

יש בגישה ובאישה מן הגאונות.

יש לי שאלה -
קראתי את כל הדיון אך לא קראתי את הספר.
ומה שאתם מתארים מאד מאד מזכיר לי את שיטת אלכסנדר, שאני מתרגלת ונעזרת בה מאד.
מישהו כאן מכיר את אלכסנדר ויכול לומר לי האם אני צודקת - ואם לא, מה ההבדל?

תסתכלי בהרצאה -- היא עונה על השאלה הזאת בסוף ההרצאה.

שלום לכל אלה שהשתתפו בקורס של אסתר גוקלה בארץ,
שלחתי לכם היום דוא"ל, בנסיון לקבוע מפגש תרגול בינינו.
אשמח אם תגיבו במהרה.

בתרגול איינגר יוגה מביאים את הגוף למצב של יציבה נכונה.
לפי מה שראיתי בסרטון של אסתר העקרונות דומים.
אחרי שהצצתי בדף ולא ראיתי את איינגר מוזכר הייתי חייבת....
מה שכן, זה דורש עבודה קשה והרבה התמדה
בתרגול קבוע ומתמשך העקרונות נטמעים בגוף ואין צורך לזכור ולשנן מה לעשות. היציבה הנכונה נהיית חלק בלתי נפרד מהגוף.
בנוסף יש רווח נוסף שהוא הרווח המנטלי-רוחני היות והתרגול הוא מדיטציה בתנועה.
כלומר, הנחת איברי הגוף במקומם הנכון מתוך התבוננות וריכוז באיברי הגוף השונים באופן שיוצר שקט מנטלי=מדיטציה של התבוננות באיברי הגוף.
פרישת המודעות בכלל הגוף לעומת ריכוז המודעות בראש ובקדמת המח יוצרת חופש ושקט מנטלי.

_בתרגול איינגר יוגה מביאים את הגוף למצב של יציבה נכונה.
לפי מה שראיתי בסרטון של אסתר העקרונות דומים.
אחרי שהצצתי בדף ולא ראיתי את איינגר מוזכר הייתי חייבת...._
את ממש צודקת. אסתר גוקלה למדה מנואל פרז (אין לי מושג אם כתבתי נכון, זה מצרפתית...) שלמדה מאיינגר.
רק שדרך העבודה כנראה השתנתה מתחנה לתחנה.

מה שכן, זה דורש עבודה קשה והרבה התמדה
ובגלל זה לכמה אנשים יותר קל לבוא ללמוד במתכונת שמדובר בה כאן , כי זה בתוך החיים הרגילים ולא בתרגול נפרד שצריך להקדיש לו זמן נפרד.
לפי תחושתי זו עדיין עבודה קשה , אבל היא מתרחשת ביומיום. לי זה ממש מתאים ככה.

הי רותם
אם זה עובד והיציבה הנכונה נטמעת בתוך הגוף הרי זה מבורך....
אולם כמו כל שינוי, יש צורך בהדרגתיות וזמן כדי להפנים מבחינה אנטומית וכן רגשית
לגוף יש סיבות למצב בו הוא נמצא חלקן אנטומיות,חברתיות,או סביבתיות וחלקן רגשיות שלחלקן היה צורך בעבר ולחלקן יש צורך גם בהווה.
לכן הדרגתיות וזמן נדרשים לכל שינוי אמיתי.
אני לא בטוחה שעל ידי הסבר מדויק ככל שיהיה על מנח הגוף הרצוי ועל ידי התנסות של מספר פעמים על ידי הדרכה של מבין ענין ניתן להבין את כל הדקויות של יציבה נכונה
כי מיד (כמו שהצצה חטופה בדף) עולות אינספור שאלות.
לכל אדם מבנה משלו ולכל אדם יצוצו במוקדם או במאוחר שאלות הקשורות לתהליך שינוי היציבה שלו
ואני מדגישה תהליך פעם נוספת. כי לא ניתן לשנות יציבה ברגע.
כמו שאמרה אסתר בהרצאה שבלינק המצורף:מבנה כלוב הצלעות משתנה בעזרת הנשימה וכך גם מנח העצמות וצורת השרירים.
זהו תהליך שדורש הרבה זמן והתמדה, ואין מה לעשות. גם הרבה עבודה קשה (פיזית ו/או מנטלית)
אם בשיטה זו או אחרת.

גם זוגתי לא מבינה למה אני לא יכול לעשות יוגה (אשטנגה במקרה שלה) כמו בנאדם, שהרי אסתר לא המציאה את הגלגל.
לכן כתבתי במעלה הדף, שעבורי, הספר בלי הסדנא לא היה תורם כנראה דבר.
הפידבקים של אסתר ותיקוני התנוחה הקטנטנים עשו את כל ההבדל עבורי.

וכפי שאמרה רותם -
אבל היא מתרחשת ביומיום. לי זה ממש מתאים ככה.

מתייעצת עם יוחנן ושאר הותיקים בתרגול:
אז לא לקנות את הספר? (אני באירופה ולא יכולה להגיע לסדנאות, אבל מתרגלת עמידה וישיבה לפי ההרצאה ולפי הפרקים שזמינים באינטרנט).

תודה לכולכם על השיתוף במידע.
ויש לי עוד שאלות:

איך מיישבים את הסתירה בין בטן משוחררת לבין המחוך הפנימי? האם המחוך הפנימי מופעל רק בזמנים מסויימים (הרמת יד ומשא...) או כל הזמן?
בזמני עייפות רבה (אצלי שילוב של תחילת הריון+ ילדה שמתעוררת הרבה+ לו"ז גמיש אך עמוס) אני חשה שהגב העליון מתגבנן, וכלום לא עוזר. כואב אפילו להתמתח. יש עיצה חוץ מלישון? (מה שאני מנסה לעשות ממילא...) איך להתישר ולמצוא מנוחה בתוך היציבה הזקופה?
איך עוזרים לילד בן רבע לחמש (שמוכן לשתף פעולה)לשפר יציבה? הוא יושב ישיבה 'נמרחת' ובסך הכל הגב התחתון שלו מאוד מאוד לא גמיש.

תודה!

מתי היא באה שוב?

יוליקו,
זו החוויה שלי. אאל"ט יונת הגיעה לסדנא אחרי עבודה מאסיבית עם הספר ושיפורים בעקבותיו.
אצל משתתפים שונים , גשם האסימונים של ה stack sitting נפל בשלבים שונים של הסדנא.

את המחוך הפנימי מפעילים כדי להקטין את הלחץ ש"דוחס" את עמוד השדרה כלפי מטה בזמן מאמץ.
נשיאת חפץ כבד, קפיצה, ריצה וכאלה.
אני מצאתי את עצמי מפעיל אותו למחצה בכל מיני פעילויות בהן הידיים עובדות קדימה. היום אחרי חודש, אני מרגיש פחות צורך לעשות זאת בחלק מהפעילויות.
stack sitting עברה להיות תנוחת העבודה המועדפת עלי מול המחשב. כשהגוף מבין את התנוחה, עומדים ויושבים זקוף ולא בדום מתוח.
אני אישית לא בטוח שהייתי מבין את הישיבה ללא הכיוונון של אסתר במהלך הסדנא.
לישון כראוי זה בכלל תמיד טוב. ראיתי את זה באיזה סרט. מזמן.
לגבי הילד בן ה-5, קטונתי.

גם זוגתי לא מבינה למה אני לא יכול לעשות יוגה (אשטנגה במקרה שלה) כמו בנאדם, שהרי אסתר לא המציאה את הגלגל.

לפי אסתר גוקהלה (וגם לפי איינגר כנראה) הרבה מערביים לא יכולים לעשות יוגה כמו שצריך. למעשה זה מה שהוליד את כל העניין:

נואל פרז למדה יוגה אצל איינגר, והוא כל הזמן התעצבן עליה ועל שאר המערביים שהם לא עושים את התנוחות כמו שצריך. באחת הפעמים האלה, הוא אמר לה "תלכי מאחורי הנשים ההודיות בשוק. כשתגיעי למצב שהתנועות שלך יחפפו את הצל שלהן -- למדת משהו חשוב." ככה נואל פרז פיתחה את השיטה שלה (Aplomb) ואסתר גוקהלה למדה ממנה והמשיכה את זה הלאה.

אסתר מורה ליוגה בעצמה (היא גדלה בהודו והסתובבה הרבה באשרמים) ולטענתה חלק גדול מהתנוחות דורשות התאמה למתרגלים מערביים, וחלק נוסף דורשות תשומת לב לדקויות שחשובות רק למי שנגוע בבעיות שלנו.

אז לא לקנות את הספר? (אני באירופה ולא יכולה להגיע לסדנאות, אבל מתרגלת עמידה וישיבה לפי ההרצאה ולפי הפרקים שזמינים באינטרנט).

אצלי הספר עשה פלאים. הוא מאוד מדויק ומפורט. ממליצה בחום.

-איך מיישבים את הסתירה בין בטן משוחררת לבין המחוך הפנימי? האם המחוך הפנימי מופעל רק בזמנים מסויימים (הרמת יד ומשא...) או כל הזמן?

לא כל הזמן, רק כשצריך. מתי צריך? כשהולך להיות עומס על הגב: הרמת משאות, קפיצה, ריצה (תסתכלו על ילדים רצים בלי חולצה -- הם מפעילים את המחוך באופן טבעי), נסיעה בדרך מטלטלת.

בזמני עייפות רבה (אצלי שילוב של תחילת הריון+ ילדה שמתעוררת הרבה+ לו"ז גמיש אך עמוס) אני חשה שהגב העליון מתגבנן, וכלום לא עוזר. כואב אפילו להתמתח. יש עיצה חוץ מלישון? (מה שאני מנסה לעשות ממילא...) איך להתישר ולמצוא מנוחה בתוך היציבה הזקופה?

יכול להיות שאת מחזיקה את הכתפיים אחורה בכוח? ואז כשאין לך כוח את משחררת?
אם זה העניין, אז תעשי את "גלגול הכתף" ותשחררי, בלי להחזיק בכוח.
לא שזה מחליף שינה...

מתי היא באה שוב?

יש תוכניות, אבל עדיין לא משהו קונקרטי. אני מאמינה שזה יקח פחות משנה.

מתי היא באה שוב?
אני רוצה שננסה לארגן קבוצת לחץ

מי חושב שהוא יצטרף אם היא תגיע? מי מוכן להתחייב לזה?

אני מוכנה להתחייב

זה מאד מעניין אותי, אבל מאד תלוי בתזמון ובמחיר. סוף שבוע בלתי אפשרי עבורי.

המלצה על סרט
להשראה בתחום היציבה, ובמיוחד ההליכה: ממליצה על הסרט The Gods Must Be Crazy ("האלים משתוללים" בתרגום הצולע לעברית)
סרט מעולה בכל מקרה, ועכשיו ראיתי אותו שוב עם ילדי והתבוננתי על התנועה של הבושמנים. זה ממש מרתק!
(דוקא לשבת הם יושבים עם גב מעוגל קצת. כל השאר - פרסומת ליציבה הטבעית לפי הספר.)
שווה ביותר.

מישהו יכול לכתוב שוב את שם הספר של אסתר
לא מצאתי במעלה הדף
תודה

8 צעדים לגב בלי כאבים:
"Eight Steps to a Pain-Free Back" Amazon:0979303605

יש תרגום לעברית?

אני אגיע קבוצה אם זה אחרי יולי

אפשר להרים את הכפפה ושכל אחד יתרגם פרק

אני מאד רוצה להשתתף בסדנה שלה. כרגע קצת קשה לי להתחייב עם מילה באבן, אבל רצינית ואעשה מאמץ להגיע אם היא תבוא.

גם אני, אבל עם תינוקת....

_כשהיא נשאלה בקבוצה שלנו, מה הפואנטה בGLIDE WALKING היא ענתה שבכל המקומות בהם זיהתה יציבה נכונה ואחוז זעום של בעיות גב,
היתה גם ההליכה הזו, וזו מבחינתה סיבה מספיק טובה להוסיף את זה._
לאחר תירגול מאסיבי של ההליכה בכל הזדמנות אפשרית (למרות שלא עם כל האלמנטים), אני בהחלט מרגיש את הקשר בין התחזקות השרירים כתוצאה מכיווץ הגלוטס,
לבין היכולת שלי לבצע עבודות בכיפוף ירכיים קל לאורך זמן (למשל שטיפת כלים שלגובה שלי השיש קצת נמוך).
גם השריר הארבע-ראשי (הקדימה של הירך) משתתף בזה, ואצלי הוא גם היה חזק מלכתחילה, אבל השמירה על גב ישר בכיפוף ירכיים קל בהחלט משתמשת בגלוטס.

מתיחת הצוואר היא הכי פחות אינטואיטיבית ואוטומאטית עבורי וכשאני נזכר בו, זה מרגיש נוקשה יותר משאר החלקים

את זה כתבתי לפני כחודש וחצי. התמורות שהתחוללו אצלי בגב היו למרות שדי חיפפתי במתיחת הצואר ומשיכת הכתפיים אחורה.
התחושה שלי לגביהם כרגע שזה מבחינתי what separates the men from the boys
(וזה לא שיש לי מה להתלונן על ההישגים עד כה).

שליחה על ידי רותם* » 01 מרץ 2010, 10:47

חוץ מזה זו הליכה נורא כיפית! (ויפה, לדעתי - אצל "מקצוענים")

תנסו הליחלקה בשניים -- זה חוסך את הצורך לסנכרן את הצעדים, כי פלג הגוף העליון לא מתנדנד למעלה ולמטה עם כל צעד. (זה בטח גם מאוד עוזר כשסוחבים כד מים על הראש...)
זה גם מקל כשסתם סוחבים ילד או ארגז: פחות נדנוד למעלה ולמטה = פחות מאמץ לידיים הסוחבות.

שליחה על ידי רותם* » 11 מרץ 2010, 13:40

תנסו הליחלקה בשניים
מזתומרת? ללכת בזוג? יד ביד? איזה שניים?

זה בטח גם מאוד עוזר כשסוחבים כד מים על הראש
ילדה עייפה שנישאת על הכתפיים ומשעינה את קצה הסנטר על הראש נותנת פידבק מצויין לאיכות ההחלקה.
יעני,אם לא תחליק, יפתח לך שוב המרפס מהדפיקות של הסנטר.

יצא לי לפני כחודשיים 'להלחיק' עם עגלת סופר בחנות הטבע. זה ממש עזר לי להבין את העניין. שווה גם לנצל ירידות שבהן אפשר בקלות יחסית לשחרר לגמרי את הרגל כשהיא נעה קדימה.

ילדה עייפה שנישאת על הכתפיים ומשעינה את קצה הסנטר על הראש נותנת פידבק מצויין לאיכות ההחלקה.
אני חושבת ששלי קצת גדולה מדי לצורכי תרגול P-:

יצא לי לפני כחודשיים 'להחליק' עם עגלת סופר
אני אנסה. למה זה עוזר? בגלל היצוב של פלג הגוף העליון?

ומשהו אחר:
תסתכלו על התמונות במאמר הזה
(תכף נראה אם הצלחתי לקשר- יש גלרית תמונות מצד ימין)
גם לכם נראה שהישיבה שלהם בגב לא הכי ישר, אלא מעוגל קצת?
שמתי לזה לב גם אצל הבושמנים בסרט THE GODS MUST BE CRAZY אבל חשבתי שאולי הם אספו שחקנים שכבר התקלקלה להם קצת היציבה... אבל בשבט ההזדה אי אפשר לחשוד שהם ישבו על כסאות או סחבו את התינוקות בעגלה. (-;

בתמונות שהם יושבים על הישבן, הם לא "יושבים על הזנב" והחלק שמעוגל הוא הגב העליון. אסתר העירה שבדרך כלל כיפוף בגב העליון לא גורם לבעיות גב קשות כמו הכנסת הזנב. בתמונה של הכריעה באמת נראה שכל הגב מעוגל.
נראה לי שבשביל לקבל תשובה רצינית תצטרכי לשאול בפורום שלה...

טוב

הי רותם,
לי זה עזר (ההחלקה עם עגלת סופר) להגיע לשחרור מלא של מפרק הירך כשהוא נשלח קדימה. כנראה משהו באפשרות לתמיכה קלה (מאוד) שמעניקה העגלה.
מה שעוד עובד לי, כאמור, זה ההליכה בירידה מתונה - גם שם קל יותר לחוש את מפרק הירך נמשך בכוח הגרוויטציה כלפי מטה ומשתחרר יותר במהלך תנועת הרגל קדימה.

לגבי ישיבה 'לא משהו' אצל אנשים שיציבתם לא אמורה היתה להתקלקל, אני חושבת שצריך להזהר מרומנטיזציה של הנושא. ברור שגם בין תרבויות 'לא מקולקלות יציבתית' יהיה מגוון יציבות ויהיו אנשים ותרבויות עם יציבה יותר ופחות טובה. חוץ מזה, התחושה שלי היא שהחשיפה למקובל בתרבות המודרנית מקלקלת לפעמים את היציבה במהירות מפתיעה.

ברור שגם בין תרבויות 'לא מקולקלות יציבתית' יהיה מגוון יציבות ויהיו אנשים ותרבויות עם יציבה יותר ופחות טובה.
כן, אבל למה? אם זו היציבה הטבעית לבני מיננו?
אני תוהה אם לא מפוספס פה משהו, אם התאוריה לא גורפת מדי. (זה לא הכי חשוב בעולם, זה רק תפס את עיני אז אני משתפת)
חוץ מזה, התחושה שלי היא שהחשיפה למקובל בתרבות המודרנית מקלקלת לפעמים את היציבה במהירות מפתיעה.
כמו שכתבתי, כשראיתי את The Gods Must Be Crazy זו בדיוק היתה המחשבה שלי: שהם בחרו לסרט שחקנים בושמנים עירוניים, או מאיזה כפר בושמנים לתיירים או משהו.
במקרה הספציפי שממנו באות התמונות האלה, קשה להאמין שכך הוא. לפי הכתבה האנשים האלה לא חשופים לפגעי התרבות המודרנית ואין להם כיסאות. הם נוודים בכלל.

מעניין לחשוב על זה.

כל תרבות מפתחת מאפיינים יחודיים בכל מיני תחומים - אז למה לא ביציבה?
האם העובדה שתרבות לא הושפעה מהמקובל בעולם המודרני אומרת שהיא בהכרח מצאה את הפתרונות הטובים ביותר? זה נראה לי לא סביר.
והאם לא יתכן שתרבויות שהיתה בהן יציבה טובה יאבדו את היציבה הבריאה מכל מיני סיבות כבר לפני מאות ואלפי שנים?

זה לא אומר שאין יציבה שעובדת במיוחד למבנה האנושי בדרך כלל ומובן שיש מה ללמוד בתחום הזה מאותן תרבויות שבהן נראה שהניסוי היציבתי הצליח במיוחד.

אני לא חושבת שזה קשור רק למגע עם התרבות המערבית. כשאסתר היתה בארץ לקחתי אותה לכפר דרוזי בגולן, והיציבה של האנשים שם היתה בדיוק כמו שהיא מלמדת (לא בטוחה שכולם, אבל כל אלה שפגשנו).

אני מסכימה אתך, יונת.
מה שניסיתי לומר בעיקר הוא שתרבות יכולה לאבד את היציבה האופטימלית גם בלי קשר לתרבות המודרנית.

מעניין. בדיוק שבתי מסיני ושמתי לב שאף לא אחד מהבדואים, חלקם גם כאלה שלא באים הרבה במגע עם תיירים, אינם יושבים זקוף.

מוזר. אסתר ביקרה גם אצל בדואים (באזור באר שבע, אני חושבת) והתלהבה מהיציבה שלהם.

אכן מסתורי. אולי מספיק שיש קבוצה של כמה אמהות עם אינסטינקטים טובים שגודלו נכון וכבר נוצרת או משתמרת המסורת המוצלחת?

או שמא יש יותר מדרך אחת נכונה?
למרות שכל החושים שלי אומרים שמה שאסתר מציעה הוא הבחירה הטובה ביותר שאני ראיתי עד כה.
דא"ג, אני זוכרת שמילדות התפעלתי (לשווא - לא היה לי מושג איך להגיע לזה בעצמי) מתמונות של נשים תמירות באפריקה שהלכו עם משא על ראשן באופן כל כך אצילי, קליל, טבעי - בדיוק מה שאסתר מלמדת.

או שמא יש יותר מדרך אחת נכונה?
זהו, זו היתה התהייה שלי. (במיוחד לגבי ישיבה-על-הרצפה-בגב-עגול)
ממשיכה להתבונן בסוגיה.

שלום לכולן ,
בתוך אותה תרבות , אנשים יהיו בעלי יציבה שונה כיוון שאופן המעבר ממצב למצב ומתנוחה לתנוחהתוך מעבר דרך העמידה (שזוהי הגדרתה של יציבה )ונשיאת הגוף משקף את ההיסטוריה הפרטית של האדם ,הטראומות והאיסורים שהאדם עבר ,ההדחקות וההתפתחות בכללה.מכיוון שכך ברור שאין פה רק תרבות של יציבה כיוון שהיא דבר אינדיבידואלי בעיקרה .אגב המחשבה שיש דרך אחת לנוע ולשאת את עצמנו,דרך אליה יש לשאוף אינה מתיישבת עם השונות שלנו כבני אדם. ומהי יציבה טובה עבור גיבן מלידה ?האם יציבה טובה תחשב עמידה עם גב ארוך וישר?היכן נכנסת בכל זה התנועה והמעבר הדינמי ממצב למצב בצורה הקלה ביותר ? הגדרה טובה ליציבה שאני אוהב להשתמש בה היא היכולת לנוע ממצב למצב במינימום מאמצים תוך מעבר דרך מצב העמידה .כשמסתכלים על זה כך , רואים שיש אנשים פגומים מבחינה מבנית שמשתמשים בעצמם יותר טוב מהרבה אנשים שנראים זקופים וארוכים.
למען הגילוי הנאות ,התחלתי לקרוא את אסתר לא מזמן ואני עוד בודק את העיניין אך על פניו התפיסה החיצונית הזו של יציבה מפריעה לי כי אינה מתיישבת עם המציאות המאוד מורכבת של התנועה האנושית.
וגם אם הדבר הוא נכון ויש לשאוף לתנוחה טבעית בעמידה או בישיבה כפי שהיא מציעה ,הרי שהבעיה הגדולה היא בכך שהחלקים במוח שאחראים על העמידה והתנועה בעיקרם אינם נשלטים על ידי תרגילים של הרצון וניסיונות "להיכנס לתנוחה" והם תולדה של למידה עקיפה .הניסיון להיכנס לתנוחה נכונה גורם לכפייה במערכת העצבים ולא מאפשר לנו לחקור את עצמנו את התנועה שלנו ובקיצור את היציבה שלנו.

אני מאוד סקרנית לקרוא על התוצאות של הסדנה של אסתר, כמה חדשים אחר כך (גם לאור ההערות של איתן) -
איך הגב? הכאבים? איך ומה השתנה ביציבה שלכם? האם השינוי נטמע בכם? והאם - למישהי שלא היתה בסדנה, כדאי לרכוש את הספר, זאת אומרת - האם אפשר ממש ללמוד ממנו את מה שהסדנה מלמדת?
תודה!

לפלונית,
לא הייתי בסדנה, אבל הספר מאד עזר לי. אני מניחה שאם הולכים לסדנה זה עוד יותר משמעותי. לי אישית יש פחות כאבי גב.

אסתר אומרת, למיטב זכרוני, שרואים תוצאות משמעותיות ביציבה לאחר כשנתיים. זה מה שקלטתי בכל אופן. לעומת זאת, בכאבי גב יכולה להיות הקלה מיידית כמעט. אני רואה שינויים לטובה אבל יש עוד עבודה. הגוף צריך להתרגל למשהו אחר לגמרי. יש באתר של גוקלה פורום פעיל מאוד שבו גם אנשים שרק קראו את הספר מתיעצים אתה ועם מורים נוספים.

הבת שלי (6) עומדת כאשר הגב שלה מוקשת מאוד. חוץ מזה יש לה גם פלטפוס - כף הרגל פונה פנימה.
מישהו ידע הכיצד מטפלים והאם בכלל צריך.
היא לא מתלוננת או משהו.

אם כבר הדף עלה ל{{}}מה חדש
האם יש מעוניינים בסדנא של גוקהל?

כאן
רשום שמתוכננת סדנה במרץ בארץ.

תודה!!

יכול להיות. כתבתי לאסתר לפני זמן מה גם בשאלה אם יש אפשרות לעשות סדנת רענון קטנה למי שכבר למד והיא אהבה את הרעיון.

אם לא - בהחלט יתכן שארצה לחזור על הסדנה ואמליץ עליה בחום.

לאיתן
המבנה של הגוף עצמו יכול להשתנות על ידי תרגול נכון
אין צורך להסביר ששינוי במבנה הגוף משפיע על כלל מערכות הגוף בהם גם המערכת העצבית והמח.
אין לי נסיון בפלדנקרייז אך אני מבינה שהרעיון או אחד מהם הוא ההשפעה של ההכרה והמח על היציבה ומנח הגוף. תקן אותי אם אני טועה.
בכל מקרה שתי הגישות אחת הן כי שתיהן מדברות על הקשר בין הגוף והנפש או ההכרה או המח או המערכת העצביצ או כל שם אחר שנקרא לזה.
על כן שאתה אומר
הניסיון להיכנס לתנוחה נכונה גורם לכפייה במערכת העצבים ולא מאפשר לנו לחקור את עצמנו את התנועה שלנו ובקיצור את היציבה שלנו.
אולי הדרך שלך אינה כזו אולם תרגולים שונים כמו למשל יוגה ואיינגר יוגה בפרט מוכיחים שהדבר אפשרי.
תרגול שלאורך שנים "מכניס" את הגוף למצב של יציבה נכונה בהחלט מהווה חקירה עצמית אמיתית ויוצר יציבה פיזית ומנטלית קוהרנטית ועמידה.
זו הרי אותה הדרך רק בכיוון ההפוך ממה שאתה מכיר ויודע...
יש הרבה דרכים להגיע למטרות דומות...

לנועה
כאשר הקשת של הרגל לא עובדת הקשת של הגב גדלה ואז יש סיכוי גדול יותר לכאבי גב כיוון שהלחץ על חוליות השדרה אינו סמטרי ולאורך זמן, שנים בדרך כלל זה יוצר כאבים.
חוץ מזה יש לה גם פלטפוס - כף הרגל פונה פנימה_
פלטפוס זה כשהקשת בכף הרגל לא עובדת כמו שצריך במקרים חמורים אין קשת בכלל וכף הרגל שטוחה.
האם זה מה שיש לבתך? מה הכוונה לכף הרגל פונה פנימה? רק כף רגל אחת? שתיהן במידה שווה? כמה פנימה?
ייתכן ואין הכוונה לפלטפוס אלא משהוא אחר...
צריך לראות אותה מישהוא שמבין
אינני יודעת מה עושים עם ילדים כיוון שבאופן טבעי המבנה שלהם בגיל זה הוא עם קשת גדולה בגב.
הייתי מתייעצת עם מורה ליוגה בכירה בשיטת איינגר.
לגבי מבוגרים יש הרבה מה לעשות ותרגול לאורך זמן בונה קשת בכף הרגל ומונע כאבי גב שעלולים לצוץ ומפחית כאבי גב שכבר צצו.
יש בצפון מורה מקסימה שאני לומדת אצלה
אבל בבכל הארץ תוכלי למצוא מורים טובים בשיטה.

לגבי מבוגרים יש הרבה מה לעשות ותרגול לאורך זמן בונה קשת בכף הרגל ומונע כאבי גב שעלולים לצוץ ומפחית כאבי גב שכבר צצו.
מורה למה?

_לגבי מבוגרים יש הרבה מה לעשות ותרגול לאורך זמן בונה קשת בכף הרגל ומונע כאבי גב שעלולים לצוץ ומפחית כאבי גב שכבר צצו.
מורה למה?_

לאיינגר יוגה.