מברוכ שו איסמה איסמו

[עודד_לבנה*]

של אסנת (אגב, האלף בקמץ ולא בחולם)

אם השווא בסמך הוא נח (והוא נשמע כזה, אא"כ הוא מרחף), אז למיטב הבנתי זה קמץ קטן, ואז עדיין הוגים Osnat.

[אמא_של_יונת*]

עודד,
אכן הוגים Osnat, אבל ההגיה הנכונה היא Asnat, בדיוק כמו בשמת.

[מיצי_פיצי*]

בבסיס צבאי בו שרתתי היתה מישהי בשם פלומית, מאוחר יותר התברר לי שזה כינוי שהדביקו לה החיילים הרשעים על שום פלומת השפם בה התהדרה... למזלי לא הספקתי לפנות אליה ישירות עד שהתברר לי שמה האמיתי.
ולגבי שמות ילדי, לבתי קראתי דינה (בדיוק גמרתי אז לקרוא את האוהל האדום) ולבני אורי (בשורוק), אני שומעת הרבה תגובות כמו האם לא יכולנו למצוא שמות מודרניים ויפים יותר והתגובה שלי היא שאין שום קשר בין מודרני ליפה ובכלל, מה שטוב לבתו של יעקב אבינו בוודאי טוב גם לבת שלי! חמותי שאלה את בעלי (בנה) אם אנחנו בוחרים את השמות כדי להרגיז אותה אז הוא אמר לה שאנחנו אמנם נהנים לראות אותה מתרגזת אבל זאת לא הסיבה...

[טרה_רוסה*]

האם לא יכולנו למצוא שמות מודרניים ויפים יותר
והמסקנה שלי היא, שלא משנה אם השם שכיח או נדיר, נורמלי או מוזר, תמיד יהיה מי שלא יאהב אותו ומי שיהיה לו מה להעיר.

בפעוטון ושם לאחד הילדים קראו צוף.
בטח האחיין שלי.... ודרך אגב, צוף זה שם מהתנ"ך: "מאבות שמואל הנביא", שמואל א א )

אבל לא שמעתי על ילדה שקוראים לה אמא.
תתפלא. במדגם שמות מתחילת המאה הקודמת בארה"ב, מתוך כחצי מליון נשים, ל-60 קראו Ima ( http://www.ssa.gov/OACT/babynames)

<כשהתינוקת בת חודשיים ועדיין לא מוצאים לה שם, מתחילים לקרוא גם דברים מוזרים כאלה....>

[תוספות_יוםטוב*]

אוי ויי. עכשיו הדודה של חסד עליון פשוט תיכנס לאתר, תספר על זה לאבא שלו - שלמד אתי בישיבה - ואז הוא ייכנס וישנא אותי כל ימי חייו. לא הייתי צריך להתחיל עם זה בכלל.

<וזה אחרי שיאיר השתדל לא לספר על שמות של ילדי חבריו הקרובים (שדווקא היו תורמים רבות לדף!!!) מתוך התחשבות...>

[תוספות_יוםטוב*]

מצד שני, מי שקורא לבן שלו "חסד עליון פשוט" - לא שונא כל כך מהר...
נרגעתי.

[עודד_לבנה*]

אמא

אכן הוגים Osnat, אבל ההגיה הנכונה היא Asnat, בדיוק כמו בשמת.

קמץ גדול?
שווא נע/מרחף?
ומה לגבי בשמת?

[חבצלת_השרון*]

ואללה? היית קוראת לילד שלך יוסף, יעקב, שמשון, נפתלי, בנימין, שמעון, אלעזר, לבן, יששכר, יחזקאל, ירמיהו... שנמשיך? או לבת שפרה, פועה, יוכבד?
כן. יוסף יש לנו כבר, וגם משה, אבל בינימין הוא שם מהמם, וכך גם אלעזר. גם יהודה ודוד.
ולבנות: אסתר, נעמי, מרים, רחל... שמות מהממים!

[אש''א*]

עודד לבנה -
אש"א = אמא של איסתרא. אני ישות י ותיקה בפורום (נראה לי שגם לפניך)
אמא של אדם - דה כבר דבר אחר...
דריה-
אני מכירה עוד אחת בשם שלך וכן יש לי תלמידה בשם דר.

שמות שמתמיהים אותי:
מעיין ואופק- לבנים.

[סמדר_נ*]

_שמות שמתמיהים אותי:
מעיין ואופק- לבנים._
למה זה מתמיה אותך? מעיין ואופק הן מלים בזכר, ואם כבר לתת אותן בתור שמות, לא הגיוני יותר שאלה יהיו שמות לבנים (בילדותי "מעיין" היה שם יוניסקס, היום אני נתקלת בו רק כשם של בנות, וזה דווקא די מתמיה)?

[ילדה_יפה*]

מה עם אביגייל... @}

[ילדה_יפה*]

אני מכירה גם אורן (אם פתח מתחת לא') ואורן (כמו העץ לילדה), וארבל וירדן ודוראל לילדות ...

[עודד_לבנה*]

מסתבר שיש לפחות שתי ראובת

[מיכל_שץ*]

וקראו לי ארני בכלל על שם דוד בשם רן , אח של אבי שהיה בצוללת דקר לאחותי קוראים עפרה ע"ש דוד בשם צבי שגם הוא היה בצוללת...
_
אמא שלי היתה יצירתית עם רגליים על האדמה בנוגע לשמות, יש לה 5: לראשון קוראים גיורא - כי אמא שלו גיורת
לשניה קוראים עפרה ע"ש הדוד צבי
לשלישי קוראים יובל כי הוא נולד בחורף (הקשר של מים)
לרביעית (אנוכי) קוראים מיכל כי סבתא עטרה תמיד רצתה בת ולא היתה לה והיא ביקשה יפה.
לאחרון קוראים ארז, הוא נולד סמוך לט"ו בשבט. למרות שזה שם של עץ וכביכול לא מקורי, אני מכירה הכרות אישית רק עוד אדם אחד בשם הזה. אח שלי לעומת זאת מכיר רק את עצמו...
וכך יצא לה שמות סדרתיים אבל בלי לתכנן.
_
אני המשכתי עם הגישה של לתת שם עם משמעות שמתחברת אולי גם לנסיבות הלידה ולבתנו קראנו תאיר.
בהתחלה דווקא חשבנו על אורי (בחולם) ואז עם השם השני שלה זה התחבר יפה - אוריאנה.
_
לגיסי וגיסתי ישנה גישה מעניינת ומאוד פרקטית לשמות.
מעבר לבדיקה שיש התאמה נומרלוגית (זה כבר עניין של בחירה אישית) יש להם מספר פרמטרים מעניינים: השם חייב להיות בעל 2 הברות, לא פחות ולא יותר = אורך אופטימלי.
שמות שיש בהם אותיות או צלילים שמופיעים בשם המשפחה לא מתקבלים.
כדי שגם הצליל יהיה יפה לאוזן (שלהם) הם החליטו שהם רוצים שמות בלי האות ר'. כל אחד יכול להחליט מן הסתם על האותיות שלא עושות לו את זה. וככה הם בוחרים וממיינים.
לילד הראשון הם קראו יוני ע"ש סבא יונה. לילד השני הם קראו אבי. לא בקיצור אלה השמות המלאים! - אחרי שמתרגלים אז אלו שמות "רגילים" אבל מקוריים מאוד מאוד!
_
עוד שמות: גאיה, תום, תור, תר, טאי, אסיה, מאי, בת-חן, אריאל לבת (אחייניתי המקסימה), כולם שמות מקוריים שלא נשמעים מוזר מדי וכולם ילדים בסביבתנו הקרובה.
_
מיכל - גם אני במזדהים , בדיוק הסיפור שלי, גם אני בחרתי באותה אסטרטגיה - מיכל בלי שיבושים!, לאחרונה היה לי כמה רגעי חסד כשהייתי התלמידה היחידה של המורה שלי לנהיגה (כן, כן אני קצת מפגרת...) שקראו לה מיכל, לא להאמין כמה זה עשה אותי מאושרת - כמה טפשי ככה מאושרת...
אביב חדש - לדעתי השם שלך מאוד יפה. (זה האמיתי)
_

[ילדה_יפה*]

נטע-לי... @}

[מ_י_כ_ל*]

מיכל,
כשעוד מיכל מחליטה אף היא להקרא 'מיכל' בלי תוספות, זה שומט את הקרקע מתחת לשיטה כולה. על כן אני ממש שמחה שהניק שלך הוא מיכל עם תוספות (אה, כלומר- האמת כולה כמעט מיכל )

וברצינות - הידעת שגם ל'מיכל' יש הקשר של מים? מיכל הוא פלג מים ! בחיי, ראי באבן שושן.
חברים - משמעותו הנאה של השם אינה בבחינת תמריץ לדון עוד ילדות תמות לגורל האכזר של שם נדוש!

<מיכל חרדה שמא תיוולד לה עוד מיכל קטנה שתחליט להקרא 'מיכל' בלי תוספות. ומה יהיה אז??מה?>

[אביב_חדש*]

בשמת - לא ידעתי איפה להעיר את ההערה אבל זה המשך של יעל דגן מתקשרת את לבן.
אחותה של סבתי נקראה צ'רנה. זהו שם רומני. לא הספקתי לשאול את סבתי לפני שנפטרה מה המשמעות של השם הזה. את חושבת שיש קשר לשחור, כמו שכתבת?

[טרה_רוסה*]

CHARNA f Jewish
Means "dark" in Slavic.

[טרה_רוסה*]

מקור נוסף:
שם יידי שמשמעו "dark". מקור סלאבי. ביידיש נכתב: טשערנא .
שם זה ניתן כדי להרחיק רוחות רעות ולהגן על התינוק, לפעמים לאחר מות אח של התינוק. המטרה היא לתת לילד שם "מכוער" ואולי כך הרוחות לא יחשבו שהוא ראוי למאמצים שלהם

[אמא_נמרה*]

אני מכירה נופיה.

[עודד_לבנה*]

השם גאיה הפך לנפוץ. אאל"ט - הוא נספר כשם הנפוץ ביותר לילודות יהודיות באחת השנים האחרונות.
גם השם נויה הוא נפוץ לילודות בימינו.

[קלא_אילן*]

אני מכיר גאיה בת ששים לבטח. אבל השם אז בא מגיא, ולא מהכת האורפאית.

[יערת_דבש*]

ליבי לבֶּן.
תגובה בבקשה

[מ_י_כ_ל*]

גאיה - מן המיתולוגיה היוונית והרומית ומשמעה 'אדמה'. הינה גם אימו של כרונוס (=זמן), ראשון הטיטאנים ואביו של זיאוס, ראש האלים האולימפים. אשר על כן - גאיה היא סבתא (זפטה?) של זיאוס. לא ששם קירבה משפחתית שינתה משהו

מענין, שגם הצילצול בעיברית - מן המילה 'גיא' - קשור לאדמה. מישהו יודע האם אכן יש קשר?

[קלא_אילן*]

גאיה מקורה באורפיזם, דת מסתורין ביוון העתיקה.
לא נתקלים בה כמעט; תמיד חשבתי שזה מוזר שאלת האדמה בקושי מוזכרת.

[תבשיל_קדרה*]

ברוסית, צ'ורני זה שחור.

[מיה_גל*]

היום במשחקיה פגשנו ילדה שקוראים לה אודם......

[טרה_רוסה*]

ילדה שקוראים לה אודם......
אולי על שם האבן ולא התמרוק.

[סמדר_נ*]

וזה בכל מקרה עדיף על השם שנית.
זה אחד השמות שבאמת באמת מעולם לא הבנתי איך אפשר לתת. מה השלב הבא, אבעבועות רוח?

[אביב_חדש*]

מה השלב הבא
יתנו את השם בלועזית: סְקַרְלטינָה

[טרה_רוסה*]

גרתי כמה שנים טובות ברחוב השנית. בהתחלה חשבתי שאולי הייתה שם איזו טרגדיה שקשורה במחלה, אבל כשהוסיפו שלט לרחוב, הבנתי שזה על שם הפרח.

[אמא_של_יונת*]

שנית גדולה. פרח בצבע... סגול.
לפעמים אני חושבת שהבוטנאים עוורי צבעים.

[פלונית_על_מונית*]

הכרתי בחורה בשם אידמית (והיא היתה גם ג'ינג'ית).

[שירי_בן_דב*]

אני מכירה שתי אחיות בשם ליאב ויראת.

[מיה_גל*]

היי פלונית, גם אני מכירה אידמית ג'ינג'ית

וממש לא מזמן נולדה תינוקת מתוקה ששמה לליב

[.מי*]

אני מוחה נגד ההתייחסות לשם מיכל כאל שם נדוש

[אמא_של_יונת*]

מה, הוא לא נדוש?
לחברה שעובדת בשכנותי, יש קשרי עבודה עם כמה משרדים. לפחות בחמישה מהם יש מיכל. וכאשר מישהי מהן מתקשרת ומוסרת "תגידי לה להתקשר למיכל", אני נאלצת לשאול "איזו מהן?".

[מ_י_כ_ל*]

אני מוחה
גם אני. מוחה דמעות, זאת אומרת...

[עוף_החול*]

למרות האלרגיה שחלקנו פיתחנו כלפי השם מיכל, אם בוחנים את השם הזה באופן אובייקטיבי רואים שמדובר דוקא בשם יפה. מי שיקרא לביתו מיכל בימנו אלה יגלה שהיא המיכל היחידה בכיתה ואולי גם בשיכבה או בבית הספר (מלבד המורות)

[עוף_החול*]

אגב יש שמות נוספים שבני 30 +/- כבר שבעו מהם אבל היום כמעט ולא משתמשים בהם עוד.
לדוגמא: שרון, גלית, יפעת, סיגל, מיכל, יעל, דלית, אורית, ליאת, עירית, דורית, עינב.......
למה לא לחזור ולהשתמש בשמות האלה? הרי היום הם נחשבים נדירים מאד.

[מ_י_כ_ל*]

למה? התשובה בגוף השאלה - בני 30 +/- כבר שבעו מהם ובני ה 30+ הללו הם אנחנו, ההורים, נותני השמות...
יש לי חברה בשם אילנה. כיום מתגוררת בארה"ב ומכונה ע"י המקומיים אָילֶנָה. היא כל הזמן מקבלת מחמאות על השם היפה והמקורי, אבל עבור עצמה אינה יכולה להתגבר על ראייתה את השם כשם ארכאי ולא יחודי.
אני חושבת ש'דור המדבר' צריך לחלוף לפני שניתן יהיה לשוב ולהשתמש בשמות הללו בחופשיות.

[עדי_יותם*]

אני בהחלט נתקלת בילדות קטנות (בגן ובכיתה א') בשם מיכל, יעל, שרון ועינב! לטעמי הם קלאסיים.
אורית, דורית, דלית וגלית ושאר ה-'ית שייכים לאופנה שנראה שחלפה (לשמחתי באופן אישי - אני עקרונית לא משתגעת על שמות נקבה שהם בעצם שמות זכר מנוקבים, והסיומת -ית נראית לי ילדותית ומקטינית).

[ילדה_יפה*]

ענבל...
תמר...
שלי...
שירה/שירא...

[אביב_חדש*]

אנחנו חושבים על מעיין ושלי למקרה שיהיה בן (חו"ח )
ומיקה לבת.

[עדי_יותם*]

שלי? לבן? ואללה? (ל בשווא, למרות שבסגול גם נחמד (-; )
פתחתי אבן-שושן: שלי: ז', חשאי שֶקט, צנעה. וגם: ר"ת שבח לאל יתברך.
מעיין ומיקה - נפלאים בעיניי. אבל את יודעת שמיקה זה ה"זהב של שוטים", כן?

[אמא_אינקובטור*]

לדוגמא: שרון, גלית, יפעת, סיגל, מיכל, יעל, דלית, אורית, ליאת, עירית, דורית, עינב.......

בזאת סיכמת את רשימת כל חברותי וגיסותי (-:
תוסיפי גם מירב, רונית וחגית והרשימה תהיה שלמה.

[.מי*]

טוב, עשיתי לי מדגם קטן לענייני נדושות, ונעזרתי בגוגל.
יעל מופיע בגוגל 102,000 פעם
תמר 161,000
ענת 105,000
שרון 106,000
שירה 130,000
ומיכל - שימו לב - 80,700 פעם בסך הכל.
אי רסט מי קייס. השם שלנו, לידיעתכן, הוא שם נ ד י ר.

[מנג_בין*]

מסעדה,
אבל את יודעת שמיקה זה ה"זהב של שוטים", כן?

אפשר לקבל הסבר?
האם יכול להיות שהתכוונת לאבן mica ? שגם היא אגב לא נחשבת ל"זהב של שוטים". (וכמו-כן, מיקה ו- mica לא מבטאים אותו הדבר.)

[עודד_לבנה*]

_יעל מופיע בגוגל 102,000 פעם
תמר 161,000
ענת 105,000

שרון 106,000
שירה 130,000
ומיכל - שימו לב - 80,700 פעם בסך הכל._

טוב, צריך להבין לליבו של גוגל:

• שרון הוא גם שם של איש וגם של אישה, וגם שם משפחה. לא רק של רועי ויונת - אלא גם של ראש הממשלה. זה אומר שרבות מהופעות השם הזה אינן שייכות לבחורות.
• ככל הידוע לי, בגלל הבעיות בקידוד בעברית, גוגל מחפש בעברית כל מלה הן ישר והן הפוך. זה אומר שכאשר חיפשת את "תמר", מצאת גם את כל ה-"רמת": רמת גן, רמת השרון, רמת החייל, רמת מגשימים, רמת הבנת הנקרא בכיתה ג ועוד רמות מרמות שונות. השם תמר מופיע מן הסתם פחות.

[עדי_יותם*]

מנג, אני לא גיאולוגית, אבל זה מה שכתוב במילונים ובמקורותיי האחרים... באנגלית לא מבטאים mica כמיקה, אבל כך קוראים לה בעברית. כמו irony ו-אירוניה, נניח.

טוב, הלכתי ובדקתי בגוגל. אז ישנו Pyrite, שהוא זה שבד"כ מכונה זהב השוטים, אבל מיקה מתפקדת באותו מקום - ז"א, מחפשי זהב טעו לעתים קרובות ובלבלו בין Pyrite (זהב השוטים) או מיקה לבין זהב אמיתי.

תודה על ההערה!

[מ_י_כ_ל*]

אי רסט מי קייס. השם שלנו, לידיעתכן, הוא שם נ ד י ר.
.מי,
עשיתי חיפוש משלי כאן באתר. חיפשתי דפי בית של מִיכליות (את קצת הקשת את החיים עם ה-'.מי' שלך, אבל הוספתי אותך ידנית ) תמריות, שרוניות וכו' מוצהרות. והנה הממצאים:
מיכל - 15 לפחות
תמר - 7
יעל - 7
ענת - 4
שרון - 3, מהם 2 גברים.
שירה - 2
אבל את יודעת מה? לכי על זה! כבר נאמר שחלומות בונים מציאות.

[עודד_לבנה*]

ובזאת הריני נוטל לידי את ספר הטלפונים עב-הכרס של אזור חיוג 03, פותח אותו בעמוד 731 - כהן, ומחפש כמה שמות יש בכל אחת.
אני כמובן מחפש רק את השמות שמתחילים בשם מיכל, שירה, ענת וכדומה, ולא את כל אלו ששם בן הזוג מופיע קודם (או בת הזוג לפעמים, במקרה של שרון).
ואלה הממצאים (בערך):

• יעל - 60.
• מיכל - מנצחת בגדול עם כ- 73.
• ענת - 50
• שירה - 5
• שרון - 36, לרובם אין שמות של בן או בת זוג, אך לשלושה יש בנות זוג (אסנת, יפית, וכמובן... מיכל), ול יש שמות של בני זוג: אילן, גיל, עוד גיל, דוד ויובל. לפי הסטטיסטיקה (הבלתי תקפה) הזו - בערך שלושה משמונה הם גברים. זה הופך את ה- 36 למשהו כמו 23.
• תמר - 34

[מ_י_כ_ל*]

פתאום, אני לא כ"כ בטוחה שאני מרוצה מהתמיכה בגירסתי. מיכל הוא שם נ ד י ר ! כן!
<אין כמו הונאה עצמית ממש לפני שהולכים לישון >

[עודד_לבנה*]

מ י כ ל,
את יכולה לנסות נחמה אחרת:
מיכל הוא שם של נסיכה
(מיכל בת שאול).

[מ_י_כ_ל*]

עודד, גדול!
רגע, בעצם גם מלכה (אשת דוד)!
<תסביך גדלות>

[אמא_של_יונת*]

יהונתן - שמות שיש להם משמעות זהה או קרובה וגם הם תנ"כיים: אלחנן, חנניה, נתניה, מתניה, יוחנן, ישי. משום מה יהונתן (או יונתן) יותר פופולרי אצלנו מכל השאר.
בעולם הנוצרי, כמובן, יוחנן (על כל נגזרותיו) פופולרי יותר מכל שם אחר, על כל נגזרותיו: יוהנס, ג'ון, ג'ובני, חואן, איבן.

ואשר למיכל - הוא שם מלכותי גם מסיבה אחרת: אותיות השורש שלו (מ.כ.ל.) הן שיכול של אותיות השורש של מ.ל.ך.
אז את - וכל יתר המיכלות - יכולות לישון בשקט.

[אש''א*]

אמא של איסתרא מרוצה שגם באתר וגם בחיים יש לה שם יחודי

[מיכל_שץ*]

בהמשך לדיון על מיכל - בגימטריה / נומרלוגיה ממיכל מתקבל 1 (אחרי צמצומים) 1 זה המספר של אלוהים ואומר על בעליו רק דברים טובים.
ולפני צמצומים המספר הוא 100 מספר עגול גדול ויפה! שעושה קונטציות של מצויין.

[אביב_חדש*]

לחברים שלנו יש בת בשם רקיע. היא בת 13. היא באמת ברקיע.

[יוחאי*]

אבל בנימין הוא שם מהמם, וכך גם אלעזר. גם יהודה ודוד
כל הפוליטיקאים..

[אביב_חדש*]

האם מישהו יודע מה משמעות השם טִיַה?

[עדי_יותם*]

זה לא מעברית, אלא אם כן הוא קיצור של משהו. (בספרדית כמו שאת בטח יודעת זה "דודה").
וקישור לכתבה שלא בטוחה אם כבר שמתי כאן, אולי בדף אחר על שמות.

[טרה_רוסה*]

במילון כתוב ש טיאה זה צמח תבלין שהוזכר במשנה, ייתכן ששורש של נורית.


בלועזית יש כמה דרכים לאיית.
Tia Goddess; godly. Also abbreviation of names like Althea and Dorothea. The mythological Thea was Greek goddess of light and mother of the sun; moon and dawn.

http://www.mybirthcare.com/favorites/babynames.asp

אתר טוב יחסית לבדיקת משמעות של שמות.

[אביב_חדש*]

אהבתי את "האמא של השמש" בפירוש שכתבת למעלה מהאתר. גיליתי שגם מור באותו אתר הינו בעל משמעות של אלוהי.

[אמא_אינקובטור*]

נניח, ורק נניח, שהצלחנו להתגבר מנטלית על המשמעויות הלא תמיד מרנינות של השמות ("פולש! תצא מהחדר של אחיך מיד!").
נניח שגמרנו אומר לקרוא לילד בשם יחידאי מעבר לכל ספק. ("איך קוראים לחברות שלך?" "שחר, נועה, נועה, שירה, שיר, נועה, ונזר").

אבל למה, בשפה שנכתבה במקור עם ניקוד וכיום כמעט ללא יוצא מן הכלל נכתבת ללא ניקוד, לתת לילדים שמות כמו שׁׂחָר (מקווה שניקדתי נכון) או נבל, מילה דו משמעית בעליל?

<אמא אינקובטור רואה בחו"ל הרבה תוכניות דוקומנטריות על לידות וכדומה, שבהם זוגות נותנים לילדיהם שמות כמו Fantasia, Nivea, DeShaunne ועוד שמות קריאטיביים להלל>

[ה_עוגיה*]

יונת זה יונה בסמיכות, לא?

[אורן...*]

נראה לי שכל מה שמסתיים ב-ת' הוא בסמיכות לא?!יונת,שירת,בשמת,נעמת,,

[ה_עוגיה*]

לא.
בשמת זה שם של פרח.
נעמת זה בכלל ראשי תיבות.

[אמא_של_יונת*]

יונַת זה סמיכות (יונַת-חן, יונַת השלום וכו'). יונָת - לא סמיכות, זו צורת-הנקבה העתיקה, שקדמה ל"יונה".
ויש שמות כמו ליאת שהם בכלל חיבור שתי מלים לאחת: לי את, כלומר: את שלי.

איזה פרח נקרא בשמת? אני מכירה את השם הזה מהתנ"ך כשם אשה.

[מייק_בר_רב_אשי*]

על דוד המלך נאמר "והוא אדמוני עם יפה עיניים וטוב רֹאי" (שמואל א פרק ט"ז פסוק י"ב).

הצרוף אֵל-רֳאִי (בניקוד כזה!) מופיע בבראשית ט"ז 13 – כך קוראת הגר לאל ששלח אליה מלאך שבישר לה על לידתו העתידה של ישמעאל.

השם בשמת מתייחס לפחות לשתי נשים שונות במקרא: אשת עֵשָׂו ובת שלמה.
את השם המקראי היפה הזה, המדיף ניחוחי בושם, נטלו בימינו בוטנאים והלבישו אותו על משפחת צמחים ריחניים שאינם גדלים בר בארץ, ואשר שמם הלועזי מתקשר לריח נעים ולתרופה: Balsaminaceae. במשפחה זו שני סוגים בלבד, האחד (Impatiens) זכה לשם העברי בשמת. יש בעולם 500 מינים שונים בסוג זה, שלושה מהם מקובלים כצמחי-נוי בארץ: בשמת הגינה, בשמת השׂולטן ובשמת אפריקה. איזה מהם את מאמצת, בשמת?

[בשמת_א*]

טוב, נמנעתי מהדף הזה בעקביות עד עכשיו, והנה קראו לי לדגל. אני מתפקדת.

מייק כמובן צודק, בשמת הוא שם מקראי, ממקור לא עברי, אכן אשת עשו ובת שלמה. וזהו.

• פירוש השם הוא משהו כמו "בשומה, מבושמת".
• הגיית השם - כמו אסנת, דרך אגב - היא על משקל נצרת. קמץ גדול עם מתג, שוא נע, פתח.

אכן "הולבש" על פרחים בימינו, והפרח מאוד יפה בעיני וגם מתאים לי מאוד (impatience... (-; ). לא יודעת איזה מהשמות אני מאמצת, מייק, אבל אני אוהבת את הורוד-סגול. בכל אופן אני אישית לא קרויה על שם הפרח. יש לפחות 2 גירסאות על שמי: האחת גורסת שהורי הסתכלו במדור השמות לבנות במילון אבן שושן, והשם היחיד שהסכימו עליו ביחס אלי היה "בשמת". השניה גורסת שאמא שלי קראה פעם סיפור על הנסיכה בשמת. ואכן מצאתי את הסיפור הזה ברבות הימים, במקרה: סיפור נחמד נשכח שכתב לוין קיפניס.

השם השתמר בתרבויות נוספות על נתיב שיירות הבשמים והתבלינים מערב: בערבית (בסמה), באמהרית באתיופיה (בוסנה) ובקצה בהודו (אורז בסמתי - אורז מבושם, ריחני).

לגבי השם כ"סמיכות":
במקור, בעברית העתיקה כמו בלשונות שמיות אחרות, צורת הנקבה הסתיימה ב"ת" - כלומר, אמרו "ילדת" ולא "ילדה", "מלכת" ולא "מלכה", "בשמת", ענת, אסנת, וכן הלאה. דמיינו בתעתיק malkat, yaldat, basmat.
במשך השנים נשמטה האות האחרונה ונשארנו עם malka, yalda, basma. אבל נשאר שריד לצורה הקודמת בסמיכות, ממש כמו בצרפתית (2= דה, ילדים=אנפאן, איך אומרים 2 ילדים? ד-ז-אנפאן. מניין ה"ז" הזאת? מהצליל שעדיין נכתב אבל כבר לא נהגה אלא אם כן באה אחרי המלה מלה אחרת שמתחילה בתנועה).

באופן כללי שם קשה, לדעתי. כולם טועים בו חוץ מכמה מומחים ללשון העברית ומורים לתנ"ך, שם נדיר ולא רך.
ואחר כך יש כאלה שרוצים שאני אהיה כמו כולם עם שם כזה...

[טרה_רוסה*]

אני מכירה דברת

[ה_עוגיה*]

אני מכירה דברת
זה שם לא מאוד נפוץ כשם פרטי, אבל אני מכירה שתיים, אחת מהן היא אחותי.

[שמיכת_טלאים*]

השם צפנת - זה על אותו משקל?
אם הכוונה לצפנת כמו "צפנת-פענח" אז המשקל אולי דומה, אבל המקור הוא מצרית עתיקה, במקור (ובתעתיק שגוי כי אין לי פה את הפונט הדרוש) זה כנראה Djed-pa-netjer-ankh-ef - האל אמר שהוא יחיה, שם מצרי נפוץ מהשושלות המאוחרות. מה שנחמד בו זה שמי שאומר שהוא יחיה זה "האל" (קירבה למונותיאיזם?) במקום אל ספציפי כלשהו שבדרך כלל היה מקובל לשלב בשמות התיאופוריים (כמו רעמסס - ילוד האל רע, תות-ענח-אמון - הדמות החיה של (האל) אמון, וכו').

[יונת_א*]

ומי שרוצה חיזוק לכך שהשמות יונת, בשמת, שירת (בקמץ) אינם בסמיכות, שיעיין בפירושו של רבי אברהם אבן עזרא על הפס' "עזי וזמרת יה" (שמות ט"ו/ב')

[א_גרויסע_מויש*]

במגילת אסתר (א' ו') הוא מוזכר כחלק מתיאור הארמון של אחשוורוש:
"חוּר כַּרְפַּס וּתְכֵלֶת, אָחוּז בְּחַבְלֵי-בוּץ וְאַרְגָּמָן, עַל-גְּלִילֵי כֶסֶף, וְעַמּוּדֵי שֵׁשׁ; מִטּוֹת זָהָב וָכֶסֶף, עַל רִצְפַת בַּהַט-וָשֵׁשׁ--וְדַר וְסֹחָרֶת".

[אמא_אינקובטור*]

לבן של דודאבידן קוראים תָר.

[ילדה_יפה*]

ברקת זה שם מדהים בעיני....

[ילדה_יפה*]

אגב בהמשך לשם ברקת זו לא היתה הנסיכה מארץ עוץ?.

[אביב_חדש*]

אגב בהמשך לשם ברקת זו לא היתה הנסיכה מארץ עוץ?.
עיר הברקת.

[ולנסיה*]

ברקת היא כן הנסיכה. מכאן והלאה - ספויילר ל"קוסם מארץ עוץ"...
זהירות
לא לקרוא...

הבן המאומץ של המכשפה (שכחתי את שמה) הוא בעצם הנסיכה ברקת שהמכשפה חיפשה לילד בקסמים. היא חוזרת לכס המלוכה במקום הדחליל שהחליף את "הקוסם".

[אמא_של_יונת*]

איזו נסיכה בדיוק יש ב"הקוסם מארץ עוץ"? אני זוכרת רק את דורותי, דודתה, המכשפות הרעות והקוסמת הטובה.
אולי המציאו גם לסרט הזה המשך?...

[קלא_אילן*]

הבן המאומץ של המכשפה (שכחתי את שמה) הוא בעצם הנסיכה ברקת שהמכשפה חיפשה לילד בקסמים. היא חוזרת לכס המלוכה במקום הדחליל שהחליף את "הקוסם".

_איזו נסיכה בדיוק יש ב"הקוסם מארץ עוץ"? אני זוכרת רק את דורותי, דודתה, המכשפות הרעות והקוסמת הטובה.
אולי המציאו גם לסרט הזה המשך?..._

זה בסדרה שמשודרת/שודרה/תשודר לעד בערוץ אחד.

[יעל*]

התלבטות: אחות לאלה, האם אחינעם או ערבה?
אין לנו עוד הרבה זמן, כך שהצעות יתקבלו בברכה...

[אש''א*]

_הבן המאומץ של המכשפה (שכחתי את שמה) הוא בעצם הנסיכה ברקת שהמכשפה חיפשה לילד בקסמים. היא חוזרת לכס המלוכה במקום הדחליל שהחליף את "הקוסם".
איזו נסיכה בדיוק יש ב"הקוסם מארץ עוץ"? אני זוכרת רק את דורותי, דודתה, המכשפות הרעות והקוסמת הטובה.
אולי המציאו גם לסרט הזה המשך?..._

לנסיכה ברקת קראו בזיק כשהיתה תינוקת היא הוצפנה ע"י קסם שהפך אותה ילד אצל אימא ממבי.כשהקסם הופר היא חזרה להיות ילדה - נסיכה וחזרה לשלוט, ואז דורותי חוזרת לקנזס

[מיה_גל*]

אחות לאלה, האם אחינעם או ערבה?
לדעתי - ערבה, שהרי אלה צומחת שם, לא?
בכל מקרה, גם אם לא, זה שם הרבה יותר קל להיגוי מאחינעם.

>מיה מקווה שהיא לא עושה לעצמה פאדיחות...<

[טרה_רוסה*]

גם אני מעדיפה את ערבה

[ה_עוגיה*]

אני מאוד אוהבת את השם ערבה <אבל קצת מטריד אותי שאפשר לשבש אותו ל ערווה גם בלי כוונת זדון>

[ולנסיה*]

הנסיכה ברקת הופיעה בסיפור המקורי (יש הרבה סרטים שהיו ספר קודם...). היא הופיעה גם בסדרה המצויירת ואאל"ט, גם בסרט "בחזרה לארץ עוץ".

[אמא_של_יונת*]

בקיצור - הנסיכה ברקת הופיעה בכל מיני המשכים מאולתרים, המשכים שאין להם דבר וחצי דבר עם המקור.
הבנתי.