הריון ללא יידוע המערכת הרפואית

[מיכל_שץ*]

יש למישהו קישור לחוק הזה?
אין שם מסמך להורדה? הייתי בטוחה שראיתי...

[אחת*]

מציעה לך שוב לקרוא את חוק זכויות החולה. אני חושבת שהוא יכול לתת לך הרבה שקט. אפשר למצוא אותו באתר של משרד הבריאות.
זה מזכיר לי משהו שאינו קשור לנושא הדף אבל רציתי לברר כבר מזמן -
אז סליחה שאני "מתפרצת" לדף אבל אשמח לתגובות וכמובן אם מישהו רוצה להעביר לדף מתאים - יבורך.
אחרי לידת בתי ובתום מאבקים על נוכחות בתינוקייה בעת בדיקת רופאים וכו',
נברתי וחפרתי בחוק זכויות החולה כדי למצוא ביסוס חוקי לדרישתי האלמנטרית להיות לצד התינוקת בכל עת.
להפתעתי לא מצאתי שם שום דבר קשור.
הדבר היחיד שאני יכולה לחשוב עליו הוא זכותה שלה, כקטינה, לליווי הורה (או מבוגר?) בעת כל מפגש עם המערכת הרפואית?
האמנם? האם מישהו יכול להאיר את עיני בעניין?
תודה

[אחת*]

ולהריונית -
רציתי לחזק את עניין
תבואי מאהבת מרדכי לא משנאת המן.
נשמע שההחלטה שלך נובעת מטראומה ומפחד.
אם יש בדיקות שאת חפצה בהן - זכותך המלאה לקבלן.
אני מצטרפת להמלצה לעבוד על עצמך במקומות הנכונים והקשורים להתמודדות עם המערכת הרפואית.
נכון שקשה מאוד לקבל מדובשה מבלי לקבל מעוקצה, אבל זו זכותך וחבל שתוותרי עליה בגלל טיפשותה של המערכת שאמורה לתמוך בך.
מצאי את הדרך להיעזר בה ובמקרים קיצוניים (חלילה) זכרי שלאף אחד אין זכות על גופך,
לא משנה כמה המניפולציה חריפה.
בהצלחה

[אחת*]

לא מדוייק, זה רק בתוך אותו מחוז וגם בתוך אותה ההתמחות. רופא המשפחה שלי לא יכול לראות את תוצאות הבדיקות ששלח אותי אליהן רופא הנשים וההפך. בדקתי.
לא מדוייק, רק בשבוע שעבר רופאת המשפחה שלי בדקה עבורי בדיקות דם ששלח אותי רופא הנשים (ורק עם ת.ז בלי כרטיס)
(וממי שפתאום כותבת בניק שלי- זה קצת יוצר בלבול אם ראית שכתבתי בשם זה למה לחזור עליו???זה לא אני שכתבתי את שתי הערות הקודמות אז אנא שני את השם, פשוט משתמשת בו בדף נוסף)

[מיכל_שץ*]

מדוייק, רק בשבוע שעבר רופאת המשפחה שלי בדקה עבורי בדיקות דם ששלח אותי רופא הנשים (ורק עם ת.ז בלי כרטיס)
אולי זה תלוי בקופה?

איזה מרגיעון יפה: האושר אינו תלוי בדבר, רק בנכונות לאושר

[אחת*]

אולי... אבל בכל מקרה היא לא היתה חושבת לעשות זאת אם לא הייתי מספרת לה על הבדיקות...

[פלוני_אלמונית*]

אלמונית, ד"ר ברדה מאיפה?
איפה הוא מקבל, והאם יש לך את מספר הטלפון במרפאתו?

תמר, ד"ר קרלוס כבר קצת רחוק לי,
אני באיזור חדרה-קיסריה.
לא רוצה לנסוע יותר מ 20 - 30 דקות לרופא.

אשמח לעוד המלצות על רופאים!!!

[פלונימית*]

חולקת קצת מהגיגיי, קחי מה שמחזק אותך:

זה גם וגם וגם.
החשש שלך מובן מאוד. ובאמת הגיוני לא להכנס מלכתחילה למקומות שלא נעים ולא טוב לך להיות בהם, אבל נראה שכרגע זה מביא אותך למקום אחר שגם בו לא כל כך נעים.
אני מאוד תומכת במה שנאמר כאן על מרדכי והמן, ועל מה שאילה ועוד בנות אחרו על לחזק את עצמך ואת הנקודות החלשות שלך,

<פאוזה קצרה לחלוק מהנסיון שלי>
אני אחרי שתי הפלות, הריון שלישי. בתחילת ההריון בדיקות הקרישיות (שאיכשהו אישרו לי) חזרו לא ממש ברורות. הייתי צריכה להחליט אם לקחת קלקסן (מטפל בבעיות קרישה וניתן בזריקה לבטן, כל יום. לא קטע נעים, אבל אצל נשים עם הפלות חוזרות נוטים לתת אותו גם ללא בעיית קרישה מאובחנת, כי הוא איכשהו שומר על ההריון) או פשוט לתת לזמן לעבור.
לא יכולתי לקבל על זה תשובה, מאף אחד.
המדקרת שלי אמרה שהיא לא יכולה להגיד לי מה לעשות.
איש טוב אחר שאני סומכת על דעתו אמר גם הוא, שאין תשובה של חברת ביטוח. בשלב כזה, אף אחד לא יכול להבטיח לי כלום.
הגיניקולוג אמר שאפשר לקחת, ואפשר גם לא. אבל אם אני לא אקח, בהחלט קיים סיכוי שאני אמצא את עצמי באותה נקודה בדיוק, אחרי שלוש הפלות.

ואין דבר יותר מלחיץ מזה בעולם, ששמים את כל האחריות הזאת על כתפייך הלא מי יודע מה חסונות. אלו היו כמה שבועות זוועתיים, עד שהגעתי ל-US של שבוע 10 וראיתי שיש עובר, והוא זז, וכנראה שההריון הזה הולך להמשיך.
לא לקחתי קלקסן, עקב תחושת בטן מאוד חזקה. אולי זה היה רק הימור מוצלח, לא יודעת.

אחרי אותו US, אמרתי לרופא שלי שאני לא הולכת לעשות שקיפות. הוא לא חסך ממני את דעתו לגבי ילידת ילד עם תסמונת דאון אבל אח"כ פשוט אמר לי לקבוע תור לסקירה, בלי לנדנד על תור לשקיפות.
ודווקא במקרה הזה עזר לי מאוד שהיתה לי את המדקרת שלי, שאמנם לא שותפה לדעתי אבל איתה יכולתי לדבר בחופשיות על הנושא, לשטוח בפניה את דעתי והיא הבינה. לא היתה עושה אותו דבר במקומי, אבל הבינה.
היתה גם חברה טובה שהקשיבה, ועזרה לי להרגיש שאני לא מטומטמת, או מפספסת משהו שכל השאר רואים ואני לא, או חסרת אחריות. אני פשוט חושבת אחרת, והדעה שלי לגיטימית גם היא.
אני עכשיו בשבוע 12, ותור לשקיפות אין.
על זה היה לי הרבה יותר קל להחליט מעניין הקלקסן, ומעבר לעניין החיים והמוות של העובר - אני תולה את זה בכך שהיו סביבי אנשים שידעתי שגם אם הם לא מסכימים איתי, הם יתמכו בי.

תשיגי לך רשת כזאת, אני לא יכולה להעריך במילים כמה זה עוזר בעיתות התלבטות.


קשה לי לתת לך עצה נחרצת כלשהי, כי אני לא מכירה אותך וחוששת שמה שאני אגיד לא יהיה במקום, יפגע או סתם לא יהיה קרוב אפילו למה שאת חשה.
מה גם שמעולם לא הייתי בשבוע 42, ומה אני כבר יודעת.
אז הנה סתם דברים שאני זורקת:
ההריון הנוכחי הוא הזדמנות לתקן את כל הרגשות הלא מעובדים שנשארו מההריון ההוא, ואולי דברים בך באופן כללי. אני לא יודעת איזה שיעור הוא נועד ללמד אותך - אולי לעבוד על אסרטיביות, אולי דווקא לסמוך על מישהו אחר, אולי למצוא מישהו שיקשיב לך ויקבל את דעתך, אין לי מושג.
אבל יש לך הזדמנות ללמוד. לעבור אירוע כלשהו ולצאת ממנו מחוזקת, לתקן את מה שהעיב בפעם ההיא.

יצא לי להגיד לאנשים שההריונות שלי הם קצת כמו משחק מחשב - יש נקודה מסויימת שבה אני נפסלת, ואז מנסה שוב ושוב עד שאני עוברת את המשוכה הזו, וממשיכה הלאה. ואי אפשר להתעלם מהמשוכה הזאת ולא לעבור אותה, כי משהו יחסר. במקרה שלי, פשוט לא יהיה לי ילד אם לא אעבור אותה. אצל מישהי אחרת, אולי הקושי הזה יפגוש אותה בצומת אחרת בחיים.
זה קשה, מתיש, מגעיל בנשמה וגורם לבכות, אבל ברגע שעוברים משוכה כזו, היא לא חוזרת יותר. זהו, התמודדת. עברת הלאה לשלב הבא. הפחדים נחלשים, האמונה חוזרת.
_
לגבי רופא פרטי - דעתי האישית היא שרופא שהוא בן אדם חשוב יותר מרופא שלא ידווח. מאחלת לך למצוא שילוב של שניהם.
אם את מתכננת לידת בית - אולי כדאי להתייעץ עם המיילדת שלך, יכול להיות שהיא תכיר רופא שבד"כ משתף איתה פעולה ולא מפחיד את היולדות בשבועות מתקדמים.
ולגבי בדיקות - בשלב זה לא נראה לי שהן מעניינות מישהו. אני לא חושבת שמישהו שואל אותך אח"כ אם הסקירה יצאה תקינה או לא תקינה, ולא תקבלי מליון טלפונים הביתה אם התוצאות של החלבון העוברי לא משהו. נכון שלפיהן יוכלו לדעת מה גיל ההריון שלך בשבועות מתקדמים יותר, אבל אני מקווה שעד שתגיעי לגשר ההוא, תהיה לך תוכנית ברורה איך לחצות אותו.

ועם ובלי קשר - שיהיה לך הריון תקין ושלו, והמון אושר.

[פלונית*]

יש דברים שהמערכת הרפואית חייבת לדעת עלייך אם תגיעי אליה במצב ללא הכרה - סוג דם, רגישויות לתרופות מסויימות והיסטוריה רפואית. אם את מונעת את המידע הזה מהמערכת רבים הסיכויים שתקרה טעות, אולי כדאי לך להכין מעין גליון מידע רפואי חשוב על עצמך למקרה שחס וחלילה יקרה משהו ולא תוכלי להעביר את המידע בעצמך.

[הריונית*]

תודה על הדברים, פלונימית.

ועדיין: אשמח להמלצות!
[מה, אין שום רופא מומלץ באזורי?!]

[הריונית*]

שכנעתי את בן הזוג שמחר קובעים תור.

אבל אני נטולת המלצה

אנא מכן, אלה שנבדקו באיזור קיסריה, חדרה, פרדס חנה, כרכור - אנא תנו לי המלצתכן על רופא מקצועי ואנושי.

[ההולכת_בדרכים*]

במעלה הדף ורד לב המליצה לך על ד"ר דן מרום בפ"ח.
פעם גם קראתי המלצה עליו באתר של לגעת אישה, אז כנראה שהוא בסדר...

[יהודית_שפמן*]

יהודית, אם מה שכתבת נכון, אז כמובן שהוא צריך גם להסכים לתת לי מכתב, שמאשר שאני בהריון, על מנת שאבדק אצלו (היש דבר דבילי מזה? לטעמי זה עלול להכפיש את שמן של מיילדות הבית ולראות בהן סוג של מכשפות כמו בימי הביניים, הלא כן?).
כן הם רוצים מכתב שהיית בהריון או רופא כמו שכתבה לך מיכל.
וממליצה לך כמו שכתבו לך ללבדוק סוג דם רגישיות דברים בסיסים שיכולים לעזור ולהקל . אגב גם מיילדת בית דורשת את המידע הכי בסיסי של סוג דם אלרגיות מה שחשוב מאוד לדעתי.
ולגבי חוק זכויות החולה וזכות החולה ואופטרופסות מניסיון- כל בית חולים יודע לסובב את החוק כראות עיניו ממש כך וכמה שזה מצער אתם פשוט לא יודעים.
מניסיון של הרבה לידות בבית אפשרי גם לעשות את המינימום של הבדיקות.
הרבה בריאות ובהצלחה

[הריונית*]

קראתי גם השמצה על דן מרום, לכן אני מקווה לעוד המלצות.

יהודית, תודה על מה שכתבת.

יש לי עוד שאלה:
מאיזה שבוע מבצעים אולטרה סאונד חיצוני ולא ואגינלי?
אין לי כוונה לבצע ואגינלי, לכן אני שואלת.

[טרה_רוסה*]

מאיזה שבוע מבצעים אולטרה סאונד חיצוני ולא ואגינלי?
תלוי מה רוצים לראות.

אם את לא רוצה שיהיה אולטרסאונד שממנו אפשר להסיק את גיל העובר, אל תלכי לפני שבוע 15 בערך.

[ניצן_אמ*]

...וגם מצב המוגלובין ולפעמים העמסת סוכר (תלוי במיילדת) יש מיילדות שמעדיפות מאד מאד באופן די מממ... מעדיף מאד... שתהיה סקירה אחת.
(במאמר מוסגר - נו. אז מעדיפות... )

תמיד אפשר לעשות מעקב אצל האחות. פיפי על מקלון, לחץ דם, וזהו בערך. אז יהיה רשום. לא סוף העולם בעיניי...
לי היה מכשיר ל"ד בבית אז בכלל לא הגעתי לאחיות. כשהגעתי לראשונה בשמיני כי רציתי לבדוק בעצמי, הן אשכרה צעקו עליי על זה שלא עשיתי מעקב ואיזה חסרת אחריות אני. חייכתי בחוץ, חייכתי בפנים, ובפנים גם אמרתי "יאללה יאללה. חסרת אחריות אחותך. הביאי ת'מקלון ושטפי את המצפון והתסכולים שלך על מישהי שאכפת לה... "

מניסיון- כל בית חולים יודע לסובב את החוק כראות עיניו ממש כך וכמה שזה מצער אתם פשוט לא יודעים.
נכון עד פחד. מתפקדת. רמאים בני רמאים. עשו לי טעויות איומות בגליון ושלחו שלושה רופאים בכירים אחד אחרי השני כדי לשקר לי בפנים כדי שלא אתבע את בית החולים (מה שלגמרי הייתי צריכה לעשות ואין בית דין שלא היה מכסח אותם, ועד היום אני מצטערת שנתתי לאישי להוריד אותי מזה.) ולא נתנו לי גישה לגליון הרפואי ולמידע על הניתוח שעברתי!

[אחת_לשעבר*]

(וממי שפתאום כותבת בניק שלי- זה קצת יוצר בלבול אם ראית שכתבתי בשם זה למה לחזור עליו???זה לא אני שכתבתי את שתי הערות הקודמות אז אנא שני את השם, פשוט משתמשת בו בדף נוסף)
אין שום בעיה. פשוט לא שמתי לב.
אולי להבא תוכלי לבקש בנימוס?

[ורד_לב*]

לי עשו א"ס חיצוני כבר בשבוע 9 (וזה אחרי שבהריון הקודם נבדקתי בהודו ושם זה הסטנדרט לעשות חיצוני. מבינה אותם לגמרי. כשחזרתי ארצה והמשכתי להבדק העליתי את הנקודה בפני הרופא שלי והוא אמר לי שזו שיטה מיושנת וכו'. לי זה ממש לא הרגיש מיושן, אלא מאד מתחשב באישה ומכבד.
ממש הפתיע אותי שאותו הרופא עשה לי אחרי שנתיים וקצת א"ס חיצוני... כמובן שלא אמרתי כלום, מה- הוא היה זוכר?).
אגב, ד"ר מרום עובד פה גם בלאומית ובמאוחדת, אאל"ט.
ותשמעי, אני מאמינה שעל כל רופא יש דיעות לכאן ולכאן. אני מכירה לא מעט בנות שהולכות אליו ומרוצות ממנו.
הוא מכיר טוב כבר את קהילת יולדות הבית המקומיות וממש לא מנג'ס בעניין. גם לא על הנקה בהריון וכו'.
בהצלחה

[מיכל_שץ*]

ולא נתנו לי גישה לגליון הרפואי ולמידע על הניתוח שעברתי!
אוף, עבריינים! חבל שלא מתלוננים יותר, אולי משהו היה משתנה.
כשאני ביקשתי לראות את התיק שלי, לא מנעו ממני, אבל הערימו לא מעט מכשולים. אכן מרגיז!

ובאמת הגיוני לא להכנס מלכתחילה למקומות שלא נעים ולא טוב לך להיות בהם, אבל נראה שכרגע זה מביא אותך למקום אחר שגם בו לא כל כך נעים
מאוד מסכימה.

ביררתי שוב לגבי המידע שעובר בין הקופה לבית החולים וכו' - מדובר בבדיקות דם בלבד! שום מידע אחר! תאריך ווסת אחרונה נשאר במסגרת התיק של אותו רופא.
איך זה עבר הלאה? זה ממש מוזר.

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

זה לא מדוייק, זה רק בתוך אותו מחוז וגם בתוך אותה ההתמחות. רופא המשפחה שלי לא יכול לראות את תוצאות הבדיקות ששלח אותי אליהן רופא הנשים וההפך. בדקתי.
רק בתוך אותה ההתמחות, אבל כבר לא רק בתוך המחוז אלא בכל הארץ. כך לפחות בביה"ח רמב"ם, תל השומר, הדסה והדסה עין כרם, וגם בקופ"ח כללית (שכולם הטמיעו אותה מערכת טכנולוגית של רשומה רפואית מרכזית).

[אילה_א*]

_הדבר היחיד שאני יכולה לחשוב עליו הוא זכותה שלה, כקטינה, לליווי הורה (או מבוגר?) בעת כל מפגש עם המערכת הרפואית?
האמנם? האם מישהו יכול להאיר את עיני בעניין?_
חס ושלום היחיד לכל אדם יש זכות לאדם נוסף נוכח בכל בדיקה רפואית לבחירתו
ולכן מותר לך לדרוש שלא תיהיה שם לבד בלי אדם שמקובל עליך בתור האפטרופוסית שלה
דרך אגב המידע הזה כתוב על שלט בכל מחלקה בבית חולים שהייתי בה
<לפעמים אני הולכת לבתי חולים בתור מתורגמנית -לא בתור חולה או משהו כזה >
ועוד משהו אחרון אני די בשוק מזה שאמורים לראות כל כך הרבה רופאים בדיקות ואחיות במהלך הריון כי לי היה מאוד ברור שאפשר לבוא ולהגיד שלום באתי ללדת כשמתחילים ללדת אבל כנראה שאני אהבלה ותמימה במיוחד ולכן פתחתי בזמנו את הדף מה חובה בהריון
ואני עדיין חושבת שאולטרא סאונד אחד מספיק ואפשר לעשות אותו בקופה אצל רופא יחסית סביר או נחמד
ולחזור שוב אחרי כן עם התינוק כדי לקבל מענק לידה
מה הם יעשו יתקשרו אליך להגיד למה לא באת כל הזמן ? שאת ממש לא אחראית ?

[אני*]

המלצתי:
ד"ר יורם גלעדי
שמורת זכרון 2 זכרון יעקב
04-6398383
לפני שמונה שנים היה מוכן לקבל את בחירותי שהיו הרבה פחות מקובלות מהיום.
בהצלחה.

[פלוני_אלמונית*]

כמה נקודות שאולי יעזרו:

• לנשים רזות יחסית אפשר לעשות א"ס חיצוני מהשלבים המוקדמים ביותר, וגם בשלבים מאוחרים התמונה אצלן בהירה וברורה יחסית לנשים מלאות (שומן באזור הבטן).

• מישהי אמרה פה 3 א"ס - לדעתי אפשר להסתפק בשתיים - מוקדם כדי לפסול הריון חוץ רחמי ולוודא שיש שק הריון, דופק וכו' (זה אפשר אגב גם בלי א"ס, עם דופלר שמשמיע את דופק העובר), ומאוחר לראות שמתפתח בסדר ואת דרגת הבשלות של השילייה.

• מומלץ ללמוד מה שידוע היום על הצד הפיזיולוגי של הלידה ועל השלבים השונים - אפשר מפי מיילדת, מספרים, מהאינטרנט. כשתדעי הכל תוכלי להבין את שלל הבדיקות האפשריות (כל הרשימה הענקית) ולבחור מהן כמו מקטלוג (לא חייבים לקנות שום דבר!). בדיקה א' מתאימה לי; בדיקות ב' וג' לא אעשה בשום אופן; בדיקה ד' נותנת תוצאות מעניינות אבל לא אעשה אותה כי היא לא נעימה לי/מסוכנת לעובר. וכמו שמישהי אמרה וגוריינה - הרופא הוא המדפסת האנושית שנותן לך הפניות לבדיקות שבחרת מהקטלוג. כך גם יחסכו לך הפתעות, כי תדעי את האפשרויות, ותוכלי להעריך אם נציגי המערכת הרפואית מגזימים או לא מגזימים בהפחדות ובלחצים במקרה מסויים.

[הריונית*]

התקשרתי לד"ר דן מרום.
הוא נשמע מאוד נחמד.
טוען שמבצע רק שקיפות עורפית (בה אני כלל לא מעוניינת) ולא מבצע סקירת מערכות.
קצת מאכזב
למרות שאני ממש לא בטוחה אם ארצה לבצע סקירת מערכות.
עדיין שוקלת את העניין.

[מיכל_שץ*]

כך לפחות בביה"ח רמב"ם, תל השומר, הדסה והדסה עין כרם, וגם בקופ"ח כללית
חשבתי שהייתי ברורה... בין בתי החולים ישנו שיתוף במהלך האישפוז.
כשאת לא מאושפזת אין שום גישה למידע עלייך, לאף אחד.
וגם השיתוף הוא רק של הבדיקות (שאלתי אתמול בת-סמכא)
וגם זה לא תמיד כ"כ חד משמעי, כבר יצא לי להגיע לבי"ח ואמרו לי שאני חייבת להביא את הבדיקות מודפסות על דף כי למחלקה הספציפית אין גישה...

אגב, אילה, הדף מה חובה בהריון הוא בהחלט דף חשוב. כי באמת לאשה בריאה אין שום "חובה" בהריון מעבר למה שהיא מרגישה שהיא חייבת...

[קוראת_שקטה_של_הפורום*]

להריונית,
מצרפת את הלינק הבא בשבילך:
http://health.walla.co.il/?w=/5004/1351502

[אתי*]

(מומים בעובר לא מעניינים אותי עד הלידה).
כמו כל דבר, עד שלא חוקרים ולא לומדים לא ניתן לקבל החלטה נכונה (מה זה לא מעניינים?), לפני שאת שוללת בדיקה אנא בדקי מה היא בודקת ולמה היא נועדה.
יש מומים שצריכים תשומת לב מיד אחרי הלידה - כמו מומים מסויימים בלב. חובה (!) לערוך לפחות סקירה מאוחרת מורחבת, עלותה כ1500 ש"ח.

בעלי העלה טענה, לפיה הוא ירצה לדעת על תסמונת דאון (למשל) כדי להתכונן לקראת הלידה. יש בדיקות בהן יש הרבה מקום להעדפות, לצורת חיים וכו', אבל סקירה מורחבת? כל כך חובה.

כי באמת לאשה בריאה אין שום "חובה" בהריון מעבר למה שהיא מרגישה שהיא חייבת...
לאישה בהריון יש המון המון חובות, כולן כלפי התינוק.

[ורד_לב*]

לא שאלת לגבי סקירה, עד כמה שזכור לי. ביקשת רופא נשים שיש לו גם א"ס...לא?
בכל מקרה, הייתי אצלו היום לביקורת.
נכנסתי עם חמולת ילדים (2 שלי ועוד חברה של הגדולה) והוא היה מאד נחמד וכלל לא הזיז לו.
בדק אם הכל בסדר, כי 'לא ראה אותי כבר מזמן' (נכון, בערך משבוע 17-18 לא הייתי אצלו. עכשיו 32).
הבחין שלא עשיתי העמסת סוכר ופשוט שאל למה, מאד בנחמדות, אני חייבת לומר. לא ממש אמר לי משהו לגבי זה, הבין שאין לי רצון וצורך בזה.
קבל את בקשתי לא לדבר עם מין התינוק/ת ולקינוח שאל אם אני יולדת בבית- כאילו זה היה ברור לו מראש שזה המצב ושאל אם גם את הגדולים ילדתי בבית.
הוא סכם את הפגישה בכך ש'הוא מאד מרוצה מההריון שלי', אמרתי לו שגם אני ונפרדנו אחרי שנתן לי הפנייה לבדיקת דם ושתן.
פשוט, נעים ומכבד.
באמת.

הרגשתי צורך לשתף אותך, בגלל כל החששות שלך מרופאים.
וזה רופא סופר קונבנציונלי, שעובד גם בבי"ח ובמתוך המערכת.

[אתי*]

אשמח להמלצה על רופא שתומך בלידות בית
למה את צריכה כזה רופא?

הרופאים שטיפלו בי משך כל ההריון שלי (כן, רופאים....) היו בטוחים שאני אלד בבית חולים (מה שנכון, אבל ממני הם לא ידעו),
שאני אעשה הפלה אם יגלו תסמונת דאון או CMV (את כבר מתחילה לקבל תמונה לגבי ההריון האחרון שלי), הם היו בטוחים שאני בשבוע מתקדם יותר ממה שאני (אני יודעת כי אני טובלת ויודעת את יום העיבור אבל הם מתעקשים על וסת אחרונה), ועוד כהנה וכהנה. לא נשארתי יותר מדי על הכיסא כדי לדעת,
עשיתי את הבדיקות שעניינו אותי, קיבלתי את התוצאות ו....שלום. יכולתי להתרגש מאוד ממה שהיה להם להגיד, בחרתי שלא. ככה זה הריון שני.....

הרופא "שלי" היה ד"ר פאוזנר, הוא עובד באיכילוב אך גם בסניף בנתניה אם רלוונטי לך.
מאוווווד דעתן, אבל פתוח, לא יודעת על דעתו לגבי לידות בית, פשוט משום שלא מעניין אותי מה הוא חושב (אני בעד) ולא שאלתי אותו. התנגד לרוב הבדיקות ששלחו אותי אליהן, ועל כך הערכתי אליו. לא הגעתי למעקב הריון עד שבוע 18, ומעולם לא שאל אותי למה, לא עשה מזה ענין. גם אם כן, למי אכפת.....זה גם למצוא רופא "נכון", אבל גם state of mind שלך.

בהצלחה והמשך הריון נעים....

[אחת*]

בדקתי במאוחדת - אפשר בין רופא לרופא אבל באמת רק בדיקות דם.
גם אם את הולכת לרופא בקופת חולים (כמוני) את יכולה להיות עניינית, קונקרטית לא לנדב מידע מעבר למה שמתבקש, להקשיב ולהחליט לבד. האמת בגלל שהרופא שלי באמת לא מתערב ולא לחוץ אני איתו זה הריון שלישי ונוסעת חצי שעה.
_מומים בעובר לא מעניינים אותי עד הלידה).
כמו כל דבר, עד שלא חוקרים ולא לומדים לא ניתן לקבל החלטה נכונה (מה זה לא מעניינים?), לפני שאת שוללת בדיקה אנא בדקי מה היא בודקת ולמה היא נועדה.
יש מומים שצריכים תשומת לב מיד אחרי הלידה - כמו מומים מסויימים בלב. חובה (!) לערוך לפחות סקירה מאוחרת מורחבת,_ כל כך מסכימה...
(ולמי שנעלבה ממני, חשבתי שכתבתי בנימוס, מצטערת)

[מיכל_שץ*]

אבל סקירה מורחבת? כל כך חובה
לדעתך
באמת, שאין על זה הסכמה גורפת, גם לא בקרב הקהילה הרפואית.

אם יש משהו שלדעתי מאוד מאוד מאוד חשוב לעשות בהריון זה לקחת חומצה פולית ושמן דגים.
חשוב כמובן גם שהאמא תשמור על בריאותה (גם זו הנפשית!)
אבל "חובה"? אין חובה, חייבים רק להשתין ולמות.

הכתבה בוואלה מעולה!

[הריונית*]

הוחלט על ידי ועל ידי בן זוגי לעשות השבוע בדיקת דופק כיוון שפסקו לי מספר תופעות שהיו קודם לכן.
היה קשה להחליט.
מאוד.
היום מתחיל השבוע ה 9.
לא בטוח שניתן לצפות בדופק בכלל, כי אני לא ממש רזה (גם לא שמנה מי יודע מה, אבל יש ויש כמה ק"ג עודפים) ולא מעוניינת באולטרה סאונד ואגינלי.

[פלוני_אלמונית*]

תמיד תוכלי לנסות א"ס בטני, ואם לא רואים טוב, יתנו לך אפשרות לעבור לוגינאלי, אבל אף אחד לא יכריח אותך.

[ורד_לב*]

כפי שכתבתי לך קודם, לי עשו א"ס חיצוני בשבוע 9. ללא בעיה.
אני אמנם דיי רזה, אבל לא נראה לי שזה היה השיקול. הוא פשוט הסביר לי שזה מה שעושים עכשיו...

[אילה_א*]

אבל "חובה"? אין חובה, חייבים רק להשתין ולמות.
ולהוולד ? ולשתות ?
לנשום ?
אבל לא משנה גריינתי כי זה משפט מעולה בכל מקרה

[אתי*]

לדעתך.
מיכל, יש המון חובות בחיים מעבר. לא כולם מוכנים לרדת לאותו הלבל של פרה באחו. אז נורא חמוד מצחיק ואולי ראוי לגריון,

אבל בבירור ישנם מומים שניתן/רצוי/חייב לטפל בהם מיד אחרי הלידה, ונכון לא חייב ללדת ושהתינוק גם ישאר בחיים. אבל אנחנו מאוד רוצות שיקרה, נכון?
אז יש דברים שאנחנו עושות כדי לקדם את זה,
וכמובן שלדעתי
זה ממש חובה לעשות סקירה אחת (הדעות חלוקות על איזו סקירה). זה שמישהי ילדה באמבטיה לבד בלי מעקב ונולדו לה בנס ילדים בריאים, זה נהדר (באמת, מעריכה אותך מאוד, מנטי).
אני כבר לא זוכרת באילו מומים מדובר, רק מום אחד בלב שניתן לטפל בו שזה מה ששכנע אותי לבצע את הבדיקה. מי שחשוב לה שתחקור ותברר מה ההשלכות של כל החלטה, ולא תבטל בהינף יד כי "לא חייב".

[מיכל_שץ*]

אבל לא משנה גריינתי כי זה משפט מעולה בכל מקרה.
אז תוסיפי גם את המקור, הציטוט הוא של פרופ' ישעייהו לייבוביץ' "אדם חייב רק שני דברים: להשתין ולמות" (מהזכרון)

[מיכל_שץ*]

אתי. נס הלידה מתרחש בכל פעם. גם בפעמים שבהם התינוק לא נשאר בחיים (מי כמוני יודעת)
את מציגה פה את הגישה שד"ר רוזנברג מדבר עליה במאמרו - האמונה שמשהו ישתבש.
המערכת הרפואית גורמת לנו לשכוח שרוב התינוקות נולדים בריאים ובזמן גם בלי שום התערבות משום סוג.
בתור מטופלת "היי-ריסק" אני יכולה להעיד שמאז ההריון הראשון לפני 12 שנים מספר הנשים שהריונן מוגדר בסיכון נמצא בעליה מתמדת.

הסיבה העיקרית שאמרתי שאין דבר כזה "חובה" היא שמילים כאלה סוגרות אופציות, לא פותחות אותן. ברגע שאת אומרת למישהי שהיא פשוט חייבת לעשות סקירה (או מי שפיר, או חלבון עוברי או מה שזה לא יהיה), איך היא יכולה לשקול את הבחירה הזאת ולהחליט אם זה מתאים לה באופן אישי? הרי אמרת שזו חובה.

[מיכל_שץ*]

וגם לי עשו אולטראסאונד בטני בשבוע 8 או 9 ואני ממש לא רזה, ממש לא...

[אפרת_מ*]

הרופא עשיתי אצלו את הסקירה המוקדמת גם המליץ על ד"ר קרלוס רוזנברג (הם פעם עבדו איפשהו יחד), בתור רופא שלא מאמין בביצוע כל הבדיקות, שיש לו ראייה אלטרנטיבית ושהוא מקצועי. זה אחרי שהבהרתי שאני לא עושה את מינימום 4 האו"ס המומלצים (לא עשיתי שקיפות) לדעתו.

מניסיוני - ברב קופות החולים יש בעיה רצינית של שיתוף מידע. אחותי עברה בין מרפאות באותו המחוז וכל נתוני הבדיקות שלה לא היו זמינים במערכת הממוחשבת. גם באותו התחום, במחוזות שונים - הנתונים שלי לא הופיעו, כמו סוג דם.. מבחינתם הנתונים פשוט לא קיימים. אז מה אם הם מוחשבו אז. אין גישה.. בקופת חולים כללית!

ולגבי לידת בית, אז נדרש מעקב רופא החל משבוע מסוים מאודמתקדם, אם לא - את באמת רוצה ללכת על בדיקת רקמות שגם עלותה מאוד גבוהה?? כל מה שזה אומר זה לפחות מפגש אחד אצל רופא. שהוא "הוכחה" שהיית בהריון ולא חטפת ילד איפשהו (המערכת המופלאה שלנו).

[תזמורת_הים*]

ולגבי לידת בית, אז נדרש מעקב רופא החל משבוע מסוים מאודמתקדם, אם לא - את באמת רוצה ללכת על בדיקת רקמות שגם עלותה מאוד גבוהה?? כל מה שזה אומר זה לפחות מפגש אחד אצל רופא. שהוא "הוכחה" שהיית בהריון ולא חטפת ילד איפשהו (המערכת המופלאה שלנו).
זה נכון רק לגבי לגבי לידת בית ללא מיילדת מוסמכת. אם יש בלידה מיילדת עם רשיון ילוד ישראלי אין צורך באישור מרופא.