אני גרה בת"א' בדירה שכורה עם שותפה,ילדה גדולה ועדיין תלוייה בגבר הכי הכי בחיי -
אבא שלי!
"אבא אני צריכה פומפייה עם כמה צדדים, יציבה כזו..."
"אבא נורא בא לי דג כזה רך..."
"אבא, אני צריכה ...מפצח אגוזים אבל דקורטיבי כזה..."
"אבא, נורא בא לי את הקרמבואים המיוחדים האלה שהיית קונה לי פעם".
"אבא, אין לי פותחן!"
ועוד ועוד... והכל מוכן יום אחרי אצל אבאל'ה תמיד יותר טוב ממה שחלמתי.
נו, ופלא שאני בוחרת להישאר רווקה?!
.
), שדווקא מתוך הביטחון הזה, שאנו רוצות ובוחרות לחלוק את חיינו, על גידול ילדנו, עם בני זוגינו, ושהם, האחרונים, שותפים מלאים וראויים בכך, הרי שאנו יכולות להרשות לעצמנו, מידי פעם, גם לקטר.
