חיים בצל הפחד לחלות

[ירדן*]

הפגת את החששות שלי
איזה ניתוחים עשית בעבר ?
עשיתם ניתוח בהרדמה מקומית מתישהו?
אני עדיין מתלבטת אם לעשות הרדמה מלאה
או מקומית עם טשטוש
אני לא בטוחה מה עדיף
יש רופאים שאומרים שמלאה בטוחה יותר ....
אבל לטווח הרחוק עדיפה מקומית .

[ירדן*]

אתן יודעות אם אפשר לקבל התראה כשיש הודעה בדף הזה?

[מאיה*]

שמחה שאת מרגישה טוב יותר! הדף הזה ממש הצלה...
עשיתי שתי גרידות לצערי. יכלתי לבחור בין הרדמה מלאה לאפידורלית. העדפתי מלאה בין השאר כי חששתי שילחיץ אותי יותר להיות עדה לכל התהליך וגם כי אפידורלית מפחידה אותי לא פחות ממלאה. טשטוש לא ניסיתי אז לא יכולה להעיד.

[ירדן*]

אני בטוחה שאלחץ בהרדמה מקומית אבל אני מניחה שיתנו לי תרופות שירגיעו אותי...

[מאיה*]

סהכ זה לא היה לי נורא (הפרוצדורה עצמה). אפילו היה משהו משחרר בהרגשה אחרי שהתעוררתי. אני חושבת שבגלל ההרדמה אז המחשבות שרצות כל הזמן בראש קצת נרגעות ומה שהיה מתחת לפני השטח יוצא, כבכי או מחשבות אחרות. בשתי הפעמים גם הרגשתי ממש תחושת הקלה כשנגמר. קצת כמו כשקיבלתי תוצאה תקינה של הממוגרפיה, שהנה עכשיו זה מאחורי.
נראה לי שההחלטה גם תלויה בסוג הניתוח שלך. אם זה משהו פשוט שלא יכול להשתבש ורק מרדימים בגלל כאב אז הייתי שוקלת מקומית. עשו לי פעם להסרת נקודת חן והיה דווקא מעניין לראות. אני מניחה ששלך מורכב יותר אם הם מציעים הרדמה.

[ירדן*]

מאיה יקרה
לפני הניתוח היית בלחץ? דופק מהיר כתסמין ללחץ?
זה מעודד לדעת שהרגשת רגועה אחרי הניתוח. מפחיד אותי להיות בסטרס גם אחרי. אני חושבת על זה לפני שזה קרה....
אני גם מפחדת מכדורים אני מפחדת לקחת אנטיביוטיקה למשל ואז יהיה לי דופק מהיר . אני מפחדת שהדופק המהיר יעביר בדם את האנטיביוטיקה מהר ואז זה יפגע בי. בגלל זה אני נמנעת מכדורים. מחשבה מטופשת ודמיונית .

אצלי מרדימים בגלל כאב וכדי שאני לא אפריע לרופא מבחינת תזוזות וכאלה. אבל זה גם אופציה של הרדמה של האזור וטשטוש שזה כמו שינה אבל לא מצריך הנשמה כמו בהרדמה מלאה. אבל בטשטוש יש סכנה של דיכוי של הנשימה ואז אין למרדים שליטה כי בהרדמה מלאה יש למרדים שליטה מעולה... שיקול

[ירדן*]

בהרדמה מלאה יש לי את הפחד מהשלכות ארוכות טווח הבנתי שזה יכול לפגוע בהרבה איברים וזה מפחיד אותי מאוד אני מעדיפה לסבול מקומית מאשר הרדמה מלאה כי בהרדמה מלאה אני אחשוב כל הזמן אחרי ההרדמה מלאה על סיכונים אפשריים זה לא יניח לי לדעתי המחשבות יתקעו אצלי לזמן רב וייפגעו בי מאוד

[ירדן*]

אגב זה היום השישי בלי בדיקות דופק
קשה ומרגיש כמו גמילה לכל דבר
אני עדיין חושבת לפעמים לבדוק עוד לא הבראתי לחלוטין
עניין של זמן
אסור להתייאש

[מאיה*]

יום שישי זה מדהים!
כל הכבוד!

הייתי בלחץ היסטרי בעיקר לפני הפעם הראשונה כי היה לי יותר מדי זמן לחשוב על זה ולפחד. לא זוכרת אם היה דופק מהיר אבל זוכרת שהיה לי קשה לנשום מהלחץ. פחדתי לא להתעורר.
מצחיק אבל השלווה של האחרי זכורה לי ממש לטובה, כאילו לא סתם נרגעתי קצת אלא ממש תחושת הקלה עמוקה. חוץ מזה בהתעוררות הראשונה גם בכיתי בלי לדעת למה וגם הבחורה שהתעוררה לידי. אמרו לי שזה נפוץ אחרי הפלה, אולי כי ההרדמה מסירה קצת עכבות והעצב שבפנים יכול לצאת. סוג של חוויה רוחנית אולי...

כמה מהיר הדופק המהיר שלך? אולי זה בכלל בטווח השונות בין אנשים שונים ואז מינוני התרופות לא משתנים בכלל?
בקשר להרדמה, אני מניחה שגם משנה כמה זמן היא צריכה להמשך. מה הרופאים המליצו לך?
[כותבת מהטלפון מקווה שלא יצא מבולבל מדי]

[ירדן*]

כשאני לחוצה 120 הדופק
אבל קרדיולוג אמר לי שאין לי בעיה לבבית
ושזה דופק מהיר בגדר הנורמה
ממקור טבעי ולא הפרעת קצב
אבל אני ממש מרגישה אותו במאמץ ובאכילה זה מאוד מפריע לי. אפשר לטפל אבל הבנתי שממש לא חייב לטפל. זה רק כדי להקל מבחינת סימפטומים

מבחינת הניתוח הוא פשוט עד שעה נחשב ניתוח פשוט... ניתן גם בחצי שעה לסיים אז אמרתי אולי עדיף לסבול שעה ואז להיות יותר רגועה

איך אתן מרגישות ?
איך ההיפוכונדריה
איך השגרה?

[חרדתית*]

בוקר טוב בנות
השבוע סובלת טיפה מחרדות.
ראשית יש לי היום ממוגרפיה ואולטרסאונד אומנם בדיקה שגרתית אבל אני בלחץ מתוצאה (למרות שאין מה לדאוג אבל כאלה אנחנו)
שנית התקבלה תשובה של פאפס אבל זה בסניף בקופת חולים והם לא מוכנים לפקסס ומאחר והרופא שלי פרטית אני צריכה לגשת לסניף ולקחת תשובה ורק אז לשלוח לה - וזה יקרא רק מחר ועד שאני אפקסס לרופא ועד שהיא תענה אני ימות מלחץ
שלישית לבעלי יש תור לקרדיולוג (ראו משהו בסיטי למרות שאני הבנתי שזה לא משהו נורא אבל עדיין מצריך יעוץ)
ולבת שלי האמצעית התנפחה לימפה בצוואר (יש לי בעיה רצינית עם לימפות הן מליחצות)
זהו

מנסה לשרוד ולהעביר את היום
אני יודעת שרמת החרדה תרד ברגע שאקבל תשובות שהכל תקין אבל בנתיים אוכלת את עצמי. הבטן מתפכת
מנסה לעבוד על עצמי אבל זה לא קל
מה אתכן

[ירדן*]

חרדתית יקרה איך הייתה הבדיקה ?
ואו את באמת עוברת דברים לא פשוטים... זה הכל ביחד.
מקווה לבשורות טובות על כולם ⁦⁩

[חרדתית*]

בוקר טוב
הבדיקה אתמול היתה בסדר. הטכנאית אמרה שהכל נראה תקין עכשיו נחכה לתשובה רשמית.
לא היה תור אז סיימתי מהר ועוד ישבתי עם בעלי במסעדה

זהו עכשיו רק שהפפס יהיה תקין וסיימתי עם כל הבדיקות התקופתיות
מה אתכן

[ירדן*]

איזה יופי לדעת אני מאוד שמחה.
אני אחרי ניתוח . בסוף בהרדמה מלאה.
הרופא המרדים הכריח אותי להרדמה מלאה
היה לי מאוד קשה ועדיין קשה
הניתוח היה מהיר חצי שעה
לפני הניתוח הדופק שלי היה מאוד מהיר מכללת אבל צדקת מאיה הם ידעו מה לעשות וזה לא מנע מהם לעשות לי ניתוח
התאוששתי מאוד מהר מההרדמה והדופק שלי היה מהיר גם אחרי... הם אמרו שהלב שלי בריא לחלוטין ואין לי מה לדאוג מהדופק המהיר
ניתן לקחת כדורי הרגעה אבל לא חייב
מסתבר שכל החששות שלי מההרדמה התגלו כשטויות

[חרדתית*]

ירדן איזה יופי שאת כבר אחרי
שיהיה לנו סופ"ש נעים ורגוע

[ירדן*]

סופש נפלא בשורות טובות

[מאיה*]

יוו ירדן איזה יופי שמאחוריך! ממש משמח! כל הכבוד. בדיוק בזמן לסופש רגוע... ויופי שאמרו שהלב בסדר. תמיד נחמד לקבל עוד חיזוקים.

חרדתית, שיגיעו תוצאות תקינות במהרה! איזה כיף שהטכנאית אמרה שתקין. אצלנו אסור לה להגיד כלום ושיגעתי את עצמי בנסיונות לפרש את מה שהיא אמרה או עשתה. בטח כבר יגיע בתחילת השבוע ותגמרי עם זה.

אצלי טוב. קצת חולה אבל לא משהו שמעורר חרדות. באופן כללי תקופה יותר רגועה אז אני יכולה להתמקד במחשבות על איך לשפר ולעשות את החיים שלי טובים יותר.

[ירדן*]

שבוע טוב
מאיה איך את מצליחה להיות חולה וזה לא מעורר אצלך חררדות
איזה כיף לשמוע...
אצלי כל חולי גורם לחרדות לצערי

[ירדן*]

הניתוח גרם לי שוב לבדוק את הדופק עשרות פעמים במהלך היום
איך מגייסים כוחות להתחיל את הגמילה מחדש שותפות יקרות?

[מאיה*]

מזכירים לעצמך שכבר הצלחת ואת יכולה!
לגיטימי שהניתוח ערער אותך. לא מרגישים טוב אחרי הרדמה אז זה בטח מציף חרדות. אני ממש יכולה להבין איך זה לקח אותך לבדיקות שוב. לדעתי, אל תכעסי על עצמך, את מבינה מאיפה זה בא ואת יודעת שאת יכולה שוב. אם קשה לך עכשיו אז את יכולה לקבוע שמתחילים שוב עוד X ימים ובינתיים נחים מהלחץ העצמי של הגמילה. ניסית פרסים לעצמך אם תצליחי להתמיד יום למשל? עוגה שווה, לעשות משהו כיפי...
אני סתם קצת מקוררת, אין חום גבוה והשפל כבר עבר אז אין לי איך להלחץ מזה (אל דאגה, מצאתי דברים אחרים לדאוג לגביהם...)

[ירדן*]

תודה רבה על הייעוץ מאיה יקרה
אקח לתשומת לבי
זה טוב להעסיק את עצמו בדברים אחרים

[מאיה*]

התכוונתי שמצאתי נושאים חדשים לחרדות... אולי המוח שלי משתעמם ומחפש תעסוקה (-:

בלי קשר, מזכירה לך שאת גיבורה! עברת את הניתוח בהצלחה, הצלחת לצמצם את הבדיקות, את דואגת לעצמך. זה המון!

[ירדן*]

איזה חרדות חדשות יש לך? תרצי לשתף?

[ירדן*]

חרדתית - מה שלומך? מה שלום כולם? הגיעו כל התוצאות?

לורן - מה שלומך? יש שיפור בהרגשתך או שאת עדיין מרגישה בהתקפים קשים של היפוכונדריה ?
אנחנו כאן

[ירדן*]

אני משתפת במשפט חכם

1. 9 מהדברים שאנו דואגים לגביהם - אף פעם לא התרחשו

זה באמת נכון

[מאיה*]

סתם חרדות על שטויות, באו והלכו. אבל כבר למדתי מהסיבוב הקודם: זה בכלל נובע ממשהו אחר שישב עלי ולא נתתי לו מקום אז הוא יוצא החוצה דרך החרדות.
באמת משפט חכם. אהבתי.

[ירדן*]

אני לא יודעת על מה חרדת הבריאות הקשה שלי יושבת זו תעלומה גם עם בטיפולים הפסיכולוגיים אני לא מבינה זה ממש מעניין אולי אם אדע מה השורש החרדות יפסקו

[ירדן*]

אוייי חרדת בריאות
אני לא יוצאת ממך
קראתי את התגובות שלי
אתן רואות את השינוי אבל אני לא מרגישה את השינוי
אני פשוט אובססיבית ללב שלי מקשיבה בודקת וממוקדת כל היום בדופק שלי
כאילו שזו מהות החיים שלי
מפחדת לשקוע בדיכאון בעקבות זאת
שוקלת טיפול תרופתי
גם ככה אני לא נהנת מהחיים
ורק פוחדת 24 שעות ממחלות ושיקרה לי משהו רע

[מאיה*]

לא ניסיתי אבל מכירה מישהו שתרופות עשו לו הבדל עצום לטובה. אולי שווה להתייעץ עם פסיכיאטר. את לא חייבת לקחת גם אם יש מרשם. תשאלי אותו כל מה שמטריד אותך ותראי איך מרגיש לך ואז תחליטי.
אני ניסיתי פעם משהו הומאופתי לחרדות. לא מאמינה בזה אבל החלטתי שזה יהיה הפלסבו שלי ובאמת עזר קצת.
בכל מקרה אני שולחת חיזוקים מכאן וגם חיבוק!

[ירדן*]

תודה רבה מקסימה:)

[חרדתית*]

בוקר טוב בנות
היתי קצת עסוקה
הילדים שוב עם דלקת בגרון רק סיימו אנטיביוטיקה ושוב צריך לקחת

ירדן - אני לוקחת טיפול תרופתי. רשמתי לך על זה בעבר. לי זה הציל את החיים. היתי במצב נורא עם ילדה בת שנתיים ותינוקת בת חודש. לא הצלחתי לתפקד. עשתי הכל
דיקור סיני, שיחות, רייקי. מה שאת לא רוצה ורק בסוף פניתי לטיפול רפואי שכבר הבנתי שמספיק! כשעברה מחשבה בראשי עדיף כבר למות כי החרדה ממש אכלה אותי. הראש שלי היה כמו כביש מהיר שבו המחשבות טסות במהרות 500 קמ"ש. ורק עצם המחשבה שנכנעתי לטיפול הרפואי הכפיל את החרדה. הרגשתי מאוכזבת מעצמי. מצד שני ידעתי שיש לי 2 בנות מהממות שמגיע להם אמא ולי מגיע להרגיש טוב ושאני רוצה עוד ילדים זה מה שגרם לי לקחת את הטיפול הרפואי. זה לא קסם לקח בערך כמה חודשים עש שחזרתי לעצמי. אבל זה ממש הציל אותי.
בכל מקרה כמו שמאיה רשמה תתייעצי עם רופא משפחה (היום גם הוא יכול לתת מרשם) ואם תחליטי שאת מתחילה אז אני כאן לתמוך בך

[חרדתית*]

חוץ מזה היום 11 שנה שאבא שלי נפטר ועצוב לי

סתם רציתי לשתף

[מאיה*]

הי חרדתית
אבא שלי נפטר לפני כמה חודשים. תכתבי עוד אם זה עוזר לך. יש גם דף על זה.
חיבוק גדול גדול!!!

[מאיה*]

ניסיתי לחשוב מה עוד לכתוב לך אבל תכלס שום דבר שאכתוב לא באמת עוזר. אז רק אכתוב שאני חושבת עליך...

[חרדתית*]

חיבוק וירטואלי

[ירדן*]

חיבוק גדול לשתיכן

[ירדן*]

לפעמים אני מתעוררת מתוך שינה עם דופק מואץ ופחד... חוויה מאוד קשה ולא נעימה

[ירדן*]

היי לכולן
ושוב כשאני לבד
בערב בעיקר
התקף חרדה . מחשבות קשות . שוב מחשבה שיש לי משהו בריאותי קשה. בעיה בלב
כבר שעה. לא עובר.

[חרדתית*]

ירדן הי
איך את?
איך עבר סופ"ש
ועכשיו אני כבר יומיים עם מגרנה. ממש אבל ממש לא מאופסת (כמובן מתחילה לחשוב שיש לי משהו בראש)

[ירדן*]

היי חרדתית
תרגישי טוב
ממליצה למיגרנה מנוחה, חושך, ירקות והרבה מים וכדור. אם זה לא עובר לאחר שלושה - ארבעה ימים כשאת מקפידה על כל זה הייתי ניגשת לרופא.
וכמובן שתחשבי שיש לך משהו זו ההיפוכונדריה
אני כבר התרגלתי תמיד עולות לי מחשבות שליליות ואני שואלת את עצמי מאיפה מגיעות המחשבות הקשות האלה הריי אני לא רוצה במחשבות האלה והמחשבות מגיעות והן קשות ושליליות ואין לנו שליטה . לא להיכנע למחשבות לתת להן לעבור כמו למחשבות הטובות וככה המחשבות לא יהיו טורדניות.

אני כועסת ומאוכזבת מעצמי אני עדיין מפחדת מאותו דבר כבר שנים כמו שאתן יודעות מפחדת שיש לי משהו בלב שלא גילו ומפחדת שיקרה לי משהו רע על זה אני חושבת כל הזמן מחשבות אובססיביות וטורדניות . תסמיני החרדה מגבירים את כל המעגל. נהייתי אפאתית לעולם . מזלזלת בעבודה כלום לא נראה לי שווה מאמץ לוקחת הכל בקלילות ואת ענייני הבריאות לוקחת מאוד קשה.

[חרדתית*]

עדיין ממשיכה לבדוק את הדופק?

[ירדן*]

בתדירות פחותה. אבל עדיין... לא הפסקתי לגמריי... צריכה לחזור לגמילה בהדרגה...
מה שלומך? איך המיגרנה?

[חרדתית*]

ירדן כל הכבוד!!!
צעד צעד בקטנה ותגמלי את עצמך
המיגרנה עברה אבל את יודעת איך זה אצלנו ההיפוכונדרים יש כבר דברים חדשים שמלחיצים אתי

[ירדן*]

ברור שאני יודעת חיה ונושמת את זה בכל שניה ושניה בחיי
אז איך השגרה בצל ההיפוכונדריה?

[חרדתית*]

בוקר טוב
איך עבר סופ"ש?
השגרה בצלך ההיפוכונדריה מאוד קשה!!!
תמיד יש משהו שמלחיץ אותי. אני מרגישה שאני מתישה את עצמי. ואם כבר יש איזה שבוע שהכל טוב אני מתחילה לחשוב שחייב לקרוא משהו כי לא יכול להיות הכל טוב
אני מקנא באנשים שהם לא חרדתיים ולא נלחצים מכל דבר

[לורן*]

היי בנות איך המרגש? עד שנרגעתי קצת לתקופה מסויימת עכשיו אני בלחץ היסטרי.
הייתי השבוע אצל מנתח פלסטי עם חברה לברר לגבי ניתוח שאנחנו מתעניינות ואז הוא ראה כתם לידה שיש לי אותו מאז שנולדתי ז"א 35 שנה. והתעניין ואמר לי שהוא מציע לי להוריד אותו... מאז אני בהיסטריה לא ישנה קבעתי כבר לרופא עור למחר שיסתכל על זה
למרות שלפני שנתיים למדתי קוסמטיקה והראתי לרופא העור שלימד אותימוהוא אמר שזה לא נראה מדאיג כיוון שזה לא גדל.
בכל זאת אני ממש מפחדת

[ירדן*]

חרדתית יקרה - מבינה אותך. גם לי מוזר שיש יום בלי חרדות קשות. התרגלתי לחרדות. אני מרגישה שהגוף שלי לא רגוע. שרוב הזמן אני לחוצה ואני מפחדת שיהיו לי מחלות בגלל זה.

לורן יקרה - לדעתי את יכולה להיות רגועה. אם זה כל כך הרבה שנים לדעתי את בכלל לא צריכה לחשוש!!

[מאיה*]

הי לכן!
קפצתי לבקר... אני שקועה בעבודה ומשפחה אז החרדות קצת ירדו בינתיים. יש חרדות מדי פעם כמובן אבל לא משהו שמשבש את החיים בינתיים.
לורן, נשמע לי ממש בסדר. אם זה שם מאז הלידה ולא גדל אז מה זה כבר יכול להיות... חוץ מזה שאם הוא מנתח פלסטי אולי הוא מנסה לשכנע אותך להוריד כדי שתעשי אצלו...
ירדן, איך הגמילה (-:?
חרדתית אני ממש מזדהה עם מה שכתבת קודם. שאם הכל טוב אז יש פתאום תחושה שמשהו ישתבש...
שיהיה שבוע רגוע ובריא לכולנו!

[ירדן*]

לגמילה עליות וירידות.
אני שמחה לדעת שהחרדות פחתו
בקרוב אצל כולנו

[חרדתית*]

בוקר טוב
איך עבר סופ"ש

[לורן*]

היי, איך המרגש?
אצלי עכשיו תקופה שההיפוכונדריה די חוגגת...
אז הייתי אצל רופא עור שב"ה הרגיע אותי שהכל טוב.
השבוע יש לי תור לכירוג שד. האמת שאף פעם לא הייתי וחברה הלחיצה אותי שכדאי לעבור בדיקה שגרתית מדי שנה. ויש לי גם תור לנוירולוג פרטי למרות שהייתי לפני שנה אבל שוב מחפשת הרגעה .
בטח אתן מבינות שמפלס החרדה שלי כרגע בשיאו.
היומן שלי מלא בבדיקות רופאים כמו אשה בת 70 וההרגעה היא זמנית קשה מאד לצאת מהלופ הזה

[ירדן*]

ערב טוב מקסימות
גם אני אחת לשנה עושה המון בדיקות, של הלב, קיבה, דם, מערכת חיסון ועוד כמו אישה בת 80
זה מרגיע לתקופה מסוימת ואז שוב הדאגות חוזרות. כאילו שלא נבדקתי. אף אחד לא יבין את זה.

לדעתי צריך לקבל את הפחד ואת זה שיש מחלות ואת זה שאין לנו שליטה על מחלות . אלה החיים וצריך ללמוד לאהוב אותם ואת עצמו עם הדאגות והחרדות והיפוכונדריה .

[חרדתית*]

בוקר טוב
גם אצלי היומן מלא .חחחח אני +4 ילדים. בעלי אמר לי השבוע שזה כבר לא מעניין אותו לאיזה רופא לקחתי אותם למה כי הוא פשוט לא מספיק לעקוב אחר כל התורים

[ירדן*]

עדכון מהגמילה - אני כבר בודקת פעם ביום ולפעמים בכלל לא. משתפר מאוד. מקווה שבעוד שנה זה יהיה זיכרון ישן.

רציתי לשתף-
משגע אותי שבזמן התקף חרדה שקשור לחרדת בריאות אני מאמינה שאני חולה ב - 100% . זה מוזר איך זה מתעתע בי כל פעם .

יש לי חרדה קשה מדי בוקר, אני מתעוררת עם דופק מהיר ואלה המחשבות שיש לי:
הלב שלי דופק מהר, יש לי בעית לב, אני עוברת אירוע לב, איך אלך לעבודה, זה לא ירגע לבד, הפעם זה אמיתי ורציני, איך אעבור הריון, איך אזדקן, איך אחיה בצורה כזו, למה אני שונה, למה יש לי את זה.
אחרי שעה הדופק נרגע ואני מצליחה לתפקד בעבודה אבל אני לא יכולה לאכול כלום כל היום עד שאני מגיעה הביתה.

אני לא מצליחה להבין, אחרי שזה עובר זה מרגיש לי מטופש. אבל באותו רגע כל בוקר למשך שעה שלמה אני מאמינה ב 100% שזה אירוע לבבי אמיתי. ככה כל בוקר כבר עשר שנים. זה מוזר כי למה אני לא מצליחה להבין שזה לא אמיתי שזה שטותי אני כל פעם מאמינה לפחד מחדש הטיפול הפסיכולוגי לא עוזר לי ואלה הם חיי

[חרדתית*]

ירדן הי
החרדה בבוקר תמיד הרבה יותר חזקה/קשה.
היתי קמה שנים עם דופק וכאבי בטן ואף בחילות עד שהתחלתי את הטיפול.
גם לי עבר בראש כל הזמן למה אני? היתי הולכת ברחוב והיתי אומרת למה אני ולא הם. אני רוצה להרגיש כמוהם. אבל בנינו מי אמר לך שהם לא מרגישים חרדה?
כשאני התחלתי לשתף את הסביבה בלי להתבייש גיליתי שרוב שסובב אותי לוקח כדורי הרגעה, יש הרבה שהם חרדתיים כמוני ולא מטפלים בעצם. כך שאת לא לבד

[חרדתית*]

בנות חייבת לשתף אותכם במה שרה לי אתמול.
עשיתי בדיקות דם בבוקר. בדרך כלל אחה"צ אני מקבלת הודעה בטלפון שהתקבלו תשובות ואז אני נכנסת לבדוק את התשובות. אתמול היתי עסוקה ולא שמתי לב שלא קיבלתי בכלל תשובות לבדיקות. בערב אני מקבלת טלפון מהמזכירה של הרופא שהוא רוצה לראות אותי. מה אני אגיד לכן כמעט התעלפתי. קיבלתי התקף חרדה מטורף. למרות שהא אמרה לי לא להלחץ אבל עצם עובדה שאת מקבלת טלפון מהרופא שלך אחרי שעשית בדיקות -אמאלההה.
אחרי שניתקתי את השיחה נכנסתי לראות את התשובות של הבדיקות והכל תקין (ברוך השם) חוץ מכולסטרול שהוא באמת גבוהה.
בקיצור נרגעתי אבל אתמול זה היה מפחיד

[חרדתית*]

יופי עכשיו קבלתי גם תשובות מבדיקת שתן וגם שם יש אזשהי דלקת

[ירדן*]

למה הרופא ביקש לראות אותך אם הכל תקין?

[ירדן*]

מה שלום כולם?
איך אתן מרגישות?

• לפני ווסת חודשית יש לי עליה בחרדה ובהתסמינים גופניים שמתי לב לזה. מעניין איך זה בהריונות.

שבוע טוב ונעים לכן

[ירדן*]

הדף נהיה שקט... לדעתי אנחנו צריכות להעיר אותו מחדש ולתמוך אחת בשניה
הדף הזה הוא הצלה. יותר טוב מפסיכולוג.

[חרדתית*]

בוקר טוב
היתי חולה עם דלקת בגרון והקטנציק עם דלקת ראות (אני שונאת שהם חולים זה מכניס אותי לחרדות)
הרופא רצה לראות אותי בגלל כולסטרול גבוהה. הכל טוב
מה שלומכן?

[ירדן*]

ברור זה מלחיץ. אין ספק בכלל.
איך אתם עכשיו

[חרדתית*]

בוקר טוב
חזרתי לעבודה ופיצקי בגן
מה איתך איך הולכת הגמילה

[ירדן*]

הגמילה בסדר. עליות וירידות
היה לי מקרה מפחיד פגשתי מישהו שפגש חולה חצבת. נכנסתי לפחד התקשרתי למשרד הבריאות הם אמרו שאני לא יכולה להיות חולה כי האדם שפגשתי לא חולה ולכן אני לא יכולה להידבק. למרות שהתקשרתי למשרד הבריאות אני עם צמרמורות ותחושה שאני חולה בחצבת. מה דעתכן?

בנוסף קמתי באמצע הלילה עם דופק מהיר חשבתי והאמנתי בכל ליבי שזה התקף לב. עברתי התקף חרדה קשה . אני מאוד תשושה. עבר עליי שבוע קשה

עכשיו נשארתי עם הפחד מהפחד אני מפחדת להרגיש חרדה כי אני מפחדת שהחרדה תפגע בי בריאותית וזה חוסר אונים גדול

[לורן*]

שבוע טוב בנות.
ירדן לגבי ההדבקה בחצבת לדעתי את יכולה להיות רגועה אם היה חשש היו קוראים לך ישר להתחסן. אני מכירה מלא מקרים של חשש וישר שלחו אנשים להתחסן!
אני בתקופה ממש גרועה וזו הסיבה שלא נכנסתי לכאן החודש הייתי אצל רופא עור, כירוג שד כחלק מבדיקה שגרתית והשבוע אצל נוירולוג. לדעת הנוירולוג יש לי כנראה פיברומיאלגיה והפנה אותי לראומטולוג . למרות שהייתי לפני חצי שנה וראומטולוג שלל את זה. בכל מקרה אם פעם הייתי יוצאת מרופא והייתי רגועה לכמה חודשים עכשיו אפילו הרופאים לא משפיעים עלי, אני בשלי.
בחודש האחרון יש לי רעידות ביד שמאל בתנועה מסוימת כאילו השריר חלש ומתחיל לרעוד למרות שאני לא מחזיקה כלום. אני בחרדה עצומה ויש לי התקפי בכי מחשש שזה ניוון.
ברוב טימטומי הלכתי לנוירולוג פרטי ומרוב לחץ ( מי כמותכן מבין) שכחתי לשאול אותו על התופעה וזו הסיבה העקרית שבגללה הלכתי. הוא עשה לי בדיקה נוירולוגית ושלל כל מחלה נוירולוגית הסברתי לו את הפחד מניוון והוא אמר שהרפלקסים שלי ממש טובים ואין לי ממה לחשוש ובסיכום גם רשום אין רעד מכוון .
אני ממש רוצה לקבוע שוב תור לנוירולוג אחר אבל כבר הייתי פעמיים בשנה וחצי האחרונות.
מה דעתכן? אני ממש אובדת עצות. התקופות כאלה פשוט בא לי להעלם!

[ירדן*]

שבוע טוב
לורן יקרה, אני מבינה אותך כל כך.
כבר שנים רבות שרופאים לא מרגיעים אותי.
כבר שנים רבות שאני חושבת שיש לי מחלת לב ואני מתעסקת בנושא כל יום - כל היום. אין שניה שאני לא חושבת על זה. הפרעת היפוכונדריה מאוד מאוד קשה. ללא הפוגה. ואני עדיין לא מאמינה שאני בריאה. אף רופא לא מרגיע אותי. אז ככה שקודם כל תדעי לך שאת לא לבד!ולחולות בהיפוכונדריה כמונו, שזה דבר מאוד קשה ולא פשוט - זה נורמלי ששכחת לשאול את הרופא על הרעד, אני ממליצה לך לשאול את השאלה באחד הפורומים של מומחים... אבל לא ללכת שוב כי לדעתי אין צורך... אם היה משהו כבר היו אומרים לך או חושדים בכך לדעתי הכל כתוצאה מהחרדה...

אני כותבת עכשיו ואני לא מאוד מרוכזת כי לפני מחזור יש לי דופק מואץ, מורגש ופעימות מוקדמות וזה מכניס אותי לחרדה גדולה... מה לעשות??

מה לדעתכן יכול לעזור להיפוכונדריה שלנו? איך אפשר לטפל חוץ מתרופות? אתן חושבות שטיפול פסיכולוגי על דברים קשים מהעבר יכול איכשהו גם לטפל בבעיית ההיפוכונדריה? אני קצת מיואשת שאני לא מוצאת טיפול לבעיה....

[לורן*]

ירדן הלואי והייתה לי הצעה איך להיפטר מההיפוכונדריה
שמעתי לעצתך ושאלתי באחד הפורומים ששם הרופא רשם שלא נראה לו שיש מקום לדאגה. אבל נחשי מה?? לא הסתפקתי בזה וקמתי למחרת על הבוקר התקשרתי לקופח ואמרו לי במוקד שיש תור שהתבטל לאותו היום לנוירולוגית.
תוך שעתיים הפכתי את העולם מצאתי סידור לילד הוצאתי הפניה מהרופא טופס 17 והלכתי אליה. האמת שהיא בדקה אותי חצי דקה. אין לי מושג מה רשום לה במחשב אבל היה לי רגש שהיא לא מתייחסת אלי ברצינות. אמרתי לה על החרדה והרעד שהיא אפילו לא טרחה לבדוק. היא אמרה שנראה לה שזה מחרדה אבל בכל זאת תביא לי בדיקת emg לשלול מחלה נוירולוגית.
יצאתי ממנה עם דמעות ומשם הלחץ שלי עלה לשמיים.
אני כל יום נתקפת בכמה התקפי חרדה שכוללים בחילות כאבי בטן ורעד...אני כ"כ מפחדת מהבדיקה והיא רק עוד חודש.
עד אז אני לא יודעת איך לשרוד.
היום בבוקר נכנסתי ממש לפאניקה וקבעתי שוב לנוירולוג פרטי לעוד שבוע וחצי אני מרגישה שאני מאבדת את שפיות דעתי וזה מצב ממש לא נורמלי!
רק כאן יכירו את ההרגשה של הרצון העז שמישהו באותו רגע
יבדוק אותך ויגיד לך שהכל בסדר בריאותית.

[ירדן*]

לורן יקרה
כל רופא שתלכי אליו יתן לך עוד ועוד בדיקות
כיסוי תחת
הם חייבים לתת לך בדיקות אם את מתלוננת על משהו וזה מגביר את הפחדים שלנו
אני הלכתי עם דפיקות לב לרופא אמרתי לו שיש לי דפיקות לב והוא היה חייב לשלוח אותי לבדיקת אקג באותו רגע חטפתי התקף חרדה קשה והייתי בטוחה שאני עוברת התקף לב. אבל נחשי מה? האקג תקין לחלוטין אבל הרופא היה חייב לשלוח כדי לשלול... כיסוי תחת.
אל תחזרי על הבדיקות שוב ושוב כי זה מעצים את מעגל החרדות גם אני למרות שאני עוד לא בת 30 עשיתי כבר מאות בדיקות של הלב וזה למרות שאנשים בגיל שלי בכלל לא אמורים לעשות בדיקות ללב...

בטח שאני מבינה אותך. הייתה לי תקופה לפני שעשיתי בדיקה של הלב שאני הייתי בטוחה שאני חולה במחלת לב קשה ובגלל זה אני לא זזתי - תביני את החולי הנפשי. לא עשיתי פעילות גופנית כי אני חשבתי שאני חולה הלב והתחלתי להתנהג כמו מישהי שחולה במחלת לב ופשוט אמרתי לעצמי שאני לא יכולה לבצע פעילות פיזית וזה מטופש כי גם אנשים שעברו בעיות בלב הם עדיין חיים וזזים ומבצעים פעילויות... בקיצור לא יכולתי להימנע מבדיקה רפואית כי החיים שלי נעצרו פשוט לא חייתי... ואז עשיתי בדיקה ונחשי מה? הכל תקין !! חזרתי לחיות עד כמה שאפשר ...
אני י מספרת לך כדי שתביני כמה המחשבה מתעתעת בנו וגורמת לנו להרגיש רע ועוצרת לנו את החיים
אולי אם לא הייתי נכנעת ועושה את הבדיקה אז מתישהו הכאב והפחד היו עוברים מעצמם

אני פה לכל דבר מחזקת מבינה אותך ושולחת חיבוק ענק

[לורן*]

ירדן תודה רבה אהובה , את לא מבינה כמה הדברים שלך מחזקים אותי! אני רושמת עם דמעות בעיניים. אין לי את מי לשתף בפחד שלי ויותר מעצבן אותי שאם כבר אני משתפת בפחדים שלי אז צוחקים עלי או שאומרים לי שזה בראש שלי.
אני מתהלכת בבית כמו זומבי והראש במליון מחשבות שרצות במהירות של 200 קמש.
חשבתי הרבה בימים האחרונים על טיפול בכדורים נראה לי שאלך לפסיכולוג ואעשה את זה מסודר ולא דרך רופא המשפחה.
חשבתי מה יש לי כבר להפסיד , גם ככה החיים שלי לא חיים וכולם סביבי סובלים כולל הילדים שהכי חשובים לי בעולם.
זמנים כאלה אין לי אפילו סבלנות אליהם, קשה לי אפילו לכתוב את זה.
אני רק מתלבטת אם להתחיל ממש בזמן הקרוב או לחכות עד אחרי הבדיקה שבעוד חודש. אבל אני יודעת שאם אדחה את זה בסוף לא אקח.

[ירדן*]

בוקר טוב וחג שמח לכולם

אני יודעת שאין את מי לשתף. אצלי במשפחה כולם יודעים את זה לא הצלחתי להסתיר כולם צוחקים עליי ואומרים מתי כבר תצאי מהדבר הזה...

הראש כל הזמן חושב . אנחנו מפחדות לאבד את הקיים ואין לנו ביטחון... אנחנו רוצות כל הזמן אישורים ואין אישור של 100 אחוז לבריאות אנחנו צריכות לקבל את זה שיש מחלות ושדברים קורים ... אלה החיים.

לגביי כדורים - אני לא לוקחת. יש לי פחד מכדורים פחד חולני. שאני אקח כדור יהיה לי דופק מהיר מהפחד ואז הגוף שלי יורעל
פעם ניסיתי והרגשתי יותר רע אז הפסקתי אבל שווה לך לנסות אין מה להפסיד כמו שאמרת את מרגישה שאת לא חייה ואנחנו מבזבזות את השנים הכי יפות

אני תמיד חושבת על מה יהיה כשאזדקן? מה יהיה כשאחלה מתישהו? כיום אני צעירה ובריאה אבל בזקנה יש מחלות. אז איך אקבל? אני רואה את סבתא שלי מאושרת ואני אומרת לעצמי שאני בטוח לא אהיה סבתא מאושרת כי אני רק אפחד ואפחד ובעצם כל החיים אני רק מפחדת ולא חיה את החיים זה מטופש אבל לא נשלט... הלוואי והייתי יכולה להגיד מה שיהיה יהיה ובאמת להתכוון לזה. הריי גם ככה מה שיהיה יהיה ואין לנו שליטה על כלום.

היום צריכה להיות לי בדיקה ולא הלכתי כי שמעתי שהייתה מחלה בסניף שאני צריכה להיות בו. אני מפחדת להידבק ולכן ביטלתי את הבדיקה וקבעתי למועד אחר...

בשורות טובות לכולם.

[ירדן*]

בוקר טוב ושבוע טוב חברותיי להיפוכונדריה.
שוב אני נמצאת במעגל חרדה.
היה לי דופק לא סדיר (אני מרגישה את זה כבר 8 שנים)
ושוב חרשתי את הפורומים, שוב אני רוצה לעשות בדיקות של הלב, שוב לא ישנתי, שוב אני חרדה ודואגת שיש לי משהו בלב, שעלול לקרות לי משהו רע, שוב אני שואלת למה...
אוי כמה שזה קשה... היפוכונדריה היא מחלת נפש קשה במיוחד. מאוד קשה לטפל בה. לא כל כך יודעת מה לעשות.
האם להיבדק, האם להניח לפחד. מצב הרוח שלי מאוד הפכפך כתוצאה מההיפוכונדריה.

[לורן*]

היי ירדן גם אצלי מצב הרוח על הפנים. מחכה לבדיקה עוד 3 שבועות ועד אז לא יודעת איך אשרוד, כל היום בחרדה 24/7 מתעוררת בבעתה מחלומות על חולי והלב על 200 כל היום.
אין לי אנרגיה אפילו לכתוב... בימים הקרובים אתקשר לקבוע פגישה עם פסיכיאטר על מנת להתחיל בטיפול עם כדורים.
היום דיברתי עם מכרה שהעבירו לה את הטלפון שלי והיה לה בדיוק את הפחדים כמו שלך לגבי הלב. היא אומרת שהיא עשתה בדיקות מקיפות של הלב כמו אשה בת 80 והיא בסהכ בת 30. היא הייתה הולכת על בסיס שבועי לאקג על דעת עצמה. היא התחילה טיפול פסיכולוגי, טיפול cbt ובמקביל לקחה כדורים נוגדי חרדה במשך שנה ולאט לאט הפסיקה עם הכדור והיום היא מאחורי זה. היא מאד עודדה אותי!
מקווה שבקרוב כל הפחדים שלנו ישארו הרחק אי שם מאחור .

[ירדן*]

לורן יקרה
נשמע שאת באמת סובלת ונשמע שלאחרונה המצב באמת החמיר אני שמה לב לשינוי בהודעות שאת משתפת... אבל תזכרי שזה תמיד היה לשווא וסתמי, תזכרי בתקווה ובאמונה שמאפיינת אותך. אין פסול בפסיכיאטר ובכדורים הרבה אנשים ניצלו בגלל זה

החברה שלך עם החששות לגביי הלב עברה הריונות? אני מאוד רוצה להיכנס להריון מצד אחד מצד שני מפחדת שהתסמינים שקשורים ללב יחמירו... הבנתי שיש קשר בין הריון לתחושה של דפיקות לב ואני לא יודעת איך אעבור את זה...

חרדתית ומאיה מה שלומכן? איך אתן מרגישות?

[לורן*]

ירדן אני באמת מקווה שהפחדים שלי לשווא כמו בפעמים הקודמות , אני פשוט לא מצליחה לחשוב בהגיון ההפוכונדריה משתלטת עליי ובגדול!
לגבי החברה היא לא עברה הריונות עדיין אבל לדעתי אין לדעת, כמו שאמרתי אצלי ההריונות אלו התקופות הכי טובות מבחינת החרדות.

[ירדן*]

בוקר טוב
לורן - דבר מוזר שקורה לי.
כשאני מייעצת לך אני כל כך בטוחה שאין לך כלום ושזו רק ההיפוכונדריה
אבל כשמדובר בעצמי, ואני חושבת שכך זה גם אצלך, אני פתאום לא מצליחה להבין שזו ההיפוכונדריה ואני חושבת שיש לי מחלת לב או בעיה כלשהי שלא גילו... למרות שכל הבדיקות בסדר... כמה שההיפוכונדריה זה דבר מוזר! וקשה!

[לורן*]

ירדן בדיוק מה שחשבתי אתמול! אני אלופה בלראות את הצד האחר ולהציע אבל על עצמי לא מיישמת .
היום הרגשתי ממש על הפנים מבחינה מפשית קיבלתי כצה התקפי חרדה עם בכי חשבתי שאני משתגעת.
בכל מקרה עשיתי היום צעד ראשון וקבעתי תור לפסיכיאטר לעוד שבועיים. אני מתכוונת להתחיל לטפל תרופתית יחד עם טיפול פסיכולוגי תומך. מגיע לילדים שלי אמא בריאה ומאושרת

[ירדן*]

לורן כל הכבוד על הצעד, בהחלט מגיע להם.
לפעמים כשאני מגיעים לקצה - אנחנו מתעוררים ועושים משהו כדי לטפל.
כל עוד זה נסבל - אנחנו לא דואגים ולא מטפלים בעצמנו.
גם כשאני הייתי על סף דיכאון, רק אז החלטתי ללכת לטיפול פסיכולוגי.
אני עדיין בטיפול, אבל אנחנו מדברים על אירועים מהעבר, לא יודעת עד כמה זה יכול לעזור להיפוכונדריה מה דעתך?

אגב היום חשבתי על כך שכשהייתי קטנה כדי לקבל תשומת לב הייתי צריכה להיות חולה... זה הזמן שבו הייתי מקבלת הכי הרבה תשומת לב, הייתי מרגישה בנוח לדרוש תשומת לב כשהייתי חולה.
כשהייתי בריאה לא היה זמן להתייחס אליי כל כך
מעניין... אולי גם זה קשור לכך שפיתחתי היפוכונדריה עם השנים, סוג של תשומת לב לעצמי.
עד היום קשה לי לקבל התייחסות ותשומת לב מהסביבה שלי.

[לורן*]

תודה על החיזוקים שולחת מכאן חיבוק ענק
אומרים שטיפול פסיכולוגי לא יעיל כ"כ בהיפוכונדריה , למרות שלא ניסיתי. אבל עצם זה שיש למי לפרוק כבר עושה הרגשה טובה, מה שגם אני אוהבת לחפור חחח.
ועצם זה שהיית קטנה וקיבלת תשומת לב יתרה בזמן חולי אני בטוחה ב100% שיש לזה קשר. קראתי בכמה מאמרים על היפוכונדריה ! תחפשי יש על זה עדויות..
אתמול חשבתי לעצמי ויש לי הרגשה שעד שאני לא אפתור דברים מהעבר הרחוק שלי ( דברים מהילדות כל מיני כעסים ודברים לא פתורים) אני לא אתרפא.

[ירדן*]

לי מאוד קשה העניין שאני מרגישה שאני מסתובבת עם עול, שאני מסתירה סוד גדול. אפילו כשאני יושבת עם חברות אני מתבוננת בהן ואומרת הן נורמליות ואני אולי סובלת ממחלת לב, ואני בכל רגע יכולה להרגיש את הפעימה המוקדמת המפחידה וכל ההנאה שלי מהרגע תהרס... אני כמובן לא משתפת ולא מסוגלת לדבר על זה. אבל זה מלווה אותי כל הזמן, גם בבדיקות הדופק המרגיעות, לא הצלחתי להיגמל מהן... אני כל הזמן מסתובבת בתחושה של מה יהיה... בזקנה... בהריונות... מדמיינת את עצמי מאחרת את הילדים שלי בעתיד עם הנשים שלהם וכמה שאני חסרת כוחות, אישה שאין לה יכולות פיזיות, חולה... פשוט ראייה פסימית מאוד. כך כבר שנים רבות.
יש בי צד הגיוני שמבין שכבר שנים רבות אני ככה ובעצם כל הפחדים שלי הם דמיוניים אבל עדיין זה גורם לי להסתובב בתחושה לא נעימה, עם מעמסה מסוימת שאני סוחבת על הגב שלי. אני תמיד מנסה להראות למשפחה שעברתי את זה, אם כואב לי ורע לי אני לא משתפת כי אני גם רוצה להיחשב נורמלית כמו כולם. קשה לי שמסתכלים עליי כאילו שמשהו לא בסדר אצלי. אז אני מעדיפה להסתיר.

לורן את שיתפת את המשפחה ואת בעלך שאת הולכת לפסיכיאטר? ומתכוונת לקחת כדורים?

[לורן*]

אני ממש מבינה אותך את ההרגשה שכולם סביבך בריאים ואת כנראה חולה וגם אני תמיד רואה שחורות .
לדוגמא אחותי צרודה כבר חודש ואז שאלתי אותה למה היא לא הולכת להבדק , היא פשוט הייתה בהלם מהשאלה ואמרה לי כולה צרידות מה כבר יכול להיות. אמרתי לה שאני כבר הייתי כנראה אחרי עשרות בדיקות אם זה היה קורה לי !
אני גם לא משתפת בפחדים שלי ובמיוחד את בעלי , עם כמה שזה עצוב אבל אין לי כוח להטפות ולמשפטים כמו מספיק עם השטיות שלך זה רק בראש שלך או שוב פעם התחרפנת.
אבל הבעייה אצלי שישר מרגישים עלי אם אני בתקופה לא טובה. אני לא עונה להודעות וטלפונים ומתכנסת בעצמי ואמא שלי ישר מרגישה ואז היא ישר מכנסת את אבא שלי אחים שלי הם מנסים לדבר להרגיע להוציא אותי מהבית אבל הם יודעים שעד שלא אבדק לא ארגע.
בעלי תמיד אומר לי עד היום מתת כבר מאה פעם כל פעם ממחלה אחרת.
מה שכן הם דחפו אותי לקבוע תור לפסיכיאטר כי והם ממש בעד שאקח כדורים ואטפל בעצמי הם רואים את הסבל שלי ושאני כבר מאבדת פורפורציות.
רציתי להתייעץ איתך , כמו שסיפרתי הייתי אצל 2 נוירולוגים בשבועיים האחרונים אחד פרטי ואחת מהקופה שנתנה לי הפנייה לבדיקה emg בגלל הרעד בידיים והבדיקה עוד שבועיים וחצי. השבוע בהתקף חרדה התקשרתי וקבעתי שוב לנוירולוג פרטי שירגיע אותי ויראה את הרעד ביום חמישי הקרוב. השאלה שלי אם ללכת? רק על מנת להרגע ?
כי ביום הבדיקה בעוד שבועיים יש לי אחרי שעתיים תור לנוירולוג.
לא יודעת מה לעשות אני כבר משתגעת רוצה להיות כבר אחרי
בזמן האחרון התחלתי לקום משינה עם דפיקות לב וקושי לנשום.

[חרדתית*]

בוקר טוב בנות
לורן כל הכבוד שהחלטת לקחת טיפול תרופתי אני יודעת שזו החלטה לא פשוטה אבל כפי שציינתי קודם לי זה הציל את החיים!!!!
הרעד בידיים נובע מחרדה גם לי היה ככה
רק תזכרי שטיפול תרופתי זה לא קסם ולוקח בין 3-6 שבועות עד שזה מתחיל להשפיע
אבל אנחנו כאן לעודד אותך

[לורן*]

היי חרדתית תודה על העידוד, זכרתי שאמרת שהכדורים הצילו אותך! תדעי לך שגם לך יש חלק בהחלטה שלי .
אגב אם ארצה להפסיק לדוגמא אחרי שנה זה בעייתי? יש תופעות לוואי?
בנוגע לרעד זה רק בתנועה מסויימת כאילו שהשריר מתאמץ למרות שאפילו כשאין לי כלום ביד לכן אני לא יודעת אם יש קשר לחרדה אני ממש בפחדים

[ירדן*]

לורן יקרה -
מבינה אותך בכך שאת לא משתפת. זה מעצבן לשמוע את הלעג הזה, את הזלזול. כי אף אחד לא יבין כמה זה קשה ומה אנחנו עוברות!
אני מרגישה בנוח רק עם אני באמת חולה, אז אני מרשה לעצמי ממש להציק ולדרוש ולהתפנק. אבל כשאני יודעת שזו ההיפוכונדריה אני מסתירה את זה כמו עול גדול ומרגישה שונה וחריגה לסביבה. מרגישה שמשהו לא בסדר איתי.

נראה שמהמשפחה שלך מאוד תומכים, ההורים האחים, זה מאוד חשוב. אצלי זה מרגיש אחרת. אצלי זה כאילו שאני לא בסדר... קשה לי להסביר את זה ובגלל זה אני לא אוהבת לשתף אותם בכלל. תמיד מנסה להראות שהכל בסדר ולטייח את זה.

לדעתי - אל תלכי לרופא שוב אין צורך. מנקודת מבט הגיונית אחרי כל מה ששיתפת והפעמים הרבות שהלכת לדעתי אין באמת צורך.
אבל שוב אני מבינה את הרצון הזה והצורך. גם אני ככה לגביי הלב, לא משנה מה תגידו אני תמיד אהיה החרדות ותמיד אחשוב שאני חולה ולא גילו עדיין יש לי ספק שאולי לא מצאו משהו. זה באמת חזק ממני. וכל פעם שאני שומעת על מישהו שקרה לו משהו בלב אוי מה שקורה לי חרדה עזה, חוסר שינה , חוסר חשק לחיים.

לגביי הדופק המהיר מתוך שינה - גם אני חווה את זה, זה שילוב של היפוכונדריה והתקפי חרדה זה בהחלט מגביר את הקושי. כי מתוך שינה לא יודעת למה זה הרבה יותר מפחיד ואז גם נהייתה לי פוביה - שאשן ואקום שוב עם דפיקות לב וחרדה. פחד מהפחד. פחד שזה יגרום למשהו בריאותי ונזק אמיתי . בגלל הקשר בין הנפש לגוף. ממליצה לנסות לקבל את זה . אלה אנחנו וזה כנראה הטוב בשבילנו גם אם לפעמים אנחנו לא מבינות למה.

לורן תפנימי משהו חשוב - החרדה גורמת לדברים הזויים! גם אם לפעמים זה נראה לך לא הגיוני! זה הגיוני שמהחרדה השריר יכאב לך כי את ממוקדת בזה! הכל מהחרדה. לפעמים לוקח לאנשים שנים להבין שהם בריאים והכל כל הכאבים הם נפשיים.
זה בדיוק כמו אצלי אני מרגישה דפיקות לב אחרי אוכל, נפילות דופק לפני מחזור , דופק מהיר בפעילות פיזית קלה. ואני פשוט לא מקבלת את זה שזה קשור לנפש אני בטוחה שזה משהו בריאותי שעדיין לא גילו ואני עדיין מאמינה לזה. למרות שכל הבדיקות של הלב תקינות כבר 9 שנים ואם היה משהו כבר היו מגלים בן אדם נורמלי כך היה חושב אבל ההיפוכונדריה משבשת אותי וזה בדיוק מה שקורה עם הרעד!!

חרדתית מה שלומך? איך את מרגישה?

[לורן*]

בוקר אור , אז אחרי שקראתי את ההודעה שלך ואת ההודעה של חרדתית ביטלתי את התור לנוירולוג היום, תודה!!!. מרגישה שעשיתי צעד ענק עם כמה שזה נשמע טיפשי אתאפק עוד שבועיים לבדיקה ולנוירולוג ואתפלל לבשורות טובות בעז"ה.
את משתפת את בעלך לפחות? מאד קשה להפנים במיוחד בזמנים של חרדה.
החרדה שלך היא רק לגבי הלב?? או שיש עוד דברים שמפחידים אותך? אצלי לדוגמא כל פעם הפחד ממחלה אחרת.
אף פעם לא ניסית להעזר בכדורים? רשמת שכבר 9 שנים את סובלת מחרדות ( בערך כמוני).
האמת חשבתי לעצמי שגם ככה החרדות מביאות למחלות ולבעיות אז עדיף כבר כדורים.

[חרדתית*]

בוקר טוב
בטח שאפשר להפסיק את הכדורים. אני הפסקתי פעמיים פעם אחת לפני הריון שלישי ועוד פעם לפני הריון רביעי.
אחרי הריון רביעי כשהרגשתי שאני מתחילה שוב עם חרדה חזרתי לקחת ובנתיים לא מתכוונת להפסיק (לא קל לגדל 4 ילדים כשאת אמא היפוכונדרית)
אבל כרגע על תחשיבי על כלום. רק שאת חייבת לצאת מהמעגל הזה ולהרגיש יותר טוב!. זה כרגע הכי חשוב .
לגבי דופק מהיר מתוך שינה. זה תמיד היה לי בתקופות הקשות היתי מתעוררת עם דופק מהיר (אמרתי כבר פעם שהחרדה בבוקר תמיד יותר קשה מבערב) אגב אני למשל לא היתי מצליחה לישון צהריים כשהיתי בתקופה הקשה. גם לי היה רעד ודופק והיו לי גם צילצולים באוזניים בזמן התקף עצמו.
וכל הכבוד שביטלת את התור לרופא

[ירדן*]

לורן - זה בהחלט צעד ענק תפרגני לעצמך

החרדה שלי היא באופן קבוע ללב, אבל נוספות חרדות לפעמים למשל, הרבה פעמים אני אוכלת ומרגישה שתקוע לי משהו בגרון , הרבה פעמים אני נמנעת מאכילה של דברים מסוימים כמו פטרוזיליה, קליפה של חציל , בגלל שאחר כך אני מרגישה חרדה עזה ומדמיינת שתקוע לי משהו בגרון ושאני עלולה להיחנק ולכן הרבה פעמים אני פשוט נמנעת. בנוסף. כשאני חולה אז אני תמיד חושבת על הגרוע, למשל - כאב ראש מסמל משהו שהתפוצץ במוח, כאב בטן זה אפנדיציט... ועוד ועוד אבל עיקר החרדה היום יומית היא סביב הלב.

אני לא משתפת את בעלי. פעם שיתפתי ואז בריב הפכתי להיות 'משוגעת' בגלל חרדת הבריאות. אז מאז אני שומרת את זה לעצמי. משתפת בטיפול הפסיכולוגי ולא מעבר כי הבנתי שזה גורם לסביבה שלי לזלזל בי .
ניסיתי כדורים למשך חודש אבל הרגשתי יותר גרוע זה העצים את דפיקות הלב שלי, ואת הפעילות המוקדמות אז פשוט זרקתי את זה ומאז אני לא מוכנה לנסות שוב.
אני מפחדת מכדורים, סיפרתי לכן,
אני מפחדת לשתות כדור ואז יהיה לי דופק מהיר ואז הגוף שלי יורעל.

חרדתית אנחנו באותה סירה רק כשאת החלטת לטפל - אמיצה.

[ירדן*]

בוקר טוב
גיליתי שאני בהריון
מאז אני מרגישה תחושה מוגברת של פעימות לב מוקדמות. גם הבוקר קמתי ליותר תחושות כאלה.
קבעתי תור לקרדיולוג.
בנוסף אני מתלבטת אם ללכת למיון היום או לרופא אני ממש דואגת ומפחדת בשל ההתרחבות של הפעילות אני ממש בחרדה קשה ובחוסר תפקוד
הצילו מה הייתן עושות
זקוקה לייעוץ
לדעתכן זה רציני הפעם ???

[ירדן*]

ההתרבות של הפעימות

[לורן*]

ואוו ירדן איזה בשורה משמחת שהיה במזל טוב
קודם כל תרגעי אני בטוחה שהכל בסדר, בהריון יש מליון ואחת תחושות חדשות! כל המערכות בגוף משתנות .
מקווה שאת כבר נרגעת מהבוקר, לדעתי ממש אין צורך ללכת למיון. (חבל שאין איזה משהו שמתריע על הודעה חדשה בפורום הזה )
אני יודעת כמה שקשה לך להאמין אבל הכל בסדר עם הלב שלך, הרי כבר עברת בדיקות של הלב לא פעם ואמרו לך שהכל בסדר. זה רק החרדה.
אני רק יכולה להמליץ לך שלא תלחיצי את עצמך עם בדיקות מיותרות( מצחיק שאני אומרת לך את זה אחרי שביקרתי אצל 2 נוירולוגים בשבוע) ותהני מהתקופה היפה הזאת .
אני היום הייתי אצל רופא המשפחה בגלל כאבי גרון והראתי לו את הרעד. הוא המליץ לעשות את הבדיקה גם כדי שאירגע כי הלחץ מגביר לי את התחושות. ואמר שלא נראה לו מדאיג..
הרגיע אותי שאצלו יש רעד בידיים מגיל 20 . מדי פעם אני נתקפת חרדה אבל מנסה לא לחשוב על זה.
בכל מקרה הוא מאד היה מרוצה שסיפרתי לו שקבעתי לפסיכיאטר.
שתהיה שבת רגועה , ותזכרי שאת לא לבד ואי שם יש עוד בנות בדיוק עם אותה בעייה, אולי זה קצת ינחם .

[ירדן*]

לורן לא הלכתי בסוף....
חוזרת אותי מאוד תודה רבה לך!
אני שמחה שהרופא הרגיע אותך
מגיע לך להיות רגועה, שלווה ומאושרת

ממעללי ההיפוכונדריה:
יחסית קר, במקלחת שמתי לב לפריחה ברגליים בצבע כחול (כמו שיש אדום כשיש מים חמים) רק שאצליח העור שקוף ובקור זה נראה כחול. אני מכירה את התופעה. ובכל זאת נבהלתי, חשבתי שיש לי בעיה בדם, חרשתי את אתרי הרפואה, גוגל, התקף חרדה . עם מים חמים הסימנים עברו ואני נרגעתי... אבל פשוט לא הצלחתי לחשוב בצורה הגיונית באותם הרגעים. זה עוד ביטוי להיפוכונדריה אצלי. גם אחרי מספר שעות המשכתי לבדוק את הצבע ברגליים כדי להירגע.