ילדים בלידת בית

ליאת*
הודעות: 365
הצטרפות: 14 אוקטובר 2001, 12:05

ילדים בלידת בית

שליחה על ידי ליאת* »

בני בן השלוש (בדיוק) רוצה "לראות את התינוקת יוצאת מן הבטן", הוא יודע בדיוק מהיכן היא אמורה להגיח ושזה כרוך בכאב מסויים לאמא...
האם יש ששיתפו את ילדיהם הרכים בחווית הלידה? כיצד השפיעו עליהם המראות/הקולות?
האם ערכתם הכנה מסויימת?
כרמלה_ודן_מיכאל*
הודעות: 15
הצטרפות: 26 יולי 2001, 23:52
דף אישי: הדף האישי של כרמלה_ודן_מיכאל*

ילדים בלידת בית

שליחה על ידי כרמלה_ודן_מיכאל* »

ליאת, קודם כל שתהיה לך לידה מדהימה וקלה.מתי זה? עוד כמה זמן? בבית? בבית חולים?
אני לא מכירה באופן אישי מישהו שעשה את זה. אנחנו בכל אופן רואים את הלידה כחלק בילתי ניפרד מהרצף, ועל כן רוצים את רועי כחלק מכל החוויה שעתידה להתרחש בעוד כ- 3 חודשים, אז רועי יהיה בן 2.7. בפגישתנו עם שיין המיילדת הועלה הנושא, אני יכולה לספר לך מה היא סיפרה והמליצה(אגב, הנושא הועלה בקצרה בשלב זה). אז ככה: כן, יש הורים ששיתפו את ילדייהם בחווית הלידה. הילדים בגילאים שונים. לפעמים הילדים היו בכל הלידה, ולפעמים לסרוגין, היו גם מיקרים שהאם היולדת הרגישה שהתשומת לב שהיא מעניקה לילדים באה על חשבון המיקוד שלה, ויכולת הריכוז שלה בחוויה, בתהליך, ועל כן ממליצה שיין שמראש יהיה סידור של סבתא סבא/ אחות/ חברה וכו... שבמיידי יכולים לקחת/להעסיק את הילד, במידה ותרגישי שזה יותר נכון לך או אם הילד מעצמו לא רוצה להמשיך ולקחת חלק בלידה, או מכל סיבה אחרת. כמו כן כדאי מאוד להכין את הילד מראש לחוויה. אמנם לידה היא אחד הדברים הטבעיים ביותר שיש אבל זה לא שהילדים שלנו חווים אותה כל יום...גם לא אנחנו. ההכנות בהתאם לגיל הילדים. בפגישה עם שיין דיברנו על כמה שיותר מקלחות, רצוי אמבטיות , משותפות עם הילד, כמה שיותר ערום ליד הילד, לדבר על הלידה, על ההריון הבטן ,לתאר מה יקרה בלידה, לא העמקנו יותר בנושא בקשר אלי ולגיל של רועי, יש עוד זמן. דיברנו כללית על הכנת הילדים בלי להתמקד בגילם: לדבר על זה שיורד דם והרבה ולהסביר שזה שהדם יורד זה לא כואב לאמא, לדבר על זה שזה כואב ואמא אולי תצעק, תשמיע קולות, תקלל את כל העולם, תרביץ לאבא ולמילדת :-d ,תגיד/תיצעק שהיא מתה או הולכת למות ולהסביר את זה שזה לא באמת שהיא תמות אלא שזה רק הרגשה בגלל שכואב וכו..., להסביר שהכאב הוא כאב טוב, מבורך, ושכל כאב, ציר, מקדם את הלידה ואת יציאתו של התינוק , זה כאב של שמחה ... לדבר על זה שאמא אולי תיבכה ואת כל המשמעות של זה. אני מספרת לרועי סיפורי לידה של חיות למשל של אמא סוסה ומכניסה בסיפור כאב, קולות ,שימחה דם ואת מה שחשוב לי להעביר לו בסיפור. אפשר לעשות סימולציות שונות של הלידה לילדים ואיתם , להדגים ולהשמיע צעקות, אנקות של כאב, כל מיני סוגי קולות שנראה לך שתשמיעי בלידה, לנשום איתם ביחד לצעוק ביחד ... כיד הדמיון, להסביר מה אבא יעשה בלידה, למה את מצפה מהם אם בכלל. לדעתי ילדים בגילאים הללו מבינים הכל ולכן כדאי לדבר ולהדגים כמה שיותר דברים שניראים לך שיכולים להיות שיכים ללידה שלך. לדעתי זה גם חשוב להסביר ולהראות בדיוק מאפה יצא התינוק, לא מהבטן אלא מהפות. אפשר לראות ביחד תמונות של לידה, סרטים של לידות. להשתמש הרבה בדמיון. להסביר לילד שאם הוא ירצה לצאת מהחדר ולא להיות בלידה הוא יכול בכל רגע ולהגיד שסבתא או מי שתבחרו או שהוא יבחר יבוא להיות/לקחת אותו. אלה כל הדברים שעולים לי בקשר להכנה של רועי ואולי יהיו עוד בהמשך. זה אולי נשמע עמוס, וכמו יציאה לשדה קרב, או שזה בגלל שנורא מאוחר בלילה ואני כבר טוטאלוס. בכל מקרה רצוי לדעתי לעשות הכל באיזי, בכייף, לא בלחץ, שלא נבהיל אותם עם כל ההכנות. לי זה מרגיש כדבר הכי נכון לנו, הכי טבעי והכי זורם.אשמח לשמוע מכאלה ששיתפו את הילדים בחווית הלידה. לילה טוב.
ליאת*
הודעות: 365
הצטרפות: 14 אוקטובר 2001, 12:05

ילדים בלידת בית

שליחה על ידי ליאת* »

תודה כרמלה,
העצות טובות. מוזר לי שבני ביקש להיות נוכח בלידה דווקא לאחר שראה תמונות (לא איורים) לידה, אותי הן קצת הבעיטו למען האמת...
הלידה תהייה בביתנו אוטוטו (אני בשבוע 34). מכל מקום ועל אף שגם אני רואה בלידה דבר טבעי, יפה ומרגש, קיים בי החשש מאיזשהו נזק פסיכולוגי. ערום אצלנו הוא עניין לגיטימי ובכל זאת אנחנו לא מקיימים יחסי מין בנוכחות הילדים...
אולי אם בני יחווה את הלידה הוא יכעס וישנא את התינוקת כי הכאיבה נורא לאמא?!
זו רק שאלה אחת סתמית שעולה לי בהקשר זה. לכן רציתי לשאול אם יש מנוסים בעבודת השטח עם ילדיהם הצעירים.
נהר_שליט*
הודעות: 230
הצטרפות: 25 יולי 2001, 09:26
דף אישי: הדף האישי של נהר_שליט*

ילדים בלידת בית

שליחה על ידי נהר_שליט* »

אני ילדתי את תמה כשאנה היתה בת שנתיים וארבעה חדשים. בכל הבדיקות והפגישות עם המילדת היא היתה נוכחת, קראנו ספרים וסיפרנו מה עומד לקרות (אמא תרגיש שהתינוק מוכן, המילדת תגיע ,אמא תשמיע קולות מוזרים ,ירד דם, התינוק יהיה מחובר בחבל, רטוב ומוזר) הזמנו גם חברה שתוכל לצאת עם אנה במידה והיא תבחר.
בסופו של דבר אנה בחרה לישון במהלך הלידה על אף שהיא התרחשה ממש לידה. היא הרימה ראש ברגע יציאת התינוקת אך חזרה לישון (מהלך שהתברר כנכון כי אירע סיבוך). ואחרי שהכל נרגע, בדיוק בזמן לחיתוך חבל הטבור, היא התעוררה ווהגיבה לסיטואציה בטבעיות גמורה, לימדה את אחותה הצעירה איך לינוק והחלה בהיכרות עמה. סיפור דומה שמעתי גם מחברה. המסקנה שלי היא שילד יודע לבחור לעצמו איך הוא רוצא לחוות את הלידה וחבל לשלול מהם את ההזדמנות (כמובן בתנאי שהאם חשה נוח עם הרעיון) בהצלחה :-D
Elana_Elan*
הודעות: 17
הצטרפות: 27 אוקטובר 2001, 22:14

ילדים בלידת בית

שליחה על ידי Elana_Elan* »

Hi Liat,
I can tell you from my experiance after having 3 home birth with kids present in all of them.
When Gahl (second) was born, Eden was 1.3 years and when Noga was born Eden was 2.9 years and Gahl was 1.6 years. In Gahl's birth Eden was present most of the labor. He was ther mostly with is father and a friend of mine was supporting me closely. When it came to the pushings, Ori came into the tub with me and Eden was on his lap. When I scearmed myself to the end, Edenwas crying with me and saw everything when Gahl came out. The only preparation we did was to ex[plain during pregnancy that I havea baby that will join the family and that maybe Mom will cry and shout during the labor. I don't know how it works when the child is not existing but for Eden, with the exitment, it was great. When Noga was born, Eden and Gahl where already a 'gang' of their own. They where in the house, playing and running. When I shouted they came to check what is happening. I explained them that i am in pain due to the contractions and tehy can send me healing. They went to do their thing until the pushings. Then they came back, looking very close, standing near the bath and being part of all what happens. I have pictures from the moment Noga came our. Edenwas smiling and Gahl did not understand exactly what is happening but they where both so calm and just there with the situation. I am happy it was this way. Their grandmother was with them to support them in whatever they need so I did not have to deal with the demands and they also felt that this time is for mom and dad and they need to find what they need with the poeple that are there to help them. I feel that it was a wonderful experiance for all of us and that the presence of the kids in the birth was valuable for us. My intention was to give them the right to decide what they want. to have somebody available if they want to go somewhere else and to accept them in the situation if the like to stay. I tis hard to predict how they will manage the situation. I believe that the explenations should be a s natural as can be. To tell the true and simple picture of what is going to happen and to let them know it is ok tochoose whatever they feel. YOu might be surprised how much support they can give.I also belive that they know before the birth how they will feel (if you don't push them to anywhere) and if your son is asking to be there -he knows why.
My kids never felt anger on the baby becouse it was painful to mom. The birth proccess is a natural thing and they know thatin thier body, not mind. They accept the proccess as natural as can be and they are not connecting the baby to the cause of the pain (which is true!!!) I hope you will have a successfull birth and enjoyable.
Good luck,
Elana
:-) :-) :-)
יופי_אמת*
הודעות: 60
הצטרפות: 03 יולי 2001, 13:36
דף אישי: הדף האישי של יופי_אמת*

ילדים בלידת בית

שליחה על ידי יופי_אמת* »

נהר בן שנתיים וחמש חודש היה איתנו בלידה. מתחילת הצירים ועד לצאת הקטנה לעולם. עבורו זו היתה חוויה טובה וחיובית. ואת החיבור הטוב שהיה לכולנו בבית אחרי הלידה אני מקשרת לחווית הלידה - העובדה שהוא ראה את התינוקת יוצאת החוצה מגופי גרמה לו לראות אותה כחלק בילתי נפרד מאיתנו. נהר קיבל את אחותו כמובן מאייליו, כאילו היתה איתנו מתמיד.
אביב_חדש*
הודעות: 2998
הצטרפות: 26 יולי 2001, 09:53
דף אישי: הדף האישי של אביב_חדש*

ילדים בלידת בית

שליחה על ידי אביב_חדש* »

אנחנו לא מעוניינים שהילדים יהיו נוכחים בלידה. מכל מיני סיבות.
שיתפנו אנשים מסויימים שיוכלו לעזור לנו בזמן הלידה, יקחו את הילדים אליהם או ישהו איתם בקיבוץ בזמן הלידה. אח שלי וחברתו מעורים בעניין, תומכים בלידת הבית (או בעצם בכל החלטה שנקבל) ולכן יכולים להיות מוקפצים אלינו לקחת את הילדים אליהם (מרחק של 1/2 שעה). חברה טובה שגרה בקיבוץ, תוכל לקחת אותם אליה. ואח של שביט ואשתו שגרים במרחק 1/4 שעה גם יכולים להיות מוקפצים.
אבל... אני חושבת שיכולה להיות סיטואציה בה הלידה תהיה חפוזה (כבר קרה לי בעבר) וכל אלו שאמורים להגיע, לא יגיעו ולזמן כזה אני אתחיל בקרוב להכין את הילדים, ללידה. אני מעדיפה להכין ושלא יהיו בלידה מאשר ינכחו בלידה ולא יהיו מוכנים. אספר על הכאבים, הדם וכל מה שאני חושבת שיכול לעניין אותם ולהיות רלוונטי. בסך הכל אני רוצה שזו תהיה חוויה חיובית גם אם ייקלעו אליה במקרה.
ליאת*
הודעות: 365
הצטרפות: 14 אוקטובר 2001, 12:05

ילדים בלידת בית

שליחה על ידי ליאת* »

זה באמת עניין שצריך להתכונן אליו ולהכין את הילדים כמובן.
משהי שהילדים מכירים זמן רב היתה עבורנו עיר מקלט בזמן אמת. הם ידעו מראש לאן ילכו ומה יקחו אתם וכן מתי יחזרו הביתה (מיד אחרי שהתנוקת תצא).
לצערי היינו צריכים "לטרנספר" אותם לפנות בוקר וגם עכשיו, שלושה חדשים אחרי, בני חוזר ומעבד את חויית הפינוי עם שחר...
אלונה_רוטר*
הודעות: 248
הצטרפות: 26 יולי 2001, 22:25

ילדים בלידת בית

שליחה על ידי אלונה_רוטר* »

כל מי שילדה והילדים היו איתם בזמן הלידה מדוחות על חויה מדהימה ועל קשר קרוב שנוצר
בין הילדים. אבל כל אחד והשיקולים שלו.
מילדת שלי נתנה לי סרט עם לידת בית שילד בן 2-3 נמצא בלידה. דבר נראה טבעי ביותר.
אצלי יש תקווה שאני אצליח ללדת בכלל בלי מילדת, או להזמין אותה לקראת הסוף.
אני מרגישה שיהיה לי הכי קל להתמודד עם זה לבד.
(מקווה שהיא לא נכנסת לאתר :-) ).
וזה קשה לבעלי. הוא שמח שאנו נעשה לידת בית, אך יש גבול...
חבצלת*
הודעות: 645
הצטרפות: 24 פברואר 2002, 16:35

ילדים בלידת בית

שליחה על ידי חבצלת* »

לגבי הילדים, החלטנו שאם זה יהיה בשעות הערות שלהם, נשלח אותם לשכנים, וכמובן שנעשה להם הכנה מוקדמת. אבל אם זה יהיה בלילה, הם ישארו במיטות שלהם, ואם יתעוררו- יוכלו לבחור האם להיות בלידה או לא. לצורך כך תהיה פה חברה (אנוכי הלחוצה כבר דיברתי איתה והיא הסכימה בהתלהבות) שהם קצת מכירים, אחת שכשאמרתי לה שאני הולכת ללדת בבית אמרה "איזה יופי". שתבינו, יש רק אחת כזו בכפר שלנו :-) אז מזל שהיא הסכימה.
נראה לי שאעשה להם הסבר לפני הלידה של מה עומד להיות, שאם נגיד הם יתעוררו מהצעקות לא יבהלו יותר מדי.
אני לא כל כך רוצה שהם יהיו בלידה כי נראה לי שלא ארגיש מספיק חופשי בנוכחותם, אתבייש לצעוק ובכלל אצא מהריכוז.
מרב_פיקל_סגל*
הודעות: 3
הצטרפות: 20 יולי 2002, 18:00

ילדים בלידת בית

שליחה על ידי מרב_פיקל_סגל* »

לגבי השתתפות ילדים בלידה - בתי בת השלוש וחצי (כמעט) נכחה בלידת אחיה (לידת מים, בבית) לפני מעט פחות מחודשיים. היו לי הרבה חששות לגבי נוכחותה בלידה אבל היה נהדר! יש לה בייביסיטר מקסימה שנמצאת אתה פעם בשבוע למשך מספר שעות והיא על תקן סבתא (הסבתות גרות בישראל ואילו אנחנו כעת בניו ג'רזי) - הבייביסיטר היתה אתה וביקשתי ממנה לזרום עם נועה, שידעה היטב באופן אינטואיטיבי מתי היא רוצה להיות לידי ומתי היא מעדיפה להיות בחדר שלה, לפעמים עם דלת פתוחה ולפעמים סגורה. היא אפילו ציירה לי ציורים ונתנה לי את אחת הבובות האהובות עליה כדי שתעזור לי, וכשראתה את איל, בעלי, ואת אחת המילדות עושים לי מסאז' בגב התחתון בזמן הצירים - היא עשתה לי מסאז' ברגליים... כשהעניינים הפכו אינטנסיביים באמת - היא בדיוק רצתה לצאת לפיקניק בחוץ, והן חזרו באורח פלא בדיוק כשראשו של התינוק יצא בתוך המים. נועה נכנסה לתוך ההתרגשות, ראתה את הראש יוצא (הסתכלה טוב טוב, כך דווח לי אחר כך) - הסתובבה לצאת מהחדר וחזרה אחרי מספר שניות - ואז התינוק כבר היה בזרועותיי. לדעתי (הלא מקצועית) לא נגרמה לה כל טראומה, היא היתה ממש באקסטזה (ואפשר לראות את זה בתמונות מאותו ערב), חיבקה את התינוק וישבה על המיטה כשהנקתי אותו. היא מדברת באופן חופשי על הלידה, יודעת היטב שתינוקות יוצאים דרך הפות ולא מהבטן... וכבר ראיתי אותה מציגה באופן ספונטני לידה - באמבטיה (היא השמיעה גניחות והעמידה פנים כאילו ילדה בובה קטנה, ואמא שלי שבדיוק ביקרה היתה בהלם מוחלט...) וכן עם הבובה מריאנה, שאפשר להשיג אותה דרך לה-לצ'ה. למריאנה יש תינוק בבטן שהיא יולדת אותו ואחר כך הוא מתחבר לה לשדיים לינוק. אגב, יש ספר נפלא שאפשר להקריא לילדים קטנים לגבי לידת בית - welcome with love. (בכל הספרים האחרים המיועדים לאחים גדולים שמצאתי מדובר על כך שאמא הולכת לבית היולדות ללדת). אשמח להיות בקשר עם מתלבטות לגבי לידת בית (וגם לגבי לידת מים). האי-מייל שלי: [email protected]
אנג'ליק*
הודעות: 2
הצטרפות: 25 יולי 2002, 21:25

ילדים בלידת בית

שליחה על ידי אנג'ליק* »

מירב, ספרי יותר על הבובה מריאנה. פעם ראשונה אני שומעת על בובה כזו.
מרב_פיקל_סגל*
הודעות: 3
הצטרפות: 20 יולי 2002, 18:00

ילדים בלידת בית

שליחה על ידי מרב_פיקל_סגל* »

את הבובה מריאנה אפשר להשיג דרך הקטלוג של לה לצ'ה. היא די קטנה ועולה (נדמה לי) משהו כמו 20 דולר.
תבשיל_קדרה*
הודעות: 8851
הצטרפות: 10 נובמבר 2001, 08:15
דף אישי: הדף האישי של תבשיל_קדרה*

ילדים בלידת בית

שליחה על ידי תבשיל_קדרה* »

התחלתי לחשוב -
מה מספרים על הלידה?
הילדים יודעים שהיתינוקת בבטן, והיא תצא.
הילדים מכירים את המיילדת, ויודעים שהיא תעזור.
אבל בינתיים לא אמרתי כלום על הלידה (עצמה).
חשבתי מה אני מספרת, והבנתי שאני בעצם לא יודעת בעצמי איך אני רואה את הלידה.

> גילה הולכת לקרוא את כל הדף <
אלונה_רוטר*
הודעות: 248
הצטרפות: 26 יולי 2001, 22:25

ילדים בלידת בית

שליחה על ידי אלונה_רוטר* »

קרן היתה בת שנתים ותשע חודשים שהריתי. חודש לפני שתכננתי להכנס להריון היא סיפרה לי כמעט כל בוקר שהיא חלמה על תינוק שהיא עושה איתו כל מיני דברים. פעם הם היו ביחד בבריכה, ופעם שיחקו בדשא. באותו חודש קיבלתי מסר מנשמה שהיא
רוצה להגיע. דיברתי עם ארז ולהפתעתי הרבה הוא היה מוכן לעוד ילד. למחרת כבר היתי בהריון.
קרן עברה איתי כל השלבים של ההריון. היתה איתי בשרותים שהקאתי. עזרה לענת המיילדת לבדוק אותי. דיברה הרבה עם עוברי.
סיפרה לו על עצמה ,על חתולים שלנו, עלינו אמא ואבא, סיפרה לו מה הם יעשו ביחד. סיפרה לכל הסביבה שלאמא יש עובר בבטן
ואנו לא יודעים האם זה בן או בת ובכך אילצה אותי להסביר שוב ושוב למה אנו לא עושים בדיקות.
ההריון נמשך ונמשך. לשאלה מתי עוברי ייצא החוצה עניתי שבחורף, מתי שיהי קר. ענת המיילדת הביאה לנו סרטים על לידות
וקרן ביקשה לראות שוב ושוב.והריון נמשך. היה לי ברור שאני ארצה את קרן כשותפה ללידה כי היא חלק בלתי נפרד משפחתינו.
בשבוע 38 התחילו לי צירים. היתי בטוחה שאני יולדת. ופתאום הכל השתבש. בן זוגי לא תיפקד כצפוי גם קרן לא . באותו יום לא ילדתי. אך זה גרם לי לחשוב עוד הפעם על איך אני רוצה את לידה שלי ומי המשתתפים בה.
הבנתי שאני רוצה לשנות את גישתי ולחפש כוח בתוך עצמי ותמיכה פיזית אני רוצה לקבל מאשה,ז.א. ממיילדת שלי. אך אני רוצה
שבן זוגי וילדתי יהיו שם בחוויה עצמה וכך ארז מתפנה להיות עם קרן ולהסביר לה.
עברתי שבוע 40 כל ערב באמבטיה אני וקרן שרנו :"עוברי עוברי צא החוצה .אמא ואבא יקנו לך..." וכאן המצאנו המון דברים מפתים.
בלילה שלפני הלידה ראיתי שיצא ירח מלא וכך ידעתי שאני הולכת ללדת.
קרן התעוררה כשהיתי בפתיחה 7 ,היא ביקשה לראות טלויזיה. כאשר ענינים התחממו והיתי בצירי מעבר וצעקתי מכאבים ,אז היא
הצטרפה עלינו ושאלה שאלות תוך כדי הלידה. בעלי ענה לה. קולה היה רגוע לגמרה. ראיתי א"כ בוידאו שהיא תפסה מקום שיכלה לראות טוב מה מתרחש . שמעתי אותה אומרת :"הינה ראש.הינה עוברי." בסוף התברר שזה לא היה עוברי ,זו היתה עוברית.
אחרי שחתכו חבל הטבור קרן היתה ראשונה שהחזיקה את התינוקת, עד שיצא השיליה.
מאז היא מספרת על הלידה כך. "אמא ,נכון שזה היה מדהים? את זוכרת ,כאב לך כאב לך. צעקת צעקת ואז נשפכו ממך מים ואז
נשפך הדם ואז עשית גשר (תנחשו באיזה פוזה ילדתי ;-) )ואז לילך (תינוקת) נולדה."
תבשיל_קדרה*
הודעות: 8851
הצטרפות: 10 נובמבר 2001, 08:15
דף אישי: הדף האישי של תבשיל_קדרה*

ילדים בלידת בית

שליחה על ידי תבשיל_קדרה* »

תודה, אלונה.
מיכל_מ*
הודעות: 580
הצטרפות: 06 דצמבר 2001, 17:44
דף אישי: הדף האישי של מיכל_מ*

ילדים בלידת בית

שליחה על ידי מיכל_מ* »

אלונה, איזה תאור מרגש ויפה... תודה לך.
אמא_ל_5*
הודעות: 871
הצטרפות: 09 יוני 2003, 09:39
דף אישי: הדף האישי של אמא_ל_5*

ילדים בלידת בית

שליחה על ידי אמא_ל_5* »

מה שאני כותבת לא מתיחס לדיון הנוכחי, אלא לכותרת הדף. בלידה האחרונה שלי ילדי היו בני 14 (בן), 12,9,6 (בנות). שלושת הגדולים התנגדו בתוקף ללידת בית, "אל תחשבי על זה אפילו", ובת ה- 6 לא היתה עם דעה מוצקה. התנאי שלהם לכך שאני בכלל אעשה את זה היה שהם יהיו רחוקים ככל האפשר. מצד אחד זו היתה אכזבה גדולה שזו היתה גישתם של ילדי, ומצד שני זה היה בסדר מצידי. אני מאד מאד קולנית בלידות, עם צעקות רמות, וקשה לי לחשוב שהייתי מסוגלת לעבור לידה בנוכחות הילדים. האכזבה היתה שהם לא רצו שאלד בבית. הרעיון שהם יהיו נוכחים בכלל לא עלה.
גם אחרי הלידה, ביתי בת ה- 12 (היום 15), לא היתה מוכנה בשום אופן לספר לאף אחד שילדתי בבית. אין לי מושג מדוע הם הגיעו לעמדה כזאת, דווקא בבית שהכל מאד פתוח, לא סוגרים דלתות כשמתקלחים (ההורים, הילדים דווקא כן), הנקה עד גיל גדול, ועוד. האמת שלמרות שאני רופאה, ביתי בת ה- 15 סולדת ביותר מכל מה שכרוך בו דם, ואסור לי בכלל להזכיר בבית נושאים כמו ורידים, גידים, מעיים - מיד היא צועקת - איכס, אל תגידי את זה. יתכן וזו הסיבה שפחדה מלידת בית.
לבסוף הלידה החלה בירידת מים, ללא צירים, והיה די זמן להסיע את הילדים לדודים, משם לקחו אותם יותר מאוחר לסבתא, והם פגשו את אחותם החדשה רק בגיל 12 שעות, וזה היה בסדר גמור מצידם.
גם אם אלד שוב, אעשה כל מאמץ שזה יהיה בבית, אך בלי הילדים, אלא אם כן מישהו מהם ירצה, וקשה לי להאמין שזה יקרה.
מבחינתי חשוב לי מאד להתנהג בלידה בלי כל עכבות, לצרוח, לבכות, לגנוח, ואני חושבת שלא הייתי יכולה לעשות זאת בנוכחות ילדי. אני אישית גם לא רציתי כל אדם אחר נוכח בלידה מלבד בעלי והמילדת, ולא יכולה לתאר לעצמי חברה או אמא שיהיו איתי. כך שהכל מאד אישי.
מיכל_מ*
הודעות: 580
הצטרפות: 06 דצמבר 2001, 17:44
דף אישי: הדף האישי של מיכל_מ*

ילדים בלידת בית

שליחה על ידי מיכל_מ* »

יומן לידה מצולם (בכשרון רב) של אמא בלידה החמישית בביתה, כאשר ארבע הבנות הגדולות איתה, וכמובן גם האבא... יפיפה לדעתי.
מיכל_מ*
הודעות: 580
הצטרפות: 06 דצמבר 2001, 17:44
דף אישי: הדף האישי של מיכל_מ*

ילדים בלידת בית

שליחה על ידי מיכל_מ* »

(ולדעתי כדאי גם לקרוא את ההסברים הקצרים).
בת_ההרים*
הודעות: 1548
הצטרפות: 22 ינואר 2003, 12:24

ילדים בלידת בית

שליחה על ידי בת_ההרים* »

מקסים ומרגש מאד.
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

ילדים בלידת בית

שליחה על ידי בשמת_א* »

הרעיון שהם יהיו נוכחים בכלל לא עלה.
אמא ל-5, גם אני תכננתי שהבכורה לא תהיה. עם זאת, המיילדת שלי (מיכל ב) טוענת שלשנינו היה ברור מההתחלה שהיא כן תהיה.

ביתי בת ה- 15 סולדת ביותר מכל מה שכרוך בו דם, ואסור לי בכלל להזכיר בבית נושאים כמו ורידים, גידים, מעיים - מיד היא צועקת - איכס, אל תגידי את זה. יתכן וזו הסיבה שפחדה מלידת בית.
בתך בת ה-15 נשמעת בדיוק כמוני. יתכן שזו הסיבה שאני פחדתי מהריונות ולידות בכלל... והכי הכי פחדתי מאינפוזיה ואפידורל. אם מדברים לידי על דם, ורידים וכדומה - אני מקבלת צמרמורת וכמעט מתעלפת.

מבחינתי חשוב לי מאד להתנהג בלידה בלי כל עכבות, לצרוח, לבכות, לגנוח, ואני חושבת שלא הייתי יכולה לעשות זאת בנוכחות ילדי. אני אישית גם לא רציתי כל אדם אחר נוכח בלידה מלבד בעלי והמילדת, ולא יכולה לתאר לעצמי חברה או אמא שיהיו איתי.
אני הרגשתי בדיוק בדיוק כמוך לפני הלידה, ונדמה לי שאפילו ניסחתי את רגשותי באותן מלים ממש פה באתר באחד הדפים שקשורים ללידה.
ומה היה בסוף? הבכורה התחילה לבכות לשמע האמירה שלי שהיא הולכת עכשיו לאחותי, דרשה בתוקף להישאר, ואני הרגשתי שהנזק שייגרם לה מלהיות נוכחת קטן מהנזק שייגרם לה מהרחקתה בעל כורחה. היו לי כוונות להיות יותר שקטה. נו, אז היו. הדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות. ומה היה? הבכורה ישבה לידי, החזיקה לי את היד, שרה איתי בצירים, ואמרה לי דברים כמו "מתוקה שלי, חמודה שלי". איזו ילדה!
חלק מהזמן (כל הלידה היתה שעתיים ורבע) הלכה לנסות לישון (כבר היה מאוחר בלילה). "התעוררה" שוב ובאה לסלון לראות אותו יוצא, בחצות ורבע. אחרי שהוא ינק, ויצאה השיליה, ונותק חבל הטבור, והוא ינק עוד קצת ונח, היא ביקשה להחזיק אותו ואכן ישבה על הספה והחזיקה את אחיה שרק נולד בזמן שאמא הלכה לשירותים פעם ראשונה.
בת_ההרים*
הודעות: 1548
הצטרפות: 22 ינואר 2003, 12:24

ילדים בלידת בית

שליחה על ידי בת_ההרים* »

הבן שלי, בן שנתיים - יהיה בלידה כנראה. ומכיוון שמבחינה "טכנית" זו לידה ראשונה היא עלולה להתארך. אני טיפה חוששת...יש לי גיבוי של חברות והוא יוכל להיות עם חברים שלו אבל בכל מקרה אני לא בעניין של להרחיק אותו מהבית ליותר משעה וחצי- שעתיים גג. מעניין איך יהיה...גם ככה זה לא גיל פשוט...
תמר*
הודעות: 548
הצטרפות: 23 יולי 2001, 15:53

ילדים בלידת בית

שליחה על ידי תמר* »

התמונות מקסימות! עושה חשק...אבל אני ממתינה עוד קצת.
מיכל_מ*
הודעות: 580
הצטרפות: 06 דצמבר 2001, 17:44
דף אישי: הדף האישי של מיכל_מ*

ילדים בלידת בית

שליחה על ידי מיכל_מ* »

תודה נועה ותמר, באמת עושה חשק...
תמר_בן_חור*
הודעות: 207
הצטרפות: 03 נובמבר 2003, 08:14
דף אישי: הדף האישי של תמר_בן_חור*

ילדים בלידת בית

שליחה על ידי תמר_בן_חור* »

מעבר לזה שקל להתחבר ללידה דרך התמונות המדהימות האלו זה ממש עושה חשק ללדת במים המים כאילו נותנים הגנה ופרטיות. תודה מיכל על התמונות (כבר כתבתי לך בדף הבית שלך. אני בתחילת ההתמצאות שלי במדיום המדהים הזה ומתוך התרגשות מהתמונות ישר רצתי לדף הבית שלך, כך שיש לך תודה פעמיים, זה בטח מגיע לך).
כתבתי כמה מילים לגליון "באופן" הבא לגבי התלבטויות, פחדים ומחשבות על הלידה שלי עם בתי בת ה - 3. הולכת ומתחזקת אצלי האמונה, שאם היא תבחר להיות נוכחת באיזשהו שלב בלידה, זה יהיה כל כך ברור מאליו וכל הפחדים יראו כמו מחשבות חולפות ורחוקות. כמו בבחירה ללדת בבית בפעם הראשונה, אחרי שחוויתי את זה, נראה לי מוזר ללדת אחרת.
בלידה הזאת אני מזמינה את אמא שלי להיות נוכחת, בעיקר כדי שתהיה לגדולה שלי אפשרות להיות ניידת אם היא תרצה, אני רק חושבת שכדאי לי לעשות לאמא שלי הכנה ללידה, כדי שתדע לתת לילדה את השקט לעבור את זה בצורה הכי פשוטה, לא שיפוטית וללא פחדים יזומים. יש עוד זמן להכל, למרות שזה הולך ומתקרב. כל פעם מחדש אני קולטת כמה טוב שיש תשעה חודשי הריון כדי להספיק לעכל, להתכונן ולהשתחרר.
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

ילדים בלידת בית

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

איזה כיף התמונות,הריונות, לידות וביכלל!תודה.
בנינו בן 2.5 יהיה בלידה שתאמורה להיות בעוד כ-חצי שנה. אבל אם יבחר לא להיות שם תהיה לו גם את האופציה הזאת, כמובן. אני קצת חוששת מהעינין של דם. נדמה לי שעוד לא נתקל באף מקרה של הרבה דם והמילה הזאת לא אומרת לו כלום, אז קצת קשה לי לחשוב על איך אפשר להכין אותו לזה. אולי תמונות, סרטים? אני מכירה משפחה עם ילד (אז היה בן 2) שיילדו בביתם חברה טובה, וכך יצא שילד שלהם לא היה מוכן ללידה ביכלל. אבל הם שידרו לי כל-כך הרבה ביטחון בטבעיות הדבר שמתרחש, שהילד שלהם ניסה גם להיכנס לאמבטיה "להישתתף בעינינים".
עדי_יותם*
הודעות: 2996
הצטרפות: 07 אוקטובר 2001, 22:47
דף אישי: הדף האישי של עדי_יותם*

ילדים בלידת בית

שליחה על ידי עדי_יותם* »

ל-מונו נוקי - בעקבות שאלתך בדף אחר. בגיליון New Beginnings האחרון היתה התייחסות בדיוק לנושא הזה. הגיליון טרם מופיע באתר. אבל מצאתי שם משהו ישן יותר - אולי חלק מן הדברים ידברו אלייך.
טרה_רוסה*
הודעות: 5845
הצטרפות: 08 ינואר 2004, 15:33
דף אישי: הדף האישי של טרה_רוסה*

ילדים בלידת בית

שליחה על ידי טרה_רוסה* »

נדמה לי שעוד לא נתקל באף מקרה של הרבה דם
אני מנסה להיזכר, ולא חושבת שהיה בלידה שלי הרבה דם. אולי רק בסוף. כמובן שזה לא משהו שאפשר לדעת מראש.
מונו_נוקי*
הודעות: 2232
הצטרפות: 25 מרץ 2004, 18:12
דף אישי: הדף האישי של מונו_נוקי*

ילדים בלידת בית

שליחה על ידי מונו_נוקי* »

בלידה שלי היו שלוליות דם.......
עדי_יותם*
הודעות: 2996
הצטרפות: 07 אוקטובר 2001, 22:47
דף אישי: הדף האישי של עדי_יותם*

ילדים בלידת בית

שליחה על ידי עדי_יותם* »

הנה לינק טוב לסיפורים וטיפים של אמהות, מניו בגינינגס של ספט'-אוקט' 2004.
חברה*
הודעות: 91
הצטרפות: 01 ינואר 2003, 19:53

ילדים בלידת בית

שליחה על ידי חברה* »

אני נכחתי בלידת הבית של אחי. הייתי אז בת 5.5. אני לא זוכרת הרבה מהלידה, רק את המראה של הראש כמעט יוצא וחוזר ונכנס. אמא שלי מספרת ששלב הלחיצות בלידה היה מאוד ארוך (עד היום יש לאח שלי ראש גדול :-)) ושאני בשלב מסויים פרשתי לבית של חברה שלי ולא רציתי לחזור הביתה יומיים. זה היה יותר מידי בשבילי כנראה.
אני לא הייתי משתפת ילד בלידה, אני חושבת שזו חוויה יותר מידי אינטנסיבית עבור ילד. קשה לילד לתפוס את מורכבות חווית הלידה וחשיפה של הילד לכאב ולמצוקה של האם עלול לגרום לתסכול ולחרדות.
מרב_א*
הודעות: 207
הצטרפות: 01 ינואר 2004, 09:15
דף אישי: הדף האישי של מרב_א*

ילדים בלידת בית

שליחה על ידי מרב_א* »

האמת, שאני לא בטוחה שאני חושבת על לידת בית מהסיבות הנכונות. מה שדחף אותי בכלל לחשוב על זה היה המחשבה מה יהיה עם בני בלידה (הוא יהיה בן שנתיים וחצי). מי ישמור עליו - שתי הסבתות עובדות, ואנחנו לא בגן, הוא מעולם לא ישן מחוץ לבית, מי יודע כמה זמן יקח לצירים עד שיביאו ללידה, הוא עדין ואינו מדבר בכלל ורק אני מבינה אותו לגמרי, ומי יניק אותו (באמת, מי..?) ו... ו... ו... תקראו לזה חוסר יכולת לשחרר, בסדר. אבל אני בהחלט חוששת מהקטע הזה. יש גם את הרצון הגדול לחוות לידה כמשהו טבעי- יש לי את זה בנפש, אבל מהצד השני אני מפחדת מהכאב, וחושבת גם על הענין של בית משותף, לא בטוחה שבא לי שישמעו אותי יולדת P-: ובכל מקרה, ילד בן שנתיים וחצי לא אמור לראות ולשמוע לידה, נכון? אז בכל זאת חזרתי לתהיה הראשונית.
אם_פי_3*
הודעות: 2737
הצטרפות: 26 יולי 2001, 21:35
דף אישי: הדף האישי של אם_פי_3*

ילדים בלידת בית

שליחה על ידי אם_פי_3* »

לגבי ילדים בלידת בית - גם אם אתם בוחרים שהוא יהיה נוכח, הוא זקוק למלווה שיכול להתפנות רק אליו - להסברים אם צריך, ללוות החוצה אם צריך / הוא רוצה, ולענות על כל צרכיו. את לא תוכלי להתפנות אליו (יש סיכוי שכן, לפחות חלק מהזמן, אבל גם סיכוי גדול שלא, וצריך להערך לאפשרות הזו).
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

ילדים בלידת בית

שליחה על ידי בשמת_א* »

מה יהיה עם בנך בלידה? מסכימה עם כרמית. אין לדעתי שום בעיה שהוא יהיה, רק שצריך מישהו שיכול להתפנות אליו.
בלידת הבית שלי נכחה בתי שהיתה אז בת 5 (לפי דרישתה). חלק מהזמן היא בחרה לתפקד כדולה שלי (היתה מצויינת ונפלאה), וחלק מהזמן בעלי התפנה אליה (מבחינתי זה היה מצויין). בני היום בן שנתיים וחודשיים, ואין לי ספק שהוא היה בלידה אילו הייתי יולדת עכשיו. זה נראה לי אפילו נפלא במיוחד: להבין מה פירוש הדבר שיש תינוק בבטן של אמא ואיך הוא יוצא, במקום לראות "אמא בהריון" ואז פתאום להיכנס לבית ולמצוא שם תינוק חדש ש"נחת" במפתיע. הלידה עצמה מרגשת ויוצרת קשר מיוחד בין בני המשפחה שנכחו בלידה לבין היילוד (לגבי נוכחות הבעל בלידה, מחקרים כבר הוכיחו את זה).

תקראו לזה חוסר יכולת לשחרר, בסדר
אני לא מאמינה ב"חוסר יכולת לשחרר". אני מאמינה באמהות אוהבות וקשובות שמבינות את הילד שלהן, נענות לצרכיו ותומכות בו במקום שהוא נמצא בו. אין שום "צורך לשחרר" ילד בן שנתיים וחצי אם הכוונה היא לפרידה ממנו, להרבה מאוד שעות או ללילה. הוא לא אמור להיות בנוי לזה, ולכן גם את לא. זה לא אומר שאי אפשר לקיים פרידה כזאת, אם יש צורך, וזה לא אומר שאין דברים שאפשר לעשות כדי להקל על פרידה כזאת (יש, בהחלט), אבל מי שיקבע דבר כזה הוא רק אתם שניכם.
למה שניכם? כי נניח שאת כן חושבת לשלוח אותו, נגיד לסבים, אבל הוא בוכה ומתנגד ודורש להישאר - האם תשלחי אותו בניגוד לרצונו? אני אישית החלטתי שזו תהיה טראומה יותר גדולה מלהיות בלידה (לכן חשוב שתכיני תוכניות לכל מיני אפשרויות: לידה בבוקר, לידה בלילה, אם הוא ער, אם הוא ישן, עם מי הוא יילך, מי יהיה איתכם במקרה שהוא נשאר, וכן הלאה).
ונניח שאת מחליטה שהוא נשאר - אבל הוא בוכה ורוצה ללכת משם. אז צריך מישהו שייצא להסתובב איתו, או ייקח אותו אליו, כי הרי באותה מידה בוודאי לא תשאירי אותו למרות רצונו (מובן שיכול להיות משהו רגעי שתיכף יעבור, אבל רוב הסיכויים שזה תיכף יעבור אם מייד ייענו לבקשתו לצאת, וייצאו איתו, מאשר אם ינסו לשכנע אותו בתוך הבית במצב שהוא נסער ורוצה לצאת. אחרי חמש דקות אולי הוא יירגע וירצה לחזור לאמא).
אל תיבהלי, אני נותנת לך תסריטים של המקרים הקיצוניים, רק בשביל לחשב איך את עושה את זה (ואגב, בלידת בית את הכי גמישה לגבי הילד. בלידת בית חולים את מסתלקת למי יודע כמה זמן לבית חולים, ושם אין כניסה לבנך).
בת_ההרים*
הודעות: 1548
הצטרפות: 22 ינואר 2003, 12:24

ילדים בלידת בית

שליחה על ידי בת_ההרים* »

אני רוצה להאיר עוד נקודה שעולה בדיון הזה; הסוגייה של הילד בלידה בבית. אני מצאתי שזה מאד חשוב שיהיה מישהו שיכול להיות עם הפעוט "הגדול". כשבני,אז בן שנתיים,התעורר לתוך הצירים שלי. הייתי בסלון. שנייה לפני ירידת מים מלווה בציר אדיר. הוא נצמד אליי ורצה את התשומת לב שלי ואני לא יכולתי. לא הייתי במצב תודעתי של "להיות עכשיו אמא". ואני לא מרגישה צורך להתנצל על כך או יותר נכון, להצטדק. מבחינתי במקרה הזה היה עדיף לי שהוא לא יהיה לידי. לא חייבים שהכל יהיה קיצוני. או אמא שנעלמת לכמה ימים לבי'ח או להיות ליד אמא בלידה. מה שאני מנסה לומר, זה,שמישהי שמחליטה ללדת בבית ויש לה ילד קטן בבית-חייבים לחשוב על תכניות פעולה ל"מה לעשות עם הילד" במידה והאמא זקוקה למרחב לידה שקט. תמיכת שכנים, בייביסיטר, לאיודעת.
תמר_ס*
הודעות: 1392
הצטרפות: 30 יוני 2003, 10:48
דף אישי: הדף האישי של תמר_ס*

ילדים בלידת בית

שליחה על ידי תמר_ס* »

מרב, גם אני כמו כולם, חושבת שחייבים לדאוג למישהו שיהיה עם פעוטך בעת הצורך.
אמא_של_אורי*
הודעות: 133
הצטרפות: 13 אוקטובר 2004, 21:16
דף אישי: הדף האישי של אמא_של_אורי*

ילדים בלידת בית

שליחה על ידי אמא_של_אורי* »

לגבי האחים הגדולים. אני הייתי אמביוולנטית כלפי הנוכחות שלהם בלידה. חששתי שלא אוכל להתרכז בעצמי, ואדאג להם ולרגשותיהם. לא הבטחתי כלום, למרות שהם (במיוחד הבת שהיתה בת שמונה וקצת), מאד לחצו. החלטתי להכין אותם ללידה, אבל לתת למציאות להראות את עצמה. היה לי ברור, למשל, שאם הם בגן ובבית הספר, אני לא מחזירה אותם הביתה במיוחד. את ההכנה התחלתי מצפיה בתמונות לידה בספר, ואח"כ בצפיה משותפת בסרט על לידות בית. הילדים התייחסו בשיא הטבעיות אל הלידות, והבן (אז בן 4 וקצת) היה משועשע עד נבוך דווקא מהתפרצות הבכי של האב בסרט. הצעקות של האמא, הצירים, הלחיצות, הכל נראה להם טבעי.
בפועל הלידה החלה בלילה. הבן התעורר מההתרחשות בבית - בריכה בסלון, אמא ואבא מסתובבים. בעלי והחברה הטובה שלי התחלקו בינהם בשמירטוף עליו, עד שהוא חזר לישון. חצי שעה לפני שאורי נולד, הוא התעורר מצעקה שלי. יצא מהחדר עם ידיים על האוזניים, והיה ברור לכל הנוגעים בדבר, שמקומו לא פה. הכנתי מראש אפשרות לפינוי, ואכן הוא עבר אחר כבוד לדודה שהיא גם שכנה (וגם החמות של שירה מ). אז יכולתי להשתחרר באמת, וללדת. הבת התעוררה כשכל הראש היה בחוץ, ונותרה עוד לחיצה אחת. בול בזמן. לא סבלה איתי את הצירים, אלא נכנסה בדיוק בשלב הנכון, לתוך זרועותיה האוהבות של חברתי. הבן, אגב, חזר הביתה מייד אחרי שהשיליה יצאה. הוציא לשון למצלמה, ניסה להכניס אצבע לעין של אורי, והיה שמח, טוב לב ונטול טראומות. את החוויות של הבת את מוזמנת לקרוא ב הדף של טל.
סיכום- להיות פתוחה רגשית ולהכין מעשית את כל האפשרויות (פינוי/ השארות בבית עם ליווי של מבוגר שאינו נחוץ לך בלידה).

זהו. יצא לי חצי סיפור לידה, אבל אני משערת שזו בדיוק המטרה של סיפורי הלידה...
הרבה הצלחה. אני מקנאה בכל מי שהחוויה הנפלאה הזו עוד לפניה.:-)
פאפא_דוק*
הודעות: 144
הצטרפות: 03 נובמבר 2004, 18:39
דף אישי: הדף האישי של פאפא_דוק*

ילדים בלידת בית

שליחה על ידי פאפא_דוק* »

הי חביבתי,
שיהיה בהצלחה...
גם אנחנו ילדנו בבית - אני כמעט התעלפתי מפחד אבל הזוגה היתה נפלאה.
יש לנו תינוקית בת ארבעה חודשים מהאירוע הנהדר. אחר כך אכלנו ארוחת צהריים והלכנו לנוח... עם הילדים.
שתהיה בריאה.
שבתשלום
אום_נגה*
הודעות: 101
הצטרפות: 04 נובמבר 2004, 21:02
דף אישי: הדף האישי של אום_נגה*

ילדים בלידת בית

שליחה על ידי אום_נגה* »

הי - תודה!
אני די נרגשת לקראת הלידה הצפויה
כל כך רוצה ומאמינה שזה ילך לנו העניין הזה של אח"כ כולנו נשב יחד לארוחת צהריים כמו שכתבת

מה עשיתם עם הגדולים? הם היו שם?
דומני שאחד הדברים שיכולים לגרום לי הכי לא להתכנס אל עצמי, ובכלל לא להיות ממש רק אני כמו שאני זה שנוג אולי תיחלץ, או תרצה אותי או בכלל לא תהיה לגמריי בטוב עם הסיטואציה...
מצד שני - לקחת אותה לסבתא זה נראה לי בדיוק מין פיספוס של כל הענין...
תובנות?
עצות?
אולי לע'?
פאפא_דוק*
הודעות: 144
הצטרפות: 03 נובמבר 2004, 18:39
דף אישי: הדף האישי של פאפא_דוק*

ילדים בלידת בית

שליחה על ידי פאפא_דוק* »

לגבי עצות ממנה, היא הלכה כבר לישון מזמן.
לגבי עצות ממני, אנחנו בחרנו לא להשאיר את הילדים איתנו.
זו בחירה אישית. בבוקר לקחתי אותם לחברים, ואחרי שעתיים אספתי אותם בחזרה מהבריכה שמחים ומאושרים לראות את האחות החדשה שכבר היתה עטופה היטב, עם כל הבריכה והציוד כמעט מקופל, השארנו להם לראות את השיליה כי הם מאוד התעניינו ורצו. זו היתה חוויה לראות אותם כל כך מתעניינים ונכנסים לבית עם חיים חדשים בתוכו. את השימחה בה הם קיבלו את אחותם החדשה. את הטבעיות בה נמשך היום.
לא אומר שלא היה קשה, כי אחר כך צריך גם לסדר את הבית, ולהאכיל, וסבים סבתות באים לבית וצריך לארח מיד, וכל הטלפונים, והשכנים... מה שבטוח זה שונה לגמרי.
תבשיל_קדרה*
הודעות: 8851
הצטרפות: 10 נובמבר 2001, 08:15
דף אישי: הדף האישי של תבשיל_קדרה*

ילדים בלידת בית

שליחה על ידי תבשיל_קדרה* »

אצלינו סבתא היתה עם הילדים בבית.
ממש בסוף היא יצאה אתם לחצר. לטענתה - כדי להגן עליהם. לדעתי - עליה. הם לא הביעו התנגדות.
>נדחפת<
ענבל*
הודעות: 311
הצטרפות: 06 פברואר 2002, 10:42

ילדים בלידת בית

שליחה על ידי ענבל* »

הי אום נגה, ראיתי את השאלה אצל פאפא ואני מגיבה.
לא הייתי בטוחה מראש אם אני רוצה שהילדים יהיו נוכחים בלידה או לא. קיוויתי שהם יהיו בגן בשעות הללו. או שהם ישנו ואולי יתעוררו לשעה הנכונה (כלומר כמה דקות אחרי כי אותם ילדתי בלילה). לכל מקרה הכנתי גיבויים על גיבויים של ביביסיטרים, למקרה שחו"ח נצטרך להתפנות. כמו"כ דיברתי איתם הרבה על לידה וראינו תמונות, למקרה שהם יתעוררו באמצע הלידה ולא נוכל לפנות אותם (שיין אמרה שלפעמים מה שמפחיד אותם זה לראות את חבל הטבור). בזמן אמת - שבת בבוקר, הרגשתי שלראות אותי בצירים קצת מפחיד אותם, ושאני מתחבא בחדר השני עם כל ציר, ודווקא רציתי להיות שקועה בעצמי ולא בלהסתתר כל הלידה. אז פאפא פינה אותם לחברים, וכאמור בסוף הלידה הוא ושיין הנפלאה שכנעו אותי, ומאוד בצדק, לחכות עד שהשיליה תהיה בחוץ והבריכה מקופלת לפני שהם חוזרים הביתה. פאפא רץ למצוא אותם ואת החברים ולהחזיר, והפליאה על פניהם היתה שווה הכל.
לגבי ארוחת הצהרים, הבלאגן שהקטן (כבר הבינוני) עשה (שפך מיץ, הפיל ספגטי) היה יותר גדול מכל ה"לכלוך" של הלידה.
בשורה התחתונה, ללדת בבית, כלומר בלי אפידורל, זה ממש כואב, אבל שווה את זה.
שתהיה לידה טובה וקלה
תבשיל_קדרה*
הודעות: 8851
הצטרפות: 10 נובמבר 2001, 08:15
דף אישי: הדף האישי של תבשיל_קדרה*

ילדים בלידת בית

שליחה על ידי תבשיל_קדרה* »

כמה זמן נמשכה הלידה בשלב הזה?
אמא שלי הגיעה בערך בתשע בבוקר.
10 וחצי הילדה היתה בחוץ.
עכשיו - תשאלי למה היא הגיעה כ"כ מאוחר. שאלת? יופי.
זה כי בעלי היקר נחמד כל כך. הוא התקשר אליה, ואמר לה "נראה לי שאת יכולה להתחיל להתארגן". במקום לומר "בואי עכשיו!".
הילד התעורר כרגיל, ב 7 וחצי -שמונה בבוקר, והיה רעב, אבל לא דאגנו לו לאוכל מראש, וגם לא יכולתי לשחרר את בעלי, אז הוא ישב לידינו וייבב שהוא רוצה לאכול.
מענין כמה היתה נמשכת הלידה לולא הייתי צריכה להגיד לילד תוך כדי שיחכה.
לשמחתי, הילדה התעוררה מאוחר יותר.

אגב, ראית את זה
חגית_ל*
הודעות: 2051
הצטרפות: 05 אוקטובר 2001, 17:35
דף אישי: הדף האישי של חגית_ל*

ילדים בלידת בית

שליחה על ידי חגית_ל* »

בעייה - איפה שמים אותם? יש לי חברה שהתנדבה לבוא לשמור עליהן או לקחת אותן אליה אבל בינתיים ירדתי מנסיעה לבי"ח. על סבתות אין מה לדבר, גם מבוגרות מדי וגם אי-אפשר לספר להן על לידת בית. אני נוטה לזרום עם המצב אבל זוגי מוטרד מאוד מאוד מהשאלה היכן הן יהיו, בת 10 ובת 4.
רעיונות יתקבלו בברכה @}
תבשיל_קדרה*
הודעות: 8851
הצטרפות: 10 נובמבר 2001, 08:15
דף אישי: הדף האישי של תבשיל_קדרה*

ילדים בלידת בית

שליחה על ידי תבשיל_קדרה* »

מה הבעיה עם החברה? היא יכולה להיות עם הבנות בבית? (או לצאת החוצה, אם הן יעדיפו)
קט_קטית*
הודעות: 2387
הצטרפות: 01 מאי 2007, 10:49
דף אישי: הדף האישי של קט_קטית*

ילדים בלידת בית

שליחה על ידי קט_קטית* »

בעייני זו מתנה ענקית לראות את האח נולד
קסם שכזה
הייתי משאירה אותן בסביבה,
אם תצעקי ממש חזק בצירים כדאי להוציא אותן קצת לנשום אויר,
אבל בלידה עצמה - למה שלא יהיו? זה מהמם ומרגש {@
חגית_ל*
הודעות: 2051
הצטרפות: 05 אוקטובר 2001, 17:35
דף אישי: הדף האישי של חגית_ל*

ילדים בלידת בית

שליחה על ידי חגית_ל* »

תודה על התשובות @} הגדולה שלי הייתה בלידה של הקטנה והיא כבר הודיעה לי נחרצות שאין שום סיכוי שהיא תחווה את זה שוב - למרות שזאת הייתה לידה טובה ולא רועשת במיוחד, אפילו השכנים שישבו בגינה למטה לא שמעו כלום.
אני תוהה מה לעשות אם זה יקרה באמצע הלילה והן יתעוררו לתוך ההמולה ולא אוכל להתפנות אליהן להרגעה וכאלה.
קט_קטית*
הודעות: 2387
הצטרפות: 01 מאי 2007, 10:49
דף אישי: הדף האישי של קט_קטית*

ילדים בלידת בית

שליחה על ידי קט_קטית* »

חחח לא רוצה - לא צריך ;-)
מה שבטוח לא כדאי שתקחי על עצמך עוד משימות בזמן לידה
את לא יכולה גם ללדת גם להרגיע וגם לבשל בו זמנית
את צריכה להיות 100% עם עצמך
אם אין ברירה עדיף שתלדי לבד ובעלך יהיה עם הבנות
אני סוג של מקנאה אז אם את רוצה את תהיי עם הבנות ואני אלד במקומך ;-)
תבשיל_קדרה*
הודעות: 8851
הצטרפות: 10 נובמבר 2001, 08:15
דף אישי: הדף האישי של תבשיל_קדרה*

ילדים בלידת בית

שליחה על ידי תבשיל_קדרה* »

אם זה יקרה באמצע הלילה לא תוכלי להקפיץ אותה חברה?
חגית_ל*
הודעות: 2051
הצטרפות: 05 אוקטובר 2001, 17:35
דף אישי: הדף האישי של חגית_ל*

ילדים בלידת בית

שליחה על ידי חגית_ל* »

אני סוג של מקנאה אז אם את רוצה את תהיי עם הבנות ואני אלד במקומך
איזה מצחיק! גם אני, שאני או-טו-טו צריכה ללדת, מקנאה כשאני רואה מישהי בהריון! מה יש לנו? :-)

זהו, תיכננתי בערך כך: אם זה במשך השבוע מתחיל בלילה, אז בבוקר הן תישלחנה לקייטנה ותישארנה בצהרונית ונקווה שעד אז כבר יסתיים.
אם זה מתחיל בבוקר - כנ"ל, ואח"כ חברה שלי תיקח אותן אליה עד שיסתיים נקווה עד הערב.
אם זה יתחיל בערב, אני מקווה שנוכל ליצור מצב של ללכת לישון רגועים ובלילה/לקראת בוקר אם הן תתעוררנה אני שוב אקפיץ את חברתי. בדיוק בעניין הזה אני לא ממש בטוחה, מפני שלהוציא אותן מטושטשות בלילה מהבית וכל זה נראה לי לא לעניין, אז פה אני קצת בדילמות ונוטה לזרום עם מה שיקרה.
מה שאני מאוד מאוד מאוד מקווה - שזה לא ישתרע על יותר מדי שעות @}
קט_קטית*
הודעות: 2387
הצטרפות: 01 מאי 2007, 10:49
דף אישי: הדף האישי של קט_קטית*

ילדים בלידת בית

שליחה על ידי קט_קטית* »

נוטה לזרום עם מה שיקרה |Y|
אימא_טרייה_פלוס*
הודעות: 316
הצטרפות: 14 אפריל 2007, 09:53
דף אישי: הדף האישי של אימא_טרייה_פלוס*

ילדים בלידת בית

שליחה על ידי אימא_טרייה_פלוס* »

איזה כיף לקרוא. ממש עושה חשק....
ילדת_טבע*
הודעות: 2042
הצטרפות: 12 ספטמבר 2005, 13:35
דף אישי: הדף האישי של ילדת_טבע*

ילדים בלידת בית

שליחה על ידי ילדת_טבע* »

בדיוק הנושא הזה עלה לנו בשיחה אתמול. החיפושית תהיה בלידה בת שנתיים וחמישה חודשים פחות או יותר והפעם אנחנו מאוד שואפים ללידת בית. הקטנה מאוד מעורבת בעניין ההריון. עוד הרבה לפני שנכנסתי להריון נדבקה בחיידק ה"תינוקי" יש לה אוסף של בובות תינוק שהיא מניקה ומטפלת בהן ממש כמו אמא קטנה. כשגיליתי שאני בהריון שאלתי אותה אם היא יודעת מה יש לאמא בבטן והיא אמרה באדישות "תינוקי", בכל הבדיקות היא היתה מעורבת והסרט האהוב עליה הוא סקירת המערכות שנעשתה בהריון שלה. את "לידה פעילה" היא מכירה בעל פה וגם את הספר של אילנה שמש. כשהיא רואה את התמונות היא יודעת יפה לתאר מה היא רואה "קוקי לולה!" זה בעיברית תינוקי נולד, בתמונות שרואים ראש. מליון פעמים ביום היא מנסה להוריד לי את התחתונים כדי לראות אם תינוקי מציץ (מצחיק בטירוף) ואני מקבלת שפע של נשיקות על הבטן בכל הזדמנות. עד עכשיו חשבנו לעצמנו שהיא תהיה צעירה מדי מכדי לאפשר לי ללדת כמו שאני רוצה, היא ילדונת עם המון דרישה לתשומת לב ומאוד לא קל לה היום לשחרר אותי לענייני, אפילו בשירותים היא חייבת לבדוק אם אני מתפקדת כראוי ואני חוששת שזה לא יהיה קל לנסות וללדת יחד איתה בבית ומצד שני די ברור לנו שכשהיא תבין שמתרחשת לידה ותינוקי ממש בדרך לבוא לעולם היא לא ממש תסכים להתפנות לשום מקום. במקור חשבנו על כך שנזמין את הסבתא שתיקח אותה אליה או לטייל תלוי באיזה שלב של הלידה היא תגיע (לפחות 3/4 שעה מרחק) אבל עכשיו אני מתחילה לחשוב שאני צריכה להזמין מישהו שהיא תסכים לבלות איתו ושאני אסכים ללדת בנכחותו, סבתא ממש מחוץ לתחום במחינתי בזמן הלידה (משני הצדדים)... יש דולות שעושות בייביסיטינג?:-P
המון חומר למחשבה יש פה...
קט_קטית*
הודעות: 2387
הצטרפות: 01 מאי 2007, 10:49
דף אישי: הדף האישי של קט_קטית*

ילדים בלידת בית

שליחה על ידי קט_קטית* »

ילדת טבע,
פרט לזה שבתך אוהבת תינוקות ומחכה לתינוקי,
היא בעיקר אוהבת אותך וקשורה אליך.
נכון שמקסים ומרגש לראות תינוק נולד,
אבל אני לא בטוחה שהיא בשלה לראות אותך כואבת,
ולכן יש לקחת ברצינות את אופצית הסיבוב באיזור בזמן הצירים.
את הלידה עצמה היא יכולה לראות אם תספיק להגיע מהסיבוב או לראות מצולמת בסרט/תמונות,
העיקר שתראה את תינוקי מיד אחרי אני בטוחה שהיא לא תכעס עליך על שלא לקחה חלק פעיל בלידה :-)

כמובן זאת דעתי הפרטית בלבד, בהחלט תעשי מה שנראה לך ואיך שנראה לך,
האמא יודעת הכי טוב!

המון בהצלחה!
לידה מדהימה שתהיה לך!!! (הנה, שוב מקנאה קלות)
{@
קרוטונית_מהמרק_הגדול*
הודעות: 8400
הצטרפות: 25 יולי 2004, 19:10

ילדים בלידת בית

שליחה על ידי קרוטונית_מהמרק_הגדול* »

היא ילדונת עם המון דרישה לתשומת לב ומאוד לא קל לה היום לשחרר אותי לענייני, אפילו בשירותים היא חייבת לבדוק אם אני מתפקדת כראוי ואני חוששת שזה לא יהיה קל לנסות וללדת יחד איתה בבית ומצד שני די ברור לנו שכשהיא תבין שמתרחשת לידה ותינוקי ממש בדרך לבוא לעולם היא לא ממש תסכים להתפנות לשום מקום
בגיל כזה לא הייתי הולכת על מה שהילד רוצה, או אומר שהוא רוצה, אלא על מה שנראה לי שטוב בשבילו. היא לא יודעת מה זו לידה ולכן לא יכולה לקבל החלטה כזו.

ממש כמו אמא קטנה
את האמא! :-) רק את. ההחלטה שלך.

אישית, עם ילדה דומיננטית כמו שאת מתארת, לא הייתי לוקחת צ'אנסים - הצל שההתנהלות הזו עלול להטיל על התנהלות הלידה מוחשי הרבה יותר מאשר ההנאה/תועלת הפוטנציאליים שאולי ייגרמו לה (ואולי לא) מנוכחות בבית בזמן הלידה.
קרוטונית_מהמרק_הגדול*
הודעות: 8400
הצטרפות: 25 יולי 2004, 19:10

ילדים בלידת בית

שליחה על ידי קרוטונית_מהמרק_הגדול* »

עכשיו אני מתחילה לחשוב שאני צריכה להזמין מישהו שהיא תסכים לבלות איתו ושאני אסכים ללדת בנכחותו
<נדלקת לי נורת אזהרה "יותר מדי מלווים בלידה" (טעות שאני עשיתי :-) )>
ילדת_טבע*
הודעות: 2042
הצטרפות: 12 ספטמבר 2005, 13:35
דף אישי: הדף האישי של ילדת_טבע*

ילדים בלידת בית

שליחה על ידי ילדת_טבע* »

_ולכן יש לקחת ברצינות את אופצית הסיבוב באיזור בזמן הצירים.
את הלידה עצמה היא יכולה לראות אם תספיק להגיע מהסיבוב או לראות מצולמת בסרט/תמונות_
זה נכון ועוד יותר מחדד את העובדה שהיא תזדקק למישהו שיטייל איתו שאני אסכים שיכנס לבית בזמן הלידה... יש מתנדבים? (אין מצב שאף סבתא נכנסת לי לתמונה, אם זו חמותי אני אגיע לקיסרי חירום בפתיחה מלאה...)
POOH_והתוספות*
הודעות: 1091
הצטרפות: 19 ספטמבר 2004, 11:38
דף אישי: הדף האישי של POOH_והתוספות*

ילדים בלידת בית

שליחה על ידי POOH_והתוספות* »

זה נכון ועוד יותר מחדד את העובדה שהיא תזדקק למישהו שיטייל איתו שאני אסכים שיכנס לבית בזמן הלידה... יש מתנדבים?
אני..

אצלנו היא הגדולה הייתה בת קצת פחות משנתיים .
אני רציתי בכל מקרה עוד מלווה חוץ מבן הזוג. גם בלידה שלה הייתה לי וזה היה נפלא.
הפעם ביקשתי מחברה טובה כך שהגדוה גם הכירה אותה.
וגם הכנתי את אחותי [שאז גרה אצל ההורים שגרו 10 דקות מאיתנו] שאולי ארצה שתגיע בשביל לקחת אותה.
בסוף זה הלך אחרת מהתוכניות.
אבל אין לי שום ספק שבלידה הבאה [אם תהיה כזו] אעשה אותו דבר - מישהו שהם מכירים בטווח קרוב שיכול להוצי אותם מהבית.
או להסיע אותם לסבתא [זה מה שבסוף עשינו בלידה האחרונה] וזה טוב - כי סבתא עסוקה עם הילדים אז היא לא יכולה לבוא להציק לי [וזה שהם גרים קרוב זה יתרון]
קט_קטית*
הודעות: 2387
הצטרפות: 01 מאי 2007, 10:49
דף אישי: הדף האישי של קט_קטית*

ילדים בלידת בית

שליחה על ידי קט_קטית* »

וזה טוב - כי סבתא עסוקה עם הילדים אז היא לא יכולה לבוא להציק לי
D-:
ילדת_טבע*
הודעות: 2042
הצטרפות: 12 ספטמבר 2005, 13:35
דף אישי: הדף האישי של ילדת_טבע*

ילדים בלידת בית

שליחה על ידי ילדת_טבע* »

היא לא יודעת מה זו לידה ולכן לא יכולה לקבל החלטה כזו.
נכון, היא לא יודעת_ מה היא לידה אבל אני לחלוטין מאמינה שברמות אינטואטיביות מסויימות היא _יודעת הרבה יותר ממני מה היא לידה. הנה בסיפורים פה למעלה רואים ילדים בגילאים דומים שבהחלט זרמו לתוך הסיטואציה באופן הכי טבעי שיש.
בכל אופן אנחנו נצטרך לבדוק כל מני אופציות כי למשל אם הלידה מתרחשת בלילה אז קרוב לודאי שיהיה הרבה יותר קשה להשיג מלווה לחיפושית (אם נמצא אדם שכזה) או שבכלל היא תישן ולא נרצה להעיר אותה אבל נרצה לקחת בחשבון שמישהו יהיה שם למקרה והיא תתעורר.
אצלנו אין סכנה שמישהו פתאום יקפוץ לבקר, הם לא עושים את זה גם כשהשגרה חלה עלינו בשל המרחק (ההורים שלי גרים שעתיים נסיעה מפה והחמות שלושת רבעי שעה כשהיא לא "תקועה" בפקקים או שוב בחו"ל).
POOH_ גם ככה חשבנו לעשות היכרות מעמיקה איתכם שוב בזמן הקרוב (אם נצליח להתגבר על הבקרים החמים ולעלות לאוטובוס חרף הקשיים), לכי תדעי אולי אפילו ננצל את ההתנדבות הזו שלך...
חגית_ל*
הודעות: 2051
הצטרפות: 05 אוקטובר 2001, 17:35
דף אישי: הדף האישי של חגית_ל*

ילדים בלידת בית

שליחה על ידי חגית_ל* »

אני בלחץ עד יום רביעי, חברה שלי נסעה עד אז וממש אין לי אופציות אחרות. :-(
עולם_קטן*
הודעות: 439
הצטרפות: 06 אוגוסט 2005, 21:56
דף אישי: הדף האישי של עולם_קטן*

ילדים בלידת בית

שליחה על ידי עולם_קטן* »

מתחילה חודש שמיני, הבכור יהיה בן 2.5 בלידה,
מתחילת ההריון הוא שותף לכל התחושות, אני לא מסתירה ממנו דבר.
ללידה הזמנתי חברה שתהיה איתי, ואיתו אם יהיה צורך,
אני לא יודעת איך זה יזרום, אם הוא יהיה נודניק כלפי בצירים, בזמן שאני מנסה להתכנס בלידה אז נראה לי שאעדיף שהחברה תהיה איתו.
אבל בכל מקרה נראה לי חשוב להכין אותו עוד קצת יותר מדיבורים, המליצו לי להראות לו סרטי לידה,
האם יש למישהו המלצות על כאלו? סרטים שמתאימים לילדים כמובן, חיפשתי ביוטיוב ומצאתי רק 2 נורמאליים.
האם יש פה בנות עם נסיון של לידה עם פעוט בגילו?
אום_אל_בנאת*
הודעות: 22
הצטרפות: 27 אוקטובר 2004, 20:52

ילדים בלידת בית

שליחה על ידי אום_אל_בנאת* »

הגדולה שלי (בת 7) יושבת לידי כשאני קוראת את הדף הזה. שאלתי אותה מה היא מציעה והיא אמרה ללא היסוס: שישאירו את הילדים בבית.
מצד שני, בשבוע שעבר, כמה שעות אחרי שצפתה בסרט קצר על לידת בית היא שאלה: אמא, אנחנו לא נהיה בבית כשתלדי, נכון?
אני פירשתי את זה כבקשה לפטור מהלידה (הצפויה בחודש הקרוב) אבל לכו תדעו...
בכל מקרה, יש לנו כל מיני חברים פה במושב שמוכנים ומזומנים בכל שעות היום והלילה לארח את בנותינו, אז אנחנו בני מזל.

ולעולם קטן -
http://www.givingbirthnaturally.com/chi ... video.html
זה אוסף נחמד של קליפים. אני הייתי נזהרת מאלה שהם של לידות בי"ח. זה ממש לא עושה חשק ללדת... אבל יש כמה נחמדים.
ויש עוד המון, צריך רק לכתוב birth videos בגוגל ואת מוצפת.
שיהיה בכיף!
ילדת_טבע*
הודעות: 2042
הצטרפות: 12 ספטמבר 2005, 13:35
דף אישי: הדף האישי של ילדת_טבע*

ילדים בלידת בית

שליחה על ידי ילדת_טבע* »

הנה סרטון אחד שהחיפושית שלנו מאוד מאוד אהבה לפני הלידה: http://www.youtube.com/watch?v=OkacxrFnfq0
יכול להיות שקראת את סיפור הלידה שלי ( איזה מין חיה זו שבלול סיפור לידה של נשמה ) החיפושית שלנו היתה נוכחת בלידה. בדף הזה למעלה התלבטתי מעט בהתחלה בשיקולים של לתת לה להיות נוכחת בלידה. כעיקרון לי הרגיש מאוד לא נכון להוציא אותה מהבית לצורך העניין אם היא לא מבקשת את זה מעצמה, אני אפילו לא יכולה להסביר את הפילוסופיה מאחורי זה, זה פשוט עניין אינטואטיבי. הזהירו אותי המון לפני כן מהנוכחות שלה והיו כאלה שאפילו נזפו בנו קשות על השיקול הזה בכלל שהרי ברור "שאין זה מקום לילדים". ביקשתי מאחותי שתהיה עם הקטנה מבעוד מועד, גם בדקתי את האינטראקציה של שתיהן יחד (אחותי אמנם קרובה פיזית אבל רחוקה מנטלית ויחד עם זאת היתה מאוד יעילה בלידה של החיפושית ופתוחה מספיק כדי להתמודד עם הסיטואציה). היה לי חשוב שמי שיהיה עם החיפושית יהיה אדם בוגר, שלא ילחץ מסיטואציה של לידה ויעביר לה תחושות ושאם במידת הצורך וחלילה יקרה ונאלץ להתפנות לבית חולים שיהיה מי שישאר עם הילדה עד שתגיעה תגבורת ראויה (ז"א מנוסה בילדים כולל מצבי לחץ וחירום) וגם שאם הקטנה תרצה לא להיות נוכחת שיוכל לקחת אותה למקום אחר ולא רק רגלית (ז"א בעל רכב ורשיון נהיגה, הוריד את הבייביסיטר מהרשימה). בסופו של דבר הלידה היתה בלילה, הקטנה הלכה לישון בפעם הראשונה כשאבא משכיב אותה מתוך ידיעה שהיא מתעוררת לפגוש את התינוק החדש, היא התעוררה אחרי שעתיים בערך והיתה נוכחת בלא מעט זמן לידה. אני קיבלתי זמן לפני כן כדי להשתחרר ולהתמרכז בעצמי ובתהליך וכשהיא כבר התעוררה אחותי היתה שם לטיפול. לחיפושית סיפרנו לפני שהלכה לישון שכשהיא תתעורר אחותי תהיה שם וכל מה שהיא צריכה היא תתן לה ואכן כך היה, מהרגע שהתעוררה קראה רק לה לעזרה וטיפול, היא הבינה את כל העניין וידעה לשחרר (וזו ילדה שלא מסכימה בדרך כלל שמישהו יעשה בשבילה משהו אחר אם הוא לא אמא אז זה לא דבר מובן מאילו). לי מאוד עזר שהיא היתה שם, היה לי נעים לראות אותה בין הצירים מחובקת בזרועותיה של אחותי ומסתכלת עלי, זה נתן לי כוח. החלק המדהים היה שהיא נרדמה בדיוק כשדברים התחילו להיות אינטנסיבים מידי והתעוררה כשהשבלולון היה כבר בחוץ וגם השיליה (היה דימום מעט בעייתי וטוב שהיא לא ראתה אותו) בדיוק כדי לזנק לזרועותי ולהתרגש עד מאוד מאוד מהאח החדש שלה. לרגע לא הרגשתי שהנוכחות שלה הפריעה, גם לא כששעתיים אחרי הלידה, גמורה מעייפות עם קול של צפרדע נאלצתי לשיר לה את "מצעד הפיג'מות" ולספר לה שוב את הסיפור על הקטר הכחול שיכול בעוד האח החדש שלה שוכב לצידנו. זה הקסם שבלידת בית...
סלט_פירות*
הודעות: 1340
הצטרפות: 14 נובמבר 2004, 14:09
דף אישי: הדף האישי של סלט_פירות*

ילדים בלידת בית

שליחה על ידי סלט_פירות* »

תודה על הסיפור ילדת טבע. אמנם יש לי עוד זמן עד הלידה (תחילת מאי). לקראת לידה שלישית.
בתי השניה נולדת בלידת בית, וזה קרה באמצע היום באמצע השבוע כשאחותה היתה בגן. הפעם אף אחד לא מבטיח לי כזה סידור...
אני סומכת על אחותי ואמי שיהיו פה. רק מקווה שיהיה לבנות מספיק זמן להתרגל אליהן עד הלידה. בעצם עם הגדולה לא צריכות להיות בעיות. אבל הקטנה, תהיה בת שנתיים וחודשיים וקצת ובהחלט לא יהיה טריויאלי בשבילה שמישהו אחר יהיה איתה חוץ מאמא.
הסיפור שלך עורר בי אופטימיות, וסקרנות לגבי מה שיהיה.
גם הלינק ליוטיוב מאוד מרגש. אולי אראה אותו לגדולה...
ילדת_טבע*
הודעות: 2042
הצטרפות: 12 ספטמבר 2005, 13:35
דף אישי: הדף האישי של ילדת_טבע*

ילדים בלידת בית

שליחה על ידי ילדת_טבע* »

אבל לעיקר לא הגעתי... ההכנה, קודם כל דיברתי איתה המון על הלידה, ראינו יחד סרטים באינטרנט על לידות והסברתי לה שלאמא יכאב ושזה בסדר ושזה טוב ובסרטים הראתי לה כמה אנשים שמחים בלידה ואחריה. בכלל היא היתה חלק מכל ההריון והכירה את המילדת היטב וידעה שהיא תעזור לי להוציא את התינוק. היה שלב שבביקור של המילדת היא פתאום נכנסה להתקף היסטריה שבשיחה איתה הבנתי שהיא פחדה שהיא הולכת לילד אותי עכשיו ושיכאב לי. באותו הרגע הרגשתי שדי להכנה ועכשיו זה כבר מגיע לשלב של יותר מדי אינפורמציה. הפסקנו לדבר על הלידה לתקופה, כמעט עד ללידה עצמה. אגב, היום היא בת שנתיים וחצי הלידה היתה לפני חודש והיא עדיין נהנת לספר ולהתרגש שוב ושוב מהחוויה.
עוד משהו, אני ילדתי עם שרה לה יש לה סרטים מקסימים על לידות בית וחלקן כוללות ילדים בהן (משהו שילדים נהנים להזדהות איתו כמובן) אולי תוכלי ליצור איתה קשר ולבדוק איך להשיג את הסרטים האלו.
חוט_השני*
הודעות: 1307
הצטרפות: 02 פברואר 2006, 11:34
דף אישי: הדף האישי של חוט_השני*

ילדים בלידת בית

שליחה על ידי חוט_השני* »

http://www.youtube.com/watch?v=dDwOBKBM ... re=related
איזה בידור, התגלגלתי לסרטון הזה איכשהו דרך הקישור שנתת (ילדת טבע)
ואיזה שיר מלווה אותו:-D
סליחה על היציאה מההקשר
עולם_קטן*
הודעות: 439
הצטרפות: 06 אוגוסט 2005, 21:56
דף אישי: הדף האישי של עולם_קטן*

ילדים בלידת בית

שליחה על ידי עולם_קטן* »

אום אל בנת ו ילדת טבע,
תודה על התגובות, אמנם כשנכתבו כבר הייתי עם צירים שעות ספורות לפני הלידה (ולכן גם לא היו כבר רלוונטיות ללידה הנ"ל), אבל בכל מקרה הנושא מעניין אותי עדין.
ילדת טבע , קראתי את סיפור הלידה שלך בהריון, פשוט מדהים! קיוויתי לחויה קרובה אצלנו...
והחוויות עם הגור בלידה שלי:
בבוקר התחילו צירים, האיש נסע לעבודה (אבל לא ממש עבד-כי היה עסוק בלטלפן כל 10 דקות לשאול מה קורה... (-: ),
ואני והגור נשארנו בבית לבד, עם הצירים שבהתחלה היו אפקטיביים וסדירים כל 10 דקות בערך, בהתחלה הגור היה מתוק ודאג לשאול אותי "אמא מה קרה?" במהלך כל ציר- כשטיפה התנתקתי ממנו, הסברתי לו והכנתי אותו ( כבר חודשים לפני דיברנו על איך זה עשוי להיות ולכן היה מוכן), אבל לאחר זמן מה נמאס לו (בכל זאת גור) והוא דרש המון תשומת לב, מה שהפחית-עד כמעט העלים לי את הצירים.
אחה"צ עשינו טיול לבית של סבתא והוא נשאר שם, וכשחזרתי הביתה גם האיש כבר חזר, וכשרק שנינו יחד - הצירים חזרו לסדרם תוך רגע, וכל ציר היה יותר אפקטיבי מקודמו...
לא יודעת אם זה בגלל שהיה לי פתאום שקט (בלי הגור) להתרכז בעצמי, או בגלל שחשתי יותר בטחון ללדת בגלל שהאיש חזר הביתה.
סביב שמונה וחצי בערב האיש נסע להחזיר את הגור, ולצערנו הסתבר שהוא בדיוק קם משינה ארוכה!... (שאמא שלי נתנה לו כי לא אמרתי לה כלום על הצירים), כשחזר הביתה הצירים המשיכו להתחזק, כשברקע מתנגנים להם פרקים של דורה ברצף... (אחלה רקע ללידה (-: ),
ובאורח פלא ב-11 בלילה הגור נרדם בלי בעיה במיטה שלנו, בתזמון מדהים של 10 שניות לפני הגעת המיילדת (הוא ידע שהיא עומדת להגיע, כי שמע שדיברנו איתה בטלפון, וגם ידע בדיוק למה היא באה - כי התינוקת רוצה כבר לצאת).
תוך שעתיים ו-40 דקות התינוקת כבר בכתה בסלון, כשהגור ישן לו בנעימים בחדר הסמוך.
לפנות בוקר, אחרי מקלחת וארוחת לילה קלילה, נשכבתי ליד הגור במיטה עם התינוקת החדשה, ששוב התחילה לצרוח,
הגור מיד התעורר עם צחוק מתגלגל בהתרגשות רבה - ותוך כדי צחוק הצליח למלמל "התינוקת, התינוקת!"
אבא שאל אותו אם הוא רוצה להמשיך לישון והוא רצה לחדר שלו, שם ישן עד 10 בבוקר!
ו"לפוסט פרטום" (בלי קשר ללידה בבית, פשוט הסתגלות ילד לתינוק חדש - עוד נושא שמעניין אותי לשמוע איך אחרים מסתדרים איתו- אשמח לשמוע מנסיונכן, או הפניה אם קיים דף בנושא):
ביומיים שאחרי הלידה, הגור בילה עם הסבתא והדודה שלו ועם האופניים החדשים שקיבל אחרי הלידה, מה שנראה שריגש אותו הרבה יותר מהתינוקת החדשה.
הוא לא רצה להחזיק את התינוקת או להתקרב אליה, ובלילה כשהיה איתנו במיטה והיא בכתה, היה ישן עם ידים על האוזניים,
לאחר יומיים שאלתי אותו בסתמיות איך הוא ישן הלילה, והוא ענה לי "ככה, עם אזניים ארוכות..." (תוך שהוא מראה לי שהוא סותם את אזניו), שאלתי אותו- ולמה סתמת את האזנים בלילה? והמתוק ענה "כי לתינוקת כאב ולא רציתי לשמוע את זה".
הסברתי לו שהיא בוכה לא בגלל כאב אלא כי כך היא מתבטאת, ונראה לי שלאט לאט הוא מפנים את זה, והוא כבר לא סותם את אזניו כשהיא בוכה (אני אישית כשראיתי אותו סותם את אזניו, ביום השלישי עם כל ההורמונים, התחלתי לבכות, במחשבה שהוא עושה זאת מתוך כעס, וזאת כי לא נתנו לו להתקרב מספיק לתינוקת).
ולעניין זה שהוא לא רצה להתקרב אליה ולהחזיק אותה - גם עבר, מאז שהבנתי שהוא פשוט לא רצה להיות בקרבת קקי (אנחנו חלקית בלי חיתולים, ולכן הנושא "חם" אצלנו), הפסקנו לדבר על ענייני קקי, ומאז הוא מחבק אותה בכיף ולא מבקש להתרחק ממנה.

ואוו - יצא ארוך, וזה אפילו לא הסיפור לידה עצמו..
סלט_פירות*
הודעות: 1340
הצטרפות: 14 נובמבר 2004, 14:09
דף אישי: הדף האישי של סלט_פירות*

ילדים בלידת בית

שליחה על ידי סלט_פירות* »

עולם קטן מזל טוב!
מדהים אותי לשמוע על ילדים קטנים שישנים בזמן שאמא יולדת בחדר השני.
אני בטוחה שבלידה הקודמת שלי, אם מישהו היה ישן 5 בתים לידינו, היה בטוח מתעורר. צעקתי כמו חיה. מזל שזה היה ב 15:45 ...

לגבי הלידה המתקרבת ובאה, אני רגועה כי אמי ואחותי באות, אז יש אלטרנטיבה למקרה שזה קורה כשהן בבית. או בלילה.
ילדת_טבע*
הודעות: 2042
הצטרפות: 12 ספטמבר 2005, 13:35
דף אישי: הדף האישי של ילדת_טבע*

ילדים בלידת בית

שליחה על ידי ילדת_טבע* »

עולם קטן מזל טוב! את מוזמנת לבלוג ההמשך שלי נסיון שני הדור הבא לקרוא על הפוסט פרנטום שלי (וגם על הבלי חיתולים שלנו) ויש גם עוד דפים בעניין אבל אני כרגע ממש לא זוכרת אותם (תנסי חיפוש על ילד שני וכל מה שעולה מזה אינטואטיבית בטח תמצאי). מתי ואיפה סיפור הלידה?
סלט פירות גם אני תרחתי כאילו אין מחר אבל אז הסתבר שאפילו הדייר שלנו שגר שני מטר מהחלון של החדר שבו ילדתי לא שמע דבר. כאמור שמיעה זה עניין סלקטיבי :-)
סלט_פירות*
הודעות: 1340
הצטרפות: 14 נובמבר 2004, 14:09
דף אישי: הדף האישי של סלט_פירות*

ילדים בלידת בית

שליחה על ידי סלט_פירות* »

הו... הצרחות שלי היו מעירות מתים. ולמה כתבתי כמו חיה ... הוצאתי קולות בווליום שאין לי אפשרות לשחזר היום. גם אם אני רוצה להגביר את הקול, אני לא מסוגלת למה שיצא ממני בלידה.
וזה דווקא חלק שקצת מרתיע אותי בלידה הבאה. כמה שזה עוזר לכאב, הייתי רוצה להיות פחות ווקאלית.
נסיכת_השום*
הודעות: 547
הצטרפות: 17 פברואר 2005, 14:05
דף אישי: הדף האישי של נסיכת_השום*

ילדים בלידת בית

שליחה על ידי נסיכת_השום* »

ילדת טבע! הסיפור שלך מקסים ונותן לי לחשוב שזה אפשרי גם אצלינו.
הדף הזה גורם לי לחשוב ולהבין דברים שחשבתי קודם שהם בלתי אפשריים. תודה לכל הכותבות!!!
ריש_גלית*
הודעות: 2367
הצטרפות: 14 יולי 2007, 01:22
דף אישי: הדף האישי של ריש_גלית*

ילדים בלידת בית

שליחה על ידי ריש_גלית* »

גם הבכורה שלי ישנה בלידה, ואמא שלי ישנה איתה בחדר והכל בבית קטן עם קירות דקים... היום זה נראה לי טבעי, סוג של בחירה שלה/ן, אבל אז, אחרי ההכנה שעשינו וסרטי הלידה שראינו איתה - לענת תל אורן המיילדת היו סרטים - קצת התאכזבתי... אבל זה כנראה היה נכון ככה. לנו, ז"א.
אודליה*
הודעות: 17
הצטרפות: 11 אוגוסט 2003, 23:58

ילדים בלידת בית

שליחה על ידי אודליה* »

בלידה הראשונה בבי"ח צרחתי. גם כאב לי יותר ההרחבה בפעם הראשונה.
בלידה השניה, בצימר של אילנה שמש, הייתי מפוקסת, לחצתי יחסית בשקט וזה גם היה מהיר וחלק.
התינוק היה יותר גדול בלידה הראשונה, וגם האיזור כנראה היה יותר גמיש בלידה השניה...
נסיכת_השום*
הודעות: 547
הצטרפות: 17 פברואר 2005, 14:05
דף אישי: הדף האישי של נסיכת_השום*

ילדים בלידת בית

שליחה על ידי נסיכת_השום* »

אז יש לי עוד כמה חדשים עד הלידה, אבל נראה לי שבעקבות הדף הזה, וסרטים שראיתי מהקישורים בו, החששות הולכים ומתמעטים, ואני יותר מבינה שלידת בית זה מה שאני רוצה לעשות.
בהתחלה, היה לי ברור שאני רוצה ללדת בבית, ואז חשבתי ללדת בבית היולדות (לא בית חולים! ככה קוראים פה בגרמניה למין בתים כאלו של מיילדות שאפשר ללדת בהן, רק לידות טבעיות, מין הסתם) ברחוב המקביל אליי, כי זה גם ממש ליד הבית, וגם ככה הבן שלי (יהיה בן שלוש וארבעה חדשים) לא יהיה נוכח. אבל אז הבנתי, שבעצם, למה שלא יהיה נוכח? ואמא שלי כנראה תהייה אתנו, אז היא תוכל לקחת אותו החוצה במקרה שיהיה לו לא נעים, וגם נשריין חברים לביקורי פתע.
בכל מקרה, אני אבחר באחת המיילדות מהבית יולדות השכן, כך שבעצם עד הרגע האחרון כמעט תהייה לי את האופציה לעבור לשם, אם ארגיש שזה מה שנכון.
דגנית_ב*
הודעות: 899
הצטרפות: 13 מאי 2004, 12:15
דף אישי: הדף האישי של דגנית_ב*

ילדים בלידת בית

שליחה על ידי דגנית_ב* »

הצעת עריכה:
שם הדף החשוב הזה מטעה. אותי.
מציעה
נוכחות הילדים בלידת בית או אחאים בלידת בית
סודי_ביותר*
הודעות: 4
הצטרפות: 01 מאי 2004, 21:53

ילדים בלידת בית

שליחה על ידי סודי_ביותר* »

הלידה (בבית) מתוכננת לעוד חודשיים וחצי. אני עדיין לא יודעת אם הילדים (בן 6.5 ובת 5) יהיו נוכחים. חשוב לי מאוד שקט מסביב כדי להתרכז בחוויה, ולכן נראה לי שאבא יסיע אותם לסבא וסבתא שגרים 10 דקות מפה. אבל אם זה יהיה באמצע הלילה אולי נשאיר אותם לישון. חוץ מהמיילדת והבעל, נכון לעכשיו אין לי מישהי שאני רוצה שתהיה איתי בלידה. אינטימי לי מדי. אם היתה מישהי כזאת, זאת בטח היתה מישהי שבאה לתמוך בי ולא בילדים (אולי דולה מתמחה או משהו כזה)...

אנחנו לא מתכוונים לספר לאף אחד מהמשפחה כדי לא להיכנס לתסריטי החרדה שלהם. רק החברות שלי יודעות, והן גרות רחוק רחוק.
אני רוצה להכין את הילדים לאפשרות שיהיו נוכחים בלידה בבית, אולי חלקית, וחוששת שהם יספרו למשפחה ולחברים שלהם (ולחברים של החברים שלהם...) על הכוונה ללדת בבית...

למישהו יש רעיונות להכנת הילדים ללידה, אבל ב"שושו"?
תבשיל_קדרה*
הודעות: 8851
הצטרפות: 10 נובמבר 2001, 08:15
דף אישי: הדף האישי של תבשיל_קדרה*

ילדים בלידת בית

שליחה על ידי תבשיל_קדרה* »

יש ספר ילדים של ענת - שיט אני לא זוכרת מה השמשפחה שלה - הר-לב אולי שעוסק בלידת בית.
יכול להיות שלהכניס את הספר הזה הביתה, פשוט בשביל שכשהילדים יופתעו, הם יתקלו במשהו שכבר דובר בו. משהו כמו: "הו, הפתעה! פיל!", ולא "אמא! הצילו! יש פה חיה ענקית עם מבנה מוזר שאני לא יודע מה היא עושה לילדים קטנים!".
רוני.של.4*
הודעות: 457
הצטרפות: 04 יולי 2010, 10:13

ילדים בלידת בית

שליחה על ידי רוני.של.4* »

ענת הר-לב אור. שם הספר "אמא יולדת בבית".
תבשיל_קדרה*
הודעות: 8851
הצטרפות: 10 נובמבר 2001, 08:15
דף אישי: הדף האישי של תבשיל_קדרה*

ילדים בלידת בית

שליחה על ידי תבשיל_קדרה* »

תודה. מסתבר שאפילו זכרתי.
הנה, אפשר לקנות top]פה cat[/po]=4&cat id=612&id=695.
מה_איתי*
הודעות: 141
הצטרפות: 06 מרץ 2010, 21:48

ילדים בלידת בית

שליחה על ידי מה_איתי* »

נראה לי שלא לעיניין לספר להם על לידת בית אבל לבקש מהם לשמור זאת בסוד ואני מניחה שהסוד הזה סופו להתגלות , אלו ילדים קטנים...

מה שהייתי עושה זה לספר על לידה , כאבים , קולות , מראות בלידה באופן כללי , ללא הקשר לבית דווקא.
אני דיברתי עם הילדים שלי (אבל הם קטנים יותר) על לידה באופן כללי , הראתי להם סרטונים ביוטויוב וסיפרתי על הלידות שלהם. הם גם נפגשו עם המיילדת מספר פעמים.
בסוף בזמן הלידה הם ראו DVD בסלון חצי לידה בערך עד שגיסתי באה לקחת אותם לסבתא וסבא וזה כי נכחותם הפריעה לי.
אני השמעתי קולות די חזקים במקלחת והם ממש לא התרגשו מכך.
סודי_ביותר*
הודעות: 4
הצטרפות: 01 מאי 2004, 21:53

ילדים בלידת בית

שליחה על ידי סודי_ביותר* »

תודה על כל העצות!
אוטוטו_יולדת*
הודעות: 14
הצטרפות: 29 אוגוסט 2006, 21:21

ילדים בלידת בית

שליחה על ידי אוטוטו_יולדת* »

מה אתן אומרות על תינוקת בת שנה ותשעה חודשים בלידת בית?
אני מתוכננת ללדת או אצלנו בבית, או אצל המיילדת, שגרה כמה בתים מאיתנו.
אצל המיילדת יותר נוח (אנחנו בבית קטנטן, בלי אמבטיה למשל), אבל אז זה אומר שהקטנה לא איתנו, ותישן בלעדינו (אם זה יהיה בלילה) בפעם הראשונה בחייה.
מצד שני - אולי היא באמת קטנה מדי כדי להיות נוכחת?
מתלבטת...
הילהלה_לנד*
הודעות: 210
הצטרפות: 22 אוגוסט 2010, 11:53
דף אישי: הדף האישי של הילהלה_לנד*

ילדים בלידת בית

שליחה על ידי הילהלה_לנד* »

כשאני ילדתי את הקטנה,שהיום בת 4 חוד',אחותה היתה בת שנה וארבעה חוד'.
התלבטתי גם לפני,למרות שהלב אמר כל הזמן שיהיה בסדר,ובסוף הוחלט שמכיוון שגם אמא שלי וגם אישי יהיו נוכחים בלידה,במידה ונראה שקשה לה להכיל את הענין אחד מהם יתפנה אליה וייצא איתה החוצה.
בסוף היתה לנו חוויה מדהימה יחד,את שלב הצירים שהעברתי בבריכה היא העבירה איתי בתוכה.השתכשכנו,שיחקנו,השפרצנו,היה כיף!! ברגעים שהייתי צריכה לבד היא כאילו הרגישה בעצמה ויצאה לסלון לשחק עם סבא(שבאופן בלתי צפוי נכח גם הוא בלידה),ובצירי הלחץ שנמשכו שעה וחצי(!!!!) היא פשוט נרדמה במנשא על אבא והתעוררה ממש לציר האחרון לקבל את אחותה.
אחד הדברים הראשונים שהיא עשתה היה להנחות את הפיטמה שלי לפה של אחותה.
כל החוויה היתה מדהימה ורק חיזקה את תחושתי שילדים יכולים ואף בנויים לעבור איתנו את כל חוויות החיים כמובן -בתיווך נכון שלנו וקשב מתמיד לתחושות שלהם עם אפשרות להפסקה כשצריך.
עד היום אישי טוען שבעיניו חלק מהמעבר החלק של הגדולה מבת יחידה לאחות גדולה הוא הנוכחות שלה בלידה.
בהצלחה בכל שתבחרי (())
הילהלה_לנד*
הודעות: 210
הצטרפות: 22 אוגוסט 2010, 11:53
דף אישי: הדף האישי של הילהלה_לנד*

ילדים בלידת בית

שליחה על ידי הילהלה_לנד* »

ועוד משהו-אחרי שקראתי את ההודעה שלך שוב...דווקא מכיוון שהיא מעולם לא ישנה בנפרד מכם מרגיש לי לא נכון שהפעם הראשונה שלה תהיה בליל הלידה,נוצר מצב שהלידה, ואיתה גם האח או האחות החדשים שיגיעו בעקבותיה תחילתם בחוויה לא נעימה.
ה_עוגיה*
הודעות: 3541
הצטרפות: 15 יוני 2003, 00:44
דף אישי: הדף האישי של ה_עוגיה*

ילדים בלידת בית

שליחה על ידי ה_עוגיה* »

אוטוטו, איך את מרגישה ביחס לזה? את רוצה אותה בסביבה?

יכולה לספר לך שבלידה הקודמת היה לי ברור שנוכחותן של בנותי (אז בנות 4.5, 2.5) תפריע ללידה להתקדם אז שלחתי אותן לישון אצל סבתא.
בלידה האחרונה (בנות 9,7,4.5) הן היו בסביבה, בחדר אחר עם מבוגרת אחראית והצטרפו אלי לגראנד פינאלה. אז הן ראו את אחיהן יוצא אבל לא חוו אותי כואבת במשך שעות.

אם תחליטי שאת רוצה אותה בסביבה, כדאי שיהיה מבוגר שידאג לה מחוץ לצוות שלך. כי היא תינוקת.

שתהיה לידה טובה :-)
אוטוטו_יולדת*
הודעות: 14
הצטרפות: 29 אוגוסט 2006, 21:21

ילדים בלידת בית

שליחה על ידי אוטוטו_יולדת* »

הילהלה - עלית על הדילמה שלי בדיוק.
גם לילה ראשון בלעדי (שמי יודע איך הוא יהיה לה...) וגם בסופו אני מביאה לה אחות חדשה (ושלא תהיה טעות - אני בטוחה שזו מתנה, ובכל זאת...).
ה עוגיה, אני לא כל כך סגורה על אם אני רוצה אותה בסביבה או לא, בעיקר כי אם היא תהיה בסביבה זה ידרוש לוגיסטיקה שעלולה להיות גדולה עלי -
לקחת אותה איתנו למיילדת גם אם זה אמצע הלילה,
להביא מבוגר נוסף שיהיה איתנו (לא רוצה את אימא שלי בלידה, ומצד שני היא רגילה להיות רק עם בני משפחה),
או לחלופין שאבא לא יהיה זמין חלק מהלידה כי הוא יטפל בה.
שכחתי לציין שהיא אמנם תינוקת אבל מדברת הרבה, יודעת בדיוק מה היא רוצה, ודורשת הרבה תשומת לב - לא מעסיקה את עצמה עם איזו בובה בצד...
איכשהו לא נראה לי הגיוני שאם היא תהיה איתנו בלידה היא תוכל להיות בחדר אחר, כי גם הבית שלנו וגם הצימר של המיילדת יחסית קטנים,
ואי אפשר לעבור שם ממקום למקום בלי להיראות, אז היא בטוח תראה אותי.
וגם - היא מאוד לא אוהבת לראות שכואב לי, ולוקחת את זה קשה כל פעם שמישהו , בעיקר אני, מקבל מכה או שמים לו פלסטר.
שליחת תגובה

חזור אל “טכניקות לעריכה”