מוטיבציה לפעילות גופנית

אני_מולי*
הודעות: 41
הצטרפות: 10 פברואר 2005, 19:54
דף אישי: הדף האישי של אני_מולי*

מוטיבציה לפעילות גופנית

שליחה על ידי אני_מולי* »

מאז שילדתי (2.5 שנים) קשה לי עם נושא הפעילות הגופנית. הגוף לא מרגיש אותו הדבר, עברתי ניתוח קיסרי וניתוח הרניה (הרניה מההריון) כשנה וחצי אח"כ. וכמובן גם הנקתי עד לא מזמן ...
אני חיה בעיר שהליכה היא חלק בלתי נפרד ממנה וכך יוצא שאני הולכת מפה לשם כ - 4 אן 5 ק"מ, וגם יש לי חדר כושר בבניין אליו אני משתדלת ללכת מס' פעמים בשבוע אבל אני כ"כ לא אוהבת את זה. הריצה הסתמית הזו על ההליכון, כל המכונות השטותיות האלו שמטרתן לגרום להזיע .. הן אכן גורמות אבל זה כ"כ לא כיף ונחמד.
ניסיתי יוגה - לא אוהבת ולא מתחברת לכל השירים והנשימות
ניסיתי לשחות - הכלור בבריכה עשה לי לא טוב לעור
ניסיתי שיעורי עיצוב - לא נהינתי
בקיצור האם יש למשיהו רעיונות נחמדים לפעילות גופנית ?
אליס_בארץ_המראה*
הודעות: 1214
הצטרפות: 30 אוגוסט 2004, 18:13
דף אישי: הדף האישי של אליס_בארץ_המראה*

מוטיבציה לפעילות גופנית

שליחה על ידי אליס_בארץ_המראה* »

שיעורי ג'ז? ריקוד בכלל? קיק בוקסינג? כל אלה נעשים בקבוצה, עם מוזיקה, ופעילות שאינה משעממת ואיננה חוזרת על עצמה. קל להתמיד, בעיקר אם מוצאים חברות/חברים בקבוצה.
בקשר לשחיה, חפשי בריכות המנוקות באוזון ולא בכלור. יש כאלו כאן באנגליה ברשת HOLMES PLACE, אני בטוחה שיש גם בארה"ב (על פי דרישת הורים לתינוקות).
הכי חשוב, לא להתייחס לפעילות גופנית כאל חובה ומטרד, אלא כאל עוד סוג של "שאיפת אוויר". אז זה נהיה טבעי ונעים. בהצלחה @}
טרה_רוסה*
הודעות: 5845
הצטרפות: 08 ינואר 2004, 15:33
דף אישי: הדף האישי של טרה_רוסה*

מוטיבציה לפעילות גופנית

שליחה על ידי טרה_רוסה* »

נסי יוגה בשיטה אחרת או עם מורה אחר. לפעמים זו בעיה של כימיה עם המורה או סגנון שלא מתאים.
ריקודי בטן?
תזמורת_הים*
הודעות: 2900
הצטרפות: 22 אוגוסט 2003, 11:13
דף אישי: הדף האישי של תזמורת_הים*

מוטיבציה לפעילות גופנית

שליחה על ידי תזמורת_הים* »

טאי צ'י. רצוי בחוץ, לא באולם. קשה לתאר עד כמה זה עושה טוב לגוף ולנפש.
ב_דחילו*
הודעות: 818
הצטרפות: 13 יוני 2004, 10:05

מוטיבציה לפעילות גופנית

שליחה על ידי ב_דחילו* »

מה שאני אוהבת זה לקום מוקדם, לפני שעות החום ולפני שהילדים מתעוררים וללכת ברגל. היום אני גרה ליד שמורה והולכת עם הכלבים ובדרך כלל עם חברה אבל גדלתי בעיר אפורה למדי, ובכל זאת יש לי זכרון מתוק מהליכות (אז גם רצתי, אין לי מושג איך) באויר של הבוקר. השקט וההרגשה שהכל שלך, ושל הצפורים.. אח, טעם החיים

מנסיוני את צריכה להתחיל, זה לא תמיד כיף מהרגע הראשון ותמיד יש פיתויים ואילוצים שמושכים לוותר, אבל אחרי שלוש פעמים, לא משנה באיזו פעילות תבחרי, תרגישי שהגוף אוהב את זה @}
נעה*
הודעות: 263
הצטרפות: 27 ינואר 2003, 09:36

מוטיבציה לפעילות גופנית

שליחה על ידי נעה* »

לרכוב על אופניים או על רולרבליידס. כיף אדיר.
רוקדת_לאור_ירח*
הודעות: 2934
הצטרפות: 03 דצמבר 2004, 17:39
דף אישי: הדף האישי של רוקדת_לאור_ירח*

מוטיבציה לפעילות גופנית

שליחה על ידי רוקדת_לאור_ירח* »

כשחיים בעיר, בכלל לא צריך לחשוב על זה. הליכה ממקום למקום בהחלט מהווה פעילות גופנית לדעתי. רק ללכת מהבית שלי לסאבווי היה לוקח לי שבע דקות, ואם כל יום יוצאים לאיזה סיבוב אז בהחלט לא צריך עוד הרבה.
אבל פעילות גופנית זה כיף, אם עושים משהו שאוהבים. יש המון אפשרויות, את חלקן הציעו לך כאן לפניי: טאי צ'י, יוגה (יש כל מיני סוגים, אני ראיתי שכשהחלפתי מורה ושיטת יוגה פתאום היה לי כיף, אחרי שלפני כן לא התחברתי), ריקודי בטן, ריקודים אחרים (סלסה, ג'אז, מודרני ועוד), קראטה, NIA, פלדנקרייז.
תנסי עד שתמצאי משהו שתאהבי. לא ציינת איזה סגנון פעילות אהוב עלייך. בכל מקרה אם את קרובה לסנטרל פארק עכשיו העונה להתחיל לנסוע על אופניים, לרוץ, להחליק או לשחק במשחקי כדור ופריסבי על הדשא.
שכנה_של_זורבה*
הודעות: 246
הצטרפות: 31 אוגוסט 2004, 00:34
דף אישי: הדף האישי של שכנה_של_זורבה*

מוטיבציה לפעילות גופנית

שליחה על ידי שכנה_של_זורבה* »

הי מולי
אנסה לעזור מנסיוני המזיע,
לא אחרטט לך שכוח רצון והתמדה זה כל הסיפור.
דווקא אספר לך שאחרי 25 דקות של הליכה רצינית ותובענית אני כולי שם בתוך הגוף שלי.
אני מפסיקה לחשוב על שאר ירקות, לא טרודה במיינד אך ורק בתוך הגוף.
אני שונאת את השעמום של ההליכה, חוזר על עצמו כל כך, והתוצאות מגיעות רק אם באמת משקיעים 3-4 פעמים בשבוע.
אבל היום אני מצליחה לעבור את החסימות, זה המוח שעוצר לך את הגוף.
הגוף שלי מסוגל גם לרוץ, אבל המוח לא יעודד מאמץ וימציא לעצמו תרוץ, או יסדר איזה כאב בצד, או בכתף.
מה לעשות אני לא ממשפחת ספורטאים, אני צריכה מאמץ לדחוף את עצמי למאמץ גופני.
אצלי זאת מלחמה בין ראש - גוף - נפש. אני בודקת במהלך האימון מי בעל הבית אצלי.
אחרי שנה וחצי אני לא ממש רזה, אבל גם לא רכיכה.
אני יכולה לקחת את עצמי מעבר למה שאני חושבת...........................על עצמי וזה כבר נצחון קטן.
רצי מרתון למשל, מאיפה היכולת העצומה, הם לא סטיב אוסטין, הם כמונו בשר ודם. מרוב שהם מצליחים הפכו את זה למקצוע.
ואת הבנפיט הבריא עוד לא העליתי בפנייך.
חשבי על הגוף שלך כעל מכונית שמדי פעם מסדרים ומכוונים במוסך.
הרי אין מצב שתוותרי על תחזוקת מכונית, נכון את רוצה להמשיך לנסוע חלק.....................
כך הגוף שלך, שלי, של כולנו. הלב שלך יהיה יותר בריא, כל המערכת תזרים דם וכוחות לגוף.
בקיצור יקירתי זה לא בשביל השעמום או נגדו, וגם יותר עדיף למערכת שלך לעשות ספורט, מאשר כלים.
סתאאאאאאאאאם צוחקת צריך להגיע להכל במידת האפשר.
שתהיה שבת שלום.
אמבית*
הודעות: 18
הצטרפות: 06 אוקטובר 2004, 17:04

מוטיבציה לפעילות גופנית

שליחה על ידי אמבית* »

אני מאד מתחברת לסלידה שלך ממכונות ושיעורים מסוימים. בעצמי יש לי רתיעה מקשת רחבה בהרבה של סוגי פעילות, אבל את כולם ניתן לכרוך תחת גג אחד. אני לא אוהבת פעילות indoors, כמעט משום סוג. פעילויות כאלו יוצרות הדמיה לא מציאותית של פעילות לא חיונית, ובכל הפעמים שהשתתפתי בכאלו המטרה היתה לעשות V על הסעיף "פעילות גופנית", ולא באמת להנות מהעשיה. אמנם, יש פעילויות שבהן נהנים יותר, למשל ריקוד או החלקה על הקרח, אבל בשביל להנות צריך להיות מיומן, ובשביל זה צריך להתחיל...
אלו שתי ההמלצות שלי לעצמי, שאולי יתאימו גם לך:
  1. לצאת החוצה. לנשום, לחוות, לראות, להנות מאויר נקי. לרוץ, למשל, או להיות על אופניים או לשחק כדורעף על החוף. לגרום לכך שהפעולה תהיה מהנה ככל שניתן, שהערך המוסף שלה יהיה העשיה עצמה, ההנאה שתוך כדי. לתחום את הפעולה בגבולות ההנאה, באתגרים יומיומיים, ולא במדדים הכמותיים שמספק חדר כושר.
  1. להקפיד על קצב לב נאות, בין 60-80% מהדופק המכסימלי במשך כל הפעילות (לפחות 20 דקות). במילים פשוטות, להקפיד שלא תהיי קצרת נשימה, אבל שגם לא יהיה לך קל לפטפט, למשל. בריצה, למשל, רצוי למי שלא בכושר להתחיל בריצה מאד מאד איטית, כמעט הליכה, ולהתמיד בה כרבע שעה. רק אחר כך קצב הלב מתייצב ואפשר להאיץ (אני מאד פשטנית, כמובן, וכל מקרה לגופו). ככל שהכושר עולה משך זמן החימום יורד.
אפשר כמובן להתמיד בהליכה, וזה תמיד כיף. אבל, כדי שזה יהיה אפקטיבי מומלץ להתייחס לזה כספורט, כלומר לעשות זאת עם בגדים מתאימים, בקצב מהיר באמת ותוך נפנוף ידיים והפעלת הגוף בכלל. אפשר לעשות את זה גם כשדוחפים עגלה מקדימה...
בהצלחה!
במבי_ק*
הודעות: 3060
הצטרפות: 02 אפריל 2005, 11:04
דף אישי: הדף האישי של במבי_ק*

מוטיבציה לפעילות גופנית

שליחה על ידי במבי_ק* »

ניסיתי יוגה - לא אוהבת ולא מתחברת לכל השירים והנשימות

גם אני, אבל יש כמה שיטות יוגה בלי שירים ובלי נשימות. באיינגר לא נושמים (חחח...) עד שלב מתקדם מאוד (כלומר רק אחרי כמה שנות תרגול). באשטנגה נושמים, אבל זה אחרי שכל כך נקרעים בשיעור, ש -
  1. או ששמחים לנוח רגע
  2. או שמשלמים את המס (זה מה שאני עושה, ואפילו "עושה את עצמי" נושמת. אין לי סבלנות לזה. הלוואי שזה ישתנה, לדעתי זה סוג של חולשה).
בכל מקרה, בשתי השיטות האלה אין הרבה מקום לשירים ומזמורים, הכל הרבה יותר תכל'ס ודינמי. קחי שיעור ניסיון בשיטות האלה, הן מאוד שונות.

ללכת ברגל זה מצויין. אני אוהבת ללכת לטייל עם העגלת תאומים (יש לי שניים בהפרשים קטנים) טיולים ארוכים ארוכים. הם ממש אוהבים את זה וגם אני. לפעמים שעה וחצי-שעתיים של הליכה. אין לי סבלנות לשבת בגינה ולפטפט, אז אני הולכת ומהרהרת. או עם בנזוגי ואז זה זמן מצויין לדבר, כי הילדים נורא מבסוטים גם להרהר ולהסתכל.
אני_מולי*
הודעות: 41
הצטרפות: 10 פברואר 2005, 19:54
דף אישי: הדף האישי של אני_מולי*

מוטיבציה לפעילות גופנית

שליחה על ידי אני_מולי* »

תןדה לכולם
הבעיה שלי זה לא לעשות אלא איך להנות
כמו שכתבתי אני כן מתעמלת 3 4 פעצים בשבוע אבל בגועל נפש
ללכת אני הולכת כי זה ניו יורק הולכים ממקום למקום יורדים ועולים בסבווי וכו
אולי אני צריכה לעבוד יותר על המוח ולשכנע אותי שאני נהנית
תודה לכל העצות!
סבטקסט_כפול*
הודעות: 1210
הצטרפות: 09 יוני 2005, 18:20
דף אישי: הדף האישי של סבטקסט_כפול*

מוטיבציה לפעילות גופנית

שליחה על ידי סבטקסט_כפול* »

איך לקום מהכיסא/מיטה ולעשות משהו?
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

מוטיבציה לפעילות גופנית

שליחה על ידי בשמת_א* »

בדיוק באת לי בזמן עם הדף הזה! בזה הרהרתי כל השבועות האחרונים.
אני חייבת לעצמי לחזור לתנועה (אני ספורטיבית מטבעי אבל פשוט "נפלתי" אחרי הריונות קשים וכדומה), ולא הולך לי.
אז קודם כל עשיתי לעצמי רשימה של הדברים שטובים לי. במקרה שלי:
  1. חייבת שזה יהיה משהו שגורם לי הנאה ומשתלב בחיים, לא משהו שאני מכריחה את עצמי לעשות.
  2. הפעילויות שגורמות לי שמחה הן: ריקוד, רכיבה על אופניים והליכה.
אבל: לא מתאים לי ללכת לחוגים לריקודים, כי אני לא אוהבת ללכת לבד, כי השעות מאוחרות לי מדי, ואני לא רוצה ריקודי עם - שזה מה שיש בשעות סבירות ואפשר לרקוד ללא בן זוג. לא מתאים לי לרכב על אופניים או לצאת להליכה ללא מטרה - אני רוצה לשלב אותם בחיים, כמו שעשיתי כל השנים שבהן הלכתי ורכבתי לבית הספר, לאוניברסיטה, ולכל מקום בעיר.

אז קודם כל הכנתי לי my]פלייליסט playlists[/po]?p=6B8E866B3C9AE81A לריקודים, שאני יכולה לפתוח במחשב ולרקוד לי בבית.
המוסיקה "מקפיצה" אותי מעצמה, וזה מה שנותן לי תמריץ באמת לרקוד.
דבר שני, האיש שלי גילה איך מורידים מוסיקה לנייד שלי, וזה היה נורא כיף לרקוד לי תוך כדי ישיבה באוטו, כשהסעתי את הילדה לחוג שלה (-: בתיכנון ללכת תוך כדי האזנה לכל מקום שאפשר בלי אוטו.
בעיקרון הגברתי את השימוש באוטובוסים + הליכה.
אתי*
הודעות: 293
הצטרפות: 15 פברואר 2004, 01:37

מוטיבציה לפעילות גופנית

שליחה על ידי אתי* »

לא מכירה אף אחת שזה בא לה בקלות בהתחלה, שווה "להכריח" את הגוף בשבועיים הראשונים לצאת, שווה לרוץ עם מוזיקה ובטבע, אחר כך זו התמכרות. עבורי זה ממש מדיטטיבי מסדר לי את המחשבות ומרגיע, בהתחלה היה לי ממש ממש קשה היום אני לא יכולה בלי זה, ואפילו הסתכנתי בקנס כמה פעמים בתקופת הקורונה :)
ספורטי*
הודעות: 2
הצטרפות: 26 אוקטובר 2020, 13:24

מוטיבציה לפעילות גופנית

שליחה על ידי ספורטי* »

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+

לגמרי
ברגע שמתחילים זה ממכר ולטובה
וזו עבודה קשה ...
שליחת תגובה

חזור אל “שירים ומוזיקה”