הלכתי לטיול קטן עם הילדה.
בעודה עומדת ומתפעלת מכבל של טלפון, היה לי זמן להסתכל סביב, והפלא ופלא, בשיחים היתה ביצה! נראית חדשה.
קראתי לילדים, וכשהם השתחלו פנימה הם גילו מיצבור ענק של ביצים.
שמחנו מאד, כי אנחנו מתקשים למצוא את הביצים שמוטלות מחוץ ללול, והלולסגור בשעות היום בגלל האפרוחים.
הוצאנו את כולן פרט להכי מלוכלכת, ואז עשינו להן את מבחן הפנס. נכנסים לחדר חשוך, ומאירים את הביצה בפנס. אם היא שקופה, היא בסדר. אם עכורה או עם כתמים -לא בסדר.
מתוך 14 היו ארבע שניראו תקינות. שלחתי את הבכור החוצה לבדוק את אחת מאלו עם הכתמים, הוא חזר מזועזע, היא באמת היתה סרוחה. התרנגולות שמחו לאכול אותה (אייכככס). (הבכור הופך להיות הסוכן המיוחד למשימות מגעילות ודוחות בזמן שאבא לא בבית).
השלכתי את רובן לקומפוסט, שתיים החזרתי מסומנות, בתקווה שהתרנגולות כן יחזרו להטיל באותו המקום.
הלכתי להכין חביתה מהשאר. הראשונה ששברתי היתה תוססת אך לא מסריחה. בטח יש אנשי שבטים שהיו מאושרים למעדן שכזה, אבל אני לא. אז השלכנו גם את השאר לתרנגולות, פרט לראשונה שגיליתי כשהילדה הסתכלה על החוט, שהיתה הכי נקייה ונראתה חדשה.
עכשיו היא כבר חביתה בבטן של הילד
