דף תמיכה לעצמאית מתחילה

אחרי שש שנים כשכירה, החלטתי לפתוח עסק עצמאי.

העבודה במשרד הפכה למשעממת, האווירה למייגעת. ואני חזרתי מידי יום בארבע אל הילדון שלי מותשת לחלוטין וחסרת אנרגיות עבורו.

אז פתחתי עסק עצמאי. עשיתי הכל נכון: פתחתי את העסק כשעוד עבדתי כשכירה וצברתי לקוחות. ניצלתי הזדמנות לעזוב ולקבל את מלוא פיצויי הפיטורין. ועדיין...

העסק ממריא קצת – ונוחת. או יותר נכון, יש חודשים מעולים ויש חודשים שסך הרווחים הכללי גורם לי לרצות לבכות.

אני מפרנסת עיקרית. אנחנו חיים בצניעות רבה. (שכירות זולה, אין רכב, אין בילויים, אין כמעט בגדים חדשים, וכו' וכו') אני לא מצפה להרבה. רק לכמה אלפי שקלים לחודש מהעסק שלי. ולפעמים...זה לא עובד.

אני עובדת כעיתונאית, באנגלית ובעברית, אבל אני תלויה בעורכים שיחליטו מתי הם צריכים את שירותי. לפעמים זה כמה כתבות בשבוע, לפעמים זה לא כלום כל החודש.

אני עובדת גם כמתרגמת, אבל משום מה כמעט ולא מגיעים אלי לקוחות. אלה שכן מגיעים מצפים שאתרגם במחירים מעליבים של ממש ובורחים אם אני מנסה לבקש מחיר קצת יותר הוגן.

אני עובדת גם ככותבת תוכן לאתרים...ונתקלת על ימין ועל שמאל במעסיקים שרוצים אותך כפרילנס, לכתיבת מאמרים ברמה גבוהה באנגלית ובעברית, דורשים מחקר רב ואיכות בלי פשרות...ומוכנים לשלם 35 ₪ לשעה.

אני שולחת קורות חיים, שולחת דוגמאות כתיבה, סוקרת מודעות דרושים מידי יום, מפעילה קשרים. ועדיין... אני כל כך רוצה להצליח בעסק הזה: גם כי אני שונאת את תחושת הכישלון אבל בעיקר משום שאני מאמינה שעסק עצמאי הוא הדבר הטוב והנכון ביותר עבורי ועבור המשפחה שלי בשלב הזה. אני מתמודדת עם חששות כלכליים שכשכירה לא היו מוכרים לי. איך נשלם שכירות אם חודש מסוים פשוט לא ארוויח כלום? ואם נשלם שכירות – איך נשלם חשמל ומים? אני מתמודדת עם ספיקות עצמיים: אם הלקוחות הקבועים אומרים שאני כל כך טובה, למה קשה למצוא לקוחות חדשים שישלמו תשלום הגון? אולי יש משהו לא נכון בתפקוד שלי שאני פשוט לא רואה? אולי זו בכלל פנטזיה להאמין שאפשר להתפרנס מכתיבה ותרגום, עם אין לך יופי-של-פרוטקציה?

בקיצור, זה דף תמיכה. אני רוצה לכתוב כאן, בקהילה הכי תומכת ונבונה שאני מכירה, את החוויה האישית שלי, שהיא עמוקה ורגשית ממה שחשבתי, כבעלת עסק עצמאי מתחיל.

אני טיפוס שמרן וזהיר שתמיד נשאר עם מה שבטוח ומעדיף לא להסתכן. בהליכה לכיוון העצמאי – מתוכננת ככל שהייתה – העזתי, אולי לראשונה, לקפוץ למים.

אני רוצה לראות לאן זה מוביל אותי, האם אני יכולה להוביל את עצמי למקומות הנכונים, ומה בדיוק אני אמורה ללמוד בתהליך הזה...

אין לי כרגע הרבה לתרום, אבל בינתיים - בהצלחה רבה!
אני קוראת אותך.

אוי. אין לי בשורות טובות בשבילך. אני חוששת שבחרת תחום פרוץ שהשרלטנות בו רבה.
עצה אחת:
יכול להיות ששווה לעבוד במחירים מעליבים, כדי להרוויח משהו במקום 0.00, וליצור קשרים עם הלקוחות שאחר כך יאפשרו לך להעלות במקצת את המחירים, בהדרגה.
מה שכן, אם משלמים 35 ש"ח לשעה - תעשי תחקיר שהולם את המחיר.
וככה נראית התקשורת בארץ.
על הפנים.
כתבות מועתקות מלה במלה מהעתונות הלועזית בלי ציון מקור.
אפס תחקיר.
ואם הלקוח לא מרוצה מרמת התחקיר - תגידי לו: זה תחקיר של 35 ש"ח לשעה. רוצה תחקיר של 100 ש"ח לשעה - בשמחה. זה ייראה אחרת לגמרי. החלטה שלך.
גם כרטיס לפילהרמונית לא עולה כמו לשמוע את תזמורת בית ספר של המקיף קריית שמונה (בלי לפגוע בקריית שמונה חו"ח).

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

_אין לי כרגע הרבה לתרום, אבל בינתיים - בהצלחה רבה!
אני קוראת אותך._

קודם כל, ממש מחמם את הלב לראות תגובות כל כך מהר. במיוחד שאני טיפוס שקשה לו מאד להודות שקשה לו, ושאני צריכה קצת תמיכה ועידוד

אז תודה לכל מי שהגיבה וכל מי שתגיב.

ובשמת: מסכימה עם כל מילה שלך. הבעיה היא שהלקוחות הקבועים שלי (שכאמור, לא כל כך קבועים - כלומר, חוזרים אלי כל הזמן אבל לא בתדירות קבועה) משלמים לי לפחות 40 אגורות למילה. ויש בי מין פחד שזה יפגע בי מקצועית אם יום אחד אני אעביר בכתיבת כתבה שאני מקבלת עליה 900 ש"ח, ואת היום הבא בכתיבת ארבעה מאמרים שאני מקבלת עליהם סך הכל של 140 ש"ח...לא אמור להיות מחירון קבוע לבעלי עסקים? כי על אף ההפרשים ברמת התחקיר, יש לי יותר מידי כבוד מקצועי מכדי להגיש חומר ממש רדוד, גם ב-35 ש"ח ל-500 מילים...הלקוח אולי לא ישים לב, אבל אני ארגיש רע!

ועוד משהו: אשמח אם למישהי יש רעיונות נוספים למוצרים/שירותים שאני יכולה לפתח על בסיס עברית ואנגלית ברמת שפת אם, ניסיון רב בתחקירים, ראיונות, ועבודה עם אנשים מכל העולם, וכישורי כתיבה ותרגום.

הלקוח אולי לא ישים לב, אבל אני ארגיש רע!
את צודקת בהחלט.
יכול להיות שהכישורים שלך מתאימים למשרה טובה באיזו חברה מסחרית עסקית.
אני חוששת שבגלל השוק הכל-כך-מזעזע, כנראה שעדיף להיות בו שכירה ולא עצמאית )-:

זה נכון שיכולתי למצוא עבודה טובה ומשתלמת כשכירה, אם כי וודאי לא כרגע כשאני בשליש שלישי של הריון...

אבל-

מה שהכי דחף אותי לעצמאות הוא הרצון לחיים שפויים יותר. אפילו עכשיו הילד שלי במשפחתון עד שלוש וחצי, אבל לפחות אנחנו ביחד ברוגע כל הבוקר (כמעט שעתיים, הוא קם כשעוד חושך...) וכשהוא חוזר הוא לא מוצא אימא סמרטוט. אני טיפוס מופנם, כך שעבודה במשרד מוציאה ממני המון אנרגיות ובסוף לבן שלי לא נשאר, וזה פשוט לא מקובל עלי.

כל זה גם לו נניח שאני מוצאת עבודה שמאפשרת לי להוציא אותו מהמשפחתון בסוף היום, אבל זה ממש לא ריאלי. משום מה נהיה סטנדרט בשוק העבודה ששעת היציאה המוקדמת ביותר היא חמש. ואת לא יודעת כמה מודעות עם שעת יציאה הכי מוקדמת של שש אני רואה. פה ושם אפשר למצוא עבודה שמסתיימת בארבע וחצי (באמת יפה מצידם) אבל עם הנסיעות אני עדיין אגיע אחרי חמש, וזה פשוט לא מקובל עלי.

אני יודעת שיש אימהות שעושות את זה. אבל זה לא לכוחות שלי. אני יודעת בבירור שאני לא מתפקדת כמו שצריך כאימא בסיטואציות שאני עובדת כל היום מחוץ לבית. זה גומר אותי. כשאני עצמאית, על אף שאני נוסעת מידי פעם לראיונות ופגישות, עדיין סדר היום שלי הרבה יותר רגוע, ויש לי הרבה יותר 'זמן שקט', שבו אני עובדת על המחשב בלי רעש סביבתי, וכך אני לא נשחקת.

אז מה, להתייאש ממה שאני חושבת שטוב למשפחה שלי, לאימהות שלי ולבריאות הנפשית שלי כי השוק במצב גרוע? אני רוצה לעשות הכל, אבל ממש הכל, לפני שאני מגיעה להרמת ידיים.

אז מה, להתייאש ממה שאני חושבת שטוב למשפחה שלי, לאימהות שלי ולבריאות הנפשית שלי כי השוק במצב גרוע?
המממ, לא, אבל אולי לשקול סוג של הסבה מקצועית P-:
או להסכים לטרייד אוף: תנאים טובים וכסף רע, במקום תנאים רעים וכסף טוב

בשמת, המשפט האחרון שלך גרם לי לחשוב הרבה, כי הוא נגע בעצב רגיש.

עד עכשיו חשבתי שהתסבוכת הריגשית העיקרית שלי בקשר לעסק קשורה לכך שאני שונאת אי וודאות ומתקשה להתמודד עם האלמנט הבלתי צפוי בניהול עסק.
אבל אני מתחילה לחשוב שכל העניין יושב על מקום הרבה יותר עמוק: תחושת הערך העצמי שלי.

תמיד הייתי מישהי שציפו ממנה להצליח. בכל כיתה שלמדתי, בכל קורס שלקחתי, היה לי ברור לגמרי שאני הולכת להיות המצטיינת, בלי שאלות. אף פעם לא הייתי הכי פופולארית או הכי יפה או הכי אופנתית או הכי נחמדה – אבל תמיד הייתי הכי מצליחה במה שעשיתי כ'עיסוק עיקרי'- וכילדה ונערה זה היה לימודים.

אחרי זה, שהתחלתי לעבוד כשכירה, הייתי חייבת להיות העובדת הכי מוצלחת, שהכי אי אפשר בלעדיה, שמקבלת את העלאות השכר הכי גבוהות והכי מהר. וזה הלך לי (לא משנה כרגע באיזה מחירים) עד שהתחלתי לסבול נפשית יותר מידי מהסיטואציה.

כשעזבתי את העבודה ופתחתי עסק – ובכן, היה ברור לי מלכתחילה, גם בתת מודע, שאני לא יכולה להיכשל. זה נושא נפרד מהסיבות הרציונאליות לכך שאני לא רוצה לחזור להיות שכירה. כי, כמו שאת אומרת, אני יכולה להתפשר על כסף קטן או לעשות הסבה מקצועית או...אבל לא, אני צריכה שהעסק הספציפי הזה שפתחתי יצליח. כי ככה זה. כי הקריירה שלי ויכולת ההשתכרות שלי קשורים בצורה מאד פונדמנטליסטית להערכה העצמית שלי.

אני לא מחזיקה מעצמי במיוחד כעקרת בית – על אף שאני משתפרת כל הזמן, וכבר יש באתר הזה וידויים על הבלגן אצלי בבית

אני לא מחזיקה מעצמי כאימא טובה במיוחד – אני אימא מאד אחראית, אבל עדיין, אני סבורה שאני אימא בינונית ולא יותר מזה. אני גדלתי אצל אימא שנתנה מאה אחוז לילדים שלה, לא יצאה לעבוד עד שכולם גדלו, לא יצאה כמעט מהבית בלעדינו, ולא לקחה 'זמן לעצמה' אף פעם. ועשתה את כל זה בשמחה ובלי שמץ מרירות והתקרבנות. אני לא מתקרבת לקרסוליה ובהתאם לכך – לא יכולה להעניק לעצמי ציון טוב במיוחד במחלקת האימהות.

אני אפילו לא חושבת שאני בנאדם טוב במיוחד! אני מוקפת חברים ובני משפחה שהם אנשי חסד אמיתיים, שיארחו משפחות ענקיות בהתראה של רגע ובשמחה, שיחלצו לעזרה בלי לחשוב על עצמם...ואני יכולה להיות כזו רק לפעמים-לפעמים, ממש לא תמיד. למעשה, אפילו ההערכה העצמית למידת הטוב שלי קשורה לכסף וליכולות המקצועיות שלי: אפילו בחודשים ההכי קשים אני מקפידה להפריש עשר אחוז מהכנסותי לצדקה, וכשיש לי כספים פנויים הם תמיד מולווים לכל דורש (למשל, כל החסכונות שלנו לדירה היו מפוזרים בשלב מסויים בהלוואות לקרובי משפחה שונים שנזקקו לכסף, כי אם אנחנו לא צריכים את הכסף ככרגע – למה שהוא ישכב בבנק ולא יעזור לאחרים?) ורוב הטובות שאני עושה לאנשים קשורות להתמחויות המקצועיות שלי: תרגומים, ניסוחים באנגלית, שירותי כתיבה ותחקיר , ועוד ועוד.

אז מה השורה התחתונה? שהזהות העצמית וההערכה העצמית שלי קשורות מאד ליכולות המקצועיות שלי וליכולת שלי למנף אתן לכדי רווחים סבירים. בגלל זה, להתפשר על עבודה מהבית תמורת סכומים זעומים באמת, יפגע בי בנקודה רגישה. כי איך יכול להיות שאני נכשלת, נאלצת להתפשר על שכר הוגן, נאלצת לעבוד עבור מעסיק נצלן? ואם אני נכשלת בזה, הטריטוריה שבה אני 'אמורה' מכוח ההרגל להרגיש הכי בנוח, להצליח הכי בקלות, הטריטוריה היחידה שבה אני באמת יודעת להצטיין ולמנף את ההצטיינות הזו לטובת תחומים אחרים ואנשים אחרים...אז מה זה אומר עלי ועל תפיסת הערך העצמי שלי?

מאי, בתור שכירה ועצמאית לשעבר, יש כאן שני דברים שאני מזדהה איתם. הראשון, חרדות הפרנסה. השני, החיבור בין תוצרת העבודה שלי לתחושת הערך העצמי. כלומר, יכולתי ממש להיעלב אם לא חשבו שהשירות שלי הוא הכי נפלא בעולם. ולכן השקעתי מאמצים ממש לא הגיוניים כדי שזה יהיה מושלם. כאני אומרת "לא הגיוניים", אני מתכוונת שזה התיש אותי נפשית כל-כך עד שבחרתי לסיים את הדרך הזו. בכל מקרה, זה איפשר לי לעשות מסע אל הערך העצמי נטו. ללא קבלות על עבודה או שכר מרשימות. אני בסדר גמור גם בלעדיהם.

לגבי עסק עצמאי- אנשים רבים חושבים שאם הם מצויינים במשהו, אז הם יכולים לפתוח עסק לבד. אבל אז הם מגלים שצריך להיות מצויינים בעוד כמה דברים, שאינם קשורים לסוג העסק אלא לכך שהוא עסק עצמאי. האם את יודעת לשווק את עצמך? האם את יודעת לנהל משא ומתן כספי? האם את יודעת לנהל תקציב? האם יש לך תכנית עסקית (שתאפשר לך לזהות את הקו האדום שממנו אסור לך לרדת)? האם את יודעת להיראות עליזה גם כשאינך? האם את מסוגלת לרדוף אחרי לקוחות שלא משלמים בזמן?

אני אפילו לא חושבת שאני בנאדם טוב במיוחד!
הצחקת אותי. הנה דוגמא לעיוורון שלך כלפייך.
את נותנת מעשר, גם בזמנים קשים. נראה לך שזה מובן מאליו? אני נחשבת לנדיבה במיוחד בין חבריי, ואני לא מגיעה לחצי מזה. רוב חבריי בכלל לא טורחים לתרום ואם כן, בפרומיל מהכנסתם.
ואת חושבת שמי שיודע "לפתוח שולחן" הוא נדיב ממך? אולי הוא לא נותן את חסכונותיו כהלוואות לאחרים? הוא נדיב אחרת, זה הכל.

אני לא מחזיקה מעצמי במיוחד כעקרת בית
אני לא מחזיקה מעצמי כאימא טובה במיוחד
אני אפילו לא חושבת שאני בנאדם טוב במיוחד
נראה לי שהכי דחוף אצלך זה להתחיל לחשוב על עצמך אחרת. לא להיות נתונה ב'לופ' מחשבתי של השוואות מול אחרים. אף פעם אינך יודעת מה באמת קורה אצל אחרים. לא מה קורה במחשבותיהם ולא מה קורה בחייהם. מקסימום, את רואה את מה שהוצג לפנייך בנקודה מסויימת בזמן. זה הכל. וגם אז זה עובר דרך מסך הפרשנות האישית שלך. בעיניי זה בזבוז זמן

הי מאי

אני מכירה מאד מקרוב את ההתלבטויות שלך

אני מפרנסת יחידה ועברתי משכירה לעצמאית ואח"כ לשכירה ואח"כ לשכירה ועצמאית ביחד ועכשיו אני רק עצמאית...
מכירה את החרדות ואת התסכול

ומצד שני את החשיבות בתקופה שהילדים קטנים... להיות שם בשבילם באמת בלי להיות מותשת מדי כשכירה

גם אני הורדתי מאד רמת חיים בתקופה מסויימת כי היה לי חשוב יותר הזמן והכוחות שלי לי ולביתי

ומכירה מאד מאד מקרוב את החרדות כשיש תקופות וחודשים אפילו שאין הכנסה שמספיקה לכסות את היום יום ואני חיה על החסכונות.

אז שני דברים:

מיתוג... האינטרנט מוצף עכשיו בזה אבל יש בזה משהו נכון...

מאיך שכתבת כאן, רק מדבריך.. עולה לי שאת מישהי שיש לה יכולת לתת ערך מוסף יותר גבוה ממה שאת מציעה.
את יכולה למתג את עצמך כמישהי שכותבת תוכן לאתרים אבל גם נותנת תמיכה. הרבה פעמים מי שמקים אתר צריך תמיכה ועזרה ממש, מעבר לעניין הטכני.

מניסיוני- מה שמושך הכי הרבה לקוחות , או אולי אפשר לאמר : השווק הכי יעיל זה: להאמין בעצמך!!!

ממש כך! תעשי רשימה (ארוכה!!) של כל היתרונות שלך שאת מביאה ללקוחותייך (תמיכה, הקשבה, דיוק בהירות, אפשרות לשתף... כאלה דברים). ותתחילי לחיות את זה ולשדר את זה לעולם. אני .... כך וכך... והערך המוסף שלי הוא כזה.... וקחי בדיוק את המחירים שאת רוצה.

קחי בחשבון שיש בך חלק שפוחד מהצלחה, מהשינוי שהיא מביאה והוא ינסה תמיד להכשיל אותך עם פחדים ועם תחושות של אי מזל וחוסר מסוגלות... הוא מן הסתם עם כוונות טובות ומבחינתו הוא מגן עליך אבל יש זמן שצריך להרגיע אותו ולספר לו שהמלחמה כבר נגמרה...

כל הכבוד לך על האומץ (אומץ זה לא אומר שלא פוחדים אלא שלמרות שפוחדים... עושים)

ובהצלחה לך.

מאי
נפגשנו כבר בדף על האנגלית.
התחלתי לעבוד בתרגום לפני שנה, יש לי המון עבודה, והשכר שלי לשעה מצוין.
המשמעות של זה - אני מתאימה את העבודה לציפיות השכר שלי.

כלומר אם משלמים X שקלים לדף והציפיה שלי היא לעשות 2X-3X ש"ח לשעה, אז אני יודעת שאני צריכה לתרגם בממוצע בערך 2-3 עמודים לשעה.

אם היו משלמים לי 0.5X לעמוד (בתאוריה, אני לא לוקחת עבודות כאלה כי אני מפוצצת בעבודה) הייתי עושה תרגום ברמה של 4-6 דפים לשעה.

ברור לחלוטין שהרמה היא בהתאם - אבל גם הציפיות של הלקוח הן בהתאם.

עם הזמן אני מוסיפה עבודות יותר ריווחיות ומורידה עבודות פחות ריווחיות.

עוד גורמים:
אני מעודכנת מבחינת תוכנות עזר למיניהם, שזה משפיע על מהירות התרגום שלי ועל הכדאיות
אני משתדלת להתמחות בתחומים שיש בהם יותר ביקוש (רמז - זה לא תרגומים ספרותיים)

ודבר אחרון - את מחפשת עבודה רק בארץ? אם כן, אז הגיע הזמן להצטרף לעידן הגלובליזציה. יש יותר עבודה, ותשלום טוב יותר, ואין סיבה להיות מוגבלת לשוק הישראלי.

אני מודעת לכך שזו גישה שונה מדברים אחרים שעלו כאן. בעצם המטרה העיקרית היא "מקסום רווח לשעה" עם מטרה משנית של "התמקדות בתחומים שיכולים לשפר את הרווח לשעה בעתיד הקרוב", ואני מתעלמת מ"עבודה מעניינת" "מיתוג עצמי" "בניה של עסק" "איכות" ועוד דברים אחרים.
זו גישה אחת, לא בהכרח זו גישה שמתאימה לך ולא בהכרח זו הגישה היחידה או הטובה ביותר להצלחה בתחום. מה שכן - כדאי לקחת בחשבון שזה (לדעתי ולצערי) הכיוון של השוק.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

תודה רבה על כל התגובות המחכימות.

רוזמרין: קודם כל, שמחה לשמוע שאני לא היחידה שנופלת במלכודת של הקשר בין התפוקה המקצועית והערך העצמי. ואני שמחה עוד יותר לשמוע שיצאת מזה לגמרי, נותן לי תקווה...

לגבי השאלות שלך על המסוגלות שלי להיות עצמאית: סובייקטיבית אני חושבת שכן, אבל אני שוקלת לשלם ליועצת עסקית כדי שתיתן לי משוב אובייקטיבי בדיוק על הנקודות הללו.

אני יודעת שלא כל אחד נותן מעשר. אבל אני כל כך רגילה לזה (בחברה הדתית-חרדית אליה אני משתייכת, כמעט כולם עושים את זה) שאצלי זה עובד הפוך: אם לא הייתי נותנת, הייתי מרגישה אדם לא הגון. ממש כאילו אני מעלימה מס. זה שאני נותנת זה ברור מאליו עבורי. הזכרתי את כל הקטע של נדיבות בכסף כי מבחינתי – זה הכלי שלי לעשות את הטובות שאני כן מסוגלת אליהן. אם אני מרוויחה מעט, אז יש לי פחות מעשרות לתת, שלא לדבר על מעבר למעשר, ויש לי פחות כספים משוחררים להלוות לאחרים. וקשה לי עם זה כי ככה אני רגילה לגמול חסד ודרכים אחרות שאני מעריצה מאד אצל אחרים קשות שלי, לפעמים מאד-מאד. וכל זה, כמובן, מתחבר לעניין האופן בו הצלחה או אי הצלחה בעסק משפיעים על הערך העצמי שלי, כי אני בהחלט פחות מעריכה את עצמי כשאני פחות מסוגלת לעזור לאחרים...

לגבי הההשוואות עם אחרים, מסכימה לגמרי שזה ביזבוז זמן...אבל אני נופלת לזה כשאני לא מרגישה שאני ממצה את הפוטנציאל שלי, מה ששוב מחזיר לנקודת הההתחלה של העסק והשלכותיו.

ציפור לילית: זה מעודד מאד לשמוע מנשים אחרות שהיו במקום הזה, ומבינות את כל החרדות, העדפה להוריד רמת חיים למען המשפחה, וכל שאר הדברים הכרוכים בסיטואציה של אם-מפרנסת-בעלת-עסק. לגבי מיתוג, נראה לי שעלית פה על משהו. האמת שקיבלתי עצה בדיוק בכיוון הזה לפני כמה שנים ממישהי חכמה (עוד לפני שחשבתי להפוך לעצמאית בלבד) ושכחתי מזה לגמרי. אולי נושא נוסף לדון איתו עם יועצת עסקית כי אני לא בטוחה שאני יודעת לבד מאיפה להתחיל. זה עולם ענק...(סתם דוגמא שעלתה לי בראש פתאום כשקראתי אותך: אולי כדאי לי להציע שירותי תכתובת עסקית באנגלית לבעלי אתרים שרוכשים ממני חומר? אני יודעת שהרבה עסקים חולמים לפרוץ לחו"ל אבל מתקשים לתקשר באנגלית תקינה) דווקא לגבי האמון בעצמי וביכולותי לא נראה לי שיש לי בעיה. בדרך כלל התגובות שאני מקבלת מלקוחות פוטנציאליים הן בסגנון 'היינו מתים להעסיק אותך, זה יכול היה להיות מדהים, אבל זה יקר מידי' (ולא, המחירים שלי לא מנותקים מהמציאות, רק הוגנים כלפי וכלפי הזמן וההשקעה הנדרשים) אבל גם כאן, אולי שווה לי לקבל פידבק מקצועי.

ולגבי הפחד מהצלחה, אוי כמה שאת צודקת. לקח לי שנים לפנות לעיתון שהיום הוא הלקוח הכי טוב שלי. כשחברה שלי שאלה אותי למה אני מחכה (דיברתי בלי סוף על כמה אני רוצה לכתוב עבורם) אמרתי לה: כל עוד לא פניתי – לא סורבתי ולא נכשלתי. כשזה יקרה, כבר לא תהיה לי גם התקווה לעבוד שם. (וכמובן כמובן שזו הייתה שטות גמורה! כי כשהרהבתי עוז לפנות לבסוף העורך באמת לא היה מעוניין, אבל פניתי שוב אחרי שנתיים בערך כשהעורך התחלף והפעם התקבלתי ממש בקלות! ממש If at first you don't succeeed… )

מנטה: מאד מעניין מה שאת אומרת. כבר שבע שנים שאני עובדת כמתרגמת בהיקף כזה או אחר, אבל נראה לי שיש לי הרבה מה ללמוד ממך...

התמחיתי בעיקר בתרגומים עסקיים של חומרים שיווקיים, תוכניות עסקיות, תזכירים, דוחות וכו', אם כי יש לי גם ניסיון בתרגומים אקדמיים (למי אין?  ) באופן אבסורדי, בשנה האחרונה כמעט כל עבודות התרגום שהזדמנו לי היו דווקא מהז'אנר של תרגום ספרותי – תרגום כתבות מגזין. אבל עליהן דווקא קיבלתי תשלום מעולה ממש.

לגבי מה שאת אומרת על כלי תרגום ודרכים להשיג עבודה מחו"ל (אני מחפשת לעיתים באתרים בינלאומיים של מתרגמים – האם צריכים להיות חברים כדי לראות עבודות ממש טובות? כי אני לא ממש מוצאת שם הצעות מעניינות) הייתי שמחה מאד-מאד אם תוכלי להרחיב, כאן או למייל שלי. (אם את מעדיפה במייל, אשמח אם תוכלי להשאיר כתובת שאליה אני יכולה לכתוב)

לגבי מקסום רווח לשעה – זה בהחלט משהו שחשוב לי ונראה לי. ומכיוון שאני מתרגמת מהר מאד, אני אפילו רואה היטב למה יכול להשתלם לי לקחת גם עבודות פחות רווחיות – אבל גם כאן אני מתקשה להשיג לקוחות, אלא אם כן אסכים לרדת למחיר נמוך מאד-מאד. (אני לא מניחה שאת מדברת על 30 ₪ ל-750 מילים...) כנראה אני פשוט לא כל כך יודעת איפה ואיך לצוד את בעל החי הנדיר הזה שנקרא לקוח 

(ושוב תודה רבה על הנכונות לחלוק מניסיונך!)

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

ההודעה האחרונה היא שלי, כמובן...

את משתמשת באינטרנט כדי לפרסם את עצמך וכדי למצוא לקוחות?
א. אתר שבו את מציעה את שירותייך וכמובן לדאוג שהאתר יגיע למקום גבוה בתוצאות החיפוש של גוגל
ב. יש אפשרות לפרסם את עצמך בחינם באתרים שונים שמספקים אפשרות לפרסם כרטיס אישי, נותנים דף אישי בחינם וכו'. יש גם אתרים שמאפשרים לפתוח אתר אישי בחינם. (זה לא אותו הדבר: יש אתרים שמאפשרים לך לפתוח אתר אישי משלך, ויש אתרים שמאפשרים לך לכתוב מעין כרטיס מקצועי ובו הפרטים השונים שלך)
ג. לפתוח דף פייסבוק מקצועי ולבחור בשם אישי שיכלול את השירותים שאת מספקת. ולדאוג לדחוף את הדף בדרכים שונות לתודעה
ד. לחפש פורומים שבהם את יכולה לפרסם את עצמך ואת שירותייך

בהצלחה!

לא קראתי תגובות קודמות אז אני מתנצלת אם אני חוזרת. אני עצמאית טרייה, ואחד הדברים שהכי הכי עוזרים לי זה השתתפות בנט- וורקינג נשי, שהוא גם מעין אימון עסקי. אני מרגישה שנפלו לי כל כך הרבה אסימונים בנוגע להתנהלות עסקית, והמסגרת ממש חשובה לי. חוץ מזה שנוצרו קשרים, חברתיים ועסקיים חשובים מאוד! יש עכשיו קבוצה שלמה של נשים שממליצות עליי כל פעם שמישהו מבקש המלצה על המקצוע שלי.
בקיצור, ממליצה לך לחפש נט וורקינג באיזור שלך (ולשים לב שהוא נעים ונחמד- יש כאלו שמחייבים אותך לעשות הפניות, ואז את בעצם עסוקה בשיוווק אחרים במקום את עצמך. אני במועדון שנפגש אחת לחודש, עולה 50 ש"ח ולא מכריח שום דבר...)

ועוד דבר- יש לי חברה שמתפרנסת ממש טוב מתרגום. היא יצרה קשרים עם המון חברות שצריכות תרגום. ממליצה לך לחפש קבוצה בפייסבוק של מתרגמים, היא אמרה שהקבוצה הזו עוזרת מאוד.

מאי -
תשלחי לי אימייל ל - [email protected] , נשווה מקורות.

יש לי רעיון מעולה.
דבר שאני באופן אישי לא עושה – תרגום של קורות חיים לאנגלית. בדיוק ראיתי מודעה של מישהו שחיפש תרגום כזה וחשבתי עליך.
הפוטנציאל: בניגוד לתרגומים עסקיים רגילים שאין בהם הרבה ערך מוסף למצוינות, כלומר מבחינת הלקוח אין הרבה הבדל בין תרגום מעולה וסתם תרגום קריא והם לא יהיו מוכנים לשלם פרמיום על איכות, בקורות חיים הסגנון והשפה הם מאוד חשובים.
אפשר להציע שירות של תרגום + ניסוח של קורות חיים, "מיתוג אישי" בפייסבוק, linkedin וכו'. זה גם מתקשר לרעיון שלך על תכתובות עסקיות.
מה צריך לעשות (אני חושבת בכתיבה כאן):
א. להתמחות ולהתמקצע. להתעדכן בנורמות ומגמות של כתיבת קורות חיים, בעיקר בארה"ב. אני בטוחה שאפשר למצוא באינטרנט את כל מה שצריך.
ב. להקים אתר שהוא SEO בנושא שלך, כלומר שאם מחפשים כל מיני קומבינציות של "קורות חיים אנגלית" או "קורות חיים תרגום" , האתר שלך יוצא במקום הראשון. לגוגל יש כלים לחפש מה מילות המפתח החשובות בתחום הזה וכמה בדיוק מחפשים אותן, וזה גם יכול לתת לך מושג לגבי כמה השירות הזה נחוץ.
זה צריך להיות, לדעתי, אתר עם כמה מאמרים איכותיים בנושא, שמסבירים מה החשיבות של קורות חיים, איך כדאי לכתוב, הבדלים בין ישראל לארה"ב אם יש וכו'. בנוסף, רקע עליך שממצב אותך כמומחית בעניין, כולל הפניות למאמרים שכתבת, ומקום ברור לתיאור השירותים שאת מציעה, ליצור קשר או להזמין שירות, כולל אפשרות תשלום.
ג. לדעתי אתר שבנוי טוב צריך להביא עבודה. אבל הוא גם חשוב כי הוא ממצב אותך בתור אוטוריטה בעניין. ואז אפשר למנף את המומחיות שלך, למשל להציע שיתוף פעולה עם מכונים שמתעסקים עם זה בארץ. אפשר גם להציע שירותים לחברות היי – טק, למשל כשחברות עושות עסקים עם חברות בחו"ל הן שולחות קורות חיים של הבכירים או אלו שמועמדים מטעמם להיות בקשר עם החברות בחו"ל.

בכלל לדעתי כיום לעצמאי חייבת להיות נוכחות מרשימה באינטרנט. ( לי באופן אישי אין כי אני לא מחפשת כרגע עבודה נוספת ואני לא בונה על התחום לאורך שנים).

זה רעיון טוב. בכמה תתמחרו תרגום קורות חיים לאנגלית?

(לקוחה פוטנציאלית)

מנטה - שלחתי לך מייל.

לגבי קורות חיים - זה דווקא דבר שיצא לי לעסוק בו (ואני מכירה את הפורמטים המקובלים ארה"ב/בריטניה, טרמינולוגיה רלוונטית וכו') והרעיון שלך נשמע מעניין מאד ושווה בדיקה. אני רק תוהה אם באמת יש כזו דרישה לתרגום קורות חיים? מכיוון שמדובר במסמך קצר מידי, בתמחור מקובל של פר-מילה זה לא יוצא הרבה למסמך, וצריך היקף עבודה גדול יחסית כדי שההשקעה באתר וכו' תשתלם. אבל אני בהחלט אבדוק את זה יותר לעומק. אולי אפשר איכשהו לקשר את זה לתכתובת עסקית וכו'. אני תוהה לגבי המיצוב שלי כאוטוריטה בתחום - על סמך מה אני עושה את זה? הידע והניסיון שלי בתרגומים עסקיים (כולל קורות חיים) לשוק האמריקאי נרכשו בעיקר משום שעבדתי שש שנים בחברה גלובלית והייתי, בין השאר, אשת הקשר של המטה בארה"ב.

מסכימה לגבי החשיבות של הנוכחות באינטרנט - משהו שגם לי אורה הזכירה. כרגע הנוכחות שלי היא בעיקר בכמה קבוצות רלוונטיות בפייסבוק. זה אכן הביא לי כמה הצעות עבודה אבל שום דבר לא הבשיל לכדי גמר

אולי כדאי באמת להשקיע בהקמת אתר ומיתוג. אני בדיוק מנסה לעשות סוויץ' בראש ולשכנע את עצמי שאני צריכה להוציא כסף עכשיו למרות המצב הדחוק כדי שאוכל להשתכר בצורה נורמלית יותר בעתיד...

ולריה - מה שאמרת על הנטוורקינג בא לי בדיוק בזמן, כי הזדמנה לי אפשרות להצטרף לקבוצה נשית כזו באזור שלי והתחבטתי אם זה ביזבוז זמן או שיש בכך תועלת אמיתית. תודה על העצה מהשטח ואני מקווה לדווח כאן על הרשמים שלי מהקבוצה...

ביישניתית: אני שואלת את עצמי אותה שאלה, בינתיים

(שוב, כי אני רגילה לתמחור פר מילה, אבל במקרה של קורות חיים שהן יותר 'כתיבה מחדש' מאשר תרגום, זה לא נראה לי משקף)

תמחור של קורות חיים הוא לא לפי מילים אלא לפי עבודה ויש בו אלמנט של אימון או מנטורינג.

מה הדרישה - אפשר לחפש בגוגל כמה חיפושים יש למילות מפתח שקשורות "קורות חיים אנגלית" או "קורות חיים תרגום" .

המיצוב שלי כאוטוריטה בתחום - מתבסס על זה שיש לך אתר אינטרנט שממצב אותך כאוטוריטה בתחום. כמובן שאת צריכה לעשות עבודה טובה, אבל נראה לי שאת זה כבר יש לך והקורות-חיים שלך נראים מספיק מרשימים.

כאמור זה רעיון שעלה לי היום ואני בעצמי לא אוטוריטה בתחום, אני סתם זורקת מחשבות.

(אני אענה לך בפרטי מאוחר יותר)

אבל במקרה של קורות חיים שהן יותר 'כתיבה מחדש' מאשר תרגום, זה לא נראה לי משקף

ברור, יש כאן גם עניין של מומחיות בתחום של קורות חיים, מה מעסיקים רוצים לראות וכאלה.

יקירותי, תאמינו בניסים. (וכנראה שגם הנשים הנפלאות המסתובבות פה מלאות עין טובה ואנרגיות חיוביות שאיכשהו מצאו את דרכן אלי...)

לפני פחות משבוע הייתי מדוכאת ממש בגלל חוסר הוודאות הכלכלי של העסק, ואז פתחתי את דף התמיכה הזה.

לפני יומיים מנטה הנהדרת שלחה לי במייל את השם והטל' של סוכנות התרגום בה היא עובדת, שלדעתה מחפשת לגייס מתרגם נוסף.

מאז הספקתי לעבור את בחינת התרגום לאנגלית ולעברית, והיום נשלח אלי הסכם עבודה  והם אומרים שיש להם עבודה ככל שרק ארצה – הם מוצפים...

כאילו זה לא מספיק, לפני פחות משעה התקשרה אלי גברת אליה שלחתי קורות חיים לפני שנתיים (!) ושכחתי מכך לחלוטין. מאז היא הספיקה לפתוח סוכנות תרגום משל עצמה והיא מחפשת – תחזיקו טוב – מתרגמת שתעבוד בתרגום קורות חיים לאנגלית!! (עוד מישהי חושבת שלמנטה יש כוחות כישוף חיוביים?

)והיא כבר הספיקה לשלוח לי חוזה ורוצה להתחיל לעבוד אתמול. התשלום שהיא מציעה סביר וגם היא טוענת שהיא יכולה לספק עבודה בשפע.

בקיצור, בעזרת השם העסק שלי יקבל כמה אבני-פינה יציבות שיאפשרו לי קצת יותר שקט נפשי...

תאמינו בניסים, בנות, תאמינו!

גדול!
כבר מזמן אמרנו: ברגע שאת פותחת דף בבאופן, הכל מתחיל להיפתר.

קראתי בשקט מהצד כי לא היה לי מה לתרום. עכשיו יש לי -
את גדולה!!!

<וגם מנטה. איזו רוח הכנסת לפה, מן פרקטיות מועילה כזו. כמו של פייה>
ממש התרגשתי. אבל ממש ממש

שפע הצלחה ופרנסה טובה.

שפע הצלחה ופרנסה טובה

_קראתי בשקט מהצד כי לא היה לי מה לתרום. עכשיו יש לי -
את גדולה!!!_
מצטרפת @} נהדר!

ממש ממש מרגש.
עכשיו תהיה לך דבר ראשון משכורת פחות או יותר קבועה, (וגם מהבית! וגם שעות גמישות! הוריי!) ואז אפשר לנשום, ואחר כך לאט לאט להתקדם, בלי לחץ.

איזו רוח הכנסת לפה, מן פרקטיות מועילה כזו. זה קטע כזה, אני חושבת כמו גבר. טוב, אבל לפעמים זה מועיל.

<מתפרצת לבלוג>
לפני שנה עשינו מעבר - חזרנו לארץ אחרי הרבה שנים בחו"ל, עזבתי היי טק (גם אני בדרך כלל הייתי המפרנסת העיקרית) לטובת "אין לי מושג מה אני עושה, אבל לא היי טק ומהבית", עברנו מעיר גדולה לחור נידח.
היו לא מעט אנשים טובים שהבהירו לנו כמה זה מטומטם ולא אחראי, ושאין לנו מה לחפש בארץ כי נתמוטט כלכלית, ולאנשים מעל גיל 40 אין עבודה בארץ, וכמה אנחנו אגואיסטים להעביר את הילדים ולהכניס אותם לבית ספר שכולם מכירים אחד את השני מהגן, ובכלל שהילדים בארץ יאכלו אותם בלי מלח, ....

עשינו את זה עם איזה סוג של אמונה ממש, פשוט אמונה שהכל יהיה בסדר.
טוב, וגם היה לנו באפר כלכלי מסויים, אז לא היינו לחוצים.

ואיכשהו הכל היה בסדר. שנינו מצאנו עבודה מהסוג שרצינו (כן, יש חיים אחרי גיל 40), שאולי היא לא מאוד שאפתנית אבל ככה אנחנו רוצים עכשיו, והילדים כמובן הסתדרו מצוין, ולא התרסקנו כלכלית, ואיכשהו התברר שברגע שהפסקנו לחשוב בתוך המסגרת של "ככה הדברים צריכים להיות", אז פתאום צצו מלא אופציות אחרות יותר שוות.

אז אני שמחה לנפנף את מטה הקסמים של "הכל מסתדר לו בדיוק כמו שצריך"....

קראתי בשקט מהצד כי לא היה לי מה לתרום.
מעורר אופטימיות ומשמח כל כך.

תודה לכולן, אתן כאלה מקסימות

מנטה, כל כך אהבתי את הסיפור שלך! בן הזוג שלי תמיד טוען שאם עושים דברים מהסיבות הנכונות, הכל בסוף מסתדר. וזה ממש נותן לי השראה לקרוא סיפורים כמו שלך, במיוחד שאני בדיוק מכירה את סוג הנשמות הטובות שניסו 'לעודד' אתכם. לפעמים אני אפילו רואה במראה מישהי כזאת

(ויפה לך מטה הקסמים...)

באופן טבעי

באופן טבעי