לתת בלי גבולות
נשלח: 26 נובמבר 2010, 16:43
סוף סוף מצאתי את הזמן המתאים בחיי להתנדבות.
לא מדובר בפרוייקט ההתנדבותי שהוא חלק מהצורך האדיר שקיים בי להעביר ריפוי, ולו הקדשתי שעתיים בשבוע, אלא להתנדבות מסוג אחר.
שהייה במחיצת ילדים בעלי צרכים מסויימים, מקום אליו אני מגיעה ומציעה נתינה מסוג אחר.
יש בי צורך נתינה לילדים שעולה ומציף. "התגייסות ההצלה" תופסת פיקוד ללא שליטה (כמעט) ואני מייד מוכנה ומזומנה לראות את הצורך העמוק והייחודי של כל אחד מהם, וגם רוצה לתת לו מענה.
זהו דף תמיכה
צורך הנתינה שלי עולה על גדותיו, וברור לי שיש גבול.
מה קרה? פגשתי בצורך דחוף, של ילד ספציפי, לעזרה שאין לה גבולות. הוא זקוק, יותר נכון נזקק.
נקלעתי למקום שבו הוא נמצא, רואה ושומעת את המצוקה של הסובבים אותו. אף אחד לא יודע איך לעזור לו. ממש ככה.
ואני - בהתגייסות הצלה, כמובן.
מייד אני מתחילה לחשב כמה שעות אצליח להגיע לשם, כמה רגעים אצליח להיות איתו, חושבת איך אוכל לעזור, מבררת אם אוכל לטפל בו אנרגטית (בלתי אפשרי ללא הסכמת ההורים). התגייסות.
אני מלאת התרגשות ומלאת חששות, איך אוכל לעזוב אותו שם ולפרוש לעולמי הבריא?
משוכנעת שאצליח בזאת, אך מרגישה שתמיכה תעזור.
בטוחה שיש פה מספיק מרפאים ומרפאות, מתנדבים ומתנדבות, וגם א-נשים שהנתינה היא חלק משמעותי בחייהם, וכמעט כל אימא יודעת מהי נתינה בלי גבולות .
כאן, בדף זה, אנסה להתמודד עם הצורך בנתינה בלי גבולות. עם אהבה שלא יודעת גבול, ועם עצמי בעלת גבולות וצרכים משל עצמי, משל משפחתי.
לא מדובר בפרוייקט ההתנדבותי שהוא חלק מהצורך האדיר שקיים בי להעביר ריפוי, ולו הקדשתי שעתיים בשבוע, אלא להתנדבות מסוג אחר.
שהייה במחיצת ילדים בעלי צרכים מסויימים, מקום אליו אני מגיעה ומציעה נתינה מסוג אחר.
יש בי צורך נתינה לילדים שעולה ומציף. "התגייסות ההצלה" תופסת פיקוד ללא שליטה (כמעט) ואני מייד מוכנה ומזומנה לראות את הצורך העמוק והייחודי של כל אחד מהם, וגם רוצה לתת לו מענה.
זהו דף תמיכה
צורך הנתינה שלי עולה על גדותיו, וברור לי שיש גבול.
מה קרה? פגשתי בצורך דחוף, של ילד ספציפי, לעזרה שאין לה גבולות. הוא זקוק, יותר נכון נזקק.
נקלעתי למקום שבו הוא נמצא, רואה ושומעת את המצוקה של הסובבים אותו. אף אחד לא יודע איך לעזור לו. ממש ככה.
ואני - בהתגייסות הצלה, כמובן.
מייד אני מתחילה לחשב כמה שעות אצליח להגיע לשם, כמה רגעים אצליח להיות איתו, חושבת איך אוכל לעזור, מבררת אם אוכל לטפל בו אנרגטית (בלתי אפשרי ללא הסכמת ההורים). התגייסות.
אני מלאת התרגשות ומלאת חששות, איך אוכל לעזוב אותו שם ולפרוש לעולמי הבריא?
משוכנעת שאצליח בזאת, אך מרגישה שתמיכה תעזור.
בטוחה שיש פה מספיק מרפאים ומרפאות, מתנדבים ומתנדבות, וגם א-נשים שהנתינה היא חלק משמעותי בחייהם, וכמעט כל אימא יודעת מהי נתינה בלי גבולות .
כאן, בדף זה, אנסה להתמודד עם הצורך בנתינה בלי גבולות. עם אהבה שלא יודעת גבול, ועם עצמי בעלת גבולות וצרכים משל עצמי, משל משפחתי.