27 במאי, 2010

בלתי מספיק בהפגנות, או: כך הצלחנו לכבות את להט הנעורים.

במושב שבו אני גרה יש קהילה נפלאה, ואני גאה להיות חלק ממנה. אחת לחודש אנחנו נפגשים במועדון לקפה ועוגה, ושומעים הרצאה מפי אחד מחברי הקהילה. כל אחד ותחום העניין שלו. הרצאות מרתקות, חינם וקרוב לבית – אכן, מתכון מנצח!

בשישי האחרון הגיע תורה של שכנתי לדבר. אשה יקרה, חכמה, יצירתית ואקטיביסטית, מורה לאזרחות באחד מבתי הספר במודיעין. היא כינסה פאנל בנושא חינוך. את החינוך הדמוקרטי ייצגה בכישרון רב עדי שלנו, את החינוך הביתי – אחותי, ושכנתי ייצגה את החינוך הממלכתי.

התקיים דיון תרבותי, לעתים סוער, רוב הזמן שטחי, וכמו שקורה לעתים בפאנלים מאין אלו, כל אחד התבצר בעמדותיו ואף העמיק את האחיזה בהן בעזרת טיעונים חריפים ושנונים. אך לקראת סוף הדיון קרה משהו שהקפיץ אותי מהכיסא! ואני תוהה, אולי מישהו יכול להגיד לי:

"המלך, הוא התלבש היום?"

אז מה גרם לי לקפוץ, אתם שואלים? הרי את חוליי מערכת החינוך כולנו מכירים, את נפלאות החינוך הדמוקרטי גם כן, וחינוך ביתי – הלוואי על כולנו. עד כאן אין חדש. אבל בסוף הדיון שלפה שכנתי את הקלף המנצח, ההוכחה לכך שהחינוך הממלכתי צועד קדימה, ואינו עוד מפעל לייצור ציונים. לדבריה: האחראי הארצי על בחינות הבגרות באזרחות שינה את אופי הבחינה. הוא הוריד מספר פרקים מהבחינה הפורמאלית (כן, כן, ממש הוריד פרקים!) ומעתה 20% מהציון יהיה מורכב מפעילות חברתית. לדבריה העבודה חייבת להתבצע בקבוצות ויכולה לכלול: עשיית הדים בתקשורת, השתתפות בהפגנה, ארגון אירוע למען\נגד מטרה כלשהי.

לכאורה, יוזמה ברוכה, אכן, אס! קלף מנצח!

אז למה אני כל-כך מזדעזעת?!

אני נזכרת בהפגנות שהשתתפתי בהן בנעורי. משום מה, במקרה שלי תמיד ב- 40 מעלות בצל, ואף פעם לא היה צל… אני אוהבת את המדבר. הפגנתי נגד המלונות בים המלח, ונגד קול אמריקה בערבה, ולא, לא עשיתי את זה בשביל ציון באזרחות. אני יכולה לדמיין כיצד יראו שעורי הבית באזרחות בעתיד הקרוב:

– אולי נקשור את עצמנו לשער של לשכת הרווחה? יש שם מזגן מצויין…
– לא, בואו נפגין מול משרד ראש הממשלה, יש שם מאבטח מה זה חתיך!
– מה פתאום! מול האגודה לניסויים בבעלי חיים יש שם סטקייה נהדרת, אפשר לקפוץ לאכול שם אחרי ההפגנה…

עברו לא מעט שנים אבל אני עדיין זוכרת. הנעורים – זו מין תקופה כזאת שהאש בוערת לך בעצמות. אתה יוצא, מפגין, צועק בעד, צועק נגד.
אז למה צריך לכבות גם את האש הזאת?!

האם היה צריך לתת ציון גם למתנגדי ההתנתקות? או הו, הם ידעו להלחם!

ולפי אילו קריטריונים יתפלגו הציונים? לחטוף מכות מחייל ליד גדר ההפרדה זה 100 או 0? ולירוק על חייל? ואם לחסום את כביש 70 מזכה אותך ב-90 נקודות, כמה תקבל על חסימת כביש החוף? והפנטרים השחורים? כמה ניתן להם?  אם היו נותנים לי ציון על הפגנה, ישר היתי מארגנת את כל השכבה להפגין נגד החינוך הממלכתי…

ההפגנה האחרונה שהוציאה אותי מדעתי היתה הפגנת הסטודנטים. זה נשמע כמעט רומנטי, מתחבר אסוציאטיבית להפגנות הסטודנטים הגדולות בעולם. שם הפגינו הסטודנטים המשכילים והנאורים למען החלשים שלא ידעו להתאגד ולעמוד על זכויותיהם. וכאן, על מה הפגינו?  על הורדת שכר הלימוד  באוניברסיטאות… ! שבתו רעב  למען הכיס שלהם עצמם, לא למען רווחת הזולת. אוכלוסייה קשת יום הסטודנטים, באמת, אף אחד מהם לא מחזיק פלאפון, מחשב נייד, חדר נפרד בדירה שכורה… (נו מלך… תתלבש, לא נעים)

ובכלל הכרוניקה של ההפגנות בארץ הייתה מצחיקה אם היא לא הייתה כל-כך  עצובה:
בעבר הפגינו: "לחם! עבודה!"
בהווה: "לחם! קיצבאות!"
ובעתיד מה? לחם! ציונים טובים?

מעניין לאן תמשיך ההתקדמות של החינוך הממלכתי?
במדעי הטבע 20% מהציון ינתן על הנאה מהטבע? מה? יכריחו תלמידים לצאת לטייל עם תרמיל ומקל?
אה, כן זה כבר קורה: תרמיל, מקל, וודקה ורד בול…

הנה הצצה ליום קבלת התעודות בשנה הבאה:
– כמה קיבלת בהתרגשות מהזריחה?
– מספיק בקושי, אבל היה לי מועד ב' בליל המטאורים, ובסוף העבירו אותי על כמעט טוב בהתפעלות מכוכב נופל…

מערכת החינוך הממלכתית משקיעה מאמצים ומשאבים בלהפוך כל דבר מציאותי ומסקרן למלאכותי ומשעמם. סיכומים והכתבות, מבחנים וציונים. אלופי העולם בהוצאת העיקר מהטפל. התעלמות מהעיקר, הגולמי, המחובר לחיי היומיום, החי והבועט, והתמקדות בטפל.

לא הגיע הזמן שתעזבו כבר את הנוער בשקט? תפנו להם זמן, תנו להם לצאת לים, למדבר, להרים, לאיצטדיון טדי! בתחנה המרכזית הם יפגשו עובדים זרים, בניצנה – סוחרי נשים, בעין נטפים את פליטי דרפור ועל שביל ישראל את גדר ההפרדה.

ואם רק לא תכריחו אותם, הם כבר יפגינו! או הו איך שהם יפגינו!

כן, כן, הנוער כבר לא מה שהיה פעם…
אבל יש סיבה לכך שהם כבר לא מפגינים.
הם עסוקים מידי, הם לומדים לבגרויות…

3 תגובות   (רסס)

  1. נעמה הגיב:

    כתבת יפה

    קבלי ציון 90 ,הפגנת נחישות ואמונה בדרך (פשוט המורה לא מחלקת מאיות לאף אחד…) (:

  2. אפי רפלד הגיב:

    אני לא מבינה על מה ועל מי את קופצת.
    החינוך הממלכתי כבר קיים. ומה הטעם בלילמוד אזרחות מתוך ספר אם אתה לא יוצא החוצה וגם עושה עם זה משהו.
    סוף סוף מעודדים את הילדים לצאת מהבית לעזוב את המחשב ולפעול… אז גם זה לא טוב?

  3. מור הגיב:

    אהבתי מירי!
    אפי, כל מה שהוא חובה (כמעט) וכפוף לציון ניטל ממנו הטעם, הלהט, האמיתיות…