ספרים, סרטים, ומוזיקה שאהבנו 20 בדצמבר, 2010

דברים שאני לא מגלה ליעל

על שני ספרים לנוער מאת גדי טאוב

הבן שלי (בן 9.5) אוהב לקרוא. הוא גומר כמה ספרים בשבוע. הספרים הם חלק גדול מעולמו.

מדי פעם אני אוהב לקרוא ספר שהוא קורא, כדי להתחבר לעולם שלו.

לפני כמה ימים קראתי בעקבותיו את הספר "דברים שאני לא מגלה ליעל" מאת גדי טאוב, שהוא המשך לספר "דברים שאני לא מגלה". זהו סיפור שמספר ילד כבן 10, ובו הוא מספר על אירועים שונים, וחושף פרטים אינטימיים מעולמו הפנימי.

הדבר שהכי אהבתי היה שלאורך כל הספר הרגשתי שאני באמת קורא משהו שכתב ילד בן 10, ולא סופר מבוגר. היכולת של הסופר לשים את עצמו בנעליו של ילד (או להיזכר בילדותו שלו בפירוט כה רב) נותנת לספר אמינות ורגישות, וגורמת לקריאה להיות שוטפת ומהנה.

באופן לא ברור, למרות שלגיבור הספר אין כל קשר לבני, הרגשתי שדרך קריאת הספר אני מכיר אותו יותר ומבין יותר מה עובר עליו.  ממש הרגשתי שאני מתקרב אליו, מבין אותו יותר, סולח לו יותר, מקבל אותו יותר, ומאפשר לאהבה שלי אליו לתפוס את קדמת הבמה ביחסים שלנו.

בספר השני "דברים שאני לא מגלה ליעל", גיבור הספר מתאהב ביעל. דרך הקריאה של הספר יכולתי לראות פתאום באופן ברור שהנה הנה, הבן שלי כבר הגיע לשלב הזה של חייו, ותפקידי הוא ללוות אותו ולתמוך בו בהתפתחות של רגשות האהבה לבנות שהוא פוגש, ובקשיים שמן הסתם יהיו נלווים לכך.

והנה קטע קצר, שבו הגיבור מספר איך הוא אזר אומץ והלך לבקר את יעל בספונטאניות. כמה דקות אחרי שהוא מגיע, יעל אומרת שהיא תיכף הולכת לבלט, ויוצאת להביא את בגדי הבלט.

יעל חזרה לחדר עם הבגדים של הבלט ואמרה: "אני הולכת להתלבש. אבל אחר-כך אני צריכה לצאת."

אמרתי: "בסדר". היא עמדה לרגע והסתכלה עלי ואחר כך הלכה להתלבש. הרגשתי שהסמקתי. התחרטתי שבכלל באתי. לא ידעתי מה לעשות, אז רק ישבתי על המיטה ולא זזתי.  שמעתי את יעל סוגרת את הדלת של האמבטיה.

פתאום, אני לא יודע מה קרה לי, קמתי והלכתי. אפילו לא אמרתי שלום. לא ליעל ולא לאמא שלה. יצאתי מהחדר ופתחתי את הדלת בשקט. יצאתי וסגרתי אותה בזהירות שלא ישמעו אותי.

בדרך הביתה קיויתי שכשיעל יצאה היא חיפשה אותי והצטערה שהלכתי. אבל ביחוד חשבתי שאני טיפש, ושלא הייתי צריך לבוא אליה.

אני ממליץ על שני הספרים גם לילדים וגם להוריהם.

5 תגובות   (רסס)

  1. רחלי בהרל הגיב:

    מצטרפת להמלצה בחום. קראנו את הספרים כשהילדים היו בני 7 ו 9 והיינו מרותקים. המלצות נוספות שעבדו אצלינו: ספריו של אריך קסטנר, ספריו של מיכאל אנדה (מומו, הסיפור שאינו נגמר).

  2. שגית רי הגיב:

    תודה על ההמלצה.
    לא הכרתי את הספרים ויש לי בן 10 שכבר כמה ימים מתלונן שנגמרו לו הספרים לקרוא..נחפש אותם.

  3. רחלי בהרל הגיב:

    נזכרתי… עוד המלצות שהילדים שלי (9 ו 11) אוהבים: סוד הגן הנעלם, סיפורי חיים של ממציאים, הלן קלר ועוד. וכן את הספר אי-בוד (במקור אי הילדים).

  4. אפרת גרין הגיב:

    המשפט שכתבת מתאר כל כך יפה ומדויק את מה שקרה לי היום עם בתי בת השבע, כשהיא באה אלי במצוקה כלשהי והיה קשה לה להתבטא.

    "ממש הרגשתי שאני מתקרב אליו, מבין אותו יותר, סולח לו יותר, מקבל אותו יותר, ומאפשר לאהבה שלי אליו לתפוס את קדמת הבמה ביחסים שלנו."

    כל כך נהנתי להיות במקום הזה, וזה פתח וחידש ים של אהבה שיש לי אתה ואליה.

    חוץ מזה נזכרתי שקראתי את מומו ומאד נהניתי אז הלכתי ושלפתי את הספר והתחלתי לקרוא אותו לילדים.

    תודה על ההשראה.

  5. עירית מגיד הגיב:

    ספר נוסף ומקסים באותה מידה של גדי טאוב: המכשפה מרחוב מלצ'ט 3 ובו עוד מעלילותיו של אותו ילד ואותה אהובה.

הוספת תגובה

(מומלץ התחבר או )