טיילתי עם אמא שלי עם אפניים בקיבוץ.
פתאום אמא שלי מצאה משהו לא רגיל על השביל. זה היה חילזון ענק.
נשכבתי על השביל. ניסיתי ליצור עומק שדה אמנותי בערך חמש דקות.
אני מקווה שהצלחתי.
15 במרץ, 2011ארכיון לפי נושאים
אהבה אורסולה לה גווין אמהות אנתרופולוגיה אקולוגיה בחירה בית-ספר בריאות גבולות גוף ונפש גינון הגוף הוראה הורות הקשבה הרגלים התחדשות התפתחות אישית חיים ומוות חינוך חינוך ביתי חרות טבע טעויות ידע ילדים כריסטופר אלכסנדר לידה למידה מודעות מוזיקה מים מסעות משפחה מתמטיקה נשיות עבודה פעילות גופנית צרכים מיוחדים ריקוד שינוי תינוקות תקופות מעבר תרגום תשומת לבתגובות אחרונות
- המומינים על חורף קסום בעמק המומינים / טובה יאנסן
- נועה על טיפים למעבר דירה
- בננה מתגלגלת על אייקידו, חיבור גוף-אני
- ריקי על המחול המחלים
- הודיה לוי על מתוך: מר אל כאן אנה / פין
חיפוש
תמונה יוצאת מן הכלל!
פשוט מקסים
מקסים !
תודה. אתה תמיד עושה לי טוב על הנשמה. תבורך זיו.
התמונות שלך תמיד משמחות אותי, וגם זו. עוד!
וואו איזה צילום מדהים
תודה רבה לכולם על התגובות הנעימות.
תמונה יפהפיה ! מה היה גודלו של החילזון?
וואו, צילום מעולה ! חיים משוגעים בקיבוץ 🙂
איתן שלום
החילזון היה ענק ביחס לחלזונות שאני מכיר.
קצת יותר גדול מקופסת גפרורים, אני חושב.
מדהים! שירה סנה