השכמת אופניים

הרפסודה הבוהמית של Queen מהטלפון. במקום שעון מעורר. תמיד בחושך, תמיד מוקדם מדי.
העיניים עוד עצומות, רשימת התירוצים מתווכחת עם הרצון.
אני מרימה את העינים לחלון, אולי יש רוח חזקה, אפילו חלשה, שיכולה לתת לי בסיס לטיעון טוב?
ההתמקחות, הכתיבה בע"פ של חוזים והסכמים,
החפירה אחר מקורות אנרגיה, בעיקר חלופית,
והקימה. הכי קשה היא הקימה. אח"כ הכל כבר זורם.
בעצם לא. גם אח"כ, עד הרגע שבו הישבן נוחת על כסא האופניים, ממשיכים הוויכוחים הפנימיים.

רשימת הבנגד
לקום מוקדם בבוקר. בררר….
הקושי המובנה להזיז את התחת
עוברי אורח תמימים המעזים להיקלע למפרץ שלנו
העלייה של הסוף
מטלות היום המתעקשות להידחף לשעות הבוקר
בחורף – הקור, הרוח, המים הקפואים, שמיכת הפוך.
בקיץ – החום, השמש, המדוזות, המזגן בבית.

רשימת הבעד
האיכות הבלתי מעורערת של הים
התנועה המתואמת של הגוף והאופנים
התחושה שהתנועה מזרימה בגוף
הנשימה המואצת, המאומצת, המלאה
הדיאלוגים עם בעלי, העבודה על הזוגיות, במים
תחזוקת האנטיאייג'ינג
המתנה של הטבע – מפרץ גדול, חול, מים ושמים. רק של אלוהים ושלנו.
הדגים, השלדגים, השחפים, הצבים – המארחים שלנו
יום שמתחיל בים לא יכול להמשיך רע


המקלחת של אחרי, כמו המקלחת הראשונה אחרי הלידה, אין כמוה.

אני מבטיחה לעצמי לזכור את הטוב הזה, לקום מחר בבוקר כמו פנתרה.

6 comments

  1. איזה כיף לך בחוף הבונים, אני גם באותה סירה בלי אופניים ובלי הבן זוג וכאן.. הדילמה להפסיק להתחבק או לקום לים התל אביבי

  2. שרהלה יקרה כל-כך. אני מרגישה שהרבה פעמים את מיילדת אצלי הרבה דברים שהם מעבר לתינוקות… תודה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.