מאת: ראדיארד קיפלינג
תרגום: יאיר לבנה
אם על שפיות תוכל לשמור
כשמלפנים ומאחור
כל סובביך משתגעים
ורק בך על כך פוגעים;
אם תבטח בצדקתך
גם כשספק יוטל בך,
אבל בכל זאת תתחשב
במה שהאחר חושב;
אם סתם כך לחכות תוכל
מבלי להתעייף מכך,
או, כשכזבים מסופרים
עליך, לא לומר שקרים,
או כשנשנא אתה מאד
טיפת שנאה לא להראות,
ועוד – לשמור על סובלנות,
לא להפגין שום עליונות.
אם תוכל לחלום הרבה,
לחלום מבלי להשתעבד;
אם תחשוב בעצמך,
אך לא תהא זאת מטרתך;
אם תוכל לראות אסון,
ואחר כך גם נצחון,
ותתייחס אליהם כך,
כאילו שניהם היינו-הך;
אם תאזין בלי ניד עפעף
לצדקך המסולף
בידי קבוצה של מרמים
בתור מלכודת לתמימים,
או שתחזה בשתי עיניך
כיצד קורס מפעל חייך,
ואז תקים בנין חדש
כשבידך כלי משומש.
אם כל דבר טוב אצלך,
כל נצחון, כל הצלחה,
תוכל לשים על סיכויה
של הטלת הקוביה,
ואז תפסיד, ובצהלה
תתחיל הכל מהתחלה
ולעולם לא תוציא מלה
על ההפסד, המפלה;
אם על גופך כולו תשלוט,
תכריח לב וגם כליות
לשרת את מטרתך
גם כשמזמן אינם איתך
וכך תחזיק את עצמך
גם כשכבר אין דבר בך
מלבד הכח הישן
אשר מורה: "עמוד איתן!".
אם גם מול עם, בדברך,
שמור תשמור על סגולתך,
או שבנוכחות רוזנים
עוד תהיה קצת המוני,
אם בך כבר לא פוגעים
לא אוהבים ולא שונאים,
אם תכבד כל איש, אבל
גם הכבוד יהיה מוגבל;
אם כל דקה שבחיים,
בלתי נסלחת לפעמים,
בעזרתך תוכל להיות
ליופי של שישים שניות,
אם כך – שלך הוא העולם,
וכל אשר בו, וכולם –
אבל כל זה הרי משני:
אדם הן תהיה לי, בני!
יותר מדי אים….
יותר מדי ציפיות…
תהיה קודם אדם, אח"כ כל רשימת האים המפוארת והנוראית הזאת.
יש פה דברים נחמדים כמו הכח שבהמתנה, והחיצוניות שבהישג או הכשלון. הפריעו לי קצת כמה דברים-
"אם על גופך כולו תשלוט,
תכריח לב וגם כליות
לשרת את מטרתך"
קצת צורם, למה להכריח? בדרך כלל מאבק מנציח ומשריש יותר את מה שנאבקים איתו. ובכלל מי שולט בגוף שלו? זו אשליה, זה פיצוי על הפחד מחוסר השליטה שלנו בעולם.
ולגבי העניין הזה של להיות קודם אדם- לדעתי זה קצת אחרת- תכיר בכך שאתה אדם, שאתה אנושי ואינך מושלם ומטבעך באת לעולם בלי רשימת ה"אם" הזו וזה בסדר, כי ככה תוכל לתקן, ככה תוכל לצמוח. אתה כבר אדם, קבל את זה ותסכים להיות מי שאתה כרגע.
אני חושבת שכל הדברים האלה הם חלק מהיכולת לנהוג בבגרות.
למשל, לשלוט על הגוף: אם את מתה מעייפות, וכואבות לך כבר הרגליים, אבל התינוק שלך חולה וצריך שתטפלי בו אפילו שכבר אמצע הלילה — ההתנהגות הבוגרת היא לשלוט בצרכים הגופניים המיידים ולכופף אותם לטובת האחריות שלך לילד.
אני חושבת שגם את כל שאר הדברים בשיר אפשר ליישם לגבי אמהות. למשל, לשמור על שפיות כשהילדים משתגעים (מרעב? עייפות?) וכועסים עליך, או לגלות סבלנות, לאהוב אותם גם כשהם מתנהגים בצורה לא נעימה, וכן הלאה.
גם הדברים האחרים בשיר — זה לא שמי שלא עושה אותם אינו אדם, אלא שלנהוג בצורה בוגרת זה להיות מסוגל לעשות אותם כשזה מתאים. זה לא אומר שכדאי לעשות את זה כתחביב, אבל חלק מלהיות אדם בוגר זה להיות מסוגל לנהוג ככה כשצריך.