ליד מחניים, הקיבוץ בו אני גר, יש שדה תעופה.
יחד עם חברה של אמא שלי, יפעת, והבת שלה, אדוה, הלכנו להסתכל על מטוסים.
אני רציתי לצלם את אדוה מסתכלת לשמיים, וחיכיתי שמטוס ימריא.
צילמתי את התמונה בשחור לבן, משום שברקע היו פרחים צבעוניים,
ולא רציתי שהם ימשכו את העין.
-
מנוי
ארכיון לפי נושאים
אהבה אורסולה לה גווין אמהות אנתרופולוגיה אקולוגיה בחירה בית-ספר בריאות גבולות גוף ונפש גינון הגוף הוראה הורות הקשבה הרגלים התחדשות התפתחות אישית חיים ומוות חינוך חינוך ביתי חרות טבע טעויות ידע ילדים כריסטופר אלכסנדר לידה למידה מודעות מוזיקה מים מסעות משפחה מתמטיקה נשיות עבודה פעילות גופנית צרכים מיוחדים ריקוד שינוי תינוקות תקופות מעבר תרגום תשומת לב-
רשימות חדשות
- שנה טובה - אפרת רובין ברד
- לידה מהירה וקלה - תמי טסלר
- שקט קשה - רחלי בהרל
- המוות מובנה בחיים - יונת שרון
- יציאה - זיו בהרל
תגובות אחרונות
- משה על גינון בבולגריה
- אדי על אייקידו, חיבור גוף-אני
- אלכסנדרה על כשהריון מסתיים בטרם עת
- דריה על שימוש במי גשמים בגינה החורפית
- אדווה על כשהריון מסתיים בטרם עת
חיפוש
מהמם.
מקסים, אתה ממשיך להפתיע ולרגש זיו, תודה
תמונה יפיפיה
זיו, אני מאוד נהנית מהתמונות שלך. וגם מההסברים שבצידן. תודה רבה!