הדשא הוא ירוק כל-כך, ובטח נעים ורך,
אני רוצה לשכב עליו, אני פשוט מוכרח.
אסור לקום מהכיסא, אני יודע שאסור,
אז אולי אני אכתוב עליו סיפור.
2 באוגוסט, 2012
מעשה האמנות כולו בארבע שורות.
תודה לילך. אני נחשפת בשבועות האחרונים לקשיים של ילדים, חברים של ילדיי, בקייטנות הקיץ. במקומותינו הקייטנות נמשכות עד יום הלימודים הראשון בערך. צר לי על הילדים שזמנם לעולם אינו בידם. זה כבר לא כל כך משנה אם זה יום בלונה גל או "יום צבא" (…) הזמן אינו שלהם והמקום אינו שלהם. נראה לי שכאן התרמית היא כפולה כי "בקייטנה אמורים ליהנות".