יצרנו חוקים, נורמות של התנהגות, בנינו חומות סביב עצמנו, ואנחנו לא יכולים לראות אותן, כי הן בתוך התודעה שלנו.
–אורסולה לה גווין, "המנושל"
23 באוגוסט, 2012ארכיון לפי נושאים
אהבה אורסולה לה גווין אמהות אנתרופולוגיה אקולוגיה בחירה בית-ספר בריאות גבולות גוף ונפש גינון הגוף הוראה הורות הקשבה הרגלים התחדשות התפתחות אישית חיים ומוות חינוך חינוך ביתי חרות טבע טעויות ידע ילדים כריסטופר אלכסנדר לידה למידה מודעות מוזיקה מים מסעות משפחה מתמטיקה נשיות עבודה פעילות גופנית צרכים מיוחדים ריקוד שינוי תינוקות תקופות מעבר תרגום תשומת לבתגובות אחרונות
- המומינים על חורף קסום בעמק המומינים / טובה יאנסן
- נועה על טיפים למעבר דירה
- בננה מתגלגלת על אייקידו, חיבור גוף-אני
- ריקי על המחול המחלים
- הודיה לוי על מתוך: מר אל כאן אנה / פין
חיפוש
מסכימה עם המשפט חוץ מהרעיון שהם בתוך התודעה שלנו.
החוקים, הנורמות והחומות שייכים לעולם הפיזי בו אנחנו נמצאים. התודעה שלנו לעומת זאת, שייכת אלינו. לנשמה שלנו. והנשמה שלנו היא הרבה מעבר לעולם הזה.
עם השינוי שהחל כבר להתרחש כל המסגרות האלו (שבבסיסן החוקים, הנורמות, החומות ועוד) מתחילות אט אט להתפרק.
ניתן לראות זאת כשמסתכלים כיצד ממשלות מאבדות מכוחן, כיצד מופיעים סדקים בדתות, כיצד מוסדות הלימודים משתנים ונחלשים כשידע כל כך רחב מגיע מכיוון האינטרנט, חברות ענק מאבדות מרווחיהן ועוד ועוד ועוד…
הסיבה בגללה לא ניתן לראות את כל אותם חלקי מסגרות היא כי הן מוטמעות בנו כל כך חזק, כל כך הרבה שנים עד כי אנו לא שמים לב אליהם. הם נראים לנו מובנים מאליהם. כשבעצם אנחנו לא באמת מבינים אותם. אבל – עצם העובדה שמשפט כזה עולה ומצוטט מראה שאנשים מתחילים לנסות להבין ואז מגיעים למסקנה שאולי אין בהם יותר צורך, או לפחות לא כפי שהיה בהם צורך בעבר.