משחקי דמיון הם דרך ללמוד באמצעות ניסוי וטעיה איך להתמודד עם המציאות.
— לורנס פרנק
12 בנובמבר, 2012ארכיון לפי נושאים
אהבה אורסולה לה גווין אמהות אנתרופולוגיה אקולוגיה בחירה בית-ספר בריאות גבולות גוף ונפש גינון הגוף הוראה הורות הקשבה הרגלים התחדשות התפתחות אישית חיים ומוות חינוך חינוך ביתי חרות טבע טעויות ידע ילדים כריסטופר אלכסנדר לידה למידה מודעות מוזיקה מים מסעות משפחה מתמטיקה נשיות עבודה פעילות גופנית צרכים מיוחדים ריקוד שינוי תינוקות תקופות מעבר תרגום תשומת לבתגובות אחרונות
- המומינים על חורף קסום בעמק המומינים / טובה יאנסן
- נועה על טיפים למעבר דירה
- בננה מתגלגלת על אייקידו, חיבור גוף-אני
- ריקי על המחול המחלים
- הודיה לוי על מתוך: מר אל כאן אנה / פין
חיפוש
זה מזכיר לי כל כך משהו שקרה לי בצבא.
נסעתי באוטובוס בכביש הבקעה.
דמיינתי התקפת מחבלים על האוטובוס שלנו.
ואיך אני מגיבה.
היה לי רובה בזמן הזה.
שוב ושוב חזרתי ודמיינתי ובכל פעם תיקנתי את התגובה בהתאם לתסריט שהיה,
כך שהתגובה השתפרה והשתפרה,
וכך בדמיון, הפכתי ללוחמת נועזת,
שמצילה אוטובוס מהתקפת מחבלים על ידי תגובה מהירה, יעילה ונחרצת,
תוך הפגנת מנהיגות ושליטה במצב.
ובסוף הרמטכ"ל נתן לי צל"ש.
ואז הגענו הביתה לירושלים….
וחזרתי אחרת. גיבורה.