דני וולפשטיין

לאחר שנים של פסיעה בין שני העולמות - עבודה רציונלית, לוגית, מח שמאלית בהיי טק ומחשבים, ומולה פעילות שעוסקת בחיבור לעולם ולעצמי - טיפוס, טיולים, טאי צ'י ועוד כיד הדמיון, עשיתי את בחירתי. הלכתי אחר ליבי, ובחרתי להתחבר לעולם, לטבע. למדתי בארגון שומרי הגן, ומאז אני מקדיש את עיתותי לשיטוט ביערות ובחולות, כדי להכיר טוב יותר את החיות והצמחים, כמו גם את עצמי. מדריך מבוגרים וילדים במיומנויות קדומות, מלמד ריצה יחפה וגם בישול צמחוני, ומאד נהנה מהחיים. מידע מפורט יותר נמצא באתר שלי ‏http://dkedem.com/‏ ובבלוג שלי על ‏חיים פשוטים‏

28 ביוני, 2011
6 תגובות

של נעליך מעל רגליך – על הליכה וריצה יחפים

חול הים החם מתחת לרגלינו ביום קיץ. הבוץ שעולה לו מבין האצבעות כשאנו דורכים יחפים בשלולית ביום חורף גשום. התחושה של הליכה על כרי דשא בסתו. יחפים באנו אל העולם, וכך כנראה גם נצא ממנו. באמצע – אנו מעבירים את רוב ימינו עם סדים על הרגליים.

ריצה – הזמנה לפציעה?

מאז ומתמיד אהבתי להסתובב יחף. כאשר לא היתה ברירה עברתי לסנדלים ונעליים לבשתי מעט ככל האפשר. כאשר הלכתי את שביל ישראל עם בני, מעין, בשנת הבר מצווה שלו, עברתי את כל השביל עם סנדלים ונהניתי מאד. הבעיות התחילו מהריצה. רצתי כמובן עם נעלייים – הכי טובות שיכולתי לקנות. התאמנתי למרתון ורצתי מרחקים הולכים וגדלים, עד 36 ק"מ. ואז הופיעו, ללא התראה מוקדמת, כאבים עזים בברכיים, שכפו עלי חצי שנה הפסקה. התחלתי לחקור בנושא ולהתעניין, והתברר לי שלמרות השיפור הגדול לכאורה בנעלי הריצה – בולמי זעזועים, רפידות, סוליות – הרי שיותר ויותר רצים נפצעים מתחביב זה.

המשך »