שעון חול

שעון חול נשלף מבין דפי תוצאות הביופסיה, ומונח בעדינות על השולחן.
בעוד שנה וחצי, לכולם יהיה ברור שהיה כתוב שם:
היום הוא היום הראשון של שארית חייך!
אבל כרגע חלקם אינם רואים כלל את השעון.
חלקם רואים וממאנים וחלקם אומדים את כמות החול שנשארה.
Continue reading

המעבר לצבע

הסרט הקוסם מארץ עוץ מ-1939,מתחיל כסרט "שחור-לבן".
כשדורותי פותחת את דלת הבית, ופוסעת לתוך ארץ עוץ, הופכת התמונה באחת לצבעונית.

יום שישי בצהריים. תחילת שנות ה-90 למניינם, אמצע שנות העשרים למנייני.
אני מגיע לדירה של רחל ומכין לעצמי קפה עד שהשיעור הקודם יסתיים.
"כנס תרכיב" היא פוקדת בחיוך ובניע ראש לכיוון הסלון, שם ההוא מפרק את האלט לתיבה שלו, ואני שולף את חלקי הטנור מהתיבה שלי.
אבל היום אנחנו לא מתחילים בנגינה.
היא מספרת לי על הבלוז.

Continue reading

המישור הוא בעיני המתבונן

לשדה הראייה של האשה המהורהרת עם סלי הקניות, נכנסים שני אנשים.
היא מבחינה בכסא הגלגלים.
המבט המהורהר נמחק ומפנה את מקומו למבט סקרן, שמפנה את מקומו למבט כללי שמתחלף במבט מרחם ושוב במבט סקרן שמשתדל לשוא להיראות אגבי.

Continue reading