אורנה שפרון

רשימות ישנות מהעלון המודפס: http://shifron.blogspot.com

רעיונות לפתיחת נושא חדש לדיון 1 ביוני, 2011
אין עדיין תגובות

פעילות גופנית

, , ו

בעולם טכנולוגי שעל דיגלו חרוטים עקרונות הנוחות והפינוק, התרגלנו לחשוב על פעילות גופנית במונחים של חוגי אחר-הצהריים, או השקעה ממוקדת בספורט שתכליתה שמירה על הכושר והגיזרה. אבל אם נבקש להרחיב את היריעה, ולשהות לרגע קצר במחיצת צמד המילים החינני הזה, ניאלץ להודות ש"פעילות גופנית" מתרחשת בנו כל העת. מתנועתן הקלה של העפעפיים בהפקחן עם בוקר, ועד לצניחתו של הגוף הלאה על גבי המיטה עם ערב, ואולי אף לאורך חשכת הלילה כולו. פעילות גופנית הינה לא אחרת מאשר החיים עצמם מנקודת מבטו של הגוף…

בימים עברו היה הגוף האנושי פעיל מאוד בכל עת ובכל מקום. הפעילות הגופנית היתה הדרך בה קיימו בני האדם את חיי היומיום. החל מן התנועה ממקום למקום שהתרחשה בכוח שרירי הרגליים, דרך גידול איסוף והכנת המזון, ועד הכנת המלבושים ובניית קורת-הגג. מכלול החיים כולו היה רצף מתמשך של פעילות גופנית. עם התפתחות התרבות האנושית על מכלול גווניה, התפתחו והשתכללו גם שפע של דרכים שבהן הפעילות הגופנית אינה רק אמצעי לקיים את החיים, אלא מטרה בפני עצמה. מיוגה ועד שחייה, מריקודי עם ועד קפוארה, מפלדנקרייז ועד פאולה – אינספור שיטות ודרכים שכל תכליתן: "פעילות גופנית". על כל אלה, ועל עוד הרבה יותר אתם מוזמנים לכתוב לנו בגליון הקרוב.

3 במאי, 2011
אין עדיין תגובות

יום עיון באופן-טבעי מאי 2011

תכנית יום העיון של קהילת באופן טבעי שיתקיים בפארק הלאומי ברמת גן ביום חמישי 12.5.11

המשך »

מאמרי מערכת לסיכום נושא 2 במאי, 2011
3 תגובות

חיים, חרות והחתירה לאושר*

חיים, חרות והחתירה לאושר, אלו הן זכויות האדם הבסיסיות שעל פי מגילת העצמאות האמריקאית ניתנו לבני האדם על-ידי האל הטוב. לכאורה עניין החרות פשוט. כל עוד אדם אינו פוגע באדם אחר זכותו לעשות ככל העולה על רוחו. אולם הזכות לחתירה לאושר יוצרת פרדוכס שאינו ניתן לישוב כאשר מתכוונים לממשה במציאות. במקרים רבים, חתירתו לאושר של אדם אחד מטילה מגבלות אשר עשויות לחבל בחרות ובחתירה לאושר של אנשים אחרים בסביבתו הקרובה.

המשך »

27 במרץ, 2011
8 תגובות

הנקה אינסטינקטיבית

הנקה הינה תהליך משותף לאם ולתינוק. התינוק מצויד בכל מה שנחוץ לו כדי למצוא את השד ולהתחבר לפטמה ביעילות. ד"ר סוזן קולסון מצאה אצל התינוק שבעה-עשרה רפלקסים השותפים לתהליך היניקה (בתוכם רפלקסים שנמצאים גם אצל יונקים אחרים). כאשר האם נשענת לאחור והתינוק מונח עליה, התינוק יוכל לעשות את העבודה בעצמו. הוא לא אמור להיות פסיבי בתהליך זה. היניקה מתחילה אצלו עוד לפני שהפה תופס את הפיטמה. כל השלבים הקודמים ליניקה עצמה מובילים לתפיסה טובה של הפיטמה ויניקה יעילה.

המשך »
רעיונות לפתיחת נושא חדש לדיון 1 במרץ, 2011
2 תגובות

צרכים מיוחדים

, , ו

לכולנו יש צרכים מיוחדים, כמובן, אבל החברה שלנו מכוונת יותר לענות על צרכים מסוימים ופחות על אחרים וכך לחלק מהאנשים נשארים צרכים שקשה לענות עליהם והופכים אותם לחריגים, אולי מוזרים, לפעמים גם דחויים.

איך זה לחיות עם צרכים מיוחדים? איך מגדלים ילדים עם צרכים מיוחדים? מה עושים כאשר אדם רגיל ופעיל הופך לבעל צרכים מיוחדים?

האם "צרכים מיוחדים" מצביעים בהכרח על איזושהי נכות, או שאולי עצם החריגות טומנת בחובה דווקא הזדמנות? או מתנה?…

בעלי הצרכים המיוחדים הם לרוב אנשים נחבאים שאינם רגילים לאור הזרקורים. מתוך רצון להגביר את המודעות לסיפוריהם הייחודיים, אנחנו מזמינות אתכם הפעם להפתח ולחשוף סיפורים אישיים (אפשר גם בעילום שם אם זה יותר נוח), ולשתף אותנו באינספור הפנים של הנושא המרתק והמגוון הזה.

22 בפברואר, 2011
11 תגובות

הורים מלמדים? הצלחה

פעם, בעת שיעור מוסיקה בו אני הייתי אמורה להיות המורה והיה מי שתפקידו להיות התלמיד, הצעתי לתלמיד תרגיל כלשהו שלעניות דעתי ומיטב ניסיוני היה אמור לעזור בקושי מסוים שנתקל בו. הצעתי את הצעתי בלשון עדינה ובנימה רכה, ובכל זאת פניו של תלמידי הצעיר נפלו. ראיתי את העינים נעלמות אל תוך ארובותיהן, את שפתיו נדחקות כלפי מטה, גופו התקשח והשמחה נמוגה מפניו. התכוונתי כבר להפליג בשבח רעיונותי ולהגן עליהם בחום "הרי אם היית יודע לבד, לא היית בא הנה, לכאן אתה בא כדי ללמוד דברים שאתה לא יודע". ידי היתה מונפת לעקוד את תלמידי על מזבח שיעור הנגינה, כשפתאום נראה אלי מלאך: "אל תשלחי ידך אל הנער" וקול מתוק עלה מתוכי ואמר: "אתה יודע, אתה בכלל לא צריך להצליח בתרגיל הזה, רק לעשות אותו."

באותו הרגע הכל השתנה. הוא חזר לעמידתו הזקופה, ארגן את הכלי לנגינה ועשה את התרגיל. ולמרבה הפלא אף הצליח, בקלות רבה לעשות את מה שהתבקש ממנו.

המשך »

ציטטות וקטעים מפרסומים שונים 21 בפברואר, 2011
3 תגובות

כיצד יפתח הלב?

האם לבך פתוח?
האם לבך שווה?

הבנה אינטלקטואלית אינה תחליף ללב פתוח. גם אם נשנן אלף פעמים: "כל בני האדם שווים זה לזה", יכול לבנו להיות סגור. כדי להביא לפעולה אמיתית הלב צריך להפתח.

כיצד יפתח הלב?

בסבלנות, בהתבוננות, בתשומת הלב.

האם אנחנו מתבוננים בעננים, בשמש היוקדת, בלבלוב העלים באביב, בקמטים של זקנה? האם אנחנו מאזינים לבני שיחנו, לבכי של תינוק, לציוץ הציפורים, לרעם התותחים?

נפשנו טרודה, מחפשת תשובות, קופצת מנושא לנושא. היא אינה מאזינה, אינה מתבוננת, אינה שרויה בתשומת הלב.

(אבינדב בגין, סיום הסכסוך)

15 בפברואר, 2011
19 תגובות

סוכר

בסרט המונגולי "דמעות של גמל" ממליטה הנאקה בכר – גור גמל, ומתנכרת אליו. שני ילדים נשלחים להזמין מוסיקאי שינגן לנאקה כדי שתתחיל לטפל בגור שלה. הם גרים במקום מרוחק ויוצאים למסע אל "מעבר להרי החושך". שני ילדים קטנים. נשלחים לבד לערבות הקור של מונגוליה. ההורים שלהם יודעים שהם יכולים לעמוד במשימה. כל חייהם הקצרים עדיין, אך העשירים בנסיון, מכינים אותם לקראת התמודדות עם מה שמזמן להם מסע כזה. מול עניין אחד שהם פוגשים בדרך, הם לא מוכנים להתמודדות: מול תרבות המערב. הילדים פוגשים סוכר, הם פוגשים טלוויזיה, ונשבים בקסם.

המשך »

3 בפברואר, 2011
8 תגובות

למה לסבול? קחי אקמול!

ככה חשבתי פעם. באמת למה לסבול? לא העליתי בדעתי שלכאב יש תפקיד.

הבירור שלי בהקשר לכאב התחיל בעקבות הלידה הראשונה. ידעתי שאין לי כל כוונה להשתמש במשככי כאבים למיניהם. אז עוד לא היתה הרדמה אפידורלית. כדי להרגיע את כאבי הלידה נתנו לנשים זריקת טשטוש. אני לא מתכוונת להיות מטושטשת בלידה. אין מצב.

המשך »

13 בינואר, 2011
2 תגובות

הורים מלמדים? אמונה

רבות עסקתי בעבר בלמידה. ההתבוננות בתהליכי הלמידה של ילדי ותוך כדי כך התגלו והתבהרו לי תהליכי הלמידה שלי. ההתבוננות בילדי ובי עצמי, תרמה רבות להבנתי את תהליך הלמידה. אבל במשך השנים מעט עסקתי במלמדים.

כיצד קורה הדבר הזה?
איך אנחנו בתור הורים, בני אדם שחיים לצד ילדינו מלמדים אותם?
אם אנחנו באמת מלמדים אותם?
האם הם באמת לומדים את מה שאנחנו מלמדים?
איך אפשר להגדיר את התפקיד הזה שהוא כל כך חמקמק ומשתנה מילד לילד ואפילו מיום ליום?

המשך »